בר הדיא

לפי המסופר בתלמוד, בר הדיא[2] הוא אדם שחי בזמנם של אביי ורבא במאה הרביעית, שעסק במקצועו כפותר חלומות. גלית חזן-רוקם רואה בשמו כינוי למקצוע פותר החלומות, משום שהמילה "הדיא" בארמית פירושה בהירות, ולכן "בר הדיא" הוא מי שמבהיר את הדברים הסתומים בפותרו חלומות.[1] בר הדיא נהג שמי ששילם לו בעד עבודתו - פתר לו לטובה, ומי שלא שילם לו - פתר לו לרעה.[3] היה מהעולים לארץ ישראל שירדו לבבל[4]. הוא מוזכר בתלמוד פעמים אחדות (בחלק מהמקרים בכתיב "בר הידיא"), כמי שהוביל גיטין בין מדינות[5] וכמי שהביא מידע מארץ ישראל לבבל.[6] אזכורו העיקרי הוא כפותר חלומותיהם של אביי ורבא.

חוקר מדעי היהדות ג'פרי רובינשטיין סבור שסיפור חלומותיהם של אביי ורבא הוא סיפור בדיוני, שנוצר דורות אחדים לאחר תקופתם של אביי ורבא.[7] חוקר הספרות חיים וייס הצטרף לגישה זו וציין: "הפער בין הסיפור שלפנינו ובין שאר המקורות על בר־הדיא מחייב קריאה של סיפור זה באופן שחורג מהתבססות על הקשריה ההיסטוריים והמציאותיים של הדמות ומתמקד בבחינתה כדמות בדיונית, הנעה ומתקיימת בטקסט ספרותי, שאף הוא בדוי."[8]

בר הדיא וחלומותיהם של אביי ורבא

אביי נהג לשלם לבר הדיא ורבא לא היה משלם לו, ולכן היה פותר תמיד את חלומותיו של אביי לטובה, ואת אלה של רבא לרעה, על כך מסופר בתלמוד[3]:

  • חלומות על פסוקים:
    • אביי ורבא אמרו לו: ראינו בחלומנו את הפסוק "שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ וְלֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ".[9] לרבא פתר בר הדיא שהוא יפסיד בעסקיו עד שלא יוכל לאכול מרוב עצבות, ולאביי פתר שהוא ירוויח בעסקיו ומרוב שמחה לא יוכל להכניס אוכל לפיו.
    • אמרו שניהם לבר הדיא: ראינו בחלום את הפסוק "בָּנִים וּבָנוֹת תּוֹלִיד וְלֹא יִהְיוּ לָךְ כִּי יֵלְכוּ בַּשֶּׁבִי".[10] לרבא פירש בר הדיא את החלום שהפסוק יתקיים כמשמעותו החמורה, ואילו לאביי פתר כי יהיו לו בנים ובנות רבים, וכאשר הם ינשאו יהיה דומה בעיניו כאילו נשבו.
    • אמרו לו: הקרו לנו בחלומנו את הפסוק "בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ נְתֻנִים לְעַם אַחֵר".[11] לאביי פתר בר הדיא את החלום בכך שיהיו לו הרבה בנים ובנות, אביי ירצה להשיא אותם לקרוביו (כנהוג באותה תקופה) ואילו אשתו תרצה להשיא אותם לקרוביה, ואשתו תנצח ותשיא אותם לקרוביה הנחשבים במובן מסוים כ"עם אחר", משפחה זרה מאשר משפחתו של אביי. לרבא פתר שאשתו תמות ויאלץ להנשא עם אשה אחרת כך שבניו ובנותיו יהיו מסורים בידי אשה זרה, וכמו שפירש פסוק זה רבא עצמו בשם רב ירמיה בר אבא ששמע מרב "מאי דכתיב בניך ובנותיך נתונים לעם אחר? זו אשת האב".
    • אמרו לו: הקרו לנו בחלומנו "לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ".[12] פתר בר הדיא את חלומו של אביי שיצליחו עסקיו ויאכל וישתה מתוך שמחה עד שיקרא פסוק זה כמשמעו. לרבא פתר כי הוא יקרא פסוק זה כדי להרגיע את עצמו, לאחר שיפסיד בעסקיו ולא יוכל להכניס מאכל או משקה לפיו מרוב צער.
    • אמרו לו: הקרו לנו את הפסוק "זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה וּמְעַט תֶּאֱסֹף כִּי יַחְסְלֶנּוּ הָאַרְבֶּה".[13] לאביי אמר בר הדיא שהכוונה היא להתחלת הפסוק "זרע רב תוציא השדה", ואילו לרבא אמר שהכוונה היא בעיקר לסיום הפסוק - "ומעט תאסוף כי יחסלנו הארבה".
    • אמרו לו: הקרו לנו את הפסוק: "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ".[14] לאביי הוא אמר שיתפרסם שמו כראש ישיבה נכבד ואימתו תהיה מוטלת על הבריות. לרבא פתר כי הוא יתפס בדין המלך וכן גנבים יגנבו את ממונו, עד שכולם יקבלו על עצמם עול מלכות שמים וילמדו קל וחומר ממך, שאפילו בצדיק כמותך שולטת מידת הדין. בתלמוד מסופר כי אכן כך היה, למחר באו שליחי המלכות ואסרו אותו.
  • חלומות על חביות:
    • אמרו לו שניהם: ראינו בחלומנו חסה צומחת על פי חבית. פתר בר הדיא לאביי כי כספו ועסקיו יוכפלו כחסה, ולרבא פתר שעסקיו ילכו לאבדון ויהיו מרים עבורו כחסה (שמרה כאשר היא קטנה).
    • אמרו לו שניהם: ראינו בחלומנו בשר על פי חביות יין. לאביי פתר כי יינו יושבח וכולם יבואו לקנות ממנו בשר ויין, ולרבא פתר שיינו יחמיץ וכולם יבואו לקנות ממנו חומץ כדי לאוכלו יחד עם הבשר.
    • אמרו לו: ראינו חבית התלויה בראש דקל. לאביי פתר כי עסקיו יתרוממו ויצליחו כדקל שהוא גבוה, ולרבא פתר שעסקיו יצטמקו כתמרים הגדלים בדקל.
    • אמרו לו: ראינו חבית שנופלת לבור. לאביי פתר כי עסקיו יצליחו בצורה פלאית ולא מובנת, כמאמר העולם: נפלה פת לבור אך לא נמצאה. ולרבא פתר כי עסקיו יפלו מטה מטה.
  • חלום על חמור:
    • אמרו לו: ראינו חמור קטן שעומד לפנינו ונוער. לאביי פתר שיוכתר לראשות הישיבה והמתרגם יעמוד לידו לתרגם את דבריו ולהכריזם בקול רם לרבים, ולרבא פתר כי מי שכתב את תפיליו, כתב בשוגג את המילה "חמור" בין המילים "וכל פטר חמור תפדה בשה", עם וי"ו אף על פי שבפרשה היא נכתבת ללא וי"ו, ולאחר מכן מצא את הטעות ומחק את הוי"ו המיותרת, אך מקומה ניכר כך שהתפילין שלו אינן יפות ומהודרות.
  • חלומות רבא לבדו:
    • לבסוף הלך אליו רבא לבד, ללא אביי. אמר לו שראה כי דלת ביתו נופלת. פתר לו בר הדיא כי אשתו שהיא שומרת את הבית, תמות.
    • עוד סיפר לו רבא כי ראה בחלום ששיניו נושרות, פתר לו בר הדיא שבניו ובנותיו ימותו.
    • אמר לו רבא: ראיתי בחלומי שני יונים הפורחים באוויר, פתר לו בר הדיא כי הוא עתיד לגרש שתי נשים (אשתו של אדם נקראת יונה כמו שכתוב "יונתי תמתי"[15] - פירוש רש"י).
    • אמר: ראיתי שני ראשי לפתות. פתר לו בר הדיא כי יכו אותו שתי מכות מקל בראשו. הלך רבא באותו יום וישב בבית המדרש כל היום. היו שם שני עוורים שהתקוטטו ביניהם, הלך רבא להפריד ביניהם ושניהם הכו את רבא במקלם. כאשר רצו שניהם להוסיף ולהכות את רבא מכות נוספות, אמר להם רבא: די! ראיתי בחלום שעתיד אני לקבל רק שתי מכות, ומוותר אני על הנוספות.

לאחר מכן החל רבא לשלם לבר הדיא על פתירת החלומות, וזה החל לפתור אותם לטובה. רבא סיפר לו כי ראה בחלום קיר נופל, ובר הדיא פתר כי הוא יקנה נכסים רבים ללא גבולות (כלומר קרקעות רחבים ורבים - רש"י). כאשר סיפר לו רבא כי ראה בחלומו את ביתו של אביי שנופל ואבק מכסה את האוויר, פתר לו בר הדיא כי אביי ימות ורבא יחליף אותו בראשות הישיבה. עוד שאל אותו רבא על החלום שחלם כי ביתו נופל וכל אחד בא ונוטל מהחורבות אבן אחת, פתר לו בר הדיא את חלומו, כי אמרותיו ופסקיו יתפרסמו בעולם. גם כאשר אמר לו רבא שחלם שראשו נבקע ומוחו נשר מתוכו, פתר לו בר הדיא, כי רק הכרית שעליה הוא מניח את ראשו תקרע והמוכין שבתוכה ינשרו ממנה.

בנוסף, כאשר סיפר לו רבא כי הקרו לו בחלום הלל, פתר לו בר הדיא כי יתרחשו לו ניסים. בעקבות חלום זה, כאשר בהזדמנות אחרת מצא בר הדיא את רבא באותה ספינה בה הפליג, הוא פנה לנוסע מהספינה, מכיוון שפתר לרבא כי עתידים להתרחש לו ניסים, ושמא הנס הוא שהספינה תטבע ורק הוא ינצל. במהלך מנוסתו נפל מידיו הספר ממנו היה פותר את חלומותיו. מצא רבא את הספר וראה כי בספר כתוב כי הכלל הוא אחד: "כל החלומות הולכין אחר הפה" (כלומר אמירת הפתרון גורמת להתגשמותו). כעס רבא על בר הדיא ואמר לו: רשע שכמותך, בידך תלוי היה פתרון החלומות וצערתני כל כך? על הכול מוחל אני לך חוץ מאשתי - בתו של רב חסדא, שנפטרה בעקבות החלום שפתרת לי לרעה, יהי רצון שתמסר ביד המלכות ולא ירחמו עליך.

בעקבות מידע על חלום ופתרונו מובא מידע על התממשות הפתרון (התחזית הרעה) שניתן לרבא. חיים וייס העיר על כך: "הפתרונות השונים הניתנים לאביי ורבא לאותם החלומות משקפים את עמדתו הקיצונית של המספר, שלפיה העתיד אינו דבר שיש לחשוף אותו כי אם דבר שאפשר, בכוח הדיבור, לעצב אותו."[16]

אחרית ימיו

בעקבות קללתו של רבא אמר בר הדיא לעצמו: מה אעשה? מקובל כי קללת חכם, גם אם קילל ללא סיבה מוצדקת - היא מתקיימת, וקל וחומר שעתידה להתקיים קללתו של רבא שקללני בצדק. אקום ואגלה, כי מקובל מחז"ל ש"גלות מכפרת עוון". הלך בר הדיא וגלה לרומא, וישב על פתח בית המלוכה. באותו זמן ראה הממונה על בית המלך חלום, שמחט נתחבת באצבעותיו. אמר לו בר הדיא: תן לי זוז, ואפתור לך את החלום. אך זה סירב לשלם לו, ובר הדיא לא פתר לו את החלום. לאחר מכן סיפר השומר לבר הדיא כי ראה בחלום כי תולעת אוכלת את שתי אצבעותיו, אמר לו בר הדיא: שלם לי ואפתור לך את החלום, אך השומר סירב לשלם ובר הדיא לא פתר לו. לאחר מכן סיפר לו השומר כי ראה בחלומו תולעת שאוכלת את כל ידו, ואז גילה לו בר הדיא כי פתרון החלומות היה שבגדי המלך הרקיבו אט אט, ומכיוון שלא שילם לו את הזוז לא גילה לו לפני כן. ואכן החלום התקיים והבגדים שהיו בגנזי המלך הרקיבו, קראו לשומר ורצו להרוג אותו. אמר השומר: מדוע אתם רוצים להרוג אותי, שלא ידעתי שהבגדים הולכים להרקיב? הִרְגוּ את זה, שידע ולא סיפר. קראו לבר הדיא ואמרו לו: בגלל הזוז הבודד שאותו לא שילמו לך, נרקבו כל בגדי המלך! הם החליטו להמית את בר הדיא במיתה אכזרית. הם קשרו שני ארזים זה לזה, וקשרו כל אחת מרגליו של בר הדיא לאחד מהארזים, ומתחו את שני הארזים לשני הצדדים, עד שראשו נחלק לשניים.[17]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 גלית חזן-רוקם, רקמת חיים - היצירה העממית בספרות חז"ל, הוצאת עם עובד, 1996, פרק חמישי: ההקשר הפולקלוריסטי של סיפורי העם במדרש האגדה: סיפורי פתרון חלומות, עמ' 241, הערת שוליים 25
  2. ^ בתלמוד שטיינזלץ מנוקד השם "בַּר הַדָּיָא". בעקבות פירושה של גלית חזן-רוקם[1] מנקד חיים וייס את השם "בַּר הֶדְיָא". תעתיק מקובל של שמו לאנגלית הוא Bar-Hedaya.
  3. ^ 3.0 3.1 תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ו, עמוד א'
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ג, עמוד ב'
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ה', עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ל"ה, עמוד א'
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ג, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל', עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ק"ו, עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף י"ח, עמוד ב'
  7. ^ Jeffrey L. Rubenstein, The Rise of the Babylonian Rabbinic Academy: A Reexamination of the Talmudic Evidence, JSIS 1, 2002, p. 64
  8. ^ חיים וייס, "ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה": קריאה ב"מסכת החלומות" שבתלמוד הבבלי, הוצאת דביר, 2011, עמ' 105
  9. ^ ספר דברים, פרק כ"ח, פסוק ל"א
  10. ^ ספר דברים, פרק כ"ח, פסוק מ"א
  11. ^ ספר דברים, פרק כ"ח, פסוק ל"ב
  12. ^ מגילת קהלת, פרק ט', פסוק ז'
  13. ^ ספר דברים, פרק כ"ח, פסוק ל"ח
  14. ^ ספר דברים, פרק כ"ח, פסוק י'
  15. ^ מגילת שיר השירים, פרק ה'
  16. ^ חיים וייס, "ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה": קריאה ב"מסכת החלומות" שבתלמוד הבבלי, הוצאת דביר, 2011, עמ' 148
  17. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ו, עמוד ב'
אביי

אַבַּיֵּי (280 לערך – 338 לערך), או בשמו נחמני, היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי. ראש ישיבת פומבדיתא וחברו של רבא. הוא היה בעלה השלישי של חומא, נכדתו של רב יהודה.

דובריש טורש

דובריש (דב בריש) טורש (נולד: תרכ"ג, 1863 –ו (?)193) היה מחבר ומדפיס ספרים, עסקן ופולמוסן תושב ורשה.

חלום

חלום הוא חוויה סובייקטיבית של מראות דמיוניים ותחושות במהלך השינה. לחלום שגרתי כמה מאפיינים, ובהם חוסר מודעות לכך שמדובר בחלום, היעדר יכולת לשלוט בו ולכוון את השתלשלותו באופן רצוני, וחוסר הפעלה של מנגנון הביקורת והשיפוט. החלום הוא תופעה כלל-אנושית חוצה תרבויות, שנצפתה גם בחיות. ילדים לומדים לזהותה כבר בגיל צעיר. משערים כי כרבע מהשינה מוקדשת לחלום.

ישנם סוגים שונים של חלומות, ובהם הסיוט, שהוא לרוב חלום בעל השפעה גבוהה יותר על רגש האדם, בדרך כלל גורם לו לבהלה, אימה או חשש, וחלום טוב, הגורם לאדם להתעורר בהרגשה חיובית וטובה. יש גם חלומות ארוטיים, המערבים תמונות, מראות ואף תחושות הקושרות אותו למין.

קיימות גישות רבות להבנת מהותו של החלום, החל מתגובה לגירויים חיצוניים או פנימיים, עבור בגלישה של הכוחות המודחקים שנכבשו על ידי האגו לעבר המודעות, ועד הבעת התודעה באופן סימבולי והתקשרות אל מה שמעבר לאינדיבידואל, אם אל התת-מודע הקולקטיבי ואם אל הנשגב והנאצל.

דמויות היסטוריות רבות ידועות כמי שהושפעו מחלומותיהן. לפרשני חלומות היה מעמד מיוחד בחצרותיהם של מלכים, ולרוב הם שימשו ככוהנים, בשל החשיבות הרבה שבני אדם ייחסו לחלומות בעולם העתיק.

פירוש חלומות

פירוש חלומות, פתרון חלומות או ניתוח חלומות (לועזית: אוניירולוגיה) – הוא תהליך הענקת משמעות לחלומות. החלום הוא תופעה כלל-אנושית חוצה תרבויות. בני האדם עסקו עוד מימי קדם בחקר ובפירוש החלום, המשלה אשליה של מאורע מציאותי. תאוריות פסיכולוגיות שונות מתבססות על כך שחלום הוא תוצר של תהליך נפשי, המייצג את אישיותו או את נפשו של האדם. חלק מהוגי תאוריות אלו מאמינים כי חלומות יכולים להיות נבואיים.

רבא

רָבָא (280 בקירוב - 355), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית, ולפי גירסת הילקוט שמעוני נמנה ככהן (ראה למטה). מפורסם במחלוקותיו המרובות בגמרא עם אביי, שבהן נפסקה ההלכה על פיו כמעט בכל מחלוקת. דיוניהם ידועים בשם "הוויות אביי ורבא", ו"הם שיא בדרכי העיון של ההלכה והמשפט התלמודי". אביו היה רב יוסף בר חמא, ורבו המובהק היה רב נחמן. לאחר פטירתו של אביי עברה ישיבת פומבדיתא, שהייתה המרכז לפעילות ההלכתית באותה העת, למחוזא, עירו של רבא, והוא כיהן בה 14 שנה כראש הישיבה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.