בית ספר יסודי

בית ספר יסודי במדינת ישראל הוא המוסד החינוכי השני, לאחר גן חובה, בו לומדים ילדים במסגרת חוק לימוד חובה.

בשנים הראשונות למדינה היה בית הספר היסודי בן שמונה כיתות – מכיתה א' עד כיתה ח' (וכונה "בית ספר עממי"), ואחריו בא בית הספר התיכון הארבע-שנתי, מכיתה ט' ועד י"ב. כיום, במרבית מוסדות מערכת החינוך, בית הספר היסודי הוא שש-שנתי (כיתות א'-ו'), ולאחריו חטיבת ביניים תלת-שנתית (ז' עד ט'), ולבסוף בית ספר תיכון תלת-שנתי (י' עד י"ב).

בכמה בתי ספר בארץ מאורגן החינוך ההתחלתי במסגרת של חטיבה צעירה, הכוללת גן חובה, כיתה א' וכיתה ב'.

בשנת הלימודים תשע"ג רשומים בחינוך היסודי בארץ 942,057 תלמידים[1] – שינוי של 2.09% משנת תשע"ב.

Ny3
בית הספר היסודי "איילון" בתל אביב
PikiWiki Israel 12939 Education in Israel
כיתה בבית הספר היסודי של גבעת עדה
(2011 Education for All Global Monitoring Report) - School children in Florida (Valle), in Colombia
תלמידה בבית ספר יסודי
Dunya1
תלמידים בכיתה של בית ספר יסודי

זרמים בחינוך היסודי

לפני קום המדינה היו במערכת החינוך שלושה זרמים, מפלגתיים באופיים: הזרם "הכללי", זרם "המזרחי" (הדתי) ו"זרם העובדים" של מפלגת העבודה. לאחר קום המדינה המשיכו זרמים אלה להתקיים, וב-1949 נוסף להם הזרם של אגודת-ישראל. משנת 1953, עם חקיקת חוק החינוך הממלכתי, אוחדו שני הזרמים החילוניים, "הכללי" ו"זרם העובדים" לחינוך הממלכתי, ואילו הזרם הדתי נותר עצמאי ונקרא "חינוך ממלכתי דתי". בתי הספר של החרדים ושל אגודת ישראל נותרו מחוץ למסגרת הממלכתית.

מוכנות לבית הספר היסודי

כדי לעמוד בציפיות של החינוך המוקדם, על הילדים להפגין רמה נאותה של עוררות רגשית ומוטיבציונית, אשר תסייע ולא תפריע ליישום של תפקודים ניהוליים הנדרשים לצורך ביצוע של מטלות לימודיות[2].

לצורך כך, תהליך המוכנות מתחיל כבר בגן הילדים, עוד לפני הכניסה לבית הספר. אחת הדרכים לתרגל את הקואורדינציה ותיאום עין-יד שעליהן מתבססת הכתיבה היא שימוש בספרי צביעה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ באתר משרד החינוך
  2. ^ Calkins, Susan D. (Ed); Bell, Martha Ann (Ed), (2010). Child development at the intersection of emotion and cognition. Human brain development. Washington, DC, US: American Psychological Association.
בית החינוך ע"ש א"ד גורדון

בית החינוך לילדי עובדים בצפון ת"א ע"ש אהרן דוד גורדון ובקיצור א.ד. גורדון הוא בית ספר יסודי וחטיבת ביניים שנוסד ב-1931 בתל אביב. בשנת 2009 למדו בבית הספר כ-640 תלמידים.

בית החינוך הוא מוסד חינוכי בעל מאפיינים ייחודיים, מורשת "זרם העובדים" של ההסתדרות הכללית. לאחר ביטול הזרמים בחינוך, ב-1953, ניתן לו אישור לפעול כמוסד ניסויי ייחודי עם דגשים משלו. בניגוד לרוב בתי הספר היסודיים, שהפכו, מאז הרפורמה בחינוך בשנות ה-70, לבתי ספר לכיתות א' עד ו', בבית החינוך נכללות עד היום כיתות א' עד ט'.

בית הספר לאמנויות תל אביב

קמפוס אריסון לאמנויות תל אביב הוא בית ספר יסודי וחטיבת ביניים בתל אביב-יפו המתמקד בתחומי האמנות כחלק מהלימודים בבית הספר.

גבעת מרדכי

גבעת מרדכי היא שכונה בדרום מערב העיר ירושלים. השכונה גובלת בשכונות בית וגן, פת, ניות, גבעת רם, ובעמק הצבאים.

הר אדר

הַר אֲדָר היא התנחלות במעמד של מועצה מקומית בהרי יהודה. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1995. ממזרח להר אדר נמצא הכפר בית סוריק, מצפון מזרח בידו ומצפון מערב הכפר קטנה. הגישה היחידה ליישוב היא מכיוון דרום מערב.

ביישוב פועלים בית ספר יסודי, אשכול גני ילדים, מתנ"ס וספרייה. יש בו בית כנסת ומקווה טהרה, מועדונים לנוער ולמבוגרים, מגרש ספורט רב-תכליתי, סקייטפארק ואמפיתיאטרון המכיל 730 מקומות ישיבה.

הר שכניה

הר שְׁכַנְיָה הוא הר במערב בגליל התחתון. שיא גובהו הוא 456 מטרים מעל פני הים ביישוב קורנית. ההר נמצא בחלקו המערבי של רכס הרי יטבת - רכס שאורכו כ-14 ק"מ החוצה את הגליל התחתון. על ההר שוכנים היישובים מנוף, שכניה וקורנית, שבתחום המועצה האזורית משגב (גוש שגב). כמו כן, על ההר נמצא בית ספר יסודי לישובי האזור השייכים למועצה האזורית משגב אשר בו לומדים מעל 500 תלמידים.

חטיבת ביניים

חטיבת ביניים (באנגלית: Middle School) הוא שלב במערכת חינוך פורמלי הקיים במדינות מסוימות, בין בית ספר יסודי לבין בית ספר תיכון. המאפיינים, הסיווג והרגולציה של חטיבות ביניים, וכן טווח הגילאים אליו היא מיועדת, משתנים בין מדינות שונות.

במדינות בהן יש חטיבת ביניים או דבר מקביל לכך, טווח הכיתות של חטיבת הביניים מתחיל בדרך כלל בכיתה ה, ו או ז, ומסתיים בכיתה ז, ח או ט. בהתאם, טווחי הגילאים הם מגיל 11, 12 או 13, ועד גיל 14, 15 או 16.

יהדות טורקיה

יהדות טורקיה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באזור הבלקן ובאזור המזרח התיכון, שני אזורים שטורקיה מהווה חלק מהם. כבר בימי הבית השני התיישבו יהודים באסיה הקטנה ויש על כך עדויות היסטוריות. שרידי בית כנסת מהמאה ה-4 לפנה"ס נמצאו בעיר סרדיס, בירתה של ממלכת לידיה הקדומה. שמה של סרדיס היה "Sfard", אולי "ספרד" המוזכרת בספר עובדיה שנאמר: "וְגָלֻת הַחֵל-הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-כְּנַעֲנִים, עַד צָרְפַת, וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם, אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ, אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב. בתקופה הביזנטית הייתה באסיה הקטנה ובארצות הבלקן קהילה יהודית רומניוטים אשר הגיע מארץ ישראל.

האימפריה העות'מאנית הזמינה את היהודים שגורשו מספרד ומפורטוגל. רובם היגרו לארצות אגן הים התיכון, ממרוקו ועד לטורקיה, לארץ ישראל, לדרום מערב צרפת וליבשת אמריקה. במשך 300 שנה הם היו גורם דומיננטי ומכריע בחיי המסחר, התרבות והרפואה של המדינה. חמש ערים באימפריה: איסטנבול, אדירנה, איזמיר, צפת - בארץ ישראל וסלוניקי - ביוון, היו למרכזה של יהדות ספרד. בשנת 1900 מנתה יהדות טורקיה 300,000 נפש, אשר מאז היגרו ברובם ממנה אל שאר העולם. כיום קיימים במדינה 23 בתי כנסת, מהם 16 באיסטנבול. לקהילה היהודית באיסטנבול בית ספר יסודי ועל יסודי ובאיזמיר - בית ספר יסודי.בין משפחות יהודי טורקיה ניתן למצוא את משפחות פיצ'ו, גמליאל, בכר, אברבנאל, מורדו, בן בשט (בן בסט), ביצ'צ'ו, בן ששון, קונפי, קרקו, ועוד. רוב יהדות טורקיה היגרה מהמדינה - רובם עלו לארץ ישראל במחצית השנייה של המאה ה-20 וחלקם היגרו למדינות אירופה וצפון אמריקה.

אליהו בירנבוים, ראש מכון שטראוס עמיאל להכשרת רבנים לקהילות יהודיות בתפוצות, מדווח בשבועון מקור ראשון בספטמבר 2008 כי: "היהודים במדינה הטורקית, המוסלמית-חילונית" חוששים לביטחונם. דרישות ביטחון גבוהות בכניסה לבתי כנסת, משרדי הרבנות ובניני הקהילה - תופעה שהחמירה לאחר שני הפיגועים בבית הכנסת "נוה שלום" שבאיסטנבול. מחשש לביטחונם, אין יהודי טורקיה נוהגים לשוחח בשפתם הלאדינו, ורק זקני הקהילה עדיין שומרים על השפה.

נכון ל-2016, יש ברפובליקה הטורקית כ-18 אלף יהודים, המהווים פחות מ-0.1% מאוכלוסיית טורקיה.

יהדות שוודיה

יהדות שוודיה היא הגדולה מבין ארבע הקהילות היהודיות בסקנדינביה. רובה היום מורכב מצאצאיהם של ניצולי שואה, אולם שורשי הקהילה עתיקים מעט יותר. זרמי היהדות שבה מאוחדים במסגרת "קהילה מאוחדת", בראשות הנשיא ארון וורסטאנדיג (Aron Verständig). נישואי תערובת, בין יהודים ללא-יהודים, מתרחשים בשיעור גבוה במיוחד ונובעים מהאופי החילוני של המדינה. הקהילה היהודית בשוודיה מונה כשמונה עשר אלף נפש, כאשר מחציתה מתגוררת בעיר הבירה סטוקהולם - בה מצויים שלושה בתי כנסת, הגדול שבהם בית הכנסת הגדול של סטוקהולם, בית ספר יסודי ותיכון, מוזיאון יהודי ותנועת נוער פעילה, בני עקיבא.

מלבד הקהילה בסטוקהולם, קהילות יהודיות משמעותיות חיות בערים מאלמה וגטבורג, וקהילות קטנות יותר מתקיימות בבורוס ובאופסלה. במאלמה יש בית כנסת אורתודוקסי וקהילה פעילה שלה גן ילדים.

ילדות

יַלְדוּת היא תקופה במהלך חייו של האדם. על פי המקובל היא מתחילה בסביבות גיל 3 ומסתיימת בסביבות גיל 12. תקופת הילדות חלה לאחר תקופת הינקות ולפני גיל ההתבגרות. התפתחות גוף האדם בתקופת הילדות מואצת בכל התחומים - הפיזיולוגי, הקוגניטיבי, הנפש וכו'. המשחק נפוץ מאוד בגילאים אלו.

זכר אנושי בתקופת הילדות מכונה "ילד" ואילו נקבה אנושית בתקופה זו מכונה "ילדה". לעיתים מנעשה שימוש במונחים "בן" ו"בת" כמילים נרדפות לכינויים אלו, אך הם גם משמשים לתיאור יחס שארות שאינם תלויים בגיל או בתקופת החיים של אותו האדם.

מועצה אזורית מגידו

מועצה אזורית מגידו היא מועצה אזורית באזור רמות מנשה. שטח השיפוט שלה משתרע על פני 170,000 דונם בין יקנעם עילית בצפון, עמק יזרעאל והרי הגלבוע ממזרח, ואדי ערה מדרום, ורכס הרי הכרמל ממערב. אוכלוסיית המועצה מונה כ-9,600 איש המתגוררים בתשעה קיבוצים, שלושה מושבים ומושבה אחת. המועצה האזורית נקראת על שם העיר העתיקה מגידו ששרידיה נמצאים בגן הלאומי תל מגידו אשר הוכרז בשנת 2005 כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2017, מתגוררים במועצה אזורית מגידו 11,600 תושבים (מקום 152 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.2%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2017, למועצה אזורית מגידו דירוג של 7 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2015. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ז (2016-‏2017) היה 84.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת סוף 2016 היה 10,395 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,913 ש"ח). ראש המועצה הוא איציק חולבסקי, שנבחר לתפקידו בשנת 2013.

מזכרת בתיה

מַזְכֶּרֶת בַּתְיָה היא מועצה מקומית במחוז המרכז בישראל. מזכרת בתיה הוקמה כמושבה בשנת 1883, ביוזמתו של הרב שמואל מוהליבר. המושבה הראשונה בארץ ישראל שהוקמה על ידי הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. שמה המקורי היה "עקרון" ולבקשת הברון, במהלך ביקורו במקום באפריל 1887, תושביה החליפו את שמה למזכרת בתיה על שם אם הברון, בטי סלומון דה רוטשילד. מזכרת בתיה הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1952. שטח השיפוט שלה הוא כ-7,000 דונם.

נטור

נָטוּר הוא מושב הנמצא בדרום רמת הגולן. נטור היה קיבוץ של תנועת הקיבוץ הארצי ובתחילת ינואר 2008 עבר שינוי והפך למושב.

מקור שמו של היישוב בא משמה הערבי של הגבעה הסמוכה ליישוב. היישוב נמצא על הרמה שבדרומה של רמת הגולן, כ-5 קילומטרים מערבה לרמת מגשימים, ובקרבת נחל סמך.

ליד צומת הכניסה למושב נמצאת חורשה של עצי אקליפטוס הכוללת חניון למטיילים שנקרא "חניון בג'וריה". בחורף אפשר לראות בה שלולית חורף.

במושב פועל כיום בית ספר יסודי בשם "שורשים" לכיתות א' עד ח', המשלב תלמידים מבתים חילוניים ודתיים.

בשנת 2014 נבנה בנטור קמפוס זמני המשמש את מדרשת השילוב נטור - מסגרת חדשה אשר החלה לפעול ב-2012, ובה לומדים בוגרי יב' חילונים ודתיים במסגרת גרעין נח"ל.

ספר לימוד

ספר לימוד הוא ספר שמטרתו העיקרית היא לשמש את הקורא בעת לימודיו - לימודים במסגרת בית ספר או לימוד עצמאי. ספרי לימוד נמצאים בשימוש נרחב בכל רמות הלימוד, החל מכיתה א' בבית הספר היסודי ועד לתארים מתקדמים באוניברסיטה. כן משמשים ספרי לימוד בקורסים להכשרה מקצועית ובמסגרות לימוד נוספות.

ספר לימוד הנכתב לשימוש במסגרת פורמלית, כגון בית ספר יסודי, נכתב בהתאם לתוכנית הלימודים שבה נועד להשתלב. פעמים רבות נקבע בספר כזה לאיזה תוכנית לימודים נועד (למשל: לכיתה ב' בבית ספר ממלכתי-דתי). בהתאם לכך, ספרי לימוד לבית הספר היסודי ולבית הספר התיכון נכתבים ויוצאים לאור בכל מדינה בנפרד, בהתאם לשפתה של המדינה ולתוכניות הלימודים בה. באוניברסיטאות יש תפוצה רחבה לספרי לימוד בינלאומיים, כאלה המשמשים במדינות רבות. ספרי לימוד אלה נכתבים באנגלית (או בשפה אחרת בעלת תפוצה רחבה), ולעיתים הם מתורגמים לשפות נוספות.

עולמו של דיסני

"עולמו של דיסני" היה שבועון ישראלי לילדים בגילאי בית ספר יסודי (גילאי 6–13).

העיתון החל להתפרסם באופן חודשי לאורך 1997 והחל ממרץ 1998 באופן שבועי. עורכותיו של השבועון היו סמדר שיר, הילה איזון וליטל שמש. עורכת השבועון עד סגירתו הייתה מורן זלמה.

קראון הייטס

קראון הייטס (אנגלית: Crown Heights) היא שכונה ברובע ברוקלין בניו יורק רבתי, ארצות הברית, מעוזם של חסידי חב"ד.

השכונה ממוקמת מזרחית ל"פרוספקט פארק". הרחוב הראשי, איסטרן פארקווי (Eastern Parkway) בנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, ובקצהו יש חיקוי של שער הניצחון. לידו הגנים הבוטניים ובנין ספריית ברוקלין.

קראון הייטס הייתה בעבר אחד הריכוזים היהודיים הגדולים בניו יורק. פעלו בה מאות בתי כנסת, ישיבות ומוסדות יהודיים אחרים. גם חצרות רבות של אדמו"רים היו בשכונה. אולם בשנות השישים החלה נהירה של אפרו-אמריקאים רבים לשכונה, ובעקבות זאת עזבו אותה רוב היהודים. הרב מנחם מנדל שניאורסון, מנהיג חסידות חב"ד שרבים מחבריה התגוררו בשכונה, פסק נגד עזיבת השכונה, ולפי הוראתו נשארו חסידיו לגור בה.

כיום גרים בשכונה כמאה אלף אפרו-אמריקאים יוצאי האיים האנטילים, כשלצידם קהילה של כעשרים אלף חסידי חב"ד.

רגבה

רֶגְבָּה הוא מושב שיתופי של התנועה הקיבוצית המאוחדת שהוקם בשנת 1946, השוכן בגליל המערבי, בסמוך לעיר נהריה. במושב נמצא בית ספר יסודי המשמש את יישובי הסביבה. שייך למועצה אזורית מטה אשר.

המושב שוכן כיום באזור הגובל בכפר מזרעה מצפון, קיבוץ לוחמי הגטאות מדרום, ממזרח - מטעים המגיעים עד לנס עמים, וממערב כביש 4 ומושב שבי ציון.

רמת אביב

רמת אביב הוא שמן של מספר שכונות בצפון תל אביב, באזור שמצפון לנחל הירקון.

רשפון

רִשְׁפּוֹן הוא מושב עובדים באזור השרון, המשתייך למועצה אזורית חוף השרון. הוקם בשנת 1936. ועדת השמות קראה ליישוב תחילה "רשפונה", על שם עיר עתיקה שהייתה באזור ובסוף ימי ממלכת ישראל הייתה עיר חוף ונמל ישראלית, אך התושבים בחרו את השם "רשפון".

היישוב גובל בכפר שמריהו בדרום, ברעננה במזרח, בשפיים בצפון ובכביש החוף במערב.

בכפר שמריהו יש בית ספר יסודי משותף הנקרא בית ספר גש"ר. תלמידים מכפר שמריהו גליל ים, ורשפון לומדים בבית ספר זה.

חוף רשפון ידוע בפי תושבי האזור בשם "חוף הסירה", בגלל הסירה הטרופה הנמצאת בו. הסירה, שהייתה סירת דיג של קיבוץ יסעור, נתקעה על החוף לאחר סערה קשה בשנת 1958. נעשו מאמצים למשוך את הסירה חזרה לים, אך היא נתקעה בחולות הים במרחק של 25 מטר מקו החוף, כאשר רובה בולט מעל פני הים. כיום נשאר בעיקר רק שלד המתכת של הסירה.

בשלהי מלחמת העצמאות היה המושב קרבן להתקפות מסתננים. ב-4 בנובמבר 1948 חדרו מסתננים לביתה של משפחת וייס, רצחו את הבעל אליעזר וייס וחטפו את אשתו אסתר (אטקה). היא הועברה לבסוף לירדן והייתה מספר שבועות במחנה השבויים אום אל ג'מאל. ב-25 בדצמבר 1948 חדרו שוב מסתננים לרשפון ורצחו את אלימלך זלצהנדלר. שניהם היו הראשונים שנקברו בבית הקברות ברשפון.

תעודת הוראה

תעודת הוראה היא תעודה הניתנת לאדם שלמד לעסוק בהוראה וסיים את ההכשרה העיונית וההכשרה המעשית הנחוצות. הלימודים לתעודת הוראה נעשים במכללות להכשרת מורים ובאוניברסיטאות, בשילוב עם לימודי תואר ראשון בחינוך או לאחר השלמת לימודים לתואר ראשון בתחום כלשהו, לשם הוראה בתחום זה. מסלול נוסף הוא הסבת אקדמאים להוראה. בעל תעודת הוראה נדרש להשלים שנת התמחות בהוראה בבית ספר, לשם קבלת רישיון לעיסוק בהוראה ממשרד החינוך.ההכשרה העיונית כוללת קורסים בהיבטים שונים של החינוך, ובהם פסיכולוגיה, סוציולוגיה, תאוריות למידה, תכנון לימודים והערכה. ההכשרה המעשית כוללת התנסות בהוראה, המלווה בחקר התנסות זו.

תוכניות הלימודים לתעודת הוראה כוללים מסלולים אחדים, מבחינת מסלול ההוראה המיועד (בית ספר יסודי, בית ספר תיכון, חינוך מיוחד) ומבחינת תחום ההוראה (מדעי החברה, מתמטיקה, היסטוריה, אנגלית וכו').

הלימודים לתעודת הוראה נמשכים שנה או שנתיים.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.