בתואל

בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי, דמות מקראית, בנו הצעיר של נחור אחי אברהם ושל מילכה ואביהם של לבן הארמי ורבקה אשת יצחק. אחיו מנחור ומילכה: עוץ, בוז, קמואל, כשד, חזו, פלדש וידלף.
מילכה היא גם אימו וגם בת דודתו. כמו כן, סבא של נחור (תרח) הוא גם סבא של אימו.

אזכורים במקרא

בתואל נזכר לראשונה בתורה כאחד מבניהם של נחור ומלכה, אחיו וגיסתו של אברהם[1]: "וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמר הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם-הִוא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ: אֶת - עוּץ בְּכרוֹ וְאֶת-בּוּז אָחִיו וְאֶת-קְמוּאֵל אֲבִי אֲרָם: וְאֶת- כֶּשֶׂד וְאֶת-חֲזוֹ וְאֶת-פִּלְדָּשׁ וְאֶת-יִדְלָף וְאֵת בְּתוּאֵל".

כמו כן נזכר בתואל בתשובת משפחת רבקה לבקשת עבד אברהם לקחה לאשה ליצחק: "וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל וַיֹּאמְרוּ מֵה' יָצָא הַדָּבָר לֹא נוּכַל דַּבֵּר אֵלֶיךָ רַע אוֹ טוֹב: הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'" (בראשית פרק כ"ד, פסוקים י'-י"א)

מותו על פי הדרש

בילקוט שמעוני מובא תיאור אגדי על נסיבות מותו של בתואל:

נתקבצו להרוג לאליעזר וראו שהיה נוטל ב' גמלים בב' ידיו ומעבירן את הנחל כיון שראו כן אמרו אין אנו יכולין להרגו והניחו קערה לפניו וסם המות בתוכה ובזכות אברהם נתחלפה הקערה ואכל בתואל ממנה ומת. ואין ויושם אלא לשון סם. ומפני מה מת בתואל שהוא היה מלך בארם נהרים וכל בתולה שתנשא בועל אותה לילה ראשונה ואחר כך חוזרת לבעלה נתקבצו כל השרים ואמרו אם הוא עושה לבתו כשם שעשה לבנותינו מוטב ואם לאו אנו הורגים אותו ואת בתו לפיכך מת כדי שינצל אליעזר ורבקה

בתרגום המיוחס ליונתן (תרגום ירושלמי) מביא גם הוא את עניין הרעל שהכניסו לתבשילו של אליעזר, אך לדעתו היה אליעזר עצמו שהרגיש בכך ונמנע מלאכלו:

וְסַדָרוּ קוּמֵיהּ לְמֵכוּל תַּבְשִׁילָה דְבֵיהּ סַמָא דִקְטוֹל וְאַרְגִישׁ בֵּיהּ וַאֲמַר לָא אֵיכוּל עַד דַאֲמַלֵיל פִּתְגָמָי וַאֲמַר מַלֵיל (בראשית כד לג)

דרשה זו נובעת מהמילה: "וַיּוּשָׂם" שעל פי הדרשה נקראת בצורה כפולה, כך: "ויושם-סם לפניו", ויש בכך רמז לסם המוות שבאמצעותו ניסו להרעילו כדי לקחת את כל הרכוש הרב שהביא עמו.

ראו גם

עיינו גם בפורטל:
פורטל תנ"ך

הערות שוליים

  1. ^ בראשית פרק כ"ב, פסוקים כ', כ"א, כ"ב.
ברכה (מנהג דתי)

ברכה היא מנהג דתי שמהותו הענקת מזל טוב, באמצעות מחווה מילולית או גופנית. ברכה היא ההפך מקללה.

לברכה של צדיק מייחסים מאמיניו וחסידיו משמעות מיוחדת. הם מאמינים כי קרבתו אל האלוהים מעניקה כוח לברכתו והיא מסוגלת לשנות את גורלו של האדם ולבטל את רוע מזלו.

דבורה (מינקת רבקה)

דבורה, הייתה מינקת רבקה. בספר בראשית מתוארים תפקידה ומקום קבורתה, שנקרא אלון בכות: "וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה וַתִּקָּבֵר מִתַּחַת לְבֵית-אֵל תַּחַת הָאַלּוֹן וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת" (פרק ל"ה, פסוק ח'). האירוע התרחש אחרי שבני יעקב המשיכו בדרך משכם לבית אל, לאחר הזמן המשוער של מלחמות בני יעקב. בבית-אל מתה דבורה, ויעקב ובניו קברו אותה "תחת האלון" ומכנים אותו "אלון בכות". לפרשה זו יש פרשנויות אחדות, העוסקות בדיוקנה של דבורה המינקת.

דיסקוגרפיה של שלמה ארצי

שלמה ארצי (נולד ב-26 בנובמבר 1949) הוא זמר-יוצר, מוזיקאי, מלחין ופזמונאי ישראלי, הנחשב לאחד הזמרים המצליחים ביותר בישראל.

לארצי דיסקוגרפיה ארוכה, הכוללת בה עשרים וחמישה אלבומי אולפן, ארבעה אלבומי הופעה, אחד עשר אלבומי אוסף, אחד עשר סינגלים, שלושה אלבומים לילדים, וכן פסקול אחד הכולל בתוכו חמישה שירים.

דמות מקראית

דמות מקראית היא דמות (לרבות אדם היסטורי) המוצגת במקרא.

זכות הלילה הראשון

זכות הלילה הראשון (צרפתית: droit du seigneur, זכות הסניור; לטינית: ius primae noctis, חוק הלילה הראשון) הייתה זכות הראשונים המיתולוגית של הסניור הפיאודלי לשכב עם בתולות מבין הצמיתות לפני ליל כלולותיהן, או זכותם של שליטים אחרים בתקופות שונות.

חרן

חָרָן (Harran) היא עיר קדוּמה מהתקופה השׁוּמֵרִית והאַכָּדִית, ששכנה במעלה נהר הבַּלִיח שבטורקיה של ימינו. היא נזכרת בתעודות אַשׁוּרִיוֹת מהמאה ה-19 לפנה"ס, ומתעודות ממארי מהמאה ה-18 לפנה"ס, כמרכזם של שבטים נודדים בשם בני ימין. כיום זהו אתר ארכאולוגי הנמצא בטורקיה ליד הגבול הסורי, סמוך לנהר הפרת, ופוקדים אותה תיירים אשר רוצים להתרשם מצורת החיים הקדומה ומבתי הבוץ.

יואל הנביא

יוֹאֵל בֶּן-פְּתוּאֵל, הוא דמות מקראית, נביא, אשר ספרו הוא השני בספרי תרי עשר.

אם איננו מקבלים כפשוטה את הקביעה החז"לית הדרשנית, על פיה פתואל, אבי יואל, הוא שמואל הנביא, המקרא מנדב מעט מאד פרטים אודות יואל הנביא. התקופה בה חי ופעל אינה ידועה (ראו להלן), וכך אין לנו רקע כלשהו שבאמצעותו ניתן להבין מהו הרקע לנבואותיו של יואל. מעט המידע שיש בידינו מבוסס על השערות, שכן הספר, כרוב ספרי קובץ תרי עשר, אינו טורח ליידע אותנו בפרטים אודות הנביא או כותב הספר. כך, נוכל להניח שחי בירושלים או בסביבתה, שכן רבים אזכוריה בספר. פרט לכך, מובאת בתלמוד אמירה, ש"כל מקום ...(כשמפורש) שמו ולא שם עירו בידוע שהוא מירושלים" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו, עמוד א'). ייתכן כי גם אביו היה נביא, כמצוין באותה פסקה תלמודית: "כל מקום ששמו ושם אביו בנביאות בידוע שהוא נביא בן נביא".

אפשר גם להניח, על פי תיאוריו המפורטים בענייני חקלאות, כי התמצא והכיר מקרוב את המציאות החקלאית. גם תיאוריו בענייני צבא מצביעים על בקיאות מסוימת בנושאים אלו.

יצחק

יִצְחָק, מכונה במסורת היהודית יִצְחָק אָבִינוּ, דמות מקראית, אחד משלושת האבות והיחיד בהם שלא עזב בחייו את ארץ ישראל. בנם של אברהם ושרה, ואחיו למחצה של ישמעאל, יצחק נולד כשאברהם היה בן 100 ושרה בת 90, בשנת ב'מ"ח (2048) לבריאת העולם (על פי מדרש סדר עולם) וחי בתקופת האבות.

סיפור חייו מסופר בספר בראשית, בעיקר בפרקים כ'-כ"ח, ועל פיו נפטר יצחק בגיל 180.

כשדים

כַּשְׂדִּים או כלדיים (ביוונית: Χαλδαία; באכדית: Kaldu; בעברית: כשֹדים; בארמית: ܟܐܠܕܘ,Kaldo) הם עם ממוצא שמי שחי באזור ביצתי בדרום מסופוטמיה (בימינו בדרום עיראק). שבטי מתנחלים שהגיעו לאזור במאה ה-10 לפנה"ס נודעו בשם "כשדים" או "כשדיים". המונח התנ"כי כשֹדים מתורגם בתרגום השבעים כ- Χαλδαίοι - כלדיים.

לבן הארמי

לָבָן הָאֲרַמִּי הוא דמות מקראית המופיעה בספר בראשית. לבן היה בנו של בתואל בן נחור, אחיה של רבקה ואביהן של רחל ולאה, נשות יעקב. מקום מושבו היה חרן בארם נהריים. משמעות שמו מקבילה למשמעות המילה "לְבָנָה". ייתכן כי זהו שמו או כינויו של אֵל הירח, שהיה האל הראשי בעיר חרן.

לבן מתואר כנוכל ורודף בצע המוכן לכל מעשה רמיה. בשל מעשיו, חז"ל השוו אותו לפרעה ולבלעם.

מילכה

מִלְכָּה היא דמות מקראית, בתו של הרן, אחי אברהם, ואשת נחור אחי אברהם. נולדו להם 8 בנים והם: עוּץ, בּוּז, קְמוּאֵל אֲבִי אֲרָם, כֶּשֶׂד, חֲזוֹ, פִּלְדָּשׁ, יִדְלָף, וגם בְּתוּאֵל אבי רִבְקָה.

אברהם הוא גם דודה (אחי אביה) וגם גיסה (אחי בעלה).

נכדתה רבקה נישאה ליצחק, בן דודה של מילכה וגם בן דודם של ילדיה (סבם המשותף הוא תרח).

נינה יעקב נישא לנינותיה לאה ורחל.

נישואי קרובים

נישואי קרובים הם נישואים של אדם עם קרוב משפחה. ברוב החברות האנושיות קיימים איסורים על גילוי עריות - קיום יחסי מין בין קרובי משפחה מסוימים, אך מידת הקרבה של הקרובים שעליהם חל האיסור משתנים מחברה לחברה. יחסי מין בין אח ולאחות ובין הורים לילדיהם אסורים כמעט בכל חברה אנושית. מהאיסור על קיום יחסי מין בין קרובים נגזר האיסור על נישואים בין קרובים אלה. לעומת זאת, נישואי קרובים שלא נאסרו היו רווחים למדי.

נישואים בהלכה

נישואים נחשבים בהלכה לדרך היחידה בה ניתן לקיים את מצוות פרו ורבו, ולכן מקובל לראות בהם חובה על כל אדם יהודי. ביהדות נקבעו הסדרים לגבי טקס הנישואים הידוע כחופה וקידושין, על הסדרי הממון בין בני הזוג ועל דרכי סיום הנישואים בגירושים שבהלכה מחייבים שימוש בגט.

עצם הלוז

עצם הלוז (או "נסכוי") היא העצם שממנה, על פי דברי חז"ל, יבנה מחדש הגוף בימי תחיית המתים. שמות נוספים לעצם זו הם "נסכוי" (משנה ברורה חלק ג, סימן ש, ס"ק ב, בשם הקדמונים) ו"בתואל רמאה" (ספר הזוהר).

פרשת וירא

פרשת וַיֵּרָא היא פרשת השבוע הרביעית בספר בראשית. היא מתחילה בפרק י"ח, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ב, פסוק כ"ד. הפרשה עוסקת בהמשך תיאור קורות חייו של אברהם אבינו ואחיו לוט.

הפרשה מספרת על: ביאת המלאכים ובשורתם לשרה על ההולדת בנם, הפיכת סדום, לוט ובנותיו, גירוש הגר, וניסיון אברהם בעקדת יצחק.

רבקה

רִבְקָה היא דמות מקראית המופיעה בספר בראשית, השנייה בארבע האמהות של עם ישראל. בתו של בתואל ואחות לבן הארמי, אשתו של יצחק, אם יעקב ועשו. אביה של רבקה היה בנו של נחור אחי אברהם, מכאן שאביה של רבקה היה בן דודו של יצחק.

המקור העיקרי לידע על רבקה הוא המסופר בספר בראשית, ומדרשי חז"ל העוסקים בסיפור זה. לרבקה מספר האזכורים הגדול ביותר מבין האמהות בספר בראשית (50 אזכורים) והפירוט הנרחב ביותר מביניהן. לאחר מותה, נקברה רבקה במערת המכפלה, שם נקברו, מלבד רחל, כל אבות ואמהות האומה. לפי האגדה, הייתה רבקה בת 133 שנים במותה.

שמה של רבקה נגזר מלשון 'מרבק', שפירושו עגל מפוטם. נראה ששמה רומז על חיצוניותה העגלגלה, שנחשבה במזרח הקדום כסמל יופי. גם השמות רחל ולאה מרמזים כי נולדו בבית משק מגוון ועשיר ולכן נקראו בשמות חיות משק.

שבט שמעון

שֵׁבֶט שִׁמְעוֹן הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השבט שמעון, שהיה הבן השני שנולד ליעקב וללאה.

שלמה ארצי (אלבום)

שלמה ארצי הוא אלבום הבכורה של הזמר והמוזיקאי שלמה ארצי משנת 1970.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.