בקעת עובדה

בקעת עוּבדה היא בקעה חולית מוקפת גבעות בנגב הדרומי. הבקעה וצוקי עובדה הסמוכים, נקראים על שם מבצע עובדה[1] שהתרחש בשנת 1949 לקראת סוף מלחמת העצמאות, ובמהלכו נכבש, בין היתר, גם שטחה. יחד עם בקעת סיירים, הבקעה היא אחת משתי הבקעות העוברות בקטעים העיקריים של נחל חיון. הבקעה גובלת בדרום בבקעת סיירים ובצפון צוקי תמנע וצפון הר ברך, במזרח בהר שחרות, הר גרופית והר ארגמן, בצפון בהר שחרור והר פרוט ובמערב בצוקי עובדה.

EilatSouthNegev
Sayarim Desert Kite in Ovda Valley
עפיפון מדבר בבקעת עובדה
Ovda lotnisko na pln od Ejlatu 001
נופי הבקעה ממטוס ממריא מנמל התעופה עובדה

היסטוריה

עדות לנוכחות אנושית מוקדמת בבקעה נמצאת במקדש הנמרים, שרידי מקדש פתוח הבנוי כאליפסה בתוך מתחם רבוע וגדול יותר, שבו 19 אבנים קטנות. המקדש המתוארך לאמצע האלף החמישי לפנה"ס, שימש תרבות של לקטים ציידים באזור, ונתגלו בו גם שרידים לכירות להבערת אש. באלף השישי לפנה"ס החלו להופיע בבקעה גדרות הצאן. בין האלף השישי לאלף השלישי לפנה"ס, חל שינוי גדול בהתיישבות בבקעה. באלף השלישי לפנה"ס התפתחה חקלאות מתקדמת בבקעה, אשר נהנתה מהאקלים הנוח ומריבוי המשקעים ששררו באזור עד סוף האלף. מספר המתיישבים בבקעה הגיע באלף השלישי לפנה"ס לפחות ל-3,000 אנשים, יותר מאשר בכל הר הנגב.[2] לאחר המשבר האקלימי שפקד את אזור עובדה החל בשנת 2300 לפנה"ס לערך, התפתחה במקום תרבות נוודית רק בתקופת הברונזה.

בעבר שימשה הבקעה לגידולים חקלאיים בזכות החול הגירני בבקעה המהווה קרקע איכותית לחקלאות יותר מאשר חול הקוורץ, ומכיוון שבחורף מוצפים חלקים משטחי הבקעה במימיו של נחל חיון העובר במרכז הבקעה. ישנן עדויות לכך שחקלאים מעקבה נהגו לחכור חלק מאדמות הבקעה מהבדואים שישבו במקום, ולגדל בהן גידולים חקלאיים אותם לקחו עימם בשיירות גמלים לעירם. בשנת 1906, עם קביעת הגבול בין הנגב לסיני המצרית, הייתה אמורה בקעת עובדה לעבור לשטח סיני, אך בסוף נותר המצב על כנו והיא צורפה לנגב. עם נסיגת ישראל מסיני בשנת 1982, נסגר בסיס חיל האוויר עציון בסיני, ובמקומו הוקם נמל התעופה עובדה הנמצא כ-60 ק"מ צפונית לאילת. בנוסף נמצא באזור בית הספר להנדסה צבאית (בהל"צ או בה"ד 14) של חיל ההנדסה הישראלי, שהוקם בה ב-1995.

סקרים וחפירות ארכאולוגיות

הסכם השלום בין ישראל למצרים שנחתם בשנת 1979 וסופו היה עם פינוי סיני ב-1982, הביא להעברת כוחות צבא מסיני לנגב. בעקבות כך החל סקר ארכאולוגי שנקרא סקר חירום בנגב. אחד הסקרים החשובים היה "סקר בקעת עובדה" במקום בו יועד לבנות את בסיס חיל האוויר נמל התעופה עובדה. בסקר התגלה ריכוז גדול של אתרים בצדה המזרחי של הבקעה במקום בו יועד הבסיס להיבנות. בנייה זאת הייתה מוחקת 104 אתרים. בעקבות כך שונו התוכניות של בניית הבסיס, רק אתר אחד נשאר התחום הבסיס והוא נחפר בחפירת הצלה.[3]

בשנת 1980 נחפרו 22 אתרים בחפירות הצלה במבצע שנוהל בידי אגף העתיקות והמוזיאונים. יישובים מן התקופות הנאוליתית, הברונזה הקדומה, הברונזה הביניימית נחשפו.[4] עוד שרדו בבקעה שרידיו של אתר חקלאי ביזנטי שפעל בין המאות ה-4 וה-7. בהמשך נחפרו אתרים נוספים. החפירות נפסקו בשנת 1982 בגלל היעדר תקציב. בשנת 2009 חודשו החפירות בבקעה במימון משרד המדע. החפירות נמשכו עד שנת 2012.

הממצאים מהסקרים והחפירות הארכאולוגיות שעיקרן בוצע במזרח הבקעה גילו כ-750 אתרים ומתקנים עתיקים על פני שטח של 60 קמ"ר. ריכוז זה הוא הצפוף ביותר שהתגלה בנגב ובסיני[3]

אחד הממצאים שנמצא בבקעה הוא עפיפון מדבר. זהו מתקן ששימש לציד המוני של עדרי חיות בר, שהיה נפוץ במדבריות דרום הלבנט. ניתן לראות כי מיקומן של מלכודות אלו נבחר לאחר מחשבה ומחקר על נתיבי הנדידה העונתית של החיות שנתפסו. עפיפון המדבר מתוארך לסוף התקופה הנאוליתית.

לקריאה נוספת

  • עוזי אבנר, "הסקר ארכאולוגי באזור אילת", קדמוניות, חוברת מ"ז 148 תשע"ה 2014, עמ' 115-110

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עוזי אבנר, "עובדה בשטח", בשביל הארץ
  2. ^ עוזי אבנר, "הסקר ארכאולוגי באזור אילת", קדמוניות, חוברת מ"ז 148 תשע"ה 2014, עמ' 113
  3. ^ 3.0 3.1 עוזי אבנר, "הסקר ארכאולוגי באזור אילת", קדמוניות, חוברת מ"ז 148 תשע"ה 2014, עמ' 110
  4. ^ 21. רוני רייך, שני אתרים קדומים בבקעת עובדה, עתיקות (סדרה עברית), י' (תש"ן), עמ' 13-19.
גאולוגיה של ישראל

הגאולוגיה של ישראל עשירה ומורכבת מאירועים גאולוגיים רבי עוצמה שהשאירו את חותמם בסלעים ובגאומורפולוגיה המקומית. אירועים אלה אינם רק נחלת ההיסטוריה - מיקומה של ישראל על הגבול בין שלושה לוחות טקטוניים מותיר אותה חשופה להשפעתם של תהליכים המתקיימים גם כעת.

הסקר הארכאולוגי של ישראל

הסקר הארכאולוגי של ישראל מטרתו לסקור את שטחי מדינת ישראל במטרה למפות ולתעד את אתריה הארכאולוגים. במסגרת הסקר עליו מופקדת רשות העתיקות האתרים ממופים, נמדדים, מצולמים ונאסף אודותם מידע מגוון.

הר ברך

הר ברך הוא הר, בגובה 840 מטר, בשמורת הרי אילת ממערב לבקעת תמנע. מקור השם בשמו הערבי "ג'בל אל איבריק".

ממערב להר ברך נמצא נחל ברך הנשפך צפונה, וחלקו הצפוני נחשב כגבולה הדרומי של בקעת עובדה. מהר ברך תצפית דרומה לכיוון המשך שמורת הרי אילת - הר עתק והר בשמת, ותצפית מזרחה לכיוון בקעת תמנע ופארק תמנע. נקודת התצפית בהר ברך צוינה כאחת מנקודות התצפית היפות בישראל.

בין הר ברך להר עתק מצוי מעלה רגלי - מעלה ברך. שביל מעלה ברך סגור זמנית עקב נזקי שטפונות, וקיימת סכנת חיים לעבור בו עד שישופץ.

אל ההר ניתן להגיע בשבילי הולכי רגל מצפון ומדרום, וכן ממערב דרך שביל נחל בוטם.

ההר נמצא בסמיכות לשביל ישראל, ממש במרומי מצוקי תמנע. ניתן להגיע אל ההר גם ברכב מכיוון שביל המסומן בסימון שבילים כחול של החברה להגנת הטבע, היוצא מכיוון בקעת עובדה, או בשביל טוב ואיכותי המתאים לפי מפת הסמ"ש לכל רכב, היוצא מק"מ 32 של כביש מס 12.

אתרי טיול נוספים בסמיכות להר ברך הם נחל מתק, באר מתק נחל מלחן ובאר מלחן.

הר גרופית

הר גרופית הוא הר בהרי אילת, מצפון לערוץ נחל יתרו, כ-3 ק"מ ממזרח לקיבוץ קטורה.

השם הולך בעקבות צליל שמו הערבי של ההר (ג'בל אום ג'ריפינה), שפירושו ההר הגורף או הר הסחף. מן ההר יש תצפית נאה על בקעת עובדה.ההר מתרומם מערבה מצומת גרופית, כ- 555 מ' מעל פני הים. ההר חשוף ומבותר בהרבה ערוצים, המתחברים בחלקם אל נחל גרופית היורד מזרחה, ובחלקם אל הנחלים כסוי ויתרו, היורדים מערבה אל בקעת עובדה. בירכיתי הר גרופית, דרומה, מעלה תלול ובו מתפתל שביל מהערבה לאורך נחל יתרו אל בקעת עובדה.

הרי אילת

הרי אילת הוא כינוי לרכס הרים בדרום ארץ ישראל, בדרום הנגב.

קבוצת ההרים קרויה על שם העיר אילת הסמוכה וכן על שם היישוב המקראי אילות שככל הנראה ישב במקום בו נמצאת היום העיר אילת.

שרשרת רכסי אזור תמנע משתייכת לאזור הרי אילת.

בין ההרים בגוש המרכזי, הגבוה בין ההרים הוא הר חזקיהו והשני בגובהו הוא הר שלמה למרות שלמתבונן מן הצד נראה כי הר שלמה גבוה מהר חזקיהו.

רמת יותם היא ההר הנמוך ביותר ברכס ללא התחשבות בכל הגבעות הנמצאות בשטח הרכס.

טייסת 144

טייסת 144, המכונה גם "טייסת עוף החול" (בעבר כונתה "טייסת שומרי הערבה") הייתה טייסת מטוסי קרב בחיל האוויר הישראלי. בגלגוליה השונים לאורך השנים הפעילה הטייסת מטוסי נשר, כפיר ו-F-16A/B ("נץ").

נחל חיון

נחל חיון הוא נחל במישורי הנגב הדרומי, מיובליו של נחל הערבה. אורכו כ-68 ק"מ והוא מהגדולים שבנחלי הנגב.

שמו של הנחל בערבית, ואדי אל-חיאני (בעברית: נחל הנחשים) מתייחס רק לחלקו העליון, בעוד חלקו התחתון של נחל חיון נקרא בערבית ואדי אחניק. נראה שהשם העברי חיון הושפע מהצליל של השם הערבי ונקבע כשמם של שני חלקי הנחל.

ראשיתו של נחל חיון במפגש הנחלים היורדים מרכס הר בשמת ומצוקי תימנע ומתלכדים בדרום לכיוון בקעת עובדה: נחל בטמים (ואדי אם בוטמה), נחל מלחן, נחל שרביט ונחל גבעתיים. מן הבקעה מתחלחל נחל חיון לכיוון צפון בעמק בעל חתך ערבה, שבאמצעותו הוא חוצה את מישור חיון. נחל חיון מתלכד עם נחל הערבה בצפון ערבת יפרוק. כ-17 ק"מ מצפון לבקעת עבדה נחל צניפים נשפך אל נחל חיון ,שם פונה הנחל לצפון- מזרח.לאורך הנחל מצויה צמחייה רבה יחסית לסביבתו המדברית ומשמשת מזון לבעל חיים באזור הנחל.

נחל עשרון

נחל עשרון הוא אפיק נחל מהתקופה הנאוליתית בדרום הנגב. הוא ממוקם בקצה המזרחי של בקעת עובדה, 35 קילומטרים מצפון מפרץ אילת ו-5 קילומטרים ממערב לעמק הערבה, תחילתו של אפיק הנחל סמוך ליישוב שחרות. חפירות שנערכו על ידי הארכאולוגים אבי גופר ונייגל גרינג-מוריס בשנת 1980 חשפו שרידים של יישוב קדום, השייך לתקופה הנאוליתית קדם-קרמית ב'.

נמר המדבר

נמר המדבר או נמר ערבי (שם מדעי: Panthera pardus nimr) הוא תת-מין של הנמר. נמר המדבר הוא הנמר הקטן ביותר בעולם, ואורכו כ-160–180 סנטימטר. צבע פרוות הגב צהוב בהיר ועליה שזורות חברבורות שחורות, מראה שמקנה הסוואה טובה בנוף המדברי בו הוא חי. זנב הנמר ארוך מאוד, ובזמן הליכה הוא מורם לרוב מעלה באופן שחושף את צידו התחתון שצבעו לבן. הזכרים שוקלים בממוצע 30 קילוגרמים, והנקבות כ-20 קילוגרמים. בעקבות גודלו הקטן, נמר המדבר יעדיף טרף קטן בהתאמה. תזונתו מורכבת מכ-55% שפני סלע וארנבות, כ-30% יעלים, כ-10% פראים (חמור הבר), וכ-5% חיות אחרות, ביניהן חוגלות, מכרסמים, ואולי אף פגרים[דרוש מקור].

האוכלוסייה העולמית של נמר המדבר נאמדת ב-200–230 פרטים. בישראל זכה הנמר לעטרה מחודשת ב-1982, עת נתגלה מחדש במדבר יהודה. אוכלוסייה זו נחקרה רבות על ידי הזואולוג גיורא אילני. אף על פי שב-1980 אוכלוסיית הנמרים שם מנתה כ-9 פרטים והוגדרה כיציבה, תת-מין זה נכחד במדבר יהודה. הפעם האחרונה שנצפה נמר אשר גדל בטבע הישראלי, הייתה בשנת 2007, כאשר נמר בשם "משיח" פלש לבית פרטי במדרשת בן-גוריון. עם זאת, בשנת 2010 נטען כי צולם נמר בשומרון. הזיהוי אינו ודאי, אך אף אם אכן היה זה נמר, ככל הנראה ברח מגן חיות פלסטיני.

אין הרבה מידע כיום על אוכלוסיית הנמרים בנגב ובמדבר יהודה מכיוון שהמחקר האחרון בנושא נערך בשנים 2002–2003, מחקר זה העריך לפי דגימות DNA שהתקיימו אז כ-8 נמרים במדבר. עם זאת, לפי בני שלמון, מנהל מרכז יונקים של החברה להגנת הטבע, יש הרבה תצפיות מצד אנשים מוסמכים שראו נמרים בגאון הירדן, ברמה ובגבול לבנון. הנמרים, שנרדפים על ידי כולם במרחב הזה, נמלטים אל המקום בו לא יוכל לגעת בהם אף אחד - לשטחים המפורזים שבין הגדרות. גאון הירדן הוא מקום מצוין בשבילם - צמחייה עבותה, מים, טרף ומעט מאוד הפרעה של אנשים.

עובדה (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

צביקה צוק

צְבִיקָה צוּק (נולד ב-16 בנובמבר 1953) הוא ארכאולוג, גאוגרף ומדריך טיולים ישראלי המתמחה בחקר מפעלי מים עתיקים בישראל מכל התקופות. משמש כמנהל את אגף ארכאולוגיה של רשות הטבע והגנים.

צוקי עובדה

צוקי עובדה הם מצוקים תלולים של קירטון וצור מגיל הסנון המצויים בהרי אילת.

צוקי עובדה תוחמים את בקעת עובדה במערב ומפרידים בין בקעת עובדה במזרח לבין הרמה הגבוהה של שדה אברהם ונחל גרזי במערב. אורכם של המצוקים כ-10 ק"מ, והם מתנשאים בשיעור של 60–70 מ' מעל למישור הבקעה. כיוונם הוא מצפון-מערב לדרום-מזרח. מעלה צנחנים ומעלה עקוף הם המעברים היחידים המגיעים אל ראש צוקי עובדה ממזרח. לרגלי צוקי עובדה התגלו ציורי סלע, הסמוכים לנתיבים קדומים שירדו בצוקים אל בקעת עובדה ואל הערבה.בעקבות הצטברות סחף נחלים, הייתה התיישבות חקלאית רבה בבקעת עובדה הסמוכה.

צוקי עובדה, נקראים על שם מבצע עובדה שהתרחש בשנת 1949 לקראת סוף מלחמת העצמאות, ובמהלכו נכבש (בין היתר) גם שטחה.

בית הספר להנדסה צבאית (בהל"צ), הנמצא בצוקי עובדה, הוא הגוף היחידי והבלעדי בצה"ל המכשיר למקצועות החבלה, המיקוש והצמ"ה (ציוד מכני הנדסי).

שביל ישראל

שביל ישראל הוא נתיב הליכה ארוך שנמשך לאורך כל מדינת ישראל. הוא מתחיל בבית אוסישקין שבקיבוץ דן בצפון ומסתיים בבית ספר שדה אילת, על חוף מפרץ אילת. אורכו היום, לאחר השינויים שבוצעו בו במהלך השנים, הוא כ-1,030 קילומטרים. שביל ישראל הוא גולת הכותרת ברשת סימון השבילים הארצית שיזמה ויצרה החברה להגנת הטבע, המסמנת וממפה את כל מסלולי הטיול בארץ, על ידי הוועדה לשבילי ישראל.

בינואר 2016 החלה חברת גוגל להציג גם את שביל ישראל כחלק משירות "StreetView"‏.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.