ברוך קרא

ברוך (ברוכי) קְרא (נולד ב-13 במרץ 1970) הוא עיתונאי ישראלי, משמש כתב ופרשן חדשות 13 לענייני משפט. לפני כן, שימש כתב לענייני משפט בעיתון "הארץ".

ברוך קְרא
ברוך קרא, 2015
ברוך קרא, 2015
לידה 13 במרץ 1970 (בן 49)
מדינה ישראל  ישראל
עיסוק עיתונאי
מעסיק הארץ ‏(1999–2004)‏
חדשות 10 ‏(2004 ואילך)‏
תחום סיקור משפטים

ביוגרפיה

קרא גדל בירושלים ולמד בתיכון הרטמן. חניך תנועת הצופים הדתיים. התגייס באוגוסט 1988 ואת שירותו הצבאי עשה בגדוד 202 בחטיבת הצנחנים במהלך האינתיפאדה הראשונה[1]. במילואים שירת בחטיבה 646[2], ובמסגרתה גם לחם במבצע עופרת יצוקה[3].

משנת 1999 עבד בתפקידים שונים ב"הארץ", בהם כתב לענייני משטרה, ירושלים, כתב מגזין וכן עורך בדסק החדשות.

משנת 2002 שימש ככתב לענייני משפט בעיתון "הארץ". בשנת 2004 החל לשמש כתב ופרשן לענייני משפט בחדשות 10.

קרא הוא בעל תואר שני בלימודי משפטים מאוניברסיטת בר-אילן, בעל תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל מאוניברסיטת תל אביב, ובוגר בית הספר "כותרת" לעיתונות ותקשורת, שם הוא גם מלמד בימים אלה.

פועלו העיתונאי

קרא התבלט בסיקור פרשות ציבוריות, ביניהן פרשת הנשיא משה קצב, פרשת חיים רמון, פרשות אהוד אולמרט השונות. בשנת 2003 חשף את פרשת "סיריל קרן" שבמרכזה מיליוני דולרים שהועברו לחשבונות הבנק של משפחת שרון בעת כהונתו של אריאל שרון כראש ממשלה. הפרשה עוררה רעש רב שכן פורסמה שבועות ספורים לפני הבחירות לכנסת השש עשרה. לאחר לחץ פוליטי החליט היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לפתוח בחקירה מי הדליף לקרא את מסמך הבקשה לחיקור דין לדרום אפריקה (המסמך שתיאר את החשדות נגד שרון). ההחלטה השנויה במחלוקת עוררה זעם רב בקרב כלי התקשורת ומועצת העיתונות שטענו לרמיסה של החיסיון העיתונאי.

קרא עצמו נחקר באזהרה אך לא הסכים לחשוף את מקורותיו, ועם זאת צוות החקירה הצליח לחשוף את המקור - עו"ד ליאורה גלט-ברקוביץ' - הפרקליטה שליוותה את החקירה. לימים תבעה גלאט-ברקוביץ' את קרא ואת עיתון הארץ בטענה כי לא עמדו בהתחייבויות שנתנו לה טרם הפרסום. עם זאת בנובמבר 2011, שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, אבי זמיר, דחה את טענותיה של גלאט ברקוביץ', וקבע כי קרא והארץ פעלו לפי תקנון האתיקה ועשו כל שביכולתם כדי להגן עליה. גלאט ברקוביץ ערערה על הפסיקה, אך באוקטובר 2014 דחה בית המשפט העליון את ערעורה. השופט יצחק עמית אימץ את קביעותיו של השופט זמיר לפיהן קרא הגן על המקור, פעל כמצופה ממנו, ואף הוסיף כי גלאט ברקוביץ היא שחשפה את עצמה בכמה פעולות לא אחראיות. עמית אף הוסיף בפסק הדין מספר קביעות חשובות ותקדימיות בדבר חשיבותה של העיתונות החוקרת.

פרק נוסף בפרשה הזאת רשם קרא ערב הבחירות לכנסת השבע עשרה בשנת 2006, אז פרסם מסמך משטרתי שבו קובעת המשטרה כי יש בידה ראיות חד משמעיות לכך שמרטין שלאף הוא שעומד מאחורי שלושה מיליון דולר שהועברו לחשבון הבנק של משפחת שרון. גם פרשה זו עוררה רעש רב בעיקר עקב הסמיכות לבחירות, ועם זאת הפרשה ירדה מסדר היום לאחר יממה מאחר ששרון לקה באירוע המוחי השני שממנו לא התאושש.

קרא גם חשף את פרשת רשות המיסים ערב לפני גל המעצרים הגדול, את החלטות היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בעניין חקירות אולמרט, ועוד. קרא גם היה זה שראיין את המתלוננות העיקריות בפרשת קצב ואת המתלוננת בפרשת רמון. בדצמבר 2012 פרסם קרא תחקיר מקיף על תיק אביגדור ליברמן וחברות הקש. כשבוע אחר כך הודיע היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, על סגירת תיק החקירה המרכזי נגד ליברמן, ועל הגשת כתב אישום בתיק משני - פרשת מינוי השגריר, זאב בן ארי; אלא שכמה ימים לאחר פרסום ההחלטה, ויום לפני שהפרקליטות התכוונה להגיש את כתב האישום המצומצם לבית המשפט, דיווח קרא על רשלנות בטיפול בתיק, ועל דמויות מרכזיות בפרשת השגריר שלא נגבתה מהן עדות. קרא אף שוחח עם חלק מהעדים הפוטנציאלים, שהביעו תמיהה על כך שהמשטרה לא הגיעה אליהם. הדיווח חייב את היועץ המשפטי לממשלה לפתוח את התיק מחדש ולשקול את החמרת כתב האישום, ואכן לאחר השלמת חקירה זריזה כתב האישום תוקן והוחמר. בכתב האישום המתוקן נכתב שליברמן פעל באופן מעשי (ולא פאסיבי כפי שנקבע מראש) לקידומו של השגריר בן אריה לתפקיד השגריר בלטביה, אף שאותו שגריר העביר לו שלא כדין מידע חסוי מתוך הבקשה לחיקור דין בבלרוס במסגרת חקירת תיק ליברמן. ביוני 2013 פרסם קרא תחקיר מקיף בתוכנית "המקור" על אודות הקשר המשונה בין ליברמן לבין ממשלת בלארוס והעומד בראשה, הדיקטטור אלכסנדר לוקשנקו.

ערב הבחירות לנשיאות המדינה בקיץ 2014 עבד קרא יחד עם כתב הפלילים של חדשות 10, דורון הרמן, על תחקיר בדבר נסיבות ההסכם הסודי בין מאיר שטרית, שהיה מועמד מרכזי לתפקיד, ובין עוזרת הבית שלו, הסדר שקבע פיצוי בסך 230 אלף שקל לעוזרת וכלל סעיף סודיות על נסיבות ההסכם ופרטיו. יום לאחר הבחירות פרסם קרא כי מדובר בפיצוי שהועבר לעוזרת לאחר שזאת הטיחה בפני שטרית כי הטריד אותה מינית ולאחר ששיחתם בעניין זה הייתה מגובה בהקלטות.

לבד מהסיקור השוטף קרא פרסם תחקירים רבים, ביניהם: פרשת הרשעתו של משה קסטל, סחר באיברים לאור היום, חשיפת סוכנים באגף הפיקוח על הגז, מלחמת החזנים, תחקיר מקיף על אסון הכרמל ועוד.

באוקטובר 2013 זכה באות אומ"ץ על חשיפת פרשות שחיתות ועל פרשנויותיו המשפטיות. ברוך קרא הוא חתן פרס סוקולוב לשנת 2013 "על פעילות רבת שנים בעריכת תחקירים אמיצים ומחוללי שינוי בנושא שלטון החוק". בנוסף קיבל קרא את אות אביר איכות השלטון לשנת 2018.[4]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ איילת שני, ברוך קרא: "המצב שבו פוליטיקאים מנציחים את הסיטואציה המדינית שאנחנו נמצאים בה הוא מצב נורא", באתר הארץ, 24 בדצמבר 2015
  2. ^ אני יודעת שהעם כבר לא אתנו, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2003
  3. ^ ניר קוסטי, שמ"פניה, באתר "במחנה", 4 בפברואר 2009: "בגדול, להיות עיתונאי וחייל במקביל, זה חיבור בלתי אפשרי", טוען רס"ר (מיל') ברוך קרא, כתב לענייני משפט בערוץ 10. "באופן טבעי, הוא מעלה שאלות. כשהגיע אלי צו 8, לא יכולתי להפנות עורף ליחידה שבה אני משרת במילואים. בעבורי זה היה מצב לא נוח, בעיקר בגלל שעיתונאי נמצא תמיד בפוזה של ביקורת על המבצע ושומר על מבט ציני, וכשאתה חייל. ובכן, לא צריך להסביר מה המשמעות של להיות חייל". קרא, שנכנס לתוך רצועת עזה רק ב-24 השעות האחרונות ללחימה, מספר שהפך למקור מידע מרכזי בימים בהם דובר צה"ל חנק את התקשורת באגרוף ברזל.
  4. ^ אלו הזוכים באות אביר איכות השלטון לשנת 2018, סרוגים, ‏2018-09-17 (בעברית)
13 במרץ

13 במרץ הוא היום ה-72 בשנה (73 בשנה מעוברת), בשבוע ה-11 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 293 ימים.

1970

שנת 1970 היא השנה ה-70 במאה ה-20. זוהי שנה רגילה, שאורכה 365 ימים. 1 בינואר 1970 לפי הלוח הגרגוריאני מקדים את 1 בינואר לפי הלוח היוליאני ב-13 ימים. כל התאריכים שלהלן הם לפי הלוח הגרגוריאני.

אליהו בקשי דורון

הרב אליהו בקשי דורון (נולד בשנת ה'תש"א, 1941) הוא הראשון לציון והרב הראשי לישראל לשעבר בין השנים 1993–2003, ראש מוסדות "בנין אב" ברמת שלמה ו "דבי אליהו" בבית וגן בירושלים.

בית הסוהר דמון

בית הסוהר דמון הוא בית סוהר השוכן על הר הכרמל.

בית הסוהר דמון הוקם בשנת 1953 על אדמות שהיו שייכות לחברת "קרמאן, דיק וסלטי" בבעלות משפחת קרמאן – משפחה ערבית מוסלמית מחיפה – במקום שהיו בו מחסני טבק. את בית הסוהר הקימו האסירים עצמם, שעברו מבתי סוהר אחרים, שבהם לא היה מקום. בית הסוהר דמון סבל שנים רבות מבעיות תחזוקה ובריחות של אסירים. בדצמבר 1987 נותר בית הסוהר מספר ימים ללא חשמל ומים זורמים.

בשנת 2000 נסגר בשל המצב הירוד בו. לאחר האינתיפאדה השנייה נפתח מחדש. כיום משמש בית הסוהר למאסר ולמעצר של שוהים בלתי חוקיים, וכן יש בו אגף אחד של אסירים פליליים העוסקים בתחזוקתו, בית הסוהר עבר שיפוץ מקיף הכולל שדרוג כלל אגפי הכלא, וכן שופר מערך הביטחון ההקפי של בית הסוהר, בבית הסוהר מוחזקים כ-300 אסירים, והוא בעל רמת ביטחון בינונית.

בית הסוהר נבנה על אתרו של יישוב קדום מהתקופה הביזנטית בשם "ח'רבת א-דמון". בחצר הכלא התגלתה רצפת פסיפס, בורות קברים חצובים ושברי עמודים.ב-2 בדצמבר 2010, במהלך השריפה בכרמל, נשרפו יערות מסביב לכלא והוא פונה. כ-37 צוערים של שירות בתי הסוהר נהרגו בעת שהיו בדרך לסייע לפינוי הכלא, כשהאוטובוס שבו נסעו נלכד בלהבות. הייתה זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה בה פונה כלא שלם מיושביו. על אף שהאש בערה מסביב לבית הכלא הוא לא ניזוק.

גבריאל בך

גבריאל בָּךְ (נולד ב-13 במרץ 1927) הוא משפטן ישראלי שכיהן כפרקליט המדינה (1969–1982) ושופט בית המשפט העליון (1982–1997). לאחר פרישתו כיהן כיושב ראש הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה.

המקור (תוכנית תחקירים)

המקור היא תוכנית תחקירים עיתונאיים בהגשת רביב דרוקר וברוך קרא. בעבר שודרה בערוץ עשר והחל מ-18 במרץ 2019 משודרת בערוץ 13. בעבר הנחו את התוכנית עופר שלח ורזי ברקאי. בעקבות מיזוג רשת-עשר הוחלט על ביטול תוכנית התחקירים של רשת "המערכת".

הפיגוע בנמל אשדוד

הפיגוע בנמל אשדוד היה פיגוע התאבדות כפול שאירע ב-14 במרץ 2004 בנמל אשדוד. 10 נהרגו ו-16 נפצעו. החמאס והפת"ח לקחו אחריות על הפיגוע.

חיים רמון

חיים רמון (נולד ב-10 באפריל 1950) הוא איש ציבור ישראלי. כיהן כחבר הכנסת, שר בממשלות ישראל, ויושב ראש ההסתדרות. יוזם חוק ביטוח בריאות ממלכתי. התחיל את דרכו במפלגת העבודה והיה בין הדוחפים להקמת מפלגת קדימה. בשנת 2006 הורשע במעשה מגונה בקצינה בלשכת ראש הממשלה, נדון לשירות לתועלת הציבור ולפיצוי המתלוננת, ללא קלון, וחזר לממשלה לתפקיד המשנה לראש הממשלה. לאחר פרישתו מהכנסת שימש יו"ר קבוצת הכדורגל הפועל תל אביב.

ליאורה גלט-ברקוביץ'

ליאורה גלט-ברקוביץ' (נולדה ב-1953) היא פרקליטה שהדליפה סמוך למועד הבחירות לכנסת השש עשרה שהתקיימו ב-28 בינואר 2003 את דבר חקירתו החסויה של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, בפרשת סיריל קרן שבמסגרתה הועברו 1.5 מיליון דולר לחשבונו של גלעד שרון, בנו של אריאל שרון.

גלט-ברקוביץ סיימה את לימודי המשפטים באוניברסיטת תל אביב והצטרפה לשירות המדינה כפרקליטה.

מאיר שטרית

מאיר שטרית (נולד ב-10 באוקטובר 1948) הוא פוליטיקאי ישראלי, שהיה חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל. קודם לכניסתו לפוליטיקה הארצית, כיהן כראש העירייה הראשון של יבנה.

מעלה מכמש

מַעֲלֵה-מִכְמָשׂ (לעיתים בקיצור: מכמש) היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי באזור מדבר אדומים בסמוך ועל שם העיר המקראית מכמש שבנחלת שבט בנימין, המזוהה כיום ב"תל מרים", כ-10 ק"מ מזרחית לרמאללה וכ-2 ק"מ מזרחית לכפר הערבי מוח'מאס המשמר את השם הקדום. מיישובי "אמנה" והמועצה אזורית מטה בנימין.

עדת הצופים

עדת הצופים או הצופים הדתיים היא חטיבה דתית בת 14 שבטים בתוך "תנועת הצופים העבריים".

מטרת "העדה" לאפשר לכל נער ונערה שומר מצוות להשתייך לתנועה בלי קשר למוצאו ולדעותיו הפוליטיות והרוחניות תוך שימת דגש על גשר בין הדתיים לחילוניים. עדת הצופים מחנכת במקביל למטרות תנועת הצופים, אולם את אלה היא יונקת מתורת ישראל והדת היהודית.

פסגות

פְּסָגוֹת היא התנחלות מסוג יישוב קהילתי דתי בהרי בנימין, השוכן ליד אל בירה, על הר גבוה ("ג'בל טוויל") המתנשא לגובה 906 מטר מעל פני הים ושולט על סביבתו. כיום מתגוררות ביישוב מעל 300 משפחות.

רב היישוב הוא הרב שלמה יוסף וייצן.

פרס סוקולוב

פרס סוקולוב לעיתונות הכתובה והאלקטרונית על-שם נחום סוקולוב, הוא פרס ישראלי בתחום העיתונות, בסך 18,000 ש"ח, המוענק מטעם ומתקציב עיריית תל אביב-יפו לעיתונאים מצטיינים.

הפרס מוענק החל משנת 1956 לעיתונאים בתחום העיתונאות הכתובה, ומשנת 1981 גם לעיתונאים בתחום התקשורת האלקטרונית. בנוסף, משנת 2002 מחולק ביחד עם פרס סוקולוב גם פרס דוש למציירי קריקטורות. פרס סוקולוב נחשב לפרס החשוב ביותר לעיתונאים לאחר פרס ישראל לעיתונות.

הפרס חולק מדי שנתיים או שלוש לשניים עד ארבעה עיתונאים. במהלך השנים תדירות חלוקת הפרס שונתה למדי שנה ולמדי שנתיים. על פי תקנון הפרס, הוא יוענק בסמוך ככל האפשר ליום הולדתו של נחום סוקולוב (ה' בשבט), או ליום פטירתו (י"ב באייר), בטקס פומבי ובהתאם להמלצתה של ועדת שופטים.

קרא

האם התכוונתם ל...

ראובן ריבלין

ראובן (רובי) ריבלין (נולד ב-9 בספטמבר 1939, כ"ה באלול ה'תרצ"ט) הוא נשיאהּ העשירי של מדינת ישראל, החל מ־28 ביולי 2014. קודם לכן היה חבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד, יושב ראש הכנסת ושר התקשורת. עורך דין בהכשרתו.

רביב דרוקר

רביב דרוקר (נולד ב-11 בספטמבר 1970) הוא עיתונאי חוקר ופובליציסט ישראלי, חתן פרס סוקולוב לתקשורת אלקטרונית לשנת 2011.

שחר איילון

שחר איילון (נולד בשנת 1955), כיהן כנציב כבאות והצלה, כניצב במשטרת ישראל וכמנכ"ל רכבת ישראל.

תנועת אומ"ץ

"אומ"ץ" (או "תנועת אומ"ץ") היא עמותה הפועלת בישראל ונאבקת נגד הקשר ההדדי בין הון ושלטון, נגד השחיתות ולמען שוויון הכול בפני החוק.

העמותה הוקמה במאי 2003 כשדרוג לעמותת אמיתי, שהפסיקה לפעול. בהודעת ההקמה נאמר שהעמותה הוקמה עקב מה שחבריה רואים כשימוש ציני בנושאים ביטחוניים ומדיניים לעסקיהם הפרטיים של כמה מקברניטי המדינה ומקורביהם, וחדירת גורמים פליליים למערכת הפוליטית הממלכתית והמקומית. זוהי עמותה א-פוליטית וא-מפלגתית, המתקיימת מתרומות ומדמי חבר, ללא תקצוב מהמדינה, וחבריה פועלים בהתנדבות. בראשה עמד העיתונאי אריה אבנרי עד לפטירתו. מאפריל 2016 עומד בראש העמותה פליצ'ה פלד.

עמותת אומ"ץ חרתה על דגלה את זכויות האדם, את המלחמה בכל ניסיון להטות את הסדר הקיים לטובת גורמים פרטיים, את המלחמה בשחיתות, ועקרון של מנהל תקין.

העמותה איננה מטפלת בעניינים אישיים של הפונים אליה, אלא רק בנושאים עקרוניים הנוגעים לכלל הציבור.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.