בתולים

בתולים הוא תיאור למצבם של גבר או של אישה אשר מעולם לא קיימו יחסי מין.

בתולים בדתות השונות

יהדות

ההלכה היהודית עוסקת בנושא הבתולים מכמה היבטים ומבחינה בין הדרכים שבהם הבתולים מבותקים.

ההגדרה ההלכתית לבתולה אינה אשה שלא קיימה יחסי מין אלא אישה שקרום הבתולים שלה שלם. בדרך כלל ישנה חפיפה בין שתי משמעויות אלה, משום שקיום יחסי מין וגינליים על פי רוב מביא לקריעת קרום הבתולים. עם זאת ישנן נשים בעלות קרום בתולים גמיש שאינו נקרע וכן ניתן לאחות קרום בתולים קרוע באמצעות ניתוח. כמו כן, קרום הבתולים עשוי להקרע גם ללא קיום יחסי מין (בלשון ההלכה: מוכת עץ).

ביהדות ישנה משמעות רבה להיותה של רווקה - בתולה, ועל פי היהדות הנורמה היא להשאר בבתולים עד הנישואים, כפי שמשתקף מהפסוקים בתנ"ך "וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה", ובהתאם לאיסור שנקבע על קיום יחסי מין מחוץ לנישואין.

על פי פרקי דרבי אליעזר[1] וספרות הגאונים היה נהוג בארץ ישראל שהחתן מוציא את הבתולים באצבע ולא בדרך של קיום יחסי מין רגילים.

נצרות

הנצרות הקתולית, בהנהגת האפיפיור, נוקטת בקו שמרני ומטיפה לשמור על הבתולים עד לאחר החתונה. על פי המסורת הנוצרית מריה, אמו של ישו נשארה בתולה גם לאחר שהתעברה.

היבטים חברתיים

בחברה נהוג להרחיב את ההגדרה כך שתכלול אישה שלא קיימה יחסי מין, אף לא כאלה שבהם לא נקרע קרום הבתולים. מנקודת מבט זו התפתח ביטוי סלנג מקביל לגבר שלא קיים יחסי מין - בתול.

איבוד בתולים שלא במסגרת הנישואים נחשב במשך תקופה ארוכה למעשה בלתי ראוי. המחשה לכך ניתנת במחזהו של ויליאם שייקספיר, "חלום ליל קיץ" (המתרחש באתונה העתיקה, אך משקף את הכללים החברתיים של אנגליה בסוף המאה ה-16), שבו אומר דמטריוס להלנה: "כל אוצרך, הלנה, הוא שמך הטוב, בתולייך; ואת אלה את מוכנה לאבד?"[2] באיבוד הבתולים יש גם כיום אקט סמלי ורגשי חזק אף שבחברות רבות חלפה התקופה בה נתנו לדבר זה חשיבות רבה. ישנם נשים וגברים שמטעמי שמרנות ולא דווקא מטעמי דת מתנזרים מיחסי מין ונשארים בתולים עד גיל מסוים או עד הנישואים.

בחודש מאי 2008 התעוררה סערה בצרפת, כאשר בית משפט פסל נישואים אזרחיים של זוג מוסלמי, לאחר שהבעל טען כי אשתו לא הייתה בתולה, ובכך שיקרה לו בנוגע לפרט רב חשיבות בחוזה הנישואים.[3]

באינדונזיה נדרשות המתגייסות למשטרה להיות בתולות ולעבור בדיקה המוודאת זאת.[4]

למניעת הבעיות הכרוכות בהיעדר בתולים, יש העוברות ניתוח המשחזר את בתוליהן, כדי ליצור את הרושם שנישאו בבתוליהן.[5]

אובדן הבתולים בספרות ובקולנוע

במאי הקולנוע האיטלקי, ברנרדו ברטולוצ'י, שאחדים מסרטיו עוסקים במיניות, הפך את אובדן הבתולים לשיאו של סרטו "לגעת ביופי" (1996). גיבורת הסרט, לוסי בת ה-19, מתארחת בחווה בטוסקנה השייכת לידידי משפחתה, יוצרת קשר עם בני זוג שונים, ובסופו של הסרט מוצאת בן זוג שאתו קיימה יחסי מין מתחת לעץ בשולי החווה. בעת שהשניים הולכים איש לדרכו, אומר בן הזוג ללוסי: "גם בשבילי זו הייתה הפעם הראשונה".

אובדן הבתולים מהווה סצנה מרכזית גם בסרטו "החולמים" (2003). כחלק ממשחק בין תאו ואיזבל, תאומים צרפתיים, וידידם מתיו, מצווה תאו על מתיו לשכב עם איזבל, השמחה לציווי זה. מתיו מסרב תחילה, אך לבסוף נכנע. בתום יחסי המין מגלה מתיו שאיזבל הייתה בתולה, לאחר שהוא רואה את דם בתוליה. גם בסרטי נעורים כדוגמת סדרות הסרטים אסקימו לימון ואמריקן פאי מיוחסת חשיבות רבה לאובדן הבתולים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פרקי דרבי אליעזר, פרק טז, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
  2. ^ ויליאם שייקספיר, חלום ליל קיץ בתרגומו של דן אלמגור, הוצאת זמורה-ביתן, 2001, עמ' 29
  3. ^ האשה המוסלמית לא הייתה בתולה - וביהמ"ש בצרפת ביטל הנישואים, באתר הארץ, 1.6.08
  4. ^ APאינדונזיה דורשת "בדיקת בתולין" ממועמדות למשטרה, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2014
  5. ^ אליין שולינו וסועד מכנט, רוצה בעל? השיבי את בתוליך, באתר הארץ, 18.6.07
אירוסים

אירוסים או לחלופין אירוסין, הם הסכמה לחתונה, והתקופה שבין הצעת הנישואים לחתונה.

במובן הלכתי אירוסים הוא השלב שבין הקידושין לנשואים, שבזמני עבר נערכו בנפרד, וביניהם הפריד זמן רב (כיום נערכים שלבים אלו בהפרש זמן קצר במהלך חופה וקידושין).

בוגרת

בהלכה, בוגרת היא אשה בגיל שלמעלה משתים עשרה וחצי שנים. החל מגיל זה היא נחשבת כעומדת בפני עצמה, ואינה ברשות אביה עוד, כפי שהייתה קודם לגיל זה, למרות שטרם נישאה. כמו כן היא אינה נחשבת עוד בתולה שלמה (בניגוד לנערה), אף אם טרם קיימה יחסי מין.

ברכת בתולים

ברכת בתולים או אשר צג אגוז, היא ברכה שהוזכרה כבר בזמן הגאונים, שיש לבעל לברך לאחר הבעילה הראשונה שבעל חתן את אשתו הבתולה, וקרע את בתוליה. ברכה זו לא הוזכרה בתלמוד, אך הוזכרה בידי פוסקים אחדים. כיום על פי רוב אין מברכים ברכה זו.

בתולה (הלכה)

בתולה לפי הגדרת ההלכה היא אשה שמעולם לא קיימה יחסי מין עם גבר ובתוליה (קרום הבתולים שלה) עדיין קיימים. בהלכה יש משמעות להיותה של נערה (בין הגיל 12 ל־12.5) בתולה לנושאים שונים. בהלכה נזכרת גם כן "בתולת דמים" שהיא ילדה שעדיין לא קיבלה וסת, זאת להבדיל מ"בתולת בתולים" שהיא הבתולה הרגילה. קיימות כמה הלכות המבדילות בין בתולה לבעולה (אישה שנבעלה, ולכן כבר איננה בתולה)

בתולה וסטלית

בתולה וסטלית (בלטינית: Virgo vestalis) הייתה כוהנת של האלה וסטה, אלת האש והאח, שהייתה האלה המרכזית בפולחן הבית והמשפחה ברומא העתיקה. תפקידן של הכוהנות הווסטליות היה לשמר את האש הקדושה, אש התמיד שבערה במקדש וסטה בשנים 509 לפנה"ס - 394 לספירה.

דם בתולים

בהלכה, דם בתולים הוא דם שיוצא מגופה של בתולה שלא קיימה מעולם יחסי אישות, בעקבות ביתוק קרום הבתולים במהלך יחסי אישות או לחלופין באמצעי אחר. דם בתולים אינו מטמא את האישה כלל, אבל כיום נהוג על פי ההלכה לפרוש מיד אחרי קיום יחסי האישות לראשונה.

חופה וקידושין

ביהדות, המונח חופה וקידושין מציין את הדרך לקשירת קשר של נישואים ביהדות.

הנישואים ביהדות מתבצעים בשני שלבים: הקידושין (או ה"אירוסין" בלשון המשנה) והנישואין. בעבר, בזמן המשנה והתלמוד, הזמן בין האירוסין לנישואין היה ממושך (כשנה), ואילו מאז ימי הביניים הוא קוצר לכדי דקות בודדות. על כן נוצר מוסד שהחליף אותו, המחייב פחות, המכונה "שידוכין" (ובעברית מודרנית נקרא גם אירוסין).

ההלכה אוסרת קיום יחסי אישות בין גבר ואישה שאינם נשואים על ידי חופה וקידושין. יש אף הסוברים שאיסור זה הוא מדאורייתא.

טהרת המשפחה

טהרת המשפחה הוא מונח יהודי המתייחס למכלול הדינים והלכות ההרחקה שמחייבת התורה במצבים שונים איש ואישה יהודים במערכת יחסים זוגית. על פי ההלכה ישנם מקרים שונים בהם על האיש והאישה להתרחק זה מזה ואסורים בקיום יחסי אישות ובצורות קירבה נוספות עד שתסיים האישה את תהליך הטהרה. בחלק ממקרים אלה האיסור הוא מן התורה, ובחלק מן המקרים – מדרבנן. עיקר הימים בהם אסורה האישה לבעלה הם ימי הווסת של האישה שאז היא מכונה נידה, ואיסור כרת חל על קיום יחסי אישות עמה בימים אלה.

משך הזמן בו האישה נאסרת לבעלה ודינים שונים של ההרחקות ביניהם משתנים ממקרה למקרה, אך באופן כללי בכל המקרים הללו הבעל והאישה נאסרים, והאישה צריכה לעבור תהליך של טהרה. על אף שנידה היא רק אחת מצורות ההרחקה שבין בעל לאשתו, המקורות ההלכתיים מכנים את כל ההלכות הנוגעות להרחקות אלו הלכות נידה. וכן, כל אישה האסורה על בעלה, אף מסיבה אחרת, מכונה "נידה".

להרחקה בימי הנידה נוספה במרוצת הדורות משמעות רעיונית רחבה בתחום המחשבה היהודית-תורנית. ראשית, נטען שההרחקה מבטאת את החשיבות של פיתוח חיי הרוח בזוגיותם של איש ואשתו. האיסור לקיים יחסי אישות ולגעת זה בזו מחייב את בני הזוג להמיר את המגע הגופני בקשר מילולי. שנית, ההרחקה יוצרת מפגש מחודש של בני הזוג מדי חודש. בכל חודש ישנם ימים של השהיה, ציפייה, התאפקות והתגברות על היצר, ובכל חודש בני הזוג נפגשים מחדש - כמו ביום החתונה - ומממשים מחדש את אהבתם.

כנימות

כנימות (שם מדעי: Sternorrhyncha) היא תת-סדרה מסדרת הפשפשאים הכוללת מספר קבוצות שהיו בעבר כלולות תחת תת-סדרת אחידי הכנף. בעולם ידועים מעל ל-13,200 מינים, בישראל נפוצים כ-400 מהם.

שמה הלטיני של הסדרה מרמז על מבנה החדק בחרקים אלו, אשר יוצא בצדו התחתון של החרק בין הראש לחזה. בני תת-סדרה זו נפוצים בכל רחבי העולם וניזונים בדרך כלל מעלים בלבד. יש ביניהם מזיקים רבים לגידולים חקלאיים וצמחי נוי. רבים מציגים תופעות מורפולוגיות מעניינות כגון: רביית בתולים, דו-צורתיות זוויגית ואף חברתיות מלאה (eusociality).

מאור זגורי

מאור זגורי (נולד בשם מאור מימון זגורי ב-5 במרץ 1981) הוא במאי, מחזאי, תסריטאי, שחקן ומורה למשחק ישראלי.

מימוש נישואים

מימוש נישואים (באנגלית: Consummation) הוא מושג בעל משמעות תרבותית וחוקית המתייחס אל הפעם הראשונה בה בני זוג מקיימים יחסי מין, בין אם לאחר נישואיהם או לאחר מערכת יחסים ממושכת. בדרך כלל מתייחס ה"מימוש" למין וגינלי. קיימות גישות דתיות לפיהן אסור על בני הזוג להשתמש באמצעי מניעה במהלך קיום היחסים.המשמעות של מושג זה נגזרת מגישות שונות לחיי הנישואים. לדוגמה, לפי הגישה על פיה מטרת הנישואין היא יצירת צאצאים חוקיים משותפים של בני הזוג, היעדר מימוש הנישואים עלול לערער על קיומם. במערכות משפטיות מסוימות ניתן לבטל את הנישואים אם הוכח כי בני הזוג לא קיימו יחסי מין מעולם.

מקלונאים

מַקְלוֹנָאִים (שם מדעי: Phasmatodea) הם סדרה במחלקת החרקים. המקלונאים הם בעלי גוף דק וארוך ומראה המזכיר מקל או גבעול, ומכאן שמם. המקלון ניזון מהצומח ובעיקר מעלים.

רוב המינים מתרבים ברביית בתולים שמולידה צאצאות נקבות בלבד.

קרום בתולים

קרום הבתולים (בלטינית: hymen vaginae; נגזר משמו של אל טקסי הנישואים במיתולוגיה היוונית, הימניוס) הוא קרום רירי אשר מקיף או מכסה לחלוטין את פתח הנרתיק.

קרום זה קיים אצל נקבות האדם, ואצל מגוון בעלי חיים, בהם קוף, חתול, כלב, סוס, חולדה, פיל, צפרדע, צבי ,אנטילופה, סנאי, ואף בציפורים ובדגים מסוימים.

רבייה

בביולוגיה, רבייה היא תהליך בו יצורים חיים מעמידים צאצאים. בזכות תהליך זה החיים ממשיכים להתקיים על פני כדור הארץ לאורך זמן, שהרי אף יצור לא חי חיי נצח.

ישנם שני סוגי רבייה: רבייה זוויגית ורבייה אל-זוויגית.

רבייה אל-זוויגית

רבייה אל-זוויגית או אל-מינית היא תהליך ביולוגי שבו יצור יוצר העתק של עצמו הדומה לו מבחינה גנטית (למעט מוטציות), מבלי שיהיה מעורב בתהליך חומר תורשתי מיצור אחר. בתהליך הרבייה האל-זוויגית מתפתחים הצאצאים מתאים של פרט אחד, והם זהים בתכונותיהם התורשתיות לפרט שממנו נוצרו. הרבייה מבוססת על חלוקה של תאים.

מבחינה אבולוציונית, רבייה אל-זוויגית הייתה קיימת לפני שהתקיימה רבייה זוויגית ומרבית היצורים החד תאיים עדיין משתמשים בה. ביצורים רב תאיים פשוטים, כמו תולעים נימיות, יש אפשרות לרבייה זוויגית רק בעתות עקה ורבייה אל-זוויגית במרבית הדורות. בין היצורים הרב תאיים מורכבים, רבייה אל-זוויגית קיימת בעיקר בצמחים. אך גם במינים אחדים של בעלי חיים, כמו הידרה. ביצורים אלה מתקיימת לרוב גם רבייה זווגית.

רביית בתולים

רביית בתולים (גם: רביית בתולין ובלועזית פרתנוגנזה) היא סוג של רבייה אל-זוויגית. זהו מצב שבו יצור שמורפולוגית הוא זוויג נקבי מעמיד צאצאים בלא צורך בהפריה, עושה זאת בעזרת אברי ההפריה המינית (להבדיל למשל, מצמח, שמתרבה א-מינית בייחורים), וכל הצאצאים של היצור הזה הם בעלי חומר תורשתי זהה לו (להבדיל מהאבקה עצמית).

התופעה הזו קיימת בעולם החי ובעולם הצומח. מינים טקסונומיים המתרבים ברביית בתולים שייכים במקרים רבים לסוגים טקסונומיים שבהם שאר המינים הטקסונומיים מתרבים ברבייה מינית. ידועים מקרים שבהם הכלאה בין מינים טקסונומיים דומים יוצרת יצור כלאיים המתרבה ברביית בתולים.

בכמה מינים של חרקים, הנקבה מבצעת את פעולת הרבייה ללא עזרת הזכר. באופן רגיל, הוולדות הנקביים הבוקעים מביצים בלתי-מופרות אלו ימשיכו באותה דרך ליצור את הדור הבא. אך לעיתים, בעונה עם תנאי-קיום קשים, יכולות הנקבות לעבור הפריה מינית שבעקבותיה הן תטלנה ביצים עמידות עם זכרים ונקבות.

בכמה מינים רביית הבתולים היא הנורמה הרווחת, והזכרים חסרים לגמרי או נדירים ביותר. ישנם גם מינים, כמו חלק מהמינים של התולעים הנימיות, בהם צצים זכרים רק במצבי עקה. דהיינו, במצב בו השרידה הופכת לקשה, חלק מהנקבות הופכות לזכרים והאוכלוסייה עוברת מרביית בתולין לרבייה מינית. כך גדל הגיוון הגנטי באוכלוסייה וגדל גם הסיכוי, שחלק ממנה ישרוד את מצב העקה.

במינים אחרים, רביית הבתולים מוגבלת ללידת זכרים בלבד, כגון אצל הדבוראים, שזכריהם נולדים מביצים בלתי מופרות, להבדיל מהנקבות, שכולן נולדות מביצים מופרות.

יש גם מינים כדוגמת פרפר-המשי, טוואי האלון וארבה-המדבר, המקיימים רביית-בתולים אקראית: מן הביצים הלא-מופרות יכולים לבקוע לעיתים זכרים ולעיתים (בהטלה אחרת) נקבות.

רביית בתולים תועדה גם בתרנגול הודו, כריש, פיתון ועוד. למעשה, באופן תאורטי כל בעלי החוליות של הלא-יונקים מסוגלים לרביית בתולין.

רואה מחמת תשמיש

בהלכה, רואה מחמת תשמיש הוא השם שניתן לתופעה של אשה המדממת מהנרתיק או מהרחם במהלך או מעט לאחר קיום יחסי אישות. במידה שמקור הדימום ברחם והדימום נובע מתהליך הורמונלי, הופך הדימום את האשה לנדה (או זבה) האסורה באיסור כרת בקיום יחסי אישות עם בעלה. באם הדבר קורה תוך כדי יחסי האישות באופן קבוע, האשה נאסרת על בעלה משום שעל פי ההלכה הקובעת שיש לפרוש מקיום יחסי אישות סמוך להופעת הווסת, לא ניתן לקיים יחסי אישות במצב זה כלל, וממילא זו עילה לגירושין.

כאשר קיום יחסי אישות גורם ליציאת דם מהנרתיק, מתעוררת השאלה האם מקור הדם הוא ברחם (דבר ההופך את האשה לנדה או זבה) או בנרתיק (דימום חסר משמעות הלכתית), והאם מדובר באירוע תמידי או חד-פעמי. לשם בדיקת הדבר ניתן לעשות שימוש בשפופרת המוחדרת לנרתיק ומדמה יחסי אישות, ובאמצעות בדיקה זו ניתן לאמוד אם הדימום הוא כתוצאה מיציאת דם מהרחם או פצע כלשהו בנרתיק, ועל פי זה לקבוע את מעמדה ההלכתי של האשה.

שבע ברכות

שבע ברכות (מכונות גם ברכות נישואים או ברכת חתנים) הן ברכות הנאמרות בטקס הנישואין היהודי וכן במשך "שבעת ימי המשתה" שלאחר החתונה. הברכות נאמרות בסיום הסעודה, לאחר ברכת המזון.

שבעת ימי המשתה הם שבעה ימים לאחר החתונה, שבהם נהוג לערוך בכל יום סעודה לכבוד החתן והכלה. מכיוון שסעודות אלו מסתיימות באמירת "שבע ברכות", נהוג לכנות את הסעודות עצמן "שבע ברכות".

שממיתיים

שְׂמָמִיתִיִּים (שם מדעי: Gekkonidae) משפחה של לטאות מאינפרא-סדרת השממיות, בגודל קטן עד בינוני המצויות באזורים חמימים ברחבי העולם.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.