בנציון נתניהו

בנציון (בן־ציון) נתניהו (מיליקובסקי) (י"ד באדר ב' תר"ע, 25 במרץ 1910[1] - ח' באייר תשע"ב, 30 באפריל 2012) היה מפעילי התנועה הרוויזיוניסטית בארץ ישראל, נציג התנועה בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה והיסטוריון בעל שם. כיהן כפרופסור עמית באקדמיה למחקר יהודי, היה חבר באקדמיה המלכותית לאמנויות יפות ומדעי ההיסטוריה בספרד, ופרופסור באוניברסיטת קורנל. אביהם של יונתן נתניהו שהיה מפקד סיירת מטכ"ל, בנימין נתניהו ראש ממשלת ישראל וד"ר עדו נתניהו, רופא, סופר ומחזאי.

בנציון נתניהו
Benzion Netanyahu 2007
בנציון נתניהו, 2007
פטירה 30 באפריל 2012 (בגיל 102)
ירושלים ישראל
ענף מדעי היסטוריה
מדינה האימפריה הרוסית, ישראל, ארצות הברית.

ביוגרפיה

נתניהו נולד בוורשה (אז חלק מהאימפריה הרוסית, כיום בירת פולין), בשם בנציון מיליקובסקי למחנך ולפעיל הציוני הרב נתן מיליקובסקי (לימים נתניהו), שעל-פי מסורת במשפחת נתניהו היה צאצא של הגאון מווילנה. בשנת 1920 עלתה המשפחה לארץ ישראל. לאחר ששהתה ביפו ובתל אביב, עברה לצפת ולבסוף השתקעה בירושלים. בנציון למד בסמינר "המזרחי" (לימים מכללת ליפשיץ) ואחר כך בבית המדרש למורים העברי בהנהלת דוד ילין. לאחר מכן המשיך את לימודיו באוניברסיטה העברית. הוא התמחה בהיסטוריה וקיבל תואר ראשון ותואר שני בהיסטוריה ובפילוסופיה. בארץ ישראל עברת את שמו לנתניהו, השם בו אביו, נתן מיליקובסקי, היה חותם על מקצת ממאמריו. על מאמריו חתם בנציון נתניהו לעיתים בכינוי "ניתאי".[2]

במהלך לימודיו הושפע מהרעיונות הרוויזיוניסטים ובעיקר מפעיל המפלגה אבא אחימאיר והקים יחד עם חברו יוסף אור את הירחון הספרותי הרוויזיוניסטי ״ביתר״. הירחון נערך על ידי פרופ' יוסף קלוזנר שנתניהו היה עימו בקשרים טובים. נתניהו עמד בראש תא הסטודנטים הרוויזיוניסטים באוניברסיטה, שהשתתפו בהפגנה שאירגן אחימאיר נגד ״ברית שלום״.

ב-1933 פעל לצד אביו הרב מיליקובסקי, להקמת ועד ציבורי בראשות הרב קוק להגנה על הנאשמים ברצח חיים ארלוזורוב - צבי רוזנבלט, אברהם סטבסקי ואבא אחימאיר. לימים סיפר כי אביו הרב מיליקובסקי טען שעל פי נתונים שאסף, לא הם ביצעו את הרצח והוצאתם להורג עלולה להביא למלחמת אחים ולפגיעה במפעל הציוני.[3] נתניהו היה ממייסדי העיתון הרוויזיוניסטי "הירדן" והיה לעורכו הראשון. העיתון נוסד בין השאר כדי להשפיע על דעת הקהל לתמוך בחפות הנאשמים ברצח ארלוזורוב וגיליונו הראשון הופיע ביום פתיחת המשפט.

ב-1935 פרש נתניהו מעריכת העיתון ״הירדן״ וב-1936 נתמנה לעורך ״הספרייה הלאומית״ שהוציאה לראשונה בעברית כתבים של הרצל, נורדאו, זנגוויל וציונים אחרים ושלחלקם נלוו הקדמות פרי עטו של נתניהו.

ב־1939 נסע ללונדון ומשם לניו יורק, כמזכירו האישי של ז'בוטינסקי, בימי חייו האחרונים של ז'בוטינסקי, בשנת 1940. לאחר מותו של ז'בוטינסקי נשאר בניו יורק, וב-1942 נתמנה לעמוד בראש המשלחת של התנועה הרוויזיוניסטית, שעסקה ביצירת דעת קהל אוהדת לרעיון הציוני, בקרב אנשי הממשל. בניו יורק של שנות ה-40 הוא היה בין המעטים שהתריעו על התרחשותה של השואה, ולאחר שנתגלה היקף ההשמדה, היה איתן בדרישתו כי פליטי השואה יופנו לארץ ישראל. ב-1945 עמד בראש המשלחת הרוויזיוניסטית לסן פרנסיסקו בעת הקמת האו״ם, שנאבקה לניסוחו והכללתו של סעיף 80 פרק 12 למגילת האומות המאוחדות. מ-1946 נפגש עם אנשי ממשל שונים, כגון ראש הצבא דווייט אייזנהאואר, סגן שר החוץ אצ'רסון והממונה על המזרח התיכון במחלקת המדינה האמריקנית לויד הנדרסון ורבים אחרים, כדי לשכנעם שהקמת מדינה יהודית בארץ ישראל היא אינטרס אמריקני מובהק לאור המאבק עם ברית המועצות. ב-12 בספטמבר 1947, לקראת ההצבעה באו"ם על תוכנית החלוקה, נמנה עם החותמים על מודעה שפורסמה בניו יורק טיימס והביעה התנגדות לחלוקה.

ב־1944 נישא לצילה (לבית סגל),[4] שאותה פגש בעת לימודיו בארץ ישראל. לשניים נולדו שלושה בנים - יונתן (1946), בנימין (1949) ועִדו (1952).

במקביל לפעילותו הציונית, למד לתואר דוקטור בדרופסי קולג' בפילדלפיה, ועבודת הדוקטורט שלו עסקה בדון יצחק אברבנאל.

בשנת 1949, לאחר הקמת המדינה ותוך כדי מלחמת העצמאות, שבה משפחת נתניהו ארצה עם בנם יוני.

לאחר ששב ארצה, התמסר לעבודת המחקר שלו כהיסטוריון של יהדות ספרד. הוא נפגש גם עם מנהיגים פוליטיים כמנחם בגין וראש הממשלה דוד בן-גוריון, אך לא השתלב בפוליטיקה הישראלית. ייתכן שדעותיו הפוליטיות מנעו ממנו להתקבל לסגל האוניברסיטה העברית, בשנות ה-50 ביקש להתקבל כמרצה בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת העברית, אבל ראש החוג פרופ' יצחק בער העדיף על פניו את חיים ביינארט.[5] בהמלצתו של מורו יוסף קלוזנר, היה לאחד מעורכי ומרכזי האנציקלופדיה העברית. עם פטירתו של קלוזנר היה לעורכה הראשי עד 1962, אז נסעה המשפחה לארצות הברית, שם ערך נתניהו אנציקלופדיה יהודית והשתלב בהוראה באוניברסיטת קורנל.

לאחר נפילת בנו יונתן, במהלך מבצע יונתן לחילוץ בני הערובה ממטוס אייר פראנס באנטבה בשנת 1976, שבה משפחת נתניהו לארץ. בנו, בנימין נתניהו, בחר בקריירה פוליטית, והיה לראש ממשלת ישראל. בנו הצעיר, עדו נתניהו, הוא רופא, סופר ומחזאי. בנציון נתניהו התאלמן מאשתו צילה בשנת 2000.

בסוף שנות ה-90 הביע נתניהו דאגה נוכח מה שראה כשילוב של האיום הערבי מול חולשת הדעת והשאננות הישראלית. הוא ראה בהסכם אוסלו "מעשה טירוף", "מלכודת שאותה טמנו לנו הערבים ואויבינו בין האירופים בכוונה תחילה" ומי מבינינו שנלכד בה מתוך "עיוורון גמור", משך את כולנו לתוכה ואין יודע כיצד נחלץ ממנה. נתניהו האמין ששלום לא-מושלם בין ישראל ושכנותיה הוא אפשרי, אך רק אם יתבסס על הרתעה חזקה.[6] כשבנו בנימין נתניהו כיהן כראש ממשלה והכריז כי הוא מסכים להעביר את חברון לשליטת הרשות הפלסטינית (כפי שסוכם בהסכמי אוסלו), ביקר אותו אביו בחריפות. נתניהו הבן העיד כי אביו, הידוע בדעותיו בזכות "ארץ ישראל השלמה" השפיע עליו יותר מכל.[7] גם בגיל מתקדם המשיך להיות פעיל פוליטית, ובספטמבר 2004 נמנה עם החותמים על עצומת אנשי רוח נגד תוכנית ההתנתקות, אשר כינתה את התוכנית "פשע נגד האנושות", בגלל הטיהור האתני שהיא ביצעה.

נתניהו היה פרופסור עמית באקדמיה למחקר יהודי, חבר באקדמיה המלכותית לאמנויות יפות ומדעי ההיסטוריה בספרד, ופרופסור, ולאחר מכן פרופסור אמריטוס, באוניברסיטת קורנל. בשנות חייו האחרונות השתתף בסרט הביוגרפיה אודותיו, "בֶּן צִיּוֹן - חייו ופועלו של פרופ' בנציון נתניהו", בבימויו של משה לוינסון.[8]

בנציון נתניהו נפטר בירושלים ב-30 באפריל 2012, בגיל 102 ונקבר בחלקת האבות השכולים בהר המנוחות בירושלים.

כהיסטוריון

נתניהו החל לחקור את יהדות ספרד ואת תור הזהב של יהודי ספרד לאחר שעסק בחקר תולדות הלאום היהודי. נתניהו גילה שאברבנאל התייחס אל אנוסי ספרד כמומרים מוחלטים שלא היה להם שום עניין ביהדות ושרבים מהם היו שונאי יהודים. גישה זו של אברבנאל עמדה בסתירה מוחלטת למה שנתניהו למד עד אז, כולל ממורו יצחק בער, ולמה שהיה מקובל במשך מאות שנים בין ההיסטוריונים השונים, הן הספרדים והן היהודים. יצירתו המרכזית עוסקת בסיבות להקמת האינקוויזיציה במאה החמש עשרה בספרד. בנושא זה הציג בספרו תפיסה שונה לחלוטין מהגישה שהייתה מקובלת במחקר, ושיוצגה בישראל בין היתר על ידי הפרופסור יצחק בער. לעומת גישתו של בער, שראתה בתופעת רדיפת האנוסים מקרה של קידוש השם ובחירה בחיים כפולים שיש בהם מידה של סיכון, כאשר מרכיב האמונה הוא המרכיב העיקרי בחיים אלו, הציג נתניהו את האנוסים כמי שלאחר שלב האינוס הראשוני היו למתבוללים ולמתנצרים מרצון, משום שאי אפשר היה להתקיים ולהתפרנס בחיים כפולים. לטענתו קמה האינקוויזיציה דווקא בשל הצלחת הנוצרים החדשים להיטמע בכל שטחי החיים של החברה הנוצרית בספרד, לאחר שהוסרו מהם ההגבלות שהוטלו על יהודים, הצלחה שיצרה קנאה פוליטית וכלכלית בקרב ההמון הספרדי שדרש גירוש או השמדה. כדי לרצות את ההמון הוקמה האינקוויזיציה כדי שזו תיטפל לכמה אלפי מומרים, אבל בו בזמן תשאיר מרביתם ללא פגע. עוד טען כי התעמולה האינקוויזיטורית ניפחה מקרים בודדים של מתנצרים שלא שמרו אמונים לדתם החדשה לכדי תנועה בעלת ממדים נרחבים. ב-1965 יצא לאור ספרו באנגלית ״אנוסי ספרד על פי המקורות היהודיים״. בספר הזה טוען נתניהו שהרבנים הגדולים, שמתחילה, לאחר ההמרה הכפוייה הגדולה בספרד של 1391, התייחסו אל המומרים כיהודים, הלכו ושינו את דעתם עם חלוף השנים, ובמרוצת הזמן קבעו שהצאצאים של המומרים בכפייה הם נוצרים מוחלטים. הספר עורר פולמוס גדול, שכן הוא סתר את כל מה שנכתב בנושא המומרים של ספרד (להבדיל מהמומרים של פורטוגל). הספר אמנם זכה להתקפות רבתי אבל גם לתשבחות והרעיונות שלו חדרו לעולם המחקרי.

לגישתו דחתה הסביבה הנוצרית את המומרים החדשים, מאותן סיבות שבגללן נדחה אלפרד דרייפוס על ידי ההמון הצרפתי. גרסה זו של אנטישמיות מהווה לדעתו מקרה ייחודי וראשוני של שנאת יהודים שלא על רקע דתי אלא על רקע אתני, ניצן ראשון של האנטישמיות החילונית שהתפתחה באירופה במאה ה-19. המקורות העיקריים שעליהם הוא מבסס את טענותיו על ההתנצרות היעילה של היהודים הם עדויות של רבני ספרד וצפון אפריקה, עובדה שהוזכרה לשלילה בחלק גדול מהביקורת על התאוריות שלו בהתחשב בהטיה האפשרית במקורות אלה. גישתו היא ציונית חילונית, והיא אינה נותנת למרכיב האמונה את החשיבות שמייחס לו בער. יש הרואים בוויכוח זה את הסיבה בגינה לא השתלב נתניהו בממסד האקדמי בישראל, בעת שהגיע לארץ. גם בספרד עורר פרסום הספר מחלוקת חריפה בקרב היסטוריונים מובילים במדינה, בהם חוסה אנטוניו אסקודרו ואנטוניו דומינגז אורטיז.

ב-1995, יצא לאור ספרו המונומטלי ״מקורות האינקוויזיציה״ המכיל כ-1400 עמודים, ובו ניתוח של הסיבות לייסוד האינקוויזיציה. לדעתו של נתניהו הסיבות האמיתיות הן לא מה שהאינקוויזיציה טענה, דהיינו קיום הדת בסתר על ידי המומרים ממוצא יהודי, אלא תולדה של שנאה נגד המומרים על ידי האוכלוסייה הספרדית, בעיקר בערים, כחלק מהתפתחות אנטישמית בעלת סממנים גזעניים. בספרו מנתח נתניהו את כתביהם של הנוצרים, בין אם תמכו במומרים ובין אם תקפו אותם, ולדעתו הוכיח באופן חד משמעי שהטענה בדבר קיום היהדות בסתר היא שקרית בעיקרה. עוד הוא מראה כיצד התפתחה ספרות של תורת הגזע נגד כל מי שהיה ממוצא יהודי, ללא קשר לעובדה שאמונתו היא נוצרית. האינקוויזיציה, שאסרה, עינתה, שפטה והוציאה להורג בשריפות פומביות אנוסים רבים, נוצרה, לדעתו של נתניהו, על ידי המלך פרדיננד כדי לתת פתח ללחץ אנטישמי כבד שאיים על שלטונו ועל החיים התקינים בספרד. הספר זכה לביקורות חיוביות רבות, יחד עם התקפות רבות. בעקבות הספר, הודיע ההיסטוריון האנגלי הנרי קאמן, שהוא שינה את דעתו על האינקוויזיציה מקצה לקצה. נתניהו קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ואיאדוליד בספרד על מחקריו.

בספרו אודות הפילוסוף והמדינאי היהודי-ספרדי דון יצחק אברבנאל, מתאר נתניהו בין היתר את גדולתו כאיש רוח ומדינאי, ובו בזמן מצביע על חולשותיו ועל עיוורונו של אברבנאל, שנותן אמון במלך פרדיננד זמן קצר לפני גירוש ספרד, באופן שמזכיר את העיוורון של יהודי גרמניה ביחס למשטר הנאצי.[9] הספר יצא לאור לראשונה בשנת 1953 באנגלית ובספרדית. בשנת 2005 הופיע הספר בתרגום לעברית וזכה לשבחים.[10]

ב-21 בספטמבר 2011 העניקה עמותת דונה גרציה לנתניהו את מדליית דונה גרציה,[11] כאות הוקרה על פועלו בחקר אנוסי ספרד והתאוריה שפיתח, לפיה מיתוס האנוסים אינו נכון ונוצר רק עקב תעמולת מוסדות האינקוויזיציה ומסמכיה.[12]

מספריו

בעברית:

  • חמשת אבות הציונות, בהוצאת ידיעות אחרונות, 2004
  • דון יצחק אברבנאל - מדינאי והוגה-דעות, הוצאת שוקן, 2005.

באנגלית:

בספרדית:

  • 2005: De la anarquía a la Inquisición Trad. Ciriaco Morón Arroyo. La Esfera de los Libros

הנצחתו

כשנה לאחר פטירתו נחנך בירושלים מחלף על שמו.[13] ביוני 2013 נחנך בהתנחלות ברקן שבשומרון בית ספר יסודי על שמו.[14]

לקריאה נוספת

  • יוסי אחימאיר, "בנציון נתניהו בן מאה אינו נח, משלים כתיבת זכרונותיו", "האומה", גיליון 177, מרץ 2010, עמ' 77–84

קישורים חיצוניים

מכּתביו:

על כתביו:

הערות שוליים

  1. ^ רה"מ חגג 100 לאביו: 'ממך למדתי לראות הנולד', באתר ynet, 7 במרץ 2010
  2. ^ כאשר חיפש בנו בנימין בצעירותו שם שיהיה קל להגייה בקרב אמריקאים, בעת שהייתו בארצות הברית, השתמש בשם "בן ניתאי".
  3. ^ הראל כהן, ‏רבנים נגד הסתה, באתר בשבע - ערוץ 7
  4. ^ טל שלו, מאחורי אשת הצללים: סיפור חייה של אם ראש הממשלה באתר וואלה, 16 בספטמבר 2012
  5. ^ נחום ברנע במוסף השבת של ידיעות אחרונות עמ' 3, 6 בנובמבר 2015
  6. ^ ארי שביטבן-ציון נתניהו בראיון למוסף הארץ ב-1998, באתר הארץ
  7. ^ צפו: בנימין נתניהו חוגג 100 לאבא, חדשות 2, 8 במרץ 2010
  8. ^ בֶּן צִיּוֹן - חייו ופועלו של פרופ' בנציון נתניהו, באתר רשות השידור
  9. ^ מור אלטשולר, דמוקרטיה יהודית תיכון אחרי האפוקליפסה
  10. ^ יפה גולדשטיין, הרלוונטיות של דון יצחק אברבנאל, באתר הצופה, 2006
  11. ^ מדליה ממלכתית שהונפקה בשנת 2010, לציון 500 שנה להולדת דונה גרציה
  12. ^ הענקת מדליית 'דונה גרציה' לפרופסור בן ציון נתניהו, באתר של עמותת דונה גרציה
  13. ^ ניר חסוןבהליך מקוצר: נחנך מחלף בירושלים על שם אביו של נתניהו, באתר הארץ, 5 במאי 2013
  14. ^ ברק רבידנתניהו ביקר בבי"ס בשומרון אך סירב להתחייב לא לפנות התנחלויות, באתר הארץ, 24 ביוני 2013
2012 במדע

ערך מורחב – 2012

25 במרץ

25 במרץ הוא היום ה-84 בשנה (85 בשנה מעוברת), בשבוע ה-13 בלוח הגרגוריאני. עד לסיום השנה, נשארו עוד 281 ימים.

30 באפריל

30 באפריל הוא היום ה-120 בשנה (121 בשנה מעוברת). עד לסיום השנה, נשארו עוד 245 ימים.

אב"א אחימאיר

אַבָּ"א אֲחִימֵאִיר (אַבָּא שָׁאוּל גֶיְסִינוֹבִיץ'; ז' בחשוון תרנ"ח, 2 בנובמבר 1897 – ה' בסיוון תשכ"ב, 6 ביוני 1962) היה ממנהיגיה הרוחניים של התנועה הרוויזיוניסטית, תנועת הנוער בית"ר וברית הציונים הרוויזיוניסטים, עיתונאי, פובליציסט, היסטוריוסוף וסופר ישראלי. נודע גם בשמותיו הספרותיים, בהם: א. שמאי, א. גיא, א. מערבי, א' מדיני, אבא סיקרא, אבישי, אבא אריכא, א. אסיר-ציון וסתם מקשן. זוכה פרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר.

אלישע נתניהו

אלישע נתניהו (21 בדצמבר 1912 – 3 באפריל 1986) היה מתמטיקאי ישראלי, מומחה לאנליזה מרוכבת ופרופסור בפקולטה למתמטיקה בטכניון.

אנוסים

האנוסים היו יהודים שאולצו להמיר את דתם ולקבל על עצמם את דת המדינה השולטת, לרוב באירופה ולרוב את דת הנצרות. המושג נפוץ ביותר בשל היקף המרת הדת הכפויה בה חויבו היהודים בעיקר לקבל עליהם את הדת הנוצרית-קתולית בתקופת ימי הביניים, בפרט בספרד ובפורטוגל, אך גם בארצות אחרות. מכונים גם "הנוצרים החדשים" (בספרדית: Cristiano Nuevo), "קונברסוס" (Converso, מומרים), "קריפטו יהודים" (מיוונית, "יהודים בסתר") וכן "מאראנוס" (בספרדית: Marranos‏). כינויים אלה כוללים לרוב הן את המומרים עצמם והן את צאצאיהם.

ברקן (יישוב)

בָּרְקָן, או בשמו הקודם בֵּית אַבָּא, על שם איש התנועה הרוויזיוניסטית אבא אחימאיר, היא התנחלות וכפר שיתופי אשר נוסד בשנת 1981. היישוב ממוקם בדרום השומרון כ-2 ק"מ מזרחית לעיירה בידיא בסמוך לכביש 5 "כביש חוצה שומרון". 6 ק"מ ממזרח ליישוב נמצאת העיר אריאל.

ה'תר"ע

ה'תר"ע (5670) או בקיצור תר"ע היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-16 בספטמבר 1909, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 3 באוקטובר 1910. שנה מסוג החא, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים. זו שנת שמיטה.

בשל המשמעות השלילית של המילה "תרע", לעיתים נוהגים לכנות שנה זו שנת עת"ר - תוך שמירה על הערך הגימטרי.

ה'תשע"ב

ה'תשע"ב (5772) ובקיצור תשע"ב –

היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-29 בספטמבר 2011, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 16 בספטמבר 2012.המולד של תשרי חל ביום שלישי, 23 שעות ו-158 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג הכז, איננה מעוברת, ואורכה 354 ימים.זו שנה רביעית לשמיטה, ושנת 15 במחזור העיבור ה-304. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 4 במחזור השמש ה-207.שנה זו היא שנת 1,943 לחורבן הבית, ושנת 2,323 לשטרות.

מדינת ישראל חגגה ביום העצמאות ה'תשע"ב 64 שנות עצמאות.

האנציקלופדיה העברית

האנציקלופדיה העברית היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית, שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.

ח' באייר

ח' באייר הוא היום השמיני בחודש השמיני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום השמיני בחודש השני

למניין החודשים מניסן. ח' באייר לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

רביעי

ושישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אדו".

י"ד באדר

י"ד באדר הוא היום הארבעה עשר בחודש השישי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום הארבעה עשר בחודש השנים עשר

למניין החודשים מניסן.

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת. על פי הלוח העברי הקבוע, עבור ילד שנולד באדר א' ו/או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, פרשת בר המצווה היא, ברב השנים, פרשת כי תשא. אבל אם בר המצווה חל בשנה חסרה המתחילה בשבת (שנה מקביעות

זחא או זחג) פרשת בר המצוה היא פרשת תצוה. עבור ילד שנולד באדר ב' או בשנה פשוטה ובר המצווה חל בשנה מעוברת, פרשת בר המצווה, ברב השנים, היא פרשת צו. אבל אם בר המצווה חל בשנה שלמה המתחילה ביום חמישי (שנה מקביעות השג) פרשת בר המצווה היא פרשת שמיני.

יונתן נתניהו

סא"ל יונתן "יוני" נתניהו (13 במרץ 1946, י"א באדר ב' ה'תש"ו - 4 ביולי 1976, ו' בתמוז ה'תשל"ו) היה קצין בצנחנים, מפקד סיירת מטכ"ל, מעוטר עיטור המופת. נתניהו נהרג במהלך מבצע אנטבה לשחרור בני ערובה ממטוס אייר פראנס שנחטף לאנטבה שבאוגנדה. בעקבות מותו הוענק למבצע השם "מבצע יונתן".

כביש 4197

כביש 4197, המסומן בסימון התכנון המחוזי ככביש 20 (לשעבר דרך חיזמא), הוא כביש רוחב המקשר בין הכניסה הצפונית-מזרחית לירושלים (כביש 437 ומחסום חיזמא), דרך השכונות פסגת זאב ובית חנינא לבין כביש 50 (שדרות בגין). קטע הכביש שבין בית חנינא ועד כביש בגין נפתח לתנועה ב-5 במאי 2013.

הכביש נועד בעיקר להתגבר על עומסי התנועה בצומת הגבעה הצרפתית ולשמש דרך גישה נוספת לשכונות פסגת זאב ונווה יעקב. הדרך מאפשרת תנועה משכונות אלו לכיוון מרכז ודרום ירושלים דרך כביש 50 או לכיוון תל אביב דרך כביש 443 ללא מעבר בצומת הגבעה הצרפתית. בנוסף, הכביש מאפשר גישה קלה ליישובי דרום השומרון (דרך מחסום חיזמא בכניסה לכביש 437) מכביש 50 ו-443 ללא מעבר בצומת הגבעה הצרפתית.

המחלף המחבר את כביש 4197 וכביש 50 נקרא על שמו של פרופסור בנציון נתניהו, אביו של ראש ממשלת ישראל בעת חנוכת המחלף, בנימין נתניהו.

הכביש היה צפוי להיפתח כבר בראשית 2011, אך בשל התנגדויות התעכבה בנייתו והוא נפתח רק בחודש מאי 2013. הקמתו כללה בניית גשרי ענק הנושאים את מרבית התוואי באוויר ועלויות ההקמה הגיעו לכדי מאה ושמונים מיליון ש"ח, מרביתם במימון משרד התחבורה. הכביש נסלל כדו-מסלולי ודו-נתיבי.להקמת הכביש נלוו התנגדויות של ארגוני שמאל בשל כך שהוא עובר בשטחים בבעלות פלסטינית. כדי להימנע מהפקעת אדמות אלו, נסלל חלקו המערבי של הכביש על גבי גשר באורך 200 מטרים מעל נחל עטרות, אשר עמודיו ניצבים על קרקע ישראלית.

בחודש אוגוסט 2014 לאחר אירוע חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים הישראלים והנער הפלסטיני מוחמד אבו חדיר, הכביש הפך לחלק ממוקד עימות ונתקבלו דיווחים רבים של ישראלים על ידויי אבנים אל עבר מכוניות ישראליות בידי תושבי המקום.

כביש מהיר

כביש מהיר או דרך מהירה או דרך מבוקרת גישה (בלעז: אוֹטוֹסְטְרָדָה) הם דרך לרכב מנועי המיועדת לזרימת נפח תנועה גדול במהירות גבוהה. כביש חייב לענות על קריטריונים מסוימים כדי להיחשב כביש מהיר. בישראל מקובל גם הכינוי "אוֹטוֹסְטְרַדָה" – נגזרת של המילה האיטלקית לכביש מהיר (Autostrada).

מרכז למחקרי יהדות מתקדמים

המרכז למחקרי יהדות מתקדמים (באנגלית: Center for Advanced Judaic Studies) באוניברסיטת פנסילבניה הוא המוסד היחיד בעולם המוקדש למחקר פוסט-דוקטורט בתרבות יהודית. הוא נמצא ברובע העתיק של פילדלפיה. מנהל המרכז הוא פרופסור דוד רודרמן.

נתן מיליקובסקי

הרב נתן מיליקובסקי (כ"ו באב תרל"ט, 15 באוגוסט 1879 – א' באדר א' תרצ"ה, 4 בפברואר 1935) היה רב, מחנך ופעיל ציוני.

נתניהו

נתניהו הוא שם משפחה יהודי-עברי המוזכר לעיתים בתנ"ך כפטרונים (ישמעאל בן-נתניהו, ירמיה פרק מ' פסוק ח').

פירושו אלוהים נתן. השמות המקבילים אליו בעברית הם: יהונתן, נתנאל, נתניה, נתניאל ו אלנתן.

האם התכוונתם ל...

עדו נתניהו

עִדו נתניהו (נולד ב-24 ביולי 1952) הוא רופא רדיולוג, סופר ומחזאי ישראלי. אחיהם של יוני ובנימין נתניהו.

עץ משפחת נתניהו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צבי מיליקובסקי
 
שרה מיליקובסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נתן מיליקובסקי
(רב, מחנך ופעיל ציוני)
 
שרה מיליקובסקי
(לבית לוריא)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שרה טייטל
(לבית מיליקובסקי)
 
דוד טייטל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צילה
 
בנציון נתניהו
(פרופסור להיסטוריה ופעיל ציוני)
 
אלישע נתניהו
(פרופסור למתמטיקה)
 
שושנה נתניהו
(לבית שנברג,
שופטת בבית המשפט העליון)
 
מתתיהו מיליקובסקי
 
עזרא מיליקובסקי
 
רחל שמרון
(לבית טייטל)
 
עו"ד ארווין שמרון
(פרקליט המדינה השני)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דפנה נתניהו
 
עִדו נתניהו
(רופא וסופר)
 
 
יונתן נתניהו
(מפקד סיירת מטכ"ל)
 
נתן נתניהו
(פרופסור למדעי המחשב)
 
סיניה נתניהו
(לבית הללי, כלכלנית)
 
נתן מיליקובסקי
(איש עסקים)
 
ד"ר גיל מיליקובסקי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שרה נתניהו
(לבית בן ארצי,
פסיכולוגית חינוכית)
[החל מ-1991]
 
בנימין נתניהו
(ראש ממשלת ישראל)
 
מיקי הרן
(כימאית)
[1979-1972]
 
 
פלור קייטס
(אשת עסקים)
[1989-1981]
 
 
 
 
 
 
אודרי שמרון
(מנכ"לית ההסתדרות הציונית הדסה)
 
עו"ד דוד שמרון
 
שלומית מולכו
(לבית שמרון)
 
עו"ד יצחק מולכו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יאיר נתניהו
 
אבנר נתניהו
 
נעה רוט
(לבית נתניהו)
 
דניאל רוט
 

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.