בקעת כסולות

בקעת כְּסוּלֹת היא השלוחה הצפונית-מזרחית של עמק יזרעאל. רוחבה של הבקעה הוא כ-5 ק"מ, ואורכה הוא כ-8 ק"מ.

הבקעה תחומה בין רכס הרי נצרת והר תבור מצפון, ובין גבעת המורה מדרום. רום הבקעה בחלקה הנמוך הוא כ-100 מטרים מעל פני הים, ורוב שטחה מעובד.

בשיפוליה המזרחיים של הבקעה, בסמוך לתל קשיון ולעין דור, נמצא אגן ההיקוות של נחל תבור. לאורך שיפוליה הדרומיים של הבקעה עובר כביש 65, ולאורך גבולה המערבי עובר כביש 60.

שמה של הבקעה הוא כשמה של העיר המקראית הַכְּסוּלֹת[1], שנקראה גם כִּסְלֹת תָּבֹר[2], המזוהה עם המועצה המקומית אכסאל הנמצא בצפון הבקעה, אשר נזכר בשם זה עוד בכתבי יוסף בן מתתיהו[3].

בתקופת המשנה והתלמוד נקראה הבקעה בשם בקעת אכסלו[4].

Iksal
היישוב אכסאל על רקע בקעת כסולות

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק י"ח.
  2. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק י"ב.
  3. ^ מלחמות היהודים, ג', 39.
  4. ^ בראשית רבה, צח (צט), עמ' 1263.[דרושה הבהרה]
דבורייה

דַּבּוּרִיַּה (בערבית: دبورية) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, הממוקמת בשולי עמק יזרעאל ולמרגלות הר תבור. דבורייה בנויה על צלע הר תבור, בחיבור בינו למישור בקעת כסולות הצמוד אליו. רוב היישוב, שתושביו ערבים-ישראלים, בנוי על שיפועים תלולים יחסית. צורת הבנייה ביישוב היא כפרית מסורתית, והיא מתאפיינת במבנים בעלי קומה אחת עד ארבע קומות.

דרך נוף יער בית קשת

דרך נוף יער בית קשת היא דרך נופית בגליל התחתון. שמה ניתן לה על שם הקיבוץ בית קשת שהדרך עוברת לידו. הכניסה הצפונית של הדרך היא ליד מחנה שמשון הכניסה היא מכביש 77 כ-2 ק"מ מערבית למחלף גולני. הדרך עוברת ליד בית קשת לידו נמצאת הכניסה המזרחית אליה מגיעים מכביש 65. משם הדרך פונה לדרום-מערב לכיוון נוף הגליל.

כניסה הדרומית של הדרך היא ליד הר כסולות ויער צ'רצ'יל. קטע דרך נופית נוסף סובבת את קיבוץ בית קשת. תחילתה בכניסה המזרחית ליד תל גובל היא פונה לכיוון הר דבורה, ולאחר מספר ק"מ הדרך פונה דרומה לכיוון נחל השבעה וחוזרת לכניסה המזרחית. אורך הדרך הוא 18 ק"מ.

הבקע הסורי-אפריקני

בקע ים המלח או מערכת השבירה הסורית-אפריקנית או בשמותיהם הנפוצים הבקע הסורי-אפריקני או השבר הסורי-אפריקני הם השמות לסדרה של העתקים ובקעים שנמשכת מצפון לדרום, מדרום טורקיה דרך סוריה ובקעת הלבנון בצפון, לאורך נהר הירדן, ים המלח, הערבה, מפרץ אילת וים סוף, דרך מפרץ עדן עד לטנזניה, שם הוא מתפצל לשניים ומגיע לבסוף עד למוזמביק. אורכו של הבקע כ-6,000 ק"מ ורוחבו בין 7 ל-20 ק"מ, והוא החל להיווצר לפני כ-25 מיליון שנים בתהליך של תנועות התרחקות של לוחות היבשות אסיה ואפריקה זו מזו, שנמשך עד היום. הבקע הוא הגורם העיקרי לרעידות האדמה ולעיתים לצונאמי באזורים שבהם הוא עובר.

בתחום הבקע הסורי-אפריקני התרחשו בשנים האחרונות בישראל רעידות אדמה קלות-בינוניות. הגאולוגים סבורים כי הן משחררות את האנרגיה המצטברת בנקודות החיכוך של הלוחות הטקטוניים, ומונעות בכך למעשה הצטברות רבה מדי של אנרגיה, מצב העלול לגרום לרעידת אדמה עזה, כפי שאכן אירע באזור בעבר.

הבקע מחולק לשלושה חלקים עיקריים (מצפון לדרום): מדרום טורקיה ועד לים סוף, בקע ים סוף – ממפרץ אילת לאורך ים סוף, ובקע מזרח-אפריקה – מאתיופיה בצפון ועד זימבבואה בדרום.

בפי גאולוגים מודרניים נקראת סדרת הבקעים "מערכת ההעתקה הסורית-אפריקנית".

הגליל התחתון

הַגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן הוא חבל ארץ בצפונהּ של ארץ ישראל. גבולותיו הם עמק יזרעאל בדרום, הכנרת ועמק הירדן במזרח, בקעת בית כרם בצפון ועמק זבולון ומישור עכו במערב.

הגליל התחתון הוא יחידת המשנה הדרומית של הגליל. הוא קרוי "תחתון" בשל היותו פחות הררי מהגליל העליון, ולמעשה זהו חבל הארץ ההררי הנמוך ביותר בארץ-ישראל. פסגותיו של הגליל התחתון מתנשאות עד לגובה של כ־500 מטרים מעל לגובה פני הים. הפסגות הגבוהות ביותר הן הר כמון (602 מטר) שברכס שגור בחלקו הצפוני של הגליל התחתון והר יונה (573 מטר) בחלקו הדרומי.

חז"ל הגדירו את תחומי הגליל התחתון כך: "ומכפר חנניה ולמטן כל שהוא מגדל שקמים גליל התחתון", ויוסף בן מתתיהו הגדירם כך: "לאורכו משתרע הגליל התחתון מטבריה עד כבול, השכנה לעכו שעל חוף הים, ולרוחבו מכפר במישור הגדול הנקרא אכסאל (כסלות תבור המקראית) עד בירסבה (באר שבע הגלילית שליד כפר חנניה)".

טמרה (יזרעאל)

טמרה (בערבית: طمرة) הוא כפר ערבי-ישראלי במעלה רמת יששכר, בשולי בקעת כסולות, השייך למועצה אזורית הגלבוע.

היישוב הוקם בשנת 1918 על ידי משפחת זועביה מירדן, אם כי היה מיושב כבר קודם לכן על ידי שבטים ערבים.[דרוש מקור]

מקור שמו של היישוב הוא בשם הכפר שהיה במקום בימי בית שני.

בתקופת המנדט הבריטי השתייך הכפר לנפת נצרת

במפקד האוכלוסין של שנת 1931 היו בכפר 193 תושבים ו-34 בתים.

בסקר הכפרים המנדטורי משנת 1945 נאמדה אוכלוסיית הכפר ב-240 תושבים (מתוכם 80 יהודים, מתיישבי רמת צבי).

במהלך מלחמת העצמאות, בניגוד לרוב הכפרים באזור שהתפנו מיושביהם לקראת הפלישה הצפויה של צבאות ערב, הם לא עזבו לאחר שיצרו קשר עם שכניהם היהודים שאמרו להם להישאר במקומם.

מועצה אזורית הגליל התחתון

מועצה אזורית הגליל התחתון היא מועצה אזורית במחוז הצפון, בגליל התחתון, המועצה האזורית הוקמה לאחר הקמת המדינה, בתחילת 1950 במסגרת הקמת מועצות אזוריות בכל רחבי הארץ. בתחומי המועצה 18 יישובים, מהם 8 מושבים. ממוצע המרחקים בין כל יישובי המועצה הוא 15.9 קילומטר. למועצה 16 חברי מועצה ובראשם עומד ניצן פלג. בניין המועצה נמצא במרכז האזורי כדורי, בסמיכות לבית הספר החקלאי כדורי בו לומדים מרבית תלמידי האזור.

עין דור

עֵין דּוֹר הוא קיבוץ במזרח בקעת כסולות, במורדות הגליל התחתון, כ-10 ק"מ צפונית מזרחית לעפולה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל. הקיבוץ הוקם בשנת 1947 על ידי חניכי תנועת הנוער השומר הצעיר מגרמניה, הונגריה, ארצות הברית ותושבי הארץ, אליהם הצטרפו בשנות ה-50 עולים מדרום אמריקה. הוא משתייך לתנועה הקיבוצית.

עמק יזרעאל

עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן. עמק יזרעאל הוא הגדול בשברי המשנה של השבר הסורי אפריקני.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.