ג'וליס

ג'וליסערבית: جولس) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1967. כל תושבי ג'וליס הם דרוזים.

ג'וליס
Julis COA
PikiWiki Israel 8672 statue of a car in julis
פסל אבן של מכונית בכניסה לג'וליס
שם בערבית جولس
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה וסאם נבואני
גובה ממוצע[1] ‎110 מטר
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 6,375 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 209
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 1.6% בשנה עד סוף 2018
  - צפיפות אוכלוסייה 1,462 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 145
תחום שיפוט[2] 4,310 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 205
(למפת הגליל המערבי רגילה)
West galil
 
ג'וליס
ג'וליס
32°56′32″N 35°11′01″E / 32.9421301929094°N 35.1835901544926°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2015[2]
4 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2016[2]
0.3966
    - דירוג מדד ג'יני 138
פרופיל ג'וליס נכון לשנת 2017 באתר הלמ"ס

היסטוריה

מקור השם כנראה בנומן "יוליוס" שהיה בשימוש על ידי הדיקטטור יוליוס קיסר ושלושת הקיסרים הראשונים של רומא: אוגוסטוס, טיבריוס וקליגולה, דבר אשר מעיד על תקופת הבניה הראשונה מאמצע המאה הראשונה לפנה"ס עד אמצע המאה הראשונה לספירה, או מהמילה "ג'לס" בערבית (جلس) שפירושה "ישב" היות שהיישוב "יושב" על אזור יחסית שטוח ונמוך לעומת ההרים המתנשאים ממזרח ובמיוחד היישוב השכן-ירכא.

בג'וליס התקיים יישוב בתקופת התלמוד ובימי הביניים. לפי תעודות בארכיון הטורקי, במאות ה-14 וה-16 הייתה בג'וליס קהילה יהודית. ב-1388 העתיק סעדיה בן יעקב את "ספר המספיק" מאת תנחום הירושלמי "בעיר ג'ולס דעל מי בורות הסמוכה לעכו, די על שפת הים".[3] לפי יצחק בן צבי קיומה של קהילה יהודית בתוך כפר חקלאי מובהק שאיננו מרכז מסחרי מעיד כי אנשיה עסקו גם הם בחקלאות.[4]

היישוב הנוכחי הוקם במאה ה-16.[דרוש מקור]

במסגרת תוכנית החירום הכלכלית של 2003 אוחדה ג'וליס עם שכנותיה, אבו סנאן, יאנוח-ג'ת וירכא לרשות מקומית אחת - גיי"א. תושבי הכפרים התנגדו לאיחוד ופעלו לסיכולו. כעבור כשנה בוטל האיחוד וג'וליס חזרה להיות מועצה מקומית עצמאית.

ב-5 בספטמבר 2016 נעצר ראש המועצה, סלמאן עאמר, בחשד לרצח, לאחר שירה למוות במוניר נבואני. כעבור יומיים הוצת מבנה עמותת "עמירים" שהקים עאמר בג'וליס לזכר אחיו, חוסיין עאמר. ראש המועצה נשאר במאסר עד תום התהליכים.[5]

ג'וליס היא מקום מושבו של השייח' מוואפק טריף, ראש העדה הדרוזית, והשייח' נעים כאמל הנו, קאדי בית הדין השרעי הדרוזי בישראל. בשנת 2018 נבחר בסיבוב השני וסאם נבואני כראש המועצה.

כיום

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2018, מתגוררים בג'וליס 6,375 תושבים (מקום 209 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, לג'וליס דירוג של 4 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 59.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 7,252 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח).[6]

אתרים

בג'וליס יש שני אתרים היסטוריים בולטים.

  • קבר שיח` עלי פארס
  • ביתו וקברו של שיח' אמין טריף שהיה שנים רבות מנהיג העדה הדרוזית במדינת ישראל.

אתרים נוספים בכפר:

  • בית המורשת הדרוזית
  • גן אל מונה - גן נרחב ומטופח שנוצר על ידי אחד מתושבי הכפר לזכר אמו. בגן יש צמחייה עשירה, מים זורמים בתעלות ומפלים, מבנים שונים כמו טחנת רוח ופסלים שונים. המקום משמש אתר תיירותי.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2017
  3. ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, ידיעות אחרונות, 2001. יצחק בן צבי, שאר ישוב: מאמרים ופרקים בדברי ימי היישוב העברי בא"י וחקר המולדת, תרפ"ז, עמ' 168.
  4. ^ יואל רפל (עורך), תולדות ארץ ישראל, משרד הביטחון ההוצאה לאור, תשמ"ט 1989, עמ' 490
  5. ^ בש"פ 7217/17 מדינת ישראל נ' סלמאן עאמר
  6. ^ פרופיל ג'וליס באתר הלמ"ס
PikiWiki Israel 5035 entrance to el-mona garden

הכניסה לגן אל מונה

PikiWiki Israel 5034 el-mona garden

גן אל מונה

בית אמין טריף בג'וליס

בית שיח' אמין טריף

אבו סנאן

אַבּוּ סְנַאן (בערבית: أبو سنان; בהגייה ספרותית: אַבּוּ סִנַאן) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1964.

איחוד רשויות מקומיות

בישראל, איחוד רשויות מקומיות הוא תהליך הנועד לאחד בין רשויות מקומיות בישראל, בדרך כלל למטרת ייעול מנהלי וכלכלי.

בתולדות השלטון המקומי בישראל בוצעו כמה וכמה איחודים של רשויות מקומיות – עיריות, מועצות מקומיות, או מועצות אזוריות.

ג'וליס (נפת עזה)

ג'וּליס (בערבית: جولس) היה כפר ערבי ששכן במישור החוף הדרומי, צפונית-מערבית לקיבוץ נגבה, על צומת דרכים אסטרטגי (כיום צומת הודיה).

הגליל המערבי

הגליל המערבי הוא אזור גאוגרפי בצפון-מערב מדינת ישראל, שהוא חלק מאזור הגליל. הגליל המערבי משתרע מראש הנקרה בצפון ועד לנחל קישון, עמק זבולון, הר הכרמל ובקעת בית נטופה בדרום, כך שהוא כולל את החלק המערבי של הגליל העליון ובמובן הרחב, גם חלק מהתחתון, וחופף עם רוב נפת עכו שבמחוז הצפון. בדרך כלל, אזור הקריות לא משויך לגליל המערבי או לגליל בכלל. במובן מצומצם הגליל המערבי מתייחס רק לחלק המישורי ממערב לגליל העליון, הנקרא גם [מישור] חוף הגליל.

האזור מגוון מבחינת נוף וכולל חוף ים מפורץ, הרים גבוהים ונחלים החורצים את ההרים לרוחבם ויוצרים עמקים. באזור נותרו שרידי חורש ים תיכוני, בו חיים חזירי בר וציפורים.

באזור פועלת המכללה האקדמית גליל מערבי, כחלק מאוניברסיטת בר-אילן. המכללה ממוקמת בקצה העיר עכו, סמוך למושב בוסתן הגליל.

את תושבי הגליל המערבי משרת מרכז רפואי נהריה (המרכז הרפואי לגליל, שנקרא בעבר "בית חולים לגליל המערבי – נהריה"), הממוקם בנהריה.

התחנה המרכזית של עכו

התחנה המרכזית של עכו היא תחנה מרכזית ומסוף האוטובוסים המרכזי של העיר עכו. שוכנת במרכז העיר, סמוך לתחנת הרכבת עכו בדרך הארבעה.

התחנה משמשת בעיקר כמסוף אוטובוסים, ומרבית החנויות ודוכני האוכל ממוקמים ממול לתחנה, בתחנה מספר תחנות, שמהם יוצאים קווי אוטובוס לחיפה, נהריה, כרמיאל, קריית שמונה ויישובי האזור.

התחנה נקנתה על ידי נצבא ב-2003.

יאנוח-ג'ת

יאנוח-ג'ת (בערבית: يانوح-جت‎) היא מועצה מקומית בגליל המערבי בישראל. נמצא בגובה שבין 430-640 מטר מעל פני הים. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1990. כל תושבי המקום משתייכים לעדה הדרוזית.

המועצה המקומית מורכבת משני כפרים - יאנוח, שבו מתגוררים כ-70% מתושבי המועצה, וג'ת.

יצחק דובנו

יצחק דובנו (5 בפברואר 1913 – 21 במאי 1948), שכינויו המחתרתי היה "יואב", היה לוחם פלמ"ח בדרגת סגן-אלוף (אז דרגה אחת מתחת לדרגת אלוף), ושימש קצין ההדרכה הראשי של הפלמ"ח. נהרג כשפיקד על נגבה במלחמת העצמאות.

יצחק דובנו נולד בכ"ח בשבט תרע"ג לרחל ומשה בולוצלאבק שבפולין. בנעוריו הצטיין בספורט ושימש מדריך בתנועת השומר הצעיר.

ביום הולדתו ה-20, בשנת 1933, עלה לארץ ישראל והיה ממייסדי קיבוץ נגבה (אשר שכן תחילה בנחלת יהודה). שירת בהגנה והיה בין השאר מפקד קורס מ"מים וקצין הגדנ"ע הארצי שלה (1941–1942). היה מראשוני הפלמ"ח ושימש מדריך ראשי בו. עסק בתורת לחימה ובתכנון וכתב מאמרים במערכות.

בפרוץ מלחמת העצמאות היה דובנו מא"ז (מפקד אזור) קיבוץ נגבה. מפקד חטיבת גבעתי שמעון אבידן, מינה אותו לקצין ביצורים של החטיבה. אבידן וחבורת הפיקוד שלו, לרבות דובנו העריכו בטעות כי הכוחות המצריים ינועו לתל אביב בציר מג'דל-ג'וליס-רחובות אף על פי שציר החוף מעזה עד בית הספר החקלאי עיינות היה בשליטה ערבית כמעט מלאה. לכן בנה דובנו מערך ביצורים חזק ליד כפר ורבורג. אבל המצרים התקדמו בכביש החוף ובדרכם כבשו והרסו את קיבוץ ניצנים שלא היה מבוצר כמעט כלל.

ב-21 במאי 1948, (י"ב באייר תש"ח), נהרג מהפגזה מצרית שהקדימה את המתקפה המצרית על הקיבוץ.

הוא נטמן בקיבוץ נגבה. הניח אישה ושלוש בנות.

על שמו נקראים קיבוץ שדה יואב, מצודת יואב (משטרת עיראק סווידאן), חמי יואב והמועצה האזורית יואב, ועל שמו נקרא מבצע יואב במלחמת העצמאות.

כביש 70

כביש 70 הוא כביש אורך ארצי המתחיל במחלף יגור (החל מנובמבר 2018) וממשיך צפונה דרך עמק זבולון למרגלות הרי הגליל המערבי, ומשמש כציר אורך מקביל לחוף הצפוני של ישראל ולכביש 4 הקרוב יותר אל החוף. הכביש משמש בפועל כציר מהיר העוקף את חיפה והקריות. אורכו של הכביש הוא 43.3 קילומטר. הכביש מסתיים בצומת חניתה שבשלומי. בין מחלף גבעות אלונים למחלף סומך, כביש 70 חולק קטע עם כביש 6, וכתוצאה מכך בקטע זה הכביש מוגדר ככביש מהיר.

מבצע אנ-פאר

מבצע אנ-פאר (אנטי פארוק) היה מבצע צבאי של חטיבת גבעתי וחטיבת הנגב בחזית הדרום במלחמת העצמאות. המבצע היה חלק מקרבות עשרת הימים, ונערך בין ה-8 ל-11 ביולי 1948. המצרים הגיבו בהתקפות נגד עזות. למרות ניסיונות משני הצדדים להרחיב את התחום שבשליטתם, לא השתנה רבות קו החזית במועד סיום המבצע, בהשוואה לקו בתחילתו.

מוואפק טריף

מוואפק טריף (ערבית: موفق طريف; נולד ב-1963) הוא המנהיג הרוחני של העדה הדרוזית בישראל.

מועצה אזורית משגב

משגב היא מועצה אזורית בלב הגליל, ליד סכנין וכרמיאל.

המועצה מורכבת מ-35 יישובים, חלקם יישובים קהילתיים כפריים, קטנים בהיקף האוכלוסייה (פחות מ-1500 נפשות), חלקם "קיבוצים מתחדשים" ו-6 מהם יישובים בדואיים. שטח השיפוט של המועצה הוא כ-180,000 דונם.

מועצה מקומית

בישראל, מועצה מקומית היא רשות מקומית בעלת אופי עירוני בדרך כלל, שמספר התושבים המתגוררים ביישוב עליה היא אחראית, קטן מכדי להכריז עליה כעל עירייה.

חלק מן המועצות המקומיות החלו כיישוב כפרי במועצה אזורית, אך מספר תושביהן גדל עד שהוחלט להכריז עליהן כרשות עצמאית.

נכון ל-2017 ישנן בישראל 124 מועצות מקומיות.

הסמכות להכריז על מועצה מקומית כעל עירייה נתונה בידי שר הפנים, והוא מתחשב בעניין זה גם ברצון התושבים. רמת השרון, למשל, נשארה במעמד של מועצה מקומית שנים רבות לאחר שהייתה ראויה למעמד של עירייה. גם פרדס חנה-כרכור, מבשרת ציון, גדרה, ערערה, מע'אר, גן יבנה וזכרון יעקב נשארו במעמד של מועצה מקומית ולא הוכרזו כעיר על אף שהן מונות למעלה מ-20,000 תושבים, כדי לשמר להן את התדמית של מושבה קטנה.

לעומת זאת המועצות מטולה ויסוד המעלה כן מוגדרות כמועצות מקומיות למרות מספר תושביהן הקטן (פחות מ-2,000) כדי להעניק יחס מיוחד למושבות הוותיקות בישראל.

מחוז הצפון

מחוז הצפון הוא אחד מששת המחוזות במדינת ישראל. המחוז משתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד בקעת בית שאן ורמות מנשה בדרום. בירת המחוז היא נוף הגליל (נצרת עילית לשעבר), והעיר הגדולה ביותר בו היא נצרת. המחוז גובל ממערב בים התיכון, מצפון בלבנון, ממזרח בסוריה ובירדן ומדרום במרחב התפר של צפון יהודה ושומרון. גודלו של המחוז הצפוני הוא 4,473 קמ"ר. כמה מאתרי הפולחן והנופש המרכזיים בישראל, לרבות אלה שסביב ים כנרת והר חרמון, שוכנים בתחומי המחוז הצפוני. המחוז חופף פחות או יותר לאזור הגליל במובנו הרחב המקובל, בנוסף לאזור הגולן.

מחנה עמנואל

מחנה עמנואל (מוכר גם בשם בסיס ג'וליס) הוא מחנה צבאי של צה"ל במחוז הדרום, בין המושב השיתופי משואות יצחק למחנה חסה, בסמוך לצומת נגבה וכביש 3. המחנה משמש כבית הספר לפו"ש (פיקוד ושליטה) למ"פים מ״גדים. הבסיס הוא בסיס האם של מדריכות הצ״יד (שליטה ובקרה) שם הן גם עוברות את ההכשרה. במחנה שוכנת יחידת החימוש המרחבית (יחש"מ) 650 של חיל הטכנולוגיה והאחזקה, הנמנית עם יחידות האחזקה הגדולות בצה"ל ואחראית בתחום החימוש לכל היחידות בפיקוד המרכז. במחנה ממוקם גם בית ספר תיכון תעשייתי אורט "צור ברק" (נקרא עד שנת 2010 "אורט מחנה עמנואל").

המחנה נקרא על שמו של סרן עמנואל ברשי, סמג"ד בחטיבת גולני שנפל בפעולה בסוף דצמבר 1948 נגד הצבא המצרי במהלך "מבצע חורב".

מפקד המחנה הנוכחי הוא אל"ם אלי יצחק.

מרוץ שליחים

מרוץ שליחים הוא מקצוע ספורט בענף האתלטיקה.

במרוץ שליחים משתתפים ארבעה רצים, כשכל אחד מהם רץ רבע מהמסלול. הרץ מחזיק מקל, אותו עליו להעביר לרץ הבא בסיום הקטע אותו הוא צריך לעבור. בתחרויות בינלאומיות כל ארבעת הרצים הם מאותה המדינה. העברת המקל נעשית בתחום מסוים. העברה מחוץ לתחום פוסלת את הקבוצה. במקרה שהמקל נופל מידי אחד הרצים הוא רשאי להרימו ולהמשיך במרוץ, אך הקבוצה מאבדת זמן רב.

מקורם של מרוצי השליחים בדרך העברת המסרים בין מדינות בעת העתיקה, שנעשתה על ידי שליח.

במשחקים האולימפיים שהתקיימו ביוון בעת העתיקה, מ-776 לפני הספירה עד 393 לספירה, לא נהגו להתחרות במרוץ השליחים, אולם מרוץ השליחים היווה חלק בלתי נפרד מההכנה למשחקים. המשחקים האולימפיים נערכו בחודש אוגוסט, ושלושה חודשים לפני עריכת המשחקים עברו שליחים-מודיעים בכל רחבי יוון ובישרו על האירוע, כדי שיבואו אנשים רבים לצפות ולהשתתף.

בתקופה המודרנית, מרוצי השליחים הוכרו כמקצוע ספורט פורמלי רק בתחילת המאה ה-20. מרוצי שליחים לגברים באולימפיאדת סטוקהולם (1912), ומרוצי שליחים לנשים באולימפיאדת אמסטרדם (1928).

בתחרויות אתלטיקה מקובלים שני מרוצי שליחים:

למרחק של 400 מטר, כאשר על כל אצן לעבור 100 מטר (100×4).

שיא העולם לגברים עומד על 36.84 שניות (נקבע על ידי נבחרת ג'מייקה, אולימפיאדת לונדון, 2012)

שיא העולם לנשים עומד על 40.82 שניות (נקבע על ידי נבחרת ארצות הברית, אולימפיאדת לונדון, 2012)

למרחק של 1,600 מטר, כאשר על כל אצן לעבור 400 מטר (400×4).

שיא העולם לגברים עומד על 2:54.29 דקות (נקבע על ידי נבחרת ארצות הברית, שטוטגרט, גרמניה, 1993)

שיא העולם לנשים עומד על 3:15.17 דקות (נקבע על ידי נבחרת ברית המועצות, סיאול, דרום קוריאה, 1988)

נפת עכו

נפת עכו היא נפה במחוז הצפון במדינת ישראל. קרויה על שם העיר עכו.

לנפה שישה אזורים טבעיים: אזור אילון, אזור יחיעם, אזור נהריה, אזור עכו, אזור כרמיאל ואזור שפרעם.

שטח הנפה הוא 928 קמ"ר.

הנפה חופפת פחות או יותר את אזור הגליל המערבי.

סאלח טריף

סאלח טריף (בערבית: صالح طريف; תעתיק מדויק: צאלח טריף; נולד ב-9 בפברואר 1954 בג'וליס) הוא איש ציבור דרוזי-ישראלי, שכיהן בעבר כשר וכחבר הכנסת והיה השר הלא יהודי הראשון שכיהן בממשלות ישראל. דודו הוא השייח' אמין טריף, שהיה מנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית במשך שנים רבות, ובן דודו, שייח' מוואפק טריף, הוא המנהיג הרוחני של העדה כיום.

קצרין

קַצְרִין היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, הממוקמת במרכזה של רמת הגולן, בגובה של 300 מטר (היישוב) עד 370 מטר (אזור תעשייה) מעל פני הים. שטח השיפוט של קצרין הוא 12,214 דונם. מדרומה של קצרין נמצאת שמורת יער יהודיה.

חוקרים משערים כי מקור השם "קצרין" הוא ביישוב קיסרין שהתקיים בתקופת התלמוד ברמת הגולן. שם היישוב נשתמר בכפר ערבי שהיה מצפון לקצרין. בתחומי פארק קצרין העתיקה.

קרב ג'וליס

קרב ג'וליס במלחמת העצמאות נערך ב-10 ביולי 1948 בכפר ג'וליס בדרום, בין כוחות הגדוד השישי של צבא מצרים ובין כוחות גדוד 53 של חטיבת גבעתי. הקרב הסתיים בתבוסת המצרים.

לאום ודת[2]
יהודים: 0%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 100%אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.6%
גילאי 5 - 9 7.8%
גילאי 10 - 14 8.3%
גילאי 15 - 19 9.5%
גילאי 20 - 29 19.2%
גילאי 30 - 44 20.7%
גילאי 45 - 59 17.3%
גילאי 60 - 64 3.1%
גילאי 65 ומעלה 6.6%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2017
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 3
תלמידים 1,267
 –  יסודי 610
 –  על-יסודי 657
מספר כיתות 50
ממוצע תלמידים לכיתה 25.0
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017)
דגל ישראל
מחוז הצפון
נפות נפת רמת הגולןנפת צפתנפת עכונפת כנרתנפת יזרעאל
מפת מחוז הצפון
ערים בית שאןטבריהטמרהיקנעם עיליתכרמיאלמגדל העמקמעלות-תרשיחאנהריהנוף הגלילנצרתסח'ניןעכועפולהצפתקריית שמונהשפרעם
מועצות מקומיות אבו סנאןאכסאלאעבליןבועיינה-נוג'ידאתבוקעאתאביר אל-מכסורבית ג'ןבסמת טבעוןבענהג'דיידה-מכר • ג'וליס • ג'ש (גוש חלב)דבורייהדיר חנאדיר אל-אסדזרזירחורפישחצור הגליליתטובא-זנגרייהטורעאןיאנוח-ג'תיבנאליסוד המעלהיפיעירכאכאבולכאוכב אבו אל-היג'אכסרא-סמיעכעביה-טבאש-חג'אג'רהכפר ורדיםכפר יאסיףכפר כמאכפר כנאכפר מנדאכפר תבורמג'ד אל-כרוםמג'דל שמסמגדלמגדל תפןמזרעהמטולהמסעדהמע'ארמעיליאמשהדנחףסאג'ורע'ג'רעיילבוןעילוטעין מאהלעין קנייאעראבהפסוטהפקיעיןקצריןראמהראש פינהריינהרמת ישישבלי - אום אל-גנםשלומישעב
מועצות אזוריות אל-בטוףבוסתאן אל מרג'גולןהגלבועהגליל העליוןהגליל התחתוןמבואות החרמוןמגידומטה אשרמעלה יוסףמרום הגלילמשגבעמק הירדןעמק המעיינותעמק יזרעאל

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.