ברית עברית עולמית

ברית עברית עולמית (בע"ע) היא ארגון מתנדבים ואנשי רוח, שקם למטרת קידום השפה העברית והפצתה, ולחיזוק הקהילה היהודית בגולה באמצעות פעולות תרבות.

Simon Rawidowicz at a Berlin Cafe 1932
שמעון ראבידוביץ', מייסד ברית עברית עולמית

היסטוריה

רקע

שורשיה של התנועה העברית נעוצים בתקופת ההשכלה הברלינאית במחצית השנייה של המאה ה-18, בהקמת אגודת "דורשי לשון עבר".

אליעזר בן יהודה היה הראשון שהעמיד את נושא הלשון העברית על יסוד לאומי במאמרו ב-1879 בכתב העת השחר: "שאלה נכבדה"[1]. בסוף המאה ה-19 התחילה פעולה ציבורית בשדה התרבות והלשון העברית במדינות שונות: "שפה ברורה" - באוסטריה ; "חובבי שפת עבר" ברוסיה ; "דורשי שפת עבר" בארצות הברית ועוד. ארגונים אלו שימשו מרכזים ל"דיבור עברי ולמחשבה עברית"[2]. בשנת 1903, בימי הקונגרס הציוני העולמי השישי, היה ניסיון ראשון להקמת ארגון עברי עולמי, והוא נקרא: הסתדרות "עבריה". בשנת 1909 התקיים קונגרס עברי עולמי בברלין, ביום ז'-ט' בטבת תר"ע. רק כעבור עשרים ושתיים שנה נוסדה "הברית העברית העולמית"[3].

הקמת ה"ברית"

Brit ivrit
הכנסייה העברית בברלין, 1931

הכנס המייסד של ברית עברית עולמית ("הכנסייה העברית בברלין") נפתח ב"בית העם העברי" בשד' קורפירסטנדאם 61 בברלין ביום א', ו' בתמוז תרצ"א, 21 ביוני 1931, בשעה עשר וחצי בבוקר ונמשך עד ח' תמוז.

מטרתה: קידום העברית והפצתה בעולם היהודי. אחרי קום המדינה התרכזה פעילות הברית בעיקר בהוצאת ספרים וכתבי עת, ובקיום כנסים בארצות שונות.

בארצות הברית הוקם ארגון מקביל בשם "ההסתדרות העברית באמריקה", שחדל מלהתקיים. חלק ממטרותיו ממשיך לבצע ארגון NAPH[4].

"הברית באה לקדם את פני הסכנה, האורבת לקיומנו הרוחני העברי, יוצאת לתמוך במוסדות החינוך והתרבות העבריים הקיימים"[5].

הוקמה על ידי קבוצת אנשי רוח וביניהם ביאליק ופרופסור אריה טרטקובר. ד"ר שמעון רבידוביץ, פתח את הכנס הראשון, ד"ר ישראל גולדשטיין נבחר כנשיא הברית, זלמן שזר נבחר לכהן כנשיא כבוד של הברית, יצחק הרכבי כיו"ר הוועד הפועל של בע"ע ואריה שפטל נבחר כמנהל בע"ע.

החברים בכנס ענדו סיכת "ע" - סמל העברים בעולם העשויה זהב. היה סמל ללומדי העברית ולדובריה והיא משמשת כתעודת זהות לשוחרי העברית בעולם.

בכנס היסוד נכתב המצע הראשון של הארגון ובו נקבעו, בין השאר:

  • שם החברה: ברית העברים
  • המקום: מקומה המרכזי הזמני של החברה: ברלין
  • תכלית החברה ותפקידיה: יסוד מוסדות חינוך עבריים וטיפוחם; הנהגת הדיבור העברי בגולה; פרסום ספרות עברית בארץ ובגולה. כן נקבע שהקונגרס יתכנס אחת לשנתיים, ובכנס יחולק הדו"ח של ההתכנסות הקודמת.

החברה הקימה ועד מרכזי שרוב חבריו ישבו בברלין, ומועצה בינלאומית שבראשה עמדו נחום סוקולוב וחיים נחמן ביאליק ובאי כח מכל ארצות הגולה וארץ ישראל.

המועצה הישראלית

מתפקידה היה ליצור מסגרת ארגונית יציבה לשיתופו של הציבור הישראלי בפעולות בע"ע. שיתוף זה בא לידי ביטוי בהסברה מקיפה ובהקמת מועדון בתל אביב. במועדון זה נערכו פגישות עם קבוצות תיירים, בני נוער וסטודנטים דוברי עברית שבאו לביקור בארץ. בראש המועצה הישראלית עמד ל. קופרשטיין. במועדון נערכו פגישות שמשכו אליהן אנשי ציבור, סופרים ואוהדי התנועה. בין השאר נערכה מסיבה לכבודו של סופר הילדים לוין קיפניס בקבלו את פרס דבר לילדים. כן ערכה המועצה מסיבה לכבודו של אשר וולאק עורך עולם חדש - (ירחון ילדים ונוער}. סופר הילדים אוריאל אופק ציין שגליונות של כתב עת זה כבר הגיעו לאי ג'רבה בתוניס. המועצה פנתה בקריאה לעסקני התרבות העברית בארצות הברית לנצל את שהותו של תיאטרון הבימה בארצות הברית להתעוררות עברית מוגברת.

"שבוע עברי" - הנהלת הברית החליטה לקיים "שבוע עברי" מדי שנה בשנה בכל ארצות התפוצה. "חודש עברי" - ההסתדרות העברית באמריקה עורכת זה שנים את אירועי "החודש העברי" בין פורים לפסח. חודש זה מוקדש לדמות או לאירוע היסטורי בתולדות העם היהודי.

הברית מלאה תפקיד היסטורי בהברחת ספרי לימוד עברית וחומרים אחרים ל"סרובניקים" היהודים בברית המועצות.

הברית יזמה את הקמתם של "מועדונים עבריים" ברחבי העולם, כשהוותיק והבולט בהם הוא זה בפאריס, נקרא על שם המנהלת הראשונה שלו רות בת שלמה ז"ל וממשיך בפעולתו עד היום.

בשנת 2014 משמש כנשיא בע"ע פרופ' משה בר-אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית. יו"ר בע"ע הוא יחיאל לקט.

נקודות ציון

  • מאז שנת 1974 מקיימת הברית כנסים מדעיים באירופה בנושא השפה העברית ותרבותה, בשיתוף פעולה עם אוניברסיטאות באירופה בהן קיימות מחלקות לעברית. ייחודם של כנסים אלו שהם מתקיימים בשפה העברית. בשנת 2001 התקיים כנס חגיגי (הכנס ה-16) בברלין במלאת שבעים שנה להקמת הברית בעיר זו. כנס זה התקיים בשיתוף עם האוניברסיטה החופשית של ברלין[6].
  • מדליית בן יהודה - המדליה הוענקה לאישים שתרמו תרומה בולטת לקידום מטרות בע"ע. היא הוענקה פעמיים לעיתונאי והחוקר פרופ' גדעון קוץ על פועלו להפצת התרבות העברית באירופה.
  • בכנס פאריס ב-2002 העניקה הברית פרס מפעל חיים לפרופסורים חיים זעפרני, רנה שמואל סיראט ואנדרה קאקו ולפעילת הברית בצרפת רות בת-שלמה.

כנסים מדעיים באירופה

פעילים בברית בעבר ובהווה

פרסומים

  • "ראה" - כתב עת לחקר העברית באירופה (תלת לשוני: עברית, אנגלית, צרפתית) יוצא לאור בפאריס מאז 1996, על ידי ברית עברית עולמית והמכון לחקר העברית באירופה באוניברסיטת פאריס 8. עורכים: אפרים ריבלין, גדעון קוץ.
  • סמל בצורת האות "ע": הונפקו 3 סוגי סמלים:
    • מוזהב - לפעילים בשטח הלשון והתרבות העברית
    • מוכסף - ליודע העברית
    • נחושת - ללומדי העברית שהגיעו לידיעה של כאלף מילים עבריות

הסמל מוענק על ידי הנהלת הברית גם לישראלים היוצאים לחו"ל "והיה כאשר יפגשו בדרכם בחו"ל - ברחוב או ברכבת או במטוס או באניה - יהודי העונד את סמל ה"ע" אף הוא - ידעו לקשור עמו שיחת רעים בלשוננו"[7]

  • עם וספר - רבעון התנועה העברית העולמית
  • ספריית שער - סדרה של אחת עשרה חוברות כתובות בעברית קלה ומנוקדת
  • טורים עבריים - בע"ע פרסמה מדי שבוע טור קבוע בעברית בעתונות היהודית הלועזית. בעברית קלה ומנוקדת בליווי תרגום בשפת העיתון
  • תקליטים - בשיתוף עם הוצאת אחיאסף הוצאו ארבעה תקליטים אריכי-נגן ללימוד השפה העברית
  • ספרי לימוד להקניית השפה העברית - סידרה בת חמישים שיעורים המקנים הקניית חמש מאות מילים
  • יומן קולי - תקליט אריך נגן המכוון ללומדי עברית ברמה גבוהה. בצידו האחד של התקליט סקירות על הנעשה בארץ ובצידו השני, לימוד שיר

ספרים בהוצאת ברית עברית עולמית

  • יוסף קלוזנר, אליעזר בן יהודה - קובץ מאמרים לכבוד יום הולדתו המאה
  • ישראל קלוזנר,, חלוצי הדיבור העברי בארצות הגולה, בהוצאת האקדמיה ללשון העברית
  • מילון עברי–אנגלי לתיירים - בשיתוף עם "הדסה"
  • אריה טרטקובר ומנחם זהרי, הגות עברית באירופה, תשכ"ט
  • מנחם זהרי, אריה טרטקובר, מיכל זנד (עורכים), הגות עברית בברית המועצות, תשל"ו
  • שמחה רז (עורך), מחיי הלשון העברית, תשל"א
  • שמחה רז (עורך), מחיי הלשון עברית: סדרת מונוגרפיות, תשל"ג
  • צבי הרכבי (עורך), ספר נתן גרן ז"ל, תשי"ח 1958
  • ישעיהו הדרי, פרקים בתולדות עמנו, 1977
  • יעקב הרוזן, קובץ זיכרון: מוקדש לזכר הסופר והעיתונאי שלום בן ברוך, תשכ"ח
  • שמחה רז (עורך), פני ישראל: קובץ נבחר של סיפורים בעברית קלה ומנוקדת
  • לייב קופרשטיין,, בשליחות התנועה העברית, תשכ"ה
  • אברהם לוינסון, התנועה העברית בגולה, ורשה–לונדון, תרצ"ה
  • יוסף שפירא (עורך), בנתיבי הגות ותרבות: קובץ מוקדש למלאת שבעים שנה לפרופסור אריה טרטקובר, תש"ל
  • דברי הכנסים המדעיים באירופה
  • שמחה רז, "שיח אגדה", ירושלים-ישראל, תשל"ד 1974.

לקריאה נוספת

  • הכנסייה העברית בברלין, ו–ח תמוז תרצ"א, ברלין: הברית העברית העולמית, 1932
  • ברית עברית עולמית: מטרות ופעולות, ירושלים, טבת תשכ"ה, דצמבר 1964
  • הכנס השישי של ברית עברית עולמית בלונדון, בצרון ו, 24–25 (אדר תשמ"ה), 110
  • נורית גוברין, "כל טוב ספרד – כנס מדריד (23-27.8.1998)", מאזנים עג, 5 (שבט תשנ"ט, פברואר 1999), 34–36
  • ניסן הרפז, "כנס עברי מדעי לציון שבעים שנה ליסודה של ברית עברית עולמית בברלין", לשוננו לעם, נא–נב, ג (התש"ס–התשס"א), 117–118
  • בנימין ראביד, "שמעון ראבידוביץ וברית עברית עולמית: פרק ביחסים בין תרבות עברית בתפוצה לאידאולוגיה הציונית", בתוך: אברהם בן-אמיתי (עורך), ברית עברית עולמית כנס 16 ("מחקרים ומסות בלשון העברית ובספרותה: ברית עברית עולמית: דברי הכינוס המדעי העברי השישה-עשר באירופה: האוניברסיטה החופשית, ברלין, תמוז תשס"א – יולי 2001"), ירושלים: ברית עברית עולמית, תשס"ד, עמ' 119–154
  • אלכסנדר רוזנפלד, "יובל שנים לברית העברית העולמית", עם וספר א (תשמ"א), 10–14

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ השחר, 1879, תרל"ט
  2. ^ ברית עברית עולמית: מטרות ופעולות, עמ' 11
  3. ^ ברית עברית עולמית: מטרות ופעולות, עמ' 12
  4. ^ איגוד הפרופסורים לעברית בארצות-הברית
  5. ^ הכנסייה העברית בברלין, 1932, עמוד 80
  6. ^ לשוננו לעם, חוברת ג' ע' 117-118, תש"ס-תשס"א
  7. ^ ברית עברית עולמית: מטרות ופעולות, עמ' 27
1931

שנת 1931 היא השנה ה-31 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1931 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

אריה טרטקובר

אריה טַרְטָקוֹבר (Tartakower;‏ 28 בספטמבר 1897, תרנ"ז – 20 בנובמבר 1982, תשמ"ג) היה סוציולוג של עם ישראל ומנהיג ציוני.

דב ליפץ

דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, עסקן ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר". מיוזמי פרויקט הנצחת יהדות ליטא ומעורכי הספר.

ה'תרצ"א

ה'תרצ"א (5691) או בקיצור תרצ"א היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-23 בספטמבר 1930, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 11 בספטמבר 1931. שנה מסוג גכה, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים. זו שנת שמיטה.

האוניברסיטה החופשית של ברלין

האוניברסיטה החופשית של ברלין (בגרמנית: Freie Universität Berlin) היא הגדולה מבין ארבע האוניברסיטאות הממוקמות בברלין. האוניברסיטה נוסדה ב-1948 בידי סטודנטים וסגל שפרשו מאוניברסיטת הומבולדט, שהייתה אז תחת השפעה סובייטית, בשל השקפותיהם הפוליטיות.

ב-1968 הייתה האוניברסיטה מרכז לתנועת סטודנטים שמאלנית שפעלה במקביל לתנועות סטודנטים אחרות בעולם כמו אלו שבלונדון, פריז וברקלי. בשנות השמונים נהייתה לאוניברסיטה הגרמנית הגדולה ביותר ומנתה 66,000 סטודנטים. עם הרחבתה של אוניברסיטת הומבולדט בשנות התשעים ירד מניין תלמידיה ל-38,000.

באוקטובר 2007 העניקה לה קרן המדע הגרמנית (Deutsche Forschungsgemeinschaft) מעמד של "אוניברסיטה עלית" בשל איכות המחקרים הנערכים בה כחלק מה-German Universities Excellence Initiative של הממשלה הגרמנית, שמקנה לה מימון נוסף. החל משנת 2009 האוניברסיטה החופשית של ברלין מדורגת בין 100 האוניברסיטאות הטובות בעולם בדירוג QS של אוניברסיטאות בעולם.

בשנת 2001 קיימה האוניברסיטה החופשית של ברלין בשיתוף ברית עברית עולמית כנס חגיגי (הכנס ה-16) בברלין במלאת שבעים שנה להקמת הברית בעיר זו.

הלבנון

"הַלְּבָנוֹן" היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל. יצא לאור בהפסקות, ובתדירות שונה, בשנים 1863–1886 (20 כרכים שנתיים), בירושלים, בפריז, במיינץ ובלונדון. עורכו הראשי במשך כל השנים היה יחיאל ברי"ל.

חיים נחמן ביאליק

חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות על התרבות העברית המודרנית, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

הסופר הרוסי מקסים גורקי כתב:

ברוך קורצווייל, מפרשניו החשובים של ביאליק, כתב על ביאליק:

יצירותיו של ביאליק תורגמו לשפות רבות, ובהן תרגומים רבים לאנגלית, לצרפתית, לגרמנית, לרוסית, לערבית (על ידי זכאי אהרן) וליידיש.

יהודה ליב לוין

יהודה ליב לוין (בכתיב יידי: לעווין; בר"ת: יְהַלֵּ"ל או יְהָלַ"ל; תר"ה, 1844, מינסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – דצמבר 1925, קייב, אוקראינה הסובייטית) היה פובליציסט, מסאי, משורר וסופר משכיל עברי, מראשוני חיבת ציון.

יהודית חולודנקו (חלד)

יהודית חולודנקו (ידועה בשם המשפחה חלד; 1900-1956), הייתה מחנכת בשפה העברית ופעילה חברתית-ציונית. חברה בוועד ההורים המרכזי בתל אביב ובהתאחדות לשוויון נשים.

יוסף לנג

ד"ר יוסף (יוסי) לַנג (7 בפברואר 1944 – 19 באוגוסט 2013) היה היסטוריון, חוקר תולדות החינוך ותולדות עם ישראל, סופר ומחבר הביוגרפיה של אליעזר בן-יהודה.

לייב קופרשטיין

יהודה לייב קוּפֶּרשטיין (L. Kuperstein;‏ 30 באפריל 1904, י"ט באלול תרס"ד – 17 בספטמבר 1992) היה סופר, עורך ספרותי, פובליציסט ומתרגם ישראלי יליד בסרביה.

מרדכי ניומן

מרדכי ניומן (Newman;‏ 19 ביוני 1896, תרנ"ו – 16 ביולי 1980, תש"ם) היה מו"ל ועסקן ציבור ישראלי, מייסד הוצאת מ' ניומן (1945–1980~).

משה בר-אשר

משה בר-אשר (בן הרוש במקור) (נולד בי"ב בתמוז תרצ"ט, 29 ביוני 1939, מרוקו) הוא בלשן ישראלי, מכהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית. הוא פרופסור אמריטוס בחוג ללשון העברית, מופקד הקתדרה לחקר הלשון העברית על שם חיים נחמן ביאליק באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. כיהן כנשיא הארגון "ברית עברית עולמית" (2015-2005). בר-אשר הוא חתן פרס ישראל לשנת תשנ"ג (1993), פרס בן-צבי לשנת תשס"ב (2002), חתן פרס רוטשילד לשנת תשס"ח (2008) ופרס א.מ.ת. לשנת 2012.

נורית גוברין

נורית גוברין (נולדה ב-5 בנובמבר 1935) היא חוקרת, סופרת, מורה, מרצה ופרופסור אמריטה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.

נתן גורן

נתן גוֹרֶן (גרינבּלַט, גרינבלאט) (ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ועסקן ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.

צבי זהר

ד"ר צבי זֹהר (זונֶנשיין) (לעיתים נכתב זוהר) (א' באייר תרנ"ח, 23 באפריל 1898, רוזדול, גליציה – ו' באדר תשל"ה, 16 בפברואר 1975, משמר העמק) היה מחנך ומחדש חינוכי ברוח החינוך החדש (הפרוגרסיבי), סופר ועורך ופעיל תרבות ישראלי, איש השומר הצעיר. ראש מחלקת בתי הספר והנוער שעל יד הלשכה הארצית של הקק"ל בפולין וראש מחלקת החינוך של מרכז רשת החינוך העברי בפולין "תרבות", ממייסדי ברית עברית עולמית, מראשוני השומר הצעיר, ממניחי היסוד לשיטת החינוך הקיבוצית שלה, ממייסדי המוסד החינוכי "שומריה" במשמר העמק ומנהל סמינר הקיבוצים. עורך המדורים לחינוך ולאמנות בספרית פועלים, מייסד ועורך כתב העת לחינוך ואמנות "אופקים", מייסד השבועון לילדים "משמר לילדים". פרסם מאמרים וספרים רבים בתחומי חינוך ואמנות.

רחל מורפורגו

רחל מוֹרפּוּרגוֹ (Morpurgo;‏ 1790–1871) הייתה משוררת עברייה איטלקייה.

שמחה רז

שמחה רז (נולד בב' באלול תרצ"א, 15 באוגוסט 1931) הוא סופר, יליד ירושלים, בן למשפחת רקובר ונכד למשפחת מנדלבוים, מהמשפחות הנכבדות בירושלים.

שמעון ראבידוביץ'

ד"ר שמעון רָאבִידוֹבִיץ' (רבידוביץ; ביידיש: שמעון ראַווידאָוויטש; בפולנית: Simon Rawidowicz; ד' בחשוון תרנ"ז, 11 באוקטובר 1896, גְרַיֶיבוֹ, פלך סובאלק, האימפריה הרוסית – כ"ב תמוז תשי"ז, 23 ביולי 1957, וולת'אם, מסצ'וסטס) היה הוגה דעות, היסטוריון, סופר וחוקר עברי.

ראבידוביץ' הוא אחד החוקרים וההוגים העבריים החשובים והפחות מוערכים במאה ה-20. תרומתו נדחקה ונשכחה, בעיקר מכיוון שתפיסתו המרכזית על אודות תפקידה של הגולה בחיי העם היהודי סתרה את תפיסתם של ציוני ארץ ישראל. להכרה זכה מפי גדולים, בהם דוד בן-גוריון, רק לאחר מותו.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.