בנימין לאו

הרב ד"ר בנימין צבי (בני) לאו (נולד בי' בחשוון ה'תשכ"ב, 20 באוקטובר 1961) הוא ראש מיזם 929 - תנ"ך ביחד ועמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. כיהן במשך 18 שנים כרב בית כנסת הרמב"ן בשכונת קטמון בירושלים.

בנימין לאו
הרב בנימין לאו
הרב בנימין לאו
לידה 20 באוקטובר 1961 (בן 57)
תל אביב, ישראל
מקום פעילות ירושלים
השתייכות ציונות דתית
תפקידים נוספים רב בית כנסת הרמב"ן; ראש מיזם 929 - תנ"ך ביחד; ועמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה
רבותיו הרבנים יהודה עמיטל, אריה בינה

קורות חייו

נולד בתל אביב לנפתלי לאו-לביא, ניצול השואה ואחיו הגדול של הרב ישראל מאיר לאו, לימים הרב הראשי לישראל. אמו, ג'וּן, היא ילידת בריטניה, בת למשפחת אייזנמן-ברויאר. אחיו, עמיחי לאו לביא, הוא רב קונסרבטיבי בארצות הברית[1].

גדל ברמת גן ולמד בבית הספר סגולה בבני ברק ובישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים. היה חניך בתנועת הנוער בני עקיבא. לאחר מכן למד בישיבת הר עציון והתגייס לשירות צבאי מלא בחטיבת גולני.

סיים לימודי תואר ראשון בהיסטוריה ובתלמוד באוניברסיטה העברית, ותואר שני ודוקטורט באוניברסיטת בר-אילן. עבודת הדוקטור שלו, בהדרכתו של פרופ' דניאל שפרבר, עסקה בשיטתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף.

עם נישואיו לנועה בשנת 1985 עבר לאו לקיבוץ סעד ושימש כמחנך בתיכון המשותף בקבוצת יבנה. בתוך כך השלים את לימודי הרבנות בישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים, ובשנת 1993 הוסמך לרבנות על ידי הרבנות הראשית לישראל[2]. בין השנים 19932000 שימש כרב הקיבוץ סעד. במהלך שנים אלו יצא עם משפחתו לשליחות בת שנתיים בלונדון כרב תנועת בני עקיבא באירופה. כיהן כר"מ בישיבת הקיבוץ הדתי בעין צורים למשך שנה אחת.

החל משנת 1998 ועד לשנת 2012 לימד לאו בבית מורשה בירושלים, וכיהן כראש בית המדרש, לצדו של הרב ד"ר יהודה ברנדס. בשנת 2000 הקים את בית המדרש לנשים בבית מורשה ועמד בראשו במשך חמש שנים. בשנת 2005 הקים את בית המדרש לצדק חברתי בשיתוף עם ארגון "במעגלי צדק" (אשר היה מבין מייסדיו) מתוך מגמה להכניס לשיח התורני סוגיות מתחומי החברה בישראל. פרסם מאמרים בכתב העת "אקדמות" בהוצאת בית מורשה.

בשנת 2000 עבר לגור בירושלים והחל משנת 2002 שימש כרב קהילת רמב"ן בשכונת קטמון. בעבר שימש כרב בתי הספר הימלפרב ופלך בעיר. בשנת 2013 החל את עבודתו במכון הישראלי לדמוקרטיה כאחראי על פרויקט זכויות אדם ביהדות בשטח. במסגרת זו עסק בליווי מדיניות ציבורית במשרדי ממשלה ובארגונים חברתיים בתחומים הקשורים לפרויקט. הרצה בישיבה החילונית של בינ"ה. בשנת 2019 סיים את כהונתו כרב קהילת רמב"ן.

בין השנים 20072009 פרסם טור בימי שישי במוסף תרבות וספרות של עיתון "הארץ". הרב לאו הופיע בימי שישי בערוץ הראשון בתוכנית פרשת שבוע יחד עם אבי רט.

הוא מרבה להתראיין בכלי התקשורת בתחומי דת ומדינה.

מאז דצמבר 2014 עומד הרב לאו בראש מיזם "929 - תנ"ך ביחד", מיזם ללימוד התנ"ך, פרק אחד כל יום. הוא ייסד את המיזם יחד עם העיתונאית גל גבאי ובתמיכת סגן שר החינוך דאז אבי וורצמן[3].

ב-2018 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן[4].

הרב לאו נשוי לנועה, מרכזת תוכנית יועצות ההלכה במדרשת נשמת ובתו של ידידיה כהן, ואב לשישה.

פעילותו והשקפתו

שיטת הלימוד שלו מבוססת על שילוב של עולם התורה הקלאסי עם עולם המחקר האקדמי, שילוב המתבטא בסדרת הספרים "חכמים" שכתב, שבה מחוברים המקורות התלמודיים להקשר ההיסטורי, ובשיעורי התנ"ך שהוא מעביר מדי שבת בבית כנסת הרמב"ן. הוא עוסק רבות בניסיון לקרב בין הציבור החילוני לדתי. פסיקת ההלכה שלו מקלה יחסית. תוכנית ההלכה בבית מורשה, שבראשה הוא עומד, מיועדת לגברים ולנשים ועוסקת ביחס בין ההלכה והמודרנה.

הרב לאו תובע מהציבור הדתי השתלבות אזרחית מלאה במדינת ישראל על כל מערכותיה. כתוצאה מהשקפה זו הוא תופס את "ההסדר" כמסגרת שנועדה ליחידים המצטיינים בלימוד התורה. הוא רואה חשיבות בלימוד במערכת החינוך הממלכתית.

בתקופת ההתנתקות הופיע בפני חיילי צה"ל שעברו הכנה מנטלית לקראת הפינוי על מנת לשכנעם שלא לסרב פקודה וכדי לתאר להם את השקפת עולמם של המתיישבים. זאת אף על פי שהתנגד לתוכנית וטען כי "תהליך קבלת ההחלטה של ראש הממשלה על ההתנתקות היה חד צדדי ולא דמוקרטי". בסרט וידאו שהוצג בפני החיילים הביע את השקפת עולמו במילים: "אני לא דתי בגלל שאני ציוני ואני לא ציוני בגלל שאני דתי. אני גם וגם, וזה מה שיוצר את כל התסבוכת הזו". את הנוער שפעל והפגין כנגד התוכנית בדרכים בלתי חוקיות תיאר בדוא"ל ששלח ליונה גודמן, מזכ"ל בני עקיבא בעבר, כ"אוסף נערים ונערות מוסתים על ידי קומץ שחצנים, שאינם מהססים לפגוע ברקמת החיים של המדינה, מאיים להבעיר עלינו את הבית"[5]. בליל תשעה באב התשע״ב (2012) חזר בו מהמילים הקשות. נמנה עם החותמים על העצומה המתנגדת לכל סוג של סרבנות פוליטית.

בפברואר 2012, כשהרב אלישיב אושפז בבית החולים ונאבק על חייו, פרסם הרב לאו בדף הפייסבוק שלו קריאה "להתפלל שהרב אלישיב ימצא שקט ומנוחה ויסתלק מכל ייסורי הגוף", בהסתמכו על המסופר על שפחתו של בית רבי שבשוכבו על ערש דווי התפללה למותו[6]. בעקבות הסערה שעוררו דבריו בכלי התקשורת החרדיים, אמר כי דבריו הוצאו מהקשרם וכי המסר בדבריו היה "לא לומר לקב"ה ולדרוש ממנו תעשה כך או אחרת, אלא תעשה הטוב בעיניך"[7].

בינואר 2013 ביקר את אגודת אפרת: "האגודה לוחמת נגד כל סוגי ההפלות והופכת כל הפלה לרצח. ... במהלך המלחמה הזו נגרמים נזקים רבים לנשים, לזוגות ולמשפחות. מקרים שבהם ההלכה הסבירה הייתה מתירה הפלה אך העמדה הקתולית של אגודת אפרת משפיעה על דעת הקהל הדתי ואינה מאפשרת כל דיון ענייני בנושא." בתגובה הכחישה האגודה כי אמרה אי פעם שהפלה היא רצח[8][9].

במאי 2013 כתב, על רקע פרשת נשות הכותל, שהתעטפות בטלית והנחת תפילין בידי נשים אינה איסור הלכתי ואף מוכרת מהמקורות, אך אין הוא תומך בשום הפגנה או הפגנה שכנגד ברחבת הכותל המערבי[10]. באותו חודש כתב בעניין מועמדות הרב דוד סתיו לרב הראשי לישראל: "הציונות הדתית הייתה אמורה להתמוגג מנחת ולשאת אותו על כפיים. אך כשהשלטון ניתן בידי רבנים - הקנאה והכבוד מעוורים את עיניהם ומחבלים במעשה ידי עצמם"[11].

בנובמבר 2014 קרא למאבק על זכותם של יהודים להתפלל בהר הבית[12]. עם זאת, באוקטובר 2015 כתב כי אינו עולה להר הבית והוסיף: "אני בוער מכאב וכעס על אנשים שברגל גסה עולים להר כדי להראות שהם הריבון. גם אם יש כיפה על ראשם הם מחללי קודש באופן הנורא ביותר". עם זאת הדגיש כי האיסור לעלות להר הבית אינו הלכתי[13].

באוגוסט 2016, בעקבות פרסום סקר על התמיכה בנישואים אזרחיים, אמר שיהודים רבים "בוחרים בנתיבי מילוט מהרבנות רק בגלל ששוללים מהם את אפשרות הבחירה. פתיחת המסלול החלופי ישחרר את סיר הלחץ הזה ויחזיר הרבה צעירים יהודים לנישואים בדרכי אבותם [...] כל זה בלי לדבר על אותם רבבות שאינם יכולים להינשא ברבנות כלל ושעבורם נישואים אזרחיים הם הכרח"[14].

באוגוסט 2014 תקף לאו את ארגון להב"ה שהפגין נגד חתונת ערבי ויהודיה. לדבריו, כדי לראות לאן תוביל פעילות הפגנתית מעין זאת: "ניתן לראות את השכנות שלנו - שמנהלות שלטון טרור דתי". הוא הוסיף כי להב"ה "מחבל במדינת ישראל, בחברה הישראלית, וגורם נזק איום ליחס של החברה הישראלית לתורה וליהדות"[15].

במרץ 2016 התבטא כנגד החלטתו של ערוץ 20 לא לאפשר את שידוריו של דב אלבוים בערוץ במסגרת מיזם 929: "בעלי הערוץ משקפים בעיני יהדות חלולה של ספרי קודש ללא קדושה, של מעטפת חיצונית המתהדרת במורשת ומחללת את ערכי התורה הספוגה באחריות קפדנית לכבוד האדם באשר הוא". הוא כתב שהערוץ, כמו ענף תודעה יהודית של הרבנות הצבאית מבטאים "יהדות בכוחניות"[16].

בינואר 2018 אמר שהוא מעודד בעלי נטייה חד מינית להקים זוגיות, ואף הגיע לברך בחתונה של זוג גברים, בנימוק שהוא רואה ערך בזוגיות כשלעצמה, אף בין בני אותו המין, וכי הבדידות מגדילה את הסיכוי שיתאבדו[17].

לקראת הבחירות לכנסת ה-21, התנגד הרב לאו בחריפות להתמודדותן של הבית היהודי והאיחוד הלאומי - תקומה ברשימה משותפת עם מפלגת עוצמה יהודית של תלמידי הרב מאיר כהנא. הוא השווה את החוקים שביקש הרב כהנא לקדם לחוקי נירנברג שקדמו לשואה, והכריז שיילחם נגד הצבעה למפלגה המשותפת משום שהצבעה לה היא תמיכה בגזענות[18][19].

ספריו

  • ממרן עד מרן, 2005, הוצאת ידיעות ספרים. הספר, המבוסס על עבודת הדוקטורט של הרב לאו, מנתח את שיטתו ההלכתית של הרב עובדיה יוסף. הספר נכתב בתיאום עם הרב ומקורביו, וקיבל את הסכמתו.
  • חכמים, סדרה בהוצאת בית מורשה, ספריית אלינר וידיעות ספרים. הסדרה עוסקת בניתוח דמויות התנאים ומשנתם, על פי סדר המשניות בפרקי אבות ומבקשת לקרוא בתורתם קריאת כיוון לתקופתנו. כרך א', העוסק בימי בית שני, יצא לאור בשנת 2006. כרך ב', "ימי יבנה עד מרד בר כוכבא", יצא לאור בשנת 2007. כרך ג', "ימי גליל", יצא לאור בשנת 2008. כרך ד', "ממשנה לתלמוד", יצא לאור בשנת 2011, כרך ה', "ראשית הישיבות בבל ובארץ ישראל", יצא לאור ב-2017.
  • אתנחתא - קריאות בפרשת השבוע (שני כרכים), יצא בשנת 2009 בהוצאת ידיעות ספרים. נערך מתוך הטור שלו בעיתון "הארץ".
  • ירמיהו - גורלו של חוזה, ידיעות ספרים, 2010
  • אסתר - קריאה במגילה - מביא מקורות היסטוריים מסביב למגילת אסתר ובונה את סיפור המגילה על פיהם. הוצאת ידיעות ספרים, 2011.
  • עושים סדר במשפחה - הגדה של פסח לילדים. הוצאת ידיעות ספרים, 2012.
  • ישעיהו - כציפורים עפות, ביחד עם הרב יואל בן נון. הוצאת ידיעות ספרים, 2013.
  • שמואל - בקודש חזיתיך, הוצאת ידיעות ספרים, 2014
  • שמונה נביאים - בעבותות אהבה, הוצאת ידיעות ספרים, 2016
  • תהילה - קריאה במזמורי תהילים, הוצאת ידיעות ספרים, 2017

אילן יוחסין

צבי יהודה לאו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ישראל יוסף לאו
 
משה חיים לאו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נפתלי לאו-לביאישראל מאיר לאויהושע הגר-לאו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בנימין (בני) לאו
 
משה חיים לאו
 
דוד לאו
 
משה הגר-לאו
 
עידית איצקוביץ

קישורים חיצוניים

מאמרים ופרסומים של הרב לאו

הערות שוליים

  1. ^ צביקה קליין, בן דודו של הרב הראשי הוסמך לרב קונסרבטיבי, באתר nrg
  2. ^ הרב בני לאו – ביוגרפיה, באתר בית הכנסת הרמב"ן
  3. ^ מאחורי הקלעים - צוות 929, באתר מיזם 929 - תנ"ך ביחד
  4. ^ מקבלי תואר כבוד, באתר של אוניברסיטת בר-אילן
  5. ^ תמר רותם, מוכרחים לעצור, באתר הארץ
  6. ^ הרב בני לאו: "נתפלל שהרב אלישיב יסתלק מייסורי הגוף", סרוגים
  7. ^ הרב לאו: לא אמרתי שאני מתפלל שהרב אלישיב ימות, סרוגים
  8. ^ סטאטוס בדף הפייסבוק שלו
  9. ^ יאיר אטינגרהרב בני לאו נגד אגודת אפרת: "חסרת אחריות", באתר הארץ, 7 בינואר 2012
  10. ^ הרב בני לאו על נשות הכותל: התעטפות בטלית - מסורת עתיקה, באתר כיפה, 19 במאי 2013
  11. ^ עדו בן פורת, הרב בני לאו: מנגנון השמדה עצמית, ערוץ 7, ‏27/05/13
  12. ^ יונתן אוריך, הרב לאו: להיאבק על הזכות להתפלל בהר הבית, באתר nrg‏, 16 בנובמבר 2014.
  13. ^ סטטוס בפרופיל האישי של הרב בני לאו ברשת החברתית פייסבוק; גיל קלנר, הרב בני לאו: "האיסור לעלות להר הבית - פסיקה פוליטית", באתר סרוגים, 18.10.15
  14. ^ הרב בני לאו: נישואין אזרחיים - הכרח שהתעלמות ממנו אינה מתקבלת על הדעת, באתר כיפה, י"ח אב תשע"ו, 22/08/2016
  15. ^ חנן גרינווד, הרב בני לאו: ארגון להב"ה מעוניין להשליט משטר טרור דתי, כיפה, ‏17 באוגוסט 2014
  16. ^ סטטוס בפרופיל הפייסבוק האישי של בני לאו ברשת הפייסבוק; גיא עזרא, הרב לאו במתקפה חריפה: למה אני מתנגד לערוץ 20, סרוגים, 06.03.16
  17. ^ משה ויסטוך, ‏מדוע השתתפתי בחתונת הומואים: הרב לאו מסביר, באתר כיפה, 21 בינואר, 2018
  18. ^ הרב בני לאו תקף בבית הכנסת: "הצבעה לבית היהודי היא הצבעה לגזענות", מעריב, 23 בפברואר 2019
  19. ^ בני לאו, בין יהדות לגזענות, מקור ראשון, ‏כ"ז באדר א' תשע"ט
אקדמות (כתב עת)

אקדמות הוא כתב עת למחשבה יהודית שפעל בין השנים 1996 - 2015. כתב העת יצא כפעמיים בשנה על ידי בית מורשה בירושלים. העורכים הראשונים היו עמיחי ברהולץ ודוד ענקי. החל משנת 2008 החליפה חיותה דויטש את עמיחי ברהולץ.

כתב העת נוסד במטרה לחבר את היצירה התורנית הקלאסית והיצירה האקדמית, תוך שימוש במתודות ובתובנות מודרניות, ולעיתים אף פוסט-מודרניות.

בין הכותבים היו הרב ד"ר יהודה ברנדס, פרופ' שלום רוזנברג, פרופ' תמר רוס, הרב יובל שרלו, פרופ' דוד הנשקה, הרב דוד ביגמן, הרב ד"ר בנימין לאו, פרופ' אשר כהן, פרופ' אליעזר דון יחיא, ד"ר ברוך כהנא, ד"ר יעל לוין, ד"ר חנוך בן פזי, ד"ר אבינועם רוזנק, פרופ' בנימין בראון וד"ר משה הלינגר.

באפריל 2019 הודיע "בית מורשה" על חידוש פרסום הגיליון. בין הכותבים בגיליון הקרוב פרופ' בנימין איש שלום, שמואל רוזנר, נתן שרנסקי, הרב ד"ר מיכאל אברהם, הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי ועוד.

בר קפרא

בר קפרא היה חכם בדור המעבר שבין התנאים והאמוראים. תלמידו של רבי יהודה הנשיא. היה ידוע כבדחן. בילדותו למד תורה מפי רבי מאיר.

יש שמזהים אותו עם רבי אלעזר הקפר, ואחרים אומרים שהוא ר' אלעזר בנו של רבי אלעזר הקפר. סידר קובץ משניות ערוך המכונה "משנת בר קפרא" (בבלי בבא בתרא, קנד, ב). קובץ זה מקביל ומשלים את משנת רבי יהודה הנשיא.

עם תלמידיו נמנה רבי יהושע בן לוי שמסר רבים מאמרותיו ופסקיו.

בשנת 2010 נמצא קברו באזור כרמיאל - למרות שעד אז חשבו שהוא קבור עם רבי אליעזר הקפר.

חותם (ארגון)

חותם - יהדות על סדר היום הוא ארגון ישראלי הפועל "במטרה להשיב את היהדות למרכז סדר היום הציבורי". באמצעות דפי עמדה, פרסומים, קמפיינים, הצעות לחקיקה ותוכניות פעולה הארגון מגיב או יוזם מהלכים הנוגעים לסוגיות על סדר היום בכנסת ובשיח הציבורי בישראל, בתחומי רפואה, כלכלה, משפט, טכנולוגיה, חברה, חקלאות, משפחה ועוד. הארגון מזוהה עם הזרם ה"חרד"לי" בציונות הדתית.

נשיא הארגון הוא הרב יעקב אריאל. מנכ"ל הארגון הוא הרב עמיטל בראלי, נכדו של הרב משה צבי נריה.

הארגון הוקם ב-2013 בשם "פורום חותם" (חברה, תורה ומשפט), כגוף המאגד מכונים תורניים מן הציונות הדתית, בהם מכון התורה והארץ, מכון צומת, מכון פוע"ה, מכון שלזינגר, מכון משפט לעם, מכון משפטי ארץ, מכון בידך, ארגון כושרות, מכון הליכות עם ישראל ומכון כת"ר. ב-2016 שינה הפורום את שמו ל"ארגון חותם" והפך לארגון עצמאי, הפועל לעיתים תוך שיתוף פעולה עם חלק מהמכונים. ראשי המכונים חברים בהנהגה התורנית של הארגון.

הארגון מתנגד לגיוס נשים דתיות לצה"ל. הוא מציע לצעירות דתיות ליווי וסיוע משפטי כדי שיקבלו פטור מצה"ל וישרתו במסגרת השירות הלאומי. סרטון שפרסם הארגון בנושא זה עורר סערה.

הארגון עסק בהשפעה של "הקרן החדשה לישראל" על החברה הדתית והחרדית, ופרסם חוברות המפרטות את דרכי הפעולה של הקרן בניסיונה להשפיע על החברה החרדית והציונות הדתית, ואת פעולותיה נגד תנועת חב"ד. באוגוסט 2018 פתח הארגון בקמפיין שבו קרא לדתיים לאומיים להתנתק מארגונים ואישים דתיים שנתמכו על ידי הקרן החדשה לישראל, בהם שי פירון, הרב בנימין לאו, נאמני תורה ועבודה, מבוי סתום, פורום קולך ומרכז יעקב הרצוג, בטענה שדרכם מנסה הקרן לשנות את זהותה היהודית של המדינה ולהפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה. הקמפיין, ובעיקר סרטון סאטירי שפורסם במסגרתו, עורר סערה. מושאי הקמפיין ומבקרים נוספים טענו לאי-דיוקים בסרטון ומחו נגדו.

י' בחשוון

י' בחשוון הוא היום העשירי בחודש השני

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש השמיני

למניין החודשים מניסן. י' בחשוון לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, בימים ראשון,

שלישי

וחמישי, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא אגה".

פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי' חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.

יהושע בן פרחיה

יהושע בן פרחיה היה נשיא הסנהדרין בימי יוחנן כהן גדול. בן זוגו של נתאי הארבלי, ששימש לצידו כאב בית דין. הם הזוג השני בתקופת הזוגות.

יואל בן נון

יואל בן נון (נולד ב-9 במאי 1946, ח' באייר תש"ו) הוא רב ציוני דתי, ממייסדי ישיבת הר עציון, דוקטור למחשבת ישראל ומרצה לתנ"ך. החל משנת 2015 הוא בעל טור יומי במסגרת מיזם 929 - תנ"ך ביחד.

לוי בר סיסי

לוי בר סיסי או לוי היה מחכמי ארץ ישראל בדור המעבר מתקופת התנאים לתקופת האמוראים, ולכן הוא נחשב גם לתנא וגם לאמורא. כחכמים אחרים מבני דורו גם לוי סידר קובץ של ברייתות שהובא כמה פעמים בשני התלמודים

ספר ירמיהו

ספר יִרְמְיָהוּ הוא השני מבין ספרי נביאים אחרונים, ועוסק כמעט כולו בנבואות חורבן. תקופת ההתרחשות של הספר היא סוף ימי בית ראשון. ירמיהו הנביא, על פי הכתוב בספר, סבל רבות בשל זעם העם והמלך על נבואותיו והעביר ימים רבים בבית סוהר, אף על פי שהוא עצמו נעצב ביותר בשל נבואותיו והרבה לבקש רחמים על העם.

כפי העולה מתוך הספר עצמו, נראה שכתבו ברוך בן נריה הסופר, מפיו של ירמיהו, ונראה כי הוא ערוך מגילות-מגילות. עם זאת, ייתכנו עריכות מאוחרות יותר, עד לתקופת חיתום המקרא.

ערך מורחב – ירמיהו

עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה. חתן פרס ישראל לספרות תורנית לשנת ה'תש"ל (1970). נחשב בעיני רבים כבכיר הרבנים הספרדים בדורו וכונה בפי תלמידיו גדול הדור, "פוסק הדור" וכן מרן.

רבי אושעיא

רבי אושעיא (בתלמוד הירושלמי: רבי הושעיה רבה או רבי אושעיה בר חמה) היה כהן, מגדולי הדור הראשון של האמוראים בארץ ישראל. היה תלמידו של רבי חייא והמשיך את מפעלו העצום של רבו בסידור שארית הברייתות שלא סודרו על ידיו. כונה "אבי המשנה".

רבי אלעזר בן עזריה

רבי אלעזר בן עזריה (ראב"ע), תנא בן הדור השלישי לתנאים. כיהן תקופה מסוימת כנשיא הסנהדרין מעל רבן גמליאל דיבנה. ידוע בייחוסו ככהן, דור עשירי לעזרא הסופר, דודו הוא התנא שמעון אחי עזריה, ובין צאצאיו נמנו רבי עזריה בן רבי אבטולס, ושלשלת ראשי ישיבת גאון יעקב לדורותם.

רבי אלעזר בן פדת

רבי אלעזר בן פדת, היה כהן, אמורא בדור השני והשלישי של אמוראי ארץ ישראל, הוא הנקרא בתלמוד בשם הסתמי רבי אלעזר (כאשר מדובר באמורא. ואולם, בלבול מסוים נוצר לעיתים מכיוון שישנו גם תנא בשם סתמי זה, רבי אלעזר בן שמוע).

רבי אלעזר המודעי

רבי אלעזר המודעי היה תנא בדור השלישי בתקופת רבי עקיבא. התגורר ב"הר המודעי" שבקרבת ירושלים.

רבי חנינא בן תרדיון

רבי חנינא בן תרדיון היה מחשובי התנאים בדור מרד בר כוכבא ולאחריו, אחד מעשרת הרוגי מלכות ואביה של ברוריה. במקורות חז"ל שמו מופיע בגרסאות שונות: "חנינה", "חנניא" או "חנניה".

רבי יהודה בן בבא

רבי יהודה בן בבא היה תנא בדור השלישי, בתחילת המאה ה-2 לספירה. אחד מעשרת הרוגי מלכות.

רבי יהושע בן לוי

רבי יהושע בן לוי (בראשי תיבות: ריב"ל, קרוי גם בר ליואי) היה אמורא ארץ-ישראלי בדור הראשון לאמוראים, בראשית המאה השלישית. היה מגדולי הדרשנים וחכמי האגדה. בגמרא מופיעים מאות מאמרים בשמו.

שבת חזון

שַׁבַּת חֲזוֹן היא השבת שלפני תשעה באב והאחרונה משבתות תלתא דפורענותא. היא חלה באמצע תשעת הימים, ולאחריה מתחיל שבוע שחל בו תשעה באב. פרשת השבוע של שבת זו היא תמיד פרשת דברים.

השבת מכונה על שם ההפטרה הנקראת בה, הפותחת ברוב עדות ישראל במילים "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים". ההפטרה עוסקת במצבו הרוחני הקשה של עם ישראל בזמן בית המקדש הראשון: "ישראל לא ידע, עמי לא התבונן... שריך סוררים וחברי גנבים, כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים... יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם". מצב זה הוביל לגלות עשרת השבטים ולחורבן בית המקדש.

שמאי הזקן

שמאי הזקן (בספרות הארצישראלית נקרא גם שמיי; חי במאה הראשונה לפנה"ס) היה אב בית הדין האחרון בתקופת הזוגות ואחד מבני הזוג הלל ושמאי. ידוע בתור בר פלוגתא של הלל הזקן, וכנגד האסכולה של הלל ייסד את האסכולה שלו, אסכולת בית שמאי, אשר שלטה תקופה מסוימת בסנהדרין, אך לא האריכה ימים אחרי המרד הגדול. האריך ימים כבר-הפלוגתא שלו.

שמאי כנראה היה בנאי, על-פי המתואר בתלמוד הבבלי (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"א, עמוד א'), שם מתוארים לפחות שני מקרים שבהם דחה אנשים שרצו להתגייר ב"הליך מזורז" באמת הבניין שבידו.

שמאי נבחר להיות אב בית הדין לא ביחד עם הלל, כי אם לאחר עזיבת קודמו, מנחם - "יצא מנחם ונכנס שמאי" (משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה ב').

תקופת הזוגות

על פי המסורת היהודית, תקופת הזוגות נמשכה כמאתיים שנה בימי הבית השני (המאה ה-2 לפנה"ס והמאה ה-1 לפנה"ס, ג'תק"ע - ג'תש"ע בערך), ובה ההנהגה הרוחנית של עם ישראל הורכבה מזוג חכמים שכיהנו במשותף כראשי הדור: אחד כנשיא, ומשנהו כאב בית הדין של הסנהדרין. במהלך התקופה כיהנו בתפקיד חמישה זוגות של תנאים בחמישה דורות עוקבים.

על אף שהזוגות נחשבים לתנאים, יצר מחקר התלמוד בידול ביניהם ובין התנאים ומקובל להתייחס אליהם כאל תקופה נפרדת שקדמה לתקופת התנאים [דרוש מקור].

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.