ברכת השם

ברכת השם היא מצוות לא תעשה מהתורה על גידוף ה'. איסור זה הוא אחת משבע מצוות בני נח. שם האיסור בדברי חז"ל הוא בלשון סגי נהור.

איסור מגדף
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר שמות, פרק כ"ב, פסוק כ"ז
משנה תורה הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ב', הלכות ו'-י'
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, לאו ס'
ספר החינוך, מצווה ע'

מקור האיסור

מדיני האיסור

  • העונש על איסור זה הוא סקילה. הדבר נתפרש בפרשת המגדף ביחס לבנה של שלומית בת דברי.
  • אופן הגידוף המחייב בעונש: "אין המגדף חייב סקילה עד שיפרש את השם המיוחד של ארבע אותיות שהוא אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד ויברך אותו בשם מן השמות שאינם נמחקים שנאמר ונוקב שם ה' על השם המיוחד חייב סקילה ועל שאר הכינוים באזהרה, ויש מי שמפרש שאינו חייב אלא על שם יו"ד ה"א וא"ו ה"א ואני אומר שעל שניהם הוא נסקל"[3].
  • אם גידף בעבודה זרה - קנאים פוגעים בו אך אינו חייב מיתת בית דין[4].
  • השומעים את הקללה צריכים לקרוע את בגדיהם[5], ואינם מאחים את הקרע לעולם[6].

דינים מיוחדים במגדף

  • בשונה מרוב דיני התורה הקשורים בדיבור, המגדף אינו יכול לחזור בו גם תוך כדי דיבור[7].
  • המגדף הוא היחיד מכל הנהרגים על ידי בית דין ש(הדיינים והעדים) סומכים עליו את ידיהם[8].

הערות שוליים

  1. ^ ספר החינוך מצווה סט.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ו, עמוד ב'.
  3. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר מדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ב', הלכה ז'.
  4. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר מדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ב', הלכה ט'.
  5. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר מדע, הלכות עבודה זרה, פרק ב', הלכה י'.
  6. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר מדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ב', הלכה ח'.
  7. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר מדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ב', הלכה ט'.
  8. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר מדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק ב', הלכה י'.
אבר מן החי

אבר מן החי הוא שמה של מצוות לא תעשה האוסרת אכילת אבר שניטל מבעל חיים בעודו חי, גם לאחר מיתת בעל החיים. האיסור מופיע לראשונה בדברי ה' לנח ולבניו יחד עם היתר אכילת הבשר: "אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו" (ספר בראשית ט, ד). האיסור לעם ישראל מופיע בספר דברים בפרשיה העוסקת בהיתר "בשר חולין".בניגוד לבשר בחלב אבר מן החי מותר בהנאה, כלומר מותר לכל שימוש למעט אכילה.

איסור משכב זכר

איסור משכב זכר או משכב זכור הוא מצוות לא תעשה מן התורה, האוסרת קיום יחסי מין אנאליים בין גברים. איסור זה אינו מתייחס ליחסים בין נשים, יחסים בין גבר וטומטום או גבר ואנדרוגינוס, אלא ליחסים בין גברים בלבד. איסור זה נחשב כחלק מאיסורי עריות, הנחשבים בין האיסורים החמורים ביותר בהלכה.

איסור קללה

איסור קללה כולל כמה מצוות לא תעשה. לקלל אחרים בשם או בכינוי הוא איסור תורה שיש בו מלקות ומי שמקלל דיין עובר על איסור תורה נוסף, ולוקה פעמיים.

גם מי שמקלל בלי שם וכינוי עובר על איסור תורה לפי פסק השולחן ערוך. כשם שאסור לקלל אחרים, כך אסור לאדם לקלל את עצמו. איסור קללה נאמר רק למה שנקרא "עמך", ומי שאינו עושה מעשה עמך, היינו פושעים ורשעים, אינם בכלל האיסור.

אסמכתא (דרשה)

אסמכתא היא הסמכת הלכה שמקורה בדברי חז"ל או בהלכה למשה מסיני על פסוק מן המקרא שאינו משמש לה מקור אלא רמז בלבד.

בן אישה ישראלית

בן אישה ישראלית (או בן הישראלית) או המקלל, הוא דמות מקראית הנזכרת בספר ויקרא בפרשת אמור שנענש על איסור ברכת השם. בתלמוד ובספרות הרבנית הוא מכונה המגדף. הוא אינו מזוהה בשמו המפורש, והתנ"ך מוסר רק את מוצאו כבנם של אישה ישראלית (המופיעה בשמה - שלומית בת דברי) ואיש מצרי.

ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח

ברית עולם - המרכז העולמי לבני נח הוא מרכז הפועל מירושלים על מנת לתת הדרכה לבני נח ברחבי העולם. המרכז הוקם בשנת תשע"א - 2011 על ידי הרב אורי שרקי, העומד בראשו. המרכז הוקם בעקבות פניות מצד בני נח המבקשים הדרכה רבנית ומתוך עמדה שלפיה יש להפיץ כיום את המסר האוניברסלי של היהדות. לפי נתונים של הארגון משנת תשע"ד – 2014, המרכז עומד בקשר עם 56 קהילות בני נח, וכן אנשים נוספים, בכשבעים מדינות.

גזל (משפט עברי)

גזל הוא מצוות לא תעשה מן התורה שעניינו הוא לקיחת חפץ מבעליו בכוח, שלא ברשות הבעלים. התורה מצווה על כך בספר ויקרא: "לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזֹל" (ספר ויקרא, פרק י"ט).

גניבה (משפט עברי)

גניבה היא מצוות לא תעשה מהתורה על לקיחת חפץ מבעליו בחשאי, ללא ידיעת הבעלים. בשונה מאיסור גזל שנעשה בגלוי בכוח הזרוע, גניבה נעשית בהיחבא ללא ידיעת דעת הבעלים.

דיני הגניבה והגזל שונים בפרטי דיניהם, כגון בתשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמישה שאינם נוהגים בגזל.

איסור הגניבה הוא אחת משבע מצוות בני נח.

דינים (בני נח)

מצוות דינים היא אחת משבע מצוות בני נח והיא מצוות העשה היחידה שנצטוו בה בני נח.

חילול הקודש

חילול הקודש (באנגלית: Blasphemy) הוא מעשה של הבעת זלזול או חוסר כבוד כלפי אלוהים או כלפי דברים אחרים שקדושים בעיני בני דתות מסוימות.

יש דתות הרואות בחילול הקודש עבירה חמורה. נכון לשנת 2012 היו קיימים חוקים נגד חילול הקודש ב-32 מדינות, בעוד שב-87 מדינות היו חוקים שעוסקים בהשמצה של דתות והבעת ביטוי פומבית של שנאה כלפי קבוצה דתית. חוקים נגד חילול הקודש נפוצים במיוחד במדינות בהם ישנו רוב מוסלמי, ובמיוחד המדינות המוסלמיות באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה.

מניין המצוות על פי ספר החינוך

מניין תרי"ג מצוות על פי ספר החינוך. החידוש העיקרי של מניין זה, לעומת מוני המצוות האחרים כמו הרמב"ם והרמב"ן, הוא בסדר המצוות. החינוך מונה את מצוותיו על פי סדר פרשיות התורה, מציין את מספר המצוות המופיעות בכל פרשה ומספר מצוות עשה ולא תעשה בכל פרשה.

הבדל נוסף הוא הוספת מצווה תפ"ז לפי מניין החינוך: איסור הקרבת הפסח בבמת יחיד בזמן היתר במות. במקומה החסיר החינוך את איסור אכילת קדשי קדשים לזר, המופיע כלאו קמ"ט במניין המצוות של הרמב"ם. ככל הנראה השינוי איננו חידוש של ספר החינוך, אלא מקורו בנוסח מוטעה של ספר המצוות שהיה לפני המחבר (ראו ספר החינוך).

מצוות לא תעשה

מצוות לא תעשה או לאווים הן מצוות התורה שבהן נוסח הציווי המקראי הוא שלילי, כמו: "לא תרצח", "לא תגנוב" וכדומה. זאת לעומת המצוות המנוסחות כציווי חיובי, המכונות "מצוות עשה". על פי המסורת, מתוך תרי"ג (613) המצוות, 365 (שס"ה) הן מצוות לא תעשה, כמספר הימים בשנה השמשית. על פי ההלכה, רבות ממצות הלא-תעשה קשורות בעונשים של מלקות או מיתת בית דין למי שעובר עליהן.

משה לוי (רב)

הרב משה לוי (ד' בשבט ה'תשכ"א, 21 בינואר 1961 - י"א בחשוון ה'תשס"א, 9 בנובמבר 2000, בני ברק) היה פוסק ומחבר ספרי הלכה חרדי ספרדי ור"מ בישיבת כיסא רחמים.

נוסח איטליה

נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.

עבודה זרה

עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) הם מונחים המתארים את יחסה של היהדות כלפי פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות (פולחן פגני). לאורך הדורות, היהדות, הנצרות והאסלאם, שלוש דתות מונותאיסטיות המאמינות באל מופשט, נאבקו לא רק זו בזו אלא גם בדתות פוליתאיסטיות שהיו נפוצות בין עמי האזור.

מבחינת היהדות, עיקר המאבק בפגניות התרחש בתקופת המקרא, בעת צמיחתה של היהדות בארץ כנען, כאשר כבר הייתה בה תרבות פגנית כנענית נפוצה. מתוך האזכורים של עבודת אלילים במקרא ניתן ללמוד רבות על מאבק זה ועל התגבשות האמונה היהודית בקרב בני ישראל. מתוך מקורות מאוחרים יותר, כמו התלמוד, ניתן ללמוד על תוצאות המאבק.

שלילת הגשמות ושלילת התארים הם מהנושאים המרכזיים בפילוסופיה היהודית.

שבע מצוות בני נח

שבע מצוות בני נח הן מצוות שעל פי מסורת חז"ל, נצטוו עליהן הגויים, להבדיל מתרי"ג המצוות שנצטוו עליהן בני ישראל. על פי מסורת חז"ל, בשש מצוות כבר נצטווה אדם הראשון, והשביעית, שהיא איסור אבר מן החי, ניתנה לנח ולבניו לאחר המבול, עת הותר להם להמית בעלי חיים לצורך אכילתם. אך לדעת רש"י, גם אבר מן החי נאסר כבר לאדם הראשון.

המקורות היהודיים, כדוגמת הגמרא וספרי הרמב"ם, עוסקים רבות בשבע מצוות בני נח ובהשלכותיהן. כיום ישנם גורמים מסוימים ביהדות העוסקים בהפצת 'שבע מצוות בני נח' בקרב אומות העולם. כתוצאה מפעילות זו או של יוזמות עצמיות בקרב גויים, נוצרו בציבור הלא יהודי חוגים המקבלים על עצמם את שבע מצוות בני נח.

דיני נפשות ביהדות
מיתה שלא בידי בית דין מיתה בידי שמיםהבא במחתרתהבא להורגך השכם להורגורודףמוסרקנאים פוגעים בומורידין ואין מעליןגואל הדם
מרכיבי הדינים סנהדרין בלשכת הגזיתבית דין של 23 או 71 • עדותהתראה
איסורים ומצוות ייהרג ואל יעבורלא תרצחלא תעמוד על דם רעךמסירות נפשעדים זוממיםפיקוח נפשקידוש השם
שונות כרתהכנסה לכיפהקם ליה בדרבה מיניהעיר מקלטשינוי הדיןהמתת חסד בהלכההפלהשור הנסקלדיני בני נח
ארבע מיתות בית דין
חייבי סקילה עבודה זרהנערה המאורסהחילול שבתמסיתמדיח • ברכת השם • קללת אב ואםמשכב בהמהמשכב זכרשוכב עם אמושוכב עם אשת אביושוכב עם כלתובן סורר ומורהמכשף • בעל אוב • ידעוני
חייבי שריפה בת כהן שזינתה • שוכב עם אישה ובתה או אשה ונכדתהשוכב עם בתו או נכדתו
חייבי הרג עיר הנידחתרוצח
חייבי חנק אשת איש • הכאת הוריםגונב איש • זקן ממרא • נביא שקר

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.