בית תלמי

בית תלמי[1] היה שושלת מלוכה הלניסטית ששלטה על מצרים. תקופת שלטונם מוכרת בספרות בשם תקופת מצרים התלמיית. השושלת שלטה במצרים במשך כ-300 שנה, מ-323 לפנה"ס עד 30 לפנה"ס.

תלמי הראשון, מייסד השושלת, היה אחד ממצביאיו של אלכסנדר הגדול ומקדוני במוצאו. לאחר מותו של אלכסנדר הגדול בשנת 323 לפנה"ס, הוא מונה לנציב (סטראפ) מצרים, ובשנת 305 לפנה"ס הכריז על עצמו כמלך מצרים ונטל את השם "סוֹטֵר" (מילולית, מושיע). המלכה האחרונה לבית תלמי הייתה קלאופטרה השביעית, שנודעה כמאהבתו של יוליוס קיסר ומאוחר יותר גם של מרקוס אנטוניוס. קלאופטרה הצליחה לשמור על עצמאותה של מצרים, אך התאבדה לאחר תבוסתו של אנטוניוס בקרב אקטיום (31 לפנה"ס) וניצחונו של אוגוסטוס. לאחר מותה הסתיים שלטונו של בית תלמי, ומצרים הפכה לפרובינקיה רומית.

חלק מבנות המשפחה נישאו למלכים מבית סלאוקוס, שושלת מלוכה הלניסטית נוספת ששלטה בסוריה והפכו לחלק מבית מלוכה זה. בנים נוספים מבני המשפחה שלטו בקפריסין ובקירינה.

זיהויים של בני תלמי השונים על פי מספר הוא המצאה מודרנית שנועדה להקל על ההבחנה בין בני המלוכה השונים של שושלת זאת, שבחרו במספר שמות קבועים כמו תלמי, קלאופטרה, ברניקי וארסינואי. במקורות היוונים העתיקים הבחינו בין התלמיים השונים תוך שימוש בכינוי שניתן להם. המספור בטבלה זו הוא על פי המקובל כעת.[2]

בית תלמי
שם המלך כינוי תקופת חיים
(לפנה"ס)
שנות שלטון
(לפנה"ס)
הערות
תלמי הראשון סוטר 367 - 283 323 - 283 מייסד השושלת. אשתו הייתה ברניקי הראשונה
תלמי השני פילדלפוס 309 - 246 284 - 246 החל את שלטונו בשיתוף עם אביו. חיזק את השליטה של השושלת במצרים. אשתו הראשונה הייתה ארסינואי הראשונה. לאחר מכן נישא לאחותו ארסינואי השנייה
תלמי השלישי אורגטס 284 - 221 246 - 222 אשתו הייתה ברניקי השנייה
תלמי הרביעי פילופטור 244 - 204 222 - 204 בתקופתו החלה השקיעה של בית תלמי
הדף את התקפתו של אנטיוכוס הגדול. נישא לאחותו ארסינואי השלישית
תלמי החמישי אפיפנס 210 - 181 204 - 181
קלאופטרה הראשונה אפיפנס 204 - 176 180 - 176 הייתה העוצרת של בנה תלמי השישי, ולמעשה שלטה עד מותה
תלמי השישי פילומטור 191 - 145 180 - 164
163 - 145
בין השנים 164–170 מלך עם אחותו ואשתו קלאופטרה השנייה, ועם אחיו תלמי השמיני. הודח בשנת 164 על ידי תלמי השמיני וחזר לשלטון כעבור שנה.
תלמי השביעי נאוס פילופטור שלט פרק זמן קצר בשנת 145.
תלמי השמיני אורגטס השני 182 - 116 170 - 163
145 - 131
127 - 116
בהתחלה שלט עם תלמי השישי, הוגלה על ידי קלאופטרה השנייה בין 131 - 127.
קלאופטרה השנייה פילומטורה סוטרה 185 - 116 131 - 127 הייתה באופוזיציה לתלמי השמיני.
קלאופטרה השלישית פילומטור סוטרה
דיקאיוסין ניקפורוס
161 - 101 116 -101 בהתחלה שלטה במשותף עם תלמי התשיעי 116 - 107, ולאחר מכן עם תלמי העשירי 107 - 101.
תלמי התשיעי פילומטור סוטר השני 140 - 81 116 - 110
109- 107
88 - 81
בתקופת שלטונו הראשונה שלט עם קלאופטרה השלישית ובשנה הראשונה גם עם אשתו קלאופטרה הרביעית.
תלמי העשירי אלכסנדר הראשון 140 - 87 110 - 109
107 - 88
ברניקי השלישית פילופטור 120 - 80 81 - 80 לפעמים קוראים לה קלאופטרה ברניקי.
תלמי האחד עשר אלכסנדר השני 80 שלט תקופה קצרה מאד.
תלמי השנים עשר נאוס דיוניסוס, אאולטס 117 - 51 80 - 58
55 - 51
אשתו הייתה קלאופטרה החמישית
בהתחלה ברניקי הרביעית[3] עם קלאופטרה החמישית או השישית ובהמשך ברניקי הרביעית, כנראה, עם בעלה ארכלאוס 58 - 55 ידוע על שתי בנותיו של תלמי ה-12 ששלטו בתקופה זו,[4] אך מתוכן רק ברניקי הרביעית היא שליטה ודאית. ייתכן ששלטה עם אחותה קלאופטרה השישית; יחד עם זאת, יש אפשרות שקלאופטרה השישית וקלאופטרה החמישית (אשתו של תלמי השנים עשר) הן אותה אישה ולמעשה מדובר באשתו של תלמי ולא בבתו.[5] כך שייתכן ששלטה ביחד עם אמה, ולא עם אחותה. כמו כן, אין ודאות לגבי ארכלאוס[6] אם כי סביר להניח שכן שלט ביחד איתה.
קלאופטרה השביעית תיאה פילופטור 70 - 30 51 - 30 בתחילה שלטה יחד עם אחיה, תחילה עם תלמי השלושה עשר ולאחר מכן עם תלמי הארבעה עשר. הייתה המאהבת של יוליוס קיסר ומרקוס אנטוניוס.
כשאומרים "קלאופטרה" מתכוונים לקלאופטרה זו.
תלמי השלושה עשר תאוס פילופטור 61/62 - 47 51 - 47 שלט עם אחותו קלאופטרה השביעית
תלמי הארבעה עשר 60/59 - 44 47 - 44 שלט עם אחותו קלאופטרה השביעית
תלמי החמישה עשר קיסריון, פילופטור פילומטור 47 - 30 44 - 30 בנה של קלאופטרה השביעית מיוליוס קיסר ששלט במשותף עם אמו.
Ptolemy I Soter Louvre Ma849
תלמי הראשון מייסד השושלת

חלק מבני המשפחה הנוספים

עץ משפחה

ברניקי הראשונה
 
תלמי הראשון, סוטר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ארסינואי הראשונה
 
תלמי השני, פילדלפוס
 
ארסינואי השנייה
 
ליסימכוס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תלמי השלישי, אורגטס
 
ברניקי השנייה
 
תלמי הבן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תלמי הרביעי, פילופטור
 
ארסינואי השלישית
 
אנטיוכוס השלישי
 
 
 
 
 
 
 
תלמי החמישי, אפיפנס
 
 
 
קלאופטרה הראשונה, אפיפנס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תלמי השישי, פילומטור
 
קלאופטרה השנייה, פילומטורה סוטרה
 
תלמי השמיני, אורגטס השני
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קלאופטרה השלישית, פילומטור סוטרה
 
תלמי השביעי, נאוס פילופטור
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תלמי העשירי, אלכסנדר הראשון
 
קלאופטרה סלנה
 
‏‏תלמי התשיעי, פילומטור סוטר השני
 
קלאופטרה הרביעית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תלמי האחד עשר, אלכסנדר השני
 
ברניקי השלישית, פילופטור
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קלאופטרה החמישית[7]
 
 
 
 
תלמי השנים עשר, נאוס דיוניסוס[8]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תלמי הארבעה עשר
 
קלאופטרה השביעית, תיאה פילופטור
 
תלמי השלושה עשר, תאוס פילופטור
 
קלאופטרה השישית[7]
 
ברניקי הרביעית
 
ארסינואי הרביעית
 
 
 
 
 
 
מרקוס אנטוניוס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוליוס קיסר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תלמי פילדלפוס
 
קלאופטרה סלנה השנייה
 
אלכסנדר הליוס
 
תלמי החמישה עשר, קיסריון

הערות שוליים

  1. ^ המלכים לבית תלמי מכונים לעיתים גם לאָגִידִים, על שם לאגוס, אביו של תלמי הראשון.
  2. ^ במאה ה-19 היו ויכוחים בין החוקרים מיהם התלמיים שיש לייחס להם שלטון, ולכן לעיתים הספרור של במקורות במאה ה-19 הוא קצת שונה.
  3. ^ מגלות לקוממיות: מגלות בבל עד ירידת בית חשמונאי, יחידות 11–12, כרך 6 אוריאל רפפורט, עם' 15
  4. ^ דוד גולן, תולדות העולם ההלניסטי, הוצאת מגנס, תשמ"ז, עמ' 775
  5. ^ ראו את עץ משפחת התלמיים עם תהיות לגבי קלאופטרה השישית והחמישית במקום זה וכלל רק שלוש בנות ולא ארבע: (Sheila L. Ager, Familiarity Breeds: Incest and the Ptolemaic Dynasty, The Journal of Hellenic Studies, Vol. 125 (2005), p. 4).
  6. ^ http://www.tyndalehouse.com/egypt/ptolemies/berenice_iv.htm
  7. ^ 7.0 7.1 ייתכן שמדובר באותה אישה
  8. ^ אימו היתה, כנראה, פילגשו של תלמי התשיעי
היסטוריה של מצרים העתיקה

ההיסטוריה של מצרים העתיקה מתחילה באלף הרביעי לפנה"ס ומסתיימת עם נפילתה של הממלכה והפיכתה לפרובינקיה רומית לאחר מותה של המלכה קלאופטרה בשנת 30 לפנה"ס.

הממלכה הסלאוקית

הממלכה הסלאוקית הייתה מדינה הלניסטית שנוסדה בשנת 312 לפנה"ס על ידי סלאוקוס הראשון ונשלטה על ידי בית סלאוקוס, שבשיא כוחה חלשה על מסופוטמיה, אסיה הקטנה, סוריה, ארץ ישראל, והמישור האיראני עד נהר האינדוס, ולזמן קצר אף בתראקיה. הייתה זו המדינה הגדולה ביותר בשטחה בעולם ההלניסטי.

הממלכה נוצרה במהלך מלחמות הדיאדוכים, שקרעו לגזרים את האימפריה שכבש אלכסנדר מוקדון.

במהלך המאה ה-3 וה-2 לפנה"ס, ניהלה מלחמות רבות נגד הממלכות ההלניסטית האחרות ובייחוד נגד מצרים התלמיית.

המלכים האחרונים לבית סלאוקוס, פיליפוס השני וסלאוקוס השביעי, שמרו על כיסאם עד שנות ה-60 של המאה הראשונה לפנה"ס; אך הממלכה הסלאוקית איבדה למעשה את רוב כוחה ושטחה קודם לכן, זאת בעקבות עלייתה של האימפריה הפרתית במזרח הממלכה, כיבושי בית תלמי בדרומה של הממלכה, מלחמות אזרחים וירושה רבות, והתפשטותה של רומא למזרח החל מ-192 לפנה"ס, ועד הדחת אנטיוכוס ה-13, אחרון השליטים משושלת סלאוקוס, בידי פומפיוס בשנת 64 לפנה"ס.

במהלך שלטונה של הממלכה הסלאוקית על ארץ ישראל, פרץ בארץ ישראל מרד החשמונאים, שבעקבותיו הצליחו היהודים להשיג עצמאות מדינית ראשונה מאז חורבן בית ראשון.

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל החלה עם כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס מממלכת פרס, והסתיימה בשנת 63 לפנה"ס, עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הרפובליקה הרומית. לאחר מותו של אלכסנדר מוקדון ב-323 לפנה"ס החלו מאבקי כוח על השליטה בארץ ישראל בין יורשיו השונים, והחלה מלחמת הדיאדוכים, ובהמשך נשלטה ארץ ישראל החל מ־301 לפנה"ס בידי השלטון ההלניסטי של בית תלמי, ומשנת 200 לפנה"ס בידי השלטון ההלניסטי של בית סלאוקוס. מרד החשמונאים, שפרץ ב-167 לפנה"ס, והיחלשות הממלכה הסלאוקית הביאו להקמת ממלכת החשמונאים העצמאית. בשנת 63 לפנה"ס כבש המצביא הרומי פומפיוס את ירושלים, ובשנת 37 לפנה"ס החלה התקופה הרומית בארץ ישראל והסתיימה התקופה ההלניסטית.

כיבוש ארץ ישראל על ידי אלכסנדר מוקדון הביא לא רק לחילופי שלטון אלא גם לשינוי תרבותי באזור, והתרבות ההלניסטית החלה להשתרש בארץ ישראל. בשלביה המוקדמים הורגשה השפעת התרבות ההלניסטית באזורים העירוניים ובעיקר בעיר ירושלים. דווקא עם יסוד הממלכה החשמונאית הואץ תהליך ההתייוונות וחדירת המנהגים ההלניסטיים לחיי התושבים היהודים בארץ ישראל.

אף שהשלטון ההלניסטי הסתיים עם כינונה של ממלכת החשמונאים, נהוג לכלול את תקופת החשמונאים בתקופה זו בשל השפעת התרבות ההלניסטית על הארץ ועל שליטיה היהודים, בעיקר בתקופות המאוחרות יותר.

ח'נום

ח'נום הוא אל הבריאה במיתולוגיה המצרית. מהאלים הראשונים במיתולוגיה המצרית. במקור היה האל של מוצא הנילוס. הוא יצר את בני האדם מהבוץ של הנילוס על אובניים של קדר ולכן נקרא האל הבורא. הוא מתואר כאיש בעל ראש איל.

מקדשו של ח'נום באיסנא הוא אחד המקדשים האחרונים שנבנו במצרים העתיקה והוא נוצר בתקופת בית תלמי במאה ה-2 לפנה"ס. לאורך השנים נוספו עוד חלקים למבנה, במיוחד בתקופת קיסרי רומא קלאודיוס (המאה הראשונה לספירה) ומרקוס אורליוס (המאה השנייה). המקדש הוקדש גם לניית, הקא, סאטט ומנחיט. כיום המקדש נמצא 9 מטרים מתחת לעיר המודרנית.

מרכז הפולחן לאל ח'נום היה באי יב (קרוב לאסואן של היום). מהאי הוא שלט על מערות, שמתוכן נבע ה"חעפי", שסימל את הצפת הנילוס.

פרעוני מצרים

ערך זה כולל רשימה של פרעוני מצרים העתיקה, החל מהתקופה השושלתית הקדומה, בשנת 3000 לפנה"ס לערך וכלה בקיצו של בית תלמי, כאשר הפכה מצרים לפרובינציה רומית תחת שלטונו של אוגוסטוס קיסר בשנת 30. עקב הערפל ההיסטורי ששורר בחלק מהתקופות והבעיה שזוהתה בקביעת הכרונולוגיה המצרית והכרונולוגיה של המזרח הקרוב העתיק ייתכנו כפילויות ואי דיוקים בתאריכים הנקובים כאן. בעיקרון התיארוך בטבלאות נעשה לפי הכרונולוגיה הגבוהה.

צפון אפריקה

צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.

קיסריון

תלמי החמישה עשר פילופטור פילומטור קיסר (23 ביוני 47 לפנה"ס - אוגוסט 30 לפנה"ס) המכונה קיסריון ("קיסר הקטן") היה בנם של קלאופטרה השביעית ויוליוס קיסר ויחד עם אמו המלך האחרון של מצרים התלמיית.

קלאופטרה

קלאופטרה השביעית (תאה פילופטור, שמשמעותו "האלה אוהבת אביה"; ביוונית: Κλεοπάτρα Φιλοπάτωρ‏; 70 או 69 לפנה"ס - 12 באוגוסט 30 לפנה"ס) הייתה מלכת מצרים העתיקה, האחרונה בשושלת תלמי המוקדונית ששלטה במצרים התלמיית במשך קרוב ל-300 שנים. היא הייתה מאהבת של יוליוס קיסר, ובת זוג ומאהבת של מרקוס אנטוניוס. מעשיה ושאיפותיה השפיעו על המהלכים הפוליטיים והצבאיים בימיה האחרונים של הרפובליקה הרומית. היא ניסתה נואשות להציל ולשמר ממלכה שנמצאה בשלבי גסיסה. עם מותה תמה התקופה ההלניסטית. דמותה המשיכה להלהיב את דמיונם של משוררים, ציירים, מחזאים, סופרים, יוצרי סרטים ואמנים נוספים במשך מאות שנים, והיא ממשיכה להלהיב אותם גם בימינו.

תלמי החמישי

תלמי החמישי אפיפנס (210 לפנה"ס - 181 לפנה"ס), מלך מצרים התלמיית, מבני שושלת תלמי.

תלמי העשירי

תלמי העשירי המכונה גם תלמי אלכסנדר (ביוונית: Πτολεμαῖος Ἀλέξανδρος - "פטולומיוס אלכסנדרוס"; 140 לפנה"ס לערך - 88 לפנה"ס) היה שליט מצרים העתיקה בתקופה ההלניסטית במשך שתי תקופות - בין השנים 110 לפנה"ס - 109 לפנה"ס, ובין השנים 107 לפנה"ס ועד שנת 88 לפנה"ס.

תלמי הראשון

תלמי הראשון (סוטר, ביוונית עתיקה: Πτολεμαῖος Σωτήρ), דיאדוך, מלך מצרים התלמיית, מייסד שושלת תלמי. חי בשנים 367 לפנה"ס עד 283 לפנה"ס.

היה אחד ממצביאיו של אלכסנדר הגדול. כאשר כבש אלכסנדר הגדול את מצרים ב-332 לפנה"ס, הוא הקים עיר חדשה, קרא לה אלכסנדריה, ומינה את תלמי לסטראפ (נציב) מצרים.

תלמי הרביעי

תלמי הרביעי "פֿילוֹפָּטוֹר" (ביוונית: Πτολεμαῖος Φιλοπάτωρ; נולד ב-244 או 245 לפנה"ס, מת ב-205 או 204 לפנה"ס) היה מלך מצרים מבית תלמי, בנם הבכור של תלמי השלישי "אֵאוּאֵרְגֵטֶס" וברניקי השנייה.

הוא נולד בעיר אלכסנדריה, והתחנך אצל ארטוסתנס, מגדולי המלומדים של התקופה ההלניסטית. תלמי עלה לשלטון בשנת 222 או 221 לפנה"ס, בגיל 20 או 22. בשנת 220 נשׂא תלמי לאשה את אחותו ארסינואי השלישית, ממנה נולד לו יורשו תלמי החמישי.בימיו התנהלה המלחמה הסורית הרביעית, במהלכה השתלט אנטיוכוס השלישי על קוילה-סוריה לזמן קצר, אך גורש ממנה לבסוף. במהלך מערכה זו נעשׂה שימוש לראשונה בחילות מצריים במסגרת הצבא התלמי. עליית חשיבות האוכלוסייה המצרית באה לידי ביטוי בשנת 206, במרד שפרץ סביב העיר תבאי בדרום. שנתיים לאחר מכן נרצח תלמי בידי שׂר החצר סוסיביוס. שמועת הרצח שלו נשמרה בסוד במשך מספר חודשים.

תלמי השביעי

תלמי השביעי נאוס פילופטור (ביוונית: Πτολεμαῖος Νέος Φιλοπάτωρ;‏ 162 - 145 לפנה"ס) היה מלך מצרי מבית תלמי אשר שלטונו שנוי במחלוקת, וייתכן שלא מלך בכלל, ורק לאחר מותו כובד בכבוד המלוכה.

תלמי השישי

תלמי השישי (יוונית: Πτολεμαῖος Φιλομήτωρ, בתעתיק עברי: פטולמאוס פילומטור שמשמעותו פטולמאוס אוהב אמו; 145-186 לפנה"ס) מלך במצרים התלמיית והיה המלך השישי מבית תלמי. מלך בין השנים 164-180 ו-163–145 לפנה"ס. היה בנו של תלמי החמישי.

תלמי השישי עלה למלוכה בגיל 6. בצעירותו שלט ביחד עם אמו קלאופטרה הראשונה שהייתה אחותו של אנטיוכוס הרביעי. הם שלטו יחדיו עד פטירתה בשנת 176 לפנה"ס. בשנת 175 לפנה"ס לערך, נשא לאישה את אחותו קלאופטרה השנייה ומלך יחד אתה. בהמשך הצטרף אחיו הצעיר שהפך ברבות הימים למלך תלמי השמיני.

תלמי השלישי

תָּלְמַי הַשְּׁלִישִׁי "גומל החסד" או "המיטיב" (אֵאוּאֵרְגֵטֶס = Εὐεργέτης, ‏ 285 - 222 לפנה"ס) היה בנו של תלמי השני וארסינואי הראשונה והיה ויורשו. הוא נולד ב-285 לפנה"ס בקירוב וירש את אביו ב-246 לפנה"ס.

ראשית מלכותו עברה עליו בסערת מלחמה. הוא התעמת עם המלך הסלאוקי סלאוקוס השני במלחמה שנקראה המלחמה הסורית השלישית (246 - 241 לפנה"ס) והשתלט לזמן קצר על רוב שטחי סוריה ועיראק של ימינו. תלמי השלישי המשיך במסורת של אביו ותמך במלומדים, סופרים ואנשי מדע. פעולותיו הצבאיות גרמו לו להוצאות כספיות כבדות שהביאו להתמרמרות ומרי שהיה עליו לטפל בהם. הוא מת בשנת 222 לפנה"ס.

תלמי השמיני

תלמי השמיני ("אֵאוּאֵרְגֵטֶס" שמשמעותו "גומל החסד" או "המיטיב", ביוונית: Πτολεμαῖος Εὐεργέτης; משנת 182 לפנה"ס לערך - 26 ביוני 116 לפנה"ס) היה מלך במצרים התלמיית, המלך השמיני מבית תלמי. מלך בין השנים 170–163 ובין 145–131 ובין 116-127 לפנה"ס. היה בנו של תלמי החמישי וקלאופטרה הראשונה. היה ידוע בשל השמנת היתר שלו בכינויו "פיסקון" ("Physcon" או "Phúskōn"), כלומר נקניק או כרס.

תלמי השני

תלמי השני פילדלפוס (ביוונית: Πτολεμαῖος Φιλάδελφος;‏ 309 לפנה"ס - 246 לפנה"ס) היה בנו של מייסד השושלת התלמיית, תלמי הראשון סוטר וברניקי בת מאגאס (ברניקי הראשונה). היה מלך מצרים התלמיית משנת 283 לפנה"ס עד 246 לפנה"ס. נתפס כאחד מחשובי המלכים של השושלת התלמיית. תחת שלטונו התבססו הספרייה והמוזיאון המפורסמים של אלכסנדריה. על פי המסורת היהודית (כפי שמוצג באיגרת אריסטיאס) תלמי השני הוא פטרונו של תרגום השבעים.

לאחר מותו, צורף לשמו הכינוי "פילדלפוס" (אוהב-אחותו) כאות על כך שארסינואי השנייה, אשתו השנייה, הייתה אחותו הן מאביו והן מאמו.

נודע כמלומד ובעל תאווה עצומה למילה הכתובה, אך גם בנטייתו לרדוף אחרי נשים רבות, ובעושרו שעלה על אוצרותיו של כל מלך בן תקופתו ואף הוקבל לזה של המלך שלמה המלך. בשונה מאביו, שהיה לוחם ומצביא דגול בצבאו של אלכסנדר הגדול, היה תלמי השני פילדלפוס נהנתן שנמנע מלצאת לקרב יחד עם חייליו ומפקדיו.

ניהל מדיניות כלכלית המבוססת על טכנולוגיה חקלאית, שביססה תשתית למדיניות חוץ תוקפנית לשם הרחבת ממלכתו והגנה על מצרים. ביסס את פולחן אלכסנדר הגדול והרחיבו לעצמו, למשפחתו, ולכל שושלתו.

במהלך כהונתו ניהל תלמי פילדלפוס מספר מלחמות ובהן המלחמה הסורית הראשונה והמלחמה הכרמונידית, בהן התבטאה מדיניות החוץ התלמיית הייחודית. לעומת זאת, במלחמה הסורית השנייה, הודגשה דווקא חולשתה של מצרים תחת תלמי.[דרושה הבהרה]

תלמי השנים עשר

תלמי השנים עשר (שמו המלא תלמי נאוס דיוניסוס תאוס פילופטור תאוס פילדלפוס, ביוונית: Πτολεμαῖος Νέος Διόνυσος Θεός Φιλοπάτωρ Θεός Φιλάδελφος; משנת 117 לפנה"ס - 51 לפנה"ס) היה מלך מצרים בין השנים 80–58 לפנה"ס ותקופה נוספת בין השנים 51-55 לפנה"ס. היה ידוע בכינויו אָאוּלֶטֶס שפירושו חלילן. השם ניתן לו כי אהב לנגן בכלי זה. הוא היה המלך התלמיי הראשון שהוסיף את השם "אלהים" בשמו. השאלה לגבי הליגיטימיות של מעמדו כמלך הפכה אותו לתלוי בתמיכת הרפובליקה הרומית. בעקבות כך הפכה מצרים בתקופתו למדינה גרורה שלה.

תלמי התשיעי

תלמי התשיעי המכונה תלמי סוטר או תלמי סוטר לתירוס (ביוונית: Πτολεμαῖος Σωτήρ Λάθυρος;‏ 142 לפנה"ס לערך - דצמבר 81 לפנה"ס לערך) היה שליט מצרים העתיקה בתקופה ההלניסטית. תלמי התשיעי היה מלך מצרים במשך שלוש תקופות -

116 לפנה"ס - 110 לפנה"ס;

109 לפנה"ס - 107 לפנה"ס;

88 לפנה"ס - 81 לפנה"ס.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.