בתי אונגרין

בתי אוּנגָרִיןלשון ארכאית: "בתי הונגריה"; ביידיש: אונגארישע הייזער) היא שכונה חרדית במרכז ירושלים, המהווה כיום חלק מן המתחם המורחב של שכונת מאה שערים.

ירושלים ישיבת החת"ם סופר 055
ישיבת חתם סופר של החסידים בשכונה
ישיבת הכתב סופר062
ישיבת הכתב סופר בית כנסת פרושים. 2009

היסטוריה

השכונה נוסדה בשנת 1891, על ידי שמואל זנוויל שפיצר והיוותה חלק מתנופת ההתפשטות הרחבה שאפיינה את העיר באותה העת כחלק ממגמת היציאה מהחומות. בשנת 1890 קרא רבה של ירושלים, הרב שמואל סלנט למנהלי הכוללים להקים שכונות מחוץ לחומות, עקב הצפיפות הרבה שהייתה בעיר העתיקה. כולל שומרי החומות שהיה העשיר מבין הכוללים רכש קרקע סמוך לשכונת מאה שערים ובנה את שכונת "אונגרישע הייזער" (בתי ההונגרים) שיועדה ליהודים עניים יוצאי הונגריה. בשנת 1898 כבר היו בשכונה 35 בתים שכללו מאות דירות.

השכונה ממוקמת מצפון לשכונת מאה שערים, וממזרח ומדרום לשכונת בית ישראל. מצפון לשכונה ממוקמת שכונת קריית שומרי אמונים. לאחר מלחמת השחרור ב-1948 סומן הגבול בין ישראל וירדן בצמוד לבתי השכונה ממזרח. באחד מגגות הבתים הוצבה עמדה של צה"ל אשר צפתה אל "מעבר מנדלבאום" ושכונת שייח' ג'ראח, עד מלחמת ששת הימים.

בשכונה נבנו "ישיבת חתם סופר" שנועדה למקום לימוד לחסידי השכונה ו"ישיבת כתב סופר" לתושבים שלא השתייכו לתנועת החסידות. כמו כן נבנו בתי כנסת, תלמוד תורה, מקווה, בית מרחץ, תנור שכונתי ומשרדים להנהלת הכולל.

אוכלוסייה

אוכלוסיית בתי אונגרין היא הומוגנית וסגורה ומתגוררים בה חרדים חסידיים ממוצא הונגרי. חלק גדול מתושבי השכונה הם חסידי תולדות אהרן, תולדות אברהם יצחק, וסאטמר.

בשכונה ממוקמים מוסדות חסידות תולדות אהרן, שרבים מחסידיה מתגוררים בשכונה. ממזרח לשכונה ממוקמת הישיבה הגדולה של חסידות תולדות אהרון.

מאז הוקמה ועד היום, כמעט ולא השתנו פני השכונה והמראה הציורי שלה. בשנת 2010 עברה השכונה שיפוץ וחידוש במסגרת פרויקט שיקום שכונות של עיריית ירושלים אך מראה השכונה נשמר בקפדנות. זהו מתחם הבנוי בצורת משולש אשר שתי צלעותיו הם בניני מגורים ארוכים בני ארבע קומות הבנויים לאורך כ-65 מטרים. הבסיס למשולש הוא בית מדרש המשמש כמקום של לימוד ובית כנסת. בתווך, בין צלעות המשולש - חצר גדולה ומרוצפת, רוחשת חיים, בה עוברים תושבי השכונה, ילדים משחקים, וחבלי כביסה נמתחים לאורכה. פתחי הדירות בבנינים פונים אל החצר הפנימית וכך גם המעבר ביניהן נבנה עם מעקה הפונה לחצר.

למרות מגוון החסידות שאליהן משתייכים תושבי בתי אונגרין, מאוכלסת מרבית השכונה על ידי חסידים מחסידות תולדות אהרן, וזאת מרצון לחיות במקום סגור ומבודד הממוקם בתוככי שכונת מאה שערים המהווה גם היא מתחם מגורים לאנשי החסידות.

גלריית תמונות

Batei Ungarin 007999999
Batei Ungarin 00877777777

חצר ג'. 2008

סוכות במאה שערים066
Batei Ungarin 007777777

לוח הקדש בכניסה לאחת הדירות

מקווה בירושלים053

מקווה המים החרב לייזר בער

קישורים חיצוניים

לחצו כדי להקטין חזרה
הר הביתEast Jerusalem Map HE1a1.PNG

מפת ירושלים
בתי ורשה (ירושלים)

בתי ורשה (נקראת גם נחלת יעקב) היא שכונה חרדית בשולי מאה שערים, סמוך לכיכר השבת. השכונה מורכבת משני טורי בתים דו-קומתיים מקבילים הנמתחים במקביל לרחוב מאה שערים בין רחוב שטראוס לרחוב "חיי אדם".

בתי מונקאטש

בתי מונקאטש (מונקאץ') היא שכונה חרדית זעירה בירושלים, הניצבת בשכנות לבתי ראנד ומהווה חלק מגוש הנחלאות.

שכונת בתי מונקטש הוקמה על ידי חסידים מהעיירה מונקאץ' הנמצאת כיום באוקראינה ובאותה עת שכנה בתחום הונגריה.

בתי נייטין

בתי נייטין הוא מתחם בניינים שנבנו במקור כהרחבה של שכונת מאה שערים בירושלים.

גבעת משה

גבעת משה (מוכרת גם בשם גוש 80) היא שכונה חרדית בירושלים, מערבית לשכונת סנהדריה וצפונית לשכונת תל ארזה. השכונה גובלת בשכונות סנהדריה, מחניים, עזרת תורה, שיכון חב"ד ותל ארזה. הרחוב המרכזי בשכונה הוא רחוב גבעת משה היוצא משדרות גולדה מאיר, שנקרא על שמו של משה פרוש. השכונה היא בעלת צביון חרדי מובהק, ומתאפיינת בבתי כנסת, ישיבות ומוסדות חינוך רבים.

עד למותו שימש הרב יעקב יוסף כרב השכונה.

חצר שטרויס

חצר שטרויס (כיום רח' הע"ח 20), היא מבנן של כ-30 דירות ובית מדרש בלב שכונת מוסררה בירושלים, שהקים הנדבן שמואל שטרויס מקרלסרוהה שבגרמניה, ונקראת על שמו.

ישראל טויסיג

רבי ישראל טויסיג (תרמ"ט, 1889 - ו בתשרי תשכ"ח, 10 באוקטובר 1967) היה רב ופוסק בירושלים, רבה של שכונת בתי אונגרין. כונה על שם ספרו ומקום מגוריו בחו"ל: הבית ישראל ממטרסדורף.

כולל (היישוב הישן)

כולל היה כינוי להתארגנות הכלכלית, העדתית, החברתית והדתית בארץ ישראל של חבורת יהודים יוצאי עיר או ארץ משותפת בימי היישוב הישן. היהודים שהתגוררו עדיין באותן ערים או ארצות תרמו את כספי החלוקה להחזקת הכוללים, כדי לממן את ישיבתם של אחיהם בארץ ישראל. בשל כך התפתחו הארגונים לפי ארצות-מוצא. יהודי שעלה לארץ היה נרשם בפנקס (כעין מיפקד) של גבאי קהילתו בארץ, כדי שיהיה זכאי לסיוע מהארגון הקהילתי. ההכללה בפנקס היא כנראה מקור השם "כולל".

הכוללים פעלו בעיקר בירושלים, ובמאה ה-19 פעלו עשרות; לדוגמה כולל חב"ד, כולל אונגרין, כולל רייסין, כולל הולנד ודויטשלנד (הו"ד), כולל חיבת ירושלים, כולל ורשה ואחרים. במחצית המאה ה-19 איחד ר' יוסף ריבלין כמעט את כל כוללות האשכנזים תחת הוועד הכללי כנסת ישראל, אם כי לאחר זמן היו שוב כאלה שנפרדו לכולל משלהם.

הכוללות הקימו "חצרות" לבני הקהילה, ובהן דירות מגורים, בית-מדרש, חנויות או בתי-מלאכה. עולה מחו"ל שנמנה עם כולל מסוים יכול היה לפנות להנהלת הכולל בבקשה להתגורר בחצר הכולל "שלו". שכונת בתי מחסה למשל הוקמה על ידי כולל הו"ד; שכונת בתי אונגרין הקומה על ידי כולל שומרי החומות שמקורה מהונגריה; כולל רייסין הקים את חצר רייסין בנחלאות, וכיוצא בזאת כוללים אחרים. במלחמת העולם הראשונה התרסקה יהדות מזרח אירופה שהייתה מקור כלכלי חשוב לתרומות לכוללים, ופעילותם נפגעה.

רוב הכוללים שהיו פעילים עד 1914, אינם פעילים עוד. והשם 'כולל' משמש היום בעיקר לכולל אברכים.

כרם אברהם

כרם אברהם היא שכונה בירושלים, הנמצאת בצפון-מרכז העיר, בין שכונת גאולה, מחנה שנלר, ותל ארזה.

מאה שערים

מאה שערים היא שכונה חרדית ותיקה במרכז ירושלים, בקרבת מרכז העיר והעיר העתיקה. זו אחת השכונות היהודיות הראשונות, שנבנו מחוץ לחומות ירושלים העתיקה.

מחניים (שכונה בירושלים)

מחניים היא שכונה חרדית קטנה בצפון ירושלים, סמוך לשכונת סנהדריה.

גבולותיה: רחוב שמואל הנביא ממזרח ודרך בר-אילן מדרום. במערב היא גובלת בשכונת תל ארזה ובצפון בשכונות עזרת תורה וקריית צאנז. הרחובות המרכזיים בשכונה הם רחובות אהלי יוסף ובק (על שם ניסן בק).

סנהדריה המורחבת

סנהדריה המורחבת היא שכונה חרדית בצפון ירושלים.

עזרת תורה

עזרת תורה היא שכונה חרדית בירושלים, צפונית לשכונת רוממה. גובלת בשיכון חב"ד, בגבעת משה, בקריית צאנז, בסנהדריה, ברוממה עילית ובתל ארזה.

השכונה כוללת את הרחובות: עזרת תורה, אבן האזל, דובב מישרים ועלי הכהן. כלול בה שיכון סאטמאר, שבו מתגוררים חסידי הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים.

קריית אונסדורף

קריית אוּנְסְדוֹרף היא שכונה חרדית בצפון ירושלים הממוקמת על יד קריית מטרסדורף.

השכונה הוקמה באמצע שנות ה-60 במסגרת פעילות משותפת של הסוכנות היהודית וקבוצות דתיות בארצות הברית להקמת קריות דתיות עבור עולים חרדיים מארצות הברית. השכונה הוקמה ביוזמת הרב משה הורוביץ רבה של קהילת אונסדורף בניו יורק (ויליד העיירה אונסדורף) שקרא לה על שם העיירה אונסדורף (בגרמנית: Hunsdorf, כיום הוּנְצוֹבְצֶה (אנ') שבסלובקיה). השכונה הוקמה בסמוך לקריית מטרסדורף שהוקמה לפניה.

קריית בעלז

קריית בעלז (או בעלזא) היא שכונה חרדית בצפון ירושלים. השכונה נוסדה על ידי האדמו"ר מבעלז, הרב ישכר דב רוקח, וחסידיו כשכונה של חסידי בעלז בירושלים. שכונה זו היא מרכזה העולמי של חסידות בעלז.

קריית צאנז (ירושלים)

קריית צאנז היא שכונה חרדית בירושלים, צפונית לשכונת קריית בעלז. גובלת בשיכון חב"ד, קריית בעלז ועזרת תורה.

השכונה נוסדה על ידי הרב יקותיאל יהודה הלברשטם, האדמו"ר מצאנז, כשכונה כלל-חרדית, והיא המקבילה לקריית צאנז בנתניה. במרכז השכונה נמצאים בתי כנסת מרכזיים למגזרים השונים - בית המדרש המרכזי של חסידי צאנז, בית המדרש "אהבת תורה" הליטאי ובית הכנסת "מגן אברהם" הספרדי.

רב השכונה הראשון היה המו"צ הרב שלום אייזנברגר, מונה לתפקיד על ידי האדמו"ר יקותיאל יהודה הלברשטאם. לימים מינה האדמו"ר גם את חתנו הרב דוב וייס לכהן כרב בשכונה וכן כרבם של חסידי צאנז בירושלים. כיום הרב דוב וייס אינו משתייך לחסידות צאנז ומכהן כרב השכונה הרשמי מטעם המועצה הדתית בירושלים, הוא עומד בראש מוסדות עצמאיים, בית הכנסת "באר מים חיים" בשכונה, וכן ישיבה גדולה "תורת חיים" וכולל אברכים.

רחובות השכונה נקראים על שמות ספריהם של רבני ירושלים: "אמרי בינה" - על שם ספרו של הרב מאיר אוירבך, רבה של ירושלים, "זית רענן" - על שם ספרו של רבי משה יהודה לייב זילברברג מקוטנא שהתיישב בירושלים במחצית השנייה של המאה ה-19, "תורת חסד" - על שם ספרו של רבי שניאור זלמן פרדקין, "הגאון מלובלין". וכן על שמות ספריהם של אדמו"רי צאנז: "דברי חיים" - על שם ספרו של מייסד שושלת חסידות צאנז רבי חיים הלברשטאם, ו"שפע חיים" - על שם ספרו של האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם.

בעשור הראשון של המאה ה-21 התרחבה השכונה לכיוון כביש רמות, ונוסף בה רחוב "דורש טוב", שם נוסד בית כנסת מרכזי של חסידות סלאנים בישראל. כמו כן נפתח כביש חדש שמחבר בין כביש רמות לקריית בעלז. פתיחת הכביש הייתה מלווה במאבקים מצד חלק מהתושבים שלא רצו שהכביש יהפוך את השכונה לסואנת.

קריית שומרי אמונים

קריית שומרי אמונים היא שכונה בירושלים אשר הוקמה עבור חסידי שומרי אמונים בתחילת שנות ה-60 של המאה העשרים.

הקריה נבנתה בסמוך לשער מנדלבוים, בין הרחובות שבטי ישראל ושמואל הנביא ובין השכונות בתי אונגרין ובית ישראל. רחובה הראשי של הקריה נקרא "שומרי אמונים".

השכונה הוקמה בידי האדמו"ר אברהם חיים ראטה שכונה בתחילה האדמו"ר מברגסז. שם הקריה מנציח את שם החבורה שייסד אביו, רבי אהרן ראטה, שנפטר בתש"ז (1947) - "חבורת שומרי אמונים". מאוחר יותר הוסב גם שמה של החסידות לשם זה.

האדמו"ר (נפטר ב-2012) התגורר רוב ימות השנה בבני ברק. הוא שהה בשכונה בחודשי אלול תשרי וקיים בבית מדרשו שבקצה השכונה את תפילותיו ושולחנותיו ("טיש").

שיכון פאג"י

שיכון פאג"י היא שכונה חרדית קטנה בתוך שכונת סנהדריה בירושלים.

שכונות חרדיות בירושלים

השכונות החרדיות בירושלים הן שכונות בירושלים שבהן רוב ברור לתושבים חרדים מן הזרמים השונים, ואורח החיים החרדי לגווניו ניכר ברחובותיהן. בנוסף לשכונות החרדיות הוותיקות, מתגוררים חרדים בכל שכונות העיר. בנוסף, ישנן בעיר מספר שכונות, רובן בסמוך לשכונות החרדיות הוותיקות שבהן ניכרת מגמת התחרדות, כשחלק ניכר מאוכלוסייתן מתחלף באוכלוסייה חרדית כחלק מתהליך הגידול הטבעי המהיר של המגזר החרדי.

תל ארזה

תל ארזה היא שכונה חרדית במרכז ירושלים. חלקה המערבי של השכונה נקרא באופן רשמי גבעת קומונה.

שכונות חרדיות בירושלים
תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 בית ישראלבתי ויטנברגמאה שערים רחוב שלמה זלמן בהר"ן028
בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 בתי אונגרין • בתי הורנשטייןבתי ורשהבתי נייטיןבתי ראנדזיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויסשכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסדרוחמה
בנייה במנדט הבריטי בתי מונקאטשגאולהמחנייםסנהדריהשיכון פאג"יתל ארזה (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה)
בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים בית וגן (התחרדה) • קריית אונסדורףקריית מטרסדורףקריית צאנזקריית שומרי אמוניםשיכון חב"דשמואל הנביא (התחרדה) • כרםרוממה (התחרדה)
בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים גבעת משההר נוףסנהדריה המורחבתנוה יעקב מזרחעזרת תורהקריית בעלזרמת אשכול (התחרדה) • רמות פוליןרמת שלמהרמות אלון (התחרדה)
שכונות ירושלים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.