בלארוס

בֵּלָארוּס או רוּסְיָה הַלְּבָנָהבלארוסית וברוסית: Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון. הייתה שייכת לברית המועצות, ולאחר התפרקות ברית המועצות הפכה למדינה עצמאית. מאז 1996 קשורה בלארוס עם הפדרציה הרוסית בסדרת אמנות ליצירת ישות הקרויה האיחוד של רוסיה ובלארוס, כצעד לקראת איחוד אפשרי בין שתי המדינות.

רפובליקת בלארוס
Рэспубліка Беларусь
Республика Беларусь
Flag of Belarus Coat of arms of Belarus (official)
דגל סמל

לחצו כדי להקטין חזרה

גיברלטראוסטריהבלגיהבולגריהקפריסיןצ'כיהגרמניהדנמרקדנמרקאסטוניהספרדפינלנדצרפתצרפתהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתיווןיווןהונגריהאירלנדאיטליהאיטליהאיטליהליטאלוקסמבורגלטביההולנדפוליןפורטוגלרומניהשוודיהסלובניהסלובקיהאיסלנדמונטנגרומקדוניה הצפוניתקרואטיהטורקיהטורקיהמלטהסרביהגרינלנדאיי פארונורווגיהנורווגיההאי מאןגרנזיג'רזיאנדורהמונקושווייץליכטנשטייןקריית הוותיקןסן מרינואלבניהקוסובובוסניה והרצגובינהמולדובהבלארוסרוסיהאוקראינהחצי האי קריםקזחסטןאבחזיהדרום אוסטיהגאורגיהאזרבייג'ןנחצ'יבאןארמניהאיראןלבנוןסוריהישראלירדןערב הסעודיתעיראקרוסיהתוניסיהאלג'יריהמרוקוBelarus in Europe (-rivers -mini map).svg
מוטו לאומי תחי בלארוס! (לא רשמי)
המנון לאומי אנו, הבלארוסים
יבשת אירופה
שפה רשמית בלארוסית, רוסית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
מינסק
53°55′N 27°33′E / 53.917°N 27.550°E
משטר רפובליקה נשיאותית סמכותנית
ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה
נשיא
אלכסנדר לוקשנקו
סרגיי רומס
הקמה
- הוכרזה
- הוכרה
פירוק ברית המועצות
27 ביולי 1990
25 באוגוסט 1991
ישות קודמת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית בלארוס הסובייטית
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
207,600 קמ"ר 
87 בעולם
זניח
אוכלוסייה[2]
(הערכה ליולי 2018)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

9,527,543 נפש 
94 בעולם
45.89 נפש לקמ"ר
162 בעולם
תמ"ג (PPP)[3]
(הערכה לשנת 2017)

- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש

179,400 מיליון $ 
70 בעולם
18,830 $
92 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2017)

- דירוג עולמי

0.808 
53 בעולם
מטבע רובל בלארוסי ‏ (BYN)
אזור זמן UTC +3
סיומת אינטרנט .by
קידומת בינלאומית 375

מקור השם

פירוש השם "בלארוס" הוא "רוס הלבנה". לעיתים קרובות היא עדיין נקראת בעברית ובשפות אחרות "רוסיה הלבנה" (באנגלית White Russia, בגרמנית Weissrussland וכדומה), דבר שהיסטוריונים בלארוסים מתנגדים לו, מכיוון ש"רוסיה" הוא כינוי למדינה הרוסית שמרכזה במוסקבה, שעלתה לגדולה לאחר המאה ה-13, בעוד ש"רוּס" הוא הכינוי העתיק יותר לארץ הסלאבים המזרחיים שמרכזה היה בקייב, ושבלארוס רואה את עצמה כאחת מיורשותיה (יחד עם רוסיה ואוקראינה). בכל מקרה, השם נכנס לשימוש רשמי רק במאה ה-19 בעידוד השלטונות הרוסיים. עד היום, בעיקר בחוגים לאומניים, נקראת הארץ "ליטא" וטוענת לבעלות על שם זה, מתוקף היותה הגורם הדומיננטי בדוכסות הגדולה של ליטא; גם הכינוי "בלורוסיה" או "ביילורוסיה", שהגיע מהשפה הרוסית, אינו נכון בעיניהם. השלטון הנוכחי של בלארוס מקפיד להשתמש בשם בלארוס (Беларусь) גם בכתיבה ברוסית. בעבר רווחה בקרב הרוסים גם הצורה: Белору́ссия, בֶּלוֹרוּסִּייָה או ביילורוסיה.

יש הטוענים כי היא מכונה "רוסיה הלבנה" על שם עצי השדר הרבים שבה, עצים אלו לבנים בגזעם ועל כן השם תואם למראה המדינה.

היסטוריה

Magnus ducatus Lithuania, 1780
הדוכסות הליטאית הגדולה, מפה מאת טוביאס לוטר (Tobias Lotter)‏, 1780
Flag of Belarus (1918, 1991–1995)
דגל לבן-אדום-לבן, ששימש את הרפובליקה העממית של בלארוס שהוכרזה ב-1919 ואת הרפובליקה של בלארוס בשנים 19911995. מאז 1995 משמש הדגל בעיקר כסמל ההתנגדות לשלטונו של הנשיא אלכסנדר לוקשנקו.

העמים הסלאביים והבלטיים התיישבו בשטחה של בלארוס בין המאות ה-6 וה-8 לספירה. במאות ה-9 וה-10 לספירה קמו המדינות הסלאביות הראשונות באזור – פולאצק, טורוב וסמולנסק. במאה ה-13 הפך שטחה של בלארוס לחלק מהדוכסות הליטאית הגדולה. נבהרדק, הנמצאת בשטחה של בלארוס, הפכה לבירתה של הדוכסות, והשפה העיקרית בה הייתה בלארוסית תיכונה. ב-1569 התאחדה הדוכסות הליטאית הגדולה עם פולין והפכה ל"רפובליקת שני העמים" (Rzeczpospolita Obojga Narodów; או "האיחוד הפולני-ליטאי"). ב-1795 לאחר חלוקתה של הממלכה המאוחדת של פולין וליטא, עבר שטחה של בלארוס לאימפריה הרוסית. בני העם הבלארוסי, אוניאטים ברובם, אולצו להמיר את דתם לנצרות פרבוסלבית, ונערכה רוסיפיקציה של התושבים. תושבי בלארוס, יחד עם הליטאים והפולנים, ניסו למרוד מספר פעמים בשלטון הצאר, אך הניסיונות כשלו והביאו להקשחת מדיניות הרוסיפיקציה.

לאחר מהפכת אוקטובר ב-1917 הוכרזה עצמאותה של הרפובליקה העממית של בלארוס (Беларуская Народная Рэспубліка); מדינה זו לא זכתה להכרה רחבה. ב-1919 עלו הקומוניסטים לשלטון בבלארוס והפכו אותה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס, אשר ב-1922 הפכה לאחת המייסדות של ברית המועצות. חלקה המערבי של המדינה דהיום, ובו מחוזות בריסק, הרודנה ווילנה, סופחו לפולין. בשנת 1939, בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, פלשו הסובייטים למזרח פולין (מערב בלארוס) וסיפחו אותו. השטח חולק בין בלארוס ואוקראינה, והעיר וילנה נמסרה לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של ליטא, שסופחה לברית המועצות אף היא. הסובייטים ביצעו קולקטיביזציה מיידית בשטחים החדשים, והחלו ברדיפות מידיות נגד פולנים ובלארוסים, שחלק גדול מהם הוגלה לסיביר ולמרכז אסיה.

בלארוס הייתה אחד האזורים הסובייטיים שנפגעו באופן הקשה ביותר מהכיבוש הנאצי. חלקיה המערביים צורפו לנציבות הרייך אוסטלנד וכרבע מתושביה, יהודים ולא-יהודים, נספו. בסיום המלחמה הייתה הארץ עיי חורבות, ונזקקה לשיקום ממושך על ידי השלטונות.

עד 1991 הייתה בלארוס "הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית של בלארוס", כלומר רפובליקה סובייטית בברית המועצות. עם זאת, בלארוס הייתה חברת ארגון האומות המאוחדות מראשיתו, במקביל לחברותן של אוקראינה ושל ברית המועצות. בשלהי הפרסטרויקה התגברו הקריאות לעצמאות, ובאותה שנה החלו הפגנות ושביתות, אשר הסתיימו כאשר הפרלמנט הכריז על עצמאות מברית המועצות. באוגוסט 1991, אחרי כישלון ההפיכה במוסקבה, הכריזה בלארוס סופית על עצמאותה.

השלטון העצמאי היה בתחילה בעל אופי לאומני; בלארוסית הוכרזה כשפה הרשמית היחידה במדינה, אף על פי שתושבים רבים העדיפו לדבר ברוסית. כמו כן, סמלי המדינה שונו מסמלים סובייטיים לסמלים לאומיים בלארוסיים: סמל ה"פאהוניה" - אביר עם חרב על סוס, שהיה סמלה של הדוכסות הליטאית הגדולה, ודגל לבן-אדום-לבן, שקיימות מספר גרסאות למשמעותו ההיסטורית ולקשר שלו לבלארוס; הדבר עורר ביקורת, מכיוון שסמלים אלה שימשו בעת מלחמת העולם השנייה את משתפי הפעולה עם הנאצים. ב-1995, כאשר נבחר אלכסנדר לוקשנקו לנשיא, התהפך תהליך הבלארוסיזציה – השפה הרוסית הפכה לשפה רשמית והוצגו סמלים לאומיים חדשים, שהיו מבוססים על הסמלים הסובייטיים. מאז נמצאת הארץ בתהליכי ריאקציה והתקרבות לרוסיה ועוינות כלפי העולם המערבי. מ-1996 קשורה בלארוס עם הפדרציה הרוסית בסדרת אמנות העוסקות בהסרת מכסים, במטבע משותף, ובנושאים קשורים נוספים, שיצרו ישות הקרויה "האיחוד של רוסיה ובלארוס", לקראת איחוד אפשרי בין שתי המדינות.

פוליטיקה

בלארוס היא רפובליקה שבראשה עומד נשיא בעל סמכויות נרחבות, הנבחר בבחירות כלליות אחת ל-5 שנים. הנשיא ממנה את ראש הממשלה, האחראי על מינוי השרים בממשלתו. במוסד המחוקק שני בתים: בית עליון ובו 64 צירים, 8 מהם ממונים על ידי הנשיא ו-56 נבחרים על ידי נציגים של מועצות מקומיות לתקופה של 4 שנים, ובית תחתון ובו 110 צירים, הנבחרים בבחירות כלליות אחת ל-5 שנים. בחירות כלליות לבית הנבחרים נערכו לראשונה בשנת 1995. כל שופטי בית המשפט העליון ממונים על ידי הנשיא; מחצית משופטי בית המשפט הגבוה לחוקה ממונים אף הם על ידי הנשיא, והמחצית השנייה – על ידי הבית העליון של הפרלמנט.

השלטון הנוכחי בבלארוס מתאפיין בשליטה סמכותנית של הנשיא אלכסנדר לוקשנקו, אשר אף תיאר עצמו כ"בעל סגנון שלטון סמכותני".[5] על רקע אופיו הדיקטטורי של שלטונו, זכה לוקשנקו לביקורת מהאיחוד האירופי וארצות הברית ולכינוי "הדיקטטור האחרון באירופה".[6] תנועות האופוזיציה רבות הוצאו מחוץ לחוק, ומנהיגיהן נאסרו או יצאו לגלות. מאז שנת 1996 תוצאות הבחירות ומשאלי-העם אינן מוכרות על ידי משקיפים בינלאומיים. תומכי לוקשנקו טוענים מנגד שסגנון שלטונו שומר על היציבות הפוליטית והכלכלית במדינה.

מנהיגי האופוזיציה הבולטים כיום הם אלכסנדר קאזולין ואלכסנדר מילינקביץ'. בבחירות לנשיאות בשנת 2006 הם הפסידו ללוקשנקו. שניהם נאסרו כשהובילו הפגנות מחאה ודרשו חקירת זיופים בבחירות.

על רקע היחסים המתוחים עם מדינות המערב ועם רוסיה, בלארוס מקיימת קשרים דיפלומטיים עם מדינות אמריקה הלטינית והמזרח התיכון, בתוכן איראן וישראל.

שלטון מקומי

בלארוס מחולקת ל-6 מחוזות (אובלסט) ועיר הבירה המתפקדת כמחוז עצמאי.

Subdivisions of Belarus

כלכלה

ענפי התעשייה העיקריים הם ייצור מזון, כימיקלים, דשנים, טקסטיל, חומרי בניין, ציוד חקלאי וציוד תעשייתי. 30% משטח המדינה (63 מיליון דונם) משמשים את החקלאות. הגידולים העיקריים הם שעורה, שיבולת שועל, חיטה, תפוחי אדמה, פשתן, טבק, סלק סוכר, ירקות ופירות. כ-14% מהשטח (בעיקר בצפון המדינה) משמשים למרעה. מגדלים בעיקר בקר, חזירים, כבשים וסוסים.

בתקופה הסובייטית הייתה בלארוס אחת הרפובליקות העשירות בברית המועצות. לאחר התפרקות ברית המועצות נכנסה בלארוס למשבר כלכלי עקב היפרדותה מברית המועצות והפיכתה למדינה עצמאית. בשנים הראשונות שרר מחסור בחומרי גלם. בשנים הראשונות התבצעה הפרטה של הכלכלה, אך ב-1995 הכריז הנשיא אלכסנדר לוקשנקו על מדיניות כלכלית חדשה: "כלכלת השוק הסוציאליסטית". שיטה זו אינה שונה מכלכלה ריכוזית בסגנון הקומוניזם: המדינה שולטת על המחירים, השכר, שער החליפין. השלטון אינו אוסר על עסקים פרטיים, אך עושה הכול כדי שלא יוכלו להתקיים. בשנים האחרונות מלאימה המדינה מפעלים ובנקים ומגדילה את שליטתה על הכלכלה. ההפרטות המעטות שמתבצעות הן ברמת העירייה והעסקים הקטנים.

סחר החוץ מתנהל בעיקר עם רוסיה, פולין, גרמניה, אוקראינה ולטביה. תקציב הממשלה הגבוה (בין 45%-50% מהתמ"ג) מלמד על כך שהכלכלה סוציאליסטית וכי יש מעורבות גדולה של המדינה במשק. ב-1997 חתמו רוסיה ובלארוס על הסכם איחוד מוניטרי ביניהם. המשבר הפיננסי שפקד את רוסיה בשנת 1998משבר הרובל, פגע קשות בבלארוס, התלויה בביקוש מרוסיה, אשר צנח. מאז שנת 2000, עם השתפרות המצב הכלכלי ברוסיה, נהנית בלארוס מצמיחה גבוהה (6.7% בממוצע בין 2000–2006). ואולם צמיחה זו אינה נשענת על בסיס יציב, בעקבות היעדר תנאים מתאימים להשקעות, היעדר רפורמות ותלות גבוהה ברוסיה.

כלכלת בלארוס מורכבת מ-44% תעשייה, 42% שירותים ו-14% חקלאות. האבטלה במדינה נמוכה, ועומדת על 2.7% מכוח העבודה; העובדים מפולגים כך: 26.5% בייצור, 53.5% בשירותים ו-20% בחקלאות.

תחבורה ותקשורת

בבלארוס ישנם 3,969,400 קווי טלפון, כ-1,000,000 טלפונים סלולריים, 3 מיליון מקלטי רדיו ו-3.2 מיליון טלוויזיות. בתחבורה היבשתית יש 53,500 ק"מ כבישים, כ-1,133,000 מכוניות נוסעות וכ-5,520 ק"מ מסילות ברזל. נמלי תעופה בינלאומיים מצויים במינסק ובהומל.

גאוגרפיה

Belarus-Niasvizh-Panorama
מבט על כנסיית ניאסביז'

לבלארוס אין גישה לים. נופה גבעי ומישורי ברובו שיפוע כללי דרומה. שטחים רבים בדרום הם ביצות או ביצות שיובשו. אקלימה יבשתי למדי ולכן בחורף הטמפרטורה הממוצעת בה היא מינוס 6 מעלות צלזיוס ובקיץ 18 מעלות צלזיוס.

חבל דזרז'ינסקי הוא האזור ההררי היחיד במדינה, ופסגתו 356 מטר.

מקווי המים של המדינה הם 21,000 נהרות ונחלים, שהחשובים שבהם הם הדנייפר והנימן. לאורך נהר פריפיאט, בעיקר באזור דרום בלארוס, משתרעות ביצות פריפיאט, שטח גדול של אדמה ביצתית. שטחן של הביצות כ-98,400 קמ"ר והן משתרעות לאורך 480 ק"מ ממערב למזרח ו-225 ק"מ מצפון לדרום.

הערים הגדולות במדינה (נתוני האוכלוסייה נכונים לשנת 2009) הן הבירה מינסק (1,829,100 תושבים), הומל (498,700 תושבים), מוהילב (372,000 תושבים), ויטבסק (356,000 תושבים) והורדנה (338,000 תושבים).

דמוגרפיה

האוכלוסייה בבלארוס מורכבת מ-78% בלארוסים, 13% רוסים, 4% פולנים, 3% אוקראינים, 1% יהודים ואחוז אחד של אחרים. 7.25 מיליון מהאוכלוסייה מתגוררים בערים. לפני מלחמת העולם השנייה הייתה מרבית האוכלוסייה בערים מורכבת מיהודים ופולנים, ואילו בני העם הבלארוסי התגוררו בעיקר באזורים הכפריים. ביטוי לכך ניתן לראות בכמות הכנסיות הקתוליות שניצבות עד היום במרכזי הערים. חלק מאלה הוסבו לכנסיות אורתודוקסיות בימי הצאר וחלקן למבני ציבור בתקופה הסובייטית. רוב היהודים הושמדו במהלך מלחמת העולם השנייה. האוכלוסייה הפולנית סבלה מרדיפות המשטר הקומוניסטי לפני ואחרי המלחמה: רבים מהפולנים המשכילים הוצאו להורג, הוגלו לסיביר ולמרכז אסיה או גורשו לפולין. גם השלטון הנוכחי מערים קשיים על פעילות חברתית ותרבותית של פולנים, אם כי הכנסייה הקתולית מקבלת יד חופשית, בעיקר בגלל ההשפעה הפוליטית של הוותיקן.

השפה הרוסית היא כעת השפה המדוברת ביותר, כשהשפה הבלארוסית משמשת בעיקר כשפה רשמית, אם כי נעשים מאמצים להחיות את השפה ולהחזיר אותה לשימוש היומיומי.

קצב גידול האוכלוסייה השנתי הוא שלילי, ועומד על 0.2%-.

התפלגות דתית: 31% נוצרים אורתודוקסים ו-18% קתולים.

יהודי בלארוס

עד למלחמת העולם הראשונה הייתה בבלארוס אוכלוסייה יהודית גדולה ובעלת תרבות מפוארת. הקהילות הגדולות היו במינסק, הרודנה, פינסק, הומל, מוהילב וויטבסק. בערים אלה היוו היהודים אחוז גדול מכלל האוכלוסייה. לפי מפקד האוכלוסין הגדול של האימפריה הרוסית משנת 1897, 51% מתושבי מינסק היו יהודים.

בלארוס הייתה ערש התרבות היהודית הליטאית, ובתחמה פעלו ישיבות מפורסמות, שהגדולה ביניהן הייתה וולוז'ין, שנחשבה ל"אם הישיבות", והעמידה את ראשי הישיבות והרבנים החשובים ביותר בעולם בזמנם, ואשר היה בה גם גרעין של השכלה כללית, שהבולט בחבריה היה חיים נחמן ביאליק. כן התנהלו בה ישיבות מיר, גרודנא, קמניץ, קלצק וסלוצק. גם העיר בריסק, שהייתה מרכז רוחני יהודי מפואר ועתיק-יומין, סופחה לאחר המלחמה לבלארוס. יהודי וילנה היו חלק מהמרקם התרבותי והדמוגרפי של יהדות ליטא-פולין-בלארוס. חלק גדול מהיהודים החרדים (אלו שאינם חסידים או ספרדים) שומרים עד היום את ההגדרה של 'יהודים ליטאים', שמבחינה היסטורית חלה על כל יהודי בלארוס.

לפני השואה חיו בבלארוס כ-750,000 יהודים, מרביתם בחלקה המערבי, שהיה עד 1939 בשלטון פולין. עם כיבושה של בלארוס על ידי גרמניה הנאצית ב-1941 הצליחו חלק מן היהודים להימלט מזרחה (בעיקר מהחלק המזרחי, שהותקף מאוחר יותר), בעוד רוב הנשארים נרצחו. לאחר המלחמה חזרו חלק מן הניצולים לבלארוס. החיים היהודיים קמו לתחייה מהר, והתקיימו תקופה מסוימת ברמה גבוהה יחסית לברית המועצות. במינסק התנהל תיאטרון יהודי בהנהלת שלמה מיכאלס; בקהילות רבות הוסיפו להתקיים רבנים ובתי כנסת. לאחר רצח מיכאלס ומשפט הרופאים ב-1953, חוסלה מרבית הפעילות. נוסף על כך, השלטונות הסובייטים עודדו יהודים רבים לעזוב את בלארוס ואוקראינה ולהתיישב בעומק רוסיה ומרכז אסיה, כדי לפתח את האזורים הללו מבחינה כלכלית. בשנות ה-90 של המאה ה-20 התעוררו החיים היהודיים שוב; הוקמו בתי ספר במקומות שונים, ושבו רבנים לעמוד בראש הקהילות. לפני תחילת העלייה גדולה של שנות ה-90 היו בבלארוס 112,000 יהודים. בין השנים 19902004 עלו לישראל כ-70,000 עולים מבלארוס. בבלארוס עצמה פעילים מאוד התנועות: חב"ד – ברוב הערים; קרלין – בעיקר בפינסק, הליטאים – במינסק, בהומל, מוהילוב, ויטבסק ובבריסק. כמו כן, במינסק ובלידה קיימת קהילה רפורמית. כיום יש בבלארוס כ-25,000 יהודים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2018
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-15 במרץ 2019
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2017 בדו"ח של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות, שפורסם בספטמבר 2018
  5. ^ "Profile: Alexander Lukashenko". BBC News. 2006. בדיקה אחרונה ב-26 במרץ 2006.
  6. ^ Mulvey, Stephen (10 בספטמבר 2001). "Profile: Europe's last dictator?". BBC News (British Broadcasting Corporation). בדיקה אחרונה ב-21 בדצמבר 2007.
אופ"א

איגוד התאחדויות הכדורגל האירופיות (באנגלית Union of European Football Associations, בראשי תיבות UEFA) הוא הגוף המנהל של הכדורגל האירופי. הגוף מייצג את התאחדויות הכדורגל של אירופה, ומארגן 9 תחרויות לנבחרות ו-4 תחרויות למועדונים באירופה, עם שליטה על הפרס הכספי, לוח זמנים וזכויות השידור לתחרויות האלו. הוא אחד משש הקונפדרציות היבשתיות של פיפ"א.

אופ"א היא הגדולה והחזקה ביותר בצד הכספי ובהשפעתה על המשחק העולמי משאר הקונפדרציות. כמעט כל הכדורגלנים הטובים בעולם משחקים בליגות אירופה עקב המשכורות המשולמות ממועדוני הכדורגל העשירים בעולם, בפרט באנגליה, איטליה, ספרד וגרמניה. רבות מהנבחרות החזקות בעולם נמצאות באירופה, ומתוך 32 הנבחרות במונדיאל 2018, 13 הן מאופ"א. בעבר אף היו הנבחרות מאירופה רוב של המשתתפות במונדיאל.

אירוויזיון הילדים 2018

תחרות הזמר אירוויזיון הילדים 2018 הייתה תחרות השירים לילדים ה-16 של ה"אירוויזיון" מטעם איגוד השידור האירופי. מארחת התחרות הייתה בלארוס, זוהי הפעם השנייה בה בלארוס מארחת את התחרות לאחר אירוויזיון הילדים 2010. התחרות התקיימה באולם "מינסק ארנה" שאירח גם את התחרות הקודמת אותה אירחה בלארוס.

בתחרות זכתה זו רוקסנה ונגיאל נציגת פולין וזו הזכייה הראשונה של פולין בתחרות.

אליפות העולם באתלטיקה 1995

אליפות העולם באתלטיקה 1995 הייתה אליפות העולם החמישית באתלטיקה, שנערכה בין 5 באוגוסט ל-13 באוגוסט 1995 באצטדיון אולבי הממוקם בגטבורג שבשוודיה. בתחרות השתתפו 1,804 אתלטים ואתלטיות מ-191 מדינות, ב-44 תחרויות (20 לנשים ו-24 לגברים).

אתלטיקה באולימפיאדת בייג'ינג (2008)

אולימפיאדת בייג'ינג (2008) נערכה בבייג'ינג, סין. תחרויות האתלטיקה נערכו בין ה-15 באוגוסט לבין ה-23 באוגוסט 2008. נערכו 47 תחרויות באתלטיקה במשחקים אלו (23 לנשים ו-24 לגברים), בהשתתפות 2,056 אתלטים (974 נשים ו-1,082 גברים) מ-200 מדינות.

בלארוס באירוויזיון

בלארוס נטלה חלק באירוויזיון כ-15 פעמים החל מהצטרפותה לתחרות ב-2004. בלארוס היא המדינה הסובייטית הפחות-מוצלחת בתחרות כאשר היא מעולם לא ניצחה בתחרות, מעולם לא סיימה את התחרות בתור אחת מחמש המדינות המובילות בגמר והישגה הטוב ביותר בגמר התחרות הוא המקום ה-6.

בלארוסית

בלארוסית היא שפה סלאבית מזרחית מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וככזו היא קרובה לאוקראינית, רותנית (רוסינית), פולנית (בגלל ההשפעת הפולנית בתקופת האיחוד הפולני-ליטאי) ורוסית. הבלארוסית מדוברת בפי כ-6 מיליון בני אדם ברחבי העולם. בהיותה השפה הרשמית של בלארוס, מדוברת הבלארוסית בפי 7,905,000 בני אדם במדינה המהווים 98% מהאוכלוסייה שהם גם דו לשוניים עם הרוסית.

ברסט (בלארוס)

בְּרֶסְט (בעבר נקראה בְּרֶסְט לִיטוֹבְסְק; בלארוסית: Брэст, לעיתים גם Бе́расьце או Бярэ́сьце; רוסית: Брест; יידיש: בְּרִיסְק ובעבר בריסק דליטא; פולנית: Brześć‏ ובעבר Brześć Litewski; ליטאית: Brestas) היא העיר השישית בגודלה בבלארוס ומרכז מחוז ברסט השוכנת בסמוך לגבול עם פולין (ממול לטרספול). בעיר 347,576 תושבים (נכון ל-1 בינואר 2018).

דנייפר

דניֶיפר (רוסית: Днепр; אוקראינית: Дніпро) הוא נהר באורך 2,290 קילומטר, הזורם מרוסיה דרך בלארוס ואוקראינה אל הים השחור.

הומל

הומל (בבלארוסית: Гомель; בהיגוי רוסי: גומל) עיר בדרום מזרח בלארוס, הנמצאת בקרבה יחסית לגבול עם אוקראינה ולכור הגרעיני צ'רנוביל. היא העיר השנייה בגודלה בבלארוס (אחרי עיר הבירה מינסק) ומונה 535,229 תושבים (נכון ל-1 בינואר 2017). העיר שוכנת לצדו של נהר הסוז' והיא העיר הראשית של מחוז גומל.

חבר המדינות

חבר המדינות או בתרגום מדויק חבר המדינות העצמאיות (בראשי תיבות: חמ"ע; ברוסית: Содружество Независимых Государств,‏ СНГ; באנגלית: Commonwealth of Independent States,‏ CIS; לעיתים משתמשים בשם "חבר העמים", אך זוהי טעות) הוא ארגון המאגד 9 מדינות דוברות-רוסית, מתוך 15 מדינות ברית המועצות לשעבר, שהיו כלולות בברית המועצות וזכו לעצמאות ושלטון חופשי לאחר התפרקות השלטון הסובייטי.

בחבר המדינות חברות רוסיה, בלארוס, מולדובה, קירגיזסטן, קזחסטן, אוזבקיסטן, טג'יקיסטן, ארמניה ואזרבייג'ן.

הארגון אינו כולל את המדינות הבלטיות - ליטא, לטביה ואסטוניה, שהעדיפו להיות חברות באיחוד האירופי ולא רצו כל קשר עם רוסיה. גאורגיה הייתה חברה בחבר המדינות ופרשה פורמלית ב-17 באוגוסט 2009. טורקמניסטן היא "חברה נלווית" משנת 2005, ואוקראינה הייתה "חברה בפועל", עד לפרישתה מן הארגון אחרי סיפוח חצי האי קרים על ידי רוסיה ב-2014.

מטה "חבר המדינות" ממוקם במינסק, בירת בלארוס. יושב-ראש חבר המדינות הנוכחי הוא סרגיי לבדב, לשעבר מנהל הסו"ר, שירות הביון הנגדי והחיצוני של רוסיה. המדינות החברות משתפות פעולה בנושאי סחר, ביטחון, לחימה בפשיעה, מדיניות חוץ ורישוי קניין רוחני.

בשנת 2018 הועברה ראשות הארגון לידי טדג'יקיסטן, ובשנת 2019 תחליף אותה טורקמניסטן.

יהדות בלארוס

יהדות בלארוס היא קהילה יהודית במזרח אירופה, המונה 25,000 איש. כקהילה עצמאית היא קיימת מאז 1991, אולם ראשיתה של הקהילה במאה ה-12, ביהודים שהיגרו ממזרח פולין ליישובים הכלולים היום בשטחי מדינת בלארוס.

יחסי בלארוס–ישראל

בין מדינת ישראל ורפובליקת בלארוס מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים מאז שנת 1992. לישראל יש שגרירות במינסק, ולבלארוס יש שגרירות בתל אביב-יפו.

ליטא

רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בצפון אירופה. ליטא גובלת בלטביה, בלארוס, פולין ורוסיה (קלינינגרד). היא ידועה כאחת המדינות הבלטיות, יחד עם אסטוניה ולטביה. בשנת 2004 הצטרפה ליטא לברית נאט"ו ולאיחוד האירופי. ליטא היא המדינה הבלטית הראשונה מבין מדינות ברית המועצות לשעבר, שהפכה למדינה עצמאית ב-11 במרץ 1990 (שנה לפני התפרקות ברית המועצות).

מוהילב

מוהילב או מוהיליוב (בבלארוסית: Магiлёў; ברוסית: Могилёв; ביידיש: מאָלעוו; לעיתים נכתבת בעברית "מוגילב" בשל ההגייה הרוסית של שמה) היא עיר במזרח בלארוס, קרוב לגבול עם רוסיה. מוהילב היא עיר ראשית של מחוז מוהילב. היא העיר השלישית בגודלה בבלארוס ומונה 380,440 תושבים (נכון ל-1 בינואר 2017). העיר שוכנת לצידו של נהר הדנייפר.

מזרח אירופה

מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה. גבולותיו של אזור זה אינם מוגדרים באופן חד-משמעי. יש המגדירים את האזור כאזור המערבי להרי האורל ולהרי הקווקז עד גבולה המערבי של רוסיה, יש המוסיפים את המדינות הצמודות לגבול זה (מדינות שהיו בעבר חלק מברית המועצות ויש הכוללים באזור זה את כל מדינות ברית ורשה. מכיוון שחלק מרוסיה נמצא באסיה, רק חלק ממנה נחשב למזרח אירופי ולא כל שטחה. המזרח אירופאיים הם ברובם המכריע ממוצא אתני משותף- הסלאבים, ובני הדת הנוצרית-אורתודוקסית.

מחוזות בלארוס

מבחינה אדמיניסטרטיבית מחולקת בלארוס לשישה מחוזות (וובלסט, בבלארוסית: Вобласць) ולעיר מינסק. מינסק מהווה גם עיר בירה של מחוז מינסק. כחלוקה משנית, כל מחוז מחולק לאזורים (raioni, ראיוני) כמתואר במחוזות משנה של בלארוס.

חלוקה זו התגבשה בשנת 1960 כאשר בלרוס הייתה חלק מברית המועצות.

מינסק

מינסק (בבלארוסית: Мінск, וגם: Менск, ברוסית: Минск, בפולנית: Mińsk) היא עיר הבירה של בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות. העיר ממוקמת על גדות הסוויסלאץ' והניאמיהה. כבירה הלאומית, למינסק מעמד מיוחד בבלארוס והיא המרכז המנהלי של פרובינציית מינסק ושל מחוז מינסק. בעיר מתגוררים כ-2,002,600 תושבים, ושטחה הכולל הוא כ-305.47 קילומטר רבוע.

האזכור הראשון לעיר הוא מהמאה ה-11, אז עיר בתוך נסיכות פולוצק. ב-1242, הפכה העיר לחלק מהדוכסות הגדולה של ליטא, וב-1499 קיבלה פריבילגיה עירונית. החל מ-1569, הפכה העיר לבירת מחוז מינסק שבאיחוד הפולני ליטאי. העיר סופחה בידי רוסיה ב-1793, כחלק מחלוקת פולין השנייה. מ-1919 עד 1991 שימשה כבירת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית, והחל מ-1991 הפכה לבירת המדינה העצמאית, בלארוס.

מינסק (מחוז)

מחוז מינסק (בבלארוסית: Мінская вобласць, ברוסית: Минская область) הוא אחד מששת מחוזות בלארוס, שוכן במרכז המדינה ומשתרע על פני שטח של 39,912 קמ"ר, שהם 19.4% משטח בלארוס. בשנת 2015 התגוררו במחוז 1,416,100 תושבים, שהם 15.3% מאוכלוסיית המדינה.

בירת המחוז היא העיר מינסק, שהיא גם מחוז בפני עצמו. המחוז גובל בצפונו במחוז ויטבסק, במזרחו במוהילב בדרומו בהומל וברסט ובמערבו בהורדנה.

האגם הגדול בבלארוס; אגם נארוץ' (Нарач), ממוקם בחלקו הצפוני של המחוז. בדרום המחוז שוכנת טירת ניאסוויז' שהוכרזה כאתר מורשת עולמית.

תחום המושב

תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917. שטחים אלה נרכשו לאחר שלוש חלוקות פולין-ליטא והתגוררה בהם אוכלוסייה יהודית גדולה, בניגוד לאזוריה הפנימיים של רוסיה שהיו כמעט ריקים מיהודים. שורת צווים ותקנות אסרה על היהודים המקומיים להגר לתוך רוסיה הישנה והגבילה אותם לשטחי "התחום". במפקד האוכלוסין שעשתה האימפריה הרוסית ב-1897 נמצאו בתחום המושב קרוב ל-4.5 מיליון יהודים, כ־10% מכלל אוכלוסייתו. מתוכם 1,895,815 באוקראינה, כמיליון בבלארוס, 1,267,165 בפולין, כ-400 אלף בליטא, 228,128 במולדובה של היום (בסרביה) ו-37,689 בלטביה (קורלנד). הם חיו ברובם בכפרים ובעיירות ("שטעטלך") בתנאים קשים ובצפיפות מרובה, והתפרנסו בעיקר ממסחר ורוכלות.

אוכלוסייה לפי גילים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 15.91%
גילאי 15 - 24 9.96%
גילאי 25 - 54 44.49%
גילאי 55 - 64 14.42%
גילאי 65 ומעלה 15.22%
מדינות אירופה
אוסטריהאוקראינהאזרבייג'ן 1איטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאנדורהאסטוניהארמניה 2בולגריהבלגיה • בלארוס • בוסניה והרצגובינהגאורגיה 1גרמניהדנמרקהולנדהונגריההממלכה המאוחדתהרפובליקה הצ'כיתותיקןטורקיה 1יווןלוקסמבורגלטביהליטאליכטנשטייןמולדובהמונקומונטנגרומלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסן מרינוסלובניהסלובקיהספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצרפתקזחסטן 1קפריסין 2קרואטיהרומניהרוסיה 1שוודיהשווייץ

חבלי ארץ "לא מוכרים": אבחזיהדרום אוסטיהטרנסניסטריהנגורנו קרבאךקוסובוקטלוניהקפריסין הצפונית 2


שטחים תלויים: אולנדאקרוטירי ודקליה 2איי פארוגיברלטרגגאוזיהגרנזייאן מאייןג'רזיהאי מאןסבאלברדחצי האי קרים


הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2 מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.

אירופה
מדינות חבר המדינות
אוזבקיסטןאוקראינהאזרבייג'ןארמניה • בלארוס • טג'יקיסטןמולדובהרוסיהקזחסטןקירגיזסטן חברות חבר המדינות
מדינות וטריטוריות סלאביות
אוקראינהבוסניה והרצגובינהבולגריה • בלארוס • טרנסניסטריה (בלתי מוכרת) • מונטנגרומקדוניה הצפוניתסלובניהסלובקיהסרביהפוליןצ'כיהקרואטיהרוסיה מפת אירופה הסלאבית
מדינות ברית המועצות לשעבר
רוסיה רוסיה - ארמניה ארמניה - אוקראינה אוקראינה - בלארוס בלארוס - לטביה לטביה - ליטא ליטא - טורקמניסטן טורקמניסטן - גאורגיה גאורגיה - אסטוניה אסטוניה - אזרבייג'ן אזרבייג'ן - קזחסטן קזחסטן - קירגיזסטן קירגיזסטן - מולדובה מולדובה - אוזבקיסטן אוזבקיסטן - טג'יקיסטן טג'יקיסטן מדינות ברית המועצות לשעבר

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.