ברית הקשת

ברית הקשת היא מאורע מקראי בו מסופר על ברית שנכרתה לאחר המבול בין ה' ובין נח, בניו ובעלי החיים ששרדו את המבול בתיבת נח. מהות הברית היא התחייבות של בני האדם ובעלי החיים לבל ימיתו אדם, ותחת זאת התחייבות של ה' שלא יבוא מבול נוסף על העולם שיכלה את האנושות וישחית את הארץ בשנית. האות שנתן ה' לקיום חלקו בברית הוא הופעת קשת בענן, בזמן שבאים עננים להמטיר גשם על הארץ.

NoahsSacrifice
נח מביט בקשת שניתנה כסימן אלוהי לכך שלא יבוא מבול נוסף על העולם. ברקע נראה המזבח עליו הקריב נח קרבנות לה' מכל החיות והעופות הטהורים.

הרקע לברית

לאחר שהרבו בני האדם לחטוא בחטא הגזל, ובעיקר גזל נשים, הביא ה' מבול של גשמים והתפרצות מי תהום שהציפו את העולם במים וכילו את כל האנושות ובעלי החיים מלבד את נח ומשפחתו, שלא חטאו, וזוג פריטים מכל בעלי החיים שעל פני כדור הארץ, כדי לשמר את המין האנושי ובעלי החיים[1]. כעבור כשנה, בתום המבול, יצאו נח ומשפחתו עם בעלי החיים מהתיבה, ונח הקריב לפני ה' מכל החיות והעופות הטהורים קרבן לה'. בעקבות הקרבת הקרבנות, אמר ה' שלא יביא עוד מבול לעולם. אז כרת ה' עם נח, בניו ובעלי החיים את ברית הקשת.

התחייבויות שני הצדדים בברית

התחייבות הבורא כלפי הנבראים

בפרשיית ברית הקשת מוצגת רק התחייבותו של ה' כלפי בני האדם ובעלי החיים, לבל יבוא עוד מבול נוסף לשחת את הארץ בשל חטאי היושבים בה:

וַיֹּאמֶר אֱלֹוהִים אֶל נֹחַ וְאֶל בָּנָיו אִתּוֹ לֵאמֹר: וַאֲנִי הִנְנִי מֵקִים אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְאֶת זַרְעֲכֶם אַחֲרֵיכֶם: וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם בָּעוֹף בַּבְּהֵמָה וּבְכָל חַיַּת הָאָרֶץ אִתְּכֶם מִכֹּל יֹצְאֵי הַתֵּבָה לְכֹל חַיַּת הָאָרֶץ: וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ

בראשית פרק ט', פסוקים ח'-י"א

התחייבות הנבראים כלפי הבורא

יש הרואים[2] במילים וַאֲנִי הִנְנִי מֵקִים אֶת בְּרִיתִי, ובעיקר באות וא"ו של וַאֲנִי, רמז לכך שגם הנבראים היו שותפים להתחייבות בברית, והתחייבותם הייתה שלא להרוג אדם, כפי שמובא בסוף הפרשיה שלפני סיפור ברית הקשת:

וְאַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ מִיַּד כָּל חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ וּמִיַּד הָאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ אֶת נֶפֶשׁ הָאָדָם: שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹוהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם

בראשית פרק ט', פסוקים ה'-ו'

פרשני המקרא ומדרשי חז"ל בארו שאזהרת הפסוק שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ, פונה אל בתי הדין, שעליהם להמית את הרוצח.

הקשת בענן

האות לברית ההימנעות מהשחתת העולם במבול נוסף היא קשת המופיעה בעת שענני הגשם ממטירים את מימיהם על העולם. והקשת מעידה על ההבטחה האלוהית שעננים אלו לא יגרמו למבול נוסף שיציף את העולם:

וַיֹּאמֶר אֱלֹוהִים זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם: אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ: וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר: וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹוהִים וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ: וַיֹּאמֶר אֱלֹוהִים אֶל נֹחַ זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר הֲקִמֹתִי בֵּינִי וּבֵין כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ

בראשית פרק ט', פסוקים י"ב-י"ז

נחלקו מפרשי המקרא האם לפני המבול הייתה נראית קשת בעת התעננות השמים בעננים או לא. יש אומרים שמאז ומתמיד הייתה הקשת קיימת, אלא שכעת היא הוגדרה כאות וסימן לכך שלא ירד עוד מבול לעולם[3]. יש אומרים שרק לאחר המבול התחדשה הקשת, אם משום שקרני השמש זרחו מאז יותר בחוזקה על העננים[4], ואם מסיבות אחרות[5]. ויש אומרים שחוק טבע זה של הופעת הקשת לא התחדש לאחר המבול, אלא שבפועל עד המבול הגשם היה יורד תמיד באופן שלא נראתה אחריו קשת. כי כל הארץ הייתה מתכסה כולה בעננים ללא חלקים בשמיים שבהם קרני השמש יכולים לחדור מבעד העננים. וגם תמיד העננים היו עבים וגסים, ופגיעת קרני השמש בהם לא הייתה יוצרת את התופעה האופטית של מחזה הקשת[6].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מבעלי החיים הטהורים הכניס נח שבעה שבעה אל התיבה.
  2. ^ ספורנו על בראשית פרק ט', פסוק ט', ועוד.
  3. ^ ראב"ע בשם רס"ג, רש"ר הירש.
  4. ^ רד"ק.
  5. ^ ראב"ע, רד"ק, ועוד.
  6. ^ מלבי"ם.
בראשית

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי המקרא. בתנ"ך היהודי הספר פותח את חלק ה"תורה" (חמישה חומשי תורה), ובביבליה הנוצרית מכונה הספר Γένεσις בתרגום השבעים היווני, או Genesis בתרגום הוולגטה הלטיני, והוא כלול ב"Pentateuch" (חמשת הספרים) שבברית הישנה.

במסורת היהודית מיוחס הספר למשה רבנו, אשר כתב אותו מפי האלהים. מספר פרשני מקרא באשכנז של ימי הביניים כבר הצביעו על עריכות בספר המאוחרות לימי משה. בחקר המקרא מקובל לייחס את הספר לעריכה של מספר מקורות שהסתיימה בתקופת בית ראשון. הספר מכיל חמישים פרקים, והוא מתאר את אירועי בריאת העולם וראשית האנושות עד לרדת שנים עשר שבטי ישראל למצרים, כפי שהתרחשו על פי המקרא.

ברית (מקרא)

בְּרִית מקראית הוא הסכם המתועד בתנ"ך, כתב הקודש המרכזי של היהדות ושל הנצרות (על אף שהנוצרים מחשיבים גם את הברית החדשה לקדושה והיהודים לא). המילה מופיעה במקרא 283 פעמים. כל הדתות האברהמיות מאמינות בקדושת הברית המקראית ובהתגשמותה. המילה המקבילה בתרגום השבעים ובברית החדשה ביוונית היא διαθήκη ("דִיאַתֶקֶה").

הברית יכולה להיות בין אלוהים לבין אדם, בין שני עמים, בין עם לאדם או בין שני אנשים.

בתאולוגיה ובלימודי המקרא, המילה "ברית" מציינת, עקרונית, כל הסכם שנעשה בין אלוהים לבין בני ישראל ולגרים שלהם במקרא. יסוד האמונה הנוצרית הוא שהברית החדשה היא המשכה והתגשמותה של הברית המקראית עם ישראל.

ברית הכהונה

במונחי התורה וחז"ל, ברית הכהונה עם בית אהרן היא ברית נצחית של עבודות הכהונה שנתן הקדוש ברוך הוא לאהרן ופינחס וזרעם הכהנים אחריהם. ברית זו תקפה אף על פי שניטלו חמשת חפצי כבוד בעת חורבן בית ראשון, ורוב עבודות הכהונה ועבודת הקרבנות בתוכם, בעת חורבן בית שני.

בדמות המקראית, הודמתה ברית זו אל מלח בישול, והיא נקראת גם בשם "ברית מלח עולם" או בשם "חוקת עולם" ביטויים שמסמלים כריתת ברית מוחלטת ואמינה. בדברי חז"ל, הובאה "ברית הכהונה" כאחת מחמשה עניינים שעליהם נכרתו ברית.

המבול

הַמַּבּוּל הוא מאורע מקראי אודות שיטפון כלל עולמי אדיר שהפך למיתוס וסופר גם בשומר, אכד, בבל, יוון, אירלנד, הודו, סין, אינדונזיה, פולינזיה, ואצל המאיה, האינקה, ההופי והאצטקים. יש ארכאולוגים והיסטוריונים המשערים כי הסיפורים הרבים, מתרבויות שונות, על אודות המבול, הם הדיו של אסון טבע כביר שהתרחש בעבר, לאו דווקא כפי שהוא מוצג בסיפורים.

בתנ"ך מופיע סיפור המבול במסגרת כרונולוגית מדויקת בספר בראשית, לפיו אלוהים הביא מבול כעונש לבני האדם על פשעיהם, במטרה למחות אותם מעל פני האדמה. על פי המסופר בפרשת נח, אלוהים הורה לנח, הצדיק שבדור, לבנות תיבה - היא תיבת נח, במטרה למלט בה את משפחתו ומבחר מהחיות שעל פני הארץ.

מקור השם מבול שניתן לשיטפון המים הזה, יכול להיות גזור מהמילים בליה, בלבול, או הובלה (של מים ממקום גבוה לנמוך).

נח

נֹחַ הוא דמות מקראית, בנו של למך בן מתושלח והדמות הראשית בסיפור המבול בספר בראשית פרקים ו' עד ט'. קורותיו מסופרות בפרשה הקרויה על שמו, פרשת נח.

לנח היו שלשה בנים: שם, חם ויפת. הוא חי 950 שנה, שלפי הכרונולוגיה המקראית והמסורתית החלו בשנת א'נ"ו (2705 לפנה"ס) והסתיימו בשנת ב'ו' (1755 לפנה"ס).

פרשת נח

פָּרָשַׁת נֹחַ היא פרשת השבוע השנייה בספר בראשית. היא מתחילה בפרק ו', פסוק ט' ומסתיימת בפרק י"א, פסוק ל"ב. הנושא הבולט בפרשה הוא סיפור המבול ותיבת נח, וסיפורים נוספים הם שכרות נח ומגדל בבל. בנוסף, מפורטים בפרשה צאצאי בני נח אחרי המבול.

קשת בענן

קשת בענן היא תופעת טבע אופטית, הנוצרת כתוצאה משבירה, נפיצה והחזרה של קרני אור הבוקעות ממקור נקודתי או כמעט נקודתי. בדרך כלל הכוונה היא לקשת הנובעת משבירת אור השמש. הקשת נראית בכיוון הנגדי למקור האור, לאחר שהאור נתקל בדרכו במקום בו נמצאות טיפות מים רבות בעלות צורה דומה, הגורמות יחד להיווצרות מראה ייחודי זה.

ניתן ליצור, בעזרת מקור אור מלאכותי, קשת בצורת מעגל שלם, אולם אדם הניצב על פני כדור הארץ וצופה בקשת שמקור האור שלה הוא השמש או הירח, יראה אותה תמיד בצורה של חלק ממעגל, כלומר קשת גאומטרית.

הקשת מורכבת מצבעי הספקטרום, המסודרים לפי אורך הגל שלהם. נהוג לחלק את הספקטרום הרציף של הקשת לצבעים בדידים הקרויים "צבעי הקשת". החלוקה היא תלוית תרבות ואיננה אחידה בכל העולם. הצבע האדום נמצא בצידה החיצוני של הקשת, ואחריו באים הצבעים כתום, צהוב, ירוק, תכלת, כחול, ואילו הצבע הסגול נמצא בצידה הפנימי. כיוון שהשמש פולטת גם קרינה תת אדומה הרי שבעזרת מכשור מתאים (ואפילו מד טמפרטורה) ניתן להבחין שמעבר לצבע האדום מצוי התת אדום, וכך גם הוא התגלה . באותה מידה ניתן למצוא את הצבע העל סגול.

ספר בראשית
פרשת בראשית בריאת העולםרקיעהמים העליוניםבריאת אדם וחוהאדם וחוהנחש הקדמוניחטא עץ הדעתקללת האדם והאשהקין והבלשירת למךמעשה בני האלוהים
פרשת נח תיבת נחהמבול • ברית הקשת • שכרות נחתולדות בני נחמגדל בבל
פרשת לך לך מסעו של אברהם לארץ כנעןירידת אברהם למצריםמריבת רועי אברהם ורועי לוטמלחמת ארבעת המלכים את החמישהמלכי-צדק • בריחת הגר ולידת ישמעאל • ברית בין הבתריםברית המילה
פרשת וירא בשורת הבן לשרהמהפכת סדום ועמורהלוט ובנותיו • ירידת אברהם לגרר • גירוש הגר וישמעאל • ברית אברהם ואבימלך • עקדת יצחק
פרשת חיי שרה רכישת מערת המכפלה • מציאת אשה ליצחק • נישואי אברהם וקטורה • תולדות ישמעאל
פרשת תולדות לידת יעקב ועשו • ירידת יצחק לגרר • הריב על הבארות • ברית יצחק ואבימלך • מכירת הבכורהלקיחת הברכות • בריחת יעקב מעשו
פרשת ויצא חלום יעקב • נישואי יעקב עם רחל ולאה • לידת בני יעקב • מעשה הדודאים • בריחת יעקב מלבן • ברית יעקב ולבן
פרשת וישלח מפגש יעקב ועשומאבק יעקב והמלאךמעשה שכם ודינהמעשה שמעון ולוי • קיום הנדר בבית אל • מות רחל וקבורתהמעשה ראובן ובלהה • תולדות עשו • שמונת מלכי אדום
פרשת וישב מכירת יוסףמעשה יהודה ותמרלידת פרץ וזרחיוסף ואשת פוטיפרחלום שר המשקים ושר האופים
פרשת מקץ חלומות פרעה • ירידת אחי יוסף למצרים
פרשת ויגש התוודעות יוסף לאחיו • ירידת יעקב למצרים • מכירת ארץ מצרים לפרעה
פרשת ויחי שבועת יוסף ליעקב • ברכת אפרים ומנשה • ברכת יעקב לבניו • מות יעקב וקבורתו
דמויות מרכזיות אדם וחוהקין והבלנחאברהם ושרהלוטהגר וישמעאליצחק ורבקהעשויעקב רחל ולאהראובןשמעוןלוייהודהתמריוסף

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.