בת שבע

בת שבע היא דמות מקראית המופיעה בספר שמואל ב'. היא הייתה אשתו של אוריה החתי. בת שבע הייתה פילגשו ולאחר מכן הפכה לאשתו של דוד המלך, והייתה אמו של שלמה המלך, יורשו של דוד.[1] שמה היה בת שבע בת אליעם, אך בדברי הימים א' היא נקראת בת שוע בת עמיאל.[2] ייתכן והייתה נכדתו של אחיתפל הגילוני, יועצו של דוד.[3]

Artemisia Gentileschi - Bathsheba at Her Bath (ca. 1636-1638)
וַיְהִי לְעֵת הָעֶרֶב וַיָּקָם דָּוִד מֵעַל מִשְׁכָּבוֹ, וַיִּתְהַלֵּךְ עַל גַּג בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיַּרְא אִשָּׁה רֹחֶצֶת מֵעַל הַגָּג, וְהָאִשָּׁה טוֹבַת מַרְאֶה מְאֹד.
דוד מביט מגג הארמון (ארטמיזיה ג'נטילסקי, 1637)

המפגש עם דוד

הסיפור על בת שבע במקרא מתחיל עם תיאור התגלותה לפני דוד המלך, כשהייתה אשת אוריה החתי, אחד מאנשי צבאו הבכירים, בעודו בקרב. דוד עמד על גג ביתו וראה אותה מתרחצת, הביא אותה לארמונו ושכב עמה. כשהרתה לדוד, נקרא אוריה משדה הקרב כדי שיהיה עם אשתו וכך ייחשב הילד לשלו, אולם אוריה התעקש לשבת בפתח בית המלך ולא לסור לביתו:

וַיֹּאמֶר אוּרִיָּה אֶל דָּוִד, הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת, וַאדֹנִי יוֹאָב וְעַבְדֵי אֲדֹנִי עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה חֹנִים, וַאֲנִי אָבוֹא אֶל בֵּיתִי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׁכַּב עִם אִשְׁתִּי, חַיֶּךָ וְחֵי נַפְשֶׁךָ אִם אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה.

לפיכך שלח אותו דוד בחזרה לשדה הקרב, ובידו אגרת ליואב שר צבאו, להציב אותו בחזית ולנטוש אותו בשדה הקרב: "הבו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה, ושבתם מאחריו וניכה ומת" (שמואל ב יא טו). יואב בן צרויה ממלא בשינוי אחר ההוראות וגורם למותו של אוריה יחד עם חיילים נוספים. לאחר שאוריה נהרג בקרב, נשא דוד את בת שבע לאשה.

מאות שנים מאוחר יותר, נאלצו חז"ל ופרשני המקרא להתמודד עם ההיבט הבעייתי באישיותו של דוד כפי שהוא משתקף בסיפור יחסיו עם בת שבע. מביניהם יש שסינגרו על התנהגותו וניסו להצדיק אותה או לפחות לספק לה הסבר נסיבתי, ויש שהסתייגו ממנה ובחרו בעמדה הביקורתית בה נקט נתן הנביא בפני דוד. אחת הפרשנויות טוענת כי "כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה", בתלמוד במסכת שבת.[4] כי בזמנם המנהג היה כי "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו" כדי שאם לא יחזור מהמלחמה ויוכרז נעדר, לא תשב אשתו בעגינותה, ותוכל להינשא בשנית מתוקף כוחו של הגט. פרשני התלמוד מדגישים כי לא ניתן לומר שאינו חטא כלל, שכן מעשה בלתי ראוי נעשה כאן בוודאי, אלא שלא חטא דוד את החטא הפורמלי של בעילת אשת איש אשר העונש עליו הוא מיתה.

תוכחת נתן הנביא

Salomon Koninck - David and Batsheba Mourning over Their Dead Son - WGA12248
דוד ובת שבע ואנשי הארמון אבלים על מות הילד (סלומון קונינק, 1640)

לאחר מותו של אוריה, שלח ה' את נתן הנביא אל דוד ובמפגש בין השניים הוכיח נתן את המלך על מעשיו הבלתי ראויים. תוכחת הנביא הוצגה באמצעות משל כבשת הרש. במשל זה תוארו שני אנשים: האחד עשיר ולו כמות רבה של צאן ובקר, והשני עני ולו כבשה אחת בלבד.

הכבשה האחת הייתה כל עולמו של העני, ובעלת תפקיד מכריע בחייו ובחיי משפחתו. יום אחד רצה העשיר לכבד אורח ולתת לו כבשה, אך לא רצה לוותר על רכושו. במקום זאת גזל את כבשת העני והעניקה לאורח. דוד, שלא הבין בתחילה את כוונתו של נתן, הכריז עם סיומו של הסיפור כי יש להמית את העשיר בגין העוול שעשה. אז פנה נתן אל דוד ואמר לו כי הוא עצמו החוטא אליו מכוון המשל:

אַתָּה הָאִישׁ... מַדּוּעַ בָּזִיתָ אֶת דְּבַר יְהוָה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינַי אֵת אוּרִיָּה הַחִתִּי הִכִּיתָ בַחֶרֶב וְאֶת אִשְׁתּוֹ לָקַחְתָּ לְּךָ לְאִשָּׁה וְאֹתוֹ הָרַגְתָּ בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן. וְעַתָּה לֹא תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ עַד עוֹלָם עֵקֶב כִּי בְזִתָנִי וַתִּקַּח אֶת אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה.

דוד מתוודה ושב מחטאו ותשובתו מתקבלת. עם זאת, הוא מקבל עונש על מעשיו: "אֶפֶס כִּי נִאֵץ נִאַצְתָּ אֶת אֹיְבֵי יְהוָה בַּדָּבָר הַזֶּה גַּם הַבֵּן הַיִּלּוֹד לְךָ מוֹת יָמוּת. וַיֵּלֶךְ נָתָן אֶל בֵּיתוֹ וַיִּגֹּף יְהוָה אֶת הַיֶּלֶד אֲשֶׁר יָלְדָה אֵשֶׁת אוּרִיָּה לְדָוִד וַיֵּאָנַשׁ."

Gerbrand van den Eeckhout - David Promises Bathsheba that Solomon will be his Successor
דוד מבטיח לבת שבע כי בנה שלמה יירש אותו (גרברנד ון דן איקהאוט, 1646)

העונשים שחזה נתן הנביא התגשמו כאשר בנו בכורו אמנון אונס את תמר אחותו, וכאשר בנו הנוסף אבשלום אחי תמר מאותה אם, נוקם את נקמתה ורוצח את אמנון. שנים לאחר מכן אבשלום מורד באביו אף מנסה להורגו, שוכב עם פילגשיו ולבסוף נהרג בידי יואב שר צבאו של דוד. גם אדניה בנו מנסה להמליך את עצמו תחת דוד עוד בחייו.

השפעתה הפוליטית של בת שבע

לימים, בעקבות וידויו וחזרתו בתשובה של דוד, ילדה בת שבע לדוד בן נוסף, שלמה, שהיה יורשו של דוד במלוכה. בימי זקנתו של דוד, כאשר עלתה שאלת ירושתו, הפך נתן הנביא לבעל בריתה של בת שבע. הם חברו יחד כדי להזכיר למלך שהבטיח לשלמה את כיסאו, ושכנעו אותו להמליך את בנו טרם מותו. בכך הפרו את עצת אלה שביקשו להמליך את אדניה, אחיו החורג של שלמה. אחרי מות דוד ביקש אדניה, באמצעות בת שבע, לשאת את אבישג השונמית (פילגשו של דוד בזקנתו), ובכך לקבע את מעמדו כיורש. בת שבע אמנם התערבה אצל בנה שלמה המלך למען אדניה אך ללא הועיל: אף כי שלמה כיבד את אמו והאזין לבקשתה, הוא שלח להרוג את אדניה (ואת יואב בן צרויה ושמעי בן גרא).

לפי דברי הימים א' (ג, ה) ילדה בת שבע לדוד שלושה בנים נוספים: שמעא, שובב ונתן.

ראו גם

עיינו גם בפורטל:
פורטל תנ"ך

לקריאה נוספת

  • פנינה גלפז-פלר, ויולד - יחסי הורים וילדים בסיפור המקראי, ירושלים: כרמל, 2006. עמ' 160–163.
  • רחל רייך, האשה אשר נתת עמדי - נשים כעילה לסכסוך ולמלחמה במקרא, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, סדרת "הילל בן חיים", 2005. עמ' 132–135.
  • חיה שרגא בן איון, נשות דוד - מיכל, אביגיל, בת שבע. תל אביב: ידיעות ספרים, 2005. עמ' 159–213.
  • יאיר זקוביץ, מקראות בארץ המראות. ישראל: הקיבוץ המאוחד, 2001. עמ' 51–53.
  • פרנק פולק, הסיפור במקרא, ירושלים: מוסד ביאליק, 1994. עמ' 408–410.
  • יאיר זקוביץ, דוד מרועה למשיח, ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1995. עמ' 75–85.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ספר שמואל ב', פרק י"א, פסוק ג'
  2. ^ ספר דברי הימים א', פרק ג', פסוק ה'
  3. ^ בהנחה כי אליעם בן אחיתפל המוזכר בספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק ל"ד הוא אליעם אבי בת שבע
  4. ^ שבת נ"ו, א
1914

שנת 1914 היא השנה ה-14 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1914 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1999

שנת 1999 היא השנה ה-99 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1999 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

20 באפריל

20 באפריל הוא היום ה-110 בשנה (111 בשנה מעוברת), בשבוע ה-16 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה נשארו עוד 255 ימים.

23 בספטמבר

23 בספטמבר הוא היום ה-266 בשנה (267 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 99 ימים.

נקודת השוויון (שאורך היום והלילה בה הוא בדיוק 12 שעות) מתרחשת בחודש ספטמבר בדרך כלל בין היום ה-22 ליום ה-23 בחודש.

24 באפריל

24 באפריל הוא היום ה-114 בשנה (115 בשנה מעוברת), בשבוע ה-17 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 251 ימים.

8 בספטמבר

8 בספטמבר הוא היום ה-251 בשנה בלוח הגרגוריאני (252 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה נשארו עוד 114 ימים.

בת-שבע (להקה)

בת-שבע היא להקת מחול ישראלית, שהוקמה בשנת 1964 על ידי הברונית בת שבע דה רוטשילד ועל ידי הכוריאוגראפית האמריקאית מרתה גרהאם. הלהקה התבססה על קבוצת רקדנים ורקדניות שהתגבשה סביב בימת מחול וסביב התיאטרון הלירי. הלהקה הוקמה כלהקת מחול רפרטוארית ואת החזרות הראשונות ליווה הפסנתרן נתן מישורי. החל משנת 1990 המנהל האמנותי של הלהקה הוא אוהד נהרין.

בת-שבע קניבסקי

בת שבע אסתר קַנִיֶּבְסְקִי (כ"ד בשבט תרצ"ב, 1 בפברואר 1932 - י"ז בתשרי תשע"ב, 15 באוקטובר 2011) הייתה רבנית חרדית-ליטאית. אשת הרב חיים קניבסקי ובתו של הרב יוסף שלום אלישיב.

ג'רום רובינס

ג'רום רובינס (באנגלית: Jerome Robbins;‏

11 באוקטובר 1918, ניו יורק - 29 ביולי 1998, ניו יורק) היה רקדן בלט וכוריאוגרף יהודי-אמריקאי. זכה בפרס האוסקר על בימוי הסרט "סיפור הפרברים". הוא עבד שנים רבות בברודוויי, ושיתף פעולה גם עם להקת "בת שבע" מישראל.

דוד

דָּוִד, דָּוִד בֶּן יִשַׁי או דָּוִד הַמֶּלֶךְ (1040 לפני הספירה (ב' תר"ס) – 970 לפני הספירה (ב' תש"ל), לערך) הוא דמות מקראית, שהיה, לפי המתואר בתנ"ך, מלכהּ של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך ואיש בושת), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-420 שנה עד חורבן הבית הראשון. התיאורים התנ"כיים השונים, מייחסים לדוד כיבוש חבלי ארץ נרחבים בצפון ארץ ישראל ובמערבה. התנ"ך אומר כי נמנע מדוד לבנות את בית המקדש הראשון כי היה מעורב במלחמות שהיו כרוכות בשפיכות דמים רבה.דמותו ופועלו של דוד תפסה מקום חשוב במסורת היהודית ובפולקלור, והוא נחשב לדמות מופת ולאחד מגדולי האומה. בקבלה נמנה דוד עם אחד מ"ארבעת רגלי המרכבה לשכינה", שעליהם מתבססת השראת השכינה בעולם לאורך ההיסטוריה (השלושה הנוספים הם אבות האומה אברהם יצחק ויעקב). דוד המלך מכונה במקרא "נְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב', כ"ג, א'), המסורת היהודית רואה בו את מחבר ספר תהילים. על פי המסורת המשיח יהיה אדם מזרע דוד. מסורת זו אומצה גם בברית החדשה, בה נאמר כי ישו הנוצרי היה נצר לבית דוד.התיאור התנ"כי של חיי דוד משקף מסורות רבות, ולאורך השנים חוקרי מקרא, ארכאולוגים והיסטוריונים, היו חלוקים בדעתם ביחס לדוד ולתיאור מלכותו; אסכולות מסוימות מקבלות את הסיפור התנ"כי כנכון בעיקרו, גם אם מוגזם לעיתים, ואחרות דוחות אותו לחלוטין ורואות בו סיפור שנארג מאות שנים מאוחר יותר. טיעון זה הסתמך בין השאר על הטענה כי אין ממצאים ארכאולוגיים או כתובים המתייחסים לבית המלוכה המפואר שהיה אז, לכאורה, בארץ ישראל. גילוי מצבה ארמית בשנת 1993, בה יש אזכור מפורש ל"בית דוד" שם קץ, בעיני רוב החוקרים, למחלוקת על קיומו ההיסטורי של בית דוד, אך הותיר בעינו את הוויכוח האם מפעלי הכיבוש של דוד ומפעלי הבנייה של שלמה אחריו אכן בוצעו על־ידם, שכן תיארוך מפעלי הבנייה העיקריים בארץ ישראל בראשית האלף הראשון לפנה"ס עדיין שנוי במחלוקת. יש המקדימים אותו לימי שלמה ויש המאחרים אותו לימי עמרי.

דוד ובת שבע

מעשה דוד ובת שבע הוא סיפור תנ"כי, המתואר בספר שמואל ב', פרק י"א ובפרק י"ב. התנ"ך מתאר כיצד דוד המלך רואה מגג ארמונו את בת שבע מתרחצת על גג ביתה. דוד מזמין אותה אליו, שוכב עימה, והיא הרה לו. כל זאת בשעה שבעלה, אוריה החתי, נמצא הרחק, במלחמה מול בני עמון. למרות שיש אלו שטוענים שדוד שלח את אוריה לקרב כדי להסתיר את המעשה, חז"ל מסבירים שאוריה היה חייב מיתה בעבור מרידה במלכות כאשר סירב לחזור לאשתו. אחד משיאי המעשה הוא תוכחתו הקשה של נתן הנביא אל דוד, חרטתו של דוד והעונש הכבד שנגזר עליו.

חטאו של דוד במעשה זה, אשר מטיל צל כבד על דמותו הרוחנית, משך את תשומת לבם של פרשנים רבים במשך הדורות. לפי חז"ל שאמרו; כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה, לא ייתכן שדוד חטא באופן חמור כל כך, והם מציעים פירוש המנקה את דוד הן מאיסור הניאוף והן מאיסור שפיכת הדמים, ומציג את המעשה ככישלון מוסרי בלבד. פירושם התקבל על ידי חלק מהפרשנים בימי הביניים ובימינו, בעוד אחרים חולקים עליו ומציעים הסברים שונים. הדיון בהסבר המעשה ובהבנת דברי חז"ל מהווה דוגמה לדיון במשמעות הפשט, דיון שהתעורר מחדש גם בתחילת המאה ה-21 וכונה "תנ"ך בגובה העיניים", ובו היווה מעשה דוד ובת שבע סוגיה מרכזית.

המשבר האחרון

המשבר האחרון (באנגלית: Final Crisis) היא מיני סדרת קומיקס בת שבע חוברות משנת 2008 שפורסמה בהוצאת DC קומיקס. היא נכתבה על ידי גראנט מוריסון ואוירה על ידי ג'יי. ג'י ג'ונס, קרלוס פאצ'קו, מרקו רודי ודאג מאנקי. הפרסום המקדים אודות סיפור המשבר תיאר אותו כ"היום שבו הרוע ניצח".

העלילה עוקבת אחר תוכניתו של הנבל דארקסייד להשתלט על מרקם המציאות, וכתוצאה מכך על מותם של כמה מגיבורי העל והשחתתם.

האירוע הוא חלק מאנתולוגיית "המשבר" הכוללת את "המשבר בעולמות האינסופיים", "שעת אפס: משבר בזמן", "משבר זהות", "המשבר האינסופי", "פלאשפוינט" ו"התכנסות".

המשבר האינסופי

המשבר האינסופי (באנגלית: Infinite Crisis) היא מיני סדרת קומיקס בת שבע חוברות בהוצאת חברת DC קומיקס, שפורסמה בדצמבר 2005, נכתבה על ידי ג'ף ג'ונס ואוירה על ידי פיל חימנז, ג'ורג' פרז, אייבן רייז וג'רי אורדוויי.

הסדרה היא למעשה סיפור המשך לאירועי המשבר בעולמות האינסופיים משנת 1985, וחוקרת לעומק דמויות וקונספטים שהוצגו בעבר, בין היתר את קיומו של ה"מולטי-יקום". כמה מהדמויות שהופיעו היו גרסאות מקבילות לגיבורי-על כדוגמת סופרמן וסופרבוי.

האירוע הוא חלק מאנתולוגיית "המשבר", הכוללת את "המשבר בעולמות האינסופיים", "שעת אפס: משבר בזמן", "משבר זהות", "המשבר האחרון", "פלאשפוינט" ו"התכנסות". המיני סדרה זכתה בפרס ה-Comics Buyer's Guide של שנת 2005 לסיפור הקומיקס הפופולרי ביותר.

י"ז בתשרי

י"ז בתשרי הוא היום השבעה עשר בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השביעי

למניין החודשים מניסן.

מרכז המידע לאמנות ישראלית

מרכז המידע לאמנות ישראלית הוא ארכיון ומרכז מידע העוסק בתיעוד האמנות בישראל. המרכז, שהוקם בשנת 1975, ממוקם במוזיאון ישראל, ירושלים.

מרכז המידע לאמנות ישראלית הוקם בשנת 1975 כחלק ממוזיאון ישראל. במשך שנות פעילותו אסף המרכז מידע הקשור לכ-12,800 אמנים ישראלים הכולל תצלומים ותצלומי עבודות, כתבות עיתונות, הזמנות לתערוכות, סרטים ועוד.

במרכז המידע מתועד ומקוטלג חומר רב על אודות אמנים ישראלים ועבודותיהם, החל מן השנים המוקדמות של האמנות הישראלית. המרכז מציע למבקרים מאגר מידע מקיף ובו חומר על אלפי אמנים ואמניות ישראלים - ציירים, פסלים, צלמים, מעצבים, אמני קרמיקה, צורפים, ועוד. בין תיקי האמן שבמרכז נמצאים תיקיהם של אמנים ידועי שם בצד אלה של אמנים בראשית דרכם.

בנוסף, מכיל מרכז המידע כמה אוספים ייחודיים ובהם אוסף תצלומיו של הצלם ישראל צפריר, המכיל כ-10,000 תצלומים של אמנים ויצירות אמנות של אמנים ישראלים; ארכיון גלריה דבל, שנתרם בשנת 2007 למרכז; אוסף הסרטים התיעודיים שיצר פרץ ואן ראלטה; אוסף מעזבונו של גבריאל טלפיר; אוסף תצלומי אמנים ישראלים שיצר הצלם האמריקאי סטנלי בטקין; ארכיון בת-שבע ויצחק כץ, המכיל כתבים שלו וכן מכתבים של ציונה תג'ר, ישראל פלדי ואריה לובין, ארכיון המתעד את פעילותן של נורה ונעמי; אוסף התכתבויות של ברטה אורדנג ועוד.

החל משנת 2010 עובר המרכז תהליך של דיגיטאציה ומסד הנתונים הממוחשבים שלו מכיל מעל 5,000 קטעי עיתונות ומעל 15,000 קישורים לתערוכות. אתר האינטרנט של המרכז מציע מידע דו-לשוני (עברית ואנגלית) על כ-5,800 אמנים ישראלים.

משבר זהות (קומיקס)

משבר זהות (באנגלית: Identity Crisis) היא מיני סדרת קומיקס בת שבע חוברות שפורסמה בידי DC קומיקס בסוף שנת 2004. את המיני סדרה כתב בראד מלצר ואייר ראגס מוראלס.

הסיפור דובק בסוגיות שהועלו מאז אירועי המשבר בעולמות האינסופיים, שהוצג ב-1986. בעקבות המיני סדרה יצא אירוע הקרוסאובר של שתי חברות הקומיקס (DC ומארוול), "המשבר האינסופי".

האירוע הוא חלק לא-קאנוני מאנתולוגיית "המשבר", הכוללת גם את "המשבר בעולמות האינסופיים", "שעת אפס: משבר בזמן", "המשבר האינסופי", "המשבר האחרון" ו"התכנסות".

החוברת הראשונה בסדרה היא אחת מהנמכרות ביותר של חברת DC. בנוסף, המיני סדרה זכתה בפרס ה-Comics Buyer's Guide של שנת 2004 לסיפור הקומיקס הפופולרי ביותר.

נשיא מדינת ישראל

הנָשִׂיא במדינת ישראל הוא ראש המדינה. מאחר שישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, תפקידו של הנשיא ייצוגי וסמלי בעיקרו, והוא נותן ביטוי לאחדות העם. סמכויותיו ומעמדו של הנשיא מוגדרים בחוק יסוד: נשיא המדינה.

בעקבות שינוי בחוק ב-1998, הנשיא נבחר על ידי הכנסת לתקופת כהונה אחת בת שבע שנים. לפני השינוי, תקופת הכהונה הייתה בת חמש שנים עם אפשרות להאריכה בחמש שנים נוספות.

נתן הנביא

נָתָן הנביא היה נביא שפעל בתקופת המלכים דוד ושלמה, בימי טרום בית ראשון, במאה ה-10 לפנה"ס. נתן היה כהן. הוא נטל חלק בהמלכת שלמה, יחד עם צדוק הכהן ובניהו בן יהוידע.

שתי נבואותיו הידועות נאמרו לדוד, והן: דחיית בניית בית המקדש לימי בנו (שמואל ב' ז', א-יז), וההבטחה בדבר קיום מלכות בית דוד לעולם, והתוכחה לדוד על מעשה בת-שבע כולל משל 'כבשת הרש' המפורסם, שנאמר בתוכחה זו (שמואל, י"ב, א-יד).

נתן העניק לשלמה את השם ידידיה, מיד לאחר לידתו (שם, י"ב, כה). והיה מי שסיכל את הכתרתו של אדוניה בן חגית למלך על ישראל, בכך שדירבן את בת שבע ודוד להמליך מיד את שלמה (מלכים א', א', יא-כז).

כותרת מזמור תהילים נ"א בספר תהילים מזכירה את נתן הנביא הבא אל דוד לאחר מעשה בת-שבע.

בדברי הימים (א', כ"ט, כט; ב', ט', כט) מוזכרים "דברי נתן הנביא", שהכילו, כך על פי הכתוב, את דברי ימי מלכות דוד ושלמה.

על פי התלמוד הבבלי (מסכת בבא בתרא דף יד), נתן כתב את ספר שמואל (ממות שמואל הנביא ואילך) יחד עם גד החוזה.

מסורת יהודית מזהה את קברו של נתן הנביא במסגד בעיירה חלחול שמצפון לחברון.

שם מדעי

שם מדעי או נומנקלטורה דו-שמית (באנגלית: Binomial nomenclature; מילולית: נומנקלטורה כפולה) הוא חלק בשיטת שיום המינים בביולוגיה.

השיטה מבוססת על שימוש בלטינית (מודרנית ומדעית), ולכן זכה הכינוי "שם לטיני" לפופולריות. מאידך, "שם מדעי" הוא המינוח המועדף על ידי אנשי המקצוע. בשיטה זו נזנח השימוש בטקסונומיה בת שבע הקטגוריות (ממלכה-מערכה-מחלקה-סדרה-משפחה-סוג-מין), לטובת שיטת שיום בת שתי מילים. המילה הראשונה בשם מייצגת את הסוג, והשנייה את השם הייחודי. לדוגמה, שם סוג האדם הוא Homo והשם הייחודי הוא sapiens, לכן נקרא מין בני האדם Homo sapiens. כמוסכמה, יתחיל השם הראשון באות רֵישִׁית, בעוד השני יצוין תמיד באות קטנה (גם אם מקורו בשם של אדם או מקום).

נהוג להשתמש באותיות מוטות לציון סוגים וסיווגים נמוכים יותר, ובכתיב רגיל לציון משפחות ומעלה. ניתן לסווג גם תת-מינים תוך שימוש בשם בן שלוש מילים.

דוד המלך
משפחתו
אבותיו יהודהתמרפרץנחשון בן עמינדברותבעזעובדישי
אחיו ואחיותיו אליאבשמעהצרויהאביגיל
בניו ובנותיו אמנוןתמראבשלוםאדוניהכלאבשפטיהשלמה
אחייניו יואבאבישיעשהאלעמשא בן יתריונדב בן שמעה
נשותיו אביגילאביטלאחינועם היזרעאלית • בת שבע • חגיתמיכלמעכה בת תלמיעגלה
יצירות המיוחסות לו צוואת דודקינת דודקינת דוד על אבנרדברי דוד האחרוניםשירת דוד • חלק ממזמורי תהלים
מאורעות בחייו שתוארו במקרא דוד וגולייתסיפור נבל הכרמלידוד ובת שבעמרד שבע בן בכריהאישה החכמה מתקועמעשה אמנון ותמררצח אמנוןדוד ויהונתן
אגדות עליו דוד והצרעה והעכביש
שונות מרב בת שאולפלטי בן לישבית דודאבישג השונמיתברזילי הגלעדיגיבורי דודכתובת תל דןקבר דודמשיחהמלך דוד (סרט)מגן דוד
הנצחה
באומנות דוד (מיכלאנג'לו)דוד (דונטלו)דוד (ברניני)דוד (ורוקיו)
הנצחות עיר דודמגדל דודמלון המלך דודמלון מצודת דודרחוב המלך דודשדרות דוד המלך
שלמה המלך
משפחתו דוד • בת שבע • נעמה העמוניתבת פרעהרחבעםמלכת שבא Dore Solomon Proverbs
חיבורים שיוחסו לו משליקהלתשיר השיריםמזמורי שלמהחכמת שלמה
במקרא צוואת דודחלום שלמה בגבעוןעליית שלמה למלוכהמשפט שלמה
אגדות כסא שלמהשלמה המלך ואשמדאישלמה המלך והדבורהשלמה המלך ומלכת שבא
שונות בית המקדש הראשוןים של שלמה
הנצחתו נחל שלמההר שלמהבריכות שלמהאיי שלמהעמודי שלמהמרחב שלמה
בתרבות המודרנית שלמה המלך ושלמי הסנדלראגדות המלך שלמההספר מכרות המלך שלמההסרט מכרות המלך שלמה

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.