בקהילה

בקהילה - השבועון החרדי בישראל הוא שבועון חרדי ישראלי.

השבועון הוקם בשנת 1997 על ידי דוד זילברשלג. במשך שבע שנים הופץ חינם, והחל משנת 2004 הוא נמכר בתשלום. בשנת 2010 אימץ העיתון מראה ותכנים חדשניים יותר, כולל חלקי חדשות וכלכלה בדפי עיתון רגילים, ומוספים אחרים במגזין כרומו.

לפי סקר TGI משנת 2017 השבועון זוכה לחשיפה של כ-8.9% בציבור החרדי[1]. מערכת העיתון שוכנת באשדוד.

עורכו הראשי של העיתון מאז שנות ה-90 ועד 2012 היה בנימין ליפקין. אחריו שימש בתפקיד אברהם דוב גרינבוים במשך כארבע שנים. עורכי העיתון כיום הם שלמה קוק, בתפקיד העורך הראשי ומרדכי וינשטוק בתפקיד העורך האחראי. עורך התוכן הוא אהרן קליגר והשבועון מבוקר על ידי ועדה רוחנית, שבראשה הרב חיים שמואל אסטרייכר.

בין הכותבים בעיתון במשך השנים: קובי אריאלי, חיים גרינבוים, יעקב ריבלין, יעקב רייניץ, צביקה יעקובזון, אשר מדינה ויעקב ב. פרידמן. עורך המוסף היה דוד רוטנברג.

Internet-news-reader.svg בקהילה
Bakehila logo
לוגו העיתון
סוג חדשות
תדירות עיתון שבועי
פורמט טבלואיד
בעלים בקהילה תשס"ג
עורך שלמה קוק
תאריך ייסוד 1997
שפה עברית
מערכת בני ברק
מדינה ישראל  ישראל

מבנה העיתון

למגזין מצורפים בכל שבוע המוספים:

  • עיתון "חדשות בקהילה" - כתבות פוליטיות ומדיניות, טורי פרשנות פוליטית, דעות, מדורי חדשות פנים חרדיות במגוון נושאים ("מקומי"; "קהילות הקודש"), מדורי כלכלה, וצרכנות ועוד.
  • "מגזין בקהילה" - כתבות בנושאים כלליים ואקטואליים, טורים אישיים וסיפורים.
  • "פנינה" - מגזין לאישה ולבית.

למנויי העיתון מצורף בנוסף לאלו עוד כמה מוספים: "העולם החרדי" - מגזין תמונות מהחצרות החרדיות. "חברים" - מגזין קומיקס לילדים ולנוער. "אוצר פניני החסידות" - מגזין עם דברי חסידות. "חכו ממתקים" - מקבץ עלוני שבת.

בעבר הוציא העיתון גם חוברת תורנית שנשאה את השם "תבונות" ובה התפרסמו טורים של רבנים, כתבות תורניות וסיפורים חסידיים.

בחגי ניסן ובחגי תשרי מפיק העיתון מוסף נושא, מוסף פוליטי, תקליטורי שירים, ועוד.

התנגדות

בעת הקמתו, ניהל בקהילה מאבק נגד השבועונים החרדיים. בגיליונו הרביעי (ט"ז באייר תשנ"ז) פרסם העיתון מכתב של כמה רבנים התומכים בו ומביעים התנגדות לשבועונים המתחרים. נאמר בו: "דא עקא שיצר הרע מצא לו בקעה להתגדר בה, בין אלה אשר כן קוראים עיתון, והוא מצליח לחדור לבתים חרדיים, באמצעות השבועונים הנקראים "חרדיים" או "דתיים": "יום השישי", "משפחה" ו"השבוע" (או בכל שם שיכונו בעתיד), אשר במסווה של חרדיות או דתיות מפיצים רעל של בזיון תלמידי חכמים, לשון הרע ומחלוקת. יבורכו אלה אשר נמנעים מקריאה בעיתונות זו, ומכל פעולה המחזקת את ידם של כתבי העת הפוגעים במחנה התורתי"[2].

בהמשך, בעשור הראשון של המאה ה-21, כאשר ניהלו העיתונים יתד נאמן והמודיע מאבק בשבועונים הוכלל בו גם בקהילה. באלול תשס"ח התפרסם בבקהילה ריאיון עם הרב ישראל אליהו וינטרוב בנושא ההכנה ליום הדין. בתגובה פרסם הרב וינטרוב ביומונים החרדיים מכתב חריף נגד "בקהילה", שבו האשים את השבועון בהשגת הראיון אתו על ידי התחזות ומרמה[3]. לדבריו, לא ידע שהאיש ששוחח עמו הוא עיתונאי ושבכוונתו להכניס את דבריו לעיתון: "הכנסת דבריי בתוך טומאה זאת שימש להם גושפנקא על חשיבות השבועון הנ"ל. והחזיר פשט טלפיו והכריז טהור אני"[4].

בסיוון תשע"ג פורסמה כתבת דיוקן על האדמו"ר מחסידות טשרנוביל רבי מנחם נחום טברסקי. בעקבות זאת פרסם האדמו"ר לחסידיו הודעה שבה כתב: "צריך להבהיר כי השבועונים דוגמת אלו שפרסמו מאמר אודותינו בשבוע זה, הינם אסורים במגע ובמשא[5] ומטמאים ביותר את כל הקורא בהם, ונאסרו כבר על ידי גדולי ישראל, ואל יהיה חלק – אפילו יחיד מאנ"ש (=אנשי שלומינו) בשייכות עם עיתונות אלו"[6].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ סקר TGI קובע: יומני סוף השבוע נחלשים http://www.bhol.co.il/123550/סקר-TGI-כל-הנתונים-מי-יורד-ומי-מתחזק.html
  2. ^ קימי קפלן, רבות רעות צדיק, קווים לדמותה של העיתונות החרדית
  3. ^ יאיר אטינגרמיהו החזיר שפשט את טלפיו, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2008
  4. ^ מבוסס על דברי חז"ל בבראשית רבה, פרשה ס"ה, פיסקה א', שהחזיר מראה את סימן הטהרה שיש לו (מפריס פרסה) ומסתיר את הסימן שאין לו (מעלה גרה).
  5. ^ ראו טומאת מגע, טומאת משא
  6. ^ האדמו"ר מטשרנוביל נגד 'בקהילה': "מטמא את קוראיו", בחדרי חרדים
אבן פינה

אבן פינה היא לבנה סמלית, אשר הנחתה מסמלת את תחילת בנייתו של מבנה. במקרים רבים האבן מודגשת וממוקמת בפינת המבנה, במקום בולט, ולעיתים היא כוללת תבליטים שעליהם סיפור הקמת המבנה ויום תחילת הבנייה.

בבנייתם של מבנים בעלי חשיבות, כגון מבני ציבור ובעיקר מבני דת שונים, נערך טקס הנחת אבן פינה. בטקס זה מתכבד לרוב אדם חשוב בקהילה או יוזם הבנייה להניח את האבן ולהתחיל בה את בניית המבנה השלם. בעידן המודרני, טקס הנחת אבן הפינה עשוי להיות גם יציקת הבטון הראשונה ולאו דווקא הנחת לבנה האופיינית לבנייה מלבנים. המושג "אבן פינה" משמש לעיתים רבות כביטוי לייסודם של דברים, כגון ארגונים, חברות, מיזמים ואף תאוריות מדעיות או אמנותיות חדשות וחלוציות, אשר אינם מבנים פיזיים.

מקור מנהג הנחת אבן הפינה הוא עתיק, אם כי לא ידוע בדיוק מתי החל. האזכור המוקדם ביותר של הנחת אבן פינה מוזכר בספר תהילים:

מפסוק זה נלקח שמה של המושבה ראש פינה. אבן פינה מוזכרת גם בברית החדשה, במשל בעל הכרם, שם מתוארת הנחת האבן כמעשה אירוני.

הנחת הלבנה הסמלית בפינת המבנה נובעת משיקולי בנייה, משום שנוח להתחיל בפינה וממנה להמשיך את הבנייה מאשר להתחיל את הבנייה באמצע, ובאופן זה מתקבלת בנייה מדויקת יותר וללא סטיות.

אורט ישראל

אוֹרט ישראל (ORT - ראשי תיבות ברוסית של Общество Ремесленного Труда, תעתיק: אוֹבְשצֶ'סְטְבוֹ רמֵסְלֶנוֹגוֹ טרוּדַה, תרגום: "האגודה למלאכה מקצועית") היא רשת החינוך הגדולה ביותר בישראל לטכנולוגיה ולמדע, הפועלת בישראל מאז 1949 כחברה לתועלת הציבור.

הרשת מפעילה כ-210 מוסדות חינוך ובהם מכללות להנדסאים, בתי-ספר תיכוניים וחטיבות ביניים, ובית ספר יסודי אחד, ביותר מ-55 רשויות מקומיות.

כ-100,000 תלמידים וסטודנטים לומדים מדי שנה בבתי הספר ובמכללות של אורט ועד כה הכשירה הרשת כ-600,000 בוגרים, תלמידי הרשת מגיעים מכל שכבות ומגזרי האוכלוסייה במדינת ישראל.

אורנים - המכללה האקדמית לחינוך

מכללת אורנים (אֳרָנִים) היא מכללה אקדמית לחינוך ולהוראה באזור הצפון בתחומה של מועצה אזורית זבולון, סמוך לקריית טבעון. האתר מוכר כיישוב מוסדי.

המכללה הוקמה בשנת 1951 והיא שייכת לתנועה הקיבוצית. שמה של המכללה ניתן לה עקב מיקומה בתוך חורשת אורנים.

אזרחות

אזרחות היא חברות בקהילה פוליטית, בדרך כלל במדינה. בניגוד לנתינות, שמשמעותה היא כפיפות לשלטון, האזרחות מניחה שותפות במערכת הפוליטית הכוללת מערכת מוגדרת של זכויות וחובות.

למונח אזרחות מגוון של משמעויות בתחום המשפט ובתחומים של מדעי החברה.

בנדיקטינים

מסדר בנדיקטוס הקדוש (בלטינית: Ordo Sancti Benedicti - OSB), או הבנדיקטינים, היא קבוצת-גג של נזירים קתולים קוינוביטים (החיים בקהילה) אשר קיבלו על עצמם את הרגוּלה (התקנון) של בנדיקטוס הקדוש מנורסיה (Nursia) (480-547). נזירים אלה חיים בקהילות עצמאיות, אשר אינן כפופות להנהגה מרכזית. ראשיתו של המסדר במאה השישית באיטליה עם התקבצותם של תלמידים סביב בנדיקטוס, אשר הקים במהלך חייו שנים עשר מנזרים וניסח בשנת 540 את הרגולה לפיה עליהם לפעול. מתוך הבנדיקטינים התפצלו במהלך השנים מסדרים נוספים, דוגמת מסדר קלוני והציסטרציאנים. כיום ניתן למצוא קהילות בנדיקטיניות ברחבי העולם.

גרנדה (ספרד)

גְרָנָדָה (ספרדית: Granada), עיר בדרום ספרד, בירת הפרובינציה בעלת אותו שם בקהילה האוטונומית של אנדלוסיה. בשנת 2005 נמנו בה 237,000 תושבים, ובאזור המטרופוליטני כולו 473,000 תושבים. העיר שוכנת כ-700 מטר מעל פני הים, למרגלות רכס הסיירה נוואדה, במפגש הנהרות חֶנִיל, דארוֹ ובֶּיירוֹ. סביבה משתרעת רמת גרנדה, אזור חקלאי פורה.

הזמנה לפיוט

"הזמנה לפיוט" הוא מיזם תרבותי-חינוכי הפועל לשימור והחייאת מסורות הפיוט והתפילה בעם היהודי, באמצעות אתר אינטרנט, הוצאה לאור, פעילויות שימור, חינוך בקהילה ואירועי תרבות. המיזם פועל משנת 2004 במסגרת עמותת סנונית, והוא גורם בולט בהפיכת הפיוט לחלק מרכזי בתרבות הישראלית.

הקהילה היהודית

הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן התנצרות האימפריה הרומית במאה החמישית לערך ועד העידן המודרני. הקהילה הייתה גוף בעל מעמד משפטי מוכר, ייצגה מול השלטונות את כל יהודי שטח השיפוט שלה שהיו חברים בה מתוקף לידתם והייתה אחראית למשול ולנהל אותם. מוסדות הקהילה השונים היו מופקדים על החינוך, הרווחה, המשפט, גביית המיסים וכל יתר ההיבטים של חיי היהודים. מבנה הבסיסי היה של ועד פרנסים עשירים, שלעיתים עמד בראשו פרנס עליון או "ראש הקהל", שנבחרו בדרך כלל בשל הונם ויכולתם לספק מימון, לצד רב, המרא דאתרא המקומי, ששימש כמשפטן הבכיר בתוקף בקיאותו בהלכה והופקד על פי רוב גם על בית דין רבני. תחתיהם תפקדו מוסדות רבים ושונים, כמו החברה קדישא המופקדת על קבורה והמלמדים שתפקידם היה לחנך את הצעירים. כלפי חוץ, נבעה סמכות הקהילה כלפי חבריה מתוקף כתבי זכויות שנשאה ונתנה עליהם עם הנסיכים, המלכים או הערים שבשטחיהם ישבה, כמו גופים קורפורטיביים אחרים.

עד המאה ה-18 היה היהודי כפוף למרות קהילתו מעצם לידתו, והיה יכול להשתחרר ממנה רק באמצעות מעבר לקבוצה אחרת באמצעות המרת דתו לנצרות או אסלאם. רק עם עליית המדינה הריכוזית, פקיעת האוטונומיה המשפטית היהודית ותהליכי החילון, הפכה החברות בקהילה בהדרגה לשאלה של בחירה אישית. כיום מהוות הקהילות היהודיות ברחבי תבל גופים וולונטריים שעניינם בדרך כלל תפעול חיי הדת – תחום הדת המופרד היה היחיד בו הוסיפה המדינה המודרנית לתת תוקף כלשהו להלכה היהודית – ומעט שרד מסמכויותיהם בעבר. החריג המשמעותי היחיד לכך הוא מדינת ישראל, שכל היהודים בתחומה כפופים משפטית, בדיני האישות ועוד מספר היבטים, לדיני המילט היהודי (לפחות בעקרון) וענייניהם אלו נדונים בפני בתי-דין רבניים.

ויגו

ויגו (בגליסית: Vigo, הגייה: [ˈbiɣo] או [ˈbiħo]) היא העיר הגדולה ביותר בקהילה האוטונומית גליסיה שבצפון-מערב ספרד. נכון לשנת 2005, מנתה אוכלוסיית העיר 293,725 תושבים ואוכלוסיית המטרופולין כולה, ה-14 בגודלה בספרד, מנתה 420,672. העיר ידועה בתעשיית הדיג הענפה שבה, בחיי הלילה והתרבות שלה ובקבוצת הכדורגל שלה, סלטה ויגו.

ולנסיה

ולנסיה (ולנסית: València, הגייה: [vaˈlensia], הגייה בספרדית: [baˈlenθja]) היא עיר נמל במזרחה של ספרד. היא הבירה והעיר המאוכלסת ביותר בקהילה האוטונומית ולנסיה, העיר השלישית בגודלה בספרד, וה-22 בגודלה באיחוד האירופי, ואוכלוסייתה מונה כ-810,064 תושבים נכון לשנת 2008. מטרופולין העיר מונה בין 1,175,000 ל-1,564,145 תושבים. לעיר מעמד של עיר עולם. נמל ולנסיה הוא הנמל המכולות החמישי העמוס ביותר לחופי הים התיכון.

העיר הוקמה על ידי הרומאים ב-137 לפנה"ס במקום של עיר איברית קדומה סמוך לנהר הטוריה, לחופיו המזרחיים של חצי האי האיברי שתוחמים את מפרץ ולנסיה אשר נקרא על שמה.

מרכזה ההיסטורי הוא אחד מהגדולים בספרד. אתרי המורשת הנמצאים בעיר כוללים מונומנטים עתיקים ואתרי תרבות, בהם קתדרלת ולנסיה, מגדלי סרנוס, ומבנה המסחר במשי.

בעיר אתרי בילוי ופנאי כמו עיר האמנויות והמדעים, מתחם תרבותי בעל עיצוב ארכיטקטוני ייחודי המשמש למטרות בידור, והמוזיאון לאמנויות יפות בוולנסיה.

בעיר מתקיים מדי שנה ביום יוסף הקדוש פסטיבל בשם פאיאס.

ולנסיה הייתה בירת ספרד הרפובליקנית במהלך מלחמת האזרחים בספרד בין החודשים נובמבר 1936 ואוקטובר 1937.

כסף ורוד

כסף ורוד (מאנגלית: Pink money) הוא מונח המתאר את כוח הקנייה של קהילת הלהט"ב, לעיתים קרובות ביחס לתרומות פוליטיות. עם עלייתהּ של התנועה לזכויות הלהט"ב, הפך הכסף הוורוד משוק-שוליים לתעשייה משגשגת בחלקים רבים של העולם המערבי, כמו ארצות הברית והממלכה המאוחדת. ממחקריה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארצות הברית עלה כי הכנסה שנתית ממוצעת של משפחה הומוסקסואלית היא 50 אלף דולר בשנה, לעומת 35 אלף למשפחה הטרוסקסואלית ועל כן עסקים רבים מציעים שירותים מיוחדים ללקוחות להט"בים, ובכללם מועדוני לילה, חנויות, מסעדות ואפילו מוניות; שורשו של הביקוש לעסקים כאלה הוא באפליה הנוהגת על ידי מקצת מהעסקים המסורתיים. הכסף הוורוד ברחבי העולם נאמד ב-350 מיליארד ליש"ט, והוא מפוזר על פני מגוון מגזרים - בעיקר בידור ומוצרי צריכה.הכוח הכלכלי של הכסף הוורוד נתפס ככוח המיטיב עם הקהילה הלהט"בית, המייצר "זהות עצמית פיננסית" אשר מסייעת לפרטים בקהילה להרגיש חלק מקהילה שמעריכה אותם. אכן, 90% מההומוסקסואלים תומכים בעסקים המכוונים לכסף ורוד, ונמנעים מעשיית עסקים עם חברות הנודעות כמתנגדות לקהילה. אף על פי כן, חלק מהחוגים בקהילה הלהט"בית מותחים ביקורת על עסקים המתמקדים בכסף הוורוד, בטענה שעסקים כאלה מבודדים את הקהילה הלהט"בית מהחברה ופוגעים בזכויותיה.פעילים להט"בים וקווירים המתנגדים לקפיטליזם מבקרים את המונח שלטענתם תורם ליצירת תרבות גאה צרכנית ולתלות בתאגידים כדי לקדם סוגיות להט"ביות.

להט"ב וסיקיזם

לסיקיזם אין תורות ספציפיות על הומוסקסואליות ובספר המקודש לסיקים, הגורו גראנת סאהיב, אין ציון מפורש של הטרוסקסואליות, הומוסקסואליות או ביסקסואליות.

המטרה האוניברסלית של אלו הנמנים לדת זו (סיקים) היא שלא תהיה להם שום שנאה או איבה כלפי אף אדם, ללא קשר לגורמים כמו גזע, קאסטה, צבע עור, אמונה, מגדר או מיניות. בשנים האחרונות, נושא ההומוסקסואליות נדון הרבה יותר בדתות שונות בכל רחבי העולם, מה שהפך את נושא זה, שבעבר היה טאבו לגביו בקרב הסיקים, לנושא לדיון גלוי.

מוגבלות שכלית התפתחותית

מוגבלות שכלית התפתחותית (בעבר נקראה פיגור שכלי, אוליגופרניה) היא הפרעה נוירו-התפתחותית שבה התפקוד האינטלקטואלי נמוך בהשוואה לאדם הממוצע. אנשים עם מוגבלות זו סובלים מאיחור משמעותי או קושי משמעותי ברכישת מיומנויות למידה, מיומנויות תקשורת ומיומנויות הדרושות לפעולות היומיום.

מתחילת שנות האלפיים נטו אנשי המקצוע להחליף את המושג המקובל בציבור "פיגור", שאינו תקין פוליטית, במונחים "לקות אינטלקטואלית" או "לקות שכלית", שכולל גם את מי שיכולתו האינטלקטואלית נמוכה כתוצאה מאובדן ולא בהכרח מבעיה התפתחותית, או בהגדרות מעורפלות מתחום התקינות הפוליטית. ב-17 ביוני 2012 קיבל שר הרווחה והשירותים החברתיים, משה כחלון, את המלצת הצוות לבדיקת שם חלופי למונח "פיגור שכלי", להחליף באופן רשמי את המונח "פיגור שכלי" במונח "מוגבלות שכלית התפתחותית" (ראשי תיבות: מש"ה). ב-3 בינואר 2017 אישרה מליאת הכנסת פה אחד בקריאה שנייה ובקריאה שלישית הצעת חוק להחליף את המונח "מפגר" ו"פיגור" על הטיותיהם השונות, במונחים "אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית" ו"מוגבלות שכלית התפתחותית".

מיאנמר

הרפובליקה של איחוד מיאנמר (בבורמזית: ပြည်ထောင်စု သမ္မတ မြန်မာနိုင်ငံတော်) הידועה לרוב כבורמה או מיאנמר היא מדינה בדרום-מזרח אסיה, הגובלת בתאילנד, בלאוס, בהודו, ברפובליקה העממית של סין ובבנגלדש. עד 1989 היה שמה הרשמי בורמה, וזהו עדיין שמה הנפוץ בקהילה הבינלאומית.

נוער חלוצי לוחם

נוער חלוצי לוחם (בראשי תיבות: נח"ל) הוא מסגרת בצה"ל שבה קבוצות של תנועות וארגוני נוער מתגייסים יחד ושומרים על שלמותם[דרושה הבהרה] תוך שילוב בין משימה צבאית לבין חינוך בקהילה.

נחל

נַחַל הוא מוביל מים טבעי, שגבולותיו הם קרקעית הנחל ושתי גדותיו. נחל גדול מפלג וקטן מנהר. לעיתים משתמשים בקהילה המדעית בביטוי נחל לציון כל מוביל מים טבעי, בלא התחשבות בגודלו. מחקר הנחלים ונתיבי המים קרוי הידרולוגיה והוא נושא חשוב בגאומורפולוגיה.

את הנחלים מקובל לחלק לשלושה סוגים עיקריים:

נחל איתן - הוא נחל הזורם כל השנה, מוזן בדרך כלל על ידי מי מעיינות. דוגמה לנחלים כאלה הם הירדן ומקורותיו.

נחל אכזב - הוא נחל הזורם בחורף בלבד, מוזן בעיקר ממי גשמים או ממעיינות עונתיים.

נחל אפיזודי-שטפוני - הוא נחל הזורם רק זמן קצר אחרי הגשם, ומפסיק כעבור מספר ימים או אף שעות. מרבית הנחלים בישראל הם נחלים אפיזודיים, אם כי מרבים לכנותם נחלי אכזב.בעברית מקראית ובלשון חז"ל משמש המונח נחל גם כביטוי לעמק, ולאו דווקא למקום בו זורמים מים, כמו המילה המקבילה אליו בערבית - ואדי.

רב

רב הוא מורה התורה וההלכה ביהדות. באופן מסורתי תפקדו הרבנים גם כאחראים על השיפוט וכאליטה האינטלקטואלית בקהילה היהודית. בתקופה המודרנית הוגדר תפקידם מחדש בעיקר לתחום הדת. בקבוצות חרדיות ממשיכים רבנים להחזיק בסמכויות רבות ולעיתים אף יותר משהיו להם בעבר.

שוחט

שוחט ובודק (בקיצור שו"ב) הוא מקצוע מהמקצועות המסורתיים בקהילה היהודית והיה נחשב אחד מכלי הקודש. תפקידו של השו"ב לשחוט עוף או בהמה דקה או גסה, לצורך אכילה, בסכין כשירה שהיא חדה חלקה ונקיה מפגימות (אפילו בשיעור כל שהוא- שו"ע יו"ד סימן י"ח) כדרישת ההלכה. בדיקת הסכין נעשית לפני השחיטה וגם לאחריה. השוחט, כמו שאר בעלי המקצועות המסורתיים כמו הרב, המוהל, סופר סת"ם, מלבד ידיעת הטכניקה וההלכות צריך שיהיה ירא שמיים. ישנם מקרים בהם שוחט ובודק יוסמך לשחיטת עופות בלבד, ויש שילמד היקף גדול יותר של הלכות ויוסמך אף לשחיטת בהמה דקה וגסה, היינו: כבשים עזים ובקר. השוחט הוא גם "בודק", כלומר אחראי לבדוק שהעוף או הבהמה ששחט כשרים (בעיקר בדיקה מטרפות).

תלמוד תורה

תלמוד תורה (ביהדות ארצות האסלאם כונה "כותאב". אצל יהודי תימן "מדרש" או "כניס". בקרב יהודי הבלקן "מלדארי" וביהדות אשכנז מכונה לפעמים "חדר" (נהגה "חֵיידֶר")), הוא כינוי למוסד החינוך היסודי היהודי-מסורתי לילדים. המורה בחדר האשכנזי נקרא: מלמד, מבוטא הַמְלַמֵד במלעיל. בכותאב התימני נקרא: מארי (במלעיל, מבוטא כמו: 'מורי').

שבועונים בישראל
אקטואליה במחנהאפוק טיימסמעריב סופהשבועזו הדרך
בידור ופנאי לאשהפנאי פלוס
המגזר החרדי משפחה • בקהילה • שעה טובהיום ליוםהדרךהעדהכפר חב"דבית משיחהמחנה החרדיהחומה
התנועה הקיבוצית הזמן הירוקידיעות הקיבוץ
המגזר הדתי-לאומי בשבעמקור ראשון (מוצש)
ילדים ונוער מעריב לנוערמעריב לילדיםראש1אותיותזרקור
רשתות מקומונים רשת שוקןידיעות תקשורתקו עיתונות (דתי-חרדי) • הרשת המקומית
מקומונים כל העיר (ירושלים ומודיעין) • Time Out תל אביבכלבו – חיפה והצפוןערב ערב באילתהשבוע באשדודצומת השרוןמלאבס – פתח תקווה
בערבית כל אל-ערבא-סנארה • אלמיתאק • אח'באר א-נקב • פנורמהחדית' א-נאס
בשפות אחרות נובוסטי נדלי (רוסית) • אוי קלט (הונגרית)
שבועונים מהעבר הארץ שלנודבר השבועדבר לילדיםהעולם הזההפועל הצעירלהיטוןכולנומשמר לילדיםעיתון מיוחדפנים אל פניםקונטרסרימוןשישיעולמו של דיסנירייטינג

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.