ברל לוקר

בֶּרְל לוֹקֶרכתיב יידי: בערל לאָקער; 24 באפריל 18871 בפברואר 1972) היה מראשי התנועה הציונית העולמית, יושב ראש הסוכנות היהודית, יושב ראש הוועד הפועל הציוני וחבר הכנסת מטעם מפא"י.

ברל לוקר
Berl Locker
ברל לוקר, 1948
לידה 24 באפריל 1887
קריווץ, גליציה
פטירה 1 בפברואר 1972 (בגיל 84)
ירושלים, ישראל
מדינה ישראל  ישראל
תאריך עלייה 1936
מקום קבורה חלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל, הר הרצל, ירושלים
חבר הכנסת
15 באוגוסט 195530 בנובמבר 1959
(4 שנים ו-15 שבועות)
כנסות 3
יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית ה־3
19481956
(כ־8 שנים)
Berl & Malka Locker, 1950s
ברל לוקר עם אשתו מלכה, בשנות ה-50

חייו

לוקר נולד בכפר קריווץ (Kriwiec) שבגליציה. למד בבית-ספר יהודי כללי בעיירה סולוטבינה (Solotwina), ובגימנסיה בעיר סִירֶט בבוקובינה. כבר בגיל צעיר הוא הצטרף לתנועה הציונית, ונמנה עם מייסדי אגודת הסטודנטים הציונית "פרחי ציון" בסירט בשנת 1904. באותה שנה החל לימודי משפטים באוניברסיטת צ'רנוביץ. היה חבר מפלגת פועלי ציון מ-1905, חבר הוועד המרכזי של המפלגה באוסטריה ועורך ביטאונה בלבוב בשנים 19111914. בשנת 1916 התמנה למזכיר משרד פועלי ציון בהאג ולאחר מכן בסטוקהולם. היה מזכיר הברית העולמית של פועלי ציון בשנים 19181928, ולאחר מכן מזכיר המפלגה בארצות הברית עד שנת 1931, בה נבחר כחבר הנהלת הסוכנות היהודית עד לשנת 1935.

בשנת 1936 עלה לארץ ישראל, ושימש יועץ מדיני של הנהלת הסוכנות. שנה לאחר עלייתו נקרא על ידי ויצמן לשוב ללונדון ולשמש שם כעוזרו הראשי. לוקר ישב בלונדון במשרד הציוני ברחוב גרייט ראסל (Great Russell) מס' 77 עד להקמת המדינה. בשנים אלו פעל רבות לקידום הרעיון הציוני בדעת הקהל הבריטית, כמו גם במסגרת תנועת העבודה הבריטית: איגודי הפועלים ומפלגת הלייבור. עם עלייתה של זו לשלטון בבריטניה ביולי 1945, סבר לוקר כמו רוב ההנהגה הציונית שמעתה תשתנה מדיניות הספר הלבן הבריטית, ובעיקר לאחר שואת יהודי אירופה תתקבל התביעה הציונית לעלייה יהודית חופשית לארץ ישראל ביתר הבנה; אך תקוות אלו נכזבו, ובשלוש השנים שבין 1945 ל-1948 הוביל לוקר מהלכים נמרצים כנגד הממשלה הבריטית, ובעיקר נגד שר החוץ בווין, זאת תוך שהוא מקפיד לשמור על קווי המדיניות הוויצמניסטיים: הבנה שרק בחסות בריטניה, ובכל אופן לא נגדה, יכול היישוב היהודי בארץ ישראל להתפתח.

לוקר שב ארצה סופית ביוני 1948, היה יושב ראש הנהלת הסוכנות בשנים 19481956, חבר ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת השלישית (19551959) ויושב ראש הוועד הפועל הציוני (19591961).

בשנת 1968 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".

אשתו, מלכה לוקר (לאקער; 18871990), הייתה משוררת יידיש, חוקרת ספרות ומתרגמת.

ברל לוקר נקבר בחלקת ראשי ההסתדרות הציונית העולמית ומשפחת הרצל בהר הרצל בירושלים יחד עם רעייתו.

הרחוב הראשי של שכונת פת בירושלים נקרא על שמו.

כתביו

  • ברל לוקר, בחבלי קיום ותקומה: כתבים ונאומים נבחרים, ירושלים: מוסד ביאליק בהשתתפות הספרייה הציונית על יד ההסתדרות הציונית, תשכ"ד-1963.
  • ברל לוקר, מקיטוב עד ירושלים: מסות, מאמרים ורשמי פעולות (עריכה לשונית: שמשון מלצר), ירושלים: הספרייה הציונית, תש"ל.
  • הרפורמה של שיטת הבחירות ללאנדטאג [הפרלמנט הפרובנציאלי בגליציה] והיהודים, 1913.
  • מאָסקווע און ציוניזם: דער מאָראַלישער באנקראט פון די לינקע פועלי-ציון, וינה: ארויסג. פון פאר. באר. פ. יוד. סאצ. אר. פ. פועלי-ציון, 1921. (ביידיש)
  • בערל לאָקער, וואס איז פועלי-ציוניזם?, ורשה: באפרייונג, 1931. (ביידיש) תורגם לאנגלית
  • בערל לאָקער, די אָרגאַניזאַציע פון דער ציוניסטישער באַוועגונג אין דער פאַרווירקלעכונגס-תקופה, ירושלים–לונדון: הנהלת הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, תרצ"ה. (ביידיש)
  • בערל לאָקער, היסטאָרישע פאַרבינדונג און היסטאָרישע רעכט, תל אביב: דפוס הפועל הצעיר, תרצ"ט. (ביידיש) תורגם לאנגלית
  • בערל לאָקער, חיים ווייצמאן ז"ל: רעדעס פון די עקזעקוטיווע-פארזיצערס ב' לאקער און נ' גאלדמאן: געהאלטן אויף דער טרויער-זיצונג פון ציוניסטישן אקציאנס-קאמיטעט אין ירושלים, דעם 20טן נאוועמבער 1952, [ירושלים: חמו"ל, תשי"ב]. (ביידיש)
  • Berl Locker, Covenant everlasting: Palestine in Jewish history, New York:‪ Sharon Books,‎ ‪ 1947 [c1946].
  • Berl Locker, Herzl’s path to the Jewish state: introductory essay to the new edition on the fiftieth anniversary of Herzl’s death, Tel-Aviv: M. Newman Pub. House,‎ ‪1954 (5714).

לקריאה נוספת

  • ברל לוקר: תרמ"ז-תשל"ב: דברים לזכרו, ירושלים: הנהלת הסתדרות הציונית העולמית, 1972.
  • אודי מנור, ברל לוקר - דיפלומט ציוני וסוציאליסט אופטימי, הספרייה הציונית, ירושלים 2010

קישורים חיצוניים

1972

שנת 1972 היא השנה ה-72 במאה ה-20. זוהי שנה מעוברת, שאורכה 366 ימים. 1 בינואר 1972 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

1972 בישראל

1972 בישראל הייתה השנה בה חגגה 24 שנה מיום היווסדה. במוקד האירועים בשנה זו עמדו מספר מפיגועי הטרור הקשים ביותר נגד ישראלים: חטיפת מטוס סבנה (מאי); הטבח בנמל התעופה לוד (מאי); טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן (ספטמבר) והשתלטות על שגרירות ישראל בבנגקוק (דצמבר).

1 בפברואר

1 בפברואר הוא היום ה-32 בשנה, בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 333 ימים (334 בשנה מעוברת).

אודי מנור

פרופסור אהוד (אודי) מנור (נולד ב-1960) הוא היסטוריון ישראלי המתמחה בהיסטוריה של העם היהודי בעת החדשה.

אריה דולצ'ין

אריה לאון (לייב) דוּלְצִ'ין (Dulzin; כ"ב באדר ב' תרע"ג, 31 במרץ 1913 – י"ג באלול תשמ"ט, 13 בספטמבר 1989) היה שר בלי תיק בשנים 1969–1970 ונשיא ההסתדרות הציונית בשנים 1978–1987.

ארנסט בווין

ארנֶסט בֶּוִוין (באנגלית: Ernest Bevin; ‏9 במרץ 1881 – 14 באפריל 1951) היה פוליטיקאי בריטי, מראשי מפלגת הלייבור ושר מטעמה בתקופת מלחמת העולם השנייה ומספר שנים שלאחריה. מוכר בתולדות המאבק על הקמת מדינת ישראל כמי שהוביל את המדיניות הבריטית למניעת עלייה יהודית חופשית לארץ ישראל לאחר מלחמת העולם השנייה, וכמי שהביא את שאלת עתיד ארץ ישראל עם תום המנדט הבריטי להחלטת עצרת האו"ם. באותה תקופה נחשב ל"אויב מספר אחת" של היישוב היהודי בארץ ישראל.

ה'תשל"ב

ה'תשל"ב (5732) או בקיצור תשל"ב היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-20 בספטמבר 1971, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 8 בספטמבר 1972. שנה מסוג בשה, איננה מעוברת, ואורכה 355 ימים. זו שנה שישית לשמיטה.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשל"ב 24 שנות עצמאות.

ההנהלה הציונית

ההנהלה הציונית היא הוועד הפועל המצומצם של ההסתדרות הציונית העולמית. תפקידה הוא לקיים את החלטות הקונגרס הציוני והוועד הפועל הציוני, והיא אחראית גם לפעילויות השוטפות של ההסתדרות הציונית העולמית.

בשנת 1920 הוקמה ההנהלה הציונית העולמית, שמילאה עד שנת 1929 את תפקיד הסוכנות היהודית שעל פי כתב המנדט. ההנהלה הציונית פעלה באמצעות מחלקות: המחלקה המדינית, המחלקה לעלייה ולעבודה, המחלקה להתיישבות והמחלקה לחינוך ולבריאות, ופעלה גם באמצעות מוסדותיה הכספיים של ההסתדרות הציונית העולמית.

ההנהלה הציונית הייתה הגוף החשוב ביותר שעמד בראש היישוב בשנות ה-20. היא יצגה את כל המוסדות בא"י כמו ההסתדרות הציונית, קק"ל ועוד. המרכז היה בלונדון שם נקבעו ההחלטות העיקריות בתחומי ההתיישבות, כלכלה, חינוך ועלייה. ההנהלה קיבלה שיתוף פעולה מלא מצד ממשלת בריטניה וגם מצד היישוב היהודי בא"י.

עם הקמת הסוכנות היהודית לארץ ישראל בשנת 1929, הועברו הפעילויות המדיניות של ההנהלה הציונית לסוכנות היהודית.

הוועד הפועל הציוני

הוועד הפועל הציוני הוא המוסד העליון של ההסתדרות הציונית העולמית.

הכנסת השלישית

כהונתה של הכנסת השלישית החלה ב-15 באוגוסט 1955, הרכבה נקבע בבחירות לכנסת השלישית שנערכו ב-26 ביולי אותה שנה. את ישיבתה הראשונה פתח נשיא המדינה יצחק בן-צבי, ולאחר שהשביע את חברי הכנסת, העביר את ניהול הישיבה לזקן חברי הכנסת, מרדכי נורוק. מיד לאחר מכן נבחר יוסף שפרינצק ליושב ראש הכנסת, בתמיכתם של 109 מחברי הכנסת, ללא מתנגדים ועם שישה נמנעים.

הכנסת השלישית כיהנה עד התכנסותה של הכנסת הרביעית, ב-30 בנובמבר 1959.

זאב שרף

זאב שֵׁרְף (21 באפריל 1906 – 18 באפריל 1984) היה שר, חבר כנסת, מראשי תנועת העבודה ומזכיר הממשלה הראשון.

ט"ז בשבט

ט"ז בשבט הוא היום השישה עשר בחודש החמישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש האחד עשר

למניין החודשים מניסן.

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בט"ז שבט היא,

ברוב השנים, פרשת יתרו. אבל אם בר המצוה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות זחא או זחג) פרשת בר המצוה היא פרשת בשלח.

יוסף אלמוגי

יוסף-אהרן אלמוגי (5 במאי 1910 - 2 בנובמבר 1991) היה ראש עיריית חיפה, שר בממשלת ישראל ויו"ר הסוכנות היהודית.

לוקר

האם התכוונתם ל...

מלכה לוקר

מלכה לוֹקֶר (בכתיב יידי: לאָקער; 22 בנובמבר 1887, קיטוב, גליציה – 1990, ירושלים) הייתה משוררת יידיש, חוקרת ספרות ומתרגמת.

נחום ניר-רפאלקס

ד"ר נחום יעקב ניר (רָפַאלְקֶס; בכתיב יידי: ראַפאַלקעס; 17 במרץ 1884 – 10 ביולי 1968) היה פוליטיקאי ישראלי, מראשי הציונות הסוציאליסטית במזרח אירופה ובארץ ישראל ויושב ראש הכנסת השני.

סלי מרידור

סלי משה מרידור (נולד ב-22 בספטמבר 1955) הוא איש ציבור ישראלי שהיה יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית העולמית, ושגריר ישראל בארצות הברית.

פועלי ציון

"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19. פועלי ציון הייתה הציר המרכזי של הציונות הסוציאליסטית, ומנהיגיה היו למנהיגים הראשיים של מפא"י, תנועת העבודה והיישוב עד הקמת המדינה, ולאחר מכן במדינת ישראל.

פת (שכונה)

פת (נקראה קטמון ז') היא שכונה קטנה בדרום-מערב ירושלים הממוקמת בין שכונות הקטמונים לבית צפאפא.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.