בעלי פרחים

צמחים בעלי פרחים (שם מדעי: Magnoliophyta) או מְכֻסֵּי זֶרַע (Angiospermae) הם המערכה הגדולה ומהחשובות ביותר של הצמחים העילאיים. בעלי הפרחים מתאפיינים באיברי רבייה מיוחדים הנקראים פרחים, והזרעים שלהם סגורים בתוך מעטפת המוכרת בדרך-כלל כפרי, ומכאן נובע הכינוי הנוסף למערכת בעלי הפרחים (מכוסי זרע).

בעלי פרחים
Madeira-flowers hg
פרחים שונים
מיון מדעי
על־ממלכה: איקריוטיים
ממלכה: צומח
קבוצה: צמחים וסקולריים
על־מערכה: צמחי זרע
מערכה: בעלי פרחים
מחלקות

דו-פסיגיים קדומים
חד-פסיגיים
דו-פסיגיים אמיתיים

שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Magnoliophyta
Gaillardia fanfare centered
פרח מהסוג Gaillardia
Tilia tomentosa
עץ מהמין Tilia tomentosa

התפתחות

עדויות ראשונות לקיומם של בעלי הפרחים מופיעות במאובנים מלפני 140 מיליון שנה, בסוף תקופת היורה. הקבוצה הקרובה ביותר לבעלי הפרחים היא, ככל הנראה, קבוצת הגנטופיטיים, והן התפצלו מאב קדמון משותף בסוף תקופת הטריאס (לפני כ-202–220 מיליון שנה). מאובנים בני 150 עד 130 מיליון שנה מכילים צמחים בעלי תכונות אחדות של בעלי הפרחים, אך אלה עדיין מעטים ופרימיטיביים מאוד. ההתרחבות המשמעותית של המערכה התרחשה לפני 100 מיליון שנה לערך, באמצע תקופת הקרטיקון, והמאובנים מאותה תקופה מכילים מספר רב של מינים מגוונים. לקראת סוף הקרטיקון בעלי הפרחים הפכו לקבוצה השולטת בממלכת הצמחים, ובמאובנים כבר ניתן לזהות את הצמחים של התקופה המודרנית (כגון אלון ומגנוליה).

המשפחות המגוונות ביותר במערכת בעלי הפרחים הן:

מיון

נהוג לסווג כיום את בעלי הפרחים כמערכה בממלכת הצומח, והם שייכים למערכת-העל של צמחי זרע (Spermatophyta), וגם לקבוצת צמחים וסקולריים (Tracheobionta). בעבר היו מקובלים שמות מדעיים נוספים למערכה, כמו Anthophyta, אך כיום מקובל השם Magnoliophyta, על-פי הסוג האופייני מגנוליה (Magnolia).

בעבר מקובל היה לחלק את בעלי הפרחים לחד-פסיגיים ולדו-פסיגיים (מערכת המיון של ארתור קרונקויסט), אך כיום חלוקה זו זוכה לבחינה מחדש. ממצאי המחקר הגנטי מצביעים על כך שלמעשה החד-פסיגיים התפתחו מתוך קבוצה עתיקה של דו-פסיגיים קדומים. בפרט, הנציג העתיק ביותר של בעלי פרחים הוא צמח דו-פסיגי Amborella trichopoda.

שיטת המיון (טקסונומיה) המקובלת כיום היא השיטה שהוצעה על ידי קבוצת APG ב-1998 ועודכנה ב-2003 (APG II). עדכון נוסף לשיטה פורסם ב-2009 (AGP III).

חשיבות כלכלית

צמחים בעלי פרחים מספקים חלק גדול ממזון האדם. בעלת חשיבות גדולה היא משפחת הדגניים שבה נמנים אורז, חיטה, תירס וקנה סוכר, וכן דשא ואספסת המשמשים מספוא. הזית, עץ בעל חשיבות עליונה בכלכלת המזרח התיכון בעת העתיקה, וכן כיום ברחבי העולם שייך אף הוא למשפחת הזיתיים שבמערכת בעלי הפרחים. כן הגפן בעלת חשיבות תרבותית וכלכלית מהעת העתיקה ועד היום. חשיבות כלכלית נוספת של בעלי פרחים, אך פחותה, היא בפרחיהם לנוי, שבתקופות מסוימות אף שימשו רכיבי צמח כגון זרעים כמטבע, ומוכרת הדוגמה לבועה הכלכלית שתפחה במסחר פקעות צבעונים בארצות השפלה, שיגעון הצבעונים.

תפקיד חשוב נוסף לפרחים הוא בקיום מינים רבים של חרקים הניזונים מצוף הפרחים.

קישורים חיצוניים

Adansonia grandidieri04

עץ באובב ממדגסקר

Spottedlaurelmale

Aucuba japonica

Hakea laurina Tas

Hakea laurina

H ionasii

צמחים טורפים ממין Heliamphora ionasi

Maxillaria-cucullata

סחלבים

Cordyline indivisa along the southern approach to Mt. Ruapehu

Cordyline indivisa

Richea pandanifolia

Richea pandanifolia

Opuntia chlorotica 7

הקקטוס Opuntia chlorotica

Penang Malaysia Ravenala-madagascariensis-01

Ravenala madagascariensis

דו-פסיגיים

צמחים דו־פסיגיים אמיתיים (שם מדעי: Magnoliopsida) הם מחלקה במערכת בעלי הפרחים. מחלקת הדו־פסיגיים היא הגדולה שבתוך בעלי הפרחים; היא מונה פי שלושה מינים מאשר החד־פסיגיים.

כאשר הזרע של צמח דו־פסיגי נובט, הוא מגדל שני פסיגים (עלי עובר ראשוניים) ומכאן נגזר שם המחלקה. השרשון הראשוני שהזרע מצמיח, מתפתח בהמשך לשורש העיקרי של הצמח.

העלים לעיתים קרובות שסועים או מנוצים.

עורקי העלים יוצרים בדרך כלל רשת סבוכה עם עורק ראשי אחד או מספר אי זוגי. הפרחים מחומשים לרוב, כלומר כל חלקיהם באים בכפולות של חמש. לעיתים רחוקות יותר ניתן למצוא פרחים מרובעים או משולשים.

צרורות הצינורות המובילים ערוכים בטבעות בתוך הגבעול. כמו כן, ישנו קמביום, שהוא רקמה יוצרת תאים, בין שיפה לעצה. הודות לתכונה זו, גזע של צמח דו־פסיגי מסוגל לגדול לרוחב על ידי הוספת שכבות חדשות של רקמת הובלה, ומכאן נובע ריבוי מיני העצים שבמחלקה.

דו-פסיגיים קדומים

דו־פסיגיים קדומים (שם מדעי: Magnoliopsida) הם קבוצה פרפילטית במערכת בעלי הפרחים הכוללת את המינים הקדומים והפרימיטיביים ביותר. ההבדל העיקרי ביניהם לבין הדו־פסיגיים האמיתיים הוא בצורת האבקה, ובמאפיין זה הם דומים יותר לחד־פסיגיים. המיון המדעי המסורתי לא הבדיל בין הדו־פסיגיים הקדומים לאמיתיים, אך בעשורים האחרונים הראה המחקר הגנטי כי למעשה הדו־פסיגיים הקדומים נמצאים בתחתית העץ האבולוציוני שממנו התפתחו מאוחר יותר גם החד־פסיגיים וגם הדו־פסיגיים האמיתיים.

הדו־פסיגיים הקדומים מיוצגים בישראל בין היתר על ידי נופר צהוב וער אציל.

הדסיים

הדסיים (שם מדעי: Myrtaceae) היא משפחת צמחים בעלי פרחים. ההדסיים מכילים כמאה וחמישים סוגים, כולם עצים ושיחים. מאפייני המשפחה הם עלים תמימים, טרף בעל בלוטות זעירות ושקופות, שחלה תחתית ואבקנים רבים בכל פרח. רבים ממיני ההדסיים הם בעלי שמנים ארומטיים.

המשפחה כוללת סוג שצומח בר בארץ (הדס) ומספר סוגים שיובאו כגון הגויאבה. סוגי המשפחה כוללים כ-3,000 מינים, הפזורים ברחבי העולם באזורים בעלי אקלים ממוזג.

מרבית המינים הנושאים פירות אכילים נפוצים באוסטרליה ומלזיה, במיוחד האקליפטוס.

הפריה

הפריה היא תהליך המתרחש בייצורים המתרבים ברבייה זוויגית (מינית). בבעלי חיים מכונה ההפריה גם התעברות (מהמילה עובר).

תהליך רבייה מורכב משני שלבים:

היווצרות תאי מין (תאי זרע ותא ביצה (ביצית))

ההפריה עצמהבתהליך ההפריה נפגשים שני תאי רבייה בשלים (הקרויים "גמטות"), הזכרי - תא הזרע, והנקבי - תא הביצה. שני התאים מתאחדים לתא אחד הקרוי עתה זיגוטה. תא זה מתחלק בחלוקות מיטוטיות ותאי הבת שלו מתמיינים בכמה שלבים לכל הרקמות והאיברים שמרכיבים את היצור הבוגר (אצל היונקים, היצור הנמצא בתהליך הגדילה וההתמיינות קרוי עובר והוא מתפתח בזמן ההריון ברחם).

היות שבדרך-כלל הנקבה היא זו שנושאת את הצאצא המתפתח (הקרוי אצל יונקים עובר), מתרחשת ההפריה בתוך גופה, זאת לאחר שהגמטות הזכריות חודרות לגופה בדרכים שונות (כגון הזדווגות בבעלי חיים והאבקה בצמחים בעלי פרחים).

הפריה נעשית לרוב במהלך תהליך הזדווגות. על מנת שתתבצע הפריה יש צורך בביצית, יש לאפשר כניסת תאי זרע ולייחד מקום בו תוכל להתבצע ההפריה.

ורדנאים

ורדנאים (שם מדעי: Rosales) היא סדרה של צמחים בעלי פרחים, המונה תשע משפחות. בין המינים והסוגים תחתיה ניתן למנות את הפטל, הוורד והתפוח.

חד-פסיגיים

חד־פסיגיים (שם מדעי: Liliopsida) הם מחלקה במערכת בעלי הפרחים, המאופיינת על ידי פסיג (עלה זרע) יחיד בזרע הצמח. השם המדעי נקבע על־פי הסוג האופייני שושן (Lilium), אם כי נהוג להשתמש גם בשם Monocotyledones.

מבנה החד־פסיגיים פשוט יחסית לדו־פסיגיים, למרות העובדה שהראשונים התפתחו מהאחרונים. השרידים המאובנים הראשונים המיוחסים לחד־פסיגיים שייכים לתקופת הקרטיקון התחתון. כיום החד־פסיגיים תופסים מעמד דומה בחשיבותו לזה של הדו־פסיגיים במערכת האקולוגית של כדור הארץ.

המחלקה מונה כ־130 משפחות, מהן 18 מיוצגות בישראל. אחת החשובות ביותר היא משפחת הסחלביים המתמחה בהאבקה באמצעות חרקים, והפרחים של אחדים מבני המשפחה הם מן המורכבים שבעולם הצומח (ע"ע דבורנית). משפחה חשובה נוספת היא דגניים המתמחה בהאבקה בעזרת הרוח.

מצליבים

מצליבים (שם מדעי: Brassicaceae) היא משפחה גדולה וחשובה של צמחים בעלי פרחים. בעבר היה שמה המדעי Cruciferae. השם המדעי העדכני נגזר מהסוג המהווה אבטיפוס למשפחה (type genus), הכרוב (Brassica).

במשפחת המצליבים כ-350 סוגים וכ-3,000 מינים. רוב המצליבים הם עשבים חד-שנתיים או רב-שנתיים.

המצליבים גדלים באזורים הממוזגים והקרירים יותר של כדור הארץ. בישראל צומחים כ-150 מיני בר הנמנים עם 70 סוגים שונים של מצליבים.

משפחת המצליבים נקראת כך כיוון שהפרחים של המינים המשתייכים לה כוללים ארבעה עלי כותרת המסודרים בצורת צלב.

פיקוס

פִיקוּס (שם מדעי: Ficus) הוא סוג של צמחים בעלי פרחים, המונה למעלה מ-800 מינים של עצים, שיחים, מטפסים ואפיפיטים. מרבית הפיקוסים צומחים באזורים בעלי אקלים טרופי או אקלים חמים-ממוזג.

פירות יער

פירות יער הוא שם כולל לפירותיהם של מספר מיני צמחים בעלי פרחים. רובם קטנים, מתוקים או חמצמצים-מתוקים ובעלי צבע בולט, ולפיכך משמשים כאלמנט טעם וצבע בתבשילים שונים. קבוצה זו משתנה מפעם לפעם, על פי מטבחים מקומיים. פירות יער אינם בעלי מאפיינים בוטניים אחידים: הם יכולים להיות מקבצי פירות, ענבות, בתי-גלעין ומצעיות. המשותף להם הוא טעמם החמצמץ/מתוק והשימוש בהם בבישול, אפייה וקישוט.

פירות היער גדלים במדינות בעלות אקלים קריר יחסית (כגון רוסיה, ארצות הברית, קנדה ומדינות אירופה) והפירות מבשילים ומוכנים לקטיף במשך כל תקופת הקיץ.

פירות היער גדלים באופן טבעי ביערות, כפי שמרמז שמם, ומימי הפרהיסטוריה ועד ימינו נוהגים ללקטם ולהשתמש בהם כמקור מזון. בתקופה המודרנית פירות יער רבים מגודלים באופן תעשייתי.

פרח

פרח הוא איבר הרבייה הקיים בצמחים מכוסי-זרע. מבנה זה מכיל איברי רבייה זכריים או נקביים המשמשים לרבייה זוויגית ולעיתים לרבייה אל-זוויגית.

תפקיד הפרחים הוא לייצר תאי רבייה, לאפשר מפגשם ולהוות מצע לייצור הזרעים. אצל רוב צמחי הפרחים, רבייה זוויגית היא הדרך העיקרית להתרבות והזרעים הם האמצעי העיקרי להפצת הצאצאים והרחבת שטח המחיה של המין.

פרח טיפוסי מושך אליו בעלי-חיים לצורך האבקה. משיכת המאביקים נעשית על ידי שילוב של פרסומת המזוהה ממרחק (על ידי צבע, ריח או צורה), ותגמול היוצר התניה חיובית עבור הביקורים הבאים (לרוב בצורת מזון, כגון צוף או אבקה).

צינוראים

צינוראים (שם מדעי: Lamiales) היא סדרה של צמחים בעלי פרחים.

בעבר, תחת מערכת המיון הטקסונומית על שם קרונקוויסט (1981), כללה סדרת הצינוראים שלוש משפחות עיקריות בלבד: זיפניים, שפתניים וורבניים. כיום, בעקבות מחקרים גנטיים, הסדרה הורחבה משמעותית ואוחדה עם הסדרה Scrophulariales. הסדרה מונה כ-11,000 מינים ידועים.

ציפורנאים

ציפורנאים (שם מדעי: Caryophyllales) היא סדרה של צמחים בעלי פרחים, הכוללת למעלה משישה אחוזים מכלל הדו-פסיגיים וכ-29 משפחות של צמחים. בין המשפחות, הסוגים והמינים הנמנים עם הסדרה אפשר למצוא את הקקטוסים, את הציפורן וכמעט את כל הצמחים הטורפים. רבים מחברי הסדרה הם סוקולנטים.

צמח נוי

צמח נוי הוא שם כולל לצמחים ממינים שונים המקובלים לשימוש לשם יופיים, בבית ובסביבה המיושבת. לרוב אלו צמחים בעלי פרחים מיוחדים, שבזכות יופיים הם משמשים לקישוט הסביבה. לעיתים אלו צמחים שייחודים מתבטא בעליהם, בגבעול, בגזע, בפרי ואף בריח שהם מפיצים. צמחים אחרים משמשים לשם סידור פרחים, כמתנות ולשימוש אמנותי. על-כן, צמחי-הנוי נבדלים מצמחים המשמשים לחקלאות, אך למרות זאת צמח מסוים יכול לשמש הן כצמח-נוי והן לחקלאות, כמו למשל הלבנדר.

צמחים רבים משמשים כצמחי-נוי, כמו עצים ושיחים, אך השימוש הרווח ביותר הוא בצמחים בעלי פרחים שלהם צורות וצבעים שונים התורמים לקישוט הסביבה. צמחי-נוי מסוג אחר הם כאלו המשמשים לגיזום אמנותי ולאמנות הבונסאי, בהם מבצעים שינוי במבנהו של הצמח לשם השגת התכונה הרצויה.

צמחי-נוי דורשים השקעה מיוחדת אשר מבוצעת לרוב על ידי גנן. לעיתים, כאשר השקעה בצמח מסוים מופסקת, הצמח עלול לאבד מיופיו ומהגדרתו כצמח נוי.

צמחי-נוי ידועים המקובלים גם בארץ הם לנטנה ססגונית, ורד, פטוניה, פלומריה, כובע הנזיר, היביסקוס, לוע הארי, וינקה ועוד רבים.

לעיתים צמחי נוי המיובאים מארצות שונות הופכים למין פולשני בארץ אליה יובאו. בישראל מינים כאלה כוללים חמציץ נטוי, כובע הנזיר, לנטנה ססגונית ועוד.

צמחי מים

צמחי מים הם קבוצה לא-טקסונומית של צמחים הגדלים במים או סמוך למים. אין הכוונה לאצות, החיות רק במים, אלא לצמחים בעלי פרחים הגדלים בבתי גידול לחים.

קוץ

קוץ הוא הכינוי הרווח לקבוצה פוליפילטית של בעלי פרחים המאופיינת בעלים עם קצוות חדים בשוליהם, לרוב במשפחת הצמחים המורכבים.

אחד מסוגי הקוצים, הנקרא באנגלית Thistle ("דרדר"), ובעיקר המין Onopordum acanthium ("דרדר הכותנה" או "חוחן הבלאנש"), הוא הפרח הלאומי של סקוטלנד, והוא מאפיין ניכר בסמלים ולוגואים סקוטיים רבים.

קטניות

קטניות (ביחיד: קטנית; שם מדעי: Fabaceae, לעיתים Leguminosae) הן משפחת צמחים בעלי פרחים הכוללת שלוש תת-משפחות:

קסאלפיניים - קבוצה פאראפילטית, הקדומה מבין תתי-המשפחות

מימוסיים - קבוצה מונופילטית, התפתחה מהקסאלפיניים

פרפרניים - קבוצה מונופילטית, התפתחה מהקסאלפינייםהשימוש בקטניות נפוץ בכל התרבויות, כמאכל לבני אדם וכצמחי מספוא לבהמות.

קטניתאים

קטניתאים או קיטניתיים (שם מדעי: Fabales) היא סדרה של צמחים בעלי פרחים.

קנוזואיקון

עידן הקנוזואיקון (מיוונית: καινός (קיינוס - חדש) + ζωή (זוי - חיים)) הוא העידן הנוכחי בלוח הזמנים הגאולוגי. תחילתו עם היכחדות הדינוזאורים בסוף הקרטיקון, לפני 65 מיליוני שנים. אירוע ההכחדה של סוף הקרטיקון תרם להתרבות היונקים והפיכתם לבעלי החיים השליטים על האדמה יחד עם העופות השולטים בשמיים והכרישים השולטים בימים. כמו כן הופיעו לראשונה צמחים בעלי פרחים. בסופו של העידן הופיע האדם.

בקנוזואיקון נמצאים התורים: רביעון, הנחלק לפליסטוקן ולתקופה הנוכחית הולוקן, וכן השלישון הנחלק לתקופות נאוגן ופלאוגן.

קפה (צמח)

קפה (שם מדעי: Coffea), סוג צמח ממערכת בעלי פרחים שבו כעשרה מינים שונים של עצים נמוכי קומה ושיחים; מוכר בעיקר בשל משקה הקפה המופק מטחינת או חליטת פוליו של העץ וערבובם עם נוזל חם או קר.

הקפה צומח, כך במקור, באזורים בעלי אקלים טרופי או סובטרופי ובעיקר באפריקה ובאסיה. עם זאת, הקפה הובא לארצות דרום אמריקה וגדל באזורים הטרופיים שם בכמות גדולה מאוד, במיוחד בברזיל.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.