בתי המשפט בישראל

בית משפט הוא ערכאה לה נותנת המדינה סמכות שפיטה כללית. שיטת המשפט הישראלית כוללת מערכת בתי משפט אזרחיים, ולצידם בתי דין דתיים, בתי דין לעבודה, בתי דין צבאיים, ובתי משפט מנהליים. על אכיפה וביצוע פסקי הדין הניתנים בערכאות אלו מופקדת ההוצאה לפועל.

ככלל, סמכות שיפוט בעניין כלשהו במדינת ישראל תהא נתונה לאחת משלוש הערכאות של בתי המשפט, אלא אם כן, ניתנה סמכות זו לבית דין (ובלעז - "טריבונל"). ניתן לומר באופן כללי כי "בית משפט" הוא חלק ממערכת בתי המשפט הכללית של המדינה, בעוד ש"בית דין" דן בעניין מסוים, ובדרך כלל לפי מערכת דינים מיוחדת ושונה ממערכת החוקים הרגילה.

טקס השבעת שופטי בית משפט שלום ומחוזי בישראל יולי 2016
טקס השבעת שופטים בית משפט השלום ומחוזי שהתקיים בבית נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין בהשתתפות איילת שקד שרת המשפטים ומרים נאור נשיאת בית המשפט העליון בטקס הושבעו 16 שופטים ורשמים בכירים. ארבעה שופטים הושבעו לבתי המשפט המחוזיים, עשרה שופטים הושבעו לבתי משפט השלום, ושני רשמים הושבעו לבתי משפט השלום. יולי 2016

בתי המשפט האזרחיים

חוק יסוד: השפיטה, אשר נחקק בשנת 1984 קובע שלוש ערכאות שיפוטיות: בית המשפט העליון, בית משפט מחוזי, ובית משפט השלום. חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, קובע את הסמכות העניינית של כל ערכאה, כלומר את המקרים[1] בהם יש סמכות לבית המשפט לדון בעניין שמובא לפניו. בתי המשפט בישראל מחולקים למחוזות, ולכן, בנוסף לסמכות העניינית, נדרשת סמכות מקומית כדי שבית משפט יוכל לדון בתביעה.

בית המשפט העליון

בית המשפט העליון הוא ערכאת הערעור העליונה: שומע ערעורים (בזכות) על פסקי דין של בית משפט מחוזי, ויכול לשמוע ערעורים, לאחר בקשת רשות, על החלטות של בית משפט מחוזי שאינן "פסק דין", וגם ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי, כאשר המחוזי דן בערעור על פסק דין של בית משפט השלום.

בית המשפט העליון יושב גם כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ), בו הוא שומע עתירות נגד רשויות המדינה, ובכלל זה הממשלה והכנסת, עתירות נגד בתי דין דתיים, בתי דין לעבודה, ובתי דין צבאיים. בנוסף יש לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, סמכות שיורית במתן "סעד למען הצדק".

בעקבות הרחבת זכות העמידה, עתירות לבג"ץ כיום אינן חייבות להיות מבוססות על זכות משפטית של העותר המסוים, אלא על עקרונות צדק כלליים. מקורה של סמכות בג"ץ בחקיקה בריטית מתקופת המנדט, בה לא היה בארץ ישראל פרלמנט. סמכות בית המשפט הורחבה לאורך השנים בשורה של פסקי דין, ובמיוחד בשתי תקופות: הראשונה, אחרי קום המדינה, בשורה של פסקי דין שבהם קבעו השופטים זכויות יסוד כמו חופש הביטוי, חופש העיסוק ועוד, והתקופה השנייה, לאחר "המהפכה החוקתית", בעקבות חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בשנת 1992.

על תפקידים וסמכויות נוספים של בית המשפט העליון, ראו בערך בית המשפט העליון.

בית המשפט המחוזי

בית המשפט המחוזי דן בתביעות אזרחיות בתביעות של 2.5 מיליון שקל ומעלה[2], בהליכים פליליים בעבירות שדינן מעל שבע שנות מאסר, ובחריגים מסוימים (כגון עבירות צווארון לבן). בנוסף דן בית המשפט המחוזי בערעורים על פסקי דין של בית משפט השלום, ושל בתי משפט ובתי דין המקבילים לבית משפט השלום, כמו בית משפט לנוער. לבית המשפט המחוזי יש גם סמכות לשבת כבית משפט לעניינים מינהליים וכבית הדין לענייני מים. בנוסף יש לבית המשפט המחוזי "סמכות שיורית" בתחום האזרחי והפלילי[3], כלומר סמכות לדון בכל עניין שאינו בסמכות בית משפט אחר.

קיימים שישה בתי משפט מחוזיים:

מחוז עיר נשיא/ה מכהן/ת שופטים ב-1960[4] שופטים ב-1970 שופטים ב-1981[5] שופטים נוכחי
מחוז הצפון נוף הגליל אברהם אברהם - 3 5 19
מחוז חיפה חיפה רון שפירא 17 14 16 35
מחוז תל אביב תל אביב איתן אורנשטיין 18 24 37 49
מחוז ירושלים ירושלים אהרון פרקש 11 12 17 31
מחוז הדרום באר שבע יוסף אלון - 7 10 24
מחוז המרכז לוד אברהם טל - - - 39
סה"כ 46 60 85 197

היסטוריה

במערכת המשפט בתקופת המנדט הבריטי היו בשנות ה-40 ארבעה בתי משפט מחוזיים: בירושלים, ביפו ובתל אביב, בחיפה ובשכם. עם הקמת מדינת ישראל מונו בתי משפט מחוזיים בתל אביב ובחיפה ובאוגוסט נפתח בית משפט מחוזי בירושלים[6].

בתחילת 1954 הוחלט על הקמת בית משפט מחוזי בבאר שבע בנשיאות השופט בנימין הלוי[7]. טקס פתיחה חגיגי של בית המשפט התקיים בתחילת אפריל 1954[8], אולם בית המשפט לא התמיד בפעילותו. בסוף 1960 נחנך מבנה חדש לבית המשפט בבאר שבע ובו שני אולמות דיונים לבית המשפט המחוזי[9] ולקראת סוף 1961 הוחלט על הקמת בית משפט מחוזי בבאר שבע, בנשיאות השופט שלמה אלקיים[10], שיפעל כסניף של בית המשפט המחוזי בירושלים[11]. במרץ 1962 התפרסם שהשופט אלקיים יגיע לעיתים לאשקלון[12]. בראשית 1963 הוחלט להקים את בית המשפט המחוזי בבאר שבע כבית משפט עצמאי, לאור ריבוי התיקים במחוזי בירשולים המגיעים מבאר שבע[13]. בית המשפט המחוזי בבאר שבע נפתח רשמית בינואר 1965[14].

כבר בינואר 1949 נעשה ניסיון ראשון לפתוח בית משפט מחוזי בנצרת, שהייתה בירת הגליל בימי המנדט הבריטי. טקס לפתיחת בית המשפט התקיים בינואר 1949 וכשופט בפועל שימש השופט שמש[15]. אולם פעילות בית המשפט המחוזי בנצרת לא התמידה[16]. בתחילת 1955 לאור עודף בשופטים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נמצאה הזדמנות נוספת לפתוח את בית המשפט המחוזי בנצרת. השופט שלום קסאן הועבר לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך העלתו לדרגת נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת[17], שפעלה כסניף של בית המשפט בחיפה[18]. למרות הכוונה למנות שופטים נוספים[19], בית המשפט הופעל רק בתיקים של דן יחיד, ולאחר זמן מה נסגר[20][21]. מדי פעם מסרו דוברים רשמיים שפתיחת בית משפט מחוזי נמצא בדיונים[22] ובית המשפט הוקם לבסוף בסוף שנת 1968. באופן זמני שוכן בית המשפט במבנה של בית ספר. כיהנו בו השופטים יוסף בהלול, י. מרגלית ומוחמד נימר אל-הווארי[23].

בשנת 2007 הוקם בית המשפט המחוזי של מחוז מרכז, באופן זמני בפתח תקווה[24]. בשנת 2008 הוחלט שבית המשפט המחוזי ישכון באופן קבוע בלוד[25].

Haifacourt

הכניסה להיכל המשפט חיפה, שהוא בין המודרניים במבני מערכת בתי המשפט בישראל

בית משפט השלום

Tel Aviv Court House Shaul Hamelech
היכל המשפט תל אביב. מימין בית משפט השלום ומשמאל בית המשפט המחוזי.
Hashalom Herzliya
בית משפט השלום הרצליה

בית משפט השלום הוא הערכאה הנמוכה, מהווה ערכאה ראשונה לרוב הסכסוכים האזרחיים והמשפטים הפליליים.

בעניינים אזרחיים דן בית משפט השלום בתביעות שערכן פחות מ-2.5 מיליון שקל, ובתביעות שעניינן חזקה במקרקעין, שימוש במקרקעין ופירוק שיתוף במקרקעין (סכסוכים בקשר לבעלות במקרקעין - נידונים בבית המשפט המחוזי[26]).

בעניינים פליליים דן בית משפט השלום בעבירות שעונשן עד שבע שנות מאסר, כולל מספר עבירות שהעונש המצטבר עליהן עולה על 7 שנות מאסר (למשל עבירות סמים). לרוב יושב בהרכב שופט אחד.

בית משפט השלום כולל בתוכו גם בתי משפט לעניינים מוגדרים:

  • בית משפט לענייני משפחה[27] - סכסוכים בתוך המשפחה.
  • בית משפט לתביעות קטנות[28] - סכסוך אזרחי בסכום של עד 33,900 ש"ח[29].
  • בית משפט לעניינים מקומיים - דיון פלילי על עבירות בניגוד לחוקי עזר של רשות מקומית, לדוגמה: בקשה להישפט לאחר קבלת דו"ח חנייה שנרשם על ידי פקח עירוני (במקום לשלם את הדו"ח ולהודות באשמה).
  • בית משפט לתעבורה - בית-משפט, שבו יושבים שופטים המנהלים תיקים בתחום התעבורה, הנהיגה והרכב. לדוגמה: אזרח המערער על דו"ח תנועה שנרשם על ידי שוטר, ערעור על פסילת רישיון שרשות מוסמכת הטילה על נהג או בעל רכב, בירור אשמה לאחר תאונת דרכים, התנהגות של נהגי רכב ציבורי בניגוד להנחיות משרד התחבורה וכדומה.
  • החלטות רשם ההוצאה לפועל בנושאים משפטיים.

בתי משפט אלה דנים בעניינים מסוימים שהוקצו להם, לשם יעילות הדיון והתמחות השופטים בבעיות הספציפיות שמעורר הדיון בכל תחום, אך הם נחשבים כחלק ממערכת בתי המשפט ואינם חיצוניים לה.

בתי דין

לצד מערכת בתי המשפט קיימים במדינת ישראל אף בתי דין העוסקים בעניינים ספציפיים, שהחוק מעניק להם סמכות ייחודית בעניינים מסוימים, ולהם מערכות חוקים והליכים מיוחדים. המדובר בבית הדין לעבודה, בית הדין הרבני (ובתי דין דתיים של עדות דתיות נוספות), בית דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין ובית דין צבאי. כן קיימים בתי דין נוספים (כגון בתי הדין המשמעתיים של עובדי המדינה). במקרים מיוחדים, ניתן להגיש עתירה (ולא ערעור רגיל) לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, נגד החלטה של בתי דין אלה.

ייחודם של בתי הדין הוא הן במערכות החוקים המיוחדות לפיהן כל בית דין נוהג (לדוגמה - בית הדין הרבני פוסק על פי המשפט העברי, ובית דין צבאי פוסק על פי חוק השיפוט הצבאי) והן בכך שלשופטים היושבים בדין הכשרה ייחודית לעניין בו הם דנים: דיינים בעלי השכלה תורנית בבית הדין הרבני, נציגי עובדים ונציגי מעבידים בבית הדין לעבודה, וקצינים בבית הדין הצבאי. בבית הדין לעבודה ובבית הדין הצבאי יושב בדין שופט משפטן לצד "אנשי השטח" (הקצינים ונציגי העובדים והמעבידים).

רוב המקרים שבהם דנים בתי הדין הם מקרים בהם יש להם סמכות ייחודית הגוברת על סמכותו של בית המשפט (ולמשל עניינים הנוגעים להסכם קיבוצי הם בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, ונישואין וגירושין של יהודים בישראל שהם בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני).

קיימים מקרים שבהם ישנה סמכות מקבילה. בית הדין הרבני מוסמך לדון, בהסכמת הצדדים, אף בסכסוכים אזרחיים המובאים בפניו, כאשר אילו אלו היו מובאים בפני בית המשפט, אף לו הייתה הסמכות לדון בכך. למשל, צו קיום צוואה ניתן לבקש בבית הדין הרבני, על אף שגם לרשם לענייני ירושה, ולבית המשפט למשפחה (השייך למערכת בתי המשפט האזרחית) סמכות לתת צו קיום צוואה.

בתי דין דתיים

בתי דין דתיים דנים בענייני מעמד אישי, משפחה והקדשות, בעיקר בסכסוכים הקשורים לנישואין וגירושין. בתי הדין מחולקים לפי עדות דתיות בהתאם להשתייכות הדתית של בעלי הדין, לפי חלוקה שנקבעה בעיקרה בתקופת האימפריה העות'מאנית ועודכנה מעט מאז.

לבתי דין דתיים סמכות שיפוט ייחודית לגבי נישואין וגירושין, וסמכות שיפוט מקבילה לבתי המשפט האזרחיים בענייני משפחה אחרים, המותנית לעיתים בהסכמת הצדדים. ישנם הבדלים בהיקף הסמכות לפי העדות הדתיות השונות. בתחילה היה לבתי הדין הדתיים מעמד עצמאי מול בתי המשפט האזרחיים, אך פסיקת בית המשפט העליון לאורך השנים הכפיפה אותם לפסיקת בית המשפט העליון, ולחוק האזרחי.

בתי הדין הדתיים כוללים:

  • בתי הדין הרבניים: דנים בענייני יהודים. השופט מכונה דיין. במערכת זו שתי ערכאות: בית הדין הרבני האזורי וערכאת הערעור - בית הדין הרבני הגדול. הדין החל הוא דין תורה, כלומר מסורת הפסיקה הרבנית האורתודוקסית – ההלכה. בית המשפט העליון קבע כי בתי הדין כפופים גם לחוק האזרחי, למשל חוק יחסי ממון.
  • בית דין שרעי: דן בענייני מוסלמים. השופט מכונה קאדי. דן לפי החדית' השאפעי הנהוג בקרב המוסלמים באזור.
  • בתי הדין הדתיים הדרוזיים: דנים בענייני דרוזים. השופט מכונה קאדי-מד'הב. שתי הערכאות: בית הדין הדתי הדרוזי ובית הדין הדתי הדרוזי לערעורים.
  • בתי דין של העדות הנוצריות השונות. סמכות השיפוט שלהן בענייני נוצרים הוגדרה בדבר המלך במועצה על ארץ ישראל משנת 1922 ולא חל בה שינוי מאז. בתי דין אלה אינם חלק ממערכת המשפט של המדינה, בשונה מבתי הדין העוסקים ביהודים, מוסלמים ודרוזים, אך יש להם סמכות ולפסקי הדין שלהם נפקות זהה בדין המדינה. כן נתונה להם סמכות עזר בחוקים שונים הנקראים חוקי בתי הדין הדתיים.

בתי דין לעבודה

מערכת שיפוט ייחודית של בתי דין שהוקמה מכוח חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969. מערכת בתי דין זו היא ערכאת שפיטה עצמאית המתמחה בשפיטה בתחום משפט העבודה ועוסקת בסכסוכים בין עובד למעביד כולל ארגוני עובדים. תחום מרכזי נושא בו עוסקים בתי הדין לעבודה הם דיני הביטחון הסוציאלי (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ממלכתי ועוד). לבתי דין אלה יש שתי ערכאות: בית הדין האזורי לעבודה, וערכאת ערעור - בית הדין הארצי לעבודה.

בתי דין צבאיים

מערכת השיפוט בצבא-הגנה לישראל שהוקמה בחוק השיפוט הצבאי.

בית משפט צבאי

בתי משפט צבאיים פועלים באזור יהודה והשומרון, המוחזק בתפיסה לוחמתית על ידי צה"ל. הם הוקמו על פי צו המפקד הצבאי, ותפקידם הוא שיפוט פלילי בגין עבירות על תחיקת הביטחון (צווי המפקד הצבאי).

ערכאות מנהליות

כולל בתי דין משמעתיים בשירות המדינה, ועשרות רבות של ועדות ערר וגופים מעין שיפוטיים היושבים בדיונים שבין האזרח לרשות.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לרשימת העניינים האזרחיים בהם דנים בתי המשפט, ראה את ההודעה בדבר רשימה למילוי טופס לפתיחת הליך אזרחי לפי תקנות סדר הדין האזרחי, שפורסמה בילקוט הפרסומים 7094, התשע"ה, 13 באוגוסט 2015, עמ' 7992.
  2. ^ בתי המשפט המחוזיים, באתר בתי המשפט
  3. ^ כלומר, הוא דן בכל תביעה בתחום האזרחי או הפלילי (למעט תביעה שעניינה מתן "סעד למען הצדק") שאינה בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר.
  4. ^ הודעה בדבר מספר השופטים בבתי משפט מחוזיים ובבתי משפט השלום, 11 בספטמבר 1960, ילקוט הפרסומים 797, עמ' 118
  5. ^ הודעה בדבר מספר השופטים שיכהנו בבתי המשפט המחוזיים, 4 בפברואר 1981, ילקוט הפרסומים 2698, עמ' 1214
  6. ^ נפתח בית דין מחוזי בירושלים, דבר, 10 באוגוסט 1948
  7. ^ בית משפט מחוזי יפתח בבאר שבע, זמנים, 22 בפברואר 1954
  8. ^ בית משפט מחוזי נפתח בבאר שבע, חרות, 5 באפריל 1954
  9. ^ היכל הצדק עבר למשכנו, מעריב, 8 בנובמבר 1960
  10. ^ בית משפט מחוזי יוקם בב"ש, על המשמר, 8 בנובמבר 1961
  11. ^ סניף ביהמ"ש המחוזי ייפתח בבאר־שבע, דבר, 31 בדצמבר 1961
  12. ^ בית משפט מחוזי יפעל באשקלון, מעריב, 8 במרץ 1962
  13. ^ בית משפט מחוזי יוקם בבאר שבע, דבר, 4 בפברואר 1963
  14. ^ בית־משפט מחוזי נפתח בבאר שבע, על המשמר, 14 בינואר 1965
  15. ^ בית־דין מחוזי נפתח בנצרת, הבוקר, 19 בינואר 1949
  16. ^ בזבוז כח בבית המשפט, מעריב, 13 באוגוסט 1953
  17. ^ בית־דין מחוזי יוקם בנצרת, דבר, 13 בינואר 1955
  18. ^ סניף בי"ד מחוזי ייפתח מחר בנצרת, הצופה, 28 בפברואר 1955
  19. ^ בית משפט מחוזי נפתח בנצרת, הבוקר, 2 במרץ 1955
  20. ^ בימ"ש מחוזי בנצרת, קול העם, 15 ביוני 1962
  21. ^ בית־משפט מחוזי בנצרת לטובת כל האזור, דבר, 26 ביוני 1961
  22. ^ אושר תקציב משרד המשפטים, הצופה, 21 במרץ 1963
  23. ^ בית משפט מחוזי נפתח בנצרת־עלית, דבר, 31 בדצמבר 1968
  24. ^ אבירם זינו, בית משפט מחוזי חדש יוקם בפתח תקווה, באתר ynet, 20 במרץ 2007
  25. ^ הילה רז, בית המשפט המחוזי מרכז יוקם בעיר לוד, באתר TheMarker‏, 21 במאי 2008
  26. ^ סעיף 51 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
  27. ^ ראו חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995.
  28. ^ סעיף 59 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.
  29. ^ תקרת סכום התביעה מעודכנת לינואר 2019

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

בית משפט

בית משפט הוא חלק מהרשות השופטת - מוסד אשר המדינה מעניקה לו סמכות שפיטה כללית.

"בית משפט" הוא חלק ממערכת בתי המשפט הכללית של המדינה, בעוד ש"בית דין" דן בעניין מסוים, ובדרך כלל לפי מערכת דינים מיוחדת ושונה ממערכת החוקים הרגילה. הרכב מסוים של שופטים, בין אם מספר שופטים בין אם דן יחיד - נקרא מוֹתָב.

לפעולתו של בית המשפט מקובלות שתי חלופות:

השיטה האדברסרית, שיטת משפט, המקובלת במיוחד בארצות שבהן נהוג המשפט המקובל (לרוב ארצות חבר העמים הבריטי ומדינות שקיבלו את שיטת המשפט הבריטית, ובהן בריטניה, ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה, ובמידה מסוימת מדינת ישראל). על פי השיטה האדברסרית השופט, או חבר מושבעים, משמשים כגורם מכריע פאסיבי, על פי עובדות וטיעונים המובאים בפניהם על ידי בעלי הדין (או נציגים מטעמם), ואינו לוקח חלק אקטיבי בחיפוש העובדות והכללים המשפטיים שיש להחיל במקרה הבא לדיון. השופט הוא גורם אובייקטיבי שקובע ואוכף את כללי המשחק של הליך בירור המחלוקת המשפטית, ובסופו של ההליך מכריע במחלוקת בין הצדדים היריבים.

השיטה האינקוויזיטורית, המקובלת בארצות שבהן נהוג המשפט הקונטיננטלי המכונה גם "המשפט האזרחי", ובמיוחד בצרפת ובארצות מערב-אירופיות. המילה "אינקוויזיטורי" באה מהשורש בשפות האירופיות שמשמעותו לחקור. ואכן, בשיטה האינקוויזיטורית השופט נוטל חלק פעיל בחקירה, ויכול למצוא עובדות וראיות שבעלי הדין בחרו שלא להביא בפניו. בשיטה זו השופט מנסה לקדם את חקר האמת ולהגיע לתוצאה הנכונה ביותר בבירור המחלוקת.

דן ארבל

דן ארבל (נולד ב-1943) הוא שופט בדימוס, אשר כיהן בעבר כנשיא בית משפט השלום בתל אביב והמרכז, שופט מחוזי, ומנהל בתי המשפט בישראל.

ארבל הוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, מוסמך במשפט אזרחי-מסחרי מאוניברסיטת תל אביב, וכיום משמש כמרצה למשפטים בקריה האקדמית בקרית אונו.

ארבל כיהן כיו"ר ועדת הבחירות של מועצת תנועת קדימה בין השנים 2008–2012. בין השנים 2006–2007 כיהן בראש ועדת ערר של משרד החינוך לעניין רישוי בתי ספר על פי חוק הפיקוח על בתי ספר.

במקביל הוא מרצה בקריה האקדמית קריית אונו בנושא דיני נזיקין.

בפברואר 2012 התמנה כנשיא המוסד לבוררות עסקית.

המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל

המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל הוא ספר יסוד במשפט חוקתי בישראל. מהדורה ראשונה של הספר, מאת אמנון רובינשטיין, יצאה לאור בשנת 1969 בהוצאת שוקן, ומאז התפרסם במהדורות אחדות. במהדורה החמישית הצטרף אל רובינשטיין לכתיבת הספר ברק מדינה. הספר צוטט מאות פעמים בפסיקת בתי המשפט בישראל.

הנהלת בתי המשפט

הנהלת בתי המשפט היא רשות ציבורית, המופקדת על הניהול והארגון המנהליים של עבודת בתי המשפט בישראל. תחום פעולתה מתייחס לבית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים, בתי משפט השלום ובתי הדין לעבודה.

בראש ההנהלה עומד מנהל בתי המשפט. כיום (2018) מכהן בתפקיד השופט יגאל מרזל.

חכירה

חכירה היא חוזה המעביר מאדם או גוף לאחר את הזכות לעשות שימוש בנכס בדרך כלל לתקופה ארוכה (למעלה מחמש שנים) תמורת דמי חכירה. חכירה יכולה להתקיים בנכס שעל פי מהותו ניתן להחזקה ולשימוש ממושכים ולכן הוא אפשרי רק לגבי נכסים שאינם כלים.

כאשר חוכר מקבל נכס לשימושו לתקופת חכירה ארוכה (בחוק מס שבח מקרקעין, למשל, חכירה של למעלה מעשר שנים) שיש עמה זכות לחוכר לרכשם בתום תקופת החכירה בחינם או במחיר הזדמנותי נקראת חכירה מימונית שלעיתים רואים אותה כרכישה מלאה של הנכס, תוך פירעון הסכום בתשלומים. חכירה לתקופה קצרה יותר נקראת חכירה תפעולית והיא במשמעות של שכירות.

הסכם שכירות במקרקעין לתקופה ארוכה מ-25 שנים מכונה "חכירה לדורות".

החכירה משמשת בעיקר בקרקעות, למשל בישראל בהסכמי חכירה של מינהל מקרקעי ישראל. כמו כן נעשה שימוש בחכירה בתחום התחבורה בהסדר הידוע כליסינג, שהוא חכירה של כלי רכב לתקופה של מספר שנים, וכן בתחום הספנות והתעופה כאשר חברת תעופה או חברת ספנות חוכרת ספינה או מטוס מבעליו.

מערכת הביטחון הישראלית

מערכת הביטחון הוא הכינוי למכלול הארגונים העוסקים בהגנה על ביטחון מדינת ישראל, כלומר על הגנת תושביה מפני אויבים מבחוץ ומבית.

לכל אחד מהגורמים במערכת הביטחון סמכויות משלו, אך לעיתים נדרשת הכרעה בשאלה מי הגורם שיתמודד עם איום ביטחוני מסוים. בין הגורמים השונים מתקיימים אינטראקציה ושיתוף פעולה, לשם מימושן של מטרות משותפות. בנוסף לכך מתקיים מעבר של לוחמים/עובדים בין הגורמים השונים, ובפרט מעבר מצה"ל אל כל יתר הגורמים. במיוחד בולט הדבר במוסד, שרבים מראשיו הם אלופים שהשתחררו מצה"ל.

מקרקעין

מקרקעין הם נכסים שאינם מיטלטלין. דהיינו קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה. על פי רוב ההגדרות, כוללים המקרקעין כל דבר המחובר לקרקע חיבור של קבע, ויש אף הגדרות הכוללות דברים המחוברים חיבור זמני. לישות בעלת הבעלות במקרקעין יש זכות להחזיק במקרקעין ולעשות בהם עסקאות. הבעלות על מקרקעין חלה גם מתחת לפני הקרקע, וגם מעל הקרקע למעט מעבר אווירי מעל הקרקע. מקרקעין קרויים גם נִכְסֵי דְלָא נָיְדֵי, מקור המונח בשפה הארמית (ובראשי תיבות: נדל"ן, ותרגומו העברי "נכסים שלא נודדים/נעים"), משום שמאפיין של נכסים אלה הוא חוסר היכולת להזיזם ממקומם.

בכל מדינות העולם, המדינה שומרת לעצמה את הזכות על המשאבים הטבעים שלה כגון מחצבים ובסמכותה להפקיע את הקרקע.

העברת הבעלות על מקרקעין נעשית באמצעות מכירתם. קיימות עסקאות נוספות במקרקעין, המקנות זכות שימוש בנכס בלא העברה של הבעלות ובהן שכירות וחכירה, זכות שהוקנתה בתמורה להחזיק במקרקעין ולהשתמש בהם לתקופה מסוימת. בישראל יש גם עסקאות מסוג דמי מפתח, עסקת נדל"ן המהווה מעין הכלאה בין רכישת הנכס לשכירתו.

בהערכת שוויו נכס מקרקעין, כבסיס לעסקה בנכס זה או לשם ביטוחו עוסק שמאי מקרקעין.

בטיפול משפטי של העברת, רכישת או מכירת נכס מקרקעין עוסק עורך דין מקרקעין.

משה גל

משה גל (נולד ב-1950), כיהן כשופט וכמנהל בתי המשפט בישראל.

משפט אזרחי

המשפט האזרחי הוא שם כולל למספר ענפים משפטיים, המסדירים את מערכות היחסים שבין הפרטים (בני אדם או חברות) לבין עצמם. המשפט האזרחי מסדיר את הזכויות ברכוש (דיני קניין), עוסק בהתחייבויות רצוניות ולא רצוניות בין פרטים (דיני חוזים ודיני נזיקין) ובמערכת היחסים בתוך התא המשפחתי (דיני משפחה). למשפט האזרחי תפקיד חשוב בעיצוב יחסי הגומלין שמתקיימים בתוך חברה אנושית, הן כדי להבטיח מערכת חברתית יציבה והן כדי לאפשר שגשוג וצמיחה חברתית וכלכלית.

לצד המשפט האזרחי קיימים גם המשפט הפלילי שעוסק בנורמות שהמדינה מטילה על הפרטים בתוכה, והמשפט הציבורי המסדיר את התנהלות הגופים הציבוריים ואת מערכת היחסים בינם לבין הפרט.

משפטים

משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו. מחד, יש המסווגים את המשפטים כתחום אינטרדיסציפלינרי עקב אופיו של התחום - תחום המתקשר הן למדעי החברה, הן למדעי הרוח והן למדע המדינה; מאידך, הגישה הנפוצה רואה בו תחום העומד בפני עצמו.

נט המשפט

נט המשפט היא מערכת מידע לניהולם של בתי המשפט בישראל. המערכת מנהלת את ההליך המשפטי לכל אורכו, החל מהגשת כתב אישום תובענה או כל פנייה אחרת למערכת המשפט, המשך בכל שלבי הדיון המשפטי, וכלה בפרסום כל החלטה שהתקבלה, ובפרט פסקי דין וגזרי דין.

נשיא בית המשפט העליון

נשיא בית המשפט העליון הוא שופט משופטי בית המשפט העליון בישראל, העומד בראש בית המשפט העליון, ומתוקף כך יש לו השפעה רבה על מערכת בתי המשפט בישראל בכללה.

נשיאת בית המשפט העליון הנוכחית היא אסתר חיות, שהושבעה ב-26 באוקטובר 2017.

עיוני משפט

עיוני משפט הוא כתב העת העברי המרכזי שמפרסמת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב. הוא אחד מכתבי-העת המשפטיים המובילים בישראל, ומתפרסמים בו מאמרים בכל תחומי המשפט. חברי המערכת והעורכים הם סטודנטים מצטיינים הלומדים בפקולטה, כשלצדם העורך הראשי, הנמנה עם סגל הפקולטה. כתב העת יוצא לאור שלוש פעמים בשנה.

ענישה בישראל

במדינת ישראל, הגורם העיקרי הרשאי להטיל עונש הוא בית המשפט, אך ישנם גם גורמים מוסמכים נוספים הרשאים, על פי חוק, להטיל עונשים במקרים מסוימים.

עקרונית, ככל שערכאת השיפוט גבוהה יותר, העונש אותו היא רשאית להטיל, הוא כבד יותר.

ערעור

ערעור הוא הליך במשפט, שבמסגרתו אחד הצדדים לדיון (או שני הצדדים), שאינו מסכים עם פסק הדין, הכרעת הדין, גזר הדין, או החלטה אחרת, פונה לערכאה גבוהה יותר, על-מנת שתדון פעם נוספת בעניינו, ותשנה את הפסיקה.

פשרה

פשרה היא מונח הבא לתאר השגת הסכם בין צדדים, במהלך סכסוך, באמצעות תקשורת ובדרך של הבנה וקבלה הדדית של תנאים – לעיתים קרובות הסכמה זו באה תוך ויתור על מטרות או רצונות. קיצוניות היא לעיתים ההפך מפשרה. פשרה באה לעיתים בסמיכות לאיזון וסובלנות. במובנה השלילי, יש המתייחסים לפשרה ככניעה הכרוכה בוויתור על מטרות, עקרונות ומשאבים חומריים במהלך משא ומתן להשגת הסכם.

המילה ל"פשרה", ברבות מן השפות האירופאיות, מקורה במילה compromis בצרפתית של ימי הביניים. התפיסה והמשמעות של המילה "פשרה" היא תלוית תרבות וסביבה. בבריטניה, אירלנד ומדינות חבר העמים הבריטי משמעות המילה "פשרה" (אנגלית compromise) היא חיובית ומציינת מצב שבו שני הצדדים זוכים מן ההסכם. בארצות הברית המילה עשויה לשאת משמעות שלילית ולפיה שני הצדדים הפסידו מן ההסכם. בברית המועצות לשעבר המונח פשרה היה כמעט ולא ידוע.

רשות שופטת

הרשות השופטת היא אחת משלוש רשויות השלטון במדינה (הרשויות האחרות הן הרשות המחוקקת והרשות המבצעת). הרשות השופטת עוסקת בשפיטה. במשטרים דמוקרטיים פועלת רשות שופטת עצמאית ובלתי תלויה.

תקנות סדר הדין האזרחי

במשפט הישראלי, תקנות סדר הדין האזרחי (סד"א) הן תקנות שמתקין שר המשפטים, על מנת להסדיר את פרטי הדברים הנוגעים לדיון האזרחי, אם אינם מוסדרים בחוק בתי המשפט או בכל דין אחר.

התקנות החלות כיום הותקנו בשנת 1984 וקדמו להן תקנות שהותקנו בשנת 1963. לאלה קדמו תקנות הפרוצדורה האזרחית, 1938 ותקנות הפרוצדורה בבתי משפט השלום, 1940. שתי התקנות האחרונות, הידועות כ"דברי המלך במועצה על ארץ ישראל", הילכו בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי. לתקנות הבריטיות קדם "החוק העות'מאני לפרוצדורה אזרחית". התקנות אינן גוף מונוליתי שנחקק וקפא, והן מתחדשות ללא הרף. סעיפים מתוקנים או נמחקים, וסעיפים רבים נוספים, על מנת להתאים את התקנות לחידושים המשפטיים ולייעל את הדיון האזרחי.

התקנות, המותקנות מכוח סעיף 106 וסעיפים 107 עד 109 לחוק בתי המשפט, מונות למעלה מ-500 סעיפים ("תקנות"), וכן תוספות וטפסים. כאמור, מספר התקנות משתנה מעת לעת בהתאם לצורכי השעה. כך, עם העברת הטיפול בענייני ירושה לרשם הירושה והתקנת תקנות מיוחדות בנושא נמחקו מהתקנות מספר רב של תקנות, ולעומת זאת, עם מחשוב בתי המשפט בישראל, נוספו תקנות רבות העוסקות בתובענה ממוכנת.

הנושאים המוסדרים בתקנות הם רבים ושונים, ומקיפים את עיקר הנושאים הכרוכים בניהול תובענה אזרחית במדינת ישראל. עם זאת, סדרי דין ספיציפיים כגון סדרי הדין בבית המשפט הגבוה לצדק או סדרי דין בתובענה העוסקת בתאונת דרכים מוסדרים בחיקוקים ספציפיים.

הספר העיקרי העוסק בפרשנות התקנות הוא ספרו של השופט יואל זוסמן "סדרי הדין האזרחי" שיצא במספר רב של מהדורות, גם לאחר מותו של זוסמן, בעריכתו של שלמה לוין. לאחרונה מקובל אף הספר "סוגיות בסדר דין אזרחי" שכתב השופט בדימוס אורי גורן כמקור מקובל לפרשנות התקנות, אך ספר זה קטן בהרבה בהיקפו.

ב-5 בספטמבר 2018 התקינה שרת המשפטים איילת שקד תקנות סדרי דין חדשות, שהיו אמורות במקור להיכנס לתוקף ב-5 בספטמבר 2019, אך שר המשפטים אמיר אוחנה דחה את כניסתן לתוקף של ההמלצות לספטמבר 2020. עיקרי השינויים בתקנות הוא קציבת מספר העמודים בכתבי הטענות, צמצום מספר השאלות בשאלונים, ביטול תובענות בסדר דין מקוצר והמרצת פתיחה, המצאה בדואר אלקטרוני, צמצום ישיבות קדם-משפט, ומינוי מגשר מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ללא תשלום בתביעות העולות על 40,000 שקלים חדשים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.