ברק 8

ברק-8 היא מערכת הגנה אקטיבית אווירית רב-משימתית של טילי ים-אוויר וקרקע-אוויר, שפותחה על בסיס טיל הברק, ומיועדת להגנה מפני מטוסים, מסוקים, כטב"ם, טילים נגד ספינות, טילי שיוט ועוד. מערכת ההגנה פותחה במסגרת מיזם משותף של ישראל והודו. ייעודה המקורי של המערכת להגנת כלי שיט ומתקנים אסטרטגיים ימיים[9], בנוסף פותחה גם גרסה יבשתית[10].


המנוע הרקטי של הטיל מיוצר במפעל "גבעון" (בעבר של תעש ומנובמבר 2018 של "תומר").

באפריל 2017 חתמה התעשייה האווירית עם הודו על העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות ישראל, להצטיידות במערכת ההגנה האווירית ברק 8 (מדגם MRSAM) בהיקף של 1.6 מיליארד דולר[11]. חודש לאחר מכן, במאי 2017, הודיעה הודו כי תרכוש טילי ברק 8, הפעם בגרסה הימית ב-630 מיליון דולר נוספים[12].

ברק-8
Salon du Bourget 20090619 077
מידע בסיסי
ייעוד טיל קרקע-אוויר וטיל נגד טילים לטווח בינוני
ארץ ייצור ישראל  ישראל
הודו  הודו
יצרן ישראל התעשייה האווירית ורפאל
הודו DRDO
עלות יחידה 24 מיליון דולר למערכת[1][2]
1.65 מיליון דולר לטיל בודד[3].
כניסה לשירות 2015
משתמשים Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צה"ל : חיל הים הישראלי,
חיל הים ההודי  חיל הים ההודי,חיל האוויר ההודי  חיל האוויר ההודי,
צבאות נוספים.
פלטפורמת שיגור ימי או יבשתי;
שיגור אנכי - 8 תאים.
מאפיינים כלליים
הנעה מנוע רָקֵטָה-דֹּפֶק כפול, דו-שלבי,
הנעה וקטורית[4]
משקל 275 ק"ג[5]
בשלב המאיץ 2,700 ק"ג[3][6]
ממדים
אורך 4.5 מטר[7][5][3]
קוטר 22 ס"מ לגוף הטיל
54 ס"מ בשלב המאיץ[7][5][3]
מוטת כנפיים 94 ס"מ[7][5][3]
ביצועים
מהירות 2 מאך / 2,450 קמ"ש (680.5 מטר לשנייה)
טווח 70 ק"מ[7][3]
בגרסת ה-8ER הטווח 150 ק"מ[8]
גובה טיסה עד 16 ק"מ[7][5]
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי 60 ק"ג[5][3]
מרעום מרעום קרבה[5][3]
הנחיה ביות מכ"ם פעיל
ביות מכ"ם פעיל למחצה
ביות על קרינה
ניווט GPS-S-band

רקע

יחסי הודו-ישראל

עד שנת 1992 לא התקיימו יחסים דיפלומטיים בין ישראל להודו, ועד תקופה זו יחסי הודו-ישראל היו קרים. עם הקמת מדינת ישראל הודו סירבה תחילה להכיר בה. קריסת ברית המועצות, ידידתה וספקית הנשק הגדולה של הודו, הביא אותה לנסות ולהתקרב לארצות הברית, שנותרה מעצמת העל היחידה. ההתקרבות לארצות הברית הותנתה בין השאר בחימום היחסים עם ישראל. בשנת 1991 הצביעה הודו בעד החלטה 4686 של העצרת הכללית של האו"ם, המבטלת את הגדרת הציונות כגזענות. מאז תחילת שנות התשעים החל נירמול היחסים בין המדינות, וכיום ישראל היא ספקית הנשק השנייה בגודלה להודו עם היקף מכירות של כמיליארד דולר בשנה[13].

פרשת עסקת טילי הברק

הודו נחשבת לאחד היעדים האטרקטיביים בעולם לייצוא נשק בשל היקף העסקאות שלה[14][15]. בראשית שנות ה-2000 הסעירה את הודו סדרת פרשות שוחד בהן נמצאו פוליטיקאים הודים בכירים אשמים בלקיחת שוחד מחברות זרות לייצור נשק[15], בסוף שנת 2006 הודו החליטה לפתוח בחקירת עסקת טילי הברק מתוצרת רפאל והתעשייה האווירית שנחתמה בשנת 2000, הפרשה כונתה בהודו על שמו של הטיל הישראלי. כחודשיים טרם ההחלטה לפתוח בחקירת העסקה נודעה גם פרשת הפגיעה בספינה אח"י חנית מטיל חוף-ים מול חופי לבנון אף על פי שנשאה עליה את מערכת טילי הברק[16]. לטענת חגי אלון, יועצו המדיני של שר הביטחון דאז עמיר פרץ, תוצאת הפגיעה באח"י חנית הייתה חמורה למדי והתעשיות הביטחוניות הפסידו חוזים במאות מיליוני דולרים בעקבותיה[16]. מפלגות השמאל בהודו דרשו לפתוח בחקירה בטענה שהתעשייה האווירית שיחדה את המתווך ההודי כדי להבטיח לעצמה את החוזה למכירת הטילים שנחתם בשנת 2000[17][18]. במהלך הפרשה נעצרו שר ההגנה ההודי לשעבר ומפקד הצי הימי לשעבר בחשד לקבלת שוחד[19]. לפי פרסומים אחדים עלה חשד כי בנו של מפקד חיל הים לשעבר קיבל שוחד מחברות ישראליות ושיחד בעצמו פוליטיקאים בארצו לצורך אישור עסקת הנשק[19]. הודו הודיעה כי תבטל את העסקה אם יתגלו אי סדרים ובנוסף תעצור את כל עסקאות הנשק עם ישראל למשך 5 שנים[17]. לאחר חקירה ממושכת של 7 שנים הודיע שירות החקירות ההודי על סיומה וזיכוי החברות הישראליות בשל חוסר ראיות[13]. במהלך פרק הזמן הזה התריע חיל הים ההודי על הידלדלות מלאי טילי הברק שהותקנו על 14 ספינות מלחמה הנמצאות בחזית, בהן נושאת המטוסים INS Viraat ופריגטות חמקניות[13]. במהלך החקירה הוסרו מגבלות רכישה מסוימות[19] ולאחר ההודעה על סיום החקירה הודו הסירה את המגבלה על רכישת טילי הברק מישראל[18].

המיזם לפיתוח משותף של מערכת ברק 8

בצל הביקורת, לאחר כמה חודשים של משא ומתן אינטנסיבי, בינואר 2007 ישראל והודו חתמו על חוזה בגובה 330 מיליון דולר לפיתוח משותף של כל הדורות העתידיים של טיל הקרקע-אוויר הישראלי ברק. הפיתוח החדש קיבל את השם ברק-8 (ולא ברק-2) מסיבות מסחריות[20]. שתי המדינות גיבשו הסכם לפיו הפיתוח והייצור של מערכת טיל הברק לטווח ארוך יתבצע יחדיו. המימון לפיתוח המשותף עמד על 350 מיליון דולר, והתעשייה האווירית תישא בחצי מעלות זו, עובדה אשר הבטיחה להודו סיכון משותף ובאופן שווה במידת הצלחת הפרויקט. הגופים שלקחו חלק במיזם הם תעשייה האווירית לישראל, ארגון המחקר והפיתוח ההגנה ההודי DRDO (מקביל למפא"ת הישראלי) וחיל הים ההודי. תיאור הטיל בספרות הממשלתית ההודית הוא כטיל קרקע-אוויר ארוך טווח (LRSAM).

המיזם המשותף הוצע על ידי ישראל בזמן ביקורו של מפקד חיל הים ההודי בישראל בשנת 2004, אדמירל הארון פראקאש[3]. בנובמבר 2009 ישראל חתמה על חוזה בשווי 1.1 מיליארד דולר לאספקה ושדרוג מערכות הגנה אוויריות ברק-8 להודו. בשעתו הייתה זו העסקה הגדולה ביותר בתולדותיה של התעשייה האווירית לישראל.

באוגוסט 2013 ישראל החלה בהתקנות והתאמות מערכת ההגנה ברק 8, והודו החלה להצטייד במערכת בנובמבר 2014 לאחר ניסוי מוצלח שנערך באותו חודש[21], באפריל 2015 הודו השיקה משחתת ראשונה (קולקטה) בסדרת משחתות חמקניות ומתקדמות המצוידת במערכות ההגנה ברק 8[22].

מפת איומים פוטנציאלים

הגבול הימי של ישראל
המים הכלכליים של ישראל ושכנותיה (להרחבה ראה גז טבעי בישראל)
Yakhont
טיל היאחונט הרוסי. מהווה איום אסטרטגי על נתיבי השיט, נמלים ואסדות הגז בישראל.
Flickr - Israel Defense Forces - Hezbollah UAV
כטב"ם החזבאללה מסוג אבאביל שיורט על ידי חיל האוויר כ-10 ק"מ מעכו ב 7 באוגוסט 2006.

טילים נגד ספינות מהווים איום ממשי לכלי שיט בישראל, ובשנים האחרונות הפכו לאיום אסטרטגי מרכזי על אסדות הגז במים הכלכליים שלה[23][3]. לאחר גילוי מאגר הגז בתמר 1, טענה לבנון שהשדה נמצא בשטחי המים המשויכים לה וטענה לבעלות על הגז. היא המשיכה לדרוש בעלות גם על דלית 1 ולוויתן, ואף איימה שהדבר ישמש עילה לפעולות התקפיות מצידה בעתיד[24].

ארגון חזבאללה מימש איומים שנחשבו מופרכים עד מלחמת לבנון השנייה בכך שכמעט והטביע את הסטי"ל אח"י חנית ועליו עשרות לוחמים, בתקרית זו נהרגו 4 חיילים. בניסיון נוסף של חזבאללה במהלך המלחמה לתקוף ספינות חיל הים, הטביע בטעות אניית מסחר מצרית. התקרית הזו הפכה לנקודת מפנה בתפיסת חיל הים שעד אז התייחס להתראות גורמי מודיעין בנוגע לייחוס יכולות אלו לארגון כמו החזבאללה כ"כדמיוניים ומופרכים"[25]. חזבאללה ירה אז טיל חוף-ים מתביית מדגם C-802 שסופק לחזבאללה על ידי איראן וסוריה. ספינת חיל הים הייתה בזמן הפגיעה כ-16 ק"מ מחופי ביירות. כיום הידיעות השונות מצביעות על איום מתקדם יותר והוא טיל היאחונט הרוסי שהועבר לחזבאללה מסוריה ומהווה קפיצת מדרגה משמעותית[26]. תכונותיו של היאחונט מקשות מאוד על מערכות הגנה מפני טילים. הטיל נמנה עם סוג טילי חוף-ים המכונים "לוחך ים" בשל שיוטו הנמוך מעל גובה פני הים, כעשרה מטרים, תכונה המקשה על מערכות המכ"ם לגלותו. תכונה נוספת המקשה מאוד על מערכות ההגנה היא מהירותו הגדולה של הטיל המגיעה ל-2 מאך. ראש הביות של הטיל תוכנן באופן שמקשה מאוד על מערכות הגנה אלקטרו-אופטיות להתביית עליו במעופו. טווח יעיל של היחונט מגיע ל-300 ק"מ ובעל ראש קרבי של 300 קילו ובכך מהווה איום אסטרטגי מרכזי על אסדות הקידוח הישראלים נתיבי שיט ונמלים מדרום ומצפון, לא רק מפני החזבאללה אלא גם מפני סוריה ועזה[27][28]. מלחמת האזרחים בסוריה גרמה לנשק רב ובהיקף גדול מאוד ליפול לידי ארגונים קיצוניים. מקרה שעשוי ללמד על מידת האיום של הטיל על ישראל הוא דיווח ממאי 2013 של גורמים אמריקאים שטענו כי ישראל תקפה מבנה בסוריה ששימש כמחסן ל-72 טילי יאחונט שרכשה המדינה מרוסיה, אולם לדבריהם חלק מהטילים הועברו מהמחסן טרם התקיפה[29][27], בהקשר לאירוע אף נטען שישראל האיצה את השלמת פיתוח מערכת ההגנה ברק-8[2]. מפקד חיל הים, האלוף רם רוטברג, הגדיר את היאחונט כ"נשק משמעותי"[30].

במהלך מבצע חוק ברזל, שייטת 13 וחיל הים השתלטו בלב ים על אוניית משא ובמטענה אמצעי לחימה איראניים רבים שיועדו לרצועת עזה. בין שלל אמצעי הלחימה שנתפסו נמצאו גם 6 טילי חוף-ים מתבייתים מדגם C-704 מתוצרת סין[31]. במהלך מבצע צוק איתן, ובתגובה להפצצת צה"ל את ביתו של מוחמד דף על יושביו, ארגון החמאס טען כי ירה טיל חוף-ים מסוג נאסר-1 לעבר אסדת קידוח ישראלית השייכת לשותפות ים תטיס ונמצאת מול חופי אשקלון[32]. הדיווח הוריד את מדד הנפט והגז באותו היום[33].

בעשור האחרון כלי טיס בלתי מאוישים הפכו גם הם לאיום מצפונה של ישראל ומדרומה. במספר מקרים החזבאללה שיגר כטב"ם מסוג אבאביל לשטח ישראל וב-2013 מטוסי חיל האוויר יירטו כטב"ם מול חופי חיפה[34]. בספטמבר 2014 הפציץ לראשונה ארגון החזבאללה ארגוני אופוזיציה בסוריה באמצעות כטב"ם תקיפה[35]. במהלך הלחימה במבצע צוק איתן ארגון החמאס שיגר יותר מפעם אחת כטב"ם מסוג 'אבאביל' לשטח ישראל, הראשון שבהם יורט על ידי טיל פטריוט מול חופי אשדוד[36], ארגון החמאס טען ששנים מהכטב"מים ששיגר ביצעו סיור מוצלח מעל אזור ת"א ושבו לרצועת עזה. דיווח זה לא אושר על ידי ישראל אולם אזרחים דיווחו שראו את כלי הטיס בשמי גוש דן[37]. באוגוסט 2014 סוכלה חדירת כטב"ם לישראל מסוריה[38]. בספטמבר 2014 ישראל יירטה באמצעות טיל MIM-104D פטריוט מטוס קרב סורי שחצה את הגבול מעל רמת הגולן מסיבה לא ברורה, יירוט ראשון מסוגו מאז 1985[39].

מערכת ההגנה האווירית ברק-8 תוכננה לספק מענה לכלל האיומים הללו[40][30][9].

מאפיינים ואופן פעולה

פיתוח הטיל ברק-8 מבוסס על ברק-1, ומטרתו לפתח ראשי ביות מתקדמים לצד שיפור משמעותי של הטווח. ביולי 2009 ישראל ביצעה ניסוי מוצלח בברק המשופר. מערכות המכ"ם סיפקו כיסוי של 360 מעלות ואפשרו לטילים המיירטים לבצע את משימתם כאשר הטווח המינימלי ליירוט מהספינה הוא 500 מטר. דווח שעלות כל מערכת (משגרים, מכ"ם, שליטה ובקרה והתקנים שונים) היא כ-24 מיליון דולר[1][2]. אחד משיקולי תכנון ספינות הקרב העתידיות של חיל הים הוא גודלה של מערכת ההגנה ברק-8[41]. כ-70% מכלל הפיתוח של מערכת ההגנה ברק-8 הוא ישראלי[2].

מאפייני הטיל

Barak 8 launcher
דגם של פלטפורמת שיגור יבשתית של טילי הברק-8, משקלה 1.7 טון[2].

אורכו של הטיל המיירט הוא כ-4.5 מטר, קוטרו 54 ס"מ בשלב המאיץ וללא מאיץ 22 ס"מ ומוטות כנפיו ברוחב 94 ס"מ. הטיל שוקל 275 ק"ג, והראש הקרבי בעל מרעום קרבה שוקל 60 ק"ג. מהירותו המקסימלית של הטיל היא 2 מאך וטווח אפקטיבי של 70 ק"מ, התנהל פיתוח נוסף שהרחיב טווח זה ל-150 ק"מ - בגרסת ברק-8ER. לטיל מנוע רקטה-דֹּפֶק כפול שפיתחה חברת DRDO ההודית עם הנעה וקטורית, המאפשר להתקין עליו מנוע נוסף (מאיץ) להגדלת הטווח[7]. ברק-8 תוכנן ליכולות תמרון גבוהות מאוד. גודלו של הטיל כמו גם המערכת כולה מהווים גורם חשוב במהלך הפיתוח מאחר שכלי שיט אמורים לשאת את המערכת, בהם המקום והמשקל עלולים לגרום למגבלות.

המשגר מותקן אנכית בשל הצורך בצמצום מקום על הסיפון. הטיל נורה אנכית מהמשגר בזווית 90°, ולאחר מכן מתקן בחדות למסלול אופקי לעבר מטרת האיום. בזמן מעופו הטיל המיירט מקבל נתונים והנחיה ממכ"ם הספינה וגם משדר נתונים חזרה אליה. לקראת השלב הסופי של הטיסה השלב השני במנוע הטיל נכנס לפעולה ובמהלכו מופעל גם המכ"מ האקטיבי בראש הביות של הטיל המיירט שפיתחה התעשייה האווירית. טיל הברק-8 מתוכנן להתמודד עם מגוון רחב של איומים אוויריים מגובה רב ועד גובה נמוך מאוד כגון מטוסים מסוקים וכלי טיס בלתי מאוישים, טילים נגד ספינות, וטילי שיוט על-קוליים[40]. הטיל מסוגל ליירט גם טילים בליסטיים אך זה אינו ייעודו המקורי[42].

מאפייני המכ"ם

חיסרון מרכזי במכ"ם הקודם של מערכת הברק נחשף במסגרת תחקיר אירוע פגיעת טיל חוף-ים באח"י חנית. מפקד חיל הים במלחמת לבנון השנייה, האלוף דוד בן בעש"ט טען כי שתי ספינות טילים שהיו בסמוך לאח"י חנית זיהו במערכות שלהן בשוגג את הטיל כמטוס חיל האוויר, ולכן לא מן הנמנע שגם אם כל מערכות ההגנה בספינת אח"י חנית היו פועלות הפגיעה הייתה מתרחשת[25]. למיזם החדש של ברק-8 שולב דור חדש של מכ"ם חיפוש והנחיה מתקדם ורב תכליתי תוצרת אלתא מערכות, חברה-בת של התעשייה האווירית. שמו של המכ"ם בחיל הים הוא "אדיר" או "ברק אדיר"[40][41], ושמו המסחרי, MF-STAR (ראשי תיבות של Multi Function Surveillance And Threat Alert Radar - מכ"ם התראה רב תכליתי למעקב וזיהוי איומים).

המכ"ם הדיגיטלי החדש, מכ"ם דופלר-דופק מסוג מערך מופע, משלב בתוכו מספר טכנולוגיות מתקדמות כגון אמצעים נגד לוחמה אלקטרונית לגילוי מטרות מהירות בעלי שטח חתך מכ"ם נמוך, ומסוגל לייצר מספר רב של אלומות הסורקות בו זמנית אזורים נבחרים[7]. יכולות אלו מאפשרות למכ"ם לבצע כמה משימות במקביל, כמו גילוי וסיווג מטרות ימיות ויבשתיות, מעקב אחר מאות מטרות והנחיית נשק להגנה ותקיפה. המערכת מתוכננת להתמודד עם מצב של ריבוי מטרות אויב בו זמנית כגון מתקפת רווייה[43]. המכ"ם אמור לספק תמונת מצב באיכות גבוהה ובקצב רענון גבוה בכל תנאי מזג האוויר בסביבה הימית[44]. הודות לשימוש בסיבים אופטיים הופחת משמעותית משקלן של האנטנות ואפשר התקנת המכ"ם השוקל כ-7 טונות על ספינות טילים של חיל הים מסוג סער 5[44]. חיל הים בחר במכ"ם שהוא נגזרת של MF-STAR שפותחה על ידי אלתא מערכות להתקנה על ספינות מלחמה קטנות יותר כגון סער 4.5 ושמו ALPHA או ELM- 2258[45]. בגרסה הימית של המכ"ם ישנן 4 אנטנות המכסות 360 מעלות, ואילו בגרסת הקרקע יש אנטנה מסתובבת אחת[8].

שליטה ובקרה

מרכז שליטה ובקרה (שו"ב) מיוצר על ידי מפעל מבת טילים של התעשייה האווירית, מבנהו קטן יחסית, 1.3 טון[2], וניתן להחליפו במהרה אם נפגע בקרב. בגרסה היבשתית, לכל יחידת בקרה ניתן לחבר עד 6 יחידות משגרי טילים כאשר כל יחידת משגרים מכילה 8 טילים מיירטים ועשויה להיות מרוחקת מיחידת הבקרה עשרות ק"מ[42]. בגרסה הימית הקודמת כל ספינה או סוללה פעלה ועמדה בפני עצמה, ואילו בגרסה המתקדמת מערכת הבקרה והשליטה מקבלת נתונים ממערכות המכ"ם של הספינות השונות, ומשלבת ביניהם כדי ליצור תמונת קרב ואיומים משותפת. ניתן לקשר את מערכות הספינות ולנהל אותן יחד כך שפעולות זיהוי האיום הפקודה לירי והירי עצמו יכולות להתבצע כל אחת מספינה שונה בשרשרת[42], ומעטפת ההגנה יכולה לחול על ספינה בודדת או על ספינות צי שלם הנעות בתוך מרחב מעטפת ההגנה. לטענת התעשייה האווירית וחיל הים אופן שיתוף הפעולה המערכתי מהווה פריצת דרך עולמית במערך השליטה ובקרה[42][40].

ניסויים ופיתוח

INS Kolkata firing a Long-Range Surface-to-Air Missile
שיגור טיל ברק 8 ממשחתת קולקטה ההודית ב-30 בדצמבר 2015, על המגדל המכ"ם ברק אדיר[46]

במהלך הפיתוח הוצבו בישראל כמה עשרות מדענים הודים מטעם DRDO, הפיתוח התעכב בכ-4 שנים בשל קשיים טכניים בהם נתקלו ההודים בפיתוח מנוע הטיל[21].

במאי 2010, הטיל ברק-2 נורה בהצלחה נגד מטרה אלקטרונית ופגע במטרה שהוגדרה לו. הניסוי השני של הטיל בוצע בהודו מאוחר יותר באותה שנה.

ניסוי נוסף שבוצע בהודו ב-2013 ככל הנראה כשל[47].

ב-12 באוקטובר 2014 הותר לפרסום כי בוצע ניסוי מוצלח למערכת היבשתית נגד טיל המדמה בתכונותיו את היאחונט הרוסי. הטיל שוגר מהיבשה אל הים התיכון ויורט בהצלחה כאשר כלל רכיבי המערכת תפקדו כמצופה[48] ניסוי נוסף נעשה ב-10 בנובמבר באותה שנה, אף הוא בהצלחה[49].

ב-2 בספטמבר 2015 ביצע חיל הים הישראלי תרגיל לסיכול ניסיון השתלטות מחבלים מהים על אסדת גז אשר במהלכו בוצע ניסוי מוצלח של מערכת ברק 8 שהותקנה על אחת מספינות הטילים של חיל הים. המכ"ם זיהה טיל שדימה טיל אויב ששוגר מהחוף לכיוון מטרת אסדת גז מדומה, ובמקביל שוגרו לעברו טילי היירוט ברק מסיפון הסטי"ל, והפילו את טיל האויב בעודו באוויר[28].

ב-26 בנובמבר 2015 בוצע ניסוי יירוט מבצעי ראשון למערכת הימית שהוכתר בהצלחה, במהלכו המערכת זיהתה מטוס ללא טייס שדימה מטרת אויב ויירטה אותו באמצעות שיגור טיל מיירט מספינת חיל הים אח"י להב[50][51]. במסגרת הניסוי מערכת יבשתית שהוצבה (שו"ב ומכ"ם) זיהתה אף היא את המטרה וחישבה את מסלול הפגיעה בה ללא שיגור טיל מיירט[51].

ב-30 בדצמבר 2015 הודיעה הודו כי ביצעה בהצלחה ניסוי בו שוגרה הגרסה היבשתית של הברק מהספינה INS Kalkota[52].

ב-30 ביוני 2016 בוצעו לראשונה שני ניסויים מוצלחים בגרסה היבשתית של ברק 8, בהודו. במסגרת הניסוי המערכת יירטה בהצלחה מטוס ללא טייס שדימה מטרה[53].

ב-20 בספטמבר 2016 בוצע ניסוי במזרח הודו כאשר השיגור בוצע ממשגר ימי. במהלך הניסוי פונו תושבי 7 כפרים באזור ונאסרה יציאת דייגים לים מטעמי בטיחות. הניסוי הוגדר על ידי בכירים מהודו כמוצלח[54].

ב-25 במרץ 2017 במסגרת בדיקת כשירות מבצעית כללית של הצי המערבי ההודי, בוצע ניסוי במהלכו טיל שיוט חי בגובה נמוך ובמהירות גבוהה נורה לעבר מטרה, כאשר מערכת ברק 8 על נושאת מטוסים הודית זיהתה האיום ושיגרה מיירט שהשמיד את הטיל המאיים במעופו[55]

ב-17 במאי 2017 בוצע ניסוי חי על ידי חיל הים ההודי בכלל המערכת שהותקנה על משחתת קולקטה, כאשר מטרת הניסוי ליירט טיל מטרה מתמרן במהירות גבוהה בתחום הטווח המקסימלי של המערכת[6]. דווח כי טיל המטרה יורט בהצלחה בדיוק רב כאשר שייט בגובה נמוך. חיל הים ההודי הכריז כי הניסוי הוכיח את היכולות המבצעיות של מערכת ההגנה ברק 8 ושבוע לאחר מכן נחתם חוזה לרכישת מערכת ברק 8 בהיקף ב-630 מיליון דולר עבור חיל הים ההודי[6].

משתמשים

כבר בשנת 2011, טרם הבשלת המערכת למבצעית, התעשייה האווירית לישראל מכרה את מערכות ההגנה של ברק-8 ב-2 מיליארד דולר שאותם אמורה לספק בשנת 2015[42], ובשנת 2016 הגיע היקף מכירות המערכת לכ-3 מיליארד דולר, ובזכות עסקאות ברק 8 ישראל נכנסה לעשירייה הפותחת במכירות הביטחוניות בעולם בשנה זו[53][56]. התעשייה האווירית פרסמה כי המערכת נמכרה למספר מדינות מלבד ישראל והודו, אולם סירבה לנקוב בשמן[21].

  • ישראל  ישראל: מאז אוגוסט 2013 ישראל מבצעת התאמות והתקנות של ברק-8 בספינות הטילים מסדרת סער 5[2]. ב-2015 הפכה המערכת למבצעית בחיל הים הישראלי.
  • הודו הודו: ב-2015 הודו השיקה משחתת המתקדמת ביותר ברשותה עם מערכות ההגנה ברק 8[22]. ב-2017 הכריזה הודו כי תרכוש בנוסף 40 מערכות ו-200 מיירטים של ברק 8 בעלות 2.5 מילארד דולר, שיוצבו בסמוך לנמלי תעופה ומתקנים אסטרטגיים אחרים להגנה מפני מטוסים וכטב"מים[57]. פורסם כי בנק דיסקונט יערוב לעסקת התעשייה האווירית עם הודו ב־600 מיליון דולר[58]
  • אזרבייג'ן אזרבייג'ן: במאי 2016 פרסומים באזרבייג'ן אישרו דיווחים לא מבוססים משנים קודמות על רכישת המערכת בגרסה היבשתית ולמעשה אישרו את עצם היותה מבצעית[59][60].

משתמשים פוטנציאלים

ראו גם

  • SPYDER - מערכת הגנה אווירית תוצרת רפאל והתעשייה האווירית.
  • קלע דוד - מערכת ליירוט רקטות וטילים לטווח בינוני-ארוך.
  • פטריוט - מערכת נשק נגד מטוסים וטילים בליסטיים.
  • כיפת ברזל - מערכת ליירוט רקטות וטילים לטווח קצר ובינוני.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 הפיתוחים הצבאיים הישראליים המצליחים ביותר בעולם 16 בינואר 2012
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 Air Defense: Barak Gets Bigger And Better מאתר StrategyPage.com
  3. ^ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 3.10 3.11 החשש: טילי שיוט לאסדות גז ישראליות מאתר מחלקה ראשונה, 05 במאי 2015
  4. ^ IAI en route to extended range Barak-8ER באתר IHS Jane's 360
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 5.5 5.6 5.7 Polish navy tests Barak-8 missile מאתר flightglobal.com
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 Indian Navy successfully test fires MRSAM from INS Kochi מאתר New Indian Express, מאי 2017
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 7.6 Naval Barak-8 Missiles, Israel, India מאתר naval-technology.com
  8. ^ 8.0 8.1 ברק-8 – מצב תפעולי מלא בקרוב מאתר i-hls,י 12 ביוני 2015
  9. ^ 9.0 9.1 גילי כהן"ברק" - "כיפת ברזל" של אסדות הקידוח, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2014.
  10. ^ עכשיו זה רשמי: הודו וישראל מפתחות גרסה יבשתית לברק 8 מאתר israeldefense, ‏ 21 במאי 2015
  11. ^ עסקת ענק: טילי "ברק 8" להודו, באתר MAKO, אפריל 2017
  12. ^ עוד עסקת ענק לתעשייה האווירית בהודו - ב-630 מיליון דולר באתר גלובס
  13. ^ 13.0 13.1 13.2 הודו אישרה רכישת טילי ברק מאתר israeldefense, ‏14 בינואר 2014
  14. ^ אמיר בוחבוט, קרי פועל לסיכול עסקת מכירת טילים ישראליים להודו, באתר nrg‏, 14 בפברואר 2014
  15. ^ 15.0 15.1 רון בן ישי, ברק והסערה ההודית, באתר ynet, 29 במרץ 2000
  16. ^ 16.0 16.1 עקיבא אלדרשבויים בקונספציה, באתר הארץ, 17 ביולי 2008
  17. ^ 17.0 17.1 כתב כלכליסט קורץ, הודו: לא נבצע עסקאות עם התעשייה האווירית במשך חמש שנים - אם הייתה מעורבת בנתינת שוחד, באתר כלכליסט, 11 באפריל 2009
  18. ^ 18.0 18.1 גילי כהןעסקת נשק בין ישראל והודו שהוקפאה יוצאת לפועל, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2014
  19. ^ 19.0 19.1 19.2 אמיר בוחבוט, הודו מציגה: כך ננהל עסקאות נשק עם ישראל, באתר nrg‏, 16 באוקטובר 2008
  20. ^ "ברק 8" נגד "יאחונט" מאתר IsraelDefense
  21. ^ 21.0 21.1 21.2 Israel, India Start To Equip Sea Forces With Barak-8 Defensesdefensenews.com
  22. ^ 22.0 22.1 Watch Out, China: India Is Launching New Stealth Destroyer, באתר The National Interes, 7 באפריל 2015.
  23. ^ קצין בכיר: אסדות הגז מהוות יעד אסטרטגי מאתר IsraelDefense
  24. ^ יובל מעוז, השותפות בתגלית הגז הטבעי: קידוח "תמר 1" נמצא במלואו במים הכלכליים של ישראל, באתר TheMarker‏, 21 בינואר 2009
  25. ^ 25.0 25.1 חנן גרינברג, התחקיר: קצין באח"י חנית ניתק לבדו מערכת התרעה, באתר ynet, 7 בנובמבר 2006
  26. ^ קצין בכיר: אסדות הגז מהוות יעד אסטרטגי מחלקה ראשונה, 14 במאי 2014
  27. ^ 27.0 27.1 "צוללת דולפין של חיל הים תקפה בלטקיה" 14 ביולי 2012
  28. ^ 28.0 28.1 יואב זיתון, צפו בתרגיל חיל הים: יירוט טיל נגד אסדת גז, באתר ynet, 02 בספטמבר 2015
  29. ^ הארץגורמים אמריקאים: ישראל תקפה טילי יאחונט רוסיים בשבוע שעבר בסוריה, באתר הארץ, 13 ביולי 2013
  30. ^ 30.0 30.1 גילי כהן, איתי טרילניק, חיל הים דורש 3 מיליארד שקל כדי להגן על אסדות הגז בים התיכון, באתר הארץ, 9 ביולי 2012
  31. ^ לכידת ה"ויקטוריה" מאתר חיל הים, 16 במרץ 2011
  32. ^ תומר קורנפלד, דיווח: החמאס טוען ששיגר טיל מתוצרת איראן למתקני הגז בישראל שמול עזה 20 באוגוסט 2014, באתר ביזפורטל
  33. ^ שלי אפלברג, מדד הנפט והגז ירד ב-1.3% לאחר דיווחי חמאס על שיגור רקטה לעבר ים תטיס, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2014
  34. ^ פוראת נסאר וניר דבורי, ‏מזל"ט של חיזבאללה יורט מול חיפה, באתר ‏mako‏‏, ‏25 באפריל 2013‏
  35. ^ מערכת האתר, לראשונה: חזבאללה הפציץ באמצעות מל"ט, באתר ynet, 22 בספטמבר 2014
  36. ^ יואב זיתון, מזל"ט של חמאס חדר מעזה ויורט על ידי טיל פטריוט באזור אשדוד, באתר ynet, 14 ביולי 2014
  37. ^ חדשות 2, ‏מזל"ט של חמאס בשמי תל אביב? "ראיתי משהו מעופף", באתר ‏mako‏‏, ‏14 ביולי 2014‏
  38. ^ חדשות 2, ‏תיעוד בלעדי: צה"ל יירט מזל"ט בגבול עם סוריה, באתר ‏mako‏‏, ‏31 באוגוסט 2014‏
  39. ^ אחיה ראב"ד, יואב זיתון, רועי קייס ומיכל מרגלית, חיל האוויר הפיל מטוס קרב סורי בגולן, באתר ynet, 23 בספטמבר 2014
  40. ^ 40.0 40.1 40.2 40.3 יואב זיתון, התשובה לחזבאללה: צפו במכ"ם של חיל הים, באתר ynet, 8 במאי 2014
  41. ^ 41.0 41.1 מתקרב: החלטה על עתיד בניית ספינות קרב בישראל מאתר IsraelDefense
  42. ^ 42.0 42.1 42.2 42.3 42.4 תע"א מכרה מערכות "ברק 8" ב-2 מיליארד דולר מאתר מחלקה ראשונה, מאי 2011
  43. ^ התעשייה האווירית מספקת לראשונה את המכ"ם הדיגיטלי המתקדם MF-STAR מאתר אופלי:מגזין אלקטרו-אופטיקה, אוקטובר 2010
  44. ^ 44.0 44.1 "ברק 8" נגד "יאחונט", באתר Israel Defense
  45. ^ חיל הים בחר במכ"ם של אלתא מאתר israeldefense, אוקטובר 2012
  46. ^ Successful Conduct of LR SAM Firing by Indian Navy מאתר indian navy
  47. ^ אמיר בוחבוט, נכשל ניסוי משותף עם הודו בטיל העתיד של חיל הים מאתר וואלה, 2 בפברואר 2013
  48. ^ חדשות 2, ניסוי מוצלח ל"כיפת ברזל - גרסת הים", באתר mako,‏ 12 באוקטובר 2014
  49. ^ ניסוי יירוט מוצלח במערכת "ברק-8", ניר דבורי, חדשות ערוץ 2, 10.11.14
  50. ^ יואב זיתון, ניסוי מוצלח למערכת ההגנה "ברק 8": טיל שמסוגל ליירט טילים ומטוסי קרב, באתר ynet, 26 בנובמבר 2015
  51. ^ 51.0 51.1 יובל אזולאי, ‏הזמנות במיליארדי דולרים לטיל שאמור להגן על אסדות הגז, באתר גלובס, 30 בנובמבר 2015
  52. ^ "ניסוי במערכת ההגנה הימית "ברק 8" עבר בהצלחה - הפעם בהודו"
  53. ^ 53.0 53.1 יובל אזולאי, ‏הצלחה בהודו: ניסוי בטיל של התע"א; נמכר בכ-3 מיליארד ד', באתר גלובס, 30 ביוני 2016
  54. ^ יואב זיתון, הודו ביצעה ניסוי מוצלח נוסף במערכת הישראלית "ברק 8", באתר ynet, 20 בספטמבר 2016
  55. ^ ndia Conducts Maiden Firing of Israeli Barak Missile From Aircraft Carrier באתר ספוטניק ניוז 25 במרץ 2017
  56. ^ ישראל בעשירייה הפותחת במכירות הביטחוניות בעולם באתר גלובס 4 באוגוסט 2017
  57. ^ PM Modi clears air defence missile deal with Israel for Rs 17,000 crore מאתר India Today
  58. ^ דיסקונט יערוב לעסקת תע"א עם הודו ב־600 מיליון דולר באתר כלכליסט 7 באוגוסט 2017
  59. ^ List of ammunition purchased by Azerbaijan made public מאתר news.az
  60. ^ תעשייה אווירית מכרה מערכת ברק 8 יבשתית לאזרבייג'ן
  61. ^ Polish navy tests Barak-8 missile מאתר missilethreat.com
  62. ^ תעשייה אווירית מציעה את הברק 8 לקולומביה מאתר IsraelDefense ‏03 בדצמבר 2015
MIM-104 פטריוט

MIM-104 פטריוט (באנגלית: MIM-104 Patriot) היא מערכת נשק נגד מטוסים וטילים בליסטיים שיוצרה על ידי חברת ריית'און האמריקאית. במערך ההגנה האווירית בחיל האוויר הישראלי מכונה המערכת "יהלום". השם PATRIOT הוא למעשה ראשי תיבות של Phased Array Tracking Radar to Intercept On Target הודות לעקרון "מערך המופע" (Phased Array). כיוון שאנטנת המכ"ם היא מסוג Phased Array, הרי שהיא בנויה ממספר רב של אלמנטי שידור־קליטה כשלכל אחד ניתן להזין מופע (פאזה) שונה. דבר זה מאפשר להסיט את אלומת המכ"ם הן בשידור והן בקליטה לכיוון אחר בזמן אפסי, ולמעשה לסרוק את המרחב עליו אמון המכ"ם מבלי לבצע תנועה מכנית של האנטנה. בנוסף, לשיטה זו יתרונות בהתמודדות עם לוחמה אלקטרונית, למשל על ידי יצירת הגבר אפס בכיוון ממנו מגיע אות שמטרתו לחסום את המכ"ם וע"י כך להתגבר על החוסם עוד בשלב הקליטה.

הרעיון שעומד מאחורי מערכת הפטריוט עלה עוד בשנות ה־60. פיתוח המערכת החל בשנת 1976 והיא הייתה מבצעית כנגד מטוסים החל משנת 1982, וכנגד טילים בליסטיים משנת 1988. לפרסום רב זכתה מערכת הפטריוט בימי מלחמת המפרץ, אז נעשה בה שימוש נרחב. במהלך המלחמה, מינואר ועד פברואר 1991, נפרסו סוללות פטריוט של צבא ארצות הברית בערב הסעודית ובישראל במטרה ליירט טילי סקאד עיראקיים, אולם היא נמצאה כלא יעילה מספיק, כיוון שטיל הפטריוט התקשה בזיהוי ראש הקרב של טיל הסקאד ולעיתים פגע בטיל, אך לא פוצץ אותו. מאז שודרגו טילי הפטריוט מספר פעמים, ואף שולבו במערכות הגנה רב־שכבתיות. בעתיד מתכננת חברת ריית'און האמריקאית לשלב במערכת הפטריוט את ה־Stunner, הטיל המיירט של מערכת קלע דוד שפותח בידי חברת רפאל - מערכות לחימה מתקדמות הישראלית, במיזם שנקרא PAAC-4.

מערכת הפטריוט נמכרה לישראל, גרמניה, ספרד, יפן, הולנד, יוון, פולין, טורקיה, בחריין, מצרים, כווית, קוריאה הדרומית, טאיוואן, ערב הסעודית ובלגיה. את הפלות הבכורה העולמיות שלו רשם הפטריוט ב־2014 בשירות מערך ההגנה האווירית של חיל האוויר הישראלי.

SPYDER

SPYDER‏ (Surface-to-Air PYthon & DERby ) הוא שמן של שתי מערכות טילי קרקע־אוויר ניידות מתוצרת רפאל - רשות לפיתוח אמצעי לחימה: SPYDER ADS-SR לטווח קצר, ו־SPYDER ADS-MR לטווח בינוני.

שתי המערכות מיועדות לשימוש כנגד מגוון מטרות אוויריות כגון מטוסים, מסוקים, כלי טיס בלתי מאוישים, טילי שיוט ופצצות מונחות. הן מסוגלת לשגר טילי פיתון 5 בעלי ביות תת־אדום הדמאתי, ודרבי בעלי ביות מכ"ם אקטיבי. מרכיבי הטילים הללו זהים למרכיבי אותם טילים המשוגרים מן המטוסים.

אורן ירוק

אורן ירוק הוא מכ"ם AESA (מערך תר אלקטרונית פעיל) מדגם EL/M-2080, המשמש כמכ"ם בקרת האש של מערכת ההגנה נגד טילים "חץ". המכ"ם פותח ויוצר בישראל על ידי התעשייה האווירית, במפעל "אלתא מערכות". המכ"ם משדר בתחום L של תדרי הרדיו.

L band

לפי דיווחים באמצעי התקשורת המכ"ם הוא בעל טווח גילוי מקסימלי של 500 קילומטרים.

הודות לתכונותיהם הייחודיות של מכ"מי AESA, בהן העובדה שההגבר שלהם גבוה ביותר ועשוי לאפשר יצירת אונות ראשיות בעלות הספק אפקטיבי מוקרן (ERP) חסר תקדים לקורנים בגודל נתון, הועלתה האפשרות להשתמש ב-EL/M-2080 כנשק אנרגיה. עקב עוצמת הקרינה ממערכת מכ"ם זו התעוררה בשנת 2000 התנגדות בקרב תושבי עין שמר לתוכניות צה"ל להציב את המכ"ם בשדה התעופה הסמוך ליישוב.

בשנת 2000 נמכרה מערכת מכ"ם אורן ירוק להודו. בספטמבר 2009 דיווחה התעשייה האווירית כי קוריאה הדרומית רכשה מערכת אורן ירוק, שתשולב במערכות היירוט של קוריאה הדרומית, המבוססות על טיל הפטריוט.

דגם נוסף ומשוכלל יותר בסדרת אורן הנמצא בפיתוח הוא אורן אדיר.

אח"י להב

אח"י להב היא קורבטה מהסדרה סער 5 של חיל הים הישראלי, שנבנתה על ידי נורת'רופ גראמן בשנת 1993

הספינה היא אחת משלוש קורבטות הטילים בסדרה זו שבשירות שייטת ספינות הטילים ונמל הבית שלה הוא נמל חיפה. שתי האחרות הן אח"י אילת ואח"י חנית.

החוזה לבניית שלוש ספינות של הסדרה נחתם בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20. להב הייתה הספינה השנייה בסדרה. הושקה בשנת 1993 והוכנסה לשירות בספטמבר 1994. להב לקחה חלק במלחמת לבנון השנייה על ידי חסימת נמלים לבנוניים. היא לקחה גם חלק בתרגילים, כולל תרגיל בחודש אפריל 2008 עם הציים הטורקי והאמריקאי.

אח"י להב השתתפה בחסימת המשט לעזה בשנת 2010 .

אליהו שרביט

אליהו (אלי) שרביט (נולד ב-13 באוקטובר 1966) הוא קצין בצה"ל בדרגת אלוף, מפקד חיל הים הנוכחי. קודם לכן שימש בין היתר כראש מספן המטה במפקדת זרוע הים, כמפקד בסיס חיפה, כמפקד שייטת ספינות הטילים וכראש מחלקה באגף המבצעים.

בנימין בן אליעזר

בנימין (פוּאד) בן-אליעזר (12 בפברואר 1936 – 28 באוגוסט 2016) היה איש צבא ופוליטיקאי ישראלי. לאחר סיום שירותו הצבאי בדרגת תת-אלוף, בתפקיד מתאם פעולות הממשלה בשטחים, נבחר כחבר הכנסת וכיהן בה בשנים 1984–2014. היה שר במספר ממשלות ישראל ובמגוון תפקידים: שר הבינוי והשיכון, שר התקשורת, שר התשתיות הלאומיות ושר התעשייה, המסחר והתעסוקה.

בשנים 2001–2002 כיהן כשר הביטחון בתקופת האינתיפאדה השנייה ומבצע חומת מגן. בשנים 2001–2002 עמד בראש מפלגת העבודה.

בשנת 2014 היה מועמד המפלגה בבחירות 2014 לנשיאות ישראל. כמה ימים לפני הבחירות פרש בעקבות חקירת משטרה, שבסופה הועמד לדין בעבירות שוחד ומרמה. נפטר לפני הכרעת הדין במשפטו.

ברכת החמה

בהלכה, ברכת החמה (נקראת גם: קידוש החמה) היא ברכת ראייה שמברכים כשרואים את השמש בתחילת כל מחזור בן 28 שנים, שבו לפי המסורת השמש חוזרת למקומה המקורי בבריאת העולם באותה שעה ובאותו יום בשבוע כבזמן הבריאה.

ברק (טיל)

ברק היא מערכת להגנה מפני טילים נגד ספינות ומטרתה ליירט טילים הנורים אל עבר הספינה באמצעות ירי טיל לעברם. המערכת היא פרי פיתוח משותף של רפאל והתעשייה האווירית לישראל. דור מתקדם שהחליף את מערכת ברק היא ברק 8.

חץ (מערכת נגד טילים)

מערכת החץ (באנגלית: Arrow Weapon System) היא מערכת נשק ליירוט טילים בליסטיים אשר פותחה בישראל בסיוע מימון אמריקני ובשיתוף עם חברת בואינג האמריקנית. המערכת מפעילה שני סוגי טילים, חץ 2 וחץ 3, ומורכבת ממערכת שו"ב וניהול ירי, "אתרוג זהב", מרכז בקרת משגרים, "אגוז חום" ומכ"מים ייחודיים – "אורן ירוק" ו"אורן אדיר". המערכת מובצעה בחיל האוויר הישראלי במעל חודש אוקטובר בשנת 2000, ומופעלת בצה"ל על ידי יחידה נקראת חרב מגן הכפופה למערך ההגנה האווירית המספק לישראל את מערך ההגנה הרב-שכבתית מפני ירי תלול מסלול.

חץ 3

חץ 3 הוא טיל נגד טילים אקסו-אטמוספירי - מיועד ליירט טילים בליסטיים בחלל והרחק מגבולות ישראל, כחלק ממערכת הנשק חץ. הטיל פותח במפעל מלמ של התעשייה האווירית לישראל. היכולת ליירט מחוץ לאטמוספירה מקטינה את הסכנה שראש הקרב, חומרי לחימה כימיים או ביולוגיים או שרידי הטיל, יתפזרו מעל שטח ישראל. מערכת 'חץ 3' היא הנדבך העליון במערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל כך שבהינתן תרחיש של כישלון יירוט על ידה יתאפשרו ניסיונות יירוט נוספים על ידי הנדבכים התחתונים של המערכת. על פי הערכת יושב ראש סוכנות החלל הישראלית, יצחק בן ישראל, חץ 3 מסוגל ליירט גם לוויינים, יכולת השמורה לקומץ מדינות בעולם. בניסוי שנערך ב-2019 הוכח כי המערכת מסוגלת ליירט בחלל החיצון טילים בליסטיים בעלי ראש קרב גרעיני מתפצל - טרם ראש הקרב התפצל.ב-18 בינואר 2017 נמסרה המערכת הראשונה למערך ההגנה האווירית של חיל האוויר הישראלי.באוגוסט 2017 דווח כי ישראל החלה בעבודה על פיתוח רעיוני של החץ 4, שיתמודד עם ראשי קרב מתפצלים בחלל, בנוסף להגדלת הדיוק והטווח.

טיל נגד טילים

טיל נגד טילים הוא טיל המתוכנן ליירט טילים אחרים בעודם באוויר או בחלל.

כיפת ברזל

כיפת ברזל היא מערכת הגנה אווירית אקטיבית ניידת ליירוט רקטות קצרות-טווח, פצצות מרגמה וכלי טיס בלתי מאוישים שפותחה ומיוצרת בישראל, בעזרת סיוע כלכלי של ארצות הברית. המערכת פותחה ומיוצרת על ידי חברת רפאל - מערכות לחימה מתקדמות. חברת אלתא מייצרת את המכ"ם, וחברת mPrest פיתחה את מערכת השליטה והבקרה.‏חברת "רפאל" הציגה את המערכת כפתרון יעיל נגד רקטות קצרות טווח ופגזי 155 מ"מ, הפועל ביום ובלילה, בכל תנאי מזג אוויר, ומסוגלת להתמודד עם מספר רב של איומים בו זמנית, וכן כמערכת נ"מ המסוגלת ליירט מטוסים וכלי טיס בלתי מאוישים הטסים עד גובה של 10 ק"מ. סוללה אחת אמורה להגן על שטח של עד 150 קמ"ר. ב-2017 נוספה למערכת גם היכולת ליירט פצצות מרגמה. בנובמבר 2017 הוכרזה מערכת כיפת ברזל הימית C-Dome "כשירה לשימוש מבצעי" והיא תותקן בספינות סער 6 של חיל הים הישראלי.

המערכת הפכה למבצעית בסוף מרץ 2011, במסגרת גדוד 947 של מערך ההגנה האווירית, והיא אחת מארבע מערכות המהוות את מערכת ההגנה הרב-שכבתית של ישראל. המערכת מהווה מרכיב חשוב בהתמודדות של ישראל מול התקפות רקטות פלסטיניות על ישראל מרצועת עזה, כחלק מהלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע עופרת יצוקה, ובפרט במבצע עמוד ענן ובמבצע צוק איתן. משנת 2014 יש בישראל 10 סוללות מבצעיות.

מערכת "כיפת ברזל" זכתה להצלחה מבצעית חסרת תקדים ונהפכה למטונימיה לגאונות הטכנולוגית של ישראל. מפתחי המערכת זכו בפרס ביטחון ישראל. בשל הצלחתה הרבה, ויעילותה הגבוהה, נעשה בציבור ובפוליטיקה שימוש בביטוי "כיפת ברזל" שימוש מושאל לתייג טכנולוגיה או פטנט כפתרון קסם לאיום מסוים, למשל המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות כונתה "כיפת ברזל נגד מנהרות הטרור".

כלי שיט של חיל הים הישראלי

לישראל שני גבולות ימיים - הים התיכון וים סוף, וכן גבול ימי בים המלח. מרבית היצוא והיבוא אל ישראל וממנה עוברים בדרך הים והדבר מקנה חשיבות יתרה לקיום יכולת הגנה על חופש השיט בים התיכון ובים האדום על ידי חיל הים הישראלי.

סער 5

סער 5 הוא דגם מתקדם של קורבטת טילים בחיל הים הישראלי המשמשות כספינות חפ"ק של הצי. הספינות מתאפיינות בכושר שרידות גבוה, ומצוידות במסוק סיור מתקדם מדגם עטלף. מבחינת גודל ספינות סער 5 מוגדרות כקורבטה והן הגדולות בצי הישראלי. שייטת הסטי"לים של החיל, שייטת 3, מפעילה שלוש ספינות מדגם זה. הספינות נבנו על ידי חברת נורת'רופ גרומן שיפ סיסטמס (לשעבר ליטון-אינגלס שיפבילדינג) בפסקגולה, מיסיסיפי, ארצות הברית. מפקד הספינה הוא קצין ים בדרגת סגן-אלוף.

סער 6

סער 6 היא סדרה של 4 קורבטות טילים אשר הוזמנו על ידי חיל הים הישראלי במאי 2015. הספינות הן גרסה של הקורבטות מסדרת בראונשוייג הגרמנית, וכל הספינות ייבנו בגרמניה בעלות מוערכות של 1.8 מיליארד ש"ח או 430 מיליון אירו (ממשלת גרמניה צפויה לשלם שליש מעלות זו). הספינה הראשונה בסדרה צפויה להיכנס לשירות בשנת 2019. נוסף לתפקידים המסורתיים ספינות אלה ישחקו תפקיד עיקרי בשמירה על אסדות הגז הטבעי שבים התיכון מפני תקיפות ימיות או אוויריות. הספינות הוזמנו מחברת "טיסנקרופ" אבל בפועל נבנות על ידי חברת "German Naval Yards", שנמצאת בבעלות אנשי עסקים מאבו דאבי ולבנון, במשרד הביטחון טענו שמספנה זו בונה רק את גוף הספינות, ואילו המערכות יורכבו בישראל.

צבע אדום

במסגרת הגנת העורף בישראל, צבע אדום היא מערכת התרעה המזהירה מפני ירי של רקטות קצרות טווח באמצעות מערכת כריזה. כשהמערכת מזהה שיגור רקטה, מושמעת באזור מספר פעמים הקריאה "צבע אדום" בקול נשי, המתריעה מפני פגיעה צפויה תוך 15–90 שניות ומיידעת שיש לתפוס מחסה במהירות. מערכת ההתרעה נועדה להוות תחליף מקומי למערכת האזעקות הארצית.

קלע דוד

קלע דוד (באנגלית: David's Sling, נקראה בעבר שרביט קסמים) היא מערכת ליירוט רקטות, טילים לטווח בינוני־ארוך ומטוסים ללא טייס, שפותחה במשותף על ידי רפאל - מערכות לחימה מתקדמות הישראלית וריית'און (Raytheon) האמריקנית.

המערכת, בעלת טיל מיירט דו־שלבי, המתמרן במהירות, שבחרטומו מותקנות שתי מערכות איכון והכוונה - מכ"ם וחיישן אלקטרו־אופטי. בשנת 2006 זכתה רפאל במכרז לפיתוח מערכת הגנה כנגד רקטות לטווחים בינוניים וארוכים (40–300 ק"מ). על מנת לאפשר מימון הפיתוח וההצטיידות העתידית מכספי הסיוע האמריקניים, הוקמה השותפות עם חברת ריית'און האמריקנית. בחלק מפרסומי חברת ריית'און מכונה הטיל המיירט "Stunner".

האיום הגובר של רקטות וטילים הביא לפיתוחן של מערכות הגנה אחדות מפני איום זה. בנוסף למערכת "קלע דוד" ליירוט רקטות לטווח בינוני וארוך, פותחו ונכנסו לשימוש מבצעי מערכת "כיפת ברזל", המשמשת ליירוט רקטות קצרות טווח, ומערכת "חץ 2" ליירוט טילים בליסטיים.

היעוד העיקרי של מערכת "קלע דוד" הוא לתת מענה לטילים שבידי חזבאללה ובעתיד גם לטילים גדולים יותר שבהם מצטייד חמאס. על פי הערכות מודיעיניות, בידי חזבאללה עשרות אלפי רקטות שחלקן יכולות להגיע עד לגוש דן. במהלך מלחמת לבנון השנייה נחתו טילים רבים בטווח היירוט של מערכת "קלע דוד". הצפי הוא שמערכת "קלע דוד", יחד עם מערכות "כיפת ברזל" "חץ 2" ו"חץ 3", יספקו הגנה אווירית מרבית בפני איום הטילים בהתאם לדוקטרינת מערכת ההגנה הרב-שכבתית של ישראל. בנוסף לתפקיד ההגנה מפני רקטות וטילים, צפויה מערכת "קלע דוד" להחליף גם את טילי הנ"מ MIM-23 הוק וסטינגר. לטענת המפתחים, מערכת קלע דוד תהיה מסוגלת ליירט גם טילי שיוט וכלי טיס, היות שיש לה מיירט מהיר ומתמרן מאוד, מה שמאפשר לו להשמיד את המטרה בפגיעה ישירה, ולא רק באמצעות פיצוץ בקרבתה.ב־2016 הוקם במערך ההגנה האווירית של חיל האוויר הישראלי גדוד מבצעי ראשון המפעיל את המערכת - גדוד 66.

ביולי 2018 התבצע שיגור מבצעי ראשון כששני מיירטים שוגרו אל עבר טילים סורים שהמערכת העריכה בטעות שינחתו בשטח ישראל.

קרן ברזל

קרן ברזל (באנגלית Iron Beam), היא מערכת הגנה אקטיבית מבוססת על קרני לייזר להגנה מפני רקטות ופצצות מרגמה בטווחים קצרים וכלי טיס לרבות גלשני-אוויר וכלי טיס בלתי מאוישים. המערכת מפותחת על ידי רפאל, והוצגה לראשונה בחודש פברואר 2014 בסלון האווירי בסינגפור .

המערכת מבוססת על לייזר מצב מוצק, מתקדם, זול יותר לשימוש ופחות מסוכן לסביבה (בשונה מלייזר כימי שעליו מבוססת מערכת נאוטילוס) בהספק גבוה, ומיועדת לפעול בטווחים קצרים (עד 7 ק"מ) שמתחת לסף היכולת של מערכת "כיפת ברזל". היא מתבייתת על הפצמ"ר באמצעות חיישן תרמי, ויורה קרן לייזר רבת־עוצמה שמשמידה את הפצצה באחת משתי דרכים: על ידי הפעלת הפצמ"ר כשהוא עדיין באוויר, או על ידי השמדת חלקים קריטיים בפצמ"ר שמנטרלים אותה.המערכת תהווה שכבת הגנה חמישית בישראל והנמוכה ביותר - מתחת לארבע השכבות המבצעיות במערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל: "כיפת ברזל" (נגד רקטות קצרות טווח), "קלע דוד" (נגד רקטות בטווחים בינוניים, טילים בליסטיים לטווח קצר וטילי שיוט), וMIM-104 פטריוט כגיבוי לשכבות של "חץ 2" ו"חץ 3" - ליירוט טילים בליסטיים ארוכי טווח בתוך ומחוץ לאטמוספירה.

ר"ז (מכ"ם)

מכ"ם ר"ז, (בראשי תיבות: רב-זרועי), הוא מכ"ם מדגם EL/M-2084 מתוצרת מפעל אלתא של התעשייה האווירית לישראל. בצה"ל מופעל המכ"ם בחיל התותחנים לצורך איכון שיגורי תמ"ס וטיווח ארטילרי ובמערך ההגנה האווירית כחלק ממערכות ההגנה מפני טילים כיפת ברזל וקלע דוד.

כלי טיס מתוצרת התעשייה האווירית לישראל
מטוסי קרב נשרכפירנמרלביא
מטוסים צבאיים ערבהסי-סקאןצוקית
מטוסים אזרחיים וסטווינדגאלפסטרים G100 (אסטרה) • גאלפסטרים G200 (גלקסי)
מזל"טים Bird-Eye 400 • Bird-Eye 650 • I-View
כטב"מים טקטיים מוסקיטוסקאוטRQ-2 פיונירהאנטרסרצ'רפנתרתעתוע
כטב"מים ארוכי טווח הרון 1איתןסופר הרוןיסעורון ירוק
חימוש משוטט הארפיהארופברקן ירוק
טילים שביט (משגר לוויינים)יריחולהטנמרוד • ברק 8 • גבריאללורהחץחץ 2חץ 3ג'אמפר

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.