ברק מדינה

ברק מדינה (נולד ב-6 במרץ 1966) הוא רקטור האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופסור מן המניין למשפטים ומופקד הקתדרה לדיני זכויות האדם ע"ש השופט חיים כהן. חבר הנהלת האגודה לזכויות האזרח. תחומי מחקרו כוללים משפט ציבורי, משפט חוקתי ומשפט מנהלי וניתוח כלכלי של המשפט. בעבר שימש כדיקן הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים.

ברק מדינה
ענף מדעי משפטים

ביוגרפיה

מדינה סיים לימודי תואר ראשון במשפטים ובכלכלה (כחוג לאחר תואר), בהצטיינות, באוניברסיטת תל אביב, בשנת 1991. בסוף אותה שנה השלים תואר מוסמך בכלכלה עם התמחות במנהל עסקים, גם כן בהצטיינות, באוניברסיטת תל אביב. את התמחותו עשה במשרד עו"ד יעקב וינרוט ושות'. לאחר מכן הוסמך כעורך דין ועבד במשרדו של וינרוט עד 1994. בשנה זו המשיך לתואר שני במשפטים באוניברסיטת הרווארד, אותו סיים ב-1996. השלים תואר דוקטור בכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים ב-1999, תחת הנחייתם של פרופ' אוריאל פרוקצ'יה ויורם מישר.

בין השנים 1996 ל-2003 לימד במסלול האקדמי המכללה למינהל כמרצה ולאחר מכן כמרצה בכיר. במקביל לימד באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית כמורה מן החוץ. בשנת 2003 הצטרף לסגל האוניברסיטה העברית כמרצה בכיר. בשנת 2007 התמנה לדרגת פרופסור חבר ובשנת 2009 החליף את יואב דותן כדיקן הפקולטה למשפטים. בתום כהונתו כדיקן, ב-2012, מונה לכהן כפרופסור מן המניין בפקולטה. ב-25 באוקטובר 2017 נבחר מדינה לתפקיד הרקטור באוניברסיטה העברית.

כיהן כפרופסור אורח באוניברסיטת קולומביה ובאוניברסיטת ברקלי, כחוקר במכון ון ליר בנושא חקיקה להסדרת הפרטה וכחבר ממלא מקום בוועדת ונציה של מועצת אירופה.

בשנת 2004 הוענק לו פרס "Ellis and Alma Birk" למצוינות אקדמית. בשנת 2014, קיבל את פרס פתאל מטעם אוניברסיטת חיפה, לחוקר המצטיין בתחום המשפט הציבורי. ב-2015 קיבל מענק מחקר מטעם הקרן הלאומית למדע על מחקרו בתחום דיני זכויות האדם בישראל. באותה שנה קיבל את אות "אביר איכות השלטון" מטעם התנועה לאיכות השלטון. ב-2017 קיבל את פרס חשין למצוינות אקדמית במשפט.[1] ב-2018 קיבל את פרס גורני למשפט ציבורי.[דרוש מקור]

מדינה מתגורר בניר בנים. הוא נשוי ואב לשניים.

תחומי מחקריו ופרסומיו

מדינה פרסם שישה ספרים ועשרות מאמרים. תחומי מחקריו העיקריים הם דיני זכויות האדם, משפט חוקתי, משפט אזרחי וניתוח כלכלי של המשפט. בין פרסומיו:

  • ברק מדינה ואוריה בארי, "עמדת מיעוט ואחריות משותפת: על חופש הביטוי של שרי הממשלה", מעשי משפט 2016
  • יואב דותן וברק מדינה, "חוקיות ההפרטה של אספקת שירותים ציבוריים", כתב העת "משפטים" 2007
  • ברק מדינה, "ארבעים שנה להלכת ירדור: שלטון החוק, משפט הטבע וגבולות השיח הלגיטימי במדינה יהודית ודמוקרטית", מחקרי משפט, 2006

מספריו

קישורים חיצוניים

מכתביו

הערות שוליים

  1. ^ פרס חשין, באתר הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים
אלעזר מנחם מן שך

הרב אלעזר מנחם מן שך (י"ט בטבת ה'תרנ"ט, 1 בינואר 1899 - ט"ז בחשוון ה'תשס"ב, 2 בנובמבר 2001) היה ראש ישיבת פוניבז' ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ולאחר מכן של דגל התורה. משנות השבעים הנהיג את הציבור החרדי ליטאי במדינת ישראל, אשר ראה בו את "גדול הדור".

הרב שך היה חניך ישיבות ליטא בתקופה שלפני מלחמת העולם הראשונה ובמהלכה. בגיל 23 התמנה לראשונה כר"מ, ומאז לימד תורה במשך כשבעים וחמש שנה, בישיבות בליטא ובישראל. פריצתו לקדמת ההנהגה התורנית והציבורית החלה בשנות ה-60. במשך כשלושה עשורים הוא נחשב הסמכות הרוחנית והציבורית העליונה בציבור החרדי-הליטאי. הוא העצים את חשיבותן של "דעת התורה" וההשקפה התורנית בתודעת הציבור החרדי. יזם הקמתן של ישיבות רבות בישראל ושימש נשיאן ופטרונן. במקביל גיבש את הציבור הליטאי כקבוצה. ייסד את מפלגת דגל התורה, את העיתון "יתד נאמן" ואת מערכת הכשרות "שארית ישראל".

אמנון רובינשטיין

אמנון רובינשטיין (נולד ב-5 בספטמבר 1931 בתל אביב) הוא משפטן, פובליציסט וסופר ישראלי. בעבר פוליטיקאי, שר החינוך בממשלת יצחק רבין השנייה ובממשלת שמעון פרס. חתן פרס ישראל למשפטים לשנת תשס"ו (2006) וחתן פרס חשין למצוינות אקדמית במשפט לשנת 2010. היה פרופסור למשפטים ודיקן באוניברסיטת תל אביב וכיום (2015) בבית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה.

בקהילה

בקהילה - השבועון החרדי בישראל הוא שבועון חרדי ישראלי.

השבועון הוקם בשנת 1997 על ידי דוד זילברשלג. במשך שבע שנים הופץ חינם, והחל משנת 2004 הוא נמכר בתשלום. בשנת 2010 אימץ העיתון מראה ותכנים חדשניים יותר, כולל חלקי חדשות וכלכלה בדפי עיתון רגילים, ומוספים אחרים במגזין כרומו.

לפי סקר TGI משנת 2017 השבועון זוכה לחשיפה של כ-8.9% בציבור החרדי. מערכת העיתון שוכנת באשדוד.

עורכו הראשי של העיתון מאז שנות ה-90 ועד 2012 היה בנימין ליפקין. אחריו שימש בתפקיד אברהם דוב גרינבוים במשך כארבע שנים. עורכי העיתון כיום הם שלמה קוק, בתפקיד העורך הראשי ומרדכי וינשטוק בתפקיד העורך האחראי. עורך התוכן הוא אהרן קליגר והשבועון מבוקר על ידי ועדה רוחנית, שבראשה הרב חיים שמואל אסטרייכר.

בין הכותבים בעיתון במשך השנים: קובי אריאלי, חיים גרינבוים, יעקב ריבלין, יעקב רייניץ, צביקה יעקובזון, אשר מדינה ויעקב ב. פרידמן. עורך המוסף היה דוד רוטנברג.

דין ודברים (כתב עת)

דין ודברים (Haifa Law Review) הוא כתב עת משפטי בין-תחומי שיוצא לאור על ידי הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.

כתב העת נוסד בשנת 2004 על ידי ד"ר סנדי קדר, ששימש כעורך הראשי הראשון. את כתב העת ערכו גם פרופ' שולמית אלמוג, פרופ' רונן פרי וד"ר חאלד גנאים. רונן פרי שב לערוך את כתב העת בשנת 2010, החל משנת 2018 עורך את כתב העת פרופ' דורון מנשה. המאמרים המתפרסמים בכתב העת עוברים בקרה פנימית וביקורת עמיתים חיצונית ונערכים בסיוע סטודנטים של הפקולטה למשפטים.

על פי דבר המערכת "כתב-העת מתמקד בזיקות המגוונות שבין המשפט לתחומים שונים, ובוחן את יחסי הגומלין המורכבים בין המשפט לבין מדעים אחרים כגון מדעי הרוח ומדעי החברה".

כתב העת מפרסם חוברות כלליות שבהן מאמרים העוסקים בסוגיות שונות הנוגעות למשפט, וכן "חוברות נושא" המוקדשות לתמות ספציפיות: משפט וגאוגרפיה (כרך ב(1)), קניין רוחני והגבלים עסקיים (כרך ב(2)), משפט ומדעי הרוח (כרך ג(1)), ו"מתודולוגיות ופרספקטיבות במחקר המשפטי" (כרך ד(1)), מדיניות מס ומימון ציבורי (כרך יג).

בנוסף, נוהג כתב-העת לבצע מחקר משפטי על אודות שופטים הפורשים מבית המשפט העליון ולקיים עימם ראיונות עומק ארוכים בנושא כתיבתם המשפטית.

בכתב העת פורסמו מאמרים ודברי הגות של חוקרים בולטים בישראל ובהם יוסף אדרעי, שולמית אלמוג, דוד אנוך, מיכאל בירנהק, ישי בלנק, גד ברזילי, דפנה ברק-ארז, מיכל גל, חאלד גנאים, דפנה הקר, אלון הראל, עלי זלצברגר, אייל זמיר, שרון חנס, מני מאוטנר, ברק מדינה, אוריאל פרוקצ'יה, אורן פרז, רונן פרי, ניבה אלקין-קורן, אורית קמיר, מרדכי קרמניצר, יורם שחר, דורון מנשה, רון שפירא ואבישלום תור.

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון). האוניברסיטה העברית הוציאה מתוכה אנשי שם בכל תחומי המחקר, לרבות פרופסורים ומדענים ידועים, ואף חתני פרסי נובל.

לאוניברסיטה חמישה קמפוסים:

הר הצופים, משמש את מרבית הפקולטות של האוניברסיטה ואת מרבית משרדי המנהל שלה.

גבעת רם, משמש את הפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, את החוג להוראת המדעים, את בית הספר למדע יישומי וחלק ממשרדי המנהל כגון יחידת הרכש. כמו כן מכיל קמפוס זה מוסדות השייכים לאוניברסיטה באופן חלקי כגון הספרייה הלאומית ומרכז ארצי לבחינות ולהערכה ומוסדות שאינם שייכים לאוניברסיטה כגון האקדמיה ללשון העברית והאקדמיה למוסיקה ולמחול.

עין כרם (בשיתוף עם בית החולים הדסה), משמש את מקצועות הבריאות: הפקולטה לרפואה, הפקולטה לרפואת שיניים ועוד.

רחובות, שבה נמצאת הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית ובית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט

קמפוס מכון וולקני משמש את בית החולים הווטרינרי האוניברסיטאילאוניברסיטה גם מעבדה לביולוגיה ימית באילת.

בקמפוסים אלו מצויות עבודות אמנות רבות שנוצרו במהלך המאה ה-20 והמאה ה-21.

הלוואה

הלוואה היא עסקה בה אדם או גוף משפטי נותן סכום כסף לאדם או גוף אחר, לתקופה מוגבלת בזמן, לפי תנאים שנקבעים מראש. הגוף הנותן את הכסף נקרא "מלווה", והגוף שמקבל את הכסף נקרא "לווה". סכום הכסף עצמו שניתן בהלוואה נקרא "קרן".

ניתן למצוא מקרים של הלוואות פשוטות, בהן הלווה צריך להחזיר למלווה את הקרן בלבד. כך למשל הלוואות הניתנות על ידי גופי גמילות חסדים הפועלים ללא מטרת רווח. ברוב מוחלט של המקרים, צריך הלווה לשלם בעד הזכות להחזיק בכסף, תשלום נוסף מעבר ל'קרן'. תשלום זה נקרא ריבית והוא נגזר בדרך כלל, מהסכום של הקרן באמצעות חישובים מתמטיים שונים ומגוונים. בין הגורמים הקובעים את הריבית ניתן למנות פרמטרים כלכליים כלליים, כגון גובה הריבית במשק, ובנוסף להם, פרמטרים כלכליים של הלווה עצמו, כגון 'רמת הסיכון' המיוחסת לו וההיסטוריה הכלכלית שלו. רוב ההלוואות הניתנות בעולם, מסופקות על ידי בנקים, שזה אחד מהעיסוקים העיקריים שלהם. אך בנוסף לאלו, קיימים גם גופים רבים אחרים העוסקים במתן הלוואות, החל מחברות ביטוח ועד לאנשים פרטיים.

לעיתים, נדרש הלווה לשעבד למלווה בטוחות, להנחת דעתו של המלווה וזאת להבטחת ביצוע התשלומים על ידי הלווה, על פי הסכם ההלוואה. בטוחות אלו ניתנות למימוש אם וכאשר הלווה מפר את התחייביותיו. כאשר ההלוואה משמשת לרכישת נכס, משועבד לעיתים הנכס הנרכש עצמו כבטוחה. בהלוואת נון ריקורס הנכס המשועבד הוא הבטוחה היחידה, והלווה רשאי להפסיק לפרוע את חובו ולאבד את הנכס.

קיימים סוגים רבית של הלוואות, הנבדלים זה מזה בשיטות בהן מתקבל ומוחזר הכסף. כך למשל יש הלוואות בתשלום אחד, הלוואות עם החזר בתשלומים, הלוואות עם מתן הקרן לשיעורין, קווי אשראי ועוד.

המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל

המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל הוא ספר יסוד במשפט חוקתי בישראל. מהדורה ראשונה של הספר, מאת אמנון רובינשטיין, יצאה לאור בשנת 1969 בהוצאת שוקן, ומאז התפרסם במהדורות אחדות. במהדורה החמישית הצטרף אל רובינשטיין לכתיבת הספר ברק מדינה. הספר צוטט מאות פעמים בפסיקת בתי המשפט בישראל.

הסכם השלום בין ישראל למצרים

הסכם השלום בין ישראל למצרים הוא הסכם שנחתם על ידי נשיא מצרים אנואר סאדאת, ראש ממשלת ישראל מנחם בגין ונשיא ארצות הברית ג'ימי קרטר, על מדשאות הבית הלבן ב-26 במרץ 1979. חתימת ההסכם הייתה אחד מרגעי השיא בתהליך שהחל עם ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל בנובמבר 1977 ונאומו בכנסת, והסתיים ב-1982 עם השלמת פינוי חצי האי סיני והעברתו לידי מצרים.

הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

הפקולטה למשפטים על-שם בוכמן היא הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, מהפקולטות הראשונות שהוקמו בקמפוס האוניברסיטה שבשכונת רמת אביב.

הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים

הפקולטה למשפטים, של האוניברסיטה העברית שוכנת בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

השכלה גבוהה בישראל

מוסדות להשכלה גבוהה בישראל פועלים ברבדים אחדים:

אוניברסיטאות, שבהן עוסקים במחקר ובהוראה לכל התארים האקדמיים, במגוון רחב מאוד של תחומים.

מכללות אקדמיות, העוסקות בהוראה למגוון מצומצם יותר של תחומים, בדגש על מקצועות ממוקדים, ומעניקות רק תואר ראשון או שני.

מכללות מקצועיות, המעניקות הכשרה והסמכה במקצועות מסוימים, ללא מתן תואר אקדמי.

שלוחות של אוניברסיטאות זרות הפועלות בישראל.ההכרה במוסד כאוניברסיטה או כמכללה אקדמית היא בסמכותה של המועצה להשכלה גבוהה, ופתיחתו של מוסד כזה מצריכה היתר של המועצה.

מרבית המוסדות להשכלה גבוהה בישראל זוכים להשתתפות ממשלתית בתקציבן. במוסדות שאינם זוכים לתמיכה ממשלתית שכר הלימוד גבוה יחסית.

על פי ה-OECD בישראל 48% מהאוכלוסייה בעלי תעודה אקדמית או מקצועית , אך גם אחוזי הפרישה של סטודנטים בישראל לפני תום הלימודים הם מהגבוהים בעולם.

חטיבה 188

חטיבה 188, המכונה גם "עוצבת ברק", היא חטיבת שריון סדירה תחת פיקודה של עוצבת געש (אוגדה 36) בפיקוד הצפון של צה"ל. החטיבה משתמשת בטנקי מרכבה סימן 3 ב"ז, החל מאוגוסט 2019 היא נמצאת בתהליך הסבה למרכבה סימן 4.

החטיבה צמחה מתוך מפקדת ההגנה במרחב חיפה והמפרץ. תג החטיבה מסמל את המרחב ואת סמל מפקדת ההגנה בחיפה, להבדיל מחטיבת כרמלי שצמחה גם היא מאותו מרחב אך הפכה לחטיבת חי''ש עצמאית בפברואר 1948. לאחר מלחמת סיני הפכה החטיבה לחטיבה הממוכנת 45. החטיבה לחמה בקרב עמק דותן וברמת הגולן במלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה הפכה החטיבה לחטיבת שריון וצוידה בטנקי שוט קל אשר שימשו אותה עד שנת 1992, עת הוחלפו בטנקי מרכבה סימן 3. במלחמת יום הכיפורים הייתה החטיבה פרוסה ברמת הגולן ונשאה בעול הבלימה של הכוחות הסוריים ברמת הגולן.

יתד נאמן

יתד נאמן הוא יומון חרדי-ליטאי המזוהה עם מפלגת דגל התורה. העיתון יוצא לאור החל מ-1985 והוא העיתון בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר במגזר החרדי בימי חול.

מהדורה

מהדורה היא גרסה של ספר שיצאה לאור במועד מסוים, כולל הדפסות חוזרות של מהדורה זו. הדפסה נוספת נעשית בהתאם להחלטת המו"ל, ובה יוצא הספר בגרסה זהה לקודמת. מהדורה נוספת של הספר שונה מקודמתה, במעט או בהרבה, ומצריכה מעורבות של מחבר הספר (או ממשיכיו).

הוצאה לאור של מהדורה נוספת מקובלת בתחום ספרי העיון, אך היא נדירה בתחום הסיפורת.

משפחת אומנה

משפחת אומנה או משפחה אומנת היא משפחה המקבלת לחזקתה ילד כסידור זמני לתקופה מסוימת, מתוך מטרה לתרום להתפתחותו הגופנית, הרגשית והחינוכית.

סידור האומנה נמשך עד להגיעו של הילד לגיל 18, או עד להעברתו לסידור חוץ-ביתי אחר, או עד לחזרתו של הילד להוריו הביולוגיים או עד להעברתו לאימוץ.

נטלי עטיה

נטלי עטיה (נולדה ב-19 בפברואר 1975) היא דוגמנית, שחקנית ומנחת טלוויזיה ישראלית.

שולי רנד

שלום (שולי) יוסף רנד (נולד ב-6 בפברואר 1962, ב' באדר א' ה'תשכ"ב) הוא שחקן קולנוע, במאי, תסריטאי, מלחין, פזמונאי וזמר ישראלי. זוכה שני פרסי אופיר בשנים 1992 ו-2004 ובפרס שר החינוך לתרבות יהודית בתחום מפעל חיים לשנת 2016.

רנד הוא אחד מהיוצרים הבולטים ביותר של תרבות יהודית מבעלי תשובה חרדיים המשפיעים על התרבות הישראלית הכללית. התסריט שכתב לסרט "האושפיזין" מהווה פריצת דרך של הקולנוע היהודי הדתי לזרם המרכזי. אלבום המוזיקה שהוציא, "נקודה טובה", הפך לאלבום פלטינה, לאחר שמכר בתוך כמה חודשים יותר מ-50,000 עותקים.

שמואל הלוי וואזנר

רבי שמואל הלוי וואזנר (קרי: ווֹזנר; ב' באלול ה'תרע"ג, 4 בספטמבר 1913 – ט"ו בניסן ה'תשע"ה, 3 באפריל 2015) היה מחשובי פוסקי ההלכה האורתודוקסים במפנה המאה ה-21. מחבר שו"ת "שבט הלוי" וחידושי "שבט הלוי" על הש"ס ועל התורה. כיהן כאב"ד ומרא דאתרא בשכונת זיכרון מאיר, וראש ישיבת חכמי לובלין בבני ברק. כונה בפי רבים בציבור החסידי "פוסק הדור".

שרי מקובר-בליקוב

שרי מקובר בליקוב היא עיתונאית ישראלית.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.