בני ברית

המסדר העצמאי של בני ברית הוא ארגון חברתי יהודי שנוסד בניו יורק על ידי הנרי ג'ונס ו-11 מחבריו ב-13 באוקטובר 1843 (י"ט בתשרי ה'תר"ד). כיום מונה הארגון כחצי מיליון חברים ב-60 מדינות והוא אחד הארגונים היהודיים הגדולים בעולם.[דרוש מקור]

Bnai brith certificate
תעודת חברות בארגון משנת 1876
Gbb
גשר בני ברית מעל סינמטק ירושלים

הקמת הארגון, מבנהו ומטרותיו

המייסדים של הארגון, שקם לראשונה בארצות הברית, היו שנים עשר מהגרים יהודים מגרמניה. הארגון שם לו למטרה לאחד את עם ישראל, לפתח את ההשכלה, לשפר את מוסר העם ולעזור לנזקקים. בין השאר ביקש הארגון ליצור גשר אל החברה הלא-יהודית. המסדר דומה במבנהו למסדר "הבונים החופשיים" אך איננו קשור אליו. לשכות רבות של הבונים החופשיים התנו הצטרפות אליהן בהשתייכות לדת הנוצרית, לכן נדרשו היהודים לפתרון נפרד.

היחידה הארגונית הקטנה ביותר במסדר היא הלשכה. הלשכות כפופות לגליל. הגלילות כפופות ללשכה הגדולה. חברי המסדר מכונים 'אחים' ו'אחיות', והסכם ההצטרפות אליו מכונה 'מעשה קידושין'. סמל הארגון - מנורת שבעת הקנים מסמל את יסודות האור, צדק, שלום, צדקה, אהבת אחים, אחדות ואמת. זיגמונד פרויד היה חבר בלשכת בני ברית בווינה משנת 1895. משנת 1897 התקבלו גם נשים כחברות בארגון. החברות בבני ברית משתתפות גם בארגון בנות ברית ונוטלות חלק בפעילות מועצת ארגוני הנשים בישראל.

הרב לאו בק נבחר בשנת 1924 כנשיא הלשכה גדולה של בני ברית בגרמניה ומילא תפקיד זה עד שנת 1937, שבה פירקו הנאצים את הארגון על כל לשכותיו.

הארגון פעיל במגוון רחב של פעילויות חברתיות ופעילויות רווחה, כולל פעולה למען זכויות האדם, סיוע לבתי-חולים ולנפגעי אסונות טבע, מלגות לסטודנטים יהודים, והתנגדות למסיונריות, וכן התנגדות לגזענות ואנטישמיות. המוסד העליון של הארגון נקרא הלשכה העליונה השוכנת בוושינגטון, שם שוכן גם המוזיאון של הארגון להיסטוריה יהודית (B’nai B’rith Klutznick National Jewish Museum). אחת לשלוש שנים מקיים הארגון כנס עולמי. בני ברית גם מוציאה ירחון לחבריה בשם B’nai B’rith International Jewish Monthly. הארגון הראשי נקרא B'nai B'rith International, אך לארגון עוד כמה ארגוני משנה שהם, מבחינה ארגונית, מדורים של הלשכה העליונה.

עד מלחמת העולם הראשונה היה הארגון אנטי-ציוני. אחרי המלחמה הקו שונה בהדרגה ללא-ציוני, ואף לתמיכה במפעל הציוני, בייחוד כשעמד בראשו אלפרד מ' כהן, בשנים 1925 - 1940. באוקטובר 1936 החליט הארגון לתרום 100,000 דולר לקרן הקיימת כדי להקים יישוב בשם בני ברית[1].

בשנת 1942 הוקם על ידי בני ברית היישוב רמת צבי והוחלט להקים יישוב נוסף, הפעם על שם הרב הרצוג[2]. היישוב גם אסף כספים למען ההגנה.

בשנת 1940 מנה הארגון כ-150,000 חברים. בשנות ה-30 ובשנות ה-40 תמך בני ברית, שבראשו עמד הנרי מונסקי (Monsky), בישוב הציוני. פרנק גולדמן, נשיא המסדר בשנים 1947 - 1953, המשיך ביתר שאת את הקו הזה.

ארגוני משנה

  • הליגה נגד השמצה (Anti-Defamation League, בקיצור ADL) - הוקמה בשנת 1913 ומטרתה הבסיסית היא להבטיח צדק ויחס הגון לכל האזרחים בשווה ולשים קץ ללעג ולאפליה, לא צודקת ולא הגונה, נגד כת או גוף של אזרחים. הליגה פעילה במיוחד במלחמה נגד אנטישמיות, גזענות ואנטי-ישראליות.
  • תנועת הנוער בני ברית - הוקמה בשנת 1923. זוהי תנועת הנוער היהודית הוותיקה ביותר (עבור תלמידי תיכון). היא משמשת כארגון הגג של תנועת הנוער לבנים "אל"ף צד"י אל"ף" (AZA - אחווה, צדקה אחדות) ושל התנועה לבנות "בנות בני ברית" (B'nai B'rith Girls, BBG). עד שנת 2001 תמך הארגון בתנועת הנוער בני ברית (B'nai B'rith Youth Organization, BBYO), שהפך מאז ל-BBYO, Inc.
  • ארגון הלל (Hillel-Foundation) - הוקמה גם היא בשנת 1923 באוניברסיטת אילינוי במטרה לקדם ולהעשיר את החיים התרבותיים של סטודנטים יהודים ולהעניק מלגות לסטודנטים נזקקים. לקרן מוסדות באוניברסיטאות רבות בארצות הברית וכל מוסד משמש כמרכז דתי, תרבותי, וחברתי לסטודנטים יהודים.

אותות הוקרה

בני ברית מעניקה מדי פעם אותות הוקרה שונים לאישים שפעלו למען העם היהודי ולמען מדינת ישראל. בין מקבלי האותות נמנים דוד בן-גוריון, ג'ון פיצג'רלד קנדי, גולדה מאיר, סטיבן הרפר והלמוט קוהל.

בשנת 2005 זכה הקנצלר האוסטרי לשעבר פרנץ ורניצקי במדליית הזהב הנשיאותית וב-2006 הוענק פרס זה לראש ממשלת אוסטרליה לשעבר ג'ון הווארד. ב-2008 זכתה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, באות הוקרה על מאבקה באנטישמיות.

בני ברית בישראל

ועידת בני ברית
ועידת בני ברית ט"ז בשבט ה'תרפ"ט (27 בינואר 1929) בזכרון יעקב. יושב שישי מימין: מאיר דיזנגוף. עומד במרכז התמונה בשורה השלישית: ישעיהו קרניאל, מייסד הלשכה בזכרון יעקב.
Bnei brit
מערת בני ברית ביער הקדושים

לשכת ירושלים של הארגון הוקמה בט"ז בסיוון ה'תרמ"ח (26 במאי 1888) על ידי עשרה חברים. ביניהם: ד"ר זאב וילהלם הרצברג, ר' אברהם משה לונץ, אליעזר בן יהודה, דוד ילין, וישראל דב פרומקין. היה זה הארגון הראשון בארץ שניהל את ישיבותיו בעברית. בארץ ישראל, הקים הארגון את גן הילדים העברי הראשון, וספרייה עברית גדולה. חבריו נלחמו בגזרות הממשלה הטורקית נגד עליית יהודים, ונגד איסור מכירת נכסים ליהודים. לאחר הקמת המדינה, עוד לפני ייסוד יד ושם, הנציחו בני הארגון את זכר השואה על ידי נטיעת יער הקדושים, הסמוך לבית שמש, שבו שישה מיליון עצים, וחניכת מערת בני ברית.

בתאריך ט"ז בשבט ה'תרפ"ט (27 בינואר 1929) התכנסה ועידת בני ברית בזכרון יעקב, לנשיא הוועידה נבחר ראש עיריית ת"א מר מאיר דיזנגוף. בוועידה נדונו עניינים שוטפים כגון הרחבת פעילות הארגון בא"י והמשך המאבק במיסיון והחינוך הזר בארץ, המשך הוצאת בולטין הארגון והחלטות מעשיות נוספות. בשעות הערב נערך נשף חגיגי, ה' דיזנגוף נבחר להיות לנשיא הנשף והחברים ד"ר דוכן וישעיהו קרניאל (מייסד הלשכה בזכרון יעקב) נבחרו ל"שרי המשקים".

ארגון בני ברית תרם רבות להקמתה של העיר אשדוד בשנת 1956, והשדרה הראשית והארוכה בעיר נקראת על שם הארגון. התרומה של הארגון להקמת אשדוד התבטאה בכך שהארגון הזה, ובראשו פיליפ קלוצניק, הקים בשנות ה-50 ביחד עם עובד בן עמי את "החברה לפיתוח אשדוד" על מנת לבנות תוכנית להקמת עיר חדשה בשם אשדוד. כתוצאה מכך, בשנת 1956 שר האוצר לוי אשכול נתן אישור לתוכנית הקמת העיר אשדוד. בסוף שנת 1956 הקים נשיא ארגון בני ברית, פיליפ קלוצניק, עם עובד בן עמי את "חברת אשדוד בע"מ", שהיא חברת בת של "קבוצת בוני ערים בע"מ".

ב-1963 נחנך בית בני ברית בתל אביב, בפינת הרחובות קפלן ולסקוב. האולם שבו הושכר לשם עריכת שמחות. עקב חובות, הועבר הבניין ב-2008 לידי העירייה, וזו הרסה אותו ב-2018.

מתחילת שנות ה-70 נכנס ארגון הנוער הישראלי "נוער לנוער" תחת חסותו של BBYO, דבר אשר בא לידי ביטוי במימון, שיתוף פעולה מקצועי וכן השתתפות הדדית של בני נוער משני הארגונים במשלחות בינלאומיות בישראל, בארצות הברית ובאירופה.

בני ברית בישראל הוא מוסד ציבורי ועמותה רשומה והוא מונה מעל 3600 חברים. משרדי הלשכה נמצאים בתל אביב. המוסד מקבל תקציבים ממשרדי הממשלה כגון משרד הרווחה, משרד חינוך ומשרד הבריאות. תמיכה חלקית מגיעה מארגון נשים בארצות הברית (Jewish Women International) וכן מחברים וידידים של המוסד.

בבני ברית גם לשכות דו לשוניות, בעיקר כאלה שהביאו איתן את מסורת המעורבות של ארגון בני ברית בארץ מוצאן. ישנן לשכות דוברות צרפתית, אנגלית, ספרדית, הונגרית, רומנית ועוד. לשכות אלה מקילות על ההתערות של העולים החדשים בארץ ומקיימות קשר עם יהודי התפוצות בארץ מוצאן

בשנים 19861998 כיהנה כנשיאת המסדר פנינה בור (3 קדנציות רצופות). בתקופה זו הוקמו עשרות לשכות חדשות ברחבי הארץ וגדלה מעורבות הארגון בחיי החברה בישראל בצורה משמעותית, בוצע גיוס תרומות נרחב מנדבנים מהארץ ומחו"ל וחוזקו הקשרים עם בני ברית ברחבי העולם.

חברים נוספים בארגון בני ברית ישראל

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Berman. Aaron. Nazism, the Jews and American Zionism. Wayne State University Press. Detroit. 1990.
  • Feingold, Henry L. A Time for Searching: Entering the Mainstream, 1920 - 1945. The Johns Hopkins University Press. Baltimore. 1992.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מושבה על שם בני ברית, דבר, 23 באוקטובר 1936
  2. ^ מושבה על שם הרב הרצוג, דבר, 29 בדצמבר 1942
אברהם משה לונץ

אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz;‏ (2 בדצמבר 1854 – 14 באפריל 1918) היה סופר, מו"ל, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי.

איירון מן - דמויות

בחוברות הקומיקס של איירון מן קיימות דמויות משנה רבות שמככבות יחד עמו ומהוות נדבך חשוב בסיפורים השונים שנעשו על הדמות במרוצת השנים.

טוני סטארק הוא תעשיין מולטי-מיליונר וממציא גאון, אשר נפצע אנושות ונשבה במהלך מלחמת וייטנאם. כדי להצילו מרסיסים שחדרו לליבו, חברו לשבי ינסן מחבר אלקטרומגנט לחזהו ועוזר לסטארק לבנות חליפת שריון שבעזרתה נמלט מהשבי.

בד בבד עם ניהול חברת "תעשיות סטארק", בה עובדים גם פפר פוטס, ג'יימס רודס והארולד הוגאן, סטארק נלחם כאיירון מן בנבלי-על רבים ובאיומים שונים על חברתו, אשר רובם מנסים לגנוב את טכנולוגיית השריון לתועלתם הזדונית.

אליעזר בן-יהודה

אליעזר בן-יהודה (כ"א בטבת תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה; מייסד ועד הלשון העברית, מייסד ועורך עיתון "הצבי" וכתב העת השקפה, ומחבר מילון בן-יהודה.

בית וגן

בית וָגן היא שכונה במערב העיר ירושלים. השכונה גובלת עם השכונות רמת בית הכרם, רמת שרת, גבעת מרדכי וקריית יובל. השכונה נוסדה ב-1926 כאחת משכונות הגנים שהוקמו בירושלים בימי המנדט הבריטי על ידי הסתדרות "המזרחי" וארגון בני ברית כשכונה מעורבת - דתית וחילונית. השכונה נמצאת במיקום גבוה יחסית לרוב העיר, בקצהו המזרחי של שלוחת רכס לבן, ולכן הוקם במרכזה מאגר מים עירוני, שהוא מאגר המים המקורה הגדול בישראל.

בן-ציון מאיר חי עוזיאל

הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל (י"ג בסיוון ה'תר"ם, 23 במאי 1880 - כ"ד באלול ה'תשי"ג, 4 בספטמבר 1953) היה הראשון לציון והרב הראשי הספרדי הראשון של מדינת ישראל. אחד הרבנים הבולטים במחצית הראשונה של המאה העשרים.

דוד ילין

פרופ' דוד יֶלין (י"א באדר ב' ה'תרכ"ד, 19 במרץ 1864 – כ"ב בכסלו תש"ב, 12 בדצמבר 1941) היה מורה, חוקר העברית ואיש ציבור, מראשי היישוב, מראשי הבונים החופשיים בארץ ישראל, מייסד מכללת דוד ילין, ממייסדי הסתדרות המורים וועד הלשון העברית, יושב ראש הוועד הלאומי, וממקימי שכונת זיכרון משה בירושלים.

דרדוויל - דמויות

בחוברות הקומיקס של דרדוויל קיימות דמויות משנה רבות שמככבות יחד עמו ומהוות נדבך חשוב בסיפורים השונים שנעשו על הדמות במרוצת השנים.

מאט מורדוק הוא עורך דין, שבילדותו התעוור בגלל שפיכת פסולת רדיואקטיבית על עיניו כשהציל על איש זקן מדריסה. חושיו האחרים התחדדו, ולאחר חיסולו של אביו המתאגרף, למד אמנויות לחימה שונות ונקם ברוצחיו של אביו. הוא החל להגן על שכונת הלז קיטשן ונלחם בנבלי-על רבים, בהם המתנקש בולזאיי וראש הפשע המאורגן הקינגפין.

ביקום מארוול, מעטות הדמויות בעלות חיי אהבה כה מפותלים וטרגיים כשל דרדוויל. חברותיו של מאט מורדוק מתחלקות לשתי קבוצות: נשים רגילות שספגו כאב בגללו כדוגמת קארן פייג', התר גלן, גלוריאנה אובריין ומילה דונובן, ונשים מסוכנות ובעלות כוחות על כדוגמת אלקטרה, האלמנה השחורה, טיפואיד מרי ואקו. רובן מתו, נותרו בעלות מום, או ספגו טראומה קשה.

קארן פייג' מכרה את זהותו הסודית תמורת זריקה, כשהייתה מכורה להרואין. מאוחר יותר, היא נהרגה לנגד עיניו של מאט על ידי בולזאיי. כתגובה, דרדוויל תקף את בולזאיי ונתן לו נשיכה פראית שכמעט הרגה אותו. אלקטרה נהרגה אף היא על ידי בולזאיי במפגשה הראשון עם הנבל, אף על פי שהיא קמה לתחייה מאוחר יותר על ידי ארגון "היד". התר גלן התאבדה אחרי שנהפכה לאלכוהוליסטית. גלוריאנה אובריין נהרגה על ידי ויקטור קרולר, חייל של הקינגפין. אשתו של מורדוק, מילה דונובן, עזבה אותו, והאשימה אותו בכך שנישואיה איתו היו תסמין של התמוטטות העצבים שעבר. אהבתו לטיפואיד מרי נהרסה לבסוף בגלל פיצול אישיות שלה. אקו הונחתה על ידי הקינגפין להרוג את דרדוויל, שכפי שסופר לה כי רצח את הוריה. על אף שגילתה את האמת, האירוע גרם לנתק ביניהם. יוצאת מן הכלל הייתה מערכת היחסים שלו עם האלמנה השחורה, שהייתה נורמלית יחסית, ואפילו נראה שמאט עזב את ביתו כדי לגור איתה בסן פרנסיסקו, אך לבסוף האלמנה השחורה החלה לחשוש שהקריירה שלה כלוחמת בפשע תעמוד בצילו של דרדוויל, המוכר יותר ממנה, והשניים נפרדו כידידים.

הליגה נגד השמצה

הליגה נגד השמצה (באנגלית: Anti-Defamation League, ידועה בראשי התיבות: ADL) הוא ארגון מיסודו של בני ברית בארצות הברית ומטרתו המוצהרת היא "להפסיק, על ידי פנייה להיגיון ולמצפון, ובמקרה הצורך, על ידי עתירות משפטיות, את ההשמצה נגד העם היהודי. המטרה הבסיסית שלו היא להבטיח צדק ויחס הגון לכל האזרחים בשווה ולשים קץ ללעג ואפליה הלא צודקת ולא הגונה כנגד כל עדה או קבוצת אזרחים. משרדה של הליגה מספק הערכות מצב, דוחות ופרסומים שמטרתם הדרכה ויידוע באשר לנושאים המשפיעים על יחסי ישראל-ארצות הברית ועל יחסי ישראל עם יהדות התפוצות". הליגה נגד השמצה פעילה במיוחד במלחמה נגד אנטישמיות, נגד גזענות ונגד אנטי ציונות. הם גם נאבקים באיומים על הדמוקרטיה, כולל השמצות ברשת הצקה, הטיה בבתי הספר ומערכת המשפט הפלילי, טרור, פשעי שנאה. היא נחשבת לתומכת גדולה בישראל והתגייסה להגנתה בזירה ההסברתית בעקבות האינתיפאדה השנייה.

עם תקציב שנתי של למעלה מ-40 מיליון דולר, לליגה נגד ההשמצה ישנם 30 משרדים ברחבי ארצות הברית ועוד שלושה משרדים מחוץ לארצות הברית (בישראל, ברוסיה ובאיטליה). המטה הראשי של הארגון ממוקם בעיר ניו יורק. מאז 2015 מכהן ג'ונתן גרינבלאט כראש הארגון.

הארגון נוסד ב-1913 בידי זיגמונד ליווינגסטון, בעקבות פרשת ליאו פרנק - יהודי שהואשם ברצח, ונרצח בלינץ' בידי ההמון המוסת. הליגה נגד השמצה הייתה חלוצה גם במאבק למען שוויון זכויות לשחורים, וארגוני זכויות של יהודים ושחורים שיתפו פעולה ביניהם. אחרי שנות ה-70 של המאה ה-20 היחסים ביניהם התקררו עקב התחזקות האסלאם והאנטי-ישראליות בקרב האפרו-אמריקנים.

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי מטעם מדינת ישראל המופקד על שמירת אוצרותיה המודפסים של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי. הספרייה ממוקמת בירושלים, בירת ישראל, ורשומים בה מעל לחמישה מיליון פריטי דפוס וארכיון. הספרייה שוקדת על שמירת עותקים מכל ספר המודפס באופן מסחרי במדינת ישראל, ובנוסף היא אוספת יצירות הקשורות למדינת ישראל, ליהדות ולמזרח התיכון, הכוללים ספרים, כתבי עת, מפות, כתבי יד, יצירות אודיו וחומרי אפמרה.

ניהול הספרייה, שנוסדה ב-1892 על ידי ארגון בני ברית, היה נתון שנים רבות בידי האוניברסיטה העברית כנאמן, ולא בידי גוף ציבורי לאומי. בעקבות קבלת "חוק הספרייה הלאומית", הוגדרה הספרייה רשמית כ"ספרייה לאומית" (עד קבלת החוק היא הייתה ספרייה לאומית רק דה פקטו). ב-23 ביולי 2008 שינתה הספרייה הלאומית את מעמדה לחברה לתועלת הציבור. בשלב ראשון הייתה חברה-בת של האוניברסיטה העברית והחל מ-1 בינואר 2011 נמצאת בבעלות משותפת של מדינת ישראל והאוניברסיטה העברית.

זיגמונד פרויד

זיגמוּנד פרויד (בגרמנית: Sigmund Freud), נולד בשם זיגיסמונד שלמה פרויד, Sigismund Schlomo Freud;‏ (6 במאי 1856, מוראביה – 23 בספטמבר 1939, לונדון) היה פסיכולוג ונוירולוג אוסטרי-יהודי, אבי הפסיכואנליזה, אחד ההוגים החשובים ביותר בתחום תורת האישיות ומהמדענים ואנשי הרוח הבולטים והמשפיעים ביותר במאה העשרים.

י"ט בתשרי

י"ט בתשרי הוא היום התשעה עשר בחודש הראשון

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השביעי

למניין החודשים מניסן.

יוסף לפיד

יוסף (טומי) לפיד (לַמפֶּל) (27 בדצמבר 1931 – 1 ביוני 2008) היה סופר, עיתונאי, ופוליטיקאי ישראלי, יליד וויבודינה (סרביה). היה ראש מפלגת שינוי, סגן ראש הממשלה ושר המשפטים בממשלתו השנייה של אריאל שרון.

יוסף קלוזנר

יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874 ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958 י"ג בחשוון תשי"ט), היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.

יעקב מאיר

הרב יעקב מאיר (ז' באייר ה'תרט"ז, 12 במאי 1856 – ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 26 במאי 1939), היה הראשון לציון, והרב הספרדי הראשי הראשון של ארץ ישראל במסגרת הרבנות הראשית, וכן היה גם שד"ר לפני תפקידיו הרבניים.

מאיר בר-אילן

הרב מאיר בר-אילן (ברלין) (ה' באייר תר"מ, 16 באפריל 1880 – י"ט בניסן ה'תש"ט, 18 באפריל 1949) היה רב, מחבר ועסקן ציוני, מראשי ומנהיגי תנועת המזרחי והציונות הדתית. מייסד עיתון "הצופה", מייסד האנציקלופדיה התלמודית ועורכה הראשון.

מוצא

מוצא (או מוצא תחתית) היא מושבה חקלאית לשעבר בהרי ירושלים בפאתיה המערביים של ירושלים, בסמוך לנחל שורק, בגובה ממוצע של 580 מטר מעל פני הים. כיום היא שכונה של הבירה.

המושבה נוסדה בשנת 1894 על ידי הארגון היהודי "בני ברית" כיישוב חקלאי יהודי מבודד על הדרך מירושלים ליפו, כארבעה קילומטרים מערבית לירושלים, בסמוך לכפר הערבי קאלוניה, ששימר בשמו את היישוב הרומי "קולוניה אמאוס". החל משנת 1933, עם הקמתו של מושב העובדים מוצא עילית, שונה שם המקום מ"מוצא" ל"מוצא תחתית", ובשנת 1993 צורפה מוצא תחתית לירושלים.

משה קצב

משה קצב (נולד בא' בטבת ה'תש"ו, 5 בדצמבר 1945) הוא איש ציבור ישראלי שכיהן כנשיאהּ השמיני של מדינת ישראל. קודם לכן כיהן כראש מועצת קריית מלאכי, כחבר הכנסת וכשר בממשלות ישראל.

קצב הורשע בביצוע עבירות אונס, מעשה מגונה בכוח והטרדה מינית של נשים שהיו כפופות למרותו בעת שכיהן כשר התיירות וכנשיא המדינה, וכן בשיבוש מהלכי משפט. בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר על קצב שבע שנות מאסר. בדצמבר 2016, בתום חמש שנות מאסר, שוחרר מהכלא בתנאים מגבילים, לאחר שעונשו קוצר. קצב הוא נשיא מדינת ישראל היחיד שהורשע בעבירה פלילית.

שאול ליברמן

הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התלמוד וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.

תחנה מרכזית יבנה

מרכז תנועה, נופש וחנייה (מתנ"ח) או בשמה השגור תחנה מרכזית יבנה היא מסוף האוטובוסים הבינעירוני המרכזי ביבנה. התחנה ממוקמת בצמוד לתחנת הרכבת יבנה מערב.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.