בתי הדין לעבודה

בשיטת המשפט הישראלית מערכת בתי הדין לעבודה היא מערכת ייחודית של בתי דין שהוקמה מכוח חוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט–1969. מערכת בתי דין זו היא ערכאת שפיטה עצמאית העוסקת בשפיטה בתחומי משפט העבודה והביטחון הסוציאלי (ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ממלכתי ועוד).

בתי הדין לעבודה
Israel National Labor Court Jerusalem2007
בניין בית הדין הארצי לעבודה בירושלים
מידע כללי
תחום שיפוט יחסי עבודה
משרד אחראי משרד המשפטים
הקמה 1969
ראש השופטת ורדה וירט לבנה
2018
מטה מרכזי ירושלים

היסטוריה

Labor Courts of Israel 2016
שופטי בית הדין הארצי לעבודה, בשורה תחתונה יושבים מימין לשמאל: שרת המשפטים איילת שקד, נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין, נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, נשיא בית הדין הארצי לעבודה (עד מרץ 2018) יגאל פליטמן. עומדים: כאמל אבו קאעוד, אילן איטח, נשיאת בית הדין הארצי לעבודה (ממרץ 2018) ורדה וירט לבנה, לאה גליקסמן כוכבי, רונית רוזנפלד ורועי פוליאק. אפריל 2016

הצעות להקים בית דין לעבודה בישראל הועלו כבר בשנת 1957[1]. בשנת 1957 הוקמה ועדה ציבורית בראשות שופט בית המשפט העליון צבי ברנזון, שהמליצה על הקמתו של בית הדין לעבודה[2]. אולם משהובא העניין בפני הממשלה בשנת 1964 התנגד לכך שר המשפטים דב יוסף[3] ועל כן העניין נדחה למשך מספר שנים. חוק בתי הדין לעבודה הוגש שוב לכנסת על ידי שר העבודה יגאל אלון בשנת 1968 ואושר בתחילת 1969[4].

תחומי שיפוט

האולם הגדול בבית הדין הארצי לעבודה
כס המותב באולם הדיונים הגדול בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים

בתי הדין לעבודה דנים בחמישה תחומים:

  • כל תביעה אזרחית (ללא הגבלת סכום) שעילתה בסכסוך בין עובד למעסיק או במשא ומתן לקבלה לעבודה.
  • יחסי עבודה: התאגדות עובדים, שביתות, יחסים שבין ארגוני עובדים לבין עצמם ובין ארגוני עובדים למעסיקים.
  • קופות גמל: סכסוך שבין עמית בקופת גמל ובין הקופה.
  • ערעור על החלטת גורם רגולטורי שבית הדין לעבודה הוסמך לדון בה, ובפרט ערעור על החלטה של המוסד לביטוח לאומי.
  • עבירות פליליות בתחום דיני העבודה.

מבנה מערכת בתי הדין לעבודה

במערכת בתי הדין לעבודה יש שתי ערכאות:

  • בית הדין האזורי: קיימים חמישה בתי דין אזוריים לעבודה, שסמכויות השיפוט שלהם מקבילות לסמכויות השיפוט של בתי המשפט המחוזיים.
  • בית הדין הארצי: מהווה ערכאת ערעור על פסקי דין של בתי הדין האזוריים. בנושאים מסוימים, בית הדין הארצי הוא הערכאה הראשונה.
  • בתחום משפט העבודה, בית הדין הארצי לעבודה הוא הערכאה העליונה ולא ניתן לערער על פסיקותיו[5]. עם זאת ניתן לעתור לבג"ץ נגד בית הדין הארצי, בתנאי שישנה טעות בולטת מעל פני הפסק או סוגיה ציבורית המחייבת דיון מעמיק. את מילוי התנאים הללו קובע בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.

מחלוקת משפטית התקיימה בין נשיא בית הדין הארצי לעבודה, מנחם גולדברג לנשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק בשאלת היחסים בין בית הדין לעבודה לבג"ץ. גולדברג, כקודמו בר-ניב, ראה את בית הדין הארצי לעבודה כערכאה עליונה בנושאים הנדונים בו[6]. ברק, לעומתו, התיר עתירות לבג"ץ כנגד פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה[7].

בעניינים אחרים, כמו בדיונים על פי חוק עובדים זרים וחוק שירות התעסוקה, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על החלטת בית הדין הארצי לעבודה ועל כן פנייה לבג"ץ נדחית על הסף[8].

הרכב השופטים

הרכב השופטים בבית הדין לעבודה ייחודי לבית משפט זה: בנוסף לשופט מקצועי (משפטן), יושבים בדין כשופטים גם נציגי ציבור שמונו לתפקידם בידי שר העבודה והרווחה, לאחר היוועצות בוועדה בה יושבים שופט בית הדין הארצי לעבודה בדימוס, נציגי המשרדים, נציג ההסתדרות, נציג נשיאות הארגונים העסקיים ומנהלת תחום נציגי ציבור בבית הדין הארצי לעבודה. נציגי העובדים והמעסיקים אינם חייבים להיות בעלי השכלה משפטית, אך עליהם להיות בעלי ניסיון עשיר בתחום העבודה [9]. ברוב ההליכים האזרחיים בבית הדין האזורי יושב בדין הרכב של שלושה שופטים: שופט מקצועי, נציג עובדים ונציג מעבידים. בבית הדין הארצי יושבים בדין ברוב ההליכים חמישה שופטים: שלושה שופטים מקצועיים, נציג עובדים ונציג מעבידים. בדיונים מסוימים מכונס הרכב מורחב בהתאם להחלטת נשיא בית הדין הארצי ובו חמישה שופטים ושני נציגי ציבור.

נכון לשנת 2019 מכהנים בבית הדין הארצי לעבודה 9 שופטים ו-26 נציגי ציבור, ובבתי הדין האיזוריים 73 שופטים ורשמים ו-317 נציגי ציבור.

נשיאי בית הדין הארצי לעבודה

מספר דיוקן שם תקופת הכהונה
1 צבי בר-ניב צבי בר-ניב 19691 בינואר 1986
2 מנחם גולדברג ז"ל מנחם גולדברג 4 ביוני 198615 ביולי 1997
3
Stephen Adler
סטיב אדלר 15 בספטמבר 199715 בנובמבר 2010
4 NILI ARAD נילי ארד 16 בנובמבר 2010 - 18 בדצמבר 2013
5 Yigal Plitman (cropped) יגאל פליטמן 19 בדצמבר 201326 במרץ 2018
6 Varda Wirth Livne ורדה וירט לבנה 27 במרץ 2018 – מכהנת

מנגנון ההידברות

בדומה לערכאות שיפוטיות אחרות הדנות בעניינים אזרחיים, לשופטי בתי הדין לעבודה האפשרות להציג בפני הצדדים הצעות פשרה טרם תחילת הדיון וההכרעה בתיק. עם זאת, בבתי הדין לעבודה מתקיימת גם פרקטיקה ייחודית בתיקים הנוגעים לסכסוכי עבודה ולשביתות, במסגרתה מכנס השופט את הצדדים ובאי כוחם בלשכתו, מחוץ לפרוטוקול, בהסכמתם ועל פי רוב לבקשתם, טרם הדיון בתיק. המטרה בפרקטיקה זו היא לעודד את הצדדים להידברות ולפתרון המחלוקות בדרך של משא ומתן. שיטה זו פותחה ושוכללה בייחוד על ידי השופט סטיב אדלר בשנותיו כנשיא בית הדין הארצי[10], והמשיכה להיות נהוגה גם בכהונותיהם של ממשיכיו. לדבריו של אדלר פרקטיקה זו שונה מהפרקטיקה של גישור שכן השופט אינו יושב עם כל אחד מהצדדים בנפרד[11].

בנובמבר 2018, מתח נציב הקבילות על השופטים אליעזר ריבלין ביקורת על הליך זה וטען כי לא נמצא מקור חוקי המסמיך את בתי הדין לעבודה לבצעו, וכי הוא מערבב בין תפקידו של השופט לתפקיד 'מגשר'. זאת, במסגרת בירור תלונה שהוגשה על ידי מנכ"ל ארגון הימין הכלכלי 'תחרות', לאחר דיון שהתקיים באופן זה בנושא זכות השביתה של עובדי הנמלים[12]. בעקבות כך, הקימה נשיאת בית הדין הארצי לעבודה השופטת ורדה וירט ליבנה ועדה לבחינת ולהסדרת הנושא בהשתתפות הנשיאה בדימוס נילי ארד, שופטת ביה"ד הארצי לעבודה בדימוס רונית רוזנפלד, ונשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב השופטת אפרת לקסר[13]. המלצות הוועדה צפויות להיות מוגשות עד תחילת פברואר 2018. הנשיאה וירט ליבנה הדגישה מספר פעמים את לחשיבות פרקטיקה זו, שלדבריה מפחיתה את המתחים הקיבוציים במשק הישראלי, וחוסכת למשק אלפי ימי שביתה בעלויות של מיליארדי שקלים[14].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דרישה להקמת בתי דין מיוחדים לענייני עבודה, דבר, 4 באוגוסט 1957
  2. ^ "חוק בי"ד לעבודה ולביטוח לאומי" יונח על שולחן הכנסת, מעריב, 2 בנובמבר 1967
  3. ^ הצעה להקים מערכת בתי דין לעבודה, דבר, 6 ביולי 1964
  4. ^ רפאל אלדור, ערכאה חדשה תופעל בספטמבר, מעריב, 31 במרץ 1969
  5. ^ חריג: סעיף 26(ג) לחוק בית הדין לעבודה קובע כי פסק דין בערעור לפי סעיף 26(ב) לחוק בית הדין לעבודה דינו לעניין ערעור נוסף כדין פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור פלילי, ובמצב כזה ניתן להגיש לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין הארצי.
  6. ^ מנחם גולדברג, "על היקף הביקורת של בית המשפט העליון על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה", הפרקליט ל"ח
  7. ^ אהרן ברק, "ביקורת שיפוטית ואחריות ממלכתית - היקף הביקורת של בית המשפט העליון על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה", הפרקליט ל"ח
  8. ^ בג"ץ 2750/10 חן נ' בית הדין הארצי לעבודה, סעיף 23
  9. ^ ניצן צבי כהן, ‏"נציגי הציבור מבטאים את הרגש של השטח": המודל הייחודי של בתי הדין לעבודה מציין 50 שנה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 15 בספטמבר 2019
  10. ^ ניצן צבי כהן, ‏סערות בחוץ, פשרות בפנים: למה תידרש הנשיאה הנכנסת לביה"ד לעבודה?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 בפברואר 2018
  11. ^ ניצן צבי כהן, ‏"הנציב יכול לדון באתיקה, אבל לא בפירוש חוק בית הדין לעבודה", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 בנובמבר 2018
  12. ^ ניצן צבי כהן, ‏נציב תלונות הציבור על שופטים: לביה"ד הארצי לעבודה אין סמכות להליכי גישור, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 12 בנובמבר 2018
  13. ^ ניצן צבי כהן, ‏בית הדין לעבודה יסדיר הליכי גישור שנועדו למנוע שביתות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 26 בדצמבר 2018
  14. ^ ניצן צבי כהן, ‏"הידברות במקום שביתה": נשיאת בית הדין לעבודה מגבה את ההליך שספג ביקורת, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 8 בינואר 2019
בית דין צבאי (ישראל)

יחידת בתי הדין הצבאיים או יבד"ץ 205 היא יחידה צבאית המוסמכת על ידי חוק השיפוט הצבאי כרשות השופטת בצבא הגנה לישראל.

מפקד היחידה הוא קצין בדרגת אלוף המכהן כנשיא בית הדין הצבאי לערעורים. מפקד היחידה הנוכחי הוא אלוף דורון פיילס. לצד הנשיא משרתים שופטים בדרגת אל"ם (נשיאי בתי הדין המחוזיים) ושופט בדרגת תת-אלוף (המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים).

העמדה לדין בבית הדין תהיה בהתאם לשיקול דעת הפרקליט הצבאי או בעבירות חמורות שהדין המשמעתי אינו חל עליהן. לרוב, התהליך מתחיל בחקירה של מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת) שממצאיה מועברים לפרקליטות הצבאית. בעבירות קלות, ממונה קצין בודק מטעם היחידה, על מנת לערוך חקירה שממצאיה מועברים אל הפרקליטות. אם הפרקליטות מחליטה להגיש כתב אישום הוא מועבר לבית הדין הצבאי.

נאשם בבית דין צבאי זכאי לייצוג על ידי הסנגוריה הצבאית או באמצעות עורך דין אזרחי בעל אישור הופעה בפני בתי דין צבאיים, לאחר שאושר על ידי ועדה שתפקידה לכך.

בתי המשפט בישראל

בית משפט הוא ערכאה לה נותנת המדינה סמכות שפיטה כללית. שיטת המשפט הישראלית כוללת מערכת בתי משפט אזרחיים, ולצידם בתי דין דתיים, בתי דין לעבודה, בתי דין צבאיים, ובתי משפט מנהליים. על אכיפה וביצוע פסקי הדין הניתנים בערכאות אלו מופקדת ההוצאה לפועל.

ככלל, סמכות שיפוט בעניין כלשהו במדינת ישראל תהא נתונה לאחת משלוש הערכאות של בתי המשפט, אלא אם כן, ניתנה סמכות זו לבית דין (ובלעז - "טריבונל"). ניתן לומר באופן כללי כי "בית משפט" הוא חלק ממערכת בתי המשפט הכללית של המדינה, בעוד ש"בית דין" דן בעניין מסוים, ובדרך כלל לפי מערכת דינים מיוחדת ושונה ממערכת החוקים הרגילה.

בתי המשפט של הממלכה המאוחדת

בתי המשפט של בריטניה מופרדים לשלוש רשויות שיפוט נפרדות, בתי המשפט של אנגליה וויילס, בתי המשפט של סקוטלנד ובתי המשפט בצפון אירלנד, כיוון שבריטניה אינה מצויה במערכת משפטית מאוחדת אחת.

עם זאת, בתחום דיני ההגירה, אזורי השיפוט של בית הדין למקלט ולגירה וועדת העררים להגירה מיוחדת מכסים את כל בריטניה; במשפט התעסוקה, בתי הדין לעבודה ובית הדין לערעורים תעסוקתיים יש סמכות שיפוטית בכל רחבי בריטניה (כלומר לא בצפון אירלנד).

על פי חוק הרפורמה החוקתית 2005, הסמכויות השיפוטיות של בית הלורדים כמו גם הוועדה המשפטית של המועצה הפרטית יועברו לסמכותו הבלעדית של בית המשפט העליון. בית המשפט העליון החל את עבודתו בשנת 2009, והוא משמש בית המשפט הגבוה ביותר לערעורים באנגליה ובוויילס ובצפון אירלנד ובמקרים אזרחיים בסקוטלנד.

דברי הכנסת

דברי הכנסת הם אוסף הפרוטוקולים הרשמי של הדיונים הנערכים במליאת הכנסת.

דורי ספיבק

דורי ספיבק (נולד ב-19 בדצמבר 1968) הוא שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, החל ממרץ 2011.

לפני מינויו לשופט, היה ספיבק סגן מנהלת הקליניקות המשפטיות הפועלות בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, יו"ר הנהלת האגודה לזכויות האזרח בישראל, פעיל במרכז אדוה ופעיל מרכזי בקהילה הגאה.

דיני עבודה

דיני העבודה או משפט עבודה עוסקים בהסדרתם המשפטית של העבודה ויחסי העבודה, בתחומים הבאים:

קביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד, מערכת היחסים החוזית בין העובד לבין המעביד והסדרת היחסים לפי החוזה בין הצדדים.

חובותיהם וזכויותיהם של הצדדים לפי הדין החקוק, ובפרט לפי חקיקת המגן, אשר מעניקה לעובד הגנות הגוברות על ההסכמות החוזיות בין הצדדים.

משפט העבודה הקיבוצי - במסגרתו מוסדרים היחסים שבין ארגון עובדים למעביד, בתחומים כגון חופש ההתאגדות, זכות השביתה והסכם קיבוצי. בנוסף, תחום זה מתייחס לצווי ההרחבה וליחסים שבין ארגוני עובדים לארגוני מעבידים.ייחודם של דיני העבודה מודגש בישראל (ולא רק בה) בין היתר דרך קיומן של ערכאות נפרדות ומתמחות המיוחדת לתחום זה - בתי הדין לעבודה.

הזכות לעבודה

הזכות לעבודה היא אחת מזכויות האדם המוכרות במשפט הבינלאומי. הזכות הוכרה במישור הבין-לאומי הרשמי לראשונה בסעיף כ"ג בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם משנת 1948.הזכות לעבודה היא אחת מזכויות העבודה כגון הזכאות לעבודה ובחירה חופשית של המקצוע, תנאי עבודה צודקים והוגנים, הגנה מפני אבטלה, שוויון הזדמנויות בעבודה, הגנה סוציאלית וחופש ההתארגנות והשביתה. הזכות לעבוד הכרחית למימוש זכויות אדם אחרות ומהווה חלק בלתי נפרד מהכבוד האנושי. לכל אדם יש את הזכות להיות מסוגל לעבוד, ובכך לאפשר לו לחיות בכבוד. הזכות לעבודה תורמת להישרדותם וקיומם של הפרט ומשפחתו, וככל שהעבודה נבחרת או מתקבלת באופן חופשי יותר, כך היא משפיעה גם על התפתחותו של האדם בקהילה והכרתה בו.

ועד עובדים

ועד עובדים (באנגלית: Workers' Committee) הוא התארגנות של עובדים במקום עבודה מסוים.

לעיתים כל העובדים במקום עבודה זה חברים בוועד עובדים משותף, ולעיתים פועלים באותו מקום עבודה ועדי עובדים אחדים, על בסיס חלוקה גאוגרפית או מקצועית. ועד העובדים הוא הגרעין הבסיסי של איגוד מקצועי.

אופן פעילות הוועד תלוי באופיו ובגודלו של הארגון. בארגון גדול שעובדיו מסונפים למסגרת איגוד מקצועי, חברי הוועד פעילים באופן שוטף גם על חשבון עבודתם, ולעיתים זהו תפקידם הרשמי בארגון והם בעלי משרד נפרד ופעילות עמוסה. מנגד, ישנם ועדי עובדים שראשיהם פעילים אך ורק על חשבון זמנם הפרטי. מימון פעולות הוועד מקורו בדרך כלל בעובדים המפרישים סכום חודשי לפעילותו.

ורד שפר

ורד שפר היא שופטת ישראלית, נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בנצרת. מלכת היופי של ישראל לשנת 1979

חוק בתי המשפט

חוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, הוא חוק שתוקפו מ-1 בספטמבר 1984 () שבא לשלב ולרכז מספר חוקים לכדי חוק אחד:

חוק השופטים, התשי"ג-1953,

חוק בתי המשפט, התשי"ז-1957,

חוק שיפוט בתביעות קטנות, תשל"ו-1976,

פקודת הרשמים (נוסח חדש), התשל"א-1971.במדינת ישראל, אף ששיטת המשטר הנוהגת בה היא הדמוקרטיה, טרם נחקקה בה חוקה הקובעת מעמד-על לעקרון הפרדת הרשויות, וכתוצאה ממנו את עקרון עצמאות הרשות השופטת, אף כי בית משפט הסיק אותם, בפסיקתו, כחלק מעקרונות יסוד של שיטת משטרנו. יחד עם זאת, הכנסת הגדירה, למעשה, את סמכויות בית המשפט ומעמד השופטים במספר חוקים, כשהמרכזיים בהם - חוק יסוד: השפיטה, חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, וחוק בתי הדין לעבודה, תשכ"ט-1969.

חוק-בתי המשפט עוסק בארבעה נושאים עיקריים - השופטים, בתי משפט, רשמים והוראות אחרות.

א. פרק השופטים - קובע הוראות שונות לגבי הכשירות להתמנות לשופט, דרכי מינוים של שופטים, כהונתם, כפיפותם למשפט משמעתי, וזאת לגבי כל שופט משופטי בתי המשפט המוקמים מכוח החוק.

ב. פרק בתי המשפט - קובע הוראות להקמת בית המשפט העליון, בית משפט מחוזי, בית משפט השלום, בית משפט לתביעות קטנות ובית המשפט לעניינים מקומיים.

לגבי כל אחד מבתי משפט אלה נקבעו הוראות מפורטות לגבי: מקום מושבם, אזורי שיפוטם, סמכויותיהם הענייניות לדון - הן במשפטים פליליים, הן במשפטים מנהליים והן במשפטים אזרחיים, הרכבי הדיון, מותביהם, זכות ורשות ערעור מערכאה לערכאה בכל סוג של משפט.

הוראות לגבי סמכויותיו של בית המשפט העליון ביושבו כבית המשפט הגבוה לצדק, הידוע כבג"ץ, שהינו כובעו האחר, מופיעות, בנפרד, בהוראות חוק יסוד: השפיטה, שם גם מופיע "עקרון התקדים המחייב".

עוד בגדר פרק זה פורט המחוקק את עקרון פומביות הדיון - הקבוע בחוק יסוד: השפיטה - לכללים מעשיים - קרי: המשפטים בהם יחול פומביות הדיון וחריגיו, סמכויות בית המשפט להרחקה, סמכות לאיסור פרסומים, סמכות למניעת פגיעה בהליך פלילי, איסור הפרעה לדיון, כפיית ציות ועונש על אי ציות, צו הבאה, עיון חוזר בהחלטות וערר עליהן, וסופיותן של החלטות.

המחוקק אף קבע הוראות המסמיכות את בתי המשפט, ומעניק להם כלים לעשיית משפט - בין היתר על ידי הענקת: סמכות לתת כל סעד, סמכות נגררת ליתן סעד בעניין שבפניהם, סמכותם אזרחית הנגררת להליך פלילי, סמכותם לדון בטענת פסלות שופט, סמכות להעביר עניין מבית משפט לאחר, סמכות ליתן סעד בתביעה שהוגשה בחוסר סמכות, סמכות להפנות משפטים להליכים חלופיים כגון: הליכי פשרה, בוררות וגישור, הוראות לגבי מותב בו נחלקו הדעות, סמכות בית המשפט לתקן פסק דין שנתן.

ג. פרק הרשמים - חוק בתי המשפט מאגד חלק ניכר מההוראות בקשר עם מוסד "הרשמות" הצמוד לבתי-המשפט האזרחיים השונים, וקובע הוראות בדבר: תנאי מינויים, כהונתם וסיומה, כפיפותם למשפט משמעתי, סמכויות שיפוטיות ואחרות, מעמד החלטותיהם השונות ביחס לבתי המשפט, כמו גם אפשרויות ערעור על החלטותיהם השונות.

ד. הוראות שונות - חוק בתי המשפט אף קובע הוראות מיוחדות לגבי נושאים ייחודיים שונים - כגון:

קיום דיון נוסף בבית המשפט העליון;

קיום משפט חוזר במשפט פלילי;

העמדת שאלה על ידי שר המשפטים;

העברת משפט מבית משפט השלום אחד למשנהו;

העברת עניין מבית משפט שאינו מוסמך לבית המשפט המוסמך;

סמכויות תקינה, העברת סמכויות והוראות מעבר.מכוחו של חוק בתי המשפט הותקנו תקנות רבות, על ידי השר הממונה על ביצועו של החוק, הבאות להסדיר את הוראות החוק בתקנות, ובעיקרן נושאות אופי של קביעת סדרי דיון בפני בתי המשפט השונים. המרכזיות שבהן הן תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

חוק הגנת השכר

חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, חוקק בשנת 1958 במטרה להסדיר את תשלום השכר לעובדים שכירים במשק. הסוגיות בהן עוסק החוק הן סוגיות בסיסיות כגון אופן התשלום, מועדי תשלום והלנת שכר, ניכויים, עיקולים, מועד לתשלום פיצויים, מועד לתשלום קצבה ועוד.

חוק הגנת השכר הוא חוק מגן ונחשב בעת חקיקתו לחוק מתקדם ביחס לקיים בעולם באותה תקופה. כיתר חוקי המגן זהו חוק קוגנטי - העובד אינו יכול לוותר על הזכויות המגיעות לו לפי החוק.

יחסי עובד–מעביד

יחסי עובד-מעביד הם היחסים החוזיים שבין עובד לבין מעביד, שבמסגרתם מבצע העובד עבודה בעבור מעבידו.

משפט העבודה נועד להסדיר בעיקר יחסים בין עובד למעביד, כך שנקודת המוצא בהחלת משפט העבודה על מקרה ספציפי הוא בזיהוי של הצדדים כעובד וכמעביד. סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה מסמיך באופן ייחודי את בתי הדין לעבודה לדון בשאלה המקדמית בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד.

מאגר משפטי

מאגר משפטי הוא מאגר מידע המכיל מידע משפטי - הטקסט המלא של פסקי דין וחוקים, ובנוסף להם כתבי טענות, הצעות חוק, מאמרים משפטיים וכדומה. המשתמשים העיקריים במאגרים אלה הם משפטנים: עורכי דין, שופטים, מורים, חוקרים וסטודנטים.

מיכאל שפיצר

מיכאל מרדכי שפיצר (נולד בשנת 1954) הוא שופט ישראלי, המכהן כשופט בית הדין הארצי לעבודה. כיהן גם כמנהל בתי המשפט.

מנחם גולדברג

מנחם גולדברג (1934 – 17 במאי 2006) היה הנשיא השני של בית הדין הארצי לעבודה ומחברם של ספרי יסוד במשפט העבודה והביטחון הסוציאלי.

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הוא משרד ממשלתי בישראל שתפקידו להבטיח לכלל הציבור מתן שירותי רווחה, שהוגדרו בחוק לאוכלוסיות שונות, ולפקח על מתן שירותים אלה. עד 2016 נקרא משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

התחומים שבהם עוסק משרד הרווחה כוללים בין היתר ילדים ונוער במצבי סיכון, אלימות במשפחה, נכויות ופיגור שכלי, נפגעי סמים ואלכוהול, זקנים במצבי מצוקה ועוד.

השירותים לאזרח בנושאי רווחה ניתנים בשני אופנים:

באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים (לשכות הרווחה) הנמצאות ברשויות המקומיות.

באמצעות יחידות משנה של משרד הרווחה, כגון המוסד לביטוח לאומי, האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית, השירות למען הילד (אימוץ), שירות המבחן לנוער ושירות המבחן למבוגרים.בנוסף מפקח המשרד, באמצעות יחידות משנה, על מעונות לגיל הרך, על מועדונים ופנימיות לילדים ולנוער, על מועדונים ומעונות לאנשים הלוקים בפיגור ובנכויות שונות, על מרכזי יום לקשישים, בתי אבות ועוד.

אף על פי שישראל רואה עצמה כמדינת רווחה, נותר לעיתים תיק הרווחה ללא שר ממונה. מסיבות קואליציוניות שונות, כיהן נציג מטעם המפלגות החרדיות כסגן שר, ושימש למעשה כשר, כשהאדם המכהן באופן רשמי כשר אינו מעורה בפעילות המשרד.

בעקבות החלטת הממשלה מ-31 ביולי 2016, להעביר אל משרד הרווחה והשירותים החברתיים סמכויות בנושאי התעסוקה ממשרד הכלכלה והתעשייה, שונה שם המשרד ל"משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים".

סטיב אדלר

סטפן (סטיב, ובשמו העברי ישראל אהרן) אדלר (Stephen Adler; נולד ב-17 בפברואר 1941, כ' בשבט ה'תש"א), הוא משפטן ומומחה בדיני עבודה. שימש נשיא בית הדין הארצי לעבודה בישראל בשנים 1997–2010, וכיום מגשר בסכסוכי עבודה בגופים גדולים.

צבי בר-ניב

צבי בר ניב (29 במאי 1916 – 18 במאי 1986) היה משפטן ישראלי, שכיהן בין היתר כפרקליט המדינה וכנשיא הראשון של בית הדין הארצי לעבודה.

תקדים

במערכת המשפט, תקדים הוא פסק דין שבתי משפט חייבים לפסוק לפיו כאשר מובאת להחלטתם סוגיה דומה לזו שבגינה נפסק התקדים.

לתקדים חשיבות רבה בעיצוב הנורמות המשפטיות, משום שהוא מקנה תוכן לאמירות הכלליות שבחוק ובחקיקת המשנה. חשיבות מיוחדת נודעת לתקדים במשפט המקובל, שבו התקדים יוצר את הנורמה, ולא רק מקנה לה תוכן, עקב היעדרו של חוק סטטוטורי, כזה שאושר בפרלמנט.

מקובל להבחין בין שני סוגים של תקדימים:

תקדים אנכי - החלטה של בית משפט גבוה מחייבת את בתי המשפט הנמוכים לו.

תקדים אופקי - החלטה של בית משפט מסוים מחייבת או מנחה את בתי המשפט באותה הדרגה.

דגל ישראל
נשיאי בית הדין הארצי לעבודה
צבי בר-ניבמנחם גולדברגסטיב אדלרנילי ארדיגאל פליטמןורדה וירט לבנה סמל ישראל
בתי דין בישראל
בית דין רבניבית דין שרעיבית הדין לעבודהבית דין צבאיבית הדין לענייני מיםבית דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין RabinatPicture 041.jpg

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.