ברכת המזון

בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות של לפחות כזיתדברי חכמים). ברכה זו היא מצווה מן התורה, הנלמדת מן הפסוק "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" (ספר דברים, פרק ח', פסוק י').

ביסוד ברכת המזון עומדת חובת האדם להודות לבוראו על המזון שממנו הוא מתקיים, ולהכיר בכך שהמזון, גוף האדם והקרקע ניתנים מידי הבורא ובהשגחתו.

ברכת המזון
(מקורות עיקריים)
מקרא דברים, ח', י'
משנה תורה ספר אהבה, הלכות ברכות, פרק ב'
שולחן ערוך אורח חיים, סימנים קפ"ב-ר"א
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, עשה י"ט
ספר החינוך, מצווה ת"ל
The National Library of Israel - The Daily Prayers translated from Hebrew to Marathi 1388860 2340601-10-0372 WEB
פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב

הכמות המחייבת בברכה

מהתורה חייב אדם לברך ברכת המזון כאשר אכל ושבע, שנאמר[1]: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ". וחכמים הוסיפו ותקנו, שגם אדם שאכל כ'זית', כיוון שנהנה, יברך את כל ברכת המזון. ואמרו חכמים[2], שטענו המלאכים לפני הקב"ה: "רבונו של עולם, כתוב בתורתך: "אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד"[3], והלא אתה נושא פנים לישראל, שנאמר (במדבר ו, כו): יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ. אמר להם: וכי לא אשא פנים לישראל? שכתבתי להם בתורה: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹוהֶיךָ", והם מדקדקים על עצמם ומברכים עד כזית".

כאשר התעורר לאדם ספק אם בירך ברכת המזון על מה שאכל, אם שבע, כיוון שהספק הוא במצווה מהתורה עליו להחמיר ולברך את ברכת המזון. ואם לא שבע, כיוון שהספק במצווה מדברי חכמים, לא יברך[4].

ואם חבירו זוכר שראה אותו מברך, יכול לסמוך עליו[5]. וכן אם הוא יודע בעצמו שהוא רגיל לברך מיד לאחר אכילתו, אף על פי שאינו זוכר זאת במדויק, יכול לסמוך על החזקה שמן הסתם בירך[6].

לדעת רוב הפוסקים, גם אם אכל מהלחם שיעור כ'זית' בלבד, אם אכל עוד מאכלים, ומכולם יחד נעשה שבע, הרי שהוא חייב לברך ברכת המזון מהתורה.

גם נשים חייבות בברכת המזון, אלא שהתעורר ספק ביחס לחיובן[7]. אמנם כל הספק הוא רק לגבי השאלה האם נשים חייבות בברכת המזון מהתורה, אבל מדברי חכמים ברור שנשים חייבות כגברים[8].

כמות האכילה המחייבת מן התורה בברכת המזון היא כדי שביעה, דהיינו אכילת לחם בכמות משביעה שהיא כזית לכל הפחות, אומנם עדיף לאכול כביצה[9]. שיעור זה נלמד מהפסוק "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוהיך"[1]. מדרבנן, כל האוכל לחם בשיעור כזית, מתחייב בברכת המזון.

תוכן הברכה

ברכת המזון מורכבת מארבעה חלקים שנקבעו במהלך הדורות. בתורה לא נקבע נוסח מדויק לברכה, אלא הוזכר באופן כללי שתוכן הברכה יהיה הודיה לה' על האוכל ועל נתינת ארץ ישראל לעם ישראל[10]. המקור החשוב ביותר למקורן של הברכות מצוי בתלמוד הבבלי במסכת ברכות[11]:

אמר רב נחמן:
משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן;
יהושע תקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ;
דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים: דוד תקן "על ישראל עמך ועל ירושלים עירך" ושלמה תקן "על הבית הגדול והקדוש".
הטוב והמיטיב ביבנה תקנוה, כנגד הרוגי ביתר. דאמר רב מתנא: אותו היום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה, תקנו ביבנה הטוב והמיטיב.

ברכת הזן

The National Library of Israel - The Daily Prayers translated from Hebrew to Marathi 1388864 2340601-10-0376 WEB
אחרי הזימון: נוסח ברכת הזן, ברכת הארץ ועל הניסים לחנוכה

תוכנה הוא הודאה לה' שמזין את העולם, ונותן לחם לכל חי, וכל השפע שאנו מקבלים הוא רק מה', ולא ממעשה האדם. ועם ישראל התנסה בזה, בניסיון המן- שנאמר:[12] "וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֹלִיכֲךָ ה' אֱלוֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר, לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו אִם לֹא". החיים במדבר קשים, אפשר מרוב קשיים להתריס כלפי מעלה, ומנגד, אפשר להתחזק באמונה, ולהתבונן בניסים שעל ידם הקדוש ברוך הוא מקיים את ישראל. הניסיון הקשה ביותר היה קשור לאכילת המן. אדם רגיל לדאוג ליום המחר, לשם כך הוא מכין לעצמו את מזונותיו על ידי מלאכתו בשדה, בחרושת ובמסחר. אולם כל זה לא היה אפשרי במדבר. אפילו לשמור מן מיום אחד למחרתו היה אסור, ואפילו לאכול יותר ממה שאדם נצרך לא היה ניתן, כי כמות המן הייתה מוגבלת למה שאדם זקוק לאכול ביום אחד ולא יותר. והיה כל יהודי צריך להאמין בה' שגם מחר יוריד לו מן מהשמיים. מי שלא היה חזק באמונתו, חש תמיד רעב, וכפי שנאמר (שם ג-ד): "וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ". ועיקר המצווה לברך את ה' כאשר אדם אכל ושבע, שנאמר[1]: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלוֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ". מפני שכאשר אדם שבע הוא עלול להתגאות ולשכוח שהכל מאת ה'.

ברכת הארץ

תוכנה הוא הודאה על הארץ, על מצוות ברית המילה ועל התורה ומצוותיה, שנתפסות גם הן כמתנת הבורא. על פי המסורת, ברכת הארץ נתקנה על ידי יהושע בן נון עם כיבוש ארץ ישראל.

ברכת בונה ירושלים

תוכנה של הברכה הוא תפילה על מלכות בית דוד ועל בנין ירושלים ובית המקדש. בזמן קיום הבית התפילה הייתה למען המשך קיומו וקיום שושלת בית דוד, ומעת החורבן התפילה היא למען השבתם של המלכות וירושלים ובית המקדש. הברכה כוללת גם בקשה לפרנסה טובה, ומוסיפים לה תוספות מיוחדות בשבת ומועד (ראו להלן). על פי המסורת, דוד המלך התקין את חלקה הראשון של ברכת בונה ירושלים, ואת חלקה השני התקין בנו, שלמה המלך, שבנה את בית המקדש הראשון.

ברכת הטוב והמטיב

בה מודים לאל על הטבתו עם ישראל. על פי המסורת, ברכת הטוב והמטיב הותקנה על ידי חכמי המשנה לאחר מרד בר כוכבא. הברכה נתקנה כתפילת הודיה ושבח על כך שגופותיהם של הרוגי ביתר, שקבורתם הושהתה, לא העלו סירחון, לא נרקבו ולא נאכלו על ידי בעלי חיים.

תוספות לברכה

The National Library of Israel - The Daily Prayers translated from Hebrew to Marathi 1388862 2340601-10-0374 WEB
נוסח זימון

מים אחרונים

מים אחרונים, זהו כינוי להלכה של נטילת ידיים בסוף הסעודה לפני שמברכים ברכת המזון. חיוב זה הותקנה על ידי חכמי המשנה משתי סיבות, ניקיון הידיים לכבוד ברכת המזון. וכן מטעמי בריאות, לנקות את הידיים ממלח סדומית שיכול לסמא את העיניים אם יגע בהן. יש מחלוקת אם גם בזמננו צריך ליטול מים אחרונים. האם כיון שאנחנו אוכלים עם סכו"ם ידינו נקיות, וגם אין משתמשים במלח סדומית אם כן אין צורך ליטול ידיים. או שמא גם כעת הידיים מתלכלכות בשעת אכילה, וכן יש מלחים אחרים עם תכונות של מלח סדומית. לפי הקבלה יש טעמים נוספים ליטול ידיים השייכים גם בזמננו. השולחן ערוך כותב בסימן המדובר[13] ש:"מים אחרונים חובה", אך בהמשך[14] מוסיף: "יש שאין נוהגים ליטול מים אחרונים...".

לפני שנוטלים מים אחרונים, יש שנוהגים לומר את ההלכה הנזכרת בשולחן ערוך: "מים אחרונים חובה" (אורח חיים, סימן קפ"א, סעיף א'), וזאת כדי לומר דברי תורה בסעודה.

זימון

חובת אמירת זימון לפני הברכה חלה בסעודה שבה סעדו ביחד לפחות שלושה גברים שהם בני מצווה. הזימון הוא קריאה של מברך אחד לחבריו לברך עמו בצוותא "נברך (את) שאכלנו משלו", ותשובתם "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו". כאשר הסועדים הם עשרה או יותר, חובה להזכיר את שם ה' בברכת הזימון. אזי הפניה היא "נברך אלוהינו שאכלנו משלו", והתשובה בהתאם "ברוך אלוהינו" וכו'.

הוספות בגוף הברכה

Farhi Haggadah 736750 0018
נוסח ברכת בונה ירושלים, רצה, יעלה ויבוא, הטוב והמטיב, הרחמן - מתוך הגדת פרחי

ישנן הוספות מספר לברכה במועדים שונים.

הוספות לאחר הברכה

רבים נוהגים לומר לאחר הברכה בקשות רבות המכונות יחד "הרחמן", מכיוון שכולן פותחות בתואר זה. יש הנוהגים להוסיף אחריהן פסוקים שונים. בין בקשות אלו נהוגה במיוחד ברכת האורח, תוספת שאומרים אורחים ובהם בקשת ברכה לבעלי הבית. רבים חילופי הנוסחאות בין עדות ישראל בברכות הרחמן ובפסוקים שאחריהן.

ב"חיידר" המסורתי נהגו לסכם את ברכת המזון ביידיש ("אלע מאל בענטשן מיר..."). בקרב יהדות לוב, כורדיסטן, בוכרה ועוד (מהנוהגים על פי נוסח ליבורנו), נוהגים להוסיף בסיום הברכה: "ברוך הזן, ברוך שולחן, ברוך משה בן עמרם; הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו". חלק מעדות אלו נוהגות להוסיף פסוקים נוספים, למשל "יי ימלוך לעולם ועד"[15].

ברכת המזון על כוס יין

לאחר ברכת המזון יש שנוהגים לברך את ברכת "בורא פרי הגפן" ולשתות כוס של יין. ברכת המזון בה מברכים ברכה זו נקראת "ברכת המזון על הכוס" וכוס היין נקראת "כוס של ברכה".ישנה מחלוקת מתי יש חיוב לעשות כן. ישנם הסוברים שבכל אכילה שמברכים בה ברכת המזון-חובה לברך על "כוס של ברכה". יש דעות לפיהן אין חיוב ו"כוס של ברכה" היא מנהג. למעשה, נוהגים לברך על "כוס של ברכה" בעיקר בעת שמחות.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 ספר דברים, פרק ח', פסוק י'
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ', עמוד ב'
  3. ^ ספר דברים, פרק י', פסוק י"ט
  4. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קפ"ד, סעיף ד'
  5. ^ מהרש"ם ד, כט
  6. ^  על פי הלק"ט ב, רעח, וע' כף החיים קפד, כא
  7. ^ במצוות רבות אחרות, ביחס לגברים הודגשה יותר החובה, ואילו ביחס לנשים הודגשה יותר ההתנדבות.
  8. ^  שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קפ"ו, סעיף א', משנה ברורה, סימן קפ"ז, סעיף קטן ט'
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ה, עמוד א'; משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות ברכות, פרק א', הלכה א'.
  10. ^ "על הארץ הטובה אשר נתן לך", והכוונה לארץ ישראל, ובפרשיה זו מוזכרים גם שבעת המינים שבהם השתבחה הארץ
  11. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ח, עמוד ב'
  12. ^ ספר דברים, פרק ח', פסוק ב'
  13. ^ או"ח, סימן קפ"א, סעיף א'
  14. ^ סעיף י'
  15. ^ הוספה בברכת המזון - תשובת הרב אברהם יוסף. מנהגי העדה הבוכרית. ברכת המזון.
ארבע כוסות

ארבע כוסות הוא הכינוי למצוות שתיית ארבע כוסות יין בלילה הראשון של חג הפסח (אור לט"ו בניסן), הוא ליל הסדר. מצווה זו היא תקנת חז"ל וחיובה כולל גברים ונשים כאחד.

ברכה

בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת בזמן קיום מצווה, מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם. קיימת חובה על פי התורה היהודית, לברך על אכילה. הברכה הדתית כוללת את המילים "ברוך אתה ה'", ומכילה דברי שבח, הודאה או בקשה לה'. המצווה לברך היא אחת משבע מצוות דרבנן.

ברכה אחרונה

ברכה אחרונה היא כינוי לאחת משלוש הברכות שתיקנו חז"ל לברך לאחר אכילה או שתייה.

ברכה אחת מעין שלוש

ברכה אחת מעין שלוש (או בקיצור: ברכת מעין שלוש) היא ברכה אחרונה קצרה שנאמרת על חלק ממיני המאכלים.

ברכה זו נקראת ברכה מעין שלוש, משום שהיא ברכה אחת שסדורה על פי סדר שלוש ברכות הראשונות של ברכת המזון העוסקות בהודאה לאלוקים על המזון, בהודאה על ארץ ישראל, ובבקשה לבניין ירושלים.

ברכת בורא נפשות

ברכת בורא נפשות היא ברכה אחרונה הנאמרת לאחר אכילת רוב סוגי המזון, למעט מוצרי בצק (לחם ועוגות), יין ופירות שנשתבחה בהן הארץ, שאחריהם נאמרת ברכת המזון או ברכת מעין שלוש.

ברכת המוציא לחם מן הארץ

בִּרְכַּת הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ היא אחת מברכות הנהנין החשובות והידועות אותה מברכים על הלחם. ברכת המוציא פוטרת ברכות אחרות (כאשר אוכלים מאכלים אחרים באמצע הסעודה שעליה ברכו ברכת המוציא), אך לא ניתן להיפטר מחיובה על ידי ברכה אחרת. הברכה אחרונה שיש לברך לאחר אכילת לחם היא ברכת המזון.

זימון

זימון בהלכה היהודית היא ברכה מיוחדת שמברכים (לפחות) שלושה סועדים שאכלו יחדיו לפני ברכת המזון.

במשנה, בתלמוד ובספרי ההלכה נידונים, מתבארים מפורטים ונפסקים הנושאים הקשורים בברכת הזימון: הגדרתה, מקורה וחובתה של הברכה; הגדרת "ארוחה משותפת", צירוף וקביעות של סועדים בודדים, זוגות וחבורות; כשיצא אחד באמצע הארוחה; הפסקה בארוחה לזימון; שכחו לזמן וברכו ברכת המזון; סוגי המאכלים שמזמנים עליהם; מי החייבים בזימון; נוסח ברכת הזימון ובחירת המברך - ה"מזַמֵן".

זמירות ופיוטים לשבת

זמירות ופיוטים לשבת הם טקסטים פיוטיים ששרים בעדות אשכנז במהלך סעודות שבת, ובעדות ספרד גם בבית הכנסת לפני תחילת התפילה ולעיתים במהלכה. ברובם חוברו הזמירות והפיוטים בין המאות ה-14 וה-17, אם כי פיוטים רבים חוברו גם לאחר מכן, ועד ימינו.

מטרת הזמירות הוא להנעים את ארוחות השבת, לייחד אותן מארוחות בימי החול ולהזכיר על השולחן דברי תורה. המקור למנהג זמירות שבת נמצא כבר בתלמוד הבבלי (מגילה יב ע"ב), בספר הזוהר ובדברי רבי יהודה החסיד.

"זמירון" הוא חוברת קטנה ובה כל הסדר הטקסי של השבת, הכולל את הקידושים השונים, ההבדלה, ברכת המזון ואת הזמירות השונות המתחלקות לערב שבת, לסעודת יום השבת, לסעודה שלישית ולמוצאי השבת.

הנושאים העיקריים בזמירות הם הלל ושבח לאל שנתן יום מנוחה, וגדלות השבת ומעלתה. בכמה מהזמירות למוצאי שבת מוזכר אליהו הנביא, שעל פי אמונת המסורת יושב במוצאי שבת תחת עץ החיים ומונה את זכויותיהם של ישראל, כתיקון על קטרוגו בזמן שהיה עלי אדמות.

בחלק מהזמירות חתומים באקרוסטיכון שמות מחבריהם במילים הראשונות של כל בית או שורה.

טריניטי קולג' (קיימברידג')

טריניטי קולג' (Trinity College, שם מלא: המאסטר, עמיתים ומלומדים של הקולג' של השילוש הקדוש והבלתי-מחולק בעיר ואוניברסיטת קיימברידג') הוא קולג' של אוניברסיטת קיימברידג' הנמצא בעיר קיימברידג' באנגליה. טריניטי הוא אחד משלושת הקולג'ים המלכותיים באוניברסיטת קיימברידג' ביחד עם קינג קולג' וסיינט ג'ון קולג'. בטריניטי יש כ-700 סטודנטים לתואר ראשון, 430 סטודנטים לתואר שני וכ-190 עמיתים[דרושה הבהרה], והוא הקולג' הגדול ביותר באוניברסיטאות קיימברידג' ואוקספורד. במספר הסטודנטים הוא שני להומרטון קולג' בקיימברידג'.

במהלך המאה ה-20 זכו חברי טריניטי ב-31 פרסי נובל מתוך 89 פרסי נובל בהם זכו חברי אוניברסיטת קיימברידג', המספר הגבוה ביותר של פרסי נובל בהם זכה קולג' בודד באוניברסיטת קיימברידג'. חברי הקולג' זכו ב-5 מדליות פילדס מתוך 6 שהוענקו למתמטיקאים בריטים.

בין בוגרי טריניטי ניתן למנות שישה ראשי ממשלה בריטים, הפיזיקאים אייזיק ניוטון ונילס בוהר, הפילוסופים לודוויג ויטגנשטיין וברטרנד ראסל והמרגלים קים פילבי, גאי ברג'ס ואנתוני בלאנט שנודעו כרשת קיימברידג'.

שניים מן המשפחה המלכותית בבריטניה הם בוגרי טריניטי: הנסיך ויליאם, דוכס גלוסטר ואדינבורו וצ'ארלס, נסיך ויילס. חברי המשפחה המלכותית נוספים שלמדו בטריניטי ולא סיימו בו תואר אקדמי הם אדוארד השביעי, ג'ורג' השישי והנסיך הנרי, דוכס גלוסטר.

לטריניטי יש אגודות רבות ובכללן האגודה המתמטית של טריניטי שהיא האגודה המתמטית הוותיקה ביותר בממלכה המאוחדת, מועדון הסירות הראשון והשלישי שהעניק לנשף מאי את שמו.

טריניטי קולג' נוסד על ידי הנרי השמיני.

יעלה ויבוא

תפילת יעלה ויבוא היא תוספת לברכת המזון ולתפילת העמידה שנאמרת בחגים ובראשי חודשים. תפילה זו תוקנה על ידי חז"ל ועניינה הוא בקשה שה' יזכרנו לטובה, בניין בית המקדש והשבת עבודת הקורבנות.

מזומנים

מזומנים הם שטרות כסף ומטבעות, המהווים את אמצעי התשלום הנזיל ביותר. מקור המילה בספרות השו"ת. בלשון הדיבור נהוגה גם צורת היחיד "מזומן". בסלנג העברי משמשת גם המילה "קֶש", שמקורה במילה המקבילה באנגלית, cash. תשלום במזומנים נחשב לעיתים גם תשלום בהמחאה שאינה מעותדת (כלומר המחאה שניתן לפרוע ביום קבלתה), להבדיל מתשלום באשראי.

מים אחרונים

מים אחרונים הוא כינוי לנטילת ידיים בסיום הסעודה, קודם שמברכים ברכת המזון (להבדיל מ"מים ראשונים" – הנטילה שלפני תחילת הסעודה).

מסכת ברכות

מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה בשישה סדרי משנה. היא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.

סעודה (הלכה)

ביהדות ישנם הלכות ומנהגים העוסקים בסעודה, שהיא ארוחה שאוכל בה לחם העשוי מחמשת מיני דגן בכמות של לפחות כזית.

ישנם זמנים או אירועים מסוימים שבהם ישנו חיוב מדאורייתא או מדרבנן לאכול סעודה שיש בה לחם (סעודת מצווה). לעיתים יש שמחשיבים גם ארוחה שאוכל בה עוגה מחמשת מיני דגן, כסעודה.

על הנסים

תפילת עַל הַנִּסִּים היא תוספת לתפילת העמידה ולברכת המזון הנאמרת בחנוכה ופורים. התפילה כוללת איזכור של הנסים שנעשו בימי הודאה אלו, ולפי נוסחים מסוימים גם בקשה לנסים בעת הזאת.

פרדוקס

פרדוקס (מיוונית עתיקה: παράδοξος – פרדוקסוס) הוא סדרה של טענות, שמוכיחה כי ידיעותיו או אמונותיו של האדם סותרות זו את זו. באופן כללי ניתן להגדיר את הפרדוקס כמושג או טענה, אשר הסיבה לאמיתותם הופכת בסופו של דבר להיות הסיבה להפרכתם, וחוזר חלילה.

פרדוקסים יכולים לשכנע אנשים וקהילות חוקרות לשפר את ידיעותיהם או לשנות את אמונותיהם. פרדוקסים יכולים להתברר גם כניסוחים שגויים של טענות, המציגים רק בעיה לכאורה.

הפרדוקס יכול לבטא סתירה חיצונית כאשר הוא סותר ידע או הנחה קודמים, או סתירה פנימית כאשר ממנו עצמו נובעים דבר והיפוכו.

הגעה לפרדוקס יכולה להיות טכניקה בתחומי ידע שונים. הגעה לפרדוקס בתורת הנאום, יכולה לשכנע את המאזינים, לנטוש את דעותיהם הקודמות.

פרדוקסים יכולים להוות סיבה לבחינה מחודשת של תורה מתמטית. לדוגמה, פרדוקס ראסל הביא לבחינה מחודשת של הגישה הנאיבית לתורת הקבוצות ולפיתוחה של תורת הקבוצות האקסיומטית.

רצה (ברכת המזון)

רצה (גם רצה והחלצינו) היא תוספת לברכת המזון הנאמרת בשבת לפני סיום ברכת "בונה ירושלים". כמו כן ישנו נוסח מקוצר שתיקנו להוסיף בברכה מעין שלוש.

שבע ברכות

שבע ברכות (מכונות גם ברכות נישואים או ברכת חתנים) הן ברכות הנאמרות בטקס הנישואין היהודי וכן במשך "שבעת ימי המשתה" שלאחר החתונה. הברכות נאמרות בסיום הסעודה, לאחר ברכת המזון.

שבעת ימי המשתה הם שבעה ימים לאחר החתונה, שבהם נהוג לערוך בכל יום סעודה לכבוד החתן והכלה. מכיוון שסעודות אלו מסתיימות באמירת "שבע ברכות", נהוג לכנות את הסעודות עצמן "שבע ברכות".

תהילים קכ"ו

תהילים קכ"ו ב הוא מזמור בספר תהילים הפותח במילים: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים". משורר התהילים מתפעל משיבת הגולים לארץ ישראל ואף רומז כי על אף הקשיים שחווים הגולים בהווה, מובטח להם עתיד יותר טוב במולדתם. משורר התהילים מבקש מה', שיחזיר את מצבה של ציון קודם הגלות. שיבת ציון תקופה בתולדות עם ישראל, זכתה לכינויה בזכות הכתוב בכותרת המזמור. היו שכינו כך אף את שיבת העם היהודי לארצו בעת החדשה. עדות אשכנז נוהגים לומר את המזמור לפני ברכת המזון בימים שאין אומרים תחנון. המזמור הוא חלק ממחרוזת של 15 שירי מעלות המשובצים בספר תהלים ואשר על פי מסורת חז"ל נכתבו כולם על ידי דוד. מזמור זה הוצע כהמנון למדינת ישראל.

ברכות
ברכות הנהנין המוציא לחם מן הארץבורא מיני מזונותבורא פרי הגפןבורא פרי העץבורא פרי האדמהשהכל נהיה בדברוברכות הריח ברכות התורה
ברכות השבח אשר יצרברכת אלוהי נשמהברכות השחרברכת החמהברכת הלבנהברכת משנה הבריותברכת האילנותברכת הגומלהטוב והמיטיבברכת הנסיםשהחיינו
ברכות הראייה ברכת המלכיםברכת הים הגדולחכם הרזיםשככה לו בעולמוברכת עושה מעשה בראשיתזוכר הבריתברכת מחיה המתים אשר יצר אתכם בדיןברכת מציב גבול אלמנהברכת שכוחו וגבורתו מלא עולם
ברכות המצוות ברכות התורהברכת השחיטהברכת אירוסיןברכת לשמור חוקיוברכת לישב בסוכה
ברכה אחרונה ברכת המזון • מעין שלושבורא נפשות
ברכות שונות ברכת בתוליםברכת חתניםברכת מעין שבעברוך דיין האמתברכת הגשמיםברוך שפטרני מעונשו של זהבורא מאורי האשברכת השירברכת ברוך ה' לעולם • ברכת אבלים • ברכת רופא חולים
דינים כלליים מאה ברכותברכה שאינה צריכהברכה לבטלההפסקתוך כדי דיבורשם ומלכותשומע כעונהספק ברכות להקלתדיר ושאינו תדירעובר לעשייתןברכה הסמוכה לחברתהעניית אמןסדר קדימה בברכות

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.