במדבר רבה

במדבר רבה הוא מדרש אגדה על ספר במדבר. המדרש מחולק לעשרים ושלושה פרקים. המדרש מורכב משני חלקים הראשון עוסק בפרקים א'-ז', שבספר במדבר והשני - בפרקים ח'-ל"ו. שם התואר 'רבה' שנוסף למדרש נבע מהעתקה משותפת של מדרשי אגדה על התורה באותם כתבי היד, הכוללים את מדרש רבה.

זמן כתיבת המדרש

המדרש מוזכר בשמו בפעם הראשונה בידי רבי יהודה בן יקר, מורו ורבו של הרמב"ן וגם אצל הרמב"ן. ככל הנראה נערך המדרש בסביבות המאה ה-12 בפרובאנס. שמו של המדרש מוזכר גם אצל רבי עזריאל מגירונה ומצוטט אצל חכמים מן המאה ה-13, מכאן למדים, שהמדרש נערך עשרות שנים קודם כלומר במאה ה-12. עריכת המדרש וצורת הכתיבה משווים למדרש אופי של מדרשים אחרים במדרש רבה כמו בראשית רבה וויקרא רבה. מדרש במדבר רבה מורכב משני חלקים. חלקו הראשון של המדרש מאופיינת בדרך כתיבתו של רבי משה הדרשן, וחלקו השני של המדרש זהה למקבילות שלו במדרש תנחומא[דרוש מקור].

לשון המדרש וסגנונו

לשונו של המדרש היא ברובה עברית מתקופת המשנה ומעט עברית מימי הביניים, ארמית ומילים בשפות אירופאיות . סגנון כתיבת המדרש ארוך וארכאי, ובכך הוא שונה ממדרשי חז"ל הקדומים, אשר מצמצמים בכתיבה. אריכות הכתיבה גורמת מעט לחוסר הבנה ביחס לכוונת כותב המדרש. המדרש על שתי פרשות ספר במדבר ,פרשת במדבר ופרשת נשא ארוך כיפליים משאר המדרשים בקובץ זה על שאר פרשות ספר במדבר. מקורות נכבדים מהמדרשים הם ממקורות קדומים יותר, אך בהם נערכו שינויים כדי שיתאימו לרוח כתיבת מדרש רבה. בנוסף לדרשות, מכיל המדרש סיפורים המרחיבים את הסיפור המקראי על כל גווניו וכן משלים ופתגמים.

חלוקתו של המדרש

המדרש מחולק לעשרים ושלושה פרקים. המדרש מורכב משני חלקים הראשון עוסק בפרקים א'-ז', שבספר במדבר והשני - בפרקים ח'-ל"ו.

אבי תנועת "חכמת ישראל", יום-טוב ליפמן צונץ טען כי לא מחבר אחד חיבר את שני החלקים. לשיטתו שני החלקים היו שווים, כאשר נכתבו ונערכו בפעם הראשונה. בתחילה כל הפרקים החלו בהלכה, בסדר המקראות או העניינים. לאחר זמן מה, מחבר אחר ערך מחדש את שתי הפרשיות הראשונות, עד פרשת נשא. בשתי הפרשות הראשונות האריך ואת שאר הפרשות השאיר כפי הנערכו בראשונה. שלמה בובר בעקבותיו טוען אף הוא ששני החלקים נתחברו מחברים שונים. לשיטתו מחבר אחד התחיל לערוך את המדרשים המיוחסים לספר במדבר, על פי הדוגמה של בראשית רבה, וכאשר החל לערוך את המדרש על פרשת נשא הפסיק, ומחבר אחר השלים קובץ המדרשים.

חלוקת המדרש

  1. מניין בני ישראל-פרשת במדבר
  2. סדר החנייה; מספר בני ישראל; מות בני אהרן
  3. שבט לוי.
  4. הבכורים, כיסוי כלי המשכן .
  5. בני קהת.
  6. מפקד הלוויים.-פרשת נשא
  7. שילוח הטמאים מן המחנה .
  8. גרים.
  9. פרשת סוטה.
  10. פרשת הנזיר.
  11. ברכת כהנים.
  12. הקמת המשכן.
  13. קרבנות הנשיאים.
  14. קרבנות הנשיאים; נבואת משה.
  15. בהעלותך את הנרות; החצוצרות; שבעים הזקנים. פרשת בהעלותך.
  16. המרגלים. פרשת שלח לך
  17. מצוות בכניסה לארץ.
  18. פרשת קורח. פרשת קורח.
  19. פרשת חוקת. פרשת חוקת.
  20. פרשת בלק. פרשת בלק.
  21. פרשת פינחס. פרשת פנחס.
  22. מלחמת מדיין, עושרם של בני גד וראובן. פרשת מטות.
  23. פרשת מסעי. פרשת מסעי .

לקריאה נוספת

אהרן

אַהֲרֹן (ב'שס"ה - א' באב ב'תפ"ז) הוא דמות מקראית. היה האח השני לאחר מרים וגדול ממשה וראשון הכהנים. לעומת זאת, במסורת חז"ל - מרים הייתה האחות הבכירה במשפחה. משום שמשה היה כבד-פה, שימש אהרן כדוברו של משה בפני פרעה במצרים. אהרן היה הכהן הגדול של עם ישראל בהיותם במדבר, ולפי המסורת, כל הכהנים הם צאצאיו.

על פי המקרא נפטר אהרן בטרם הכניסה לארץ ישראל במקום הקרוי הור ההר או מוֹסֵרָה, על גבול ארץ אדום. לאחר מותו בני ישראל התאבלו עליו 30 יום, דבר המראה את האהבה הגדולה שרחש לו העם.

בור מים

בור מים הוא בור שנחצב בקרקע למטרות איסוף ואגירת מי נגר עילי (שמקורם בעיקר במי גשמים) באזורים בהם אין מקורות מים קבועים.

ברכת חכם הרזים

ברכת חכם הרזים היא ברכה מברכות הראייה, הנאמרת כאשר אדם רואה שישים ריבוא (600,000) איש מישראל המכונסים במקום אחד.

הכרונולוגיה המקראית והמסורתית

הכרונולוגיה המקובלת במסורת היהודית מבוססת על התנ"ך ואחריו על ספרים מסורתיים נוספים - בעיקר על מדרשי האגדה, כפי שרוכזו וסודרו בספר "סדר עולם" - ולא על ממצאים ארכאולוגיים או מחקרים היסטוריים. כרונולוגיה זו נהוגה ברוב ספרי תולדות עם ישראל שהתחברו אחרי התלמוד, ובהם: ספר הישר, ספר יוחסין השלם, סדר עולם זוטא, אגרת רב שרירא גאון, ספר הקבלה, שלשלת הקבלה, צמח דוד וסדר הדורות. הכרונולוגיה של המדרש מסתיימת בחורבן בית המקדש השני, ומשם ואילך מתואמת עם הכרונולוגיה המקובלת במחקר.

הכרת תודה

הכרת תודה, תודה, אסירות תודה, הודיה או הערכה היא רגש או עמדה המכירה בתועלת שהתקבלה או תתקבל, או הבעתם של רגש או עמדה אלו. הבעת תודה נחשבת לאחד מכללי הנימוס בחברות רבות.

חננאל מאק

חננאל מאק (נולד ב-1941) הוא פרופסור במדעי היהדות, דוקטור לכימיה, ומומחה לספרות המדרש והאגדה. מאק מלמד במחלקה לתלמוד ותושב"ע באוניברסיטת בר-אילן. תחומי מחקרו העיקריים הם ספרות התלמוד, המקרא ותולדות עם-ישראל. חיבר ספרים ומאמרים רבים בתחומים אלה. חתן פרס ביאליק לחוכמת ישראל לשנת תשע"ג (2012).

כלב בן יפונה

כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי הוא דמות מקראית. על פי המקרא היה נשיא שבט יהודה שנכלל בשנים עשר המרגלים שנשלחו על ידי משה לתור את הארץ. כלב, ביחד עם יהושע בן נון, לא הוציא דיבת הארץ רעה כשאר המרגלים, אלא עמד מול שאר המרגלים והעם באומץ, והצהיר "טובה הארץ מאוד מאד". בזכות מעשה זה ניצל מהגזרה על בני דורו, שלא להיכנס לארץ ישראל.

מדרש רבה

מדרש רבה (רבה בארמית פירושו גדול) הוא שם כולל לעשרה חיבורים של מדרשי אגדה שנוצרו בתקופת האמוראים והועלו על הכתב בזמנים שונים, ובסגנונות מגוונים - בעיקר בארץ ישראל. השם מתייחס למדרשים על חמשת חומשי תורה ועל חמש המגילות.

בראשית רבה, ויקרא רבה ורוב המגילות, הם החיבורים המוקדמים ביותר, ונערכו במתכונתם הנוכחית במאה השישית בערך. שמות רבה, במדבר רבה, דברים רבה ואסתר רבה נחשבים מאוחרים יחסית[דרושה הבהרה], וחלקם נערכו במתכונתם הנוכחית אחרי שנת 1000 לספירה[דרוש מקור]. הפורמט שהכניס את כל עשרת הספרים תחת הכותרת של "מדרש רבה" נוצר במאה השש עשרה, ונדפס לראשונה בוונציה בשנת ש"ה (1545).

מדרשים אלו הם בדרך כלל רחבי ההיקף מבין החיבורים המדרשיים לחומשים ולמגילות, והדפסתם גרמה לדומיננטיות כמעט מוחלטת שלהם ב'שוק' ספרות האגדה הארץ-ישראלית; סדרת המדרשים הגדולה הנוספת, הנקראת מדרש תנחומא לתורה, נדפסו, נפוצו ונתפרשו פחות. רק במאתיים השנים האחרונות נדפסו קבצים מדרשיים אחרים - פסיקתאות ומדרשים קצרים אחרים.

למדרש רבה נתחברו פירושים רבים, בהם פירוש "מתנות כהונה", "יפה תואר", "פירוש מהרז"ו", "עץ יוסף" ו"ענף יוסף", "תפארת ציון", "פירוש רד"ל" ואחרים. סקירה של הפירושים מובאת בספרו של יונה פרנקל על ספרות האגדה.

מחלוקת

מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת. כל צד מנסה להוכיח שטענתו או דעתו היא הנכונה ולעיתים אף בשימוש בכח. מחלוקות יכולות להתקיים בין שני אנשים, כמו גם בין המון רב. מחלוקות אף יכולות לגרור עמים ומדינות שלמות לעימותים קשים כגון קרבות ומלחמות.

ישנן מחלוקות אידאולוגיות, שנמשכות לאורך שנים או דורות רבים, כמו מחלוקות בנושאי דת, פילוסופיה ופוליטיקה. ישנם ויכוחים שבהם הצדדים מתפשרים די מהר, כגון ויכוחי ילדים.

ניסן

ניסן הוא חודש בלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית. חודש זה חל בתחילת האביב בארץ ישראל.

בחודש זה יש 30 ימים. א' בניסן יכול לחול בימים ראשון, שלישי, חמישי ושבת.

סגולה (יהדות)

סגולה היא מילה שפירושה המדויק נתון בוויכוח.[דרוש מקור] היא מופיעה בתנ"ך כמתארת את עם ישראל, על-פי הפרשנים, פירוש המילה הוא אוצר ייחודי ונעלה. כיום משמשת לתיאור פעולות רוחניות (שאינן מצוות בדר"כ) המסוגלות לפעול ישועות בתחום ה-מיסטיקה.

עמון

בני עמון הוא עם שמי קדום אשר יצא מהמדבר הסורי-ערבי באלף ה-2 לפנה"ס והקים ממלכה בעבר הירדן, שבירתה הייתה רבת עמון. ממלכתם התקיימה מהמאה ה-13 לפנה"ס עד לשנת 334 לפנה"ס.

פרשנות הפשט למקרא

פרשנות הפשט במקרא היא פרשנות השואפת לברר את המובן הטקסטואלי האותנטי של המופיע במקרא, הן בהקשר הנקודתי והן במכלול הטקסטואלי. הפרשנות נעזרת בכלים בלשניים וספרותיים, תוך ניתוח עומק של ההקשר ושל פרשיות מקבילות, כמו גם השוואה בלשנית לשפות אחרות, ועוד.

למעשה, קיימת בעיה קשה בהגדרת ההבדל בין פשט לפרשנויות אחרות שאינן פשטניות, ונראה שניתן להגדיר זאת כניתוח מדוקדק של הטקסט כשלעצמו, על מרכיביו והקשרו, וניסיון לעמוד על כוונת הכותב המקורית - מאפיינים שלא כולם קיימים בפרשנויות אחרות, כגון הפרשנות המדרשית או הפרשנות הכריסטולוגית למקרא.

צבים

צבים (שם מדעי: Testudines) היא סדרה של זוחלים דיאפסידים ובעלי שריון כבד החיים במים מתוקים, בים וביבשה. קיימים כ-250 מינים שגודלם נע מ-8 סנטימטרים (3.1 אינץ') עד 2.74 מטרים (9.0 רגל) ומשקלים מקילוגרמים בודדים ועד ל-900 קילוגרם (2,000 ליברות). המאפיין הבולט שלהם הוא שריון כבד המכסה את הגב והגחון.

בעבר נחשבו לחלק מסדרת האנפסידה אך כיום משויכים לקבוצה הנכחדת ברובה Pantestudines, הקרובה לזאורופטריגיים.

שבט אפרים

שֵׁבֶט אֶפְרַיִם הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המתוארים במקרא. בני השבט נקראים "אפרתים". השבט נקרא על שם בנו השני של יוסף, אפרים.

שבט זה נודע בחשיבותו והצמיח מתוכו מספר מנהיגים מהותיים, ביניהם יהושע בן נון אשר הנהיג את העם בכיבוש הארץ וירבעם בן נבט מייסד ממלכת ישראל.

שבט גד

שֵׁבֶט גָּד הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השבט גד בן זלפה, שפחת לאה ובן יעקב. לפי המקרא, מקור שמו בדברי לאה: "בא גד" (בא מזל טוב).

השבט מוזכר בכתובת מישע מלך מואב: "וְאִש גָד יָשַב בְּאֶרֶץ עֲטָרֹת מֵעֹלָם".

שבט יששכר

שבט יששכר (מבטאים יִשָּׂכָר) הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

הוא נקרא על שם אבי השבט יששכר בנה החמישי של לאה ובן תשיעי ליעקב.

שבט מנשה

שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השבט מנשה, בנו הבכור של יוסף שהיה בן לרחל וליעקב. יוסף הוא הבכור לבני רחל, ואחיו השני, בנימין, הוא בנה הצעיר.

שבט נפתלי

שֵׁבֶט נַפְתָּלִי הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השבט, נפתלי בן יעקב ובלהה.

ספרות המדרשים
מדרשי הלכה תנאיים

(200 לספירה עד 400 לספירה לערך)

מכילתא דרבי ישמעאלמכילתא דרבי שמעון בן יוחאיספראספרי במדברספרי זוטאספרי דבריםמכילתא דברים
מדרשי האגדה הקלסיים

(400 לספירה עד 600 לספירה לערך)

בראשית רבהאיכה רבהפסיקתא דרב כהנאויקרא רבהאסתר רבה (פרשיות א-ו)
מדרשי תקופת הביניים

(600 לספירה עד 750 לספירה לערך)

שיר השירים רבהקהלת רבהרות רבהדברים רבהמדרשי התנחומאשמות רבה (פרשיות יב-מ) • מדרש שוחר טוב
המדרש המאוחר והילקוטים

(750 לספירה והלאה)

תנא דבי אליהופרקי דרבי אליעזר • במדבר רבה • ילקוט שמעוניפסיקתא זוטרתאמדרש הגדול • הגדות התלמוד (ילקוט) • עין יעקב

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.