ברזילי הגלעדי

בַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי מרוגלים הוא דמות מקראית. על פי המקרא היה איש עשיר שכלכל את דוד ואת צבאו בעת מרד אבשלום[1].

קורות חייו

לאחר שדוכא המרד ודוד שב לירושלים הוצע לו כאות תודה לשבת בירושלים ולקבל את כל משאלותיו ותאוותיו מאת המלך. אך ברזילי, שהיה אז כבר בן 80, לא מצא טעם בחיים שכאלה, באומרו "האדע בין טוב לרע, אם יטעם עבדך את אשר אוכל ואת אשר אשתה..."[2], והציע שבנו יתוגמל במקומו. ואכן, בנו כִמהם קיבל חלקת אדמה ליד בית לחם שנקראה על שמו כשהייתה מקום הממשל הזמני של שארית הפליטה אחרי רצח גדליהו[3]. הכרת הטוב של שושלת המלוכה למשפחת ברזילי נמשכה גם לאחר מותו, ודוד הורה לשלמה לפני מותו כי בני ברזילי יהיו מאוכלי שולחנו. את בני המשפחה מוצאים שוב בספר עזרא[4], כאשר צאצאי משמרת הקוץ מן הכהנים שנישאו עם בנות המשפחה נדחו מן אכילת קודש הקדשים משום שלא יכלו לאמת את ייחוס כהונתם.[5]

דמותו

אופיו של ברזילי הגלעדי אינו ברור על פי חז"ל. מהעובדה שבגיל 80 לא יכול היה עוד ברזילי לחוש טעם אוכל למדו חז"ל שהוא היה שטוף בזימה וקפצה עליו זקנה, שהרי שפחה מבית רבי טעמה טעם קדירה גם כאשר הייתה בת תשעים ושתים[6], ו"ברזילי הגלעדי" היה שם נרדף בפי חז"ל לציון אדם שטוף בתאוות, עד כדי שפולט שכבת זרע רק מהסתכלות בבגדי נשים[7].

מצד שני, דרשו חז"ל[8] כי העובדה שהביטוי "בני ברזילי" מוזכר במקרא חמש פעמים מרמזת על כך שמי שמאכיל צדיק כאילו מקיים חמישה חומשי תורה.

על פי בית הבחירה למאירי ברזילי היה גר[9] (ולכן כל הכהנים המתייחסים אליו נושלו מהכהונה) ואילו בעל מרגליות הים חולק על כך וסבור כי היה ישראל מלידתו.[10]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שמואל ב יז
  2. ^ שמואל ב יט, לב
  3. ^ ירמיה מא יז
  4. ^ ב, סא
  5. ^ ספר עזרא פרק ג, ספר נחמיה פרק ז, סג
  6. ^ שבת קנב, א
  7. ^ יבמות עו, א
  8. ^ בראשית רבה נח
  9. ^ בית הבחירה למאירי מסכת קידושין דף ס"ט עמוד ב'.
  10. ^ מרגליות הים למסכת שבת
אבל מחולה

אָבֵל מְחוֹלָה הייתה עיר בעמק הירדן בתקופת המקרא. השתייכה לנחלת שבט יששכר.

אבשלום

במקרא, אַבְשָׁלוֹם היה בנו השלישי של דוד המלך. סיפורו מסופר בספר שמואל ב' פרקים י"ג-י"ט. אמו הייתה מעכה בת תלמי מלך גשור, ממלכה קטנה בגולן. אבשלום נולד בחברון עם תחילת מלכות דוד ביהודה והוא מתואר כגבר יפה תואר במיוחד, חכם וערמומי. חייו היו קצרים וסוערים. הוא הרג את אחיו למחצה אמנון לאחר שאנס את אחותו תמר. לאחר חזרתו מגשור, ומשהוסרו שאר המתחרים על הכתר מדרכו, מרד בדוד והצליח לתפוס את השלטון. בקרב מכריע שנערך בין צבאות שני הצדדים הובס צבא המורדים ואבשלום הוצא להורג במצוות יואב בן צרויה.

סיפור חייו ומותו של אבשלום עורר עניין ומחלוקת בקרב חוקרי המקרא. מערכת היחסים המורכבת והאינטנסיבית של אבשלום עם אביו דוד, שסופם במרד ובגידה, הפכה את אבשלום לסמל לבן סורר שבא על עונשו. כפי שמסכם מדרש רבה: "כיוצא בו דוד שלא ייסר לאבשלום בנו ולא רידהו יצא לתרבות רעה ושכב עם נשי אביו וגרם לו לילך יחף והוא בוכה, והפיל כמה אלפים מישראל, וגרם לו דברים רעים שאין להם סוף". מאידך, הסיפור המקראי התמציתי מתאפיין בעמימות ואף ברב-משמעות, שבה נשמעים קולות אחדים בתיאור מעשיו של אבשלום. רב המשמעות פתחה פתח לפרשנותו של הסיפור על ידי פרשנים רבים במספר רבדים: פשט (המובן הראשוני של הכתוב), רמז (פרשנות), דרש (פרשנות מרחיבה) וסוד (מיסטיקה).

ברזילי

האם התכוונתם ל...

דוד

דָּוִד, דָּוִד בֶּן יִשַׁי או דָּוִד הַמֶּלֶךְ (1040 לפני הספירה (ב' תר"ס) – 970 לפני הספירה (ב' תש"ל), לערך) הוא דמות מקראית, שהיה, לפי המתואר בתנ"ך, מלכהּ של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך ואיש בושת), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-420 שנה עד חורבן הבית הראשון. התיאורים התנ"כיים השונים, מייחסים לדוד כיבוש חבלי ארץ נרחבים בצפון ארץ ישראל ובמערבה. התנ"ך אומר כי נמנע מדוד לבנות את בית המקדש הראשון כי היה מעורב במלחמות שהיו כרוכות בשפיכות דמים רבה.דמותו ופועלו של דוד תפסה מקום חשוב במסורת היהודית ובפולקלור, והוא נחשב לדמות מופת ולאחד מגדולי האומה. בקבלה נמנה דוד עם אחד מ"ארבעת רגלי המרכבה לשכינה", שעליהם מתבססת השראת השכינה בעולם לאורך ההיסטוריה (השלושה הנוספים הם אבות האומה אברהם יצחק ויעקב). דוד המלך מכונה במקרא "נְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב', כ"ג, א'), המסורת היהודית רואה בו את מחבר ספר תהילים. על פי המסורת המשיח יהיה אדם מזרע דוד. מסורת זו אומצה גם בברית החדשה, בה נאמר כי ישו הנוצרי היה נצר לבית דוד.התיאור התנ"כי של חיי דוד משקף מסורות רבות, ולאורך השנים חוקרי מקרא, ארכאולוגים והיסטוריונים, היו חלוקים בדעתם ביחס לדוד ולתיאור מלכותו; אסכולות מסוימות מקבלות את הסיפור התנ"כי כנכון בעיקרו, גם אם מוגזם לעיתים, ואחרות דוחות אותו לחלוטין ורואות בו סיפור שנארג מאות שנים מאוחר יותר. טיעון זה הסתמך בין השאר על הטענה כי אין ממצאים ארכאולוגיים או כתובים המתייחסים לבית המלוכה המפואר שהיה אז, לכאורה, בארץ ישראל. גילוי מצבה ארמית בשנת 1993, בה יש אזכור מפורש ל"בית דוד" שם קץ, בעיני רוב החוקרים, למחלוקת על קיומו ההיסטורי של בית דוד, אך הותיר בעינו את הוויכוח האם מפעלי הכיבוש של דוד ומפעלי הבנייה של שלמה אחריו אכן בוצעו על־ידם, שכן תיארוך מפעלי הבנייה העיקריים בארץ ישראל בראשית האלף הראשון לפנה"ס עדיין שנוי במחלוקת. יש המקדימים אותו לימי שלמה ויש המאחרים אותו לימי עמרי.

כמהם בן ברזילי

כִמְהָם (כִמְהָן) בן ברזילי הגלעדי מרוגלים הוא דמות מקראית. אביו ברזילי היה איש עשיר שכלכל את דוד ואת צבאו בעת מרד אבשלום. לאחר שדוכא המרד ודוד שב לירושלים הוצע לברזילי כאות תודה לשבת בירושלים ולקבל את כל משאלותיו ותאוותיו מאת המלך. אך ברזילי, שהיה אז כבר בן 80, סירב והציע שבנו כמהם יתוגמל במקומו.הכרת הטוב של שושלת המלוכה למשפחת ברזילי נמשכה גם לאחר מותו, ודוד הורה לשלמה לפני מותו כי בני ברזילי יהיו מאוכלי שולחנו.

מרב בת שאול

מֵרַב בַּת שָׁאוּל היא דמות מקראית המתוארת בספר שמואל כבתם הבכירה של שאול המלך ואחינעם בת אחימעץ. אביה שאול הבטיח לתת את ידה למי שיכה את גלית הפלישתי, אולם בפועל היא ניתנה לאשה לעדריאל המחולתי, ואילו מיכל, אחותה הצעירה, ניתנה במקומה לדוד שהכה על פי המקרא את גלית.

משמרת הקוץ

משמרת הקוץ היא המשמרת השביעית מבין עשרים וארבע משמרות כהונה שסידרו דוד המלך וצדוק הכהן על פי גורל בתקופה שקודם בניית בית המקדש הראשון.

משמרת זו מוזכרת בתנ"ך בספר דברי הימים יחד עם קביעת המשמרות; "ויצא הגורל..לְהַקּוֹץ הַשְּׁבִעִי" (דברי הימים א כד ז).

לדעתו של המלבי"ם האות ה של הקוץ נכללת במקור השם ואינו ה סימנית.

עדריאל המחולתי

עַדְרִיאֵל הַמְּחֹלָתִי, דמות מקראית, שמו מופיע בספר שמואל א', פרק י"ח, פסוק י"ט.

צוואת דוד

לפני מותו של דוד המלך הוא קרא לבנו שלמה, וציווה אותו בנושאים שונים – צוואת דוד. זהו מעשהו האחרון של דוד המוזכר במקרא.

הסיפור מופיע בספר מלכים א', פרק ב', ונוהגים להפטיר בו בפרשת ויחי, העוסקת בברכות יעקב לבניו לפני מותו.

שלמה

על פי התנ"ך, שְׁלֹמֹה היה מלכהּ השלישי והאחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי אביו דוד וקודמו שאול. הוא בנה את בית המקדש הראשון בירושלים והיה על פי התנ"ך החכם באדם. נקרא יְדִידְיָהּ על ידי נתן הנביא, איתיאל לפי פרשנות פרק ל במשלי, וקֹהֶלֶת. לפי הפרשנות המסורתית לספרי קהלת ומשלי ולמגילת שיר השירים הם נכתבו על ידי חזקיהו המלך וסיעתו מדבריו של שלמה. שלמה היה בנם השני של דוד ובת שבע (או בנם הראשון – על פי ספר דברי הימים א', פרק ג', פסוק ה'). סיפור מלכותו מופיע בהרחבה בספר מלכים א פרקים א-יא, ובדברי הימים ב, פרקים א-ט.

דוד המלך
משפחתו
אבותיו יהודהתמרפרץנחשון בן עמינדברותבעזעובדישי
אחיו ואחיותיו אליאבשמעהצרויהאביגיל
בניו ובנותיו אמנוןתמראבשלוםאדוניהכלאבשפטיהשלמה
אחייניו יואבאבישיעשהאלעמשא בן יתריונדב בן שמעה
נשותיו אביגילאביטלאחינועם היזרעאליתבת שבעחגיתמיכלמעכה בת תלמיעגלה
יצירות המיוחסות לו צוואת דודקינת דודקינת דוד על אבנרדברי דוד האחרוניםשירת דוד • חלק ממזמורי תהלים
מאורעות בחייו שתוארו במקרא דוד וגולייתסיפור נבל הכרמלידוד ובת שבעמרד שבע בן בכריהאישה החכמה מתקועמעשה אמנון ותמררצח אמנוןדוד ויהונתן
אגדות עליו דוד והצרעה והעכביש
שונות מרב בת שאולפלטי בן לישבית דודאבישג השונמית • ברזילי הגלעדי • גיבורי דודכתובת תל דןקבר דודמשיחהמלך דוד (סרט)מגן דוד
הנצחה
באומנות דוד (מיכלאנג'לו)דוד (דונטלו)דוד (ברניני)דוד (ורוקיו)
הנצחות עיר דודמגדל דודמלון המלך דודמלון מצודת דודרחוב המלך דודשדרות דוד המלך

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.