ברית מילה

ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם. המצווה היא גם חלק מהותי בתהליך הגיור של זכר, לרבות עבד כנעני. לפי המקרא מקורה בציווי של אלוהים לאברהם. אדם שלא נימול נקרא במקרא ערל[1] ודינו של יהודי שלא נימול במזיד הוא כרת.

נהוג לערוך את הברית בטקס חגיגי, כשהמילה מבוצעת על ידי מוהל.

מצוות מילה
(מקורות עיקריים)
Covenant of Abraham
מילת תינוק בטקס חגיגי
מקרא ספר בראשית, פרק י"ז, פסוקים ט'-י"ד
משנה תורה הלכות מילה, פרק א'
שולחן ערוך יורה דעה, סימנים ר"ס-רס"ו
ספרי מניין המצוות ספר המצוות, עשה רט"ו
ספר החינוך, מצווה ב'

מצוות מילה

מקור המצווה

Isaac's circumcision, Regensburg c1300
מילת יצחק על ידי אברהם, ספר תורה מרגנסבורג, שנת 1300 לערך

האזכור העיקרי למצווה זו מופיע בפרשת לך לך בחומש בראשית, כאשר אלוהים כורת ברית עם אברהם. לברית זו שני חלקים, כאשר אלוהים מבטיח לאברהם: ריבוי צאצאים, עמים ומלכים מזרעו, הקמת ברית עד בין אברהם וזרעו לאלוהים, וירושת כל ארץ כנען. אברהם מתחייב בברית זו למול עצמו (אברהם היה אז בן 99) ואת זרעו לדורות, כאות לקיום הברית. עניין נוסף שצורף לברית זו הוא שינוי שמם המקורי של אברם ושרי לאברהם ושרה.

אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ וְהָיִיתָ לְאַב הֲמוֹן גּוֹיִם: וְלֹא-יִקָּרֵא עוֹד אֶת-שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב-הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ: וְהִפְרֵתִי אֹתְךָ בִּמְאֹד מְאֹד וּנְתַתִּיךָ לְגוֹיִם וּמְלָכִים מִמְּךָ יֵצֵאוּ: וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ: וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל-אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים:

לאחר הגדרת נוסח הברית, מופיעה המצווה של אלוהים לאברהם לבצע את ברית המילה. בפרשה זו מצורף ציווי לדורות למול כל זכר מזרע אברהם בן שמונה ימים (וכן עבדים), ומוצג עונש חמור על צאצאי אברהם שלא ימולו עצמם.

זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר: וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם: וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם: יְלִיד בָּיִת וּמִקְנַת-כֶּסֶף מִכֹּל בֶּן-נֵכָר אֲשֶׁר לֹא מִזַּרְעֲךָ הוּא: הִמּוֹל יִמּוֹל יְלִיד בֵּיתְךָ וּמִקְנַת כַּסְפֶּךָ וְהָיְתָה בְרִיתִי בִּבְשַׂרְכֶם לִבְרִית עוֹלָם: וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ אֶת-בְּרִיתִי הֵפַר:

בהמשך פרשה זו מופיעה הבטחה לאברהם להולדת יצחק בשנה הבאה משרה, והבטחה כי ברית הנכרתת תמשך מיצחק, ולא מישמעאל. המילה נזכרת שוב בפרשת בא שבספר שמות, כתנאי מקדים להשתתפות באכילת קרבן הפסח: "וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר וְעָשָׂה פֶסַח לַה' הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר וְאָז יִקְרַב לַעֲשֹׂתוֹ וְהָיָה כְּאֶזְרַח הָאָרֶץ וְכָל עָרֵל לֹא יֹאכַל בּוֹ".[2] מצוות המילה נזכרת גם בפרשת תזריע שבספר ויקרא, בתוך פרשיית טומאת היולדת: "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ".[3]

על אף שהמילה מוזכרת במקרא באופן מפורש כמצווה, אין במקרא הסבר מדויק כיצד לבצע את הליך המילה או את הטקס, בדומה למצוות רבות אחרות.

החייבים במצווה

זכרון ברית לראשונים.pdf&page=5
"זיכרון ברית לראשונים" מאת יעקב הגוזר ובנו גרשום הגוזר, אסף וערך יעקב בן מרדכי גלסברג, 1892 ברלין. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 5
Britmila2
תינוק לאחר ברית מילה

ברית המילה בהיסטוריה

Parmigianino, circoncisione
מילת ישו (הנזכרת בבשורה על פי לוקאס, ב' כ"א) ציור מאת פארמיג'אנינו. חג מילת המושיע מצוין על ידי כנסיות רבות ב-1 בינואר, שמונה ימים לאחר חג המולד.

הליך המילה

Göttingen-Beschneidungswerkzeuge.02
סט מכשירים המשמשים לשם ביצוע ברית המילה, תצוגה במוזיאון העיר גטינגן
Milah instruments
ערכת כלי ברית מילה: משחזת, מגן עטרה, מפריד, סכין מילה, מספריים ושפופרת מציצה

מהלך הטקס

BRIT MILA
תינוק בידי סנדקו, הישוב על כיסא אליהו

הערות שוליים

  1. ^ בתנ"ך משמש הביטוי "ערֵלים" ככינוי גנאי נפוץ לפלשתים (ספר שופטים, פרק י"ד, פסוק ג'; ספר שמואל א', פרק ל"א, וכן בקינת דוד - ספר שמואל ב', פרק א', פסוק כ' ובמקומות נוספים)
  2. ^ שמות י"ב, מ"ח
  3. ^ ספר ויקרא, פרק י"ב, פסוק ג'.
  4. ^ "וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ אֶת בְּרִיתִי הֵפַר."
  5. ^ מיקרופדיה תלמודית, הערך "בני קטורה"
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף כ"ז, עמוד א'
  7. ^ ראו יעל לוין, "אשה כמאן דמהילא דמיא – דומה האישה למי שמהול", מסכת ב (תשס"ד), עמ' 27–45
  8. ^ 8.0 8.1 מדרש תנחומא (פרשת תזריע, פסקה ה')
  9. ^ ספר האמונות והדעות, מאמר שלישי, פרק י'
  10. ^ ספר הכוזרי, מאמר ראשון, קט"ו
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 מורה נבוכים, חלק שלישי, פרק מ"ט, בתרגום מיכאל שורץ
  12. ^ תפארת ישראל פרק ב', בביאור שיטת רבי עקיבא שהוזכרה לעיל והכתוב במדרש תנחומא פרשת שמיני אות ט'
  13. ^ דברים פרק י' פסוק טז'
  14. ^ ירמיהו פרק ו' פסוק י'
  15. ^ באר הגולה, באר החמישי, פרק ד', ותפארת ישראל פרק יט'
  16. ^ טללי אורות, ז'
  17. ^ כתבי הירודוטוס, ספר II, סעיף 104 (תרגום אלכסנדר שור)
  18. ^ יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר ראשון, פרק כב
  19. ^ דיודורוס סיקולוס, ביבליותקה היסטוריקה, ספר 1, פרק 28, סעיפים 3-1; פרק 55, סעיף 5
  20. ^ סטראבון, גאוגרפיקה, ספר 16, פרק 2, סעיף 37; פרק 4, סעיף 9; ספר 17, פרק 2, סעיף 5
  21. ^ Horatius, Sermones, I, 9:70
  22. ^ יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, מאמר שני, פרק יג
  23. ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 13, פרק יא, פסקה ג, סעיף 319
  24. ^ פטר שפר, יוּדוֹפובּיה - גישות כלפי היהודים בעולם העתיק; פרק 5 מילה; ספריית "הילל בן-חיים" הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010; עמ' 143
  25. ^ פטרוניוס, סאטיריקון (פרק 13), 102, 14-13; בתוך: פטר שפר, יודופוביה, פרק 5 מילה, עמ' 146 (תרגום: אריה חורשי)
  26. ^ Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. I, LXX. Petronius, no. 195, p. 444; פטר שפר, יודופוביה, פרק 3, עמ' 115 (תרגום: מאנגלית: להד לזר)
  27. ^ יובנאליס, סטירה יד, 104-96; בתוך: פטר שפר, יודופוביה, פרק 3, עמ' 118–119 (תרגום: רחל בירנבאום)
  28. ^ Martialis, Epigrammata, VII, 30; בתוך: פטר שפר, יודופוביה, פרק 5 מילה, עמ' 147 (תרגום מאנגלית: להד לזר)
  29. ^ Martialis, Epigrammata, VII, 35; בתוך: פטר שפר, יודופוביה, פרק 5 מילה, עמ' 148 (תרגום מאנגלית: להד לזר)
  30. ^ Martialis, Epigrammata, VII, 82; בתוך: פטר שפר, יודופוביה, פרק 5 מילה, עמ' 150 (תרגום מאנגלית: להד לזר)
  31. ^ Martialis, Epigrammata, XI, 94; בתוך: פטר שפר, יודופוביה, פרק 5 מילה, עמ' 151 (תרגום מאנגלית: להד לזר)
  32. ^ Persius, Saturae, V, 184
  33. ^ טאקיטוס, דברי־הימים, ספר חמישי, פרק ה
  34. ^ סויטוניוס, חיי שנים־עשר הקיסרים, דומיטיאנוס, 12
  35. ^ היסטוריה אוגוסטה, חיי הדריאנוס, 14, 2; בתוך: פטר שפר, יודופוביה, פרק 5 מילה, עמ' 154 (תרגום מרומית: דוד גולן)
  36. ^ Rutilius Namatianus, De Reditu Suo, I, 387; בתוך: פטר שפר, יודופוביה, פרק 5 מילה, עמ' 153 (תרגום מאנגלית: להד לזר)
  37. ^ ספר מקבים א, א, 48, 60-61; ספר מקבים ב, ו, 10
  38. ^ "וימלו את הילדים הערלים, אשר מצאו בגבולות ישראל, בכוח" (ספר מקבים א, ב, 46. (תרגום אריאל רפפורט, עמ' 134)) פרופ' רפפורט משער שהכוח הופעל נגד פקידי השלטון שהופקדו על אכיפת הגזירות
  39. ^ כך למשל הורדוס תבע מסילאיוס הערבי שימול עצמו; בתו של אגריפס הראשון תבעה זאת מאפיפאנס בן מלך קומאגנה; על אריצו מלך אמסה נאמר שמל עצמו בשנת 52 לספירה; וכן לגבי פולמוס מלך פונטוס וקיליקיה בשנת 62 לספירה. מקור: מרדכי א' ראבילו, "גזרת המילה כאחד הגורמים למרד בר-כוכבא", בתוך: מרד בר-כוכבא: מחקרים חדשים, (עורכים: אהרן אופנהיימר ואוריאל רפפורט), הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ד 1948, עמ' 29-30
  40. ^ Henry Chadwick, Origen: Contra Celsum, Cambridge UP, עמ' 79 והערת שוליים. וכן Ra'anan Abusch, "Negotiating Difference: Genital Mutilation in Roman Slave Law and the History of the Bar Kohba Revolt" in Peter Schäfer, The Bar Kokhba war reconsidered, עמ' 75
  41. ^ מרדכי א' ראבילו, "גזרת המילה כאחד הגורמים למרד בר-כוכבא", בתוך: מרד בר-כוכבא: מחקרים חדשים, (עורכים: אהרן אופנהיימר ואוריאל רפפורט), הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ד 1948, עמ' 27–46. דעה שונה בנושא יש לפייר קורדייה, Ra'anan Abusch, "Negotiating Difference: Genital Mutilation in Roman Slave Law and the History of the Bar Kohba Revolt" in Peter Schäfer, The Bar Kokhba war reconsidered, עמ' 76
  42. ^ היסטוריה אוגוסטה, הדריאנוס, 14, 2
  43. ^ Aharon Oppenheimer, "The Ban on Circumcision as a Cause of the Revolt: A reconsideration" in Peter Schäfer, The Bar Kokhba war reconsidered, עמ' 55. אופנהיימר מביא כעדות לפקפוק ב"היסטוריה אוגוסטה" חוקרים כמומסן וסיים. על הדעות הקדומות בהן החזיק כותב החיבור מובאים עיוניהם של חוקרים נוספים
  44. ^ לביבלוגרפיה בעניין ראו: מנחם מור, מרד בר-כוכבא - עוצמתו והיקפו, פרק ראשון: "הסיבות לפרוץ מרד בר-כוכבא", הוצאת יד יצחק בן-צבי והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים תשנ"ב 1991, ISBN 9652170798 עמוד 91 ובהערה 73
  45. ^ מנחם מור, מרד בר-כוכבא - עוצמתו והיקפו, הוצאת יד יצחק בן-צבי והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, ירושלים תשנ"ב 1991, ISBN 9652170798 (עמ' 95-97)
  46. ^ "תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: כל מצוה שמסרו ישראל עצמן עליהם למיתה בשעת גזרת המלכות, כגון עבודת כוכבים ומילה - עדיין היא מוחזקת בידם, וכל מצוה שלא מסרו ישראל עצמן עליה למיתה בשעת גזרת המלכות, כגון תפילין - עדיין היא מרופה בידם." (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ל, עמוד א')
  47. ^ Circumcidere Iudaeis filios suos tantum rescripto divi Pii permittitur: in non eiusdem religionis qui hoc fecerit, castrantis poena irrogatur
    מתוך מודסטינוס, הכללים, ספר שישי.
    תרגום חופשי: יהודים רשאים למול רק את בניהם. וזאת בהסתמך על רסקריפטום של פיוס האלוהי. אולם אם מילה תיעשה במי שאינו בן הדת היהודית, ייענש עושה המילה בעונש המוטל על מי שמסרס
    גם יוליוס פאולוס באוסף החוקים שלו כתב כי מותר לערוך ברית מילה רק ביהודים ומי שיעבור על חוק זה ייענש בעונש חמור
  48. ^ יעקב כ"ץ, "המאבק על קיום ברית מילה במחצית הראשונה של המאה הי"ט", בתוך: ההלכה במיצר: מכשולים על דרך האורתודוקסיה בהתהוותה, הוצאת י"ל מאגנס, 1992. עמ' 123-147.‏ Judith Bleich, "The Circumcision Controversy in Classical Reform in Historical Context", בתוך: טורים, מחקרים בהיסטוריה ותרבות יהודית מוגשים לד"ר ברנרד לנדר, KTAV Publishing House, 2007. עמ' 1-28
  49. ^ משרד הדתות, חוזר מנכ"ל משרד הדתות, 18 במרץ 1990, אתר משרד הדתות
  50. ^ קובי נחשוני, ברית מילה לבן 92, באתר ynet, 13.11.14
    מתוך אתר הארגון
  51. ^ נחשוני, קובי (21 במרץ 2007). "סקר: 97% לא מוותרים על ברית המילה". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-26 בפברואר 2018.
  52. ^ סקר מכון גוטמן לסקרים והמכון הישראלי לדמוקרטיה עבור קרן אבי חי ישראל, עמוד 37
  53. ^ 53.0 53.1 שו"ת מנחת יצחק חלק ה' סימן כד'; שו"ת ציץ אליעזר חלק ח' סימן כט';
  54. ^ "אמר רבה בר יצחק אמר רב לא ניתנה פריעת מילה לאברהם אבינו" (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ע"א, עמוד ב')
  55. ^ 55.0 55.1 ירושלמי שבת פרק יט' הלכה ב'
  56. ^ התוספות, על יבמות עא, ב, דיבור המתחיל: "לא ניתנה פריעת מילה לאברהם אבינו"
  57. ^ שבת פרק יט' הלכה ו'
  58. ^ שו"ת חתם סופר חלק ב' יו"ד רמט'
  59. ^ פירוש פני משה על הירושלמי שם
  60. ^ כך מבואר בשו"ת ציץ אליעזר, חלק ה' סימן יד'
  61. ^ במאמרו "משיכת ערלה ותקנת הפריעה", בתוך: ציון נ"ד, א (תשמ"ט), עמ' 105–117 טען רובין "שרק מילה ללא פריעה מאפשרת משיכת עורלה." אברהם קורמן טען נגדו (בספרו "מושגים בהלכה", פרק כ': "מילה ופריעה") שגם לאחר פריעה תיתכן משיכת עורלה. במאמר נוסף, "Brit Milah: A Study of Change in Custom", טוען רובין שמשיכת העורלה אורכת שנים, וזאת עקב הפריעה וחיתוך מרבי בעור החיצוני
  62. ^ (תלמוד בבלי, שבת, קל"ג ע"א, ד"ה "ופורעין")
  63. ^ נייר עמדה של איגוד רופאי הילדים האמריקאי מציין שישנן שלוש טכניקות נפוצות למילה (רפואית) של ולדות, ובין המשותף לשלושתן הוא הפרדת הקרום שתחת העורלה (inner preputial epithelium) מהשכבה החיצונית של ראש הפין (epithelium of the glans), על מנת שבהמשך יכרת יחד עם העורלה
  64. ^ (מסכת שבת, פרק יט', משנה ב')
  65. ^ אגרת השמד - מאמר קדוש השם: "כך אמרו חז"ל: משה היה מל ויהושע פורע ואהרן מוצץ ואספו ערלות חמרים חמרים והיה דם מילה מתערב בדם פסח, ובזה היו ראוים ליגאל."
  66. ^ (מסכת שבת, קל"ג ע"ב)
  67. ^ (זיכרון ברית לראשונים, ברלין תרנ"ב, עמ' 20)
  68. ^ המנהג מוזכר בספר "זוכר הברית" (אוזהאראד-אונגוואר, תרצ"א),יא, יח-יט
  69. ^ 69.0 69.1 69.2 מסורת המציצה – שדה קרב רפואי במלחמת תרבות
  70. ^ לפי המוהל ד"ר אריה ולדמן
  71. ^ 71.0 71.1 71.2 עמירם ברקת, 3 תינוקות מתו אך החרדים בניו יורק מסרבים להפסיק "מציצה" בברית מילה, באתר הארץ, 7.9.2005
  72. ^ "החדשות - בגלל המוהל: תינוקות נדבקו בהרפס". mako. 11 ביוני 2018. בדיקה אחרונה ב-12 ביוני 2018.
  73. ^ פרוטוקול למניעת זיהום הרפס בילוד, מחלקת הבריאות של מדינת ניו יורק
  74. ^ ד"ר איתי גל, ברית מילה מגינה גם על נשים מפני איידס, באתר ynet, 12 בפברואר 2006
  75. ^ Singh-Grewal D1, Macdessi J, Craig J., Circumcision for the prevention of urinary tract infection in boys: a systematic review of randomised trials and observational studies., PubMed, ‏2005
  76. ^ Morris, B., Wodak, A., Mindel, A., Schrieber, L., Duggan, K., Dilley, A., Willcourt, R., Lowy, M., Cooper, D., Lumbers, E., Russell, C. and Leeder, S. (2012) [1] Open Journal of Preventive Medicine, 2, 79-92. doi: 10.4236/ojpm.2012.21012.
  77. ^ מחקר רב-מרכזי שבוצע בישראל על אודות סיבוכי מילה [2]
  78. ^ "43 תינוקות בשנה מגיעים לבתי חולים בעקבות סיבוכים בברית מילה", כתבה באתר תאגיד השידור הישראלי
  79. ^ Circumcision Policy Statement באתר AAP
  80. ^ https://www.aap.org/en-us/advocacy-and-policy/aap-health-initiatives/Mental-Health/Pages/AAP-Policy-Statements.aspx תוקף ניירות העמדה של ה-AAP
  81. ^ יהודה ברוך, ראש מנהל הרפואה, בריתות מילה למבוגרים, מינהל הרפואה, משרד הבריאות, ‏2003
  82. ^ נוסח העתירה, תגובות ופסק הדין, בתצלום-חטף (snapshot) של אתר עמותת בן שלם, שנשמר בארכיון האינטרנט בתאריך 22 במרץ 2016
  83. ^ נוסח ההצהרה המלא
  84. ^ אריאל כהנא, "איסור ברית המילה – כתם מוסרי על אירופה", באתר nrg‏, 4 באוקטובר 2013
  85. ^ ישי קרוב, מזכ"ל מועצת אירופה: לא תיאסר ברית מילה, באתר ערוץ 7, 9 באוקטובר 2013
  86. ^ קובי נחשוני, מועצת אירופה חזרה בה: המילה לגיטימית, באתר ynet, 2 באוקטובר 2015
  87. ^ נוסח ההצהרה המלא
27 באוקטובר

27 באוקטובר הוא היום ה-300 בשנה, (301 בשנה מעוברת) בשבוע ה-44 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 65 ימים.

אולם אירועים

אולם אירועים הוא חלל במבנה, המשמש לקיום אירועים פרטיים למספר רב של משתתפים על בסיס מסחרי. האירועים האופייניים הנערכים באולם אירועים הם חתונות, מסיבות שונות וכן (בחברה היהודית) מסיבות ברית מילה ובר מצווה.

אולמות אירועים עשויים לארח מספר משתנה של משתתפים באירועים. הקטנים שבהם יכולים לארח כ-100 עד 200 אורחים, ועד הגדולים ביותר – אלף אורחים ויותר. לעיתים קרובות קיים בצמוד לאולם המקורה גם שטח פתוח תחת כיפת השמיים, העומד לרשות אורחי האירוע.

קיימים בתי עסק לעריכת אירועים בשטח פתוח תחת כיפת השמיים, עם או בלי אולם המשולב בהם, שהוא לרוב שווה בשטחו לשטח האירועים הפתוח או קטן ממנו. השם השגור לאתרים אלו בישראל הוא גן אירועים.

אולמות אירועים מתקיימים לא רק כעסקים עצמאיים אלא גם במסגרת בתי מלון, המשכירים אולמות שלהם לשם עריכת אירועים. מצויות גם מסעדות המשכירות חלק משטחן או את כולו לשם עריכת אירועים, אך בהן מדובר לרוב באירועים בעלי קהל משתתפים מצומצם של עשרות אורחים בלבד.

אולם האירועים ערוך לארח אורחי אירועים בישיבה סביב שולחנות. באולמות בישראל כיום מקובלת הישיבה סביב שולחנות שבהם שמונה עד שנים עשר מקומות ישיבה. בחו"ל מקובלת גם ישיבה סביב שולחנות מלבניים שבהם עשרות מקומות ישיבה. סידור הישיבה סביב השולחנות נקבע על יד בעלי האירוע.

בנוסף לשטח ישיבה יש באולם אירועים שטח פתוח המיועד לריקודים של משתתפי האירוע.

בחתונות בישראל מקובל לא פעם לערוך את טקס החופה במסגרת אירוע קבלת הפנים לאורחים ובנוכחותם. לשם כך קיים כמעט בתוך כל אולם אירועים מבנה דמוי חופה המאפשר את עריכת הטקס תחתיו. בחו"ל נערך לרוב טקס הנישואין בכנסייה או במשרדי העירייה (בטקס נישואין אזרחי) ואולם האירועים מיועד רק לשמש כמקום קיום קבלת הפנים לאורחי החתונה לאחר הטקס.

באולם קיימת בדרך כלל מערכת הגברה המאפשרת השמעת מוזיקה לריקודים, נאומים ודברי ברכה. לבעלי אירוע המתקיים באולם יש לרוב אפשרות לשכור תקליטן שינגן מוזיקה באירוע בנפרד משכירת האולם. כמו כן יש באפשרותם לשכור נותני שירותים נוספים שיופיעו באולם, כמו זמרים. לעיתים יש באולם גם אמצעים לצורך הקרנת תמונות וסרטים.

אולם אירועים ערוך להגיש לאורחי האירועים ארוחות ובדרך כלל קיים במסגרתו מטבח המכין את האוכל. ההגשה לאורחים נעשית ישירות לשולחנות על ידי מלצרים, או במתכונת של ארוחת מזנון, באמצעות שולחנות הגשה הפזורים באולם. תפריט הארוחה נקבע על ידי בעלי האירוע. בגני אירועים שיש בהם גם אולם מוגשת הארוחה לאורחים בדרך כלל בתוכו.

באולם יש בדרך כלל גם דלפק באר, המגיש לאורחים משקאות קלים וחריפים. משקאות אלו גם מוגשים ישירות לשולחנות האורחים על ידי מלצרים.

גודלם ותכנונם הפיזי של אולמות האירועים הוא מגוון וכך גם עיצובם ורמת השירות הניתן בהם.

גזירות אנטיוכוס

גזירות אנטיוכוס, הידועות גם כגזירות השמד, היו גזירות דת שהוטלו על היהודים על ידי אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס" בשנת 167 לפנה"ס. גזירות אלו היו אירוע יוצא דופן בהיסטוריה של הדתות במערב, עד אז. גזירות השמד היו המניע המיידי לפרוץ מרד החשמונאים. במובן עמוק יותר, הייתה זו התנגשות בין דת מונותיאיסטית לבין דת פוליתאיסטית.

זבד הבת

זבד הבת (ידוע גם כ"שמחת הבת" "מסיבת הבת" או "בריתה") הוא טקס יהודי הנהוג בעדות שונות, בו נערכת סעודת הודיה על הולדת בת במשפחה. לעיתים נערך הטקס סמוך לזמן הלידה, ואז גם מוכרז בו שמה הפרטי של הבת החדשה, בדומה לטקס ברית מילה.

יהדות דנמרק

יהדות דנמרק היא קהילה יהודית קטנה יחסית, הראשונה מבין קהילות סקנדינביה. ההיסטוריה הידועה לנו בבירור לגביה מתחילה רק במאה ה-17. יתרונה של יהדות דנמרק היא כי לרוב לא אירעו בה מקרים אנטישמיים, והיחס של העם הדני כלפיהם היה סבלני בדרך כלל. המעשה הידוע ביותר שביצעו הדנים לטובת היהודים הוא הצלתם בתקופת הכיבוש הנאצי בדנמרק.

כאן תרבות

כאן תרבות היא תחנת רדיו ישראלית, השייכת לתאגיד השידור הישראלי. התחנה החליפה את רשת א' של קול ישראל. ב-15 במאי 2017 החלו שידורי התחנה. התחנה משדרת תוכניות מגוונות בתחומים רבים: תרבות, אמנות, ספרות ושירה, מסורת, פולקלור, היסטוריה ותוכניות ייעוץ מומחים. בין התוכניות הבולטות בתחנה: "גם כן תרבות"', עם גואל פינטו העוסקת בתרבות, "שלושה שיודעים" עם דודו ארז העוסקת במדע וידע מזווית קומית, "ברית מילה" תוכנית ראיונות אישית בהגשת שלומי חתוכה, תוכנית ההגות "התבודדות" עם עמיחי חסון ויאיר אסולין, "חתירה אל ההווה" תוכנית אישית של גלעד כהנא, "אש זרה" עם נדב הלפרין שמשלבת בין יהדות, תרבות והיסטוריה, "המעבדה" עם גיל מרקוביץ', ו"מה שכרוך": יומן ספרות יומי עם יובל אביבי ומיה סלע, שירי לב ארי, וענת שרון בלייס.

כיסא אליהו

כיסא אליהו (מכונה לעיתים כיסא של אליהו) הוא כיסא מיוחד אותו מכינים לעריכת ברית מילה, שלפי המסורת משמש את אליהו הנביא המשתתף בכל ברית מילה. מנהגים וסגולות שונות נקשרו בעניין הכנת הכסא.

מוהל

ביהדות, מוֹהֵל הוא אדם המבצע את ברית המילה המסורתית.

מזכרת

מזכרת היא חפץ הנרכש או ניתן במתנה לשם סימול הזכרונות המקושרים אליו. המונח "מזכרות" מקושר לרוב למוצרי הקיטש הנמכרים בחנויות מתנות ומזכרות הנמכרות לתיירים סביב העולם, אך מזכרת יכולה להיות כל חפץ העשוי לשמש מושא אספנות, שאדם יביא עמו בשובו מטיול, מסע או אירוע. לחפץ עצמו עשוי להיות ערך פסיכולוגי בלבד, של סימול חוויה מהעבר.

מזכרות הנמכרות לתיירים כוללות לרוב מידע על המיקום (שם המקום, מפה) או דימויים ויזואליים אופייניים כגון מבנים, נופים, אתרי תיירות, פריטי פולקלור ואמנות מקומיים וכדומה.

מזכרות מעוצבות לרוב באופן שמתאים לאספנות. עיצובים נפוצים הם גלויות, מיניאטורות של מונומנטים, תמונות ותבליטים שבחלקם האחורי מגנט המיועדים להצמדה למקרר, כלים כגון ספלים, כפיות, מאפרות, אצבעונים, פעמונים, מחזיקי מפתחות, כלי כתיבה. גם אביזרי אופנה ולבוש משמשים כמזכרות כאשר מודפסים עליהם דימויים אופייניים. בעיקר משמשים למטרה זו חולצות טי, כובעים, סינרי מטבח וצעיפים.

מכירת מזכרות משרתת את הכלכלה המקומית באופן ישיר וכן עשויה לתרום לתיירות חוזרת או נוספת למדינה, בדומה לפרסום מ"פה לאוזן".

מזכרות מאירועים מוגדרות כ"ממורביליה". ביניהן נכללות מזכרות מאירועים היסטוריים (פיסות בטון מחומת ברלין נאספו עם הפלתה, תרמילי פגזים שימשו כאגרטלים בבתים ישראלים רבים לאחר מלחמת ששת הימים) ומאירועי ספורט, תרבות ובידור (כרטיס כניסה, תוכניה, סיכות בגד, פוסטרים).

במדינות רבות מקובל לתת מזכרות לאורחי אירועים משפחתיים כגון חתונה, בר מצווה, ברית מילה וכדומה. המזכרות כוללות הן עיצובים הדומים לעיצובי מזכרות תיירים (מיניאטורות, מגנטים, סימניות) והן צילומים מהאירוע, ממוסגרים או בהדפסה על מגנט. באירועים בעלי הקשר דתי או מסורתי יש לעיתים מזכרות אופייניות כגון מחזיק מפתחות עם ספרון תהילים או תורה, חמסה.

מחלות מין

מחלות מידבקות במגע מיני (באנגלית: STD - sexually transmitted disease) הן מחלות מידבקות המועברות באמצעות מגע מיני (כגון: זיבה, עגבת, פפילומה, איידס והרפס).

מחלות מין הן חיידקים, טפילים או נגיפים אשר מופצים בדרך כלל בפעילות מינית, כמו בחדירה ואגינאלית, אנאלית, מין אוראלי, נשיקה וחיכוך אברי מין.

הדבקה במחלות מין לא תמיד מלווה בתסמינים, דבר הגורם לכך שאדם הנדבק במחלה לא יכול לדעת זאת.

פעמים רבות אדם אשר נדבק במחלת מין מסוימת אינו מודע לכך שנדבק כי בתחילה המחלה אינה גורמות לסימפטומים, עובדה זו גורמת לסיכון גבוה יותר להדבקה של אנשים נוספים. תסמינים עשויים לכלול הפרשות מהנרתיק, הפין ופי הטבעת, צריבה במתן שתן, גרד, אדמומיות, כיבים על או מסביב לאיברי המין וכאבים באגן, אשכים ובטן תחתונה. מחלות מין מסוימות יכולות לעבור לתינוק בזמן ההריון או במהלך הלידה ולגרום לנזקים קשים ליילוד. מחלות מין אשר לא מטופלות עשויות להסתבך. הסיבוכים יכולים להיות דלקות אגן, דלקות ברחם, בשפכה ועוד, וחלקם יכולים אף לגרום לבעיות בהבאת ילדים וכניסה להריון..

יותר מ30 זני נגיפים (ואלפי תתי זנים), חיידקים וטפילים אשר יכולים לעבור בפעילות ומגע מיני.

החלוקה הרפואית המקובלת:

מחלות חיידקיות: כוללות כלמידיה, זיבה ועגבת.מחלות נגיפיות (ויראליות): כוללות הרפס גניטאלי, ו- HIV/ איידס, צהבת ופפילומה (קונדילומה).מחלות הנגרמות על ידי טפיל כוללות טריכומוניאזיס.למרות שדרך ההעברה העיקרי של מחלות המין היא בקיום יחסי מין, מחלות מסוימות יכולות לעבור גם במגע עם רקמות הגוף (עור בעור), מאם לתינוקה בחלב אם, או במעבר של דם ישירות אל תוך הוריד - כמו במקרים של עירוי דם או שימוש משותף במחטים להזרקת סמים.

בחלק ממחלות המין ניתן לצמצם את סיכויי ההדבקה וההידבקות באמצעות שימוש בקונדום. הדבר נכון במקרים של מחלות אשר עוברות במעבר של נוזלי גוף - כמו נגיף ה HIV, זיבה, כלמידיה, מיקופלזמה ועוד.

אולם במחלות אחרות, הקונדום מספק הגנה מוגבלת בלבד, כיוון שהחיידק או הנגיף יכול לעבור גם במגע בין עור לעור, פה לפה או בין נוזלי-גוף לעור - כמו במקרים של הרפס, עגבת, פפילומה ועוד.

הדרך היחידה למניעה מוחלטת של הידבקות והדבקה במחלות מין היא להימנע מכל סוג של מגע מיני, או להיבדק לפני קיום יחסי מין. בדיקות לגילוי מחלות מין נעשות על ידי דגימות דם ושתן, ולעיתים על ידי משטח, ואמינותן גבוהה. בדיקות כאלה זמינות כיום במדינות מפותחות ואף מסובסדות, אולם במדינות מתפתחות זמינותן נמוכה מאוד.

דרך יעילה נוספת להפחתת סיכוי ההדבקה בחלק ממחלות המין היא על ידי מילה זכרית (ברית מילה).

הכלל הסטטיסטי במחלות מין הוא שככל שמקיימים יחסים עם יותר שותפים, רמת הסיכון להידבקות עולה. נשים רגישות יותר להידבקות מאשר גברים, הואיל וזרע הגבר נשאר בנרתיק האישה, כאשר לא נעשה שימוש בקונדום.

מילה

האם התכוונתם ל...

מילה (ניתוח)

מילה היא ניתוח להסרת העורלה, שהיא העור העוטף ומכסה את קצה איבר המין של הזכר. המילה מתבצעת לרוב כחלק מטקס דתי שהוא מצווה ביהדות ובאסלאם ובזרמים מסוימים בנצרות, או מסיבות רפואיות לשם מניעת מחלות ושיפור ההיגיינה. הוערך שכ-30% מכלל הגברים ברחבי העולם נימולים.

סידור

הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים. בסידורים רבים ניתן למצוא גם דינים וברכות שונות ואת קריאות התורה לימים שני וחמישי. הסידור מלווה את היהודי מלידתו (ברית מילה) ועד מותו (הלוויה) והוא "ספר החיים של היהדות".

סנדק (יהדות)

סַנְדָּק הוא תפקיד סמלי-דתי ביהדות. לפי ספר הערוך, מקור המילה בלשון יוון ורומי ופירושה "פטרין (מלשון פטרון) ופרקליט"

ה"סנדק" הוא האיש המחזיק על ברכיו את הנימול בעת ביצוע המילה. בתלמוד הירושלמי נאמר שהסנדק הוא בחזקת שליח בית דין ונטען שהאב עצמו צריך להחזיק בילד ולא שליח. הסנדק מכונה גם "בעל הברית" והאמונה העממית אומרת שסנדקאות מביאה לעושר, לכן לא נותנים לאותו אדם להיות סנדק שוב ושוב, אלא מחלקים את הכבוד בין אנשים שונים (להביא לחלוקת העושר). ישנן קהילות בהן בוחרים שני סנדקים, האחד מביא את הילד מידי הנשים אל הסנדק השני, שמחזיק אותו בשעת המילה. יש גם מקומות בהם הכבוד מחולק בין גברים רבים שמעבירים את הילד מיד ליד. מנהג זה מכונה בקרב יהודי אשכנז "חייקעס"

יש מנהג שהסנדק נותן מתנות ליולדת ולילד בהגיע הילד לגיל שנה.

סעודת מצווה

ביהדות סעודת מצווה היא סעודה שמצווה לאכול בה כזית לחם. סעודת מצווה מיוחדת בכך שמותר לאכול בה בשר ולשתות יין גם בימים שאין עושים כן (כתשעת הימים), ואף בתענית בכורות מותר לבכורים לסעוד בה. כמו כן מותר לערוך סעודת מצווה גם בבית כנסת, מקום שעריכת סעודה רגילה אסורה בו.

פולחן

פולחן (מהשורש הארמי פל"ח, המקביל לשורש העברי עב"ד; בלועזית: ריטוּאָל) הוא מכלול הפעולות שאנשים מצווים או נוהגים לבצע במהלך טקס דתי או טקס מסורתי כלשהו.

הפולחן יכול לכלול צורה קבועה מראש לביצוע עבודת האל בדת מסוימת או בכת דתית. הפולחן יכול להתבטא כחלק מדוקטרינה חברתית רחבה או כאמונה אישית.

על אף שנהוג להשתמש בביטוי "פולחן" בהקשר של טקסים המתבצעים בבבתי תפילה כגון בתי כנסת או כנסיות, הקשר שבין הדוקטרינה של דת מסוימת לפולחנים המבוצעים בגינה משתנה במידה ניכרת בין דת לדת. לעיתים קרובות יש קשר ישיר בין דבקות דתית לבין פולחן, ובכך ברוב המקרים הפולחן מבטא הערצה לאלוהות[דרוש מקור].

אחת מצורות הפולחן הנפוצות ביותר בין הדתות הקדומות (שאף הייתה קיימת בתחילת דרכן של הדתות המונותיסטיות הגדולות) הייתה העלאת קורבנות. בדתות מסוימות היה אף נהוג להקריב קורבן אדם, או צורות אחרות של רצח פולחני. הדוגמה הבולטת לכך הייתה אצל האצטקים.

פולחנים היוו חלק מהתרבות האנושית במשך עשרות אלפי השנים האחרונות. ההוכחה המוקדמת ביותר לקבורה פולחנית תוארכה ללפני 20,000 שנה (לא נמצאו סימני קבורה בשלדים עתיקים יותר).

פרשת לך לך

פרשת לֶךְ-לְךָ היא פרשת השבוע השלישית בספר בראשית. היא מתחילה בספר בראשית, פרק י"ב, פסוק א' ומסתיימת בפרק י"ז, פסוק כ"ז. הפרשה עוסקת בתיאור קורות חייו של אברהם אבינו בחלק הראשון של חייו.

הפרשה מספרת על: קריאת אלוהים לאברם (שמאוחר יותר משנה שמו לאברהם) לצאת ממולדתו, ירידה למצרים והתחזות לאחיה של שרי, מריבת רועי אברהם ורועי לוט, מלחמת ארבעת המלכים את החמישה, מלכי צדק, גירוש הגר ולידת ישמעאל, ברית בין הבתרים, וברית המילה.

רבי נתן

רבי נתן, או רבי נתן הבבלי, היה תנא בבלי בדור הרביעי. עלה בצעירותו לארץ ישראל, כ-200 שנים לאחר עליית הלל הזקן, וכיהן כאב בית דין בסנהדרין שבאושא, תחת נשיא הסנהדרין, רבן שמעון בן גמליאל. מיוחסת לו המסכת אבות דרבי נתן, שהיא כעין גרסה מורחבת ומפורטת של מסכת אבות. מרבותיו של רבי יהודה הנשיא.

במשנה מוזכר רק פעמיים, בסוף מסכת ברכות ובסוף מסכת שקלים.

רבי נתן היה ידוע כדיין מומחה ש"יורד לעומק הדין". אחת מהלכותיו המפורסמות נקראת "שעבודא דרבי נתן":

"רבי נתן אומר: מנין לנושה בחבירו מנה וחבירו בחבירו, מניין שמוציאין מזה ונותנין לזה? תלמוד לומר: 'ונתן לאשר אשם לו'".הוא השתתף בניסיון להדחתו של רבן שמעון בן גמליאל, יחד עם רבי מאיר. לאחר שהניסיון סוכל, קנס רבן שמעון את רבי נתן שלא יזכירו את שמו בבית המדרש, ואת תורתו ימסרו בשם "יש אומרים".

היה מומחה בענייני ברית מילה, והורה מתי יש להזהר מלמול את התינוק, מחשש פיקוח נפש. הוא עצמו, הורה מתי למול תינוקות ששלושה בנים ממשפחתן נפטרו אחרי ברית מילה, והסביר מתי הזמן בו יש לערוך את ברית המילה. בעקבות כך, נקראו התינוקות "נתן הבבלי" על שמובמדרש קהלת ז' מובא: "טוב- זה רבי נתן, וחוטא- זה תלמידו". לאור מדרש זה נראה שהיה לו תלמיד שנעשה מין.

שבות

"שבות" היא החובה ההלכתית להימנע ממעשים, הפוגעים בשביתת השבת, אף שאינם חלק מל"ט מלאכות שבת או מתולדות ל"ט המלאכות. דין "שבות" כולל שלושה סוגי מעשים: פעולות שיש בהן הפרה מובהקת של שמירת ייחודיות השבת, פעולות הדומות למלאכות, ופעולות שהעושה אותן עלול להיגרר לביצוע מלאכה אסורה.איסורי שבות הוגדרו על ידי חז"ל ומעט מהם מוזכרים כאיסורים כבר בתנ"ך.חובת השבות חלה בשבתות, בימים טובים וביום הכיפורים.

ספר בראשית
פרשת בראשית בריאת העולםרקיעהמים העליוניםבריאת אדם וחוהאדם וחוהנחש הקדמוניחטא עץ הדעתקללת האדם והאשהקין והבלשירת למךמעשה בני האלוהים
פרשת נח תיבת נחהמבולברית הקשתשכרות נחתולדות בני נחמגדל בבל
פרשת לך לך מסעו של אברהם לארץ כנעןירידת אברהם למצריםמריבת רועי אברהם ורועי לוטמלחמת ארבעת המלכים את החמישהמלכי-צדק • בריחת הגר ולידת ישמעאל • ברית בין הבתריםברית המילה
פרשת וירא בשורת הבן לשרהמהפכת סדום ועמורהלוט ובנותיו • ירידת אברהם לגרר • גירוש הגר וישמעאל • ברית אברהם ואבימלך • עקדת יצחק
פרשת חיי שרה רכישת מערת המכפלה • מציאת אשה ליצחק • נישואי אברהם וקטורה • תולדות ישמעאל
פרשת תולדות לידת יעקב ועשו • ירידת יצחק לגרר • הריב על הבארות • ברית יצחק ואבימלך • מכירת הבכורהלקיחת הברכות • בריחת יעקב מעשו
פרשת ויצא חלום יעקב • נישואי יעקב עם רחל ולאה • לידת בני יעקב • מעשה הדודאים • בריחת יעקב מלבן • ברית יעקב ולבן
פרשת וישלח מפגש יעקב ועשומאבק יעקב והמלאךמעשה שכם ודינהמעשה שמעון ולוי • קיום הנדר בבית אל • מות רחל וקבורתהמעשה ראובן ובלהה • תולדות עשו • שמונת מלכי אדום
פרשת וישב מכירת יוסףמעשה יהודה ותמרלידת פרץ וזרחיוסף ואשת פוטיפרחלום שר המשקים ושר האופים
פרשת מקץ חלומות פרעה • ירידת אחי יוסף למצרים
פרשת ויגש התוודעות יוסף לאחיו • ירידת יעקב למצרים • מכירת ארץ מצרים לפרעה
פרשת ויחי שבועת יוסף ליעקב • ברכת אפרים ומנשה • ברכת יעקב לבניו • מות יעקב וקבורתו
דמויות מרכזיות אדם וחוהקין והבלנחאברהם ושרהלוטהגר וישמעאליצחק ורבקהעשויעקב רחל ולאהראובןשמעוןלוייהודהתמריוסף

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.