בנה ביתך

בנה ביתך היא מדיניות ממשלתית בישראל שבבסיסה הקצאת קרקעות לבנייה של בתים פרטיים צמודי-קרקע, לפי תכנון פרטי של המשתכן.

VillaJerusalem
קוטג'ים חד-משפחתיים בשכונת רמת שרת בירושלים. חלק זה של השכונה נבנה בשיטת בנה ביתך
Ramot Beersheba IMG 4121
קטע משכונת רמות ד' בבאר שבע

היסטוריה

במהלך שנות ה-50 הייתה עיקר הבנייה הציבורית בישראל בנייה אחידה. במושבים נבנו עבור המשתכנים בתים אחידים, וכך גם בשכונות צמודי קרקע שלי הערים, דוגמת שכונת קפלן בכפר סבא. בעת הקמת ערד, הוחלט על שיטה חדשה על פיה הובטחו מגרשים תמורת דמי פיתוח בלבד וניתן למתיישבים לבנות את בתיהם כראות עיניהם. לתוכנית זאת של משרד השיכון הודבק הכינוי "בנה ביתך"[1]. בשנת 1967 שווקו מגרשים נוספים בערד על פי אותה תוכנית[2]. בשנת 1968 הונהגה תוכנית דומה בשכונת גבעת המבתר שבירושלים[3].

ביוני 1974 התמנה אברהם עופר לשר השיכון והוא אימץ את שיטת "בנה ביתך" באופן נרחב[4]. תוכניות לשיווק מגרשים בשיטת בנה ביתך עלו לגבי עיירות הפיתוח[5] בדרום[6], בבית שאן[7], ביבנה[8][9][10][11], בקצרין[12][13], באופירה[14], בפוריה עילית[15], במעלות[16] ובאשקלון[17].

לאחר המהפך, התגבר השימוש בתוכניות "בנה ביתך", במיוחד בגליל, במסגרת הניסיון למשוך אוכלוסייה יהודית לגליל[18]. בסוף 1977 עלה רעיון של "מגרש בחיסכון", תוכנית חיסכון לרכישת מגרש, במטרה לעודד את מכירת המגרשים[19]. השר גדעון פת הצהיר בשנת 1978 שבכוונת משרד השיכון לשווק 1840 מגרשים בשיטת בנה ביתך כדי להאבק בעליית מחירי הדיור[20]. מגרשים לבנה ביתך שווקו גם בלוד[21].

פרויקט "בנה ביתך"

מטרת הפרויקט הוגדרה בשלושה מישורים: מניעת עזיבת אוכלוסייה חזקה מעיירות פיתוח, משיכת אוכלוסייה חזקה ומבוססת אליהן ועידוד הפרטת הבנייה בארץ. הביצוע כלל הקצאת מגרשים זולים לבנייה פרטית, על ידי קבלן בניין פרטי ולפי תוכנית אישית של המשתכן. אחוז מסוים מן המגרשים הוקצה לתושבי היישוב או שהוגדרה להם עדיפות ברכישת מגרשים ובקבלת מענקים והלוואות.

מעלות וחסרונות

בניית "בנה ביתך" היא השיטה המועדפת ביותר על הישראלים ושימשה את משרד השיכון ואת רשות מקרקעי ישראל בעיקר במקרים בהם אף שיטת שיווק אחרת לא הצליחה[22][23].

בשכונות בנה ביתך עיצבו המשתכנים את הבית כאוות נפשם, בעזרת קבלני משנה ואדריכלים. על התוצאה עלתה ביקורת שהבנייה סבלה מיצירת עיצוב-יתר, ומבנים מצועצעים ושונים מאוד זה מזה, דבר שהקנה תחושה של "קקפוניה" ואקלקטיות.

המתנגדים העדיפו על כן שכונות שלמות שהוקמו באופן אחיד על ידי קבלנים או למצער שכונות בהם הקבלנים הציעו לרוכשים לבחור מתוך מספר מצומצם של דגמי-מעטפת (אשר עיצוב הפנים בתוכן ניתן לשינוי באמצעות קירות בנויים או קירות גבס) שיצרו תמונה סטנדרטית יותר לשכונה.

לקריאה נוספת

  • עוז אלמוג, פרידה משרוליק - שינוי ערכים באליטה הישראלית, אוניברסיטת חיפה/כנרת, זמורה ביתן, דביר, 2004.
  • יוסי מלמן, הישראלים החדשים - מבט אישי על חברה בשינוי, שוקן, 1993
  • משה רביד, הרהורים אדריכלים על נושא 'בנה ביתך", "בבניה" 52, אפריל 1986
  • מיכאל קון, סגנון ישראלי באדריכלות?, "מבנים" 45, 1986, 58
  • נתי רותם, בית ישראלי, גיבוב דימויים, חלומות ומיתוסים, "בית" 25, 1986
  • ציונה שמשי, הלוק והטרנד - בתים או אדריכלות של קופירייטרים, "אדריכלות ישראלית" 42, אוגוסט 2000
  • אסתר זנדברג, כל ברוש לימוני הוא מלך, הארץ, מוסף יום העצמאות, 20.4.1999

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בנה ביתך בצפת, דבר, 18 ביוני 1963
  2. ^ מגרשים נוספים למתיישבים בערד, מעריב, 6 בדצמבר 1967
  3. ^ ישראל כהן (סופר), בנה ביתך במזרח ירושלים, דבר, 8 במרץ 1968
  4. ^ מינהל המקרקעין מכר מגרשים בב"ש במחירי שיא של 90,000 ל"י לחצי דונם, דבר, 11 באוקטובר 1974
  5. ^ קרקע להקמת קרית עולים דתיים בירושלים נמכרה לכל דורש, דבר, 27 בפברואר 1976
  6. ^ משולם עד, בנה ביתך בערי הפיתוח, דבר, 14 באוגוסט 1975
  7. ^ דוד שליו, "שיכון עובדים" תבנה שכונה בבית־שאן, דבר, 16 באוקטובר 1974
  8. ^ בנה ביתך ביבנה, דבר, 29 באוקטובר 1974
  9. ^ ביבנה בטלים הווזווזים בשישים, דבר, 7 ביוני 1974
  10. ^ דני צדקוני, קפיצת דרך ביבנה, דבר, 30 בינואר 1978; המשך
  11. ^ צה"ל יקים ביבנה 500 בתים דו משפחתיים, דבר, 11 ביוני 1979
  12. ^ הלל קורא ליישובי הגולן להירגע, דבר, 19 בספטמבר 1975
  13. ^ דני צדקוני, משרד השיכון אינו עומד בהבטחותיו לגבי קצרין, דבר, 31 בדצמבר 1975
  14. ^ דוד מושיוב, בנה ביתך באופירה, דבר, 11 באפריל 1976
  15. ^ עידן חדש לפוריות, דבר, 25 במאי 1976
  16. ^ יואל דר, 20 שנה למעלות, דבר, 24 ביוני 1977
  17. ^ אהרן גבע, מגדל עם חור בגג, דבר, 18 באפריל 1978
  18. ^ יואל דר, הגליל זועק למתנחלים, דבר, 14 באפריל 1978
  19. ^ מינהל המקרקעין יציע לציבור, דבר, 8 בדצמבר 1977
  20. ^ משרד הבינוי יוציא למכירה, דבר, 3 במאי 1978
  21. ^ דליה מזורי, רווקי לוד מתארגנים למאבק נגד קיפוחם בתכנית "בנה ביתך", מעריב, 9 בינואר 1979
  22. ^ ראו "רבים המעדיפים את שיטת בנה ביתך" ב-יאיר פלדמן, שלמת בטון ומלט בגליל, דבר, 13 במאי 1977
  23. ^ שלומית צור, עיירת הבה"דים: שכונת צהלה גרסת ירוחם, באתר TheMarker‏, 4 באפריל 2010
אדיר הוא

אדיר הוא פיוט המסודר על פי האלף - בית, ונהוג לשיר אותו בסוף סדר פסח. מקורו של השיר, כנראה בגרמניה. והוא מוזכר במנהג אביניון שבצרפת כפיוט לימים טובים. הפיוט איננו מיוחד לפסח ולליל הסדר, אך מאחר שבמרכזו עומד בנין המקדש, צורף להגדה, הודפס לראשונה בהגדת פראג.

יש שטענו שהפיוט הוא המשך של הפיוט הקודם אדיר במלוכה כאשר "אדיר במלוכה" מתייחס לגאולה ביציאת מצרים ואילו "אדיר הוא" מתייחס לגאולה העתידה.

אנא בחסדך תרוממני

"אָנָּא בְּחַסְדְּךָ תְּרוֹמְמֵנִי/אָנָּא בְּחַסְדְּךָ" הוא פיוט אשר נכתב על ידי אשר מזרחי, הולחן על ידי רחמים עמר ונהוג לשירו בקהילות הספרדים בירושלים.

אשר מזרחי - מחבר הפיוט התכוון להתכתב עם מילים מתוך ברכת קדושת היום, הנאמרת בתפילת מוסף לשלושה רגלים; התפילה המתארת את הערגה והכמיהה לסיום תקופת הגלות והציפיה לבוא גאולת עם ישראל, בניית בית המקדש והחזרת מוסד הסנהדרין והמלכות ישראל, כפי הפסוק מנוסח התפילה: "בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה וְכוֹנֵן מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ. וְהַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ וְשַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם וּלְוִיִּם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם".

מחבר הפיוט היה מוזיקאי מוכר ומפורסם בתוניס ואחר כך בירושלים, הדגיש במילות הפיוט את שירת הלויים, כמרכיב מרכזי בעבודת המקדש, וחתם את שמו בצורה מקורית לקראת סוף הפיוט במילים "מעדני אשר יתנו כפליים".

בתחילה היה נהוג לשיר את הפיוט בעדות המזרח, ואחר כך, הפך חביב בקהילות רבות בעם ישראל, ונוהגים היום לשירו בליל שבת כפזמון ליום השבת.

בית מגורים

בית מגורים הוא מבנה קבע המשמש באופן שגרתי למגורי אדם ומשפחתו. בעבר, ובחלקים גדולים מהעולם גם כיום, היו בעלי החיים מתגוררים בבתים יחד עם בני האדם, בחצרות פנימיות. במובנו הכללי ביותר, זהו מבנה מעשה-ידי אדם המורכב מקירות ומגג ולפחות פתח כניסה אחד, שהוא בדרך כלל הדלת.

בניין (מבנה)

בניין הוא מבנה אדריכלי המיועד לשימוש כמחסה ולתפוסה מתמשכת על ידי בני אדם.

במדינת ישראל מגדיר חוק התכנון והבניה "בניין" כ-

כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי בטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות -

(1) כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע;

(2) קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל;עם זאת, השימוש הלשוני במילה "בניין" בהקשר היומיומי כולל לרוב רק מבנים סגורים בעלי קירות וגג המיועדים לתפוסת בני אדם.

בניינים עשויים לשמש במגוון שימושים, כגון בית מגורים, בניין משרדים, בניין ציבורי, מרכז מסחרי ועוד. חלקם מבנים נמוכים וחלקם בעלי מספר קומות, רבי קומות ואף גורדי שחקים, שנועדו להגדיל את שטח הבנייה תוך שימוש בשטח קרקע קטן יחסית עליו בנוי הבניין.

גבעת המבתר

גבעת המִבְתָּר היא שכונה יהודית בצפון-מזרח ירושלים, מצפון לקו הירוק, בין שכונת רמת אשכול לבין מחלף שער מזרח והגבעה הצרפתית. השכונה הוקמה על גבעה שהייתה זירת קרב במלחמת ששת הימים. עד המלחמה היה במקום מוצב ירדני שהיווה חלק ממערך מוצבים אשר נועד להבטיח את ניתוק הר הצופים משטח מדינת ישראל. השכונה נבנתה כחלק מרצף שכונות הבריח שהוקמו לאחר איחוד ירושלים, במטרה ליצור רצף התיישבות עברי עם הר הצופים. רוב בתי השכונה נבנו תחילה כבתים דו-משפחתיים צמודי קרקע ובמהלך השנים נוספו להם קומות עליונות. רוב אוכלוסיית השכונה נחשבת אמידה.

שם השכונה בא כנראה ממבתר שנחצב לפני 1967 בכביש ירושלים-רמאללה סמוך למקום השכונה העתידית, כדי להקל על מעבר כלי רכב.

התחנה המרכזית של אשקלון

התחנה המרכזית של אשקלון היא מסוף האוטובוסים המרכזי של העיר אשקלון השייכת לנצבא החזקות, התחנה שוכנת בשדרות דוד בן-גוריון בעיר.

התחנה המרכזית של צפת

התחנה המרכזית של צפת היא מסוף אוטובוסים מרכזי בעיר צפת, ומיקומה - ברחוב ירושלים בעיר. בתחנה שישה רציפים מהם יוצאים אוטובוסים ליעדים שונים בארץ - בעיקר בצפון ובמרכז. התחנה המרכזית של צפת מהווה מרכז תחבורתי חשוב באזור הגליל העליון בגלל חשיבותה של העיר, חשיבות שגוברת בזמן פסטיבל הכליזמרים והילולת ל"ג בעומר בהר מירון - שני אירועים שמושכים אל העיר קהל רב.

וילה

וילה או חווילה היא בית פרטי, רחב ידיים, בדרך כלל צמוד-קרקע, המוקף שטח אדמה פרטי. מקור הווילה בתקופה הרומאית, שם היה זה המבנה העיקרי בלטיפונדיה, הווילה הרומאית שימשה כמגורים לבני המעמד הגבוה, (להבדיל ממעבדי הקרקע ה"קולונים" שהתגוררו בבקתות) והביטוי הושאל לכל בית פרטי של בני המעמד הגבוה, במיוחד בפרוורים אך גם באזורים כפריים ובתוך ערים.

יישובי הלוויין של באר שבע

יישובי הלוויין הוא כינוי ליישובים עומר, מיתר ולהבים, שהם שלושה מן היישובים, הנמצאים במרחק יוממות מבאר שבע. אוכלוסיית היישובים האלו היא יהודית ועירונית ומתאפיינת במעמד חברתי-כלכלי גבוה. שלושת היישובים מצויים באשכולים 9-10 העליונים בדירוג החברתי-כלכלי של הלמ"ס. זאת בניגוד למרבית האוכלוסייה בנגב.

היישובים הוקמו בין השאר במטרה למשוך אוכלוסייה מבוססת לנגב וחיזוק האזור, אולם בפועל היישובים אוכלסו בעיקר על ידי אוכלוסייה מבוססת מבאר שבע ובכך תרמו להחלשתה של העיר. כמענה לתופעה זו הוקמה שכונת רמות בבאר שבע ומאוחר יותר גם שכונות יוקרה נוספות, כמו אזור בנה ביתך, המכונה פלח שבע או שכונות כלניות וסיגליות

פרוור יוקרתי נוסף של באר שבע, המצוי מרחק יומיות ממנה הוא קיבוץ חצרים.

מיכה טלמון

מיכה טלמון (א בתמוז ה'תרפ"ב, 27 ביוני 1922 בירושלים- כ"ט בשבט ה'תשע"ג, 9 בפברואר 2013 בעומר) היה ראש מינהל מקרקעי ישראל בשנים 1977–1976. הוא פיתח וגיבש את שיטת שיווק המגרשים הנפוצה היום בכל יישוב, "בנה ביתך". זכה באות יקיר באר שבע.

מסלול (מושב)

מַסְלוּל הוא מושב בצפון-מערב הנגב, המשתייך לתנועת המושבים. הוא ממוקם מדרום-מערב לאופקים ומול הכפר השיקומי עלה נגב. שמו ניתן לו על שם הפסוק בספר ישעיהו: "וְהָיָה שָׁם מַסְלוּל וָדֶרֶךְ".

נוסד בשנת 1950 על ידי עולים מאיראן, ומנה כ־60 משפחות שהתגוררו באוהלים, ובהמשך השתכנו בבתי סוכנות. המתיישבים עסקו בחקלאות, במכסות גידול ומים משותפות לשכנים, בחלקות שדה שיתופיות, בערבות הדדית ובסיוע זה לזה. שטחו של המושב הוא כ-7,200 דונם.

העולים שהיו אנשי מסחר התקשו בעבודת החקלאות, ועל כן הגיעו מן ההתיישבות ברחבי הארץ, משפחות מדריכות בחקלאות ובכלכלת בית שליוו את העולים החדשים בשנים הראשונות במושב, והגיעו גם מורות מתנדבות, והוקם והתקיים בית ספר בתוך המושב, שאליו באו גם ילדים מהמושבים הסמוכים. לקראת השנים 1965–1969, נעזב המושב על ידי מרבית מייסדיו, מלבד שמונה-עשרה משפחות. בעקבות העזיבה, המוסדות המיישבים, והתלבטו אם לשקם את המושב ולהערות אליו רוח חדשה, והגיעו תושבים חדשים. אל המייסדים הדתיים והמסורתיים הצטרפו גם תושבים חילוניים וגם שומרי מצוות ונוצרה קהילה פלורליסטית מגובשת.

מסוף שנות התשעים שב המושב והתרחב, וכיום יש בו 90 יחידות-משק ועוד 64 תושבים שהשתכנו בתוכנית "בנה ביתך". ביישוב כיום 154 משפחות בית אב.

מרחב עם

מֶרְחַב עַם הוא יישוב קהילתי דתי בנגב. מרחב עם נמצא בין היישובים שדה בוקר וירוחם. שייך למועצה אזורית רמת נגב.

תנועת אור יזמה את הקמת היישוב שעלה לקרקע בט"ו בחשוון ה'תשס"ב (1 בנובמבר 2001).

נחל בקע

שכונת נחל בקע היא שכונה בעלת אופי פרברי בבאר שבע שהוקמה בשנת 1991. זוהי שכונת וילות, קוטג'ים, ובתי קרקע הממוקמת באזור הדרומי של העיר באר שבע. בהקמת השכונה הוקמו בתים בסגנון בנייה אמריקאי כמתן פתרון דיור איכותי בקליטת העלייה הגדולה מברית המועצות בשנת 1991.

מאז הקמת השכונה הייתה בה בנייה ענפה, הן של בעלי הבתים האמריקאים שביצעו שדרוג של הבניה הקיימת והן של משקיעים ומשפחות מבוססות שמצאו את השכונה כמקום אטרקטיבי לבצע פרויקטי ״בנה ביתך״.

השכונה שוכנת דרומית לשכונת "נווה נוי" ,מזרחית לשכונת "נאות אילן" ומערבית לאזור התעשייה קריית יהודית ועמק שרה. שם השכונה ניתן לה על שם אחד מיובלי נחל באר שבע - נחל בקע העובר בין השכונה לבין שכונת נווה נוי. בשכונה יש מתנ"ס על שם ד"ר יורי שטרן, גן ילדים "דרור", בית כנסת "אוהל שרה", טיפת חלב ומועדון הנוער "המכבי-הצעיר" .

השכונה נמצאת בגובה 260 מטר מעל פני הים ומשתרעת על פני 440 דונם, ובה מתגוררים כ-2,450 תושבים בכ-850 בתים צמודי קרקע.

עזריקם

עַזְרִיקָם הוא מושב בישראל, באזור דרום מישור החוף, סמוך לאשדוד, השייך למועצה אזורית באר טוביה וחבר בתנועת המושבים מתחילתו.

המושב נוסד בשנת 1950 על ידי הלן ומוריס כהן ושמואל ושמחה ג'ורנו[דרוש מקור], עולים מתוניסיה אשר הקימו את המושב בעזרת תנועת גורדוניה בשנתו הראשונה לזוגות והמשפחות הצעירות לא היו תנאים בסיסיים, הם התגוררו באוהלים ללא חשמל, מים זורמים וכבישים. המושב הוקם על חורבותיו של יישוב ערבי בשם "בתניה", ונקרא בראשית ימיו בתניה ב'.

מאמצע שנות ה-90 ועד היום, הוספו 3 הרחבות חדשות למושב בסגנון "בנה ביתך" על מנת להצעיר את המושב ולקלוט תושבים מן החוץ ובנים חוזרים.

רמת אשכול

רמת אשכול היא שכונה יהודית בצפון ירושלים, שנבנתה לאחר מלחמת ששת הימים. השכונה וכביש "שדרות אשכול" הסמוך לה נקראים על-שם לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל. הם נבנו במסגרת תוכנית שכונות הבריח ליצירת רצף התיישבות עברי בין ירושלים המערבית והר הצופים, אשר נותק מהעיר במלחמת העצמאות. רמת אשכול, שבנייתה החלה ב-1968, היא השכונה היהודית הראשונה שנבנתה מעבר לקו הירוק לאחר איחוד העיר. נכון ל-2017, מתגוררים בשכונה כ-8,975 איש.

רמת שרת

רמת שרת היא שכונה בדרום-מערב ירושלים. גבולה הדרומי הוא ציר גולומב ושכונת מלחה, גבולה הצפוני הוא שכונת בית וגן. ממערב היא גובלת בשכונת רמת דניה וממזרח במתחם הולילנד וכביש בגין. השכונה נקראת ע"ש משה שרת, ראש ממשלת ישראל בין השנים 1953‏-1955.

השכונה היא אחת הגבוהות בעיר, וגובהה נע בין 750 ל-800 מטר מעל פני הים. היא בנויה על רכס שנקרא לפנים "ראס אל קאראיני". יחד עם שכונת רמת דניה הסמוכה מתגוררים בה 10,600 תושבים, רובם חילונים ודתיים לאומיים.

שכונות הבריח

שכונות הבריח הן ארבע שכונות היהודיות שכונו כך בעת הקמתן, בשל תפקידן - "נעילת" הר הצופים לשטח מדינת ישראל. השכונות הן: מעלות דפנה, רמת אשכול, גבעת המבתר והגבעה הצרפתית ("גבעת שפירא") שבצפון מזרח ירושלים. מבחינה גאוגרפית, ניתן להכליל בשכונות הבריח גם את השכונות הסמוכות: שכונת צמרת הבירה, מלון דן ירושלים, מעונות הסטודנטים שבהר הצופים, קריית הממשלה על שם מנחם בגין, ובניין המטה הארצי של משטרת ישראל שבגבול הר הצופים ושכונת שייח' ג'ראח.

מבחינות רבות, שכונות הבריח מתפקדות כיחידה מנהלית והיסטורית אחת. שכונות הבריח הוקמו לאחר מלחמת ששת הימים ויצרו רצף התיישבות עברי, בין העיר המערבית להר הצופים. רצף זה נועד להקשות את ניתוק הר הצופים בשנית, משטחי מדינת ישראל ולאפשר סלילת נתיב תחבורה להר הצופים, "שדרות אשכול", שעובר בשכונות עבריות בלבד. שדרות אשכול ורמת אשכול נקראות על שם ראש ממשלת ישראל, לוי אשכול, שיזם את הקמת שכונות הבריח.

תחנה מרכזית אילת

התחנה המרכזית של אילת היא מסוף האוטובוסים המרכזי של העיר אילת. שוכנת במרכז העיר, בשדרות התמרים.

בגלל המרחק הרב של העיר אילת משאר חלקי הארץ לתחנה המרכזית באילת יש תפקיד חשוב בחיבור העיר הדרומית למרכז וצפון הארץ, ולכן יוצאים מדי יום עשרות אוטובוסים בין-עירונים לעיר וממנה. פוקדים אותה מדי יום, ובעיקר בסוף ובתחילת שבוע, מאות ואלפי נוסעים, שרבים מהם הם חיילים, ובעונת הקיץ והחגים תיירים רבים.

תחנת הרכבת אופקים

תחנת הרכבת אופקים היא תחנת רכבת המשרתת את העיר אופקים וסביבתה. התחנה ממוקמת מחוץ לעיר – ליד אזור התעשייה. שטחה הוא 600 מ״ר, והוכשר בה שטח לחניית 250 כלי רכב (עם תכנון ל־300). בתחנה נבנו רציף אי אחד ורציף צד אחד, והיא תשמש גם תחנה תפעולית.

עלות הבנייה המשוערת היא כ־50 מיליון שקל מתוך כ־2.21 מיליארד שקל המוקצבים לבניית הקו כולו.

מלאכת הבנייה של תחנת הרכבת תוכננה להסתיים בסוף שנת 2015 – לאחר סיום סלילת קו הרכבת אשקלון–באר שבע והכשרתו באוגוסט 2015. ב־19 בספטמבר 2015 נחנך קו הרכבת אשקלון–באר שבע, והתחנה נחנכה ב־2 בינואר 2016.

בסמוך לתחנת הרכבת ייבנו כ־1,100 יחידות דיור בשכונה חדשה שתיקרא "חורשת נח". הרובע מתוכנן במיוחד עבור צעירים במחירים ברי־השגה, וזאת בעזרת עמותת יוזמת נח, שהוקמה בידי צעירים בעקבות המחאה החברתית בשנת 2011. הרובע מתוכנן לפי עקרונות של 'פיתוח מוטה – תחבורה ציבורית', כך שלרכבת חשיבות מרכזית בו, והיא תהיה נגישה בקלות ברגל ובאופניים ותאפשר הגעה מהירה של התושבים למרכזי תעסוקה בבאר שבע ובמרכז הארץ. כמו כן, מתוכנן מיזם בשיטת BOT לבניית חדרי מגורים לסטודנטים בשכר דירה מוזל בסמוך למתחם הרכבת.

אדריכלות ישראלית
מבנים בישראל מבנים בירושלים • מבנים בתל אביב • מבנים בחיפה • מבנים לפי ערים נוספות • אתרי מורשת עולמית בישראל
סגנונות וגישות בנייה בישראל אדריכלות טמפלריתהסגנון הארץ ישראליהסגנון האקלקטיהסגנון הבינלאומיברוטליזם ושיכונים • בנה ביתך
ערכים בנושא תכנון ובנייה בישראל חוק התכנון והבנייהתכנון ובנייה בישראלתוכנית גדס • תוכנית שרון • ישראל 2020
נושאים נוספים אדריכלים ישראלים • אדריכלות בירושליםאדריכלות בתל אביב והעיר הלבנהגורדי שחקים בישראל
ראו גם פורטל אדריכלות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.