ג'והורי

ג'וּהוּרי או טאטית יהודית (çuhuri, жугьури, ז׳אוּהאוּראִ), שפתם של היהודים ההרריים מן הקהילות בצפון ובמזרח הקווקז. השפה שייכת למשפחת הלשונות האיראניות. ג'והורי היא שפה יהודית, ניב של פרסית יהודית שבמשך הדורות קלט לתוכו מילים אזריות ועבריות עד שנוצרה השפה הנקראת היום ג'והורי או טאטית יהודית.

השפה נוצרה לאחר תקופתו של נַדִּיר שַאהּ, מלך פרס בשנים 17331747. עד לתקופה זו הקהילה היהודית הייתה קיימת בנסיכות דרבנט (היום ברפובליקה של דאגסטן) ושפותיה היו עברית ואזרית. עקב מדיניותו של נדיר שאה הועברו לנסיכות דרבנט אוכלוסיות דוברות לשון פרסית, ובתוכן היו גם יהודים. באזור נוצר ניב פרסי דרבנטי, ובקרב היהודים נוצר ניב פרסי דרבנטי יהודי, אשר התפתח ונעשה לשונם העיקרית של יהודי המקום, שמאוחר יותר התפזרו בכל מזרח הקווקז.[דרוש מקור]

השם הנוסף "טאטית יהודית" נולד לאחר המהפכה הבולשביקית על ידי השלטונות הסובייטיים. מסיבות פוליטיות ועקב רצונם לדכא את האמונה הדתית, רשמו השלטונות רבים מן היהודים ההרריים במפקדים הממלכתיים בתואר "טאטים" - כינוי לזרים דוברי פרסית. בכך סיווגו את היהודים ההרריים כחלק מהאוכלוסייה המוסלמית-טאטית; אולם את הטאטים המוסלמים הם הגדירו כבני העם האזרי, וכך הפך הכינוי "טאט" מילה נרדפת ליהודי.

בשנת 1923 פרסם קמואל גלעדוב מילון ג'והורי עם אותיות עבריות. עד שנת 1929 נכתבה שפת ג'והורי באותיות עבריות, אחר כך באלף-בית לטיני, ומאוחר יותר באותיות קיריליות. במאה העשרים החלו להופיע כתבי עת ועיתונים בשפת הג'והורי. אחד העיתונים היה Zakhmetkesh. לאחר מלחמת העולם השנייה, הסובייטים הורו על הרוסית כשפה הרשמית היחידה באזור ופרסום העיתונים הופסק.

שפה זו היא מקבוצת השפות האיראניות, שמשתייכת לענף ההודו-איראני של משפחת השפות ההודו-אירופיות.

הגיית השפה וכתיבתה

פונמות בג'והורי
סדקי לועי ענבלי וילוני חכי בתר־
מכתשי
מכתשי
/שיני
שפתי
שיני)
אפי m
סותם ɢ g k b p
מחוכך ʤ ʧ
חוכך h ʕ ħ χ ʃ v f
מקורב
(צדי)
j
l
מקיש ɾ

לאטינית: Aa Bb Cc Çç Dd Ee Əə Ff Gg Hh Ḩḩ Ħћ Ii Jj Kk Ll Mm Nn Oo Pp Qq Rr Ss Şş Tt Uu Vv Xx Yy Zz

קירילית: Аа Бб Чч Жж Дд Ее Ээ Фф Гг Гьгь ГӀгӀ Хьхь Ии Йй Кк Лл Мм Нн Оо Пп Гъгъ Рр Сс Шш Тт Уу Вв Хх Уьуь Зз

עברית: אַ בּ ג' ז' ד אי א פ ג ה ע ח אִ י כּ ל מ נ אָ פּ ק ר ס ש ת אוּ ב כ או ז

לקריאה נוספת

  • פרץ אליהו, המוזיקה של היהודים ההרריים, המרכז לחקר המוזיקה היהודית, האוניברסיטה העברית, ירושלים 1999
  • אריאל ונועה ישי, מאמר: היישוב היהודי במזרח קווקז, בתוך פעמים 81, מכון בן צבי, ירושלים 2000
  • יעקב יצחקי, אוצר המילים של השפה התאתית-יהודית, מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, יד בן צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים, ירושלים תשע"ז.

קישורים חיצוניים

אוקראינית

אוקראינית (Українська мова) היא שפה סלאבית מזרחית מתוך קבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וככזו דומה במידה רבה לרוסית ולבלארוסית. היא מדוברת בפי 51 מיליון איש, מהם 41 מיליון באוקראינה המהווים 83% מהאוכלוסייה.

ארמנית

שפות ארמניות הן שתי שפות שמוצאן מהתפלגות השפה הארמנית:

ארמנית מזרחית - המשמשת בחיי היום-יום בארמניה.

ארמנית מערבית - בה מדברות הקהילות הארמניות באנטוליה.לאחר רצח העם הארמני הייתה הארמנית המערבית בשימוש על ידי התפוצות הארמניות בלבד.

בולגרית

בולגרית היא שפה סלאבית דרומית, מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות. מדוברת בעיקר בבולגריה, בה היא משמשת כשפה רשמית. זו הייתה השפה הסלאבית הראשונה שהופיעה בכתב: היא נכתבה באלפבית הגלגוליטי כבר במאה ה-9, שהוחלף בהדרגה באלפבית הקירילי.

הבולגרית מציגה מספר מאפיינים שייחודיים לה בין השפות הסלאביות: היעדר שמות פועל, שימוש במוספיות סופיות לציון יידוע, ואובדן מערכת היחסות, האופיינית לשפות הסלאביות.

בנגלית

בנגלית (বাংলা ,Bangla) היא שפה ממשפחת השפות ההודו-אירופיות המדוברת בעיקר בבנגלדש וכן במערב בנגל וחלקים אחרים של הודו.

הינדית

הִינְדִית (हिन्दी) היא שפה מקבוצת השפות ההודו-איראניות במשפחת השפות ההודו-אירופיות המדוברת בעיקר בצפון, מרכז ומערב הודו, והיא אחת מן השפות הרשמיות בה. ההינדית היא השפה המדוברת ביותר בהודו, ואחת מן השפות המדוברות ביותר בעולם. כ-250 מיליון איש בהודו מגדירים את השפה ההינדית כשפת אמם, אך קשה מאוד לאמוד מספר מדויק עקב הניבים הרבים והשונים. השפה התפתחה כפראקריט (ניב אזורי) של הסנסקריט מעורב בפרסי (שפה פרסית של ראשית ימי הביניים שהגיעה עם הכובשים המוסלמים).

יהודי ההרים

יהודי הֶהָרים, היהודים ההרריים או יהדות קווקז, הייתה עד למלחמת העולם השנייה קהילה גדולה של יהודים. יהודים אלה חיו בעיקר בצפון ובמזרח הקווקז, במדינת אזרבייג'ן (חלק מברית המועצות לשעבר), וברפובליקות הרוסיות: צ'צ'ניה, דאגסטן, וקברדינו-בלקריה.

היהודים ההרריים מכנים עצמם בשם "ג'והור", שפירושו יהודים ושפתם היא ג'והורי. הכינוי "היהודים ההרריים" (ברוסית: גוֹרְסְקִי יֶברֶאי), ניתן על ידי הרוסים לקהילות היהודים במזרח הקווקז החל במחצית הראשונה של המאה התשע עשרה, עם כיבוש אזור זה על ידי האימפריה הרוסית. בישראל ידועים בני העדה בכינוי "קווקזים".

יוונית

יוונית (Ελληνικά (מידע • עזרה) - אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו. היוונית דוּבּרה בתחילה גם לאורך חופי אסיה הקטנה (למעשה דיאלקטים יווניים שרדו באסיה הקטנה עד למאה ה־20) וחלקים מאיטליה ומצרפת. בעת העתיקה ניתן להבחין בין מספר דיאלקטים יווניים, והבולטים בהם היו האיוני, הדורי, האיולי, הארקדו־קפריסאי וניב צפון־מערבי. הניב האטי הוא למעשה ניב איוני עם תערובת של יסודות דוריים ובניב זה נכתבה רוב הספרות הקלאסית היוונית והוא גם משמש בסיס לשפה היוונית המודרנית.

מקדונית

מקדונית (Македонски Makedonski; להאזנה (מידע • עזרה)) היא שפה ממשפחת השפות ההודו-אירופיות המדוברת בעיקר בצפון מקדוניה, בה היא שפה רשמית. מקדונית מקורבת לבולגרית, ועמדתה הרשמית של ממשלת בולגריה היא כי מקדונית נחשבת ניב לבולגרית ולא שפה עצמאית.

סלובנית

סלובנית (Slovenščina) היא שפה דרום סלאבית המדוברת בעיקר בסלובניה, וכן בקרב מיעוטים סלובניים בדרום אוסטריה ובצפון-מזרח איטליה.

בתוך השפות הדרום סלאביות, היא דומה בעיקר לניבים הקייקאבסקיים (kajkavski) של סרבו-קרואטית. סלובנית נכתבת באלפבית לטיני.

סלובנית, יחד עם סורבית, היא אחת משתי השפות הסלאביות ששימרו צורות פועל ושם זוגיות, בנוסף להפרדה בין יחיד ורבים הקיימת גם בכל השאר:

‎(jaz) gledam - אני מסתכל

‎(mi) gledamo - אנחנו מסתכלים

‎(midva) gledava - שנינו מסתכליםberem lepo knjigo - אני קורא ספר יפה

berem lepe knjige - אני קורא ספרים יפים

berem lepi knjigi - אני קורא (זוג) ספרים יפיםהתפתחות חדשה יחסית בסלובנית היא צורות יִידוּע וסיתום אשר אינן אופייניות לשפות הסלאביות:

lep paradižnik - עגבנייה יפה

lepi paradižnik - העגבנייה היפה

en lep paradižnik - עגבנייה (כלשהי) יפה

סלובקית

סלובקית (סלובקית: Slovenský Jazyk; להאזנה (מידע • עזרה)) היא שפה סלאבית מערבית. היא קרובה במיוחד לצ'כית.

הסלובקית מדוברת בסלובקיה על ידי 5,000,000 אנשים, בארצות הברית על ידי 500,000 מהגרים, בצ'כיה על ידי 320,000 אנשים (עקב התפרקות צ'כוסלובקיה), ובמדינות נוספות באזור.

במאה ה-18 התקיימו מספר ניבים של סלובקית מדוברת באזורים שונים של סלובקיה, אולם הצ'כית שימשה לכתיבה. ניסיון ראשון לקביעת נוסח עבור סלובקית כתובה נעשה בשנת 1787 על ידי כומר קתולי בשם אנטון ברנולק, בהתבסס על הדיאלקט הסלובקי של תושבי מערב סלובקיה, אולם ניסיון זה כשל. בשנת 1844 נעשה ניסיון נוסף לקביעת נוסח לסלובקית כתובה, על ידי קבוצת לותרנים בהנהגת ליודוביט שטור, בהתבסס על הדיאלקט של תושבי מרכז סלובקיה. דיאלקט זה נבחר כבסיס משום שהיה קרוב יותר לכלל דוברי הסלובקית ומשום שהיה שונה יותר מצ'כית מהדיאלקט של מערב סלובקיה. הקודיפיקציה של שטור הצליחה, בין השאר הודות לרוח הלאומית שפעמה בסלובקים שתרבותם דוכאה על ידי השלטונות האוסטריים, והנוסח שקבע בין השאר בספרו על הדקדוק הסלובקי משנת 1846, משמש את הסלובקית עד היום.

סרבית

סרבית היא שפה סלאבית דרומית המדוברת במספר מדינות יוגוסלביה לשעבר, בעיקר בסרביה ובבוסניה והרצגובינה וכמו כן במונטנגרו, קרואטיה ובקהילות סרביות ברחבי העולם. דובריה המגדירים עצמם כדוברי השפה הסרבית הם בעיקר סרבים - תושבי סרביה ותושבי רפובליקה סרפסקה. הסרבית מבוססת על ניב-אב המשותף גם לשפות הקרואטית והבוסנית, הנקרא סרבו-קרואטית.

סרבית היא אחת הדוגמאות הבודדות לשפה המשתמשת בשתי שיטות כתב בו-בזמן. שתי מערכות אלפבית, הלטיני והקירילי, משמשות לכתיבת השפה ונפוצות בסרביה בכל תחומי החיים, ורוב הסרבים שולטים בשתיהן.

הכתיב הסרבי עקבי מאד, ומבוסס על העיקרון של "אות לצליל", דהיינו, "כתוב כפי שהנך מדבר וקרא כשם שכתוב". העיקרון יושם על ידי ווק סטפנוביץ' קראג'יץ', בלשן סרבי והמוציא לפועל של רפורמת השפה הסרבית במאה ה-19.

במובנים רבים, סרבית היא ניב של השפה הסרבו-קרואטית, וזהה כמעט לגמרי לקרואטית ולבוסנית: הדקדוק זהה בכל גרסאות השפה, הן מבחינה מורפולוגית והן מבחינה תחבירית, והשוני מסתכם בחלק מאוצר המלים ובאיות.

פולנית

פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית. מדוברת בפי 38 מיליון איש בפולין המהווים 98% מהאוכלוסייה, מה שהופך את אוכלוסיית פולין לאחת ההומוגניות מבחינה לשונית באירופה. נכון ל-2016 מעל ל-43 מיליון דוברי פולנית ברחבי העולם.

בפולנית, כברוב השפות הסלאביות, קיימות שבע יחסות שמות עצם. שמות העצם הפולניים מתמיינים לפי שלושה מגדרים: זכר, נקבה וסתמי. זוהי השפה הסלאבית היחידה ששימרה את תנועותיה המאונפפות. הטעם נופל בדרך כלל על ההברה הלפני-האחרונה במילה.

אוצר המילים הפולני עשיר במילים זרות שמקורן בגרמנית, ובנוסף מכיל מילים מאיטלקית שנשאלו בתקופת הרנסאנס ומילים שנשאלו מצרפתית במאות ה-17 וה-18.

בלקסיקון הפולני מילים רבות המשותפות לה ולסלובקית, צ'כית, אוקראינית ובלארוסית.

השפה החלה להופיע לראשונה בכתב במאה ה-12.

פרסית יהודית

פרסית יהודית (ידועה גם בשם ג'ידי) היא קבוצה של דיאלקטים יהודיים של השפה הפרסית, שדוברו על ידי יהדות איראן, יהדות בוכרה, יהדות אפגניסטן וקהילות יהודיות נוספות באזור מרכז אסיה. הדיאלקטים שונים במקצת זה מזה, אך לרוב מאפשרים הבנה הדדית. השפות היהודיות-פרסיות הן ברובן שילוב של ארמית, פרסית עתיקה, עברית והשפה המקומית, והכתב באלפבית עברי.

העדויות הראשונות לקיומה של פרסית-יהודית מופיעות מהמאה ה-8, אך ייתכן שהיהודים דוברי הפרסית בפרס העתיקה היו אף הם בעלי דיאלקט ייחודי. לאורך הדורות ספרות, שירה ויצירה תרבותית ענפה נוצרו בפרסית יהודית, שכמו שפות יהודיות אחרות נכתבה לרוב באותיות האלפבית העברי.

היצירות המוקדמות בפרסית יהודית הן כלי חשוב גם עבור בלשנים של השפה הפרסית, כתיעוד להתפתחותה של השפה לאורך השנים.

קרואטית

קרואטית היא שפה סלאבית-דרומית המדוברת בעיקר בקרואטיה, בפי הקרואטים בבוסניה והרצגובינה ומיעוטים קרואטים בכמה מדינות שכנות, ובאזור האיטלקי מוליזה.

הקרואטית המודרנית היא התפתחות מתמשכת של יותר מ-900 שנות ספרות, הכתובה בתערובת שפה כנסייתית עם שפת המקום. הקרואטית הכנסייתית נזנחה מאמצע המאה ה -15, וקרואטית כתובה, בהתגלמות ספרות עממית קיימת כבר למעלה מ-500 שנה.

קרואטית היא בעצם סוג ניב של השפה הסרבו-קרואטית, והיא כמעט זהה לסרבית ולבוסנית (הדקדוק זהה בכל גרסאות השפה, הן מבחינה מורפולוגית והן מבחינה תחבירית והשוני הוא באוצר מילים ובאיות).

רומאני (שפה)

רומאני (Romani chib) היא שפתם של חלק מהצוענים (בני רומה), והיא למעשה גם שם כולל לשפות המדוברות על ידי הצוענים השייכות לענף ההודו-ארי של קבוצת השפות ההודו-איראניות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.

השפה אינה מוכרת כשפה רשמית באף מדינה, אך היא מוכרת כשפת מיעוט בשוודיה, גרמניה, צ'כיה, ובהונגריה.

לשפה מספר רב של ניבים באזורים שונים באירופה, וישנם אף מספר שפות קריאוליות שהתפתחו ממנה ומשפות אירופיות שונות. גאורגה סאראו פיתח שיטה לסטנדרטיזציה של השפה.

שפות באזור הקווקז

באזור הקווקז מדוברות מגוון שפות ממשפחות שונות. מלבד שפות ייחודיות לאזור זה (ראו להלן), מדוברות בו גם שפות ממשפחות אחרות.

בחלקים שבשליטת רוסיה, רשמית או מעשית, כגון דאגסטן, צ'צ'ניה, חבל אוסטיה, אבחזיה ואחרים השפה העיקרית של המנהל ושל התקשורת בין העמים השונים היא רוסית, שפה סלאבית.

השפה האוסטית שמדוברת בחבל אוסטיה, ומספר שפות נוספות, ביניהן טאט, טאליש, ג'והורי ואחרות הן שפות איראניות.

השפה הארמנית היא קבוצה נפרדת במשפחת השפות ההודו-אירופיות.

אזרית, בלקרית ומספר שפות נוספות הן שפות טורקיות.

שפות גרמאניות

השפות הגרמאניות הן אחד הענפים של השפות ההודו-אירופיות אותן דיברו השבטים הגרמאניים שהתיישבו בצפון אירופה לאורך גבולות האימפריה הרומית.

נוטים לחלק את השפות הגרמאניות לשלוש קטגוריות: שפות גרמאניות מזרחיות, שפות גרמאניות מערביות, ושפות גרמאניות צפוניות.

כל השפות הגרמאניות המזרחיות נכחדו.

ישנם בעולם 515 מיליון דוברי שפות גרמאניות כשפות אם, רובם דוברי גרמנית (128 מיליון דוברים, רובם כשפת אם) או אנגלית (כמיליארד דוברים, אך רובם כשפה שנייה).

כל השפות הגרמאניות המודרניות נכתבות בימינו באלפבית הלטיני (למעט יידיש, הנכתבת באלפבית העברי).

שפות הודו-איראניות

שפות הודו-איראניות, הידועות גם כ"שפות אַרִיּוֹת", הן קבוצת שפות מהקדומות, הגדולות והחשובות שיש במשפחת השפות ההודו-אירופיות. הן מדוברות בדרום אסיה, מדרום הרי אורל וחופי הים הכספי במערב, דרך איראן, אפגניסטן ופקיסטן, ועד הודו ובנגלדש.

ככל הנראה מקורן של שפות אלה הוא באפגניסטן ובמהלך התפתחותן הן נפרדו לארבע קבוצות: שפות הודו-אריות, שפות איראניות, שפות דרדיות ושפות נוריסטניות. דובריהן נעו בעיקר דרומה, מזרחה ומערבה ורק מעט שפות עברו צפונה. יש הקושרים את התפשטותן במרחב זה עם המצאת המרכבה.

השפות מתחלקות כך:

שפות הודו-אריות

סנסקריט

אסמסה

בנגלית

גוג'ראטית

הינדית

מאיטילית

מראטהי

נפאלית

אורייה

פאלי

פנג'אבי

רומאני - מדוברת על ידי הצוענים

סינדהי

סינהלית

אורדו

דיבהי

שפות דרדיות:

דאמלי

דומאקי

גאוואר-באטי

קאלאשה

קשמירית

חוואר

קוהיסטנית

ניגאלאמית

פאשאי

פאלורה

שינה

שומשתי

שפות נוריסטניות:

אשקום

קמוירי

קאטי (באשגלי)

פרסואנית (ווסי-וורי)

טרגמי

וואיגלית (קאלאשה-אלה)

שפות איראניות:

פרסית

אווסטית (נכחדה)

פהלווי ("פרסית תיכונה")

פאשטו

דארי של אפגניסטן

טג'יקית

אוסטית

כורדית

בלוצ'ית

טאליש

טאט

ג'והורי (טאטית יהודית)

ג'יהדי (פרסית יהודית)

דארי של זורואסטרים

יאגנובי

שפות סלאביות

השפות הסלאביות הן ענף של השפות ההודו אירופיות המדובר בעיקר במזרח אירופה וארצות הבלקן.

מקורה המשוער של השפה הפרוטו-סלאבית של השבטים הסלאבים הוא באזור הנמצא כיום באוקראינה, ויש לה קשרים עם פרוטו-בלטית.

ההבדל העיקרי הוא בין השפות הצפון סלאביות לדרום סלאביות, המופרדות גאוגרפית זו מזו. בתוך אזור מסוים לעיתים יש רצף לשוני כמעט חלק במעבר בין שפה אחת למשנייה, כאשר גבולות פיזיים (לעומת פוליטיים) מפרידים בין מרחבים לשוניים גדולים יותר.

שפות וניבים יהודיים
שפות אפרו-אסיאתיות
שפות שמיות
עברית עברית מקראיתהעברית בתקופת בית שנילשון חז"לתקופת הביניים של העבריתעברית ישראלית
הגיית העברית הגייה אשכנזיתהגייה ספרדיתהגייה תימנית • הגייה טברנית
ארמית ארמית מקראית • ארמית בבליתארמית גלילית • ארמית התרגום • ארמית שומרונית • ארמית חדשה צפון-מזרחית (כורדית-יהודית) • לישאנא דידן • לישאניד דינן • נאש דידן
ערבית ערבית יהודיתעיראקית יהודיתמרוקאית יהודיתטריפוליטאית יהודית • תוניסאית יהודית • תימנית יהודית
שפות שמיות דרומיות געז
שפות אפרו-אסיאתיות אחרות
שפות כושיות כיילה • קווארה
שפות ברבריות ברברית יהודית
שפות הודו-אירופיות
שפות גרמאניות יידיש • כליזמר לשון • גנבים לשון • בעל עגלה לשון • קצב'ס לושן • שערער לשון • הענטשקע לשון • שפת הסימנים האידית • לכודישמאזהמטה
אנגלית יינגליש • היבגליש • ישיביש
שפות רומאניות יהודיות איטלקית יהודיתאראגונית יהודיתחכיתיה • טטואני • לאדינולטינית יהודיתפורטוגזית יהודיתפרובנסלית יהודיתצרפתית יהודיתקטלאנית יהודית
שפות איראניות איספאהנית יהודית • בוכרית • ג'והורי • גולפאיגנית • ג'ידי • חמדאנית יהודית • יאזדית יהודית • קרמנית יהודית • קשאנית יהודית • שיראזית יהודית
אחרות יווניטיקה (יוונית) • צ'כית יהודית (סלאבית) • מרטהי יהודית (הודו-ארית)
קבוצות אחרות
שפות טורקיות קראימית • קרימצ'קית • כוזרית
שפות דראווידיות קוצ'ינית
שפות כרתווליות גאורגית יהודית
קטגוריה: שפות יהודיות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.