בנק

בַּנְקצרפתית: banque; מאיטלקית: banco – שולחן או ספסל (banca) שעליו שמים את המטבעות כדי לקבוע את ערכם) הוא מוסד פיננסי שעיסוקו העיקרי הוא טיפול ותיווך בכסף. פעולות הבנק הן: קבלת פיקדונות כספיים מפרטים, עסקים ותאגידים במסגרת חשבונות שקים, חיסכון או השקעה ומתן הלוואות לאחרים. הבנק ממלא תפקיד חשוב בכלכלה, בכך שהוא מתווך בין אלו שיש להם כסף שאינו דרוש להם באופן מיידי לבין אלו המבקשים להשתמש בממון זה למגוון מטרות. הבנק משלם לראשונים וגובה מהאחרונים ריבית, שהיא מחיר השימוש בכסף.

בכל הארצות בנקים נמצאים תחת פיקוח משום שבנוסף לתפקידיהם האמורים, הם גם מייצרים כסף באמצעות ההלוואות שהם נותנים, פעולה המיוחדת לבנקים בניגוד למוסדות פיננסיים אחרים. למערכת הבנקאות מקום חשוב ומרכזי בחיי הפרט והחברה מאחר שיש לה השפעה גדולה על רווחת כלל הציבור, על הקצאת מקורות במשק, על גודל אי-השוויון בהתחלקות ההכנסות במשק, על קצב פיתוח והתחדשות טכנולוגיים, על יעילות, על קצב צבירת הון במשק, על צמיחה, על קצב התפתחות חברות במשק ועל רמות תוצר לאומי גולמי שיקבעו במשק.

בנקאות התקיימה, בצורה כזו או אחרת, מאז המצאת הכתב. ראשיתם של המוסדות הבנקאיים המוכרים לנו כיום באירופה של ימי הביניים, והם התפתחו בד בבד עם המסחר ועליית המרקנטיליזם והקפיטליזם בעולם.

מוסדות שונים נקראים "בנק" בהשאלה, על אף שאינם עוסקים בהלוואות ופיקדונות כספיים. כאלו הם למשל בנק הזרע, בנק דם ובנק זמן.

Paolo Monti - Serie fotografica - BEIC 6336964
1970

סוגי בנקים

BankIsrael01 ST 06
הבניין הראשי של בנק ישראל
לכל מדינה יש בנק מרכזי, כדוגמת בנק ישראל. זהו בנק ציבורי מיוחד הקיים מכוח חוק. תפקידו לנהל את המדיניות המוניטרית במשק: לווסת את כמות הכסף בידי הציבור, להדפיס (ולהשמיד) כסף מזומן, להלוות כסף לבנקים המסחריים ולווסת את פעילותם. הריבית בה מלווה הבנק המרכזי לבנקים קובעת את הריבית שהם מעבירים הלאה ללקוחותיהם. הריבית של בנקים המסחריים נקראת "ריבית פריים" והיא כיום 1.5 אחוז מעל ריבית בנק ישראל.
מעת לעת, נוסף לפעילות שגרתית זו, מתערב הבנק המרכזי במשק בדרכים נוספות: מלווה כסף לממשלה, מנפיק מלווים מיוחדים או מתערב במסחר במטבע חוץ. עם זאת, פעולות אלה שמורות לרוב לעתות משבר.
  • בנק מסחרי
בנק מסחרי הוא מוסד בנקאי העוסק במתן הלוואות, קבלת פיקדונות, ניהול חשבונות עובר ושב במטבע מקומי ובמטבע חוץ ללקוחותיו, ומעמיד קווי אשראי לחברות ולמיזמים עסקיים. בנק מסחרי מספק ללקוחותיו אמצעי תשלום כמו המחאות וכרטיסי אשראי, לעיתים בשילוב עם חברות אשראי חיצוניות. בדרך כלל מעניק הבנק המסחרי ללקוחותיו גם גישה לשוק ההון וייעוץ השקעות.
בנק השקעות נותן שירותים לחברות: הוא מנפיק עבורן ניירות ערך כדי לגייס הון, ומייעץ להן בענייני מיזוגים ורכישות.
בנק למשכנתאות נותן הלוואות ארוכות טווח כנגד שעבוד נכסים, כגון דירות או מגרשים.
  • בנק לפיתוח או סיוע
  • בנק קואופרטיבי או בנק שיתופי הוא בנק מסחרי או קמעונאי הפועל על פי עקרונות הקואופרטיב. בנקים קואופרטיביים פועלים במדינות רבות בעולם, כשהגדולים מביניהם מבחינה כספית נמצאים במדינות העשירות ואף בארצות הברית ובקנדה. באירופה לבדה משרתים הבנקים הקואופרטיביים כ-159 מיליון לקוחות עם נתח שוק ממוצע בתחום המימון לעסקים קטנים ובינוניים של כ-30%. בעקבות המשבר חלה עלייה עצומה במספר המצטרפים לבנקים אלה, בעיקר בקנדה (11.5% גידול בהפקדות בשנת 2008) ארצות הברית (10% גידול בהפקדות בשנת 2009) ובאנגליה (38% גידול במספר החשבונות בשנת 2009)
  • בנק אסלאמי: בנק המבוסס על עקרונות הבנקאות האסלאמית ועקרונות השריעה המוסלמית.

קיימים מספר מוסדות בינלאומיים כגון הבנק העולמי או הבנק הבין-אמריקאי לפיתוח, שייעודם לספק מימון למטרות כמו מלחמה בעוני ופיתוח כלכלי של מדינות הזקוקות לכך.

התפתחות הבנקאות

הלוואה בריבית התקיימה ברחבי העולם העתיק, למשל בבבל ובסין. ביוון העתיקה שימשו מקדשים כמקום בטוח להפקיד כסף. ברומא שלפני עליית הנצרות היו מוסדות בנקאיים מפותחים ואף משכנתאות.

במשנה מסכת שקלים מתואר תפקידו של השולחני בתקופת ימי הבית השני. הוא היה מחליף וסוחר בשטרות ובמטבעות, זו בזו, לפי בקשת הלקוח. מתוארת פעילותו בקשר לגביית מחצית השקל, כספים אשר שימשו לקניית קורבנות הציבור שהוקרבו בבית המקדש. היה מועד בו הם נדרשו להעמיד את שרותם לרשות הציבור: "בחמישה עשר בו, שולחנות היו יושבין במדינה" (א',ג'). הם גם קבלו תשלום על השרות בצורה "קלבון" והמשנה אומרת: "כמה הוא קולבון, מעה כסף, דברי רבי מאיר; וחכמים אומרים, חצי." (א',ז'). אפילו נקבע שיעור התשלום: "נתן סלע ליטול שקל, חייב שני קולבונות." (א',ו'). והיו גם פטורים מהתשלום: "וגרים ועבדים משוחררים" (א',ו').

הנצרות עצרה במידה רבה את המשך ההתפתחות של המוסדות הבנקאיים משום שהלוואה בריבית נחשבה כניצול לא מוסרי ונאסרה. האיסור הנוצרי היה הגורם לתפקיד המשמעותי שמילאו היהודים כמלווים בריבית בימי הביניים, היות שעל פי ההלכה היהודית ההלוואה בריבית אסורה רק בין יהודי ליהודי, ולא בין יהודי לגוי, ואף בין יהודים ניתן להכשירה באופנים מסוימים באמצעות "היתר עסקה".

המילה בנק עצמה גזורה מ-banca, או ספסל באיטלקית, משום שהמלווים בריבית הקמעונאיים של העידן ההוא ניהלו את עסקיהם על ספסל בשוק.

במאה ה-18 התפתחו באירופה בנקים פרטיים שניהלו עסקים חובקי עולם. בין הבנקאים הללו הייתה נוכחות רבה לבנקאים יהודים (למשל משפחת רוטשילד) או יהודים שהתנצרו.

במאות ה-18 וה-19, עם התפתחות המסחר הבינלאומי, הקפיטליזם והתעשייה, החליפו מוסדות בנקאיים מודרניים כגון בנק צרפת ובנק אנגליה (שהפכו אחר כך לבנקים מרכזיים) את המלווים הפרטיים של המאות הקודמות כמו משפחת מדיצ'י מפירנצה ואת הבנקאים הפרטיים. בתקופה זו גם מוסד ונפוץ השימוש בשטרות כסף מנייר המגובים על ידי בנקים.

הכלכלה הקפיטליסטית של ימינו מבוססת על הון המנוהל במידה רבה על ידי הבנקים ומכאן המקום המרכזי שלהם כיום. לשם המחשה, משקלם של הבנקים מתוך מדד ה-S&P 500, הכולל את שווין המצרפי של חמש מאות החברות הציבורית הגדולות בארצות הברית הוא כ-20%.

השפעתם של הבנקים המסחריים על היצע הכסף

רוב היצע הכסף הקיים במערכת הכלכלית של ימינו אינו נמצא בצורה של שטרות ומטבעות אלא רשומות דיגיטליות במחשבי הבנקים. על אף שבנק מסחרי אינו יכול לייצר שטרות כסף חדשים (זכות השמורה בחוק רק לבנק המרכזי של המדינה), בפועל קיומם של הבנקים המסחריים מגדיל את כמות הכסף במערכת הכלכלית. זאת משום שהבנק המסחרי אינו מחויב להחזיק בידו כסף אמיתי בכמות השווה לפיקדונות שניתנים בידו, אלא רק חלק יחסי מתוך הפיקדונות. היחס האמור נקרא יחס הרזרבה.

לדוגמה, בהינתן יחס רזרבה של 6% הקיים בישראל, כאשר לקוח מפקיד בבנק 100 שקלים, הבנק נדרש לשמור 6 מהם כרזרבה ואת ה-94 האחרים הוא יכול להלוות ללקוח אחר. פעולת ההלוואה מייצרת למעשה פיקדון חדש שבו רשומים 94 שקלים שלא היו קיימים קודם וזאת מכיוון שללקוח הראשון עדיין יש פיקדון של 100 שח. כעת, הפיקדון החדש מאפשר לבנק לייצר שוב הלוואה בגובה של 94% ממנו וכן הלאה. סיכום הטור ההנדסי הזה מראה כי בהנחה הקרובה למציאות שהכסף במערכת הכלכלית מוחזק רובו ככולו בבנקים, פעילות ההלוואות של הבנקים המסחריים הגדילה את כמות הכסף במערכת ביחס ההפוך ליחס הרזרבה, או בדוגמה זאת בערך פי 16.

יחס הרזרבה המינימלי הנדרש מבנק מסחרי נקבע על ידי הגורם המפקח על הבנקים וכל שינוי בו משפיע משמעותית על כמות הכסף שבידי הציבור וכתוצאה מזה על רמת המחירים במשק.

אילולא הייתה קיימת ההגבלה, יכול היה הבנק להלוות את אותו הכסף עוד ועוד פעמים ואף היה לו תמריץ לנהוג כך ולהגדיל את הכנסותיו מריבית על ההלוואות. אלא שאז ייתכן מצב ובו מפקידים ידרשו את כספם מהבנק בכמות העולה על הרזרבות שלו. יתרה מזאת, מספיקה שמועה שמטילה ספק בנזילותו של הבנק וביכולתו לשלם לדורשים את פיקדונותיהם, כדי לגרום לבהלה המונית של לקוחות הבנק שהיא בבחינת נבואה המגשימה את עצמה: בבואם לדרוש בבת אחת את כספם מהבנק הם ירוקנו את עתודותיו ויגרמו לפשיטת רגל של הבנק, כפי שאכן קרה לבנקים רבים בעבר.

אמנם גם כאשר נשמר יחס רזרבה (הקטן מ-1) קיים סיכון לבהלה שכזו. על כן קיימת רגולציה מקיפה של הבנקים שתפקידה, בין השאר, לצמצם את הסיכון.

על חשיבותו של הניהול הזהיר של עסקי הבנק עמד בית המשפט העליון, בפסק דין שעסק בהרשעתו של הבנקאי יהושע בן-ציון:

קבלת פיקדונות על ידי בנק יוצרת כידוע יחס של נושה וחייב בין המפקיד ובין הבנק. ואם הפיקדון הוא לפרעון על-פי דרישה, הרי שנוצר בזה חוב שפרעונו חל בכל עת על-פי דרישת המפקיד-הנושה. אכן, בנקים אינם נוהגים להחזיק באמצעים נזילים כדי כיסוי מידי של כל הסכומים המופקדים אצלם. ההנחה היא שלא כל המפקידים ידרשו את כספם בעת-ובעונה-אחת, כל עוד נשמר אמונם ביכולת הבנק לעמוד בהתחייבויותיו. אבל כאשר אמון זה מתערער, עלול הבנק להגיע עד מהרה למצב של סגירת שעריו, כלומר של פשיטת-רגל, מחוסר אמצעים נזילים עצמיים וחוסר יכולת להשיג אשראי חדש ממקור אחר. משום כך מחייבים עקרונות הבנקאות המקובלים שעל בנקים לפיקדונות להחזיק אחוז סביר של אמצעים נזילים ולנהל עסקיהם תוך שמירה על אמצעי זהירות קפדניים, וביניהם השקעת יתרות הזכות שלהם בנכסים יציבי-ערך, וכנגד זה חייב הבנק להימנע מעסקים ספקולטיביים העלולים לסכן את כספי המפקידים. כן מצווה בנק על מדיניות של פיזור השקעותיו אצל חייבים רבים כדי "שלא להניח את כל הביצים בסל אחד". ועוד : על הבנק להמעיט במתן הלוואות למנהליו ולפקידיו, והטעם לדבר מובן מאליו: שבקשות להלוואות כאלה לא ייבדקו במידת ההקפדה הדרושה.[1]

רגולציה

במדינות רבות קיימת מערכת פיקוח ציבורי על פעילות הבנקים, שנועדה למנוע משברים כגון ההתמוטטות ההמונית של בנקים אמריקאיים בזמן השפל הגדול או משבר מניות הבנקים בישראל. התומכים במערכת פיקוח על הבנקים טוענים שהתלות הגבוהה של הכלכלה המודרנית במערכת הבנקאית מחייבת פיקוח למניעת התמוטטות בנקים. המתנגדים טוענים שמערכת הפיקוח לא מנעה רבים מהמשברים למרות שהייתה אמורה לעשות זאת, ושגם אם יש צורך בפיקוח ניתן לצמצמו במידה ניכרת לעומת המקובל. המשבר הפיננסי האחרון הבליט את יתרונם של הבנקים השיתופיים על פני הבנקים המסחריים. בנקים השיתופיים מאופיינים ביציבות פיננסית גבוהה בהרבה מאלה המסחריים. המשבר הפיננסי שהחל בשנת 2008, כמעט שלא פגע בבנקים השיתופיים והם לא נזקקו לסיוע ממשלתי.

תפקידה של הרגולציה, עליה מופקד בדרך כלל הבנק המרכזי או סוכנות ממשלתיות מיוחדת, לוודא שבנקים אינם יורדים מיחס הנזילות המותר להם, שיש ברשותם הון עצמי מספיק ושהם מתנהלים באופן תקין והוגן. המטרה העיקרית של התקנות השונות היא למנוע התמוטטות של בנק מסחרי. במקרה של התמוטטות קרובה, הבנק המרכזי יספק אשראי לבנק על מנת למנוע אותה. נוסף על זה, במדינות רבות יש ביטוח פיקדונות כללי חובה, המבטיח את פיקדונות הציבור במקרה של התמוטטות. גם במדינות בהן אין ביטוח גורף, כגון בישראל, במקרים רבים יתערבו הבנק המרכזי או הממשלה ויפצו את המפקידים או את חלקם.

בישראל, המפקח על הבנקים מטעם בנק ישראל הוא המעניק רישיון לתאגיד לעסוק בבנקאות לאחר בדיקה מקיפה של הבנק ושל בעליו. הוא גם זה שמטפל בתלונות ופניות הציבור כנגד הבנקים, במיוחד עקב התקיימותו של דואופול ושוק אשראי ריכוזי. מקובל להעריך שבישראל ישנה עודף רגולציה בתחום הבנקאות, שבעקבותיה אין זה כלכלי לפתוח בנקים חדשים (לא נפתחו בנקים חדשים בישראל בעשרות שנים האחרונות) ושמצב זה מוביל לחנק אשראי במשק הישראלי.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ע"פ 174 ,173/75 - מדינת ישראל נ' יהושע בן-ציון. פ"ד ל(1), 119.
NCBI

National Center for Biotechnology Information (המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי) ובקיצור NCBI הוא חלק מהספרייה הלאומית האמריקנית לרפואה (NLM), שהיא בעצמה חלק מהמכונים הלאומיים לבריאות (National Institutes of Health). המרכז הוקם ב-1988 בהתאם לחקיקה ביוזמתו של הסנטור קלאוד פפר ונמצא בבת'סדה, מרילנד. NCBI מתפעל GenBank המכיל מידע של ריצוף גנומי, PubMed Central ו-PubMed הכוללים אינדקס של מאמרי מחקר בנושאים ביורפואיים, ומחזיק במאגרי מידע נוספים הרלוונטיים למחקר בנושא ביוטכנולוגיה. כל מאגרי מידע אלו זמינים ברשת באמצעות מנוע החיפוש Entrez.

NCBI מנוהל על ידי הביולוג היהודי אמריקאי דייוויד ליפמן (David J. Lipman), ממציאי ה-BLAST (אלגוריתם להשוואה של רצפי DNA של גנים שונים או רצפי חומצות אמינו של חלבונים שונים) ואישיות מוכרת בתחום הביואינפורמטיקה.

ארגון NCBI אחראי מאז 1992 להפיכת מאגר המידע של DNA מרוצף לזמין לציבור. בנק הגנים מפותח באמצעות שיתוף פעולה של מעבדות שונות ותוך שיתוף פעולה עם מאגרי ריצוף DNA אחרים כדוגמת המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולרית (EMBL) ומאגר ה-DNA היפני (DDBJ).

מאז 1992 הוסיף המרכז לספק מאגרי מידע נוסף על בנק הגנים, בהם OMIM (תורשה מנדלית באדם) (מספק מידע על מחלות תורשתיות), מאגר מודולים מולקולרי (מודולים תלת ממדים של מבני חלבונים), מפת גנים של גנום האדם, מאגר מידע טקסונומי ופרויקט משותף עם המכון הלאומי לחקר הסרטן. לכל מין של אורגניזם מקצה NCBI מזהה ייחודי.

בנוסף למאגרי המידע הזמינים ברשת מאפשר המרכז הורדה לתוכנות היכולות לשמש ככלי עזר למחקר, כדוגמת תוכנית לחיפוש דמיון בין רצפים (מבוסס על אלגוריתם BLAST).

באתר NCBI מפורסמים גם עשרות ספרים העוסקים בביולוגיה מולקולרית, בביוכימיה, בביולוגיה של התא, בגנטיקה, במיקרוביולוגיה, במחלות, בשיטות מחקר ובווירולוגיה. חלק מספרים אלו פורסמו בעבר בדפוס, ואילו אחרים הם ספרים שנכתבו על ידי צוות NCBI.

אירו

האֵירוֹ (סמל: €; קוד: EUR) הוא המטבע האחיד של תשע־עשרה מתוך עשרים ושמונה המדינות החברות באיחוד האירופי, מדינות אלו מכונות גוש האירו. האירו הוא המטבע השני הנסחר ביותר בשוק מטבע החוץ אחרי הדולר אמריקני. האירו מחולק ל-100 סנט.

על האירו אחראים הבנק המרכזי האירופי והבנקים המרכזיים הלאומיים של המדינות החברות. הבנק המרכזי האירופי (שמקום מושבו בפרנקפורט) אחראי בלעדית על המדיניות המוניטרית של האיחוד המוניטרי האירופי, בעוד שהבנקים המרכזיים הלאומיים, הכפופים לבנק המרכזי האירופי, אחראיים על הנפקת השטרות והמטבעות והפצתם ברחבי גוש האירו, ועל תפעול מערכת התשלומים של גוש האירו.

בנק אנגלו-פלשתינה

בנק אנגלו-פלשתינה (עד שנת 1931, בנק אַפַּ"ק) היה המוסד הפיננסי המרכזי של היישוב בסוף התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, בכל תקופת המנדט הבריטי, ואף בראשית ימי מדינת ישראל. הבנק הוקם בשנת 1902 כחברה בשם "אנגלו-פלשתינה" ובאנגלית: ".The Anglo – Palestine Co" (אפ"ק), שהייתה חברה בת של אוצר התיישבות היהודים שנרשמה בבריטניה. החברה החלה לפעול כבנק ביפו בשנת 1903, ובשנת 1931 קיבלה את השם "בנק אנגלו-פלשתינה". ההסתדרות הציונית העולמית, באמצעות אוצר התיישבות היהודים, הייתה בעלת השליטה בבנק, והיא השתמשה בו למימון פעולותיה במשק הארץ-ישראלי.

במהלך השנים הראשונות לאחר הקמת מדינת ישראל, טרם הקמתו של בנק ישראל, שימש בנק אנגלו-פלשתינה כבנק המרכזי של המדינה הצעירה. בשנת 1951 הוקמה חברה ישראלית בשם בנק לאומי לישראל, שאליה הועברו כל הנכסים והפעילויות של בנק אנגלו-פלשתינה, שהייתה חברה בריטית שנרשמה בלונדון.

בנק דיסקונט לישראל

בנק דיסקונט לישראל בע"מ (במקור בנק ארץ ישראל לדיסקונט בע"מ) הוא בנק מסחרי, שהוקם בארץ ישראל בימי המנדט הבריטי ופועל עד היום בישראל.

בנק דיסקונט הוא חברה ציבורית, הנסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב וכל מניותיו נמצאות בידי הציבור. הבנק מציע ללקוחותיו שירותים בנקאיים מקיפים בכל תחומי הפעילות הפיננסית, באמצעות רשת סניפים בפריסה ארצית ובאמצעות שירותי בנקאות ישירה ובנקאות מקוונת. לבנק פעילות מחוץ לישראל, באמצעות חברות בנות השייכות לו, וממוקד בתחומים עסקיים-מסחריים ובנקאות פרטית.

בנק הפועלים

בנק הפועלים הוא בנק מסחרי בישראל. נכון לשנת 2017, הבנק הוא הגדול בישראל, ומעסיק כ-12,683 עובדים. הבנק מפעיל סניפים גם בצפון אמריקה (בערים ניו יורק ומיאמי שבארצות הברית ובקנדה), באירופה (בשווייץ ובלוקסמבורג), בדרום אמריקה ובאיי קיימן. מניות הבנק נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בשנת 2014 דירג מגזין פורבס את הבנק במקום 822 ברשימת החברות הגדולות בעולם.

הבנק נוסד בשנת 1921 על ידי ההסתדרות הציונית וההסתדרות הכללית, והיה בשליטת ההסתדרות עד שנת 1983, עת הולאם עקב משבר מניות הבנקים. בשנת 1997 נמכר גרעין השליטה בבנק לקבוצת אריסון-דנקנר בראשות תד אריסון. בעלת השליטה הנוכחית בבנק היא חברת אריסון אחזקות שבשליטת שרי אריסון. בעלת עניין גדול בבנק היא חברת תעשיות מלח לישראל. ב-15 ביולי 2019 פורסם כי דב קוטלר מונה למנכ"ל בנק הפועלים במקומו של אריק פינטו.

בנק ישראל

בנק ישראל הוא הבנק המרכזי של מדינת ישראל. בראש הבנק עומד נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון.

בנק ישראל פועל מכוחו של חוק בנק ישראל, התש"ע–2010, אשר מחליף את חוק בנק ישראל, תשי"ד–1954.

מטרות הבנק על פי החוק הנוכחי:

לשמור על יציבות מחירים, וזאת כיעד מרכזי.

לתמוך במטרות אחרות של המדיניות הכלכלית של הממשלה, במיוחד צמיחה, תעסוקה וצמצום פערים חברתיים, בתנאי שלדעת הוועדה המוניטרית לא תהיה בכך פגיעה בהשגת יציבות המחירים לאורך זמן.

לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה.תפקידי הבנק:

לנהל את המדיניות המוניטרית​.

להחזיק את יתרות מטבע החוץ של המדינה ולנהלן​.

לתמוך בפעילותו הסדירה של שוק מטבע החוץ בישראל.

לשמש בנקאי של הממשלה​.

להסדיר את מערכות התשלומים והסליקה במשק​, במטרה להבטיח את יעילותן ויציבותן.

להנפיק מטבע, להסדיר את מערכת המזומנים במשק ולכוונה.

לקיים את הפיקוח וההסדרה של מערכת הבנקאות על פי סמכויותיו לפי חוקי הבנקאות ולפי כל דין אחר.המשרדים הראשיים של הבנק שוכנים ברחוב בנק ישראל בקריית הממשלה בירושלים.

בנק לאומי לישראל

בנק לאומי לישראל בע"מ (מפורסם באמצעות המותג לאומי) הוא בנק ישראלי העוסק בכל תחומי הבנקאות. לבנק גם חברות בנות העוסקות בבנקאות בחו"ל.

נכון לחודש יולי 2016 מחזיקה מדינת ישראל ב-5.83% ממניות הבנק. יתר מניות הבנק מוחזקות בידי הציבור ונסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

בנק מזרחי טפחות

בנק מזרחי טפחות הוא בנק ישראלי. קבוצת הבנק פועלת בישראל ומחוצה לה, ועוסקת בפעילות בנקאית מסחרית, עסקית וקמעונאית, ובפעילות משכנתאות בישראל, באמצעות 184 סניפים ומרכזי עסקים. פעילותו של הבנק בחוץ לארץ מתבצעת באמצעות מספר חברות בנות, שלושה סניפים וארבע נציגויות באירופה, בארצות הברית ובדרום אמריקה.

מנכ"ל בנק מזרחי טפחות מאז אוגוסט 2013 הוא אלדד פרשר, אשר החליף בתפקיד את אלי יונס, שכיהן כמנכ"ל הבנק משנת 2004 והיה אחראי למיזוג של בנק המזרחי ובנק טפחות.

בנק מרכזי

בנק מרכזי הוא הסמכות המוניטרית המרכזית במדינה. תפקידיו כוללים את האחריות לקביעת המטבע של המדינה, אחראי על התשלומים המתבצעים על ידיו, (הן ביחס לכסף נייר והן ביחס לכסף אלקטרוני) מפקח על המוסדות הפיננסיים במדינה, ועל המגזר הפיננסי בשלמותו, וכן על מדיניות אספקת האשראי של המדינה. בנק זה מתפקד גם כמלווה של מוצא אחרון – זאת אומרת ספק האשראי במקרה שבו אין כל דרך אחרת להשיגו (למשל, בזמן המשבר הכלכלי של 2008).

בנקאי

בנקאי הוא אדם העוסק בבנקאות. יש המשתמשים במושג זה לתיאור נושאי המשרה הבכירים בבנק, ולא לזוטרים, הקרויים פקידי בנק, ויש המשתמשים בו לתיאור כל עובדי הבנק העוסקים בפעילות בנקאית.

במסגרת העיסוק כבנקאי קיימות התמחויות משנה, ובהן: אשראי, מטבע חוץ, מסחר בניירות ערך ועוד.

הכשרה לתפקידי הבנקאי נעשית במסגרת מרכזי ההדרכה של הבנקים, וכן באוניברסיטאות, במסגרת לימודי כלכלה ומנהל עסקים.

ד' באלול

ד' באלול הוא היום הרביעי בחודש השנים עשר

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הרביעי בחודש השישי

למניין החודשים מניסן. ד' באלול לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגו".

דולר אמריקני

דולר אמריקני הוא המטבע הרשמי של ארצות הברית. כמו כן הוא משמש במדינות רבות כעתודת מטבע חוץ. הבנק הפדרלי אחראי על הדפסתו והפצתו של הדולר. הסימן הנפוץ ביותר לדולר הוא סימן הדולר ($). בתקן ISO 4217 סימנו הוא USD. קרן המטבע הבינלאומית משתמשת גם בסימון $US. בשנת 2007 תפוצתו הכוללת של הדולר המזומן עמדה על כ-829 מיליארד דולר, רובם מוחזקים מחוץ לגבולות ארצות הברית.

ארצות הברית היא אחת מבין מספר מדינות שהמטבע שלהן קרוי "דולר". מספר מדינות משתמשות בדולר האמריקני כהילך חוקי, ובמדינות אחרות הוא משמש כמטבע בפועל.

הסימון הבינלאומי המקובל לדולר הוא $, וכאשר רוצים להדגיש שמדובר בדולר אמריקני (להבדיל מדולר של מדינה אחרת) משתמשים בסימון $US או U$.

הדולר האמריקני הוא המטבע הנסחר ביותר בעולם כיום.

הילך חוקי

הילך חוקי הוא אמצעי תשלום (כגון כסף) שמשמש לרוב בעסקאות קניה או לפירעון חוב, אשר לא ניתן לסרב, על פי דין, לקבלו.

מונח משפטי זה, שמקורו במשפט המקובל, נועד במקורו להבדיל בין הפקדת חוב באמצעות שטרות כסף או מטבעות הנחשבים כהילך חוקי, שאחריה אין הנושה רשאי לגבות את החוב מהחייב, לבין הפקדתו בשווי-כסף אחרים, שאותם לא ניתן לאלץ את החייב לקבל.בניגוד לעסקה רגילה, בה יכולים הצדדים להסכים על כל אמצעי תשלום, המונח "הילך חוקי" נועד במקורו לסמל את אמצעי התשלום אשר חייבים הכתר (אוצר המדינה) או בית המשפט לקבל.

המונח מוגדר באופן שונה משיטת משפט אחת למשנייה. מספר שיטות משפט מגדירות "הילך חוקי" באמצעות הגדרה מרחיבה לפיה "הילך חוקי" הוא "כל אמצעי תשלום באמצעותו ניתן לשלם חוב" (לדוגמה, המצב בסקוטלנד וצפון אירלנד). אחרות דורשות חקיקה אשר תיקבע סוגי אמצעי תשלום כגון אלה.

על פי ההגדרה המקובלת, המחאה, לרבות המחאה בנקאית, כרטיס אשראי וכרטיס חיוב הם אמצעי תשלום נפוצים ומקובלים, אך אינם נחשבים להילך חוקי, מאחר שהשימוש בהם מותנה בהסכמת שני הצדדים לעסקה, ובתנאים שונים, כך לדוגמה ישנם מצבים בם ניתן להתנגד לפירעון המחאה (בעת כישלון תמורה), וכרטיס אשראי או כרטיס חיוב לא יכובדו בשל חיובי יתר בחשבון בעל הכרטיס.

גם תווי קנייה, אשר ערכם משתנה ותוקפם פג, אינם מהווים הילך חוקי.

ישנן שיטות משפט האוסרות על תשלום בשטחי המדינה במטבע שאינו ההילך החוקי שלה (היינו לא ניתן באותן מדינות לשלם במטבעות של מדינות זרות).

מקור המונח "הילך" הוא ארמי - חיבור של צמד המילים "הא לך", ביטוי הרווח בתלמוד.

כלכלן

כלכלן הוא בוגר תואר אקדמי בכלכלה או במנהל עסקים עם התמחות במימון, העוסק בתחום כלכלי במסגרת מקצועית או אקדמית.

תחום הכלכלה באקדמיה מוגדר על פי רוב כמדע החברתי החוקר את פעילות כלכלית כדי להשיג הבנה של התהליכים הקובעים את הייצור, הפצה וצריכה של סחורות ושירותים במשק.

בישראל לימודי כלכלה נערכים במרבית האוניברסיטאות, בדרך כלל במסגרת הפקולטה למדעי החברה וכן בחלק מן מכללות האקדמיות.

כלכלנים מועסקים בעסקים רבים הפועלים בתחום הפיננסי כדוגמת בנקים וחברות ביטוח כמו גם בגופים אחרים כגון חברות מסחריות שונות, בתי השקעות, מוסדות ציבוריים. מחקר כלכלי מתבצע גם במחלקת המחקר של בנק ישראל.

לירה ישראלית

לירה ישראלית (בקיצור: ל"י) הייתה המטבע הרשמי של מדינת ישראל בין השנים 1952–1980. עד 1954 היא הונפקה כשטר על ידי בנק לאומי לישראל, אשר היה אז בבעלות הסוכנות היהודית. לאחר הקמת בנק ישראל ב-1954, הועברה הנפקתה אליו. ב-1980 חדלה הנפקתה עקב החלפתה בשקל.

לירה שטרלינג

לירה שטרלינג (בראשי תיבות: ליש"ט, באנגלית: פאונד או "קוויד" (בסלנג), ‍Pound Sterling‌) היא המטבע הרשמי בממלכה המאוחדת (בריטניה הגדולה וצפון אירלנד). הליש"ט מתחלקת ל-100 פני. הליש"ט הוא המטבע הרביעי הכי נסחר בעולם (אחרי הדולר האמריקאי, היורו והין היפני).

הסימן המקובל של ליש"ט הוא £, וסימונה לפי תקן ISO 4217 הוא GBP. לעיתים גם נעשה שימוש בסימון הלא-תקני UKP. הסימן £ הוא עיצוב מסוגנן של האות L, מקורו באות הראשונה של המילה ליברה (לירה בלטינית).

כחברה מלאה באיחוד האירופי הייתה בריטניה רשאית להצטרף ל"גוש האירו", אך היא החליטה שלא לאמץ את האירו ולהמשיך להשתמש בליש"ט כהילך חוקי. בנק אנגליה הוא הסמכות המוניטרית העליונה בבריטניה, וזו אינה מקבלת את סמכותו של הבנק המרכזי האירופי.

פרס מדעי הכלכלה לזכרו של אלפרד נובל

הפרס למדעי הכלכלה לזכרו של אלפרד נובל, או בשמו הרשמי פרס בנק שוודיה למדעי הכלכלה לזכרו של אלפרד נובל (בשוודית: Sveriges Riksbanks pris i ekonomisk vetenskap till Alfred Nobels minne), הוא פרס יוקרתי המוענק מדי שנה לכלכלנים בולטים על ידי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים. אף שהפרס מוכר יותר כ"פרס נובל לכלכלה", הוא אינו חלק ממורשתו של אלפרד נובל ומוענק מאז שנת 1969 ביוזמת הבנק המלכותי השוודי, הבנק מרכזי במדינה, לציון 300 שנה להיווסדו.

שוד

שוד הוא לקיחת חפץ מבעליו בניגוד לרצונו ולא על פי חוק בכוח הזרוע תוך שימוש באלימות או באיומים, לעיתים תוך שימוש בכלי נשק. בניגוד לגניבה שנעשית בסתר וללא ידיעת בעל הרכוש בזמן ביצוע הדבר, בשוד הבעלים מודע ללקיחת רכושו, אך איננו יכול להתנגד בשל החשש לנזק גופני שלו או הקרובים אליו. השוד נחשב לעבירה פלילית בכל מדינות העולם.

במאות הקודמות כנופיות של שודדים בארץ ישראל היו חולשות על הדרכים בעיקר בנקודות מפתח, ו"גובות" "מיסי מעבר" מהעוברים ושבים. בין הכפרים הידועים שעסקו בכך היו כפר סילוואד הסמוך לרמאללה וכפר אבו גוש בדרך לירושלים. בעולם הרחב התפתח במאה העשרים שוד ימי בעיקר במזרח הרחוק.

לעיתים משמשת המילה "שוד" לתיאור מעשים של גניבה רבת רושם, שלא לוו באלימות או באיום באלימות, כך שמבחינה משפטית אינם שוד אלא גניבה בלבד. כך, למשל, "שוד הכספות הגדול" שבוצע בישראל ב-1985 או "שוד הרכבות הגדול", שבוצע בבריטניה ב-1855. "שוד עתיקות" אף הוא בדרך כלל גניבה ולא שוד.

שקל חדש

שקל חדש או שקל ישראלי (בראשי תיבות: ש"ח, סמל: ₪, בערבית: شيكل جديد או شيكل إسرائيلي) הוא ההילך החוקי של מדינת ישראל. שטרות ומטבעות של השקל החדש הוכנסו למחזור לראשונה ב-4 בספטמבר 1985, במסגרת תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985, אולם המעבר הסופי, שכלל נקיבת מחירים בשקל חדש, נקבע ל-1 בינואר 1986. השקל החדש החליף את המטבע הקודם, השקל, לפי שער המרה של 1,000 שקלים = שקל חדש אחד. השקל החדש מחולק ל-100 אגורות. המעבר לשקל החדש נעשה בהתאם לחוק מטבע השקל החדש, התשמ"ה-1985.

השקל החדש מסומן באמצעות הסימן ₪, שבא אחרי המספר.

הסימון הרשמי של השקל על-פי תקן ISO 4217 הוא ILS (‏Israeli Shekel), אם כי במקרים רבים מסמנים אותו גם בראשי התיבות של שמו באנגלית - NIS (‏New Israeli Shekel).

החל מ-26 במאי 2008 השקל החדש הוא מטבע בר-המרה, לאחר שישראל צורפה באופן רשמי למערכת הסליקה הבינלאומית.

ב-23 בדצמבר 2017 פורסם באתר TheMarker כי במשרד האוצר מעוניינים לקדם הנפקת מטבע דיגיטלי על ידי בנק ישראל - "שקל דיגיטלי", במטרה להגביל את השימוש בכסף מזומן, וכך לצמצם את פעילות השוק האפור.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.