בניין הכוח

בפעילותו של צבא, בניין הכוח הוא החלק העוסק בבנייתו של הכוח העומד לרשות הצבא ויחידותיו, זאת לצד החלק העוסק בהפעלת הכוח העוסק בביצוע התקפה והגנה ופריסת הכוח.

בניית הכוח כוללת מרכיבים עיקריים אחדים:

בתחומי הצטיידות מסוימים, כגון רכש מטוסים לחיל האוויר ורכש ספינות לחיל הים, בניין הכוח הוא משימה לשנים רבות (ראו דוגמה: פיתוח הכוח הימי של ישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים).

הערכות מודיעיניות מהוות תשתית חשובה לתכנון בניין כוח.[1] לאור כך יש חשיבות כפולה לבניין הכוח של גופי המודיעין עצמם.

בישראל

בכוחות היבשה של ישראל עוסקת זרוע היבשה בבניין הכוח, כאשר לה כפופים מפקדות חיליות המתמחים בתחומי החיל שלהן ובראש כל מפקדה עומד קצין חיל ראשי בדרגת תת-אלוף. בחיל האוויר הישראלי מוטלת משימת בניין הכוח על להק ראש המטה; בחיל הים הישראלי מוטלת המשימה על מספן המטה. חיילות האוויר והים מופקדים גם על הפעלת הכוח, ואילו בכוחות היבשה הפעלת הכוח היא בידי הפיקודים המרחביים.

עבור קהילת המודיעין הישראלית בניין הכוח בתקופה זו מאופיין בשינוי מהיר של הסביבה: ריבוי זירות וארגונים (בהם ארגוני טרור ומדינות שאין גבול משותף עמן), יכולות כריית מידע אזרחיות, והתפתחות טכנולוגית מואצת בתחום המזעור, הרובוטיקה והסייבר.[2]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בניין הכוח והפעלת הכוח, 30 במרץ 2012, israeldefance
  2. ^ "מודיעין – הלכה ומעשה" – המודיעין בהשתנות מהירה,עמוד 27 - בניין הכוח בקהילת המודיעין במציאות משתנה", יהל ארנון, 2 באוקטובר 2017, המרכז למורשת המודיעין
אגף התכנון

אגף התכנון (אג"ת) בצה"ל הוא הגוף המרכזי במטה הכללי העוסק בין היתר בתכנון אסטרטגי, בניין הכוח הצבאי, ארגון הצבא ומדיניות החוץ של צה"ל, המלצות לרמטכ"ל על כיוונים אפשריים לבניין הכוח של צה"ל, וגיבוש עבודת מטה בתכנון הקצאת המשאבים ובתחומי הארגון, התשתיות והפריסה בצבא. אג"ת נדרש גם לעסוק בסוגיות התכנון האסטרטגי בצה"ל, ומתוקף כך לבנות ולממש את מדיניות שיתוף הפעולה הצבאי הבינלאומי ואת מדיניות הקישור האזורי. ראש האגף הנוכחי הוא האלוף אמיר אבולעפיה.

בהוראות הפיקוד העליון "מטכ"ל - אגף התכנון" מיולי 1998 מוגדר אגף התכנון כ"אגף במטה הכללי, המהווה חלק בלתי נפרד מאגף מטה כללי (אג"ם) ומשמש גם כאגף התכנון של זרוע היבשה". ייעודו של אג"ת:

להוות את גוף התכנון והארגון המרכזי במטה הכללי בנושאים אלה: הניתוח והתכנון האסטרטגי; בניין הכוח ופריסתו; תיאום ההספקה מחו"ל בשעת חירום; ארגון הצבא; תכנון והמלצה על הקצאת התקציב וחלוקת המשאבים, כולל תקינת כוח אדם ואמצעים והקצאתם; גיבוש המדיניות הכוללת לקשרי החוץ הצבאיים; ותשתית ביטחונית-לאומית.

לרכז את עבודות המטה בתחום התכנון הרב-שנתי ותוכנית העבודה השנתית של צה"ל, ולכוון את גופי המטכ"ל ואת גופי צה"ל האחרים בנושאים אלה.

להוות גוף תכנון עבור משרד הביטחון בתחומים שיגדירו הרמטכ"ל ושר הביטחון, ובידיעה מראש של מנכ"ל משרד הביטחון.

אגף התקשוב וההגנה בסב"ר

אגף התקשוב וההגנה בסֶבֶ"ר (ראשי תיבות: סביבת הרשת) במטה הכללי של צה"ל הוא הגוף המתווה את מדיניות הקשר, התקשורת, המחשוב, השליטה והבקרה ואבטחת מערכות מידע בצה"ל. אגף התקשוב הוקם ב־3 במרץ 2003, על יסודות חיל הקשר, האלקטרוניקה והמחשבים. בדומה לאמ"ן ולחילות האוויר והים, אגף התקשוב אמון על בניין הכוח והפעלתו.

ראש האגף הנוכחי הוא האלוף ליאור כרמלי. האגף מורכב ממספר חטיבות: חטיבת ההגנה בסב"ר, חטיבת ההתעצמות, וחטיבת ההפעלה.

האגף מנחה את תחום התקשוב בזרוע היבשה, בחיל האויר, בחיל הים ובאגף המודיעין, עובדה המוצאת את ביטויה בסמלי זרועות אלו על סמלו של האגף.

אגף שיטור אבטחה וקהילה

אגף שיטור, אבטחה וקהילה הוא אגף במטה הארצי של משטרת ישראל.

תחומי האחריות של האגף כוללים את בניין הכוח בתחום ביטחון הפנים והסדר הציבורי, הכנת המשטרה להתמודדות עם תרחישים בתחום המבצעי בשגרה ובחירום, הנחיית יחידות השטח בתחום הביטחון, איכות חיים והשירות. ב-2011 מוזג לתוכו אגף קהילה ומשמר אזרחי.

יחידות האגף:

מחלקת המבצעים - אחראית לשליטה והפעלת כוחות המשטרה, הערכות המשטרה לתרחישים מבצעיים בשגרה ובחירום, וסיוע ליחידת הממשלתיות בפעילות לאכיפת החוקים.

מחלקת חירום - אחראית לבניין הכוח למצבי החירום

חטיבת האבטחה - אחראית מבנה הביטחון האזרחי במדינה.

מחלקת סיור

מערך החבלה - אחראי על חבלה, סילוק פצצות וטיפול בחפצים חשודים.

מנהלת תיאום פעילות אכיפה לדיני מקרקעין

יחידת המשא ומתן

היחידה האווירית של משטרת ישראל

שיטור קהילתי

מחלקת מתנדבים - המשמר האזרחי

"יחידת חילוץ והצלה" - יחידת מתנדבים בפריסה ארצית לחילוץ והצלה ממקומות קשי גישה.

אסטרטגיה צבאית

אסטרטגיה צבאית היא שם כולל לכל רמות התכנון והביצוע של מלחמה או לוחמה. המונח "אסטרטגיה" נגזר מהמילה היוונית סטרטגוס (strategos), שמשמעה "גנרל" או "מצביא". במובן זה, רואים באסטרטגיה את "הידע" של המצביא, או את מה שמקובל לכנות היום בשם "אמנות המלחמה".

האסטרטגיה עוסקת בתכנון וניהול מערכות מלחמה צבאיות המורכבות בדרך כלל ממספר קרבות, תנועתם ופריסתם של כוחות צבאיים, ובמיוחד שיטות להטעיית האויב. מייסדו של תחום העיסוק והמחקר המזוהה על ידינו כיום כאסטרטגיה צבאית מודרנית הוא קארל פון קלאוזביץ (Clausewitz,‏ 1780–1831), שהגדיר את האסטרטגיה כ"שימוש בקרבות לצורך סיום המלחמה". קלאוזביץ גם טען כי "המלחמה אינה אלא המשך המדיניות בצורות אחרות", ומשתי טענות אלו אנו לומדים כי הוא הציב את המטרות והיעדים הפוליטיים והמדיניים מעל ליעדים הצבאיים, שכל מהותם לסייע בהשגת היעדים המדיניים. האסטרטגיה הצבאית היא אחת משלוש ה"אמנויות" השולטות בתכנון המערכה; השתיים האחרות הן הטקטיקה - ביצוע תוכניות ותמרון כוחות בשדה הקרב ובמהלכו, והלוגיסטיקה - יכולת ואופן האספקה והתחזוקה של הצבא (השימוש במונח "אמנות" נעשה כדי להבדיל מ-"מדע", במובן זה שהאמנות מייצגת ידע ושיטות שאינן נקבעות על פי תבניות פעולה מוסדרות).

בין הקטבים

בין הקטבים הוא כתב עת העוסק באסטרטגיה צבאית, טרנספורמציה ואמנות המערכה היוצא לאור במרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית בצה"ל. כתב העת מתפרסם כשלוש–ארבע פעמים בשנה ועוסק במגוון נושאים אשר נמצאים בליבת העיסוק של צה"ל: בניין הכוח, המטה הכללי, לוחמת יבשה, ביטחון שוטף, המערכה שבין המלחמות, סייבר ובנושאים נוספים

בנימין תלם

בנימין תלם (30 ביולי 1928 - 16 ביוני 2008) היה מפקד חיל הים הישראלי בשנים 1972 – 1976.

גרילה

גרילה (בספרדית guerra פירושה מלחמה ו־guerrilla פירושה מלחמה קטנה) היא שיטת לחימה המתבצעת על ידי קבוצות קטנות, זריזות וגמישות, ולא על ידי צבא סדיר. הגרילה מאפשרת למורדים להתמודד עם הצבא הסדיר הגדול של השלטון באמצעות טקטיקות צבאיות (כגון טקטיקת פגע וברח), מארבים, חבלות ופשיטות.

המילה שימשה לראשונה לתיאור המאבק העממי כנגד הכיבוש הצרפתי של ספרד במהלך מלחמות נפוליאון, ומכאן בא המונח.

ארגוני טרור משתמשים בלוחמת גרילה להגשמת מטרותיהם. בשיח המשמש את השלטון שכנגדו נלחמים לוחמי הגרילה, גם לוחמי הגרילה הם טרוריסטים. הבחנה אובייקטיבית יותר לא תראה לוחמי גרילה כטרוריסטים, כאשר מאבקם מופנה רק נגד השלטון וכוחותיו, ולא כנגד אזרחים חפים מפשע, ולהפך, ארגון התוקף במכוון אזרחים חפים מפשע הוא ארגון טרור, גם אם הוא במקביל נוקט בפעולות גרילה כנגד מטרות צבאיות. חזבאללה, למשל, האחראי לפעולות טרור נגד תושבים בישראל ובעולם כולו, משלב גם לוחמת גרילה. פעולות גרילה כוונו באופן אינטנסיבי נגד צבא ההגנה לישראל עד לנסיגה מלבנון בשנת 2000.

בצה"ל נקראת לוחמת גרילה גם בשם לוחמה זעירה (לו"ז).

זרוע היבשה

זרוע היַבשה (ז"י) היא זרוע רב-חילית המאגדת את חילות היבשה הלוחמים של צבא הגנה לישראל, ואחראית לבניין הכוח היבשתי של צה"ל.

ב-1983 הוקמה לראשונה מִפקדת חֵילות השדה (מפח"ש). ב-1999, במסגרת התוכנית "צה"ל 2000" הוקמה על-בסיס המפח"ש מפקדת הזרוע לבניין הכוח ביבשה, וזו שינתה בהמשך את שמה למפקדת זרוע היבשה וב-2007 לזרוע היבשה.

מפקד הזרוע, המכונה מָזִ"י, הוא חבר המטה הכללי של צה"ל. מפקד זרוע היבשה הוא האלוף יואל סטריק.

מטה זרוע היבשה ממוקם במחנה בר-לב הסמוך לקריית מלאכי, מערבית לצומת מלאכי (קסטינה). בפועל מחזיקים מפקד הזרוע (מז"י), ראש המטה (רמ"ט), ראשי החטיבות (רח"טים) וקציני החיל הראשיים בלשכות כפולות, ורובם יושבים במחנה רבין (הקריה בתל אביב) בין היתר מתוכנן לרכז את אגפי מז"י לבניין חדש שיבנה במחנה רבין.

רוב גופי המטה של זרוע היבשה ממוקמים במחנה בר-לב ("קסטינה"), חלקם במחנה דורי (בסיס "תל השומר") ובמחנה ידין ("צריפין").

חיל משאבי האנוש

חיל משאבי האנוש (בראשי תיבות: משא"ן; עד יוני 2017 נקרא חיל השלישות) הוא חַיִל הכפוף לאגף כוח האדם של צבא ההגנה לישראל. בראש החיל עומד קצין המשא"ן הראשי (הקמש"ר), שדרגתו תת-אלוף. הקמש"ר הנוכחי הוא תא"ל סמי הולצקן.

החיל אמון על הטיפול במשאב האנושי (משא"ן). תחומי העיסוק של החיל הם בכל הקשור למיצוי, פיתוח וטיפוח כוח האדם. קצין משאבי האנוש נמצא בקשרי עבודה שוטפים עם המפקדים והחיילים בכלל יחידות צה"ל וגופי הביטחון. קצין משאבי אנוש יחידתי (היה קרוי עד 2017 שליש היחידה) מסייע למפקד היחידה באמצעות שליטה בנתוני כוח האדם של המערך הסדיר ביחידה (לעיתים גם מערך המילואים), הכולל שיבוצם, קידומם המקצועי, קידומם בדרגות של החיילים, אמון על בניין הכוח היחידתי, תגבורת כ"א, נפקדים, חופשות, שכר, דאגה לטיפול בבעיות הפרט השונות ועוד.

קצין משא"ן מילואים (היה קרוי עד 2017 קצין קישור) אמון על הטיפול במערך המילואים ומייצג את צה"ל אל מול המערך, לכן נמצא בקשר שוטף עם מפקדי היחידות, ולעיתים פועל בשיתוף קצין משאבי האנוש היחידתי.

קצין התכנון אחראי על תכנון, פיתוח וראייה עתידית של איוש מערכי כוח האדם.

קצין הנפגעים מנהל מעקב אחר טיפול בחללים, בנפגעים ובבני משפחותיהם, מסייע להם בפתרון בעיות מול המערכת הצה"לית ומחוצה לה, ומלווה את הפצועים והחולים לאורך תקופת הטיפול וההחלמה,

קצין תנאי השירות אמון על סיוע לפרט בהיבטים האישיים הנוגעים לחייו הפרטיים תוך ניסיון שילוב חייו האישיים על כלל הקשיים הנגלים ביחד עם שירות צבאי תקין ומלא.

בסיס ההדרכה של החיל, בה"ד 11 (בית הספר למקצועות משאבי האנוש), נמצא בעיר הבה"דים שבנגב מאז 2015.

לחיל 99 חללים. באוקטובר 2013 נחנכה האנדרטה החילית בבסיס תל-השומר.

יחידות צבאיות

בצבאות שונים ברחבי העולם ישנו מגוון רחב של יחידות צבאיות, כוחות צבאיים המצויים תחת דרג פיקודי משלהם. כחלק מההיררכיה הצבאית, ליחידות אלו יהיו כפופים יחידות בסדר גודל קטן יותר, ובמקביל הם בעצמם יהוו חלק מיחידה צבאית גדולה יותר. מטרת החלוקה הצבאית ליחידות היא ייעול ופישוט תהליכי הפיקוד והשליטה בהם, ומתוך כך ניהול נכון ומוצלח של הצבא בכללותו.

יעקב זיגדון

יעקב זיגדון הוא מנכ"ל עיריית חדרה וקצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף. כיהן כמפקד המכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה וכראש מטה פיקוד המרכז.

להק ראש המטה

להק ראש המטה (רמ"ט) הוא יחידה ראשית במטה חיל האוויר הישראלי.

הלהק מופקד על בניין הכוח בחיל האוויר, מבקר את מימושו ומתאם את עבודת המטה הבין-להקית. ראש המטה הוא קצין בדרגת תת-אלוף ואיש צוות אוויר, הוא משמש גם כסגנו של מפקד חיל האוויר וממלא את מקומו בהיעדרו.

ראש מטה חיל האוויר מאוקטובר 2019 הוא תא"ל ניר ברקן.[דרוש מקור]הלהק הוקם ב-15 בדצמבר 1983 כתוצאה מארגון מחדש של חיל האוויר וקיבל חלק מתחומי האחריות של להק האוויר.

לוחם אש

לוחם אש הוא מונח המשמש לתיאור אדם שעבר הכשרה להתמודדות עם שריפות, תקריות בהן מעורבים חומרים מסוכנים וחילוץ לכודים.

מחלקת נפגעים

מחלקת נפגעים היא גוף באגף כוח אדם בצה"ל האחראי על הטיפול הלא רפואי בנפגעים בצה"ל. המחלקה אחראית גם על הדרכת תחום עיסוקה, על ניסוח תורת עבודה בתחומה ועל בניין הכוח של ראשי זירות הנפגעים בחמ״ל הנפגעים.

ביולי 2016 הוכפפה מחלקת נפגעים לאחריותו הישירה של קצין השלישות הראשי.

מטה הסייבר הלאומי

מטה הסייבר הלאומי היה גוף מטה הכפוף לראש ממשלת ישראל שהמליץ על מדיניות קיברנטית לאומית וקידם את יישומה. הקמת המטה אושרה על ידי ממשלת ישראל ב-7 באוגוסט 2011 וזה החל לפעול בינואר 2012. בינואר 2018 אוחד המטה עם הרשות הלאומית להגנת הסייבר ליחידה ארגונית אחת - מערך הסייבר הלאומי.

מספן המטה

מספן ראש המטה (רמ"ט) הוא יחידה ראשית במטה חיל הים.

המספן מופקד על בניין הכוח בזרוע הים, מבקר את מימושו ומתאם את עבודת המטה הבין-מספנית. ראש המטה הוא קצין בדרגת תת-אלוף, הוא משמש גם כסגנו של מפקד החיל וממלא את מקומו בהיעדרו. כיום ממלא תפקיד זה תא"ל דוד סער סלמה.

ראשי המספן: דוד בן בעש"ט (2003-2002), אלי מרום (2004-2003), יובל צור (2007-2004), נועם פייג (2008-2007), רן בן יהודה (2012-2008), ירון לוי (2014-2012), אליהו שרביט (2016-2014), דרור פרידמן (2019-2016), דוד סער סלמה (מרץ 2019-).

מרכז דדו לחשיבה צבאית בינתחומית

מרכז דדו לחשיבה צבאית בין-תחומית באגף המבצעים במטה הכללי של צה"ל הוא גוף שייעודו לקדם את תהליכי החשיבה והלמידה המערכתיים בצה"ל. בראשות המרכז עומד קצין בדרגת תת-אלוף.

המרכז אמון על פיתוח גישת למידה צבאית מערכתית המבוססת על גישת המערכות הכללית, על הטמעתה ועל הסיוע למטה הכללי ולמפקדות הבכירות של צה"ל (פיקודים, זרועות וכדומה) ביישומה. בתוך כך, עוסק מרכז דדו בפיתוח עקרונות החשיבה המערכתית בצה״ל, סיוע למפקדות בקיום תהליכי חשיבה ולמידה, והכשרת קצינים בתפקידים רלוונטיים בתחומים אלה.

סגן ראש המטה הכללי

סגן הרמטכ"ל הוא סגנו של ראש המטה הכללי של צה"ל. סגן הרמטכ"ל הוא קצין בדרגת אלוף, והוא בעל התפקיד השני בראש מדרג צה"ל.

פיקוד העורף

פיקוד העורף (בר"ת: פַּקְעָ"ר) הוא פיקוד מרחבי בצה"ל אשר הוקם ב־17 בפברואר 1992‏, ועוסק בהגנה אזרחית.

ייעודו של פיקוד העורף הוא חיזוק החוסן הלאומי והצלת חיים. הפיקוד עושה זאת על ידי הכנת המרחב האזרחי טרם עימות, תמיכה במרחב האזרחי בעת עימות תוך ביצוע פעולות חילוץ והצלה באירועי תקיפת העורף, וסיוע לשיקומו המהיר של המרחב האזרחי אחר הסתיים עימות. פיקוד העורף מפרסם הנחיות שוטפות להתגוננות אזרחית, במיוחד בעתות חירום, ומפעיל מוקד חירום טלפוני שמספרו 104.

ייעוד הפיקוד ותפקידיו מגולמים בחוק הג"א (1951), ובשורה ארוכה של תקנות והחלטות ממשלה נוספות. פיקוד העורף הוא גוף צבאי, המשמש הלכה ולמעשה כשלוש ישויות ארגוניות: הראשונה- שירות התגוננות אזרחית, בכפיפות ישירה לשר הביטחון, וכהגדרתו בחוק הג"א. השנייה- פיקוד מרחבי, כהגדרתו בהוראות הפיקוד העליון: הפיקוד המרחבי. והשלישית- קצין חיל ראשי וסמכות מקצועית צה"לית בנושא ההתגוננות האזרחית, החילוץ, האב"ך בעורף האזרחי, מיגון, חומרים מסוכנים והצלה בעורף. בנוסף לכך משמש מפקד פיקוד העורף קצין מטה מקצועי במטה הכללי. מבחינה תפקודית משלב פיקוד העורף בייעודו הן הפעלת כוח, הן בניין הכוח והן הכנת הכנת המרחב האזרחי לחירום.

הפיקוד הוקם בעקבות מלחמת המפרץ, שבה התממש איום עיקרי על העורף. עד להקמת הפיקוד, היה הטיפול בעורף באחריות מקחל"ר – מפקדת קצין חייל ראשי להתגוננות אזרחית (הג"א) והגמ"ר – הגנה מרחבית. לאחר מלחמת המפרץ אוחדו ארגונים אלו והוקם פיקוד העורף. מאז הקמת פיקוד העורף נעשו מאמצים רבים על מנת להפכו לגוף אזרחי אולם נכון ל-2015 גוף אזרחי זה עדיין לא הוקם. על פי מחלקת ארגון באגף התכנון, פרשנות משפטית לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, מעלה כי מפקד פיקוד העורף כפוף, כראש הג"א, לשר הביטחון ולפי הגדרות הצבא, הוא כפוף לרמטכ"ל.

בראש הפיקוד עומד קצין בדרגת אלוף. מפקד הפיקוד הנוכחי הוא האלוף תמיר ידעי. מפקדת הפיקוד במחנה רחבעם הסמוך לרמלה.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.