ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי

ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי, בראשי תבות בנק"י (ערבית: اتحاد الشبيبة الشيوعية الاسرائيلي ובקיצור: ا.ش.ش.ا) (קומסומול) היא תנועת נוער ישראלית, המתפקדת כמשמרת הצעירה של המפלגה הקומוניסטית הישראלית. התנועה הוקמה באפריל 1924 על ידי צעירים קומוניסטים אשר הזדהו עם המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה וביקשו להקים גוף שנוער קומוניסטי יוכל לפעול ולהתחנך בו. בתנועה חברים מאז ועד היום בני נוער יהודים וערבים. מרבית סניפיה הגדולים נמצאים ביישובים ערביים, ובהם: נצרת, סכנין, טירה, יפיע ועוד.

בניגוד לשאר תנועות הנוער הסוציאליסטיות בישראל, בנק"י איננה תנועה ציונית. בנק"י רואה בציונות תנועה לאומנית וקולוניאליסטית, שלטענתה, נישלה חלק גדול מהעם הפלסטיני. המנון התנועה הוא שיר הנוער הדמוקרטי, אך לרוב מרבים לשיר את האינטרנציונל. עם זאת, יד ביד עם המפלגה הקומוניסטית הישראלית עברה גם בנק"י תהפוכות ופילוגים והיו תקופות שבהן התנועה האמינה בדברים שונים מהיום. בנק"י היא תנועה הפעילה בפדרציה העולמית של הנוער הדמוקרטי.

בסמל התנועה מופיע לפיד, שמסמל את המאבק המתמשך נגד העוולות, היוצא מתוך עיגול ובתוכו עלי זית כסמל לחתירת התנועה לשלום וכוכב אדום שבתוכו פטיש ומגל המסמלים את המאבק לחברה צודקת. במעגל חיצוני יותר כתובים ראשי התיבות של שמה של התנועה בעברית (ב.נ.ק.י.) ובערבית (ﺍ.ﺶ.ﺶ.ﺍ) וכמו כן מופיעה סיסמת התנועה בעברית ("העתיד שלנו") ובערבית ("ﻟﻧﺎ ﺍﻟﻐﺪ" – "לנו המחר").

חולצת התנועה היא חולצה לבנה מכופתרת שמעליה עניבה משולשת אדומה. את חולצת התנועה לובשים חניכי התנועה באירועים מיוחדים כגון: צעידת אחד במאי, יום הניצחון על הנאצים, ועידות בנק"י ומק"י ועוד. לרוב תנועות הנוער הקומוניסטיות חולצת תנועה זהה.

ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי
סמליל התנועה
שם מלא ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי
כינוי בנק"י
תאריך ייסוד 1924
ארגון גג המפלגה הקומוניסטית הישראלית
השתייכות פוליטית שמאל פוליטי בישראל, סוציאליזם, קומוניזם, סביבתנות, פמיניזם
מפלגה מקבילה המשמרת הצעירה של מק"י
מזכיר כללי ערפאת בדארנה
מרכז נצרת

היסטוריה

הקמת התנועה והשנים הראשונות (1924–1941)

הנוער הקומוניסטי התאגד במרץ 1924, תחילה על ידי עשרה בני נוער, רובם מירושלים, ששאפו ליצור מסגרת פעולה לנערים ונערות, עובדים ולומדים, במסגרת התנועה הקומוניסטית בארץ ישראל. התנועה הייתה באותה תקופה במחתרת, משום שהשלטון הבריטי רדף את הקומוניסטים בכל תחומי שליטתו. אף על פי כן, התנועה גדלה לאורך השנים עוד לפני הלגליזציה שלה. רבים מחברי התנועה הגיעו מהתנועות הכחולות שבהן פעלו פעילים של התנועה על מנת להביא אליה חברים חדשים (כך הגיע, לדוגמה דוד חנין לתנועה). רבים מהפעילים הקומוניסטים נתפסו, נכלאו ועונו. מספר פעילים קומוניסטים אף מתו כתוצאה מהעינויים הקשים והכליאה בידי הבולשת הבריטית, בהם יעל גרזון, וסיומה מירוניאנסקי שהיה בעת רציחתו מזכיר סניף תל אביב של הפק"פ. במהלך מלחמת האזרחים בספרד יצאו עשרות חברי התנועה לספרד והצטרפו לבריגדות הבינלאומיות על מנת לסייע לכוחות הרפובליקה ולכוחות הקומוניסטיים כנגד הפשיזם של פרנקו.

מהלגליזציה עד סוף מלחמת העצמאות (1941–1949)

לאחר פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות במבצע ברברוסה ב־22 ביוני 1941 וכניסתה של ברית המועצות למלחמת העולם השנייה עברה התנועה הקומוניסטית בכל רחבי האימפריה הבריטית ובכללה בא"י לגליזציה פוליטית. כל האסירים הקומוניסטים שוחררו מהכלא והותרה פעילות של התנועות הקומוניסטית. עיקר הפעילות בשנים אלו הייתה הקריאה לפתיחת חזית שנייה נגד גרמניה וחיזוק ידיה של ברית המועצות במלחמה נגד הנאצים. במסגרת פעילות זו הוקמו גופים כגון ארגון "ליגה V למען רוסיה המועצתית" בו שיתפו פעולה כוחות רבים, ממפא"י ועד פק"פ. כמו כן, חלק מחברי הנוער הקומוניסטי והמפלגה התנדבו להתגייס לצבאות כוחות הברית במלחמה נגד הנאצים.

אחרי המלחמה פעלו חברי הנוער הקומוניסטי, בשיתוף פעולה עם הנוער של הליגה לשחרור לאומי להקמת מדינה יהודית בצד מדינה פלסטינית עצמאית. אחרי קבלת תוכנית החלוקה על ידי האו"ם ופריצת מלחמת העצמאות התגייסו חברי בנק"י ופק"פ לשורות ההגנה והחברים הערבים בליגה לשחרור לאומי קראו לפלסטינים ולמדינות האזור שהתנגדו לתוכנית החלוקה לא לתקוף את המדינות החדשות. הקומוניסטים התנגדו נחרצות לפעולות הגירוש וההפחדה של האוכלוסייה הפלסטינית. בסוף 1948 התאחדו הנוער של הליגה לשחרור לאומי ובנק"י.

מקום המדינה ועד מלחמת ששת הימים (1949–1967)

גם לאחר קום המדינה שמרה בנק"י על היותה תנועה יהודית-ערבית והמשיכה לפעול למען שוויון האוכלוסייה הפלסטינית בישראל. באותה התקופה סניף תל אביב של בנק"י היה בן מאות חברים. התנועה הפגישה בין נוער יהודי וערבי ולעיתים אף הפרה את תנאי המשטר הצבאי שחל על ערביי ישראל על מנת להפגיש את הנערים היהודים והערבים. התנועה קראה לביטול המשטר הצבאי ולהסרת כל אפליה של האוכלוסייה הערבית. לאחר טבח כפר קאסם עזרה התנועה להפיץ את הידיעות על הטבח ברחוב היהודי. עם זאת, ב-1961 הוקם גרעין הנח"ל הראשון של בנק"י במטרה לסייע לקיבוץ יד חנה, שתמך באותה עת במק"י. מסלול הגשמה זה בבנק"י מומש למרות ההתנגדות של חברי המפלגה הערבים שלא הסכימו עם שיתוף פעולה כזה עם צה"ל במיוחד בתקופת הממשל הצבאי על ערביי ישראל. אחד מהתומכים במהלך הזה היה חבר הכנסת משה סנה שבנו אפרים סנה היה באחד מגרעיני הנח"ל הראשונים של בנק"י[1]. בתקרית גבול עם חיילים ירדניים שהייתה ב-8 בדצמבר 1964, נהרג אברהם ג'ורי, חייל בגרעין הנח"ל בשדות קיבוץ יד חנה. תקרית זו תרמה לחידוד הבדלים בין חברי המפלגה הקומוניסטית הישראלית והייתה גורם מסייע בין שאר הגורמים לפילוג במפלגה שאירע בשנת 1965, עם הפילוג נסתיים גם פרק הנח"ל בבנק"י. כאשר חל הפילוג, עזבו את התנועה חלק ניכר מבני הנוער היהודים והתנועה עברה למעשה לשורות רק"ח, זאת אף על פי שמזכ"ל התנועה יאיר צבן תמך בעמדת קבוצת מיקוניס-סנה. מאז התנועה קיבלה את עמדת רק"ח ונשארה בעמדה זו עד היום. התנועה התנגדה למלחמת ששת הימים כבר מיומה הראשון וראתה בה תוקפנות של ישראל וסברה שהמלחמה תפגע בישראל הצעירה ובעמים השכנים.

ממלחמת ששת הימים ועד מלחמת לבנון הראשונה (1967–1982)

אחרי מלחמת ששת הימים קראה בנק"י נגד כיבוש סיני, הגדה המערבית (ובכללה מזרח ירושלים) ורצועת עזה וקראה למדינת ישראל לסגת במסגרת הסכמי שלום או הסכמי הפסקת-אש עם המדינות השכנות. בין השנים 1967–1981 שירתו רוב חברי בנק"י היהודים בצה"ל, אך סירבו לשרת בשטחים הנ"ל. התנועה קראה להסדר של הקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל ובכך לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני. היא התנגדה לפעולות טרור נגד אזרחים וטענה כי פעולות אלו מחלישות את המאבק הצודק מכיוון שהן בלתי-מוסריות; במקביל התנגדה התנועה לפעולות של צה"ל בשטחים. התנועה התנגדה למלחמת לבנון הראשונה כבר בתחילתה, וטענה שישראל תשקע בלבנון והדבר יפגע בכל עמי האזור. בתקופת מלחמת לבנון הראשונה סירבו חברי התנועה והמפלגה לשרת את המלחמה וחלקם אף ישבו בכלא צבאי כענישה על סירובם.

מטרות התנועה

פעילות התנועה

בנק"י פועלת במישורי פעילות אחדים:

  • המישור התאורטי / אידאולוגי: בפגישות התנועה מתקיימים דיונים אידאולוגיים המתבססים על קריאה של טקסטים מן הקלאסיקה המרקסיסטית והתאורטיקנים החדשים. בפגישות נקראים חיבורים מרכזיים של קרל מרקס ופרידריך אנגלס, ולדימיר איליץ' לנין, רוזה לוקסמבורג ואחרים, כשחברי התנועה מנתחים אותם ודנים בהם, מנתחים את המציאות, ובוחרים כיצד עליהם לפעול בהתאם לה.
  • המישור ההסברתי: בנק"י מוציאה לאור ארבעה עיתונים: "קול הנוער" ו"סאוט אל שבאב" (קול הנוער בערבית), עיתונים דו-שבועיים שמוציאה התנועה בנוגע לנושאי היום, בהם כותבים בני נוער פעילים בתנועה (וגם כאלה שלא); כמו כן מוציאה התנועה את "ספרטקוס" בעברית ו-"الغد" ("אלרד", או בתעתיק מדויק "אלע'ד" - "המחר") בערבית, שהם עיתונים רעיוניים וכלליים יותר. בעיתון כותבים חניכי התנועה ומדריכיה מאמרים הנוגעים לנושאים אקטואליים ותאורטיים. חברי התנועה מפיצים חומר הסברתי בהפגנות ובמשמרות מחאה שהם מארגנים, וכן בהפצה לתיבות דואר.
  • המישור החברתי: בנק"י משמשת מקום מפגש לצעירים המאמינים בשינוי החברה בכיוון שאליו שואפת התנועה. כמו כן, התנועה פועלת לשילוב מלא בין החניכים היהודים והערבים ומקיימת סמינרים משותפים.
  • המישור הפרקטי: בנק"י משתתפת דרך קבע בפעולות מחאה, שאת חלקן היא יוזמת (כגון הפגנות, משמרות מחאה, צעדות ועוד) נגד ניצול עובדים, נגד הכיבוש ודיכוי העם הפלסטיני, בעד הדמוקרטיה, הצדק והשלום, בעד השוויון המלא של כל אזרחי ישראל - יהודים וערבים, גברים ונשים, נוער, מבוגרים וקשישים, מהגרי עבודה ואזרחים ישראלים, וכמו כן התנועה נאבקת למען הצדק הסביבתי-חברתי. בתחילת שנות ה-2000 יזמה התנועה מאבק נגד השירות הלאומי בקרב הנוער הערבי. הממשלה החלה באותה תקופה לטעון שכדי שלאזרחי ישראל הערבים יהיה שוויון זכויות - הם צריכים שוויון חובות. בנק"י טענה כי אי אפשר להתנות את זכויות האזרח של הערבים בישראל בשירות לאומי.

פעולות מרכזיות שבנק"י יזמה

בתקופת מלחמת לבנון השנייה יזמה והשתתפה התנועה בפעולות מחאה כנגד המלחמה, שלטענתה לא השיגה דבר ובמיוחד לא את שחרור החטופים. בנק"י תקפה את ממשלת ישראל בטענה שזו מסכנת ומפקירה את אזרחי ישראל ולבנון כאחד, כמו גם חיילים משני הצדדים; וכן גוררת את האזור למלחמות מסוכנות ביחד עם ארצות הברית והגורמים הריאקציוניים של האזור (כגון החזבאללה).

בקיץ 2006 יזמו חברי התנועה מאבק להשוואת שכר הנוער, תחת הכותרת "שכר שווה לנוער". פעילי התנועה טענו כי נוער המבצע עבודה שווה צריך לקבל שכר שווה. הם הדגישו כי אין זה הגיוני וצודק כי שני חברים, האחד בן שבע עשרה וחצי והשני בין שמונה עשרה שעושים עבודה זהה לחלוטין (למשל מוכרים בקיוסק או מכינים אוכל במסעדת מזון מהיר) ירוויחו שכר שונה בגין אותה העבודה. בנק"י ארגנה משמרות מחאה מחוץ לסניפי רשתות אמריקאיות גדולות (כמקדונלד'ס וברגר קינג) וטענה שהחוק הקובע כי בן נוער יקבל שכר שונה מיטיב עם בעלי ההון והמעסיקים, שיוכלו כך כל קיץ לפטר את העובדים המבוגרים ולשכור עובדים זולים יותר וכך להגדיל את רווחיהם.

בשנת 2007 פעלו חברי התנועה להקמת ועד עובדים ברשת הקופי בין (Coffe bean & tea leaf), סיפור שהתפוצץ עם פיטוריו של אלון-לי גרין, מדריך בתנועה מסניף תל אביב וחבר המפלגה הקומוניסטית הישראלית. העובדים ברשת טענו כי גרין פוטר בשל היותו היוזם של הוועד וכי הוא דיווח להסתדרות על הפרות החוקים המתרחשות בסניפי הרשת. הנהלת הרשת, מצידה, טענה כי גרין פוטר כי הוא עובד שגורם "נזקים כלכליים עצומים". העובדים, ובראשם גרין וההסתדרות, פנו לבית הדין לעבודה והגישו תביעה כפולה כנגד הרשת. במהלך תקופת המשפט ארגנה בנק"י ביחד עם ההסתדרות הפגנות תמיכה בחופש ההתארגנות מחוץ לסניפי הרשת. ההסתדרות והעובדים ניצחו במשפט וגרין הוחזר לעבודה בצו בית משפט וכן קיבלו העובדים גושפנקא להקמת ועד עובדים.

בחורף 2008/9 הייתה בנק"י הראשונה לצאת נגד מבצע עופרת יצוקה, אשר, לטענת התנועה, הרעה את מצבם הביטחוני של תושבי עזה ותושבי דרום ישראל ושפכה דם מיותר. תחת הסיסמאות המרכזיות של "יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים" ו"בעזה ובשדרות ילדות רוצות לחיות"[2], הפגינה בנק"י לצד גורמי שמאל אחרים במשך כל ימי המבצע.

בקיץ 2011, חברי בנק"י לקחו חלק משמעותי במחאת האוהלים, יזמו פעילויות והקימו מספר מאהלים ברחבי הארץ.

לקריאה נוספת

נסיה שפרן, שלום לך קומוניזם, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1983

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כרמית גיא, מסע ליד-חנה, הוצאת עם עובד, תל אביב, 1992, עמ' 264.
  2. ^ עפרי אילניבעקבות מבצע "עופרת יצוקה": אנשי ימין קראו למפגיני שמאל "תחזרו לאושוויץ", באתר הארץ, 30 בדצמבר 2008
גדנ"ע אוויר

גדנ"ע אוויר הוא ארגון של חיל האוויר הישראלי, שמטרתו לקרב בני נוער לנושאי תעופה וחיל האוויר. הגדנ"ע הוקמה בשנת 1950 תחת השם "גדודי נוער תעופתיים", ופועלת עד היום, אם כי במסגרת אחרת.

גיבוש (קבוצה)

גיבוש הוא אירוע יזום שנועד ללכד ולאחד קבוצת אנשים לקראת המשך פעילות משותפת. במהלך הגיבוש מתכנסת הקבוצה כולה ביחד לפעילויות שונות אשר במהלכן נוצרות הכרויות קרובות ומתגבשים דפוסי פעולה משותפים. אופי הגיבוש, כמו גם פרק הזמן שהוא נמשך, תלויים בנסיבות שבהן הוא מתקיים.

החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון

החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון, הידועה יותר בקיצור חד"ש (בערבית: الجبهة الديمقراطية للسلام والمساواة, תעתיק מדויק: אלג'בהה אלדימקראטיה ללסלאם ואלמסאואה' לרוב נקראת בקיצור אלג'בהה, כלומר "החזית") היא תנועה של ארגוני שמאל רדיקלי בישראל, אשר מהווה רשימה וסיעה סוציאליסטית בישראל, אשר מתמודדת כרשימה לכנסת מאז הבחירות לכנסת התשיעית. חד"ש מגדירה את עצמה כרשימה יהודית-ערבית והיא הרשימה היחידה בכנסת שאינה מגדירה את עצמה לאומית או דתית.

חד"ש דוגלת בפינוי כל ההתנחלויות הישראליות בשטחים שנכבשו ב-1967, הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל ושוויון זכויות לאזרחי ישראל הערבים. חד"ש תומכת במשא ומתן לשלום ולא בנסיגות חד-צדדיות. התנועה דוגלת בצדק חברתי, בסוציאליזם ובשוויון מגדרי. בכך, התנועה גם מאמינה בצדק סביבתי כהגדרתה, ודוגלת בקשר שבין סביבה ירוקה-בריאה וחברה שוויונית. חד"ש מורכבת מתנועות ומזרמים שונים והמרכזי בהם זרם קומוניסטי-לניניסטי אך מצעה מתייחס למשותף בין הזרמים ואינו קורא לקומוניזם.

היכלי ענ"ג

היכלי ענ"ג - ארגון נשות גור היא תנועת נוער בישראל המיועדת לבנות חסידות גור, לתנועה כ-20 סניפים ברחבי ישראל וכן מרכז הדרכה ארצי בבני ברק, ובו חומרים, תוכניות ופעולות למדריכות.

התנועה הוקמה ב-6 בנובמבר 2002, א' בכסלו תשס"ג. בשנת 2006 הצטרפה היכלי ענ"ג למועצת תנועות הנוער בישראל (מת"ן).

חזון התנועה נשען על עקרונותיה של חסידות גור, כפי שעוצבו על ידי גדולי הדורות שקדמו ובהם אדמו"רי חסידות גור לדורותיהם. התנועה מאמינה שניתן להשיג יעדים אלו באמצעות החינוך הבלתי פורמלי המוקנה תוך כדי חוויות, מעודד פתיחות ומעוף ומאפשר ניצול כישורים ויכולות שאינם באים לידי ביטוי בחינוך הפורמלי.

הנוער הדרוזי

תנועת הנוער הדרוזי היא תנועת נוער שנוסדה בשנת 2001 ומוכרת על ידי משרד החינוך החל משנת 2005. לתנועה פעילות בכל היישובים הדרוזים בישראל.

מרכז התנועה ממוקם בשפרעם. מייסדה ויושב ראש התנועה הוא חבר הכנסת חמד עמאר.

מטרות התנועה הן לטפח ולשמר את התרבות והמורשת הדרוזית, תוך טיפוח תודעה ישראלית וחינוך לדמוקרטיה ולדו-קיום.

התנועה הקימה מרכזי הכשרה ומועדונים לילדים ובני נוער מכיתות ד' - יב', בכל הכפרים הדרוזים. פועלת לקליטת נוער מעוט יכולת ותומכת בנערים יתומי צה"ל וכאלה שעזבו את בתי הספר, כמו גם משלבת ילדים בעלי מוגבלויות שונות בפעילותה.

סמלה של התנועה מורכב מסמל כוכב הצבעים הדרוזי וממגן דוד המייצג את השילוב בין החוויה הדרוזית לישראלית.

התנועה מתמקדת בחשיבות השירות בצה"ל, תוך טיפוח הזהות הדרוזית. מעודדת את חניכיה לפעילות התנדבותית ולחינוך לסובלנות ולפלורליזם חברתי.

הנוער הדתי העובד והלומד

הסתדרות הנוער הדתי העובד והלומד היא תנועת נוער בעלת 65 סניפים ברחבי ישראל, התנועה הוקמה בשנת 1952.

הנוער הציוני

הנוער הציוני היא תנועת נוער יהודית-ציונית.

התנועה התחילה את פעילותה, כמו תנועות נוער רבות יהודיות אחרות, בתחילת המאה ה-20.

המייחד את "הנוער הציוני" באותה תקופה מתנועות אחרות היה היותה תנועת נוער ציונית, חילונית, שאינה משתייכת לזרם השמאלי (כלומר לא סוציאליסטית).

כתגובה לגלי אנטישמיות החליטו ראשיה כבר ב-1926 להדגיש את הרעיון הציוני ואת ההגשמה על ידי התיישבות בארץ ישראל,

ב-1932 יזמה תנועת הנוער הציוני בהנהגת יצחק שטייגר הקמת ארגון גג שנקרא "הסתדרות חלוצית עולמית הנוער הציוני", כמשקל נגד לתנועת השומר הצעיר בעלת הגוון הסוציאליסטי-מרכסיסטי.

התנועה התפשטה בכל ארצות אירופה המרכזית והמזרחית,

ראשוני החלוצים בוגרי התנועה עלו לישראל בשנת 1930, והקימו את הסניף הישראלי של התנועה.

חניך

חניך הוא אחד הפרטים בתוך מסגרת בלתי פורמלית חינוכית כמו תנועת נוער, ארגון נוער או מרכז קהילתי. הוא משתייך לקבוצה אותה מוביל המדריך שאחראי על כל פעילות הקבוצה וכחלק מזה על השתתפותו של החניך ומעורבותו בה. לרוב, החניך צעיר ממדריכו במספר שנים.

תפקידי החניך הנמצא בתוך הקבוצה מגוונים. מצד אחד מצופה ממנו ללמוד תכנים אותם מעביר לו המדריך, אך מנגד מצופה ממנו לגלות מעורבות ויוזמה בפעילות ככלל ובדינמיקה החברתית בפרט. החניך רוכש ידע, מיומנויות, תכונות וערכים, לרוב דרך התנסות וחוויה ומתוך עולמו.

להבדיל, ניתן למצוא שימוש במושג זה גם בחינוך הפורמלי במוסדות בהם מתקיימת חניכה לתלמידים במסגרת עבודה פרטנית.

יד חנה

יַד-חַנָּה הוא כפר שיתופי קהילתי בעמק חפר. מאז היווסדו של היישוב ועד 2005 היה קיבוץ. היישוב שוכן בתחום השיפוט של מועצה אזורית עמק חפר.

מועצת תנועות הנוער בישראל

מועצת תנועות הנוער בישראל (בראשי תיבות מת"ן; באנגלית The Israeli Council of Youth Movements) מאגדת בתוכה חלק מתנועות וארגוני הנוער בישראל. המועצה, שנוסדה ב-1974 ונרשמה כעמותה ב-1982, מהווה מקום לדיונים בנושאי החינוך הבלתי פורמלי בפרט והחברה הישראלית ככלל, ומגדירה עצמה כארגון גג לתנועות הנוער הציוניות. כמו כן מהווה המועצה גוף מתאם בין התנועות השונות ופעילותן. המועצה פועלת בשיתוף ובתאום עם מנהל חברה ונוער במשרד החינוך.

נוע"ם

נוע"ם (ראשי תיבות של נוער מסורתי) היא תנועת הנוער של התנועה המסורתית (קונסרבטיבית) בישראל. התנועה הוקמה לפני 40 שנה וכיום יש לה 22 מוקדים ברחבי הארץ, ומעניקה פעילות חינוכית בלתי פורמלית לילדים ונוער בגילאי כיתות ג'-יב'.

נוע"ם רואה עצמה כתנועה ציונית א-מפלגתית עולמית השואפת להנחיל ערכים יהודיים מסורתיים יחד עם ערכים מודרניים לחברה באופן פלורליסטי, לפי העיקרון המנחה של "יהדות פתוחה, כהלכה" עם "דרך ארץ" ופעילות לקידום חברה שוויונית צודקת ודמוקרטית.

לנוע"ם ישנן תנועות אחיות בבריטניה, בגרמניה, בברזיל, בארגנטינה ובאוקראינה שנקראות גם הן נוע"ם. בארצות הברית קיימת תנועת "USY" או United Synagogue Young (נוער בית הכנסת המאוחדים) שהיא גם חלק מתנועת היהדות הקונסרבטיבית.

נוער חובב תנ"ך

ארגון נוער חובב תנ"ך (נח"ת) הוא ארגון ארצי שמטרתו להפיץ את לימוד התנ"ך ולהוות מקום מפגש לבני נוער יהודיים החשים קשר לתנ"ך ואוהבים ללמוד אותו.

נוער לנוער

נוער לנוער (נל"נ) היה ארגון נוער התנדבותי ישראלי, שהתאחד אל תוך ארגון "צמרת".

נוער תל"ם

נוער תלם היא תנועת הנוער של היהדות הרפורמית בישראל והיא הסניף הישראלי של תנועת הנוער העולמית נצר.

סדאקה רעות

סדאקה-רעות (صداقة - رعوت בערבית, צדאקה-רעות על פי התעתיק המדויק) היא תנועת נוער המקדמת שותפות נוער ערבי-יהודי. התנועה הוקמה בשנת 1983 על ידי פעילים חברתיים יהודים וערבים. מרכזה הוא ביפו.

פרחי הדגל

פרחי הדגל היא תנועת נוער חרדית בישראל. בראש הארגון עומד הרב נפתלי פרוש, בנו של הרב מנחם פרוש. התנועה רואה את תפקידה בהחדרת ערכי התורה והיהדות בקרב הנוער. עיקר פעולותיה בלימוד הלכות אקטואליות בקרב בני נוער. ההלכות נלמדות לפי לוח השנה העברי וכדומה. אחת לתקופה נערכים מבצעי שינון ולימוד ובסיומם מתקיימים מבחנים פומביים - ארציים ועולמיים.

התנועה מחנכת לעזרה לזולת והיא דוגלת בהתנדבות לטובת אזרחי המדינה כערך המהווה תחליף לשירות בצה"ל.

בשנת 2002 היו בתנועה כ-4000 חניכים. היא מקבלת כספים ממשרד החינוך מתוך התקציב של תנועות הנוער בהתאם לגדלה. בשנת 2000 קיבלה התנועה 1,286,109 שקלים, ובשנת 2005 כמיליון שקלים. התנועה גם מקבלת סכומי כסף מרשויות מקומיות ובשנת 2002 קיבלה מעזבונות.

קומוניזם

קוֹמוּנִיזְם היא שיטה כלכלית-חברתית בה כל מוצרי ההון (ובפרט, אמצעי הייצור) נמצאים בבעלות משותפת, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי. מונח זה הפך לנפוץ בזכות פרסום המניפסט הקומוניסטי מאת קרל מרקס ופרידריך אנגלס שם תואר הקומוניזם כשלב הבא בהתפתחות החברה האנושית ובו יפתרו מצוקות האדם והחברה אשר נגרמו לטענתם על ידי השיטה הקפיטליסטית.

במאה ה-20 הפך הקומוניזם לאידאולוגיה פוליטית ויושם כשיטת ממשל במספר רב של מדינות, כאשר הבולטת שבהן היא ברית המועצות. רוב המדינות בהן הקומוניזם יושם היו בפועל דיקטטורות.

שומרי המפרץ

"שומרי המפרץ" הוא ארגון נוער מקומי, בו שותפים בני נוער מאילת ומישובי חבל אילות. שומרי המפרץ נוסד בשנת 2004 על ידי עמותת "מדבר וים אילת" - עמותה סביבתית אילתית.

שמאל ישראלי חדש

שמאל ישראלי חדש (שי"ח) היא תנועת מחאה שנוסדה ב-1968 ופעלה עד שנת 1973. ראובן קמינר תיאר את הקבוצה "ככוח הסטודנטיאלי המרכזי של השמאל בין השנים 1968 ל-1973".שי"ח היוותה שילוב של שתי קבוצות בתל אביב וירושלים שהוקמו כל אחת באופן עצמאי. הקבוצה בתל אביב הוקמה על ידי סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב, רובם יוצאי השומר הצעיר, וקבוצת סטודנטים מהאוניברסיטה העברית - חלקם יוצאי תנועת ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי וחלקם עולים חדשים מרחבי העולם אשר הגיעו לישראל להתנדב ללחימה במסגרת מלחמת ששת הימים. התנועה התפרקה בשנת 1973.

תנועות נוער וארגוני נוער בישראל
אינם מזוהים פוליטית עליית הנוערהצופיםהמכבי הצעירצמרת (נוער לנוער) • כנפיים של קרמבוLEADאור לחינוךנוער גאה (איגי)האיחוד החקלאינוער חובב תנ"ךשומרי-המפרץתנועת הנוער הדרוזיאחריי!
מזוהים עם השמאל הפוליטי ברית הנוער הקומוניסטי הישראלי • הנוער העובד והלומדהנוער הערבי החלוציהמחנות העוליםהצבעים שלנוהשומר הצעירנוער העבודהנוער מרצסדאקה רעות
מזוהים עם המרכז הפוליטי נוער יש עתיד
מזוהים עם הימין הפוליטי הנוער הלאומיבית"רהנוער הציוניההנהגה הצעירה באיחוד הלאומי‏
תנועות נוער דתיות בני עקיבאתנועת עזראתנועת אריאלתנועת בנות בתיההיכלי ענ"גצבאות השםנוער תל"םתנועת עוזפרחי הדגלהנוער הדתי העובד והלומדנוע"םעדת הצופים
ארגוני נוער השייכים לגופים ממסדיים נוער מד"אגדנ"עגדנ"ע אווירחוגי סיירותמועצת התלמידים והנוער הארציתמועצת תנועות הנוער בישראלצופי אש
מושגי יסוד בהדרכה חניךמדריך נוער • בוגר • רכז • קבוצהפעולהמערך פעולותגיבוש • הנהגת נוער • מתודיקה בהדרכהמקורות ההשפעה של המדריך • קורס הדרכה

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.