בית משפט לענייני משפחה

בית משפט לענייני משפחה הוא בית משפט שדן בדיני משפחה, כגון משמורת ילדים, אפוטרופסות.

בישראל

בישראל, בית משפט לענייני משפחה הוא בית משפט השלום, בשבתו כבית משפט לענייני משפחה על פי חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995. בסמכות בית המשפט לתת פתרון כולל לסך הבעיות המתעוררות בעת סכסוך משפחתי, הכוללות נושאים כלכליים, הסדרי גירושין, הסדרי זמני שהות ועוד. "סכסוך משפחתי" מתייחס לבני משפחה מדרגה ראשונה (כולל בני זוג לשעבר), ואף מדרגה שנייה (הורה של הורה וגיס).

לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות הכרעה, האם תיק שהובא לפניו נכלל בתחום אחריותו. מלבד הכרעה בנושאים אזרחיים, יש לבית המשפט סמכות להוציא צו הרחקה.

תחום דיני משפחה בישראל הוא מהתחומים המורכבים ביותר במשפט. סכסוכים בין בני זוג מתפרשים על פני תחומים רבים. טרם הקמת בית המשפט לענייני משפחה, היה נוצר לעיתים מזומנות מצב של פיצול סמכויות בין בתי המשפט השונים, דהיינו מצב שבו בני זוג היו מוצאים עצמם מתדיינים בכמה ערכאות במקביל, כאשר כל ערכאה דנה בפן שונה של הסכסוך. בית המשפט למשפחה פתר בעיה זו על ידי ריכוז ההתדיינויות ומתן כתובת אחת לכל הצדדים בסכסוך, למעט סוגיית מרוץ סמכויות שעדין קיים בין בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים. בני זוג יהודיים שרוצים להתגרש חייבים לעשות זאת דרך בית הדין הרבני - לאחר מכן קיימת בפניהם האפשרות לפתוח תביעות נוספות (כגון מזונות ומשמורת) בבית הדין הרבני ובמקביל בבית משפט השלום. בית המשפט הראשון אשר בו מוגשת תביעת הזוג הוא זה אשר יטפל בכל התביעות הנוספות בעניין בני הזוג, כיוון שבית המשפט הוקם במטרה להעניק קורת גג אחת ושופט אחד אשר ידונו בכל מרכיבי הסכסוך.

השופטים בבית המשפט לענייני משפחה הם שופטים מומחים בתחום, אשר יכולים לראות את סך הנסיבות בתיק, ולשפוט בהתאם. לאור האופי המשפחתי של הסכסוכים, בית המשפט פטור מההליכים הפורמליים של דיני ראיות, והשופט יכול לקבל כל ראיה הנראית לו לצורך קידום העניין (למעט בתובענה בעניין ירושה שאינה נובעת מסכסוך משפחתי ובתובענה לפי חוק החזרת ילדים חטופים). לצד בית המשפט פועלת יחידת סיוע המורכבת מעובדים סוציאליים ופסיכולוגים המסייעת לבית המשפט וכפופה לו.

בית המשפט המחוזי דן בערעורים על פסקי דין של בית המשפט לענייני משפחה. ברוב הערעורים דן בית המשפט בהרכב של שופט אחד, אולם בענייני משמורת ילדים ונושאים משיקים, כמו קביעת אבהות ואמהות, אימוץ והחזרת קטין חטוף על פי האמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים דן בית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה שופטים.

מאפיינים ייחודיים של בית משפט לענייני משפחה

  • אין הגבלת סמכות לפי סכום התביעה. (בתביעות כספיות)
  • אין הגבלה בנושא התביעה.
  • ישנה הסמכה לסטות מסדרי דין וראיות.
  • קיימת הסמכה לשמוע תובענות בדלתיים סגורות (חסיון)

על פי חוק בית משפט לענייני משפחה, בן משפחה הוא:

  • בן\בת זוג או ידוע\ידועה בציבור
  • ילד\ה
  • הורים
  • נכד\ה
  • הורי הוריו
  • אחיו ואחיותיו

על פי חוק מניעת אלימות במשפחה, בן משפחה הוא:

  • בן\בת זוג או ידוע\ידועה בציבור
  • הורה או בן זוג של הורה
  • סב\סבתא
  • צאצא או צאצא של בן\בת זוג
  • אח\אחות
  • אחיין\אחיינית
  • מי שאחראי לצורכי קטין ומתגורר עמו
  • קטין המתגורר עם אדם האחראי עליו

כל בקשה המוגשת במסגרת תיק משפחה, מלבד מזונות וצו הגנה, כרוכה באגרה.

קישורים חיצוניים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.

אלישבע זהר

אלישבע זהר-רייך היא משוררת ועובדת סוציאלית.

בית משפט לימאות

בית משפט לימאות הוא בית משפט בישראל ברמת בית משפט מחוזי, העוסק במגוון תחומים הקשורים לים. על תחומי השפיטה שלו נמנים: גבולות מים טריטוריאליים, מרד מלחים (אזרחי), תאונה בים ומטען ספינה.

בית המשפט הוקם בתקופת המנדט, והקמתו נבעה מחשיבות התחבורה הימית בעיני האימפריה הבריטית. עד שנת 1948 היה חלק מבית המשפט העליון. לאחר הקמת מדינת ישראל, שונה מעמדו לרמת בית משפט מחוזי.

בישראל משמש בית המשפט המחוזי בחיפה כבית משפט לימאות.

בית משפט לנוער

בית משפט לנוער הוא בית משפט בעל סמכויות מיוחדות לשפוט בעבירות שבוצעו על ידי קטינים, ילדים או בני נוער בטרם הגיעו לגיל בגירות. מטרת בית המשפט לנוער היא לשקם את הנאשם.

ברוב מערכות המשפט בעולם המודרני עבירות ילדים ונוער זוכות ליחס משפטי שונה מעבירות דומות המבוצעות על ידי בגירים. בנוסף, לחקירת עדים צעירים נדרשת הכשרה מיוחדת אותה עובר כל שופט בבית המשפט לנוער. מכאן הצורך בערכאה שיפוטית מיוחדת.

במדינות רבות סדר הדין הפלילי בבית המשפט לנוער שונה מזה הנהוג בבירור אישומים של בגירים ולקטינים יש זכות אוטומטית לייצוג משפטי על ידי עורך דין. במדינות רבות להורי הקטין יש זכות להביא את עמדתם להליך ונשמעת אף חוות דעתו של עובד סוציאלי או קצין מבחן באשר לצורך בהרשעה וכן להתערבות הנדרשת במטרה למנוע מעורבות עתידית של הקטין במעשי עבירה. אולם בפשעים חמורים, ובעברייני נוער החוזרים ומבצעים מעשי עבירה, יש בתי משפט לנוער הדנים את הקטין לעונשי מאסר בדומה לבגירים.

בחלק ממערכות המשפט לבתי משפט לנוער אף סמכות לדון בעניינם של קטינים בסיכון, כתוצאה מהזנחה או חוסר מסוגלות הורית. במקרים אלה מוסמך בית המשפט להעביר את משמורת הקטין באופן זמני לידי רשות הרווחה ולהורות שהקטין יועבר למשפחת אומנה, או מסגרת חוץ ביתית אחרת, ולהמשיך לפקח על שלומו של הקטין לאורך זמן.

בית משפט לעניינים מינהליים

בתי המשפט לעניינים מינהליים הוקמו בישראל מכוח חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, במטרה להסמיך את בית המשפט המחוזי (בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים) לדון בעניינים מנהליים אשר נדונו בעבר בבג"ץ. מכאן אף המקור לכינויו של בית משפט זה "בג"ץ קטן". תפישתו העקרונית של החוק היא, כי ראוי שבירור עתירות המובאות בפני בתי משפט אלה יערך על פי כללי דיון בעלי מאפיינים דומים לאלה של כללי הדיון הנוהגים בבג"ץ, והמוסדרים בתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק.

בית משפט לעניינים מקומיים

בית משפט לעניינים מקומיים הוא בית משפט שדן בעבירות לפי חוק התכנון והבנייה, פקודת העיריות, רישוי עסקים, חוקי עזר עירוניים ופקודת המועצות המקומיות. סמכות בית המשפט היא כסמכות בית משפט השלום והוא פועל על-פי חוק בתי המשפט.

שר המשפטים רשאי להקים בצו, לאחר התייעצות עם הרשויות המקומיות הנוגעות בדבר, בית משפט לעניינים מקומיים ולקבוע את מקום מושבו ואזור שיפוטו. אזור השיפוט של בית המשפט יכול להכיל מספר רשויות מקומיות והוא אינו בהכרח תואם לגבולות בתי המשפט לשלום. אם בית המשפט לעניינים מקומיים "חוצה גבולות" של בתי משפט שלום אחדים מוחלט מי נשיא בית המשפט השלום האחראי לבית משפט זה. דוגמה לכך היא בית המשפט בקריית ביאליק שכולל יישובים כמו טירת כרמל, עתלית ורכסים. באין בית משפט שכזה מוסמך בית משפט השלום לשמש כבית משפט לעניינים מקומיים. דוגמה לעיר שבה אין בית משפט לעניינים מקומיים היא כפר סבא.

דין שופט בית משפט זה הוא כדין שופט שלום, אך גם אם השופט יצא לגמלאות יכול הוא להמשיך לשבת כ"שופט עמית".

העבירות עליהן דן בית המשפט, כאמור, נוגעות לעניינים מקומיים שבהם מתעסקת הרשות המקומית בעזרת פקחיה: רישוי עסקים, עבירות בנייה, רוכלות אסורה, זיהום וכיוצ"ב.

בית המשפט לעניינים מקומיים ממומן בידי הרשות המקומית (אף על פי שהשופטים לא ממונים על ידם), והקנסות משולמים לקופת הרשות. בפועל רוב התיקים הנ"ל מוגשים לבית משפט השלום, והקנס משולם לקופת המדינה.

בית משפט לתעבורה

בישראל, בית המשפט לתעבורה הוא חלק מהרשות השופטת. בית המשפט לתעבורה דן בעבירות הנוגעות לתעבורה ולכלי רכב.

בית המשפט לתעבורה הוא חלק ממערכת בתי המשפט הכללית של המדינה. הוא שקול לערכאת בית משפט השלום.

בית משפט לתעבורה דן בעבירות תעבורה אשר מוגדרות בפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961 – עבירה על פקודה זו ועל התקנות, לרבות חוקי העזר שהותקנו לפיה. עבירות חמורות (כדוגמת הפקרה וגרימת מוות ברשלנות) נידונות תמיד בפני בית המשפט לתעבורה. עבירות תנועה קלות מוגדרות בחוק כברירת משפט, ובית המשפט ידון בהם רק במקרה שהנאשם מערער על הקנס שניתן לו משוטר. גם קטין נידון על עבירות תנועה בבית משפט לתעבורה.

בית משפט לתעבורה דן בראש ובראשונה בעבירות שעניינן עברה על תקנות התעבורה ותאונות דרכים. יחד עם זאת, מסעיף 25 לפקודת התעבורה ניתן ללמוד כי בית משפט זה עוסק בין היתר ברישוי מסמכים, ביטוח, מפגעים בכביש, מהילת דלק, פיקוח על תחנות דלק, התנהגות של נותני שירות ציבורי (אוטובוסים, מוניות) ואף בעבירות על חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים.

לבית המשפט לתעבורה יש סדר דין ייחודי, שנקבע בידי השופט (למשל מספר העדים, והזכות לחקור את השוטר).

ערעורים על פסקי דין של בית המשפט לתעבורה נדונים בדרך כלל לפני שופט אחד של בית משפט מחוזי.

שופט תעבורה מתמנה כדרך שמתמנה שופט של בית משפט השלום, ונתונות לו הסמכויות של שופט בית משפט השלום.

בתי משפט לתעבורה נמצאים בערים אילת, אשדוד, אשקלון, באר שבע, חדרה, חיפה, טבריה, ירושלים, נתניה, נצרת, עכו, פתח תקווה, צפת, קריית שמונה, קריית גת, רמלה ותל אביב.

בתי המשפט בישראל

בית משפט הוא ערכאה לה נותנת המדינה סמכות שפיטה כללית. שיטת המשפט הישראלית כוללת מערכת בתי משפט אזרחיים, ולצידם בתי דין דתיים, בתי דין לעבודה, בתי דין צבאיים, ובתי משפט מנהליים. על אכיפה וביצוע פסקי הדין הניתנים בערכאות אלו מופקדת ההוצאה לפועל.

ככלל, סמכות שיפוט בעניין כלשהו במדינת ישראל תהא נתונה לאחת משלוש הערכאות של בתי המשפט, אלא אם כן, ניתנה סמכות זו לבית דין (ובלעז - "טריבונל"). ניתן לומר באופן כללי כי "בית משפט" הוא חלק ממערכת בתי המשפט הכללית של המדינה, בעוד ש"בית דין" דן בעניין מסוים, ובדרך כלל לפי מערכת דינים מיוחדת ושונה ממערכת החוקים הרגילה.

דיני הראיות

דיני הראיות הם ענף משפטי של הדין הפרוצדורלי העוסק בסדרי הדין, ומכיל את הכללים באשר ל"כשרות", "קבילות" "משקלן של ראיות" ו"דיות ראיות" הבאות להוכיח את העובדות השנויות במחלוקת, לצורך הכרעה במשפט, בדיון פלילי ובדיון אזרחי.

כללים אלו נועדו לקבוע כיצד מבררים עובדות, להבדיל מברור מחלוקות אחרות בהליכי משפט כמו פרשנות הדין, חומרת המעשה, רמת הענישה, פסיקה קודמת, כוונה פלילית ועוד. מטרתם להסדיר את הסוגיות השונות בהליך פלילי וגם אזרחי בהקשר לברור העובדות, כגון מי כשיר לעדות, אופן הגשת מסמכים הקלטות ותמלילים, מגבלות על עדות קטין או קרוב משפחה, כללים לביצוע חקירה ראשית ונגדית, עד עוין, עד מדינה, עד מומחה, הענקת חיסיון ומכלול הסוגיות המהוות את שגרת בירור העובדות במשפט.

כללי 'כשרות' הם מערכת הכללים הקובעת אילו סוגי עדים, עדותם פסולה או כשרה בפני בית המשפט.

כללי 'קבילות' הם מערכת הכללים הקובעת אילו עדויות יתקבלו בבית המשפט, כאשר הכלל הבולט היא כי "עדות שמיעה", לאמור, עדות שלא נתפסה בחושיו של עד אלא זה שמעה או הבינה מאחר פסולה כראיה לאמיתות תוכנה משום שהיא עדות לפי שמועה.

כללי 'משקל' הם מערכת הכללים החלה על ראיות - כשרות וקבילות - והמחייבת משקל מסוים לצורך הכרעה/הרשעה בשלבי המשפט השונים, כגון ראיה חלוטה, ראיה מכרעת או ראיה לכאורה.

כללי 'דיות ראיות' הם כללים בדיני הראיות הקובעים באילו משפטים יהא די בעדות יחידה להכריע את הדין, ואיזו תוספת ראייתית תידרש, אם תידרש.

הסכם טרום-נישואים

הסכם טרום-נישואים או הסכם קדם-נישואין הוא הסכם בעל תוקף משפטי הנערך בין בני זוג לפני הנישואים, ומטרתו להסדיר בהסכמה בין בני הזוג עניינים אשר עשויים להיות שנויים במחלוקת אם יתערערו היחסים.

זכויות להט"ב בישראל

זכויות להט"ב (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים) בישראל עברו שינויים מפליגים משלהי המאה ה-20 ויש מגמה של הכרה הולכת וגוברת בזוגות חד-מיניים וזכויותיהם מצד מוסדות המדינה ומערכת המשפט. אף שאלו אינם נהנים משוויון זכויות מלא וקיימים גילויי הומופוביה בישראל ואפליה, נראה כי הפסיקה בישראל אינה חורגת במידה משמעותית מהנורמה המקובלת בעולם המערבי, לעומת ההפליה הקיימת בחקיקה בישראל. נוסף לכך, ישראל חתומה על הצהרת האו"ם בדבר נטייה מינית וזהות מגדרית.

החוק בישראל אינו מכיר בנישואים חד-מיניים או באיחוד אזרחי. על כן, דפוס חייהם של זוגות חד-מיניים מקביל לזה של "ידועים בציבור". בעקבות ההכרה שהעניק החוק הישראלי למוסד ה"ידועים בציבור", זוגות חד-מיניים זכאים לכל הזכויות הפיננסיות המוענקות לזוגות הטרוסקסואליים. החוק בישראל אינו מתיר לזוגות מאותו המין לעבור תהליך של פונדקאות. לעומת זאת פסקי-דין שונים שניתנו במהלך השנים מעידים על הנטייה ההולכת וגוברת של ההכרה שהעניקה מערכת המשפט בישראל לזכויות הזוגות החד-מיניים. פסקי-הדין, שזכו לדיווח תקשורתי נרחב, מכסים מגוון תחומים ולרוב מנוסחים בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים.הומוסקסואלים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים בישראל אינם נהנים משוויון זכויות חוקי מלא, והם נאבקים על מקומם בחברה ועל השוואת זכויותיהם האזרחיות, במיוחד בזוגיות ובהורות, לאלה של הטרוסקסואלים. זוגות חד-מיניים בישראל חווים אפליה בתחום הנישואים ובאימוץ ילדים, ונמנעות מהן זכויות שונות המגיעות אך ורק לזוגות שנישאו על פי החוק - המגדיר נישואים כבין גבר לאישה בלבד. המסורתיות המאפיינת חלקים גדולים בחברה הישראלית, והיחס הסטיגמטי גורמים לפרטים ולזוגות חד-מיניים להסתיר את זהותם המינית ואת זוגיותם ואף כופים עליהם לעיתים לנהל חיים כפולים.

ידוע בציבור

ידועים בציבור הם בני זוג המקיימים יחדיו מסגרת משפחתית, אך אינם נשואים זה לזה.

הגדרת בני זוג כידועים בציבור היא דרך של המדינה להחיל זכויות וחובות שהמדינה מעניקה לזוגות נשואים, על בני זוג אשר אינם מעוניינים או אינם יכולים להינשא על פי חוקי המדינה. סטטוס הידועים בציבור משמש בני זוג שאינם רשאים להינשא זה לזה, בהתאם לחוקי הנישואים, למשל כאשר בני הזוג הם בני אותו המין, או היות אחד מבני הזוג נשוי לאחר. פעמים רבות סטטוס הידועים בציבור מוחל על בני זוג הרשאים להינשא זה לזה אך אינם מעוניינים בכך, לעיתים ללא שבני הזוג מודעים לחובות שסטטוס זה מחיל עליהם.

מבחינות מסוימות זוכים ידועים בציבור (בני מינים שונים ולעיתים גם בני אותו המין) לזכויות דומות לאלה של בני זוג נשואים.

בתחילת 2011 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי "96% מהזוגות בישראל הם זוגות נשואים והיתר (4%) הם זוגות החיים יחד ללא נישואין; אחוז הזוגות החיים יחד ללא נישואין באיטליה 4%, בארצות הברית 11%, בהולנד - 18% ובדנמרק - 22%".

יעקב כהן

האם התכוונתם ל...

מרוץ סמכויות

מרוץ סמכויות הוא מונח משפטי המתאר מצב בו סכסוך בין שני בעלי דין יכול להידון בפני שני מוסדות שיפוט שונים ויש לבעלי הדין תחושה שהתוצאה תהיה תלויה במוסד שידון בסכסוך. במצב זה, נהוג שהמוסד הראשון אליו מובאת התביעה לדון בסכסוך הוא שידון בו ועל כן יש לבעלי הדין אינטרס למהר ולהגיש תביעה במוסד הנראה להם עדיף מבחינתם. בישראל מתייחס "מרוץ הסמכויות" לתחומים שונים ובהם הכרת אבהות וקביעת מעמד אישי, אך לרוב הוא מתייחס למחלוקות בין בני זוג הנמצאים בהליך גירושים, היכולות להידון בפני בית משפט לענייני משפחה או בפני בית דין רבני.

משפחה חדשה

משפחה חדשה היא עמותה ישראלית שמטרתה המוצהרת היא "הכרה ערכית וחוקתית במשפחה, לרבות, כל התאים המשפחתיים בישראל והשוואת זכויותיהן של משפחות מכל הסוגים והמינים." על פי הצעת הארגון, על המדינה מוטלת האחריות לכבד זכות זו באופן שווה לכל התאים המשפחתיים, ולשם כך מציע הארגון את נוסחו של "חוק יסוד : המשפחה" על פי ההצעה, הגשמת זכות היסוד למשפחה, יכול שתיעשה; או בדרך של זוגיות, או בדרך של הורות או בשתי הדרכים גם יחד. הארגון פועל בין השאר להכרה בנישואים אזרחיים לרבות נישואים חד מיניים, הכרה מלאה לבני זוג ידועים בציבור כבני זוג נשואים, הרחבת הזכויות ההוריות בדרך של אימוץ ופונדקאות והרחבת הזכות למשפחה גם בדרך של שימוש בטכנולוגיות רפואיות לפריון כגון; הקפאת ביציות, הקפאת זרע והסדרת תרומות זרע של חיילים להעמדת צאצאים לאחר איבוד כושר ההולדה או מוות.

מייסדת הארגון, והמנכ"לית שלו למן היווסדו, היא עורכת הדין אירית רוזנבלום.

סמכות עניינית

סמכות עניינית עוסקת בשאלת הסמכות של הערכאה לדון בעניין משפטי מסוים. נושא הסמכות העניינית שונה מהסמכות המקומית, שעניינה הוא בבחירת מקום ההתדיינות המתאים מבין מספר ערכאות שסמכותן העניינית זהה. בניגוד לסמכות המקומית, לצדדים אין יכולת להתנות על סמכותו העניינית של בית משפט.

כללי הסמכות מיועדים להקצות את התביעות המוגשות למערכת המשפט בין בתי המשפט ובתי הדין השונים באופן שיגשים מטרות שונות שאליהן כיוון המחוקק. מטרות אלה כוללות התמחות של בתי-משפט בנושאים ייחודיים, הקצאה יעילה של המשאבים השיפוטיים במערכת המשפט, ואף מטרות רחבות הרואות בבתי-המשפט אתרים שבהם קבוצות כוח שונות באוכלוסייה משיגות השפעה בסוגי סכסוכים המשמעותיים להן (מטרות "פוליטיות"). הסוגים השונים של כללי הסמכות נבדלים זה מזה במטרות שהם מיועדים להשיג. כך, בעוד מטרותיהם של כללי הסמכות המקומית מצומצמות להגברת היעילות האדמיניסטרטיבית ולצמצום עלויותיהם של הצדדים להליך, כללי הסמכות העניינית יכולים לשמש להשגת כל המטרות, רחבות כצרות.

בישראל, מוסמך בית משפט השלום לדון, בין היתר, בתביעות כספיות עד לסכום של 2,500,000 ש"ח, ובתביעות במקרקעין שעניינן בחזקה, שימוש, חלוקת שימוש, ופירוק שיתוף במקרקעין. בתחום הפלילי מוסמך בית משפט השלום לדון בם בעבירות שעונשן המרבי הוא עד שבע שנות מאסר. עניינים שאינם בסמכות בית משפט אחר, ובכלל זה ערעורים על פסקי דין והחלטות של בית משפט השלום, נמצאים בסמכות בית המשפט המחוזי. לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים סמכות עניינית לדון בערעורים על פסקי דין של בית המשפט המחוזי. בישראל נקבעת הסמכות העניינים, ככלל, על פי מבחן הסעד, כלומר לפי הסעדים שביקש התובע, אולם במקרים מסוימים נקבעת הסמכות על פי הנושא או הנסיבות, וישנם מקרים בהם נתונה סמכות מקבילה לערכאות שונות.

סמכות עניינית עוסקת בבית המשפט, שבו אמורה להתנהל התביעה. בישראל הכוונה היא לאבחנה בין בית משפט השלום, בית משפט מחוזי, בית משפט לענייני משפחה בית הדין לעבודה ועוד. גם בארצות הברית הכוונה לשתי אבחנות: ראשית – בבית משפט מדינתי או פדרלי. שנית (אם בבית משפט מדינתי) – באיזה בית משפט: Supreme/Superior Court? Family Court? Surrogate Court? התשובה לשאלה זו תלויה לרוב בסוג הסעד המתבקש – כספי, צו עשה, האם המדובר בתביעה כספית או בתביעה מתחום המעמד האישי או הצוואות וכיוצא בזה.

עוזי אבן

יעקב עוזי אבן (נולד ב-18 באוקטובר 1940) הוא פרופסור לכימיה, שכיהן כחבר הכנסת מטעם מרצ בשלהי הכנסת ה-15 והיה להומוסקסואל הגלוי הראשון בבית הנבחרים הישראלי.

ענת אלימלך

ענת אלימלך (8 במרץ 1974 – 2 בדצמבר 1997) הייתה דוגמנית ושחקנית ישראלית, שנרצחה על ידי בן זוגה.

שרה נתניהו

שרה נתניהו (נולדה בכ"ב בחשוון ה'תשי"ט, 5 בנובמבר 1958) היא רעיית ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ופסיכולוגית חינוכית בעיריית ירושלים.

תביעה קטנה

תביעה קטנה במשפט הישראלי היא הליך קצר ופשוט במשפט האזרחי, בו מבקש אדם מבית המשפט סעד המוגבל בסכום.

תביעות קטנות עוסקות בעיקר בנושאים צרכניים. למרות זאת, בתי המשפט לתביעות דנים גם בנושאים שאינם צרכניים, לדוגמה תביעות נזיקיות פשוטות או תביעות בנושאים חוקתיים (אפליה, לשון הרע וכן הלאה). מאפיין נוסף של התביעה הקטנה, הוא היותה בסכום נמוך יחסית, הקבוע בתקנות ומתעדכן מדי פעם. עם זאת, אין כל מניעה לתבוע גם בבית משפט רגיל, אף אם סכום התביעה הוא בגבולות המותר בתביעה קטנה. הסמכות לדון בתביעה קטנה מסורה בידי בית המשפט לתביעות קטנות, שהוא למעשה בית משפט השלום, אשר יושב כבית משפט לתביעות קטנות בהתאם לסמכותו לפי חוק בתי המשפט (נוסח משולב, תשמ"ד-1984). מתוקף כך, הוא מקביל בסמכותו לבית משפט השלום, וערכאת הערעור עליו היא בית המשפט המחוזי. על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות ניתן לערער רק לאחר קבלת רשות לכך מבית משפט מחוזי (בניגוד לתביעה "רגילה", אשר עליה ניתן לערער בזכות, וללא קבלת אישור).

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.