בעל חצור

הַר בַּעַל חָצוֹרערבית: تل العاصور) הוא הגבוה בהרי בנימין והשומרון וגובה פסגתו 1,016 מטר מעל פני הים. הוא מציין את נקודת הגבול בין הרי יהודה והשומרון. פסגות ההר נמצאות מזרחית לסילואד וצפונית מזרחית לעפרה שבבנימין. השם "בעל-חצור" מתייחס רק לפסגת ההר, המכונה בערבית "תל עצור". הגוש ההררי בכללותו, מכַפְר- מליךּ במזרחו ועד לאזור יברוד ונחל חרמִיה במערב, מכונה רמת חצור.

בעל חצור
מבט על הר בעל חצור ממצפור "שא עינך" בבית אל
מבט על הר בעל חצור ממצפור "שא עינך" בבית אל
גובה 1,016 מטר
מיקום גבול השומרון והרי יהודה
רכס הרים הרי השומרון
מסלול ההעפלה הקל בכלי רכב
קואורדינטות 31°58′40″N 35°17′07″E / 31.97778°N 35.28528°E
(למפת דרום השומרון רגילה)
South Shomron
 
הר בעל חצור
הר בעל חצור

איזכור מקראי

לפי המגילה החיצונית לבראשית (אחת המגילות הגנוזות שנמצאו בקומראן שבצפון ים המלח), ברמת חצור הייתה מריבת רועי אברהם ורועי לוט, ממנה ראה לוט את ככר הירדן ובחר לרדת לסדום ושם הבטיח ה' לאברהם אבינו את ארץ ישראל (ראה ספר בראשית, פרק י"ג).

על פי חלק מהפרשנים, הר זה הוא "בעל חצור" בו רצח אבשלום את אמנון אחיו, בנקמה על אונס אחותו תמר. וכך כתוב בספר שמואל ב':

וַיְהִי, לִשְׁנָתַיִם יָמִים, וַיִּהְיוּ גֹזְזִים לְאַבְשָׁלוֹם, בְּבַעַל חָצוֹר אֲשֶׁר עִם-אֶפְרָיִם; וַיִּקְרָא אַבְשָׁלוֹם, לְכָל-בְּנֵי הַמֶּלֶךְ. וַיָּבֹא אַבְשָׁלוֹם, אֶל-הַמֶּלֶךְ, וַיֹּאמֶר, הִנֵּה-נָא גֹזְזִים לְעַבְדֶּךָ; יֵלֶךְ-נָא הַמֶּלֶךְ וַעֲבָדָיו, עִם-עַבְדֶּךָ. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-אַבְשָׁלוֹם, אַל-בְּנִי אַל-נָא נֵלֵךְ כֻּלָּנוּ, וְלֹא נִכְבַּד, עָלֶיךָ; וַיִּפְרָץ-בּוֹ וְלֹא אָבָה לָלֶכֶת, וַיְבָרְכֵהוּ. וַיֹּאמֶר, אַבְשָׁלוֹם, וָלֹא, יֵלֶךְ-נָא אִתָּנוּ אַמְנוֹן אָחִי; וַיֹּאמֶר לוֹ הַמֶּלֶךְ, לָמָּה יֵלֵךְ עִמָּךְ. וַיִּפְרָץ-בּוֹ, אַבְשָׁלוֹם; וַיִּשְׁלַח אִתּוֹ אֶת-אַמְנוֹן, וְאֵת כָּל-בְּנֵי הַמֶּלֶךְ.

בימי בית שני

בתקופת בית שני היה האזור מרכז יהודי חשוב. בימי מרד החשמונאים נחשבו הרי גופנה שנמצאים מערבה לבעל חצור כמרכז המרד החשמונאי. לפי עמנואל הראובני היה בבעל חצור עורף יהודי חזק. בספר חשמונאים א' (ט', 9) ובספר קדמוניות היהודים (י"ב, 11) כתוב על הקרב האחרון של יהודה המכבי באלעשה, שהיה באזור זה. שם הוא נפל ומת.

תצפיות מההר

בשל גובהה ומיקומה, נשקף מפסגת ההר נוף למרחק. במערב רואים חלקים ממישור החוף הצפוני (הכרמל וזכרון יעקב) והדרומי (מראשון לציון עד אשקלון), ואת הים התיכון. במזרח רואים את בקעת הירדן, ים המלח ואת עבר הירדן המזרחי מהר החרמון, הרי הגלעד, הרי מואב ועד הרי אדום. בדרום נראים הר הצופים בירושלים והרודיון בהרי יהודה והרי חברון ובצפון יש תצפית לעבר הרי שומרון והרי הגליל התחתון[1].

הסכמי אוסלו

היום ההר הוא שטח צבאי סגור ושוכן עליו בסיס של מערך הבקרה בחיל האוויר הישראלי. במסגרת הדיונים עם הרשות הפלסטינית על הסדר הקבע, ישנה דרישה ישראלית שעל ההר תהיה תחנת התרעה ישראלית לפחות לחמש שנים.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ למפה מפורטת של התצפית, heywhatsthat.com
בעל (אל)

במיתולוגיה הכנענית, בעל - או בעל הדד - הוא אל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, אל החיים, שמרווה את פני האדמה. בעל מתואר כלוחם רב עוצמה וכוח הלוחם בכוחות הרעים שמנסים לכלות את העולם ולהשמידו. הוא בנו של אל, אחיהם של ים וענת ובעלה של עשתורת. משמעות שמו אדון, והוא מתואר כאדון העולם.

בעל מתואר כלוחם גיבור, עשוי ללא חת, שאוחז בידו האחת אלה, בידו השנייה חזיז ברק, דורך על העננים, לראשו קרניים כאות לפריון, ומרעים בקולו ברעם, ושוכן בהר צפון המיתי, הוא ג'בל אל ארקה, שגשמי זעף כבדים יורדים בו מדי שנה. פולחנו היה גם נהוג בקרתגו, שם שימש כאחד האלים הראשיים. עדות לכך אפשר למצוא בשם המצביא המפורסם חניבעל ובשם אחיו עזרובעל.

גוש אמונים

גוש אמונים היא תנועה חברתית דתית-לאומית שקמה אחרי מלחמת יום הכיפורים הפועלת לחידוש ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון, בגולן בנגב ובגליל ובעבר גם בחבל עזה ובסיני. התנועה קמה מתוך רגש דתי בעיקרו, אך בשנותיה הראשונות סחפה בהתלהבותה גם חילונים רבים, רובם חברים בהתיישבות העובדת ("חוג עין ורד").

גרעין שילה

גרעין שילה היה גרעין התיישבות של תנועת גוש אמונים. חבריו הקימו את היישובים עפרה ושילה והיו הראשונים לחדש את ההתיישבות היהודית מצפון לירושלים אחרי מלחמת ששת הימים.

גרעין שילה החל להתארגן בשנת 1974 ונרשמו אליו 139 חברים, חלקם בעלי משפחות. אנשיו שאפו להקים יישוב יהודי בקרבת שילה הקדומה, ולחדש את ההתיישבות היהודית בהרי בנימין. הם קיימו פגישות עם גורמים מדיניים וביטחוניים, ביניהם ישראל גלילי, לבדיקת אפשרות להקמת היישוב על הר בעל חצור או בכוכב השחר.

בנוסף עשו ניסיונות לעלות לקרקע ללא אישור. ניסיון ראשון לעלייה לקרקע נעשה בשילה והסתיים בפינוי על ידי הצבא. ניסיון שני נעשה במזרעה א-שרקיה ב-10 במרץ 1975 וקיבל את השם "מבצע מנוחה ונחלה". כ-100 מחברי הגרעין התבצרו במערה ששימשה בונקר נשק של הלגיון הירדני והתקינו בפתחה שער ברזל כדי למנוע מהצבא לפנותם. לבסוף, פרצו חיילי צה"ל את השער ופינו את המתנחלים אחד - אחד מן המקום. האירוע תועד בעיתון הארץ ובעיתון מעריב בימים שלאחריו.

במכתב ממזכירות גרעין שילה לחברי הגרעין נכתב, כי אם גרעין אלון מורה, הגרעין השני של גוש אמונים, יעלה לקרקע קודם לעליית הגרעין לשילה, יעלו חברי גרעין שילה להזדהות עם אנשיו ויתמכו בו בפומבי. חברי גרעין שילה אכן השתתפו ב-8 ניסיונותיו של גרעין אלון מורה להתיישב באזור שכם, אך הצליחו להקים יישוב של קבע כחצי שנה לפניו. ב-20 באפריל 1975 נכנסו חברי גרעין שילה למבנים נטושים ב"מחנה עין יברוד" - מחנה צבאי ירדני למרגלות הר בעל חצור שבנייתו נקטעה עם פרוץ מלחמת ששת הימים. ליישוב החדש קראו עפרה, על שמה של עפרה הקדומה שבנחלת שבט בנימין המזוהה עם הכפר הפלסטיני א-טייבה הסמוך.

דיר ג'ריר

דיר ג'ריר (בערבית: دير جرير) הוא כפר פלסטיני המשתייך לנפת רמאללה ואל-בירה וממוקם על כביש 449, במרחק של כ-7 ק"מ צפונית-מזרחית מרמאללה. הוא ממוקם על גבעה המשקיפה על עמק הירדן בגובה של כ-900 מטר, צפונית לכפר טייבה. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, דיר ג'ריר מנה כ-5,101 תושבים נכון לשנת 2016.

הרי בנימין

הרי בנימין, הידועים גם בשם הרי בית-אל, הם חבל ארץ המשתרע בין נחל שילה בצפון לערוציו העליונים של נחל איילון בדרום.

הרי יהודה

הרי יהודה (בערבית: جبال الخليل‎, תעתיק: ג'בל אלח'ליל), הוא האזור ההררי המשתרע מהר בעל חצור ועד לבקעת באר שבע בדרום, בין השפלה ממערב ומדבר יהודה במזרח. הרי יהודה מהווים חלק משדרת ההרים המערבית של ארץ ישראל והיוו את לב ממלכת יהודה.

ההרים בנויים בעיקר מסלעי גיר ודולומיט. וחלק גדול מהם הוא מדבר - מדבר יהודה.

נהוג לחלק את הרי יהודה לשלושה חלקים: בצפון - הרי בית אל ששיאם, הר בעל חצור, מתנשא לגובה 1,016 מטר מעל פני הים; במרכז - הרי ירושלים, האזור הנמוך בהרי יהודה שגובהו כ-918 מטרים בשיאו; ובדרום -הר חברון, ששיאו, (חלחול) מגיע לגובה 1,026 מטרים מעל פני הים.

יישובים מרכזיים בהרי יהודה: ירושלים, ביתר עילית, חברון, בית לחם, רמאללה ומעלה אדומים.

ביולי 1965 הוכרז גן לאומי "הרי יהודה" בשטח של כ-26,000 דונם המרוכזים בהרי ירושלים. שטחו של הגן אינו רציף והוא נחלק לשטחים קטנים בהר הרוח, הר ההגנה ונחל רפאים ולשטח גדול בצורת פרסה המקיף את היישובים בית מאיר ושורש ממערב.

השומרון

חבל השומרון (ערבית: السامرة, תעתיק: א-סאמרה) הוא אזור גאוגרפי היסטורי במרכז ארץ ישראל, אשר מהווה חלק משדרת ההר המערבית. האזור נקרא על שם העיר שומרון, בירת ממלכת ישראל בימי אחאב.

חבל השומרון מורכב מהר אפרים והרי בנימין, ושטחו מתחלק לנחלות השבטים בנימין, אפרים ומנשה. בצפון הוא גובל בעמק יזרעאל, במזרח בבקעת הירדן, בדרום ביהודה ובמערב בשרון. רוב השטח הררי והפסגות הגבוהות שבו הן הר בעל חצור, הר עיבל והר גריזים.

רוב האזור הועבר לשליטת הרשות הפלסטינית ובו גם יישובים יהודיים בשליטת מדינת ישראל במשטר המנהל האזרחי. חבל השומרון הוא גם שמו של המחוז בממשל הצבאי, ממלחמת ששת הימים ועד להסכמי אוסלו.

ואדי א-זרקא

ואדי א-זרקא הוא נחל, בו זורמים מי מעיינות כל השנה. שמו מתקשר למילה אזרק שפירושה צבע כחול. בעברית הוא נקרא נחל נטוף עליון.

הנחל נמצא דרומית-מערבית מההתנחלות חלמיש ומנקז אל אגן נחל איילון.

מוצאו של הואדי הוא במרכז הרי גופנא באזור הכפר דיר ניזאם. אל ואדי זרקא מתחבר ואדי טווחין שראשיתו למרגלות גבעת נבי עי'ת.

ואדי חרמיה

ואדי חרמיה או ואדי אל-חראמייה (وادي الحرامية, בעברית: נחל השודדים) הוא אפיק נחל צר ועמוק הממוקם בצפון הרי בנימין, בין שילה לגופנא, ובו עוברת הדרך הקדומה החוצה את הארץ מצפון לדרום. כיום עובר באפיק הנחל כביש 60.

שם זה ככל הנראה ניתן לו משום שבעבר הוא היה מקום מועד להתקפות שודדים על עוברי האורח במקום, מכיוון שהמקום כה צר ועמוק והדרך עוברת בתוך ערוץ הנחל.

צפונית-מערבית לנחל נמצאת ההתנחלות מעלה לבונה, עוד בסביבת המקום הכפרים הפלסטינים סינג'יל ואל מזרעה אשרקיה.

ואדי מכוך

נַחַל מַכּוּךְ הוא הצפוני בנחלי מדבר יהודה. הנחל יורד מהר בעל חצור, ונשפך לבקעת הירדן מצפון ליריחו.

טייבה (נפת רמאללה ואל-בירה)

טייבה (בערבית: الطيبه; תעתיק מדויק: אלטיּבה, משמעות השם: "הטובה") הוא כפר פלסטיני על כביש 449, באמצע הדרך בין יריחו לרמאללה, מזרחית להתנחלות היהודית עפרה וקילומטר דרומית מהר בעל חצור ומשתייך לנפת רמאללה ואל-בירה. הכפר שוכן בגובה 850 מטרים מעל פני הים. בכפר חיים כ-1,500 תושבים, כולם נוצרים בני זרמים שונים (יוונים-אורתודוקסים, קתולים ומלכיתים יוונים-קתולים).

פירוש שמו של הכפר הוא "הטובה".

לטרון

לטרון הוא רכס בעמק איילון, במרחק של כ-15 קילומטר מערבית לעיר ירושלים. הרכס שולט על הדרך לירושלים, נחשב ליעד אסטרטגי חשוב ונערכו בו קרבות מרכזיים, מימי התנ"ך ועד למלחמת ששת הימים.

מקור השם הוא שיבוש שמו של מבצר לטרון, מבצר צלבני שנבנה במקום ושנקרא בצרפתית "Le toron des chevaliers" ("מגדל האבירים" בתרגום חופשי). על פי השערה אחרת מקור השם הוא מלטינית Castellum bonu Latronis, מבצרו של הגנב הטוב.

נחל ייטב

נחל ייט"ב (בשמו המלא: נחל יד יצחק טבנקין. בערבית ואדי עוג'א [מפותל] על שם פיתוליו הרבים) הוא נחל איתן ואחד הערוצים הגדולים במזרח בנימין. אורכו של הנחל כ- 24 ק"מ והוא נשפך אל בקעת הירדן ובו כמה אתרים קדומים.

נחל מכמש

נַחַל מִכְמָשׁ (המוכר גם בשמו הערבי ואדי סווינית) הוא יובלו העיקרי של נחל פרת. הנחל יורד מהעיר רמאללה, ונשפך לנחל פרת, סמוך לכפר אדומים. אורכו הכולל של הנחל כ-20 ק"מ. הנחל מפתח קניון משמעותי, במקום בו הוא חוצה את מדרגת הכפיפה העליונה של מדבר יהודה.

שמו של הנחל, מכמש, ניתן לו על שם היישוב המקראי מכמש, אשר על סמך הדמיון לשם הכפר הערבי הסמוך מוח'מאס, ניתן לשער ששכן בקרבת מקום.

נחל פצאל

נחל פצאל זורם בבקעת הירדן ואורכו 11 ק"מ. במוצאו אל מישור הבקעה מתחבר אליו ואדי רשאש, בסמוך לעינות פצאל. אגן הניקוז של שני הוואדיות הוא כ-32 קמ"ר. בוואדי רשאש נובע עין רשאש.

עמונה

עמונה היה מאחז ויישוב קהילתי, ששכן ברמת-חצור, שלוחה של הר בעל חצור, על פסגה גבוהה ושלטת, בגובה של 901 מטרים מעל פני הים, כקילומטר מזרחית לעפרה, המשתייכת למועצה אזורית מטה בנימין. מקור השם ביישוב "כפר העמונה" הנזכר בספר יהושע, כחלק מרשימת יישובים, בצמוד לעפרה המקראית בנחלת שבט בנימין. מן היישוב תצפית לירושלים, לים המלח, לעבר הירדן המזרחי ולהרודיון שבמדבר יהודה.

בתחילת 2015 היו ביישוב כחמישים משפחות הגרות בקרוואנים והוא היה המאחז הגדול ביותר ביהודה ושומרון.

בפברואר 2006 נהרסו תשעה מבני קבע בעמונה לאחר שנקבע על ידי בבית המשפט כי אינם חוקיים, לאחר שכוחות משטרה פינו אלפי מפגינים שהתבצרו במקום. בשנת 2013, בעקבות עתירה לבג"ץ של כמה מבעלי הקרקע הפלסטינים, הרסו התושבים מיוזמתם בית נוסף. בג"ץ פסק שיש לפנות את המאחז כולו, ולאחר דחיות אחדות החל הפינוי ב-1 בפברואר 2017, והושלם יום לאחר מכן. עבור המפונים הוקם יישוב חדש בעמק שילה: עמיחי.

עפרה (שבט בנימין)

עָפְרָה היא עיר מקראית בנחלת שבט בנימין שמקובל לזהותה עם הכפר טייבה שנמצא כקילומטר אחד דרומית מהר בעל חצור.חוקרי המקרא התמודדו עם הקושי בהתאמת הפסוקים בספר יהושע לממצאים הגאוגרפים ולזיהויה של עפרה עם טייבה. מצד אחד, על פי תיאור הגבול בספר יהושע עבר קו הגבול בין בנימין לאפרים מיריחו לבית אל שנמצאות שתיהן מדרום לטייבה, ומאידך, מופיעה עפרה ברשימת ערי בנימין שנחלתו הייתה הדרומית מבין שני השבטים. היו שטענו כי רשימת הערים היא מזמן מאוחר יותר ואכן אין התאמה בין שני התיאורים. אחרים הסבירו כי קו הגבול לא הלך בקו ישר מיריחו לבית אל, אלא הקיף את עפרה וכלל אותה בתחומי נחלת שבט בנימין. פרופ' יהודה אליצור פירש את הפסוקים על פי הסבר זה, וטען כי הגבול לא הקיף את עפרה באופן שרירותי, אלא הוא נמשך מיריחו להר בעל חצור, שנמצא צפונית לעפרה, וממנו לבית אל, וזאת משום שההר הבולט משמש נקודת גבול גאוגרפית-טבעית וקצהו של החבל שנקרא "הר בית אל".עפרה נזכרת מאוחר יותר כאזור הקרב שנערך בין פלשתים ובני ישראל בהנהגתו של שאול המלך. ייתכן שזוהי העיר הנזכרת בפרשת אמנון ותמר בשם "אפרים" ובמלחמת אביה בן רחבעם בירבעם בן נבט בשם "עפרין".עפרה הייתה מיושבת כל ימי בית שני. היא מוזכרת כאחת הערים שהיו בשליטת שמעון החשמונאי. על פי יוסף בן מתתיהו, אספסיאנוס כבש אותה בדרכו מקיסרין לירושלים. מסורת נוצרית ביקר בה ישו עם תלמידיו.

בימי הביניים, עדיין נקרא בערבית 'עפרא' וגאוגרף מוסלמי במאה ה-13 מזכירה.ב-1975 הוקם יישוב בשם עפרה מערבית לכפר הפלסטיני טייבה.

קרב אלעשה

קרב אלעשה היה הקרב השמיני במרד החשמונאים והתרחש באפריל 160 לפנה"ס בין כוחות החשמונאים לכוחות סלאוקיים באזור רמאללה. בקרב נחלו החשמונאים תבוסה קשה ומצביאם יהודה המכבי נהרג. אף על פי כן, המשיכו אחיו של יהודה, יונתן ושמעון, להנהיג את המורדים, לשמור על בניין הכוח הצבאי ולשנות אופי המרד ללוחמת גרילה ממדבר יהודה. על אף רדיפותיו העיקשות של מפקד הצבא הסלאוקי בקכידס, מעמדם של החשמונאים רק הלך והתעצם, ותוך עשר שנים מונה יונתן למושל, עד שבשנת 142 לפנה"ס הצליחו החשמונאים להשיג עצמאות ליהודה.

שמורת אלוני שמואל

שְׁמוּרַת אַלּוֹנֵי שְׁמוּאֵל היא שמורת טבע סמוך למעיין עין פטלים, בקצה הצפוני של נחל לוז ומתחת להר שמואל. גודל השמורה 15 דונם, השטח בו מרוכזים האלונים הוא כדונם וחצי, השמורה נמצאת ממערב לגדר ההפרדה. שם השמורה, אלוני שמואל, נקרא בשל קרבתה לקבר שמואל הנביא.

בשמורה נמצאת חורשה קטנה של עצים עתיקים - שישה עצי אלון מצוי ועץ אלה ארץ-ישראלית.

האלונים שבשמורה הם מהגדולים ביותר בישראל, שלושה מהם מגיעים לגובה כ- 15 מטר, והיקף הגזע של הגדול שבהם הוא 4 מטר.

ליד האלונים הוקמו ספסלי בטון גדולים, סמוך לאלונים קיים בור מים, ופורחים שדות של סתוונית ירושלים.

ב-2009 מת אחד האלונים העתיקים, כנראה בגלל חרקים שנטפלו לגזעו.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.