בית משפט

בית משפט הוא חלק מהרשות השופטת - מוסד אשר המדינה מעניקה לו סמכות שפיטה כללית.

"בית משפט" הוא חלק ממערכת בתי המשפט הכללית של המדינה, בעוד ש"בית דין" דן בעניין מסוים, ובדרך כלל לפי מערכת דינים מיוחדת ושונה ממערכת החוקים הרגילה. הרכב מסוים של שופטים, בין אם מספר שופטים בין אם דן יחיד - נקרא מוֹתָב[1].

לפעולתו של בית המשפט מקובלות שתי חלופות:

Old Bailey Microcosm edited
בית משפט לפלילים בלונדון שבאנגליה, ציור משנת 1808

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מותב - מארמית מושב. מילה עם חילוף אופייני של האותיות ת<>ש, למשל: תלת = שלש, מתומן = משומן (שמונה), תריסר/תרי-עשר = שנים עשר וכיוצא בזה.
Like

כפתור אהבתי (מאנגלית: Like תעתיק עברי: לייק) הוא כפתור הכלול בממשק הרשת החברתית "פייסבוק". הכפתור מעוצב בצורת אגודל זקוף, שהוא מחווה המסמלת, בתרבויות רבות בעולם, אישור או "הכול טוב". לעיתים מופיעה פשוט בדמות המילה Like, או "אהבתי" בגרסה העברית.

בפברואר 2016 נוספו עוד רגשות שאותן ניתן להביע באמצעות הכפתור, כמו כעס, אהבה וכדומה.

אב בית דין

אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין. מקורו של המושג במשפט העברי, והוא משמש גם כיום בכל הנוגע לבתי דין הדנים על פי ההלכה, כגון בית הדין הרבני במדינת ישראל. במשפט הישראלי המודרני מוכר המושג בכל הנוגע לבתי משפט ובתי דין שונים, אך הוא בעל משמעות שונה מזו ההלכתית.

בתקופת הסמיכה האב"ד היה המשנה לנשיא בית הדין. כיום הביטוי מציין לדיין החשוב ביותר בבית הדין הרבני והעומד בראשו או לדיין המקומי שאין גדול ממנו שם.

ביהדות מזרח אירופה כינויו של רב העיר היה אב"ד, ולעיתים קרובות, כינויו של הדיין או ראש ההרכבים היה ראב"ד. בקרב החסידים, בעיקר בארצות הברית, נפוץ הכינוי אב"ד לאדמו"רים לא רשמיים, בעיקר כאלו שאבותיהם כיהנו כרבנים באירופה וצאצאיהם רצו לשמור את התואר.

אוניברסיטת פנסילבניה

אוניברסיטת פנסילבניה (באנגלית: University of Pennsylvania), הידועה בכינוייה פן (Penn) או יו-פן (UPenn), היא אוניברסיטה אמריקאית פרטית בעיר פילדלפיה שבפנסילבניה. חברה בליגת הקיסוס ונחשבת לאחת מהאוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם. מוכרת כאוניברסיטה הראשונה בארצות הברית עם לימודים לתואר ראשון וגם שני, ולמוסד להשכלה גבוהה הרביעי הכי ותיק בארצות הברית.

מייסד האוניברסיטה, בנג'מין פרנקלין, דגל בחינוך מעשי של תחומים כמו מסחר ושירות ציבורי על פני לימודים קלאסיים ותאולוגים. אוניברסיטת פנסילבניה הייתה בין האוניברסיטאות הראשונות שריכזה מספר פקולטות שונות תחת החסות של מוסד אקדמי אחד. התוכניות לתואר ראשון הן בין הסלקטיביות ביותר בארצות הברית (12.3% שיעור קבלה). אחת מתכונותיה הידועות ביותר של אוניברסיטת פן היא הדגש על חינוך רב תחומי, שהיא מקדמת באמצעות תארים משותפים, מרכזי מחקר, קמפוס מאוחד; והאפשרות הניתנת לתלמידים לקחת קורסים מכל אחת מהפקולטות.

כל הפקולטות של אוניברסיטת פן מציגות פעילות מחקר ענפה מאוד. אוניברסיטת פן כלולה באופן עקבי בין חמש אוניברסיטאות המחקר המובילות בארצות הברית ובין אוניברסיטאות המחקר המובילות בעולם, ביחס לכמות ואיכות המחקר. בשנת הכספים 2011, עמדה אוניברסיטת פן בראש ליגת הקיסוס בהוצאות מחקר אקדמיות, עם תקציב של 814 מיליון דולר, 4,000 אנשי סגל אקדמאי בכיר, 1,100 פוסט-דוקטורטים, ו-5,400 אנשי סגל אקדמאי זוטר. כאחד ממרכזי המחקר הפעילים והפוריים ביותר, אוניברסיטת פן קשורה במספר חידושים ותגליות חשובים בתחומים רבים של מדע ומדעי הרוח, בהם המחשב האלקטרוני הראשון למטרות כלליות (אניאק), החיסונים לאדמת והפטיטיס B, רטין-A, טיפול קוגניטיבי, ניתוח conjoint ואחרים.

9 חברי סגל או בוגרי אוניברסיטת פן זכו בפרס נובל. במהלך ההיסטוריה הארוכה שלה, האוניברסיטה גם העמידה בוגרים מכובדים רבים. אלה כוללים 13 ראשי מדינות (כולל שני נשיאי ארצות הברית, ביניהם הנשיא הנוכחי דונלד טראמפ), 3 שופטי בית משפט העליון של ארצות הברית ושופטי בית משפט העליון של מדינות אחרות, מייסדי חברות טכנולוגיה, משרדי עורכי דין ומוסדות פיננסיים בינלאומיים, נשיאי אוניברסיטאות ו-18 מיליארדרים.אחד מבתי הספר המובילים במנהל עסקים (.M.B.A), השייך לאוניברסיטת פנסילבניה, הוא וורטון.

לאוניברסיטה שיתוף פעולה מחקרי עם בית החולים לילדים של פילדלפיה שפועל בסמוך לה.

בית המשפט הגבוה לצדק

בית המשפט הגבוה לצדק (בראשי תיבות: בג"ץ) הוא אחד מהתפקידים אותו ממלא בית המשפט העליון במדינת ישראל. במסגרת זו דן בית המשפט בעתירות המוגשות נגד רשויות המדינה ונגד גופים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים במדינה. בסמכותו של בג"ץ לדון בכל עניין אשר הוא רואה צורך לתת בו סעד למען הצדק, ואשר אינו בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר. כללי הדיון בבג"ץ מוסדרים על פי תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ"ד-1984, ועוצבו בפסיקות בג"ץ לאורך השנים. מעמדו של בג"ץ, סמכויותיו ודרכי פעולתו הם בין מאפייניו הייחודיים של המשפט בישראל.

בית המשפט העליון

בית המשפט העליון הוא המוסד השיפוטי הגבוה ביותר של מדינת ישראל. תפקידיו העיקריים של בית המשפט העליון הם דיון בערעורים על פסיקות שניתנו בבית המשפט המחוזי, ודיון כבית המשפט הגבוה לצדק כערכאה ראשונה.

בבית המשפט העליון מכהנים 15 שופטים, הנבחרים על ידי הוועדה לבחירת שופטים. כהונת שופט בבית המשפט העליון נמשכת עד פרישתו בגיל 70, אלא אם חדל לכהן קודם לכן. נשיאת בית המשפט העליון כיום היא השופטת אסתר חיות. מספר התיקים בהם דנים שופטי העליון נע בין 9,500 ל-11,500 מדי שנה לערך.משכנו של בית המשפט העליון בירושלים. תחום שיפוטו הוא כל שטח מדינת ישראל. בנוסף הוא מוסמך לדון בחלק מהעניינים הפליליים והאזרחיים (בעיקר של אזרחים ישראלים) הקשורים לשטחי יהודה ושומרון שבהחזקתה (במסגרת ערעור על פסקי דין של בתי משפט מחוזיים), וכן בפעולות המדינה בשטחים אלה.

חוק יסוד: השפיטה קובע, כי פסיקת בית המשפט העליון יוצרת תקדים מחייב לכל בית משפט בישראל, זולת בית המשפט העליון עצמו.

בית משפט לענייני משפחה

בית משפט לענייני משפחה הוא בית משפט שדן בדיני משפחה, כגון משמורת ילדים, אפוטרופסות.

בתי המשפט בישראל

בית משפט הוא ערכאה לה נותנת המדינה סמכות שפיטה כללית. שיטת המשפט הישראלית כוללת מערכת בתי משפט אזרחיים, ולצידם בתי דין דתיים, בתי דין לעבודה, בתי דין צבאיים, ובתי משפט מנהליים. על אכיפה וביצוע פסקי הדין הניתנים בערכאות אלו מופקדת ההוצאה לפועל.

ככלל, סמכות שיפוט בעניין כלשהו במדינת ישראל תהא נתונה לאחת משלוש הערכאות של בתי המשפט, אלא אם כן, ניתנה סמכות זו לבית דין (ובלעז - "טריבונל"). ניתן לומר באופן כללי כי "בית משפט" הוא חלק ממערכת בתי המשפט הכללית של המדינה, בעוד ש"בית דין" דן בעניין מסוים, ובדרך כלל לפי מערכת דינים מיוחדת ושונה ממערכת החוקים הרגילה.

דיני משפחה

דיני משפחה הם כינוי כולל לדיני ענף משפטי, שבהתאם למיון המקובל בתורת המשפטים, כוללים מעמד אישי (יוחסין, הורות, נישואים וגירושים), וזכויות וחובות הנובעים מן המעמד האישי.

מגוון הנושאים בהם מטפלים דיני המשפחה רחב, ונהוג לכלול בו את הנושאים הבאים:

נישואים ותקפם. מוסדות מקבילים למוסד הנישואים כגון ידועים בציבור.

עניינים הקודמים לנישואים - הפרת הבטחת נישואים, הסכם ממון.

חובות וזכויות העולות מתוקף הנישואים, עניינים המתרחשים במהלך הנישואים - מזונות, הסדרי רכוש, מניעת אלימות במשפחה.

סיום קשר הנישואין ותוצאותיו - גירושים, מדור, משמורת, הסדר זמני שהות, מזונות חלוקת הרכוש המשותף.

הורות, יצירתה ותוצאותיה, לרבות אפוטרופסות, הכרה באבהות, אימוץ, פונדקאות.

בשיטות משפט מסוימות כמו בישראל מסווגים גם ענייני ירושה כענייני המעמד האישי.הדין המהותי הנוהג בענייני המשפחה הוא לעיתים הדין הדתי, ולעיתים הדין האזרחי, תלוי בשיטת המשפט הנוהגת במדינה, ובנסיבות העניין. במדינת ישראל קובע החוק כי נישואין וגירושין ייעשו באופן בלעדי על-פי הדין הדתי (דוגמת המשפט העברי או השריעה), בהתאם לעדה הדתית אליה משתייכים בני הזוג. שיטה זו אשר קיימת גם במדינות ערב ובאופן מוגבל יותר בארצות הבלקאן, מקורה בתקנות המילט מהאימפריה העותמאנית אשר קבעו בין היתר כי דיני המשפחה נקבעים לפי הקהילה הדתית (אומה/עדה) אליה הוא משתייך. לקביעה זו יוצאי דופן. לדוגמה, חלוקת הרכוש בעת גירושין נעשית על-פי החוק באופן שווה, בניגוד, למשל, למשפט העברי. עוד קובע החוק, כי הן בתי הדין הדתיים והן בתי המשפט למשפחה מורשים לדון בדיני משפחה, על-פי הדין הדתי. אמנם, על-פי החוק, הסמכות לדון בתיק מסוים נתונה לערכאה בה החל הדיון בתיק. עקב כך, פעמים רבות מתקיים מרוץ סמכויות בין בני הזוג, בו כל אחד מבני הזוג ממהר לפתוח תיק בערכאה הנוחה לו, כדי שכל הדיון יימשך בה.

בחוק הישראלי ישנם כמה מאפיינים ייחודיים, הנובעים מהנחות היסוד עליהן הושתת. קושי עשוי להתעורר כאשר בני הזוג אינם בני אותה דת, או כאשר הם אינם משתייכים לאף עדה דתית.

במקומות רבים מוקם בית משפט למשפחה המתרכז בדיני המשפחה. במדינת ישראל הוקם בית משפט כזה בעקבות חקיקת חוק בית המשפט למשפחה בשנת 1995. מאפייניו העיקריים של בית המשפט למשפחה הם שופטים המכירים את התחום ובקיאים בו, פרוצדורה המאפשרת גמישות, כמתבקש מאופיו של הדיון, ויחידת סיוע הכוללת פסיכולוגים ועובדים סוציאליים המסייעים לבית המשפט ולמתדיינים. עם זאת הגדרת סמכות הדיון של בית המשפט למשפחה בישראל רחבה, וכוללת כל סכסוך שהוא בין בני משפחה, בנוסף לסמכות בכל התחומים המסורתיים הנמנים בענייני משפחה. כך שגם סכסוך כספי בין אחים, למשל, נדון בפני בית משפט זה ולא בפני בית משפט רגיל, על אף שמבחינה מהותית אינו שונה מסכסוך כספי אחר.

הרשעה

במשפט פלילי, הרשעה היא מונח משפטי המתאר מצב בו בית משפט מצא נאשם אשם במיוחס לו בכתב האישום, או בעבירה אחרת כפי שקבע בהכרעת הדין.

בית משפט יכול להרשיע אדם על-פי הודאתו, או לאחר ניהול משפט הוכחות. אם בית המשפט פסק בהכרעת-הדין כי הנאשם אשם, המשמעות היא כי בית המשפט הרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום, או בעבירה אחרת כפי שפסק בית המשפט. אם בית המשפט הרשיע את הנאשם, השלב הבא במשפט יהא שלב הטיעונים לעונש, ולאחריו יקבע בית המשפט את גזר-דינו של המורשע.

מן הצד השני, יכול בית משפט לקבוע כי הנאשם אינו אשם במיוחס לו בכתב האישום, ואף בעבירה אחרת, ובכך לזכותו. בית המשפט יכול לזכות נאשם זיכוי מלא או זיכוי מחמת הספק. בהולנד ובסקוטלנד בתי המשפט יכולים לפסוק פסק-דין הנקרא "לא הוכח", שמשמעו זיכוי. זיכוי נאשם נקבע ברוב המקרים לאחר ניהול משפט הוכחות.

להרשעה יכולות להתלוות סנקציות נוספות כמו רישום פלילי וקלון, בהתאם לעבירה בה הורשע הנאשם ולקביעתו של בית המשפט. סמכות בית המשפט לקבוע כי הרשעה בעבירה תישא רישום פלילי מופחת תלויה בגוף השופט. לדוגמה, למערכת בתי הדין הצבאיים אין סמכות להמיר את סעיף העבירה המיוחס לנאשם ולקבוע כי העבירה לא תישא רישום פלילי, גם אם בית הדין סבור שכך צודק ונכון לעשות.

בעבר פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים לפיהם כ-99% מהכרעות הדין בישראל מסתיימות בהרשעה. עם זאת, מחקר מ-2012 מצא כי בבתי משפט השלום בישראל, פחות מ-40% מהנאשמים מורשעים בכל העבירות המיוחסות להם בכתב האישום, ועוד כ-25% מורשעים באופן חלקי. עבור 5%, נקבע כי ביצעו את העבירה אך בית המשפט משתמש בסמכותו שלא להרשיע אותם. ההליכים כנגד 30% הנותרים מסתיימים מסיבות שונות אחרות שאינן הרשעה או זיכוי. יצויין כי גם לפי מחקר זה, שיעור כתבי האישום המסתיימים בזיכוי מכל סעיפי האישום עומד על פחות מאחוז.

כתב אישום

כתב אישום הוא המסמך הפותח את ההליך הפלילי ומוגש על ידי המאשימה - היא המדינה.

במדינת ישראל מוגש כתב אישום על ידי תובע מוסמך (שוטר, פרקליט, או אף עורך דין פרטי שהוסמך לכך במקרים מסוימים, כגון בעבירות על חוק התכנון והבנייה), אם מצא תובע מוסמך זה כי קיימות ראיות להוכחת האשמה וכי קיים עניין לציבור.

כתב האישום מוגש על פי שיקול דעתו של התובע, המוסמך על ידי היועץ המשפטי לממשלה. ישנן שיטות משפט, כשיטת המשפט המקובל בעבר, או שיטת המשפט הנהוגה בחלק מהמדינות ובמשפטים בפני בית משפט פדרלי בארצות הברית, שבהן בעבירות חמורות לא ניתן להגיש כתב אישום על ידי תובע, אלא זוהי מלאכתו של חבר מושבעים גדול בפניו פורש התובע את ראיותיו בהליך מקדמי, והוא המחליט על הגשת כתב האישום לנאשם.

הדיון דלהלן במבנה כתב האישום, בהליכים הקשורים בו, ובתכנו, הוא לפי הדין הפלילי הנוהג במדינת ישראל.

מחוזות ישראל

מדינת ישראל, באמצעות משרד הפנים, פועלת בחלוקה לשישה מחוזות מינהליים, בכל אחד מהם משרדי בית משפט מחוזי ומוסדות נוספים. החלוקה מתפרסמת בילקוט הפרסומים כצו ממשלתי - "הודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ונפות ותיאור גבולותיהם" ועוברת תיקונים מפעם לפעם. הסמכות לקבוע מחוזות ניתנה לממשלה בסעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948.

החלוקה הראשית לפיה נוהגת גם מערכת המשפט ועל פיה מוצגת הסטטיסטיקה הרשמית של הלמ"ס. עם זאת, למשרדי ממשלה ולגופים שלטוניים שונים יש חלוקות שונות.

מרים נאור

מרים נאור (נולדה ב-26 באוקטובר 1947) היא נשיאת בית המשפט העליון בדימוס. כיהנה בתפקיד זה מינואר 2015 עד אוקטובר 2017 והייתה שופטת בית המשפט העליון משנת 2003. הייתה יושבת ראש ועדת הבחירות המרכזית מדצמבר 2011 עד יוני 2012.

משפט (דין)

משפט הוא הליך שבמסגרתו מתבררת תביעה בפני בית משפט או בית דין. הליך זה מתקיים כאשר צד אחד של ההליך הנקרא תובע, מחליט להגיש תביעה נגד הצד השני של ההליך הנקרא נתבע, בשל סיבות שונות. המשפט מתברר בפני שופט יחיד, הרכב של שופטים אחדים או שופט וחבר מושבעים. לעיתים קרובות, הצדדים מיוצגים על ידי עו"ד או באי כוחם, אשר עורכים את טענות הצדדים ומציגים אותם בשפה משפטית על פי המשפט הפרוצדורלי. ההכרעה במשפט ניתנת בסיומו בפסק דין. פסק הדין תקף כלפי הצדדים, ובמקרים מסוימים אף כלפי כולי עלמא, על פי שיטות משפט שונות. במקרה בו אחד מהצדדים אינו מקיים את פסק הדין שנגזר, לעיתים ניתן לפנות להוצאה לפועל. במקרה של משפט פלילי באה קודם הכרעת דין (הרשעה או זיכוי) ובמקרה של הרשעה מתווסף אליה לאחר מכן גזר הדין שבו נקבע עונשו של הנאשם.

ישנן שתי שיטות משפט מרכזיות: 1) שיטת המשפט האדברסרית אשר באופן עקרוני נוהגת במדינות המשפט המקובל. 2) שיטת המשפט האינקוויזטורית אשר נוהגת בארצות המשפט הקונטיננטלי.

בבית משפט נערכים משפטים בשלוש קטגוריות עיקריות:

דיון אזרחי

דיון פלילי

דיון מנהלתימשפטים נערכו משחר ההיסטוריה. משפטים קדומים נודעים הם משפט שלמה ומשפטו של סוקרטס, שבו נגזר דינו למוות.

בימינו אנו, המשפט מקבל ערך מוסף, בשל החשיבות הרבה שאנו מייחסים לפסק הדין ולאופן צורת בירור סכסוכים בה התרבות שלנו דוגלת. המשפט נכנס לשלל תחומי החיים, ברחבי העולם בכלל, ובעולם המערבי ובמדינות המתפתחות בפרט.

עבודות שירות

עבודות שירות הוא סוג של עונש שגוזר בית משפט על נאשם בעבירות פליליות. ישנם שני סוגים של עבודות:

נגזרה על הנאשם תקופת מאסר, אותה הוא מרצה בעבודות שירות במקום בכלא.

עונש שירות לתועלת הציבור (של"צ) שמטיל בית משפט ואינו חלופה לעונש מאסר (בשונה מעבודות שירות). לעיתים נקבע של"צ ללא הרשעה בדין.בשני הסוגים, העבודות נעשות במסגרות ציבוריות או במוסדות ללא כוונת רווח, כגון בתי חולים, מפעלי צדקה, מוסדות לילדים, שיקום לנכים, ארגוני מתנדבים, עבודות ניקיון במקומות ציבוריים וכדומה.

ערעור

ערעור הוא הליך במשפט, שבמסגרתו אחד הצדדים לדיון (או שני הצדדים), שאינו מסכים עם פסק הדין, הכרעת הדין, גזר הדין, או החלטה אחרת, פונה לערכאה גבוהה יותר, על-מנת שתדון פעם נוספת בעניינו, ותשנה את הפסיקה.

קנס

קנס הוא סכום כסף שנדרש עובר עבירה לשלם כעונש על העבירה. קנס מושת על ידי שוטר, פקח או בית משפט, בהתאם לסמכויות שניתנו להם בחוק.

רשות שופטת

הרשות השופטת היא אחת משלוש רשויות השלטון במדינה (הרשויות האחרות הן הרשות המחוקקת והרשות המבצעת). הרשות השופטת עוסקת בשפיטה. במשטרים דמוקרטיים פועלת רשות שופטת עצמאית ובלתי תלויה.

שופט

שופט הוא אדם המכריע, בבית המשפט, בסכסוך בין מספר צדדים, או מכריע בתביעה פלילית שהגישה המדינה נגד נאשם.

השופטים הם המרכיבים את הרשות השופטת, והם אמורים למלא את תפקידם על-פי החוק, ללא משוא פנים וללא שיופעלו עליהם לחצים להטיית הדין.

תקדים

במערכת המשפט, תקדים הוא פסק דין שבתי משפט חייבים לפסוק לפיו כאשר מובאת להחלטתם סוגיה דומה לזו שבגינה נפסק התקדים.

לתקדים חשיבות רבה בעיצוב הנורמות המשפטיות, משום שהוא מקנה תוכן לאמירות הכלליות שבחוק ובחקיקת המשנה. חשיבות מיוחדת נודעת לתקדים במשפט המקובל, שבו התקדים יוצר את הנורמה, ולא רק מקנה לה תוכן, עקב היעדרו של חוק סטטוטורי, כזה שאושר בפרלמנט.

מקובל להבחין בין שני סוגים של תקדימים:

תקדים אנכי - החלטה של בית משפט גבוה מחייבת את בתי המשפט הנמוכים לו.

תקדים אופקי - החלטה של בית משפט מסוים מחייבת או מנחה את בתי המשפט באותה הדרגה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.