בריס פון מינכהאוזן

בֶּריס אלברֶכט קוֹנוֹן אַוּגוסט היינריך, פרַייהֶר פון מינכהאוזןגרמנית: Börries Albrecht Conon August Heinrich Freiherr von Münchhausen;‏ 20 במרץ 187416 במרץ 1945) היה משורר רומנטי גרמני. פון מינכהאוזן החל כאוריינטליסט פילושמי ופרו-ציוני, ששיריו, שהתפרסמו בכתב העת Ost und West זיכו אותו מפי הרצל בכינוי "לורד ביירון של הציונות". אולם דעותיו התהפכו והוא הפך לאנטישמי חריף, הצטרף כחבר פעיל למפלגה הנאצית וסופו שהתאבד לקראת סוף מלחמת העולם השנייה.

בריס פון מינכהאוזן
Börries von Münchhausen
Lilien munchhausen juda
שער הספר "יהודה", שירים: פון מינכהאוזן, איורים: אפרים משה ליליין

תולדות חייו

פון מינכהאוזן נולד בהילדסהיים למשפחת אצולה מסקסוניה התחתונה. למד משפטים ומדע המדינה במינכן, ברלין וגטינגן וקיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת לייפציג. כבר כסטודנט גילה יחס אוהד ויוצא דופן, על רקע האנטישמיות של בני גילו ומעמדו, כלפי היהודים ואף ביקר בבית כנסת בתפילות השבת.

במלחמת העולם הראשונה שירת כסגן במשמר הפרשים של סכסוניה.

יחסו ליהדות

פון מינכהאוזן תפס תמיד את היהודים כגזע זר ושונה בתכלית מן הגזע הארי. היהודי הוא שמי, אסיאתי וקדמון, בעוד הארי הוא אירופאי וחדור חדשנות. אך בראשית חייו ראה בכך פון מינכהאוזן, על רקע האוריינטליזם, יופי רומנטי. הוא נתפס לציונות כדרך נאותה לאפשר בידול בין היהודים, שישובו למכורתם, לבין הארים. מאז ומתמיד התנגד לנישואין בין ארים ליהודים.

קובץ השירים "יהודה"

ב-1900 ראה אור ספר שיריו של פון מינכהאוזן, Juda ("יהודה"), שכלל שירים שקישרו בין העם היהודי לבין ארץ ישראל הקדומה ובני ישראל בנופך אוריינטליסטי-רומנטי. את הספר אייר, בעבודתו הראשונה עבור התנועה הציונית, אמן האר נובו אפרים משה ליליין.

מעבר לאנטישמיות פעילה

כבר ב-1903 החל פון מינכהאוזן להתבטא נגד ה"אוסט-יודן", היהודים ממזרח אירופה, יהודי השטעטלך של פולין ותחום המושב, שהיו מנוגדים לגמרי לתדמית האצילה של היהדות כגזע שמי עתיק ומכובד. בהמשך, ובמיוחד בשנות העשרים הלכו רעיונותיו בדבר השונות בין הגזעים וקיבלו צורה שניזונה מרעיונות הפולקיזם הגרמני שהציב את הגזע הארי כנעלה ואת היהודי כחסר-ערך (כיוון שהוא חסר אדמה).

עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 התמנה לאקדמיה לספרות גרמנית (ממנה פרשו רבים יהודים ושאינם-יהודים במחאה על הפיכתה לנאצית) וחתם על מסמך "88 הסופרים" שהביעו נאמנות לאדולף היטלר[1]. לאחר מות פאול פון הינדנבורג ב-1934 חתם על מסמך הקורא להכריז על היטלר כעל פיהרר. בהמשך היה יחסו להתנהלות המדינה הנאצית אמביוולנטי, אך הוא נותר חדור אמונה בדרך הנאצית. שמו נכלל ב"רשימת המבורכים" (Gottbegnadeten-Liste), יוצרים שסגנון עבודתם תאם את השקפתו של המשטר אשר שוחררו מחובת השירות הצבאי אך התגייסו למערך התעמולה הממשלתי ליצירת אמנות מגוייסת.

כאשר הגיעו כוחות בעלות הברית לאחוזתו ב-Windischleuba, נטל מנת יתר של גלולות שינה והתאבד.

כתביו

פון מינכהאוזן פרסם פואמות בכתבי עת ובקבצים ספרותיים מאז 1897. נושאי שיריו היו בדרך כלל מעולם ימי הביניים כגון אבירים ומעשיות עם.

באנתולוגיה לשירה וספרות גרמנית "Der Kanon" שערך ב-2002, כלל מרסל רייך-רניצקי שני שירים מאת פון מינכהאוזן, בכרך החמישי: "מעבר" (מעבר הירדן) - Jenseits (Jenseits des Tales) ו"מרד איכרים" (הפעמונים הסתערו) - Bauernaufstand (Die Glocken stürmten).

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 88 "writers", from Letters of Heinrich and Thomas Mann, 1900-1949, Volume 12 of Weimar and Now: German Cultural Criticism, University of California Press 1998, ISBN 0-520-07278-2, p. 367-8
Ost und West

Ost und West (בגרמנית: "מזרח ומערב") היה כתב עת ציוני לתרבות יהודית ולחכמת ישראל. כתב העת ראה אור בברלין בין 1901 ל-1923. רוחו של כתב העת נוסחה על ידי מרטין בובר שדגל בהצגת היהדות כתרבות ולא כדת בלבד. ותרבות ששורשיה נטועים במזרח, הן המזרח השמי, האסיאתי-מוסלמי, ברוח האוריינטליזם שראה את המזרח ובפרט את ארץ ישראל ברוח רומנטית והן מזרח אירופה, בה פועמת תרבות יהודית שורשית. מייסדו ועורכו היה דייוויס טריטש וסגנו היה ארתור זילברגלייט.

כתב העת הופיע עד אוגוסט 1914 כירחון (אחת לחודש). בתקופת מלחמת העולם הראשונה המשיך להופיע, אך באופן פחות סדיר בין פעמיים בשנה (1915) ועד שמונה פעמים בשנה (1918). לאחר מכן היה לדו-ירחון (1919–1921) ולרבעון (1922–1923). כתב העת ידע קשיים כלכליים, בין 1907 ל-1914 הושכרו מספר עמודים בו לחברת "כל ישראל חברים", בתמורה למימון. בשנת 1923, עם קריסת כלכלת רפובליקת ויימאר, נסגר כתב העת.

כתב העת שילב יצירות אמנות, בעיקר תחריטי אר נובו (בעיקר משל אפרים משה ליליין) עם כתיבה אמנותית וביקורתית. בין הכותבים בכתב העת נמנו בובר, לודוויג גייגר, מכס נורדאו, אלפרד נוסיג, יוסף הלוי, ישראל לוי, דוד צבי מילר, פאביוס שך, אברהם אפשטיין, אדולף רוזנצווייג, ארנו נאדל (עורך מוסף המוזיקה) ותאודור זלוציסטי. שפת כתב העת הייתה גרמנית והובאו בו לראשונה בשפה זו תרגומים מיידיש. כמו כן פרסם בכתב העת משיריו המשורר הלא-יהודי בריס פון מינכהאוזן, שהפך לאחר מכן לנאצי.

אפרים משה ליליין

אפרים משה ליליֶין (בפולנית: Maurycy Lilien;‏ 23 במאי 1874, דרוהוביץ', גליציה – 18 ביולי 1925, באדנוויילר, באדן-וירטמברג, גרמניה) היה צייר, צלם ותחריטאי יהודי, שפעל בגרמניה ובארץ ישראל, ממייסדי "בצלאל", המזוהה עם סגנון האר נובו. שמו יצא לפניו בשל יצירתו בנושאי יהדות וציונות; מכונה לעיתים "האמן הציוני הראשון".

מינכהאוזן

האם התכוונתם ל...

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.