בית מדרש אלול

בית מדרש אלול הוא בית מדרש פלורליסטי פתוח ליהדות בירושלים המגדיר את עצמו כשוויוני וסובלני. בית המדרש, בו לומדים במשותף דתיים וחילונים, הוקם בחודש אלול בשנת תשמ"ט, על ידי רות קלדרון ומוטי בר-אור ומטרתם הייתה ליצור חידוש בלימודי היהדות.

בית מדרש אלול פועל בבית אלול, ברחוב שי עגנון שבשכונת סן סימון בירושלים. בשנת 2017 דיווח בית המדרש על 15,000 בוגרים.

לוגו-אלול-168x
לוגו אלול

בית המדרש

קבוצת בית המדרש המרכזית נפגשת בוקר אחד בשבוע ללימוד של כשש שעות[1].

הלימוד בבית המדרש מחולק לשלושה חלקים:

  • פתיחה - שבה המנחה נותן הקדמות, מציג את חומרי הלימוד ודפי מקורות ושם דגשים והבהרות בלימוד.
  • חברותא - שהיא קבוצת לימוד מצומצמת, המונה בין 2-5 חברים שתופס את רוב הנפח של הפגישה. דגם שאומץ והורחב מתוך הדגם המסורתי של בית המדרש.
  • אסיף - שהוא דיון במעגל מונחה שבו מתכנסים הלומדים בסוף הלימוד ואליו מביאים כל חברי הקבוצה את פירות הלימוד, תוך שמנחה הלימוד, מנווט את הדיון.

בכל שנה נקבע נושא אחר ללימוד, והוא מחולק למספר חטיבות. לדוגמה:

  • "אדמה" - על היחס שבין השמים לארץ, על אידאות ועל יישומן. (תשס"ד)
  • "עשרת הדיברות" - על קודקס החוקים האוניברסלי. (תשס"ה)
  • "נבואה" - על המתח שבין אמת והזיה ובין חזון לטירוף. (תשס"ו)
  • "חירות" - למהותם של החירות והחופש האנושיים. (תשס"ז)

החומרים הנלמדים מובאים מארון הספרים היהודי, ומהוגי דעות שונים, ביניהם פילון האלכסנדרוני, אפלטון, ניטשה, הרמן כהן, אנרי ברגסון ונוספים.

פעילויות נוספות

לצד קבוצת בית המדרש המרכזית פועלות באלול מספר סדנאות ערב וקבוצות לימוד, יצירה וכתיבה, סדנאות לעולים, וסדנאות לכתיבה יוצרת לנוער ומבוגרים. במקום נמצאת ספרייה גדולה ואוסף חומרים מוכנים לשימוש בשם "אסופה", שנוצרו בסדנאות לימוד שהתקיימו באלול במהלך השנים וכן גלריה קטנה.

ברחבי הארץ פועלות כעשרים שלוחות של אלול - קבוצות לימוד המיועדות לקהלים שונים, וזאת במסגרת התוכנית "קהילות לומדות"[2]. מופעלת גם תוכנית מיוחדת בשיתוף עם מדרשות צבאיות של צה"ל. בית המדרש מקיים ערבים פתוחים לקהל הרחב - בעיקר בתיקון ליל שבועות ובהושענא רבה.

פרסים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בית מדרש אלול - בין שמים לארץ, www.elul.org.il (בAmerican English)
  2. ^ בית מדרש אלול - מידע כללי, www.elul.org.il (בAmerican English)
  3. ^ פרס אבי חי תשנ"ז
  4. ^ בית מדרש אלול - זוכה פרס אגרסט לשנת תשע"ב
אורנה פילץ

הרבה אורנה פילץ (נולדה ב-4 ביוני 1962) היא סופרת, מרצה, מנחת סדנאות ורבה רפורמית.

אלול (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

בית מדרש

בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה. בעבר שימש גם כבית-ועד לענייני ציבור. המונח בית מדרש מציין מקום מיוחד לצורך לימוד התורה, במובחן מבית כנסת המציין מקום תפילה. אף על פי שגם בראשון מקיימים תפילות, עיקרו הוא בלימוד דווקא.

במזרח אירופה רווח הכינוי "קְלוֹיְז" לבית המדרש, ו"קלויזים" מפורסמים פעלו בברודי ובווילנה.

גבריאלה לב

גבריאלה לב היא במאית תיאטרון, מחזאית ושחקנית. מייסדת קבוצת התיאטרון הירושלמי וכיום מנהלת אמנותית בקבוצה. זכתה בפרסים רבים, ביניהם פרס קיפוד הזהב למפעל חיים (שנת 2016) ו"פרס ירושלים שלי" על תרומה לחיי התרבות בירושלים בשנת 2010.

דמא בן נתינה

דמא בן נתינה הוא דמות המופיעה בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי, כמופת לכיבוד הורים. דמא היה גוי בעל מעמד חשוב שישב בראשות מועצת העיר אשקלון.

הסיפור הידוע ביותר על דמא בן נתינה מצוי בתלמוד הבבלי במסכת קידושין ובמסכת עבודה זרה ובתלמוד הירושלמי במסכת קידושין ובמסכת פאה. הסיפור עוסק בחכמים שיצאו לחפש אבן ישפה לחושן של הכהן הגדול במקום זו שאבדה. הגיעו לדמא ורצו לקנות ממנו את האבן, אך זה סירב מכיוון שהוצאת האבן מהתיבה שבה היא נמצאת תעיר את אביו (ישנה מחלוקת בתלמוד האם מפתחות התיבה היו בידי אביו או מתחת לכריתו, או שמא רגלי אביו היו מונחות על התיבה). החכמים ניסו שוב ושוב להעלות את המחיר שהם מוכנים לשלם עבורה. לאחר מכן, כשהחכמים פנו לדרכם ללא האבן, בא אליהם דמא בן נתינה עם האבן. החכמים רצו לשלם את מלוא הסכום כפי שעמד לאחר שהעלו אותו. דמא בן נתינה סירב באומרו לחכמים, "מה מוכר אני לכם את כיבוד אבותי במעות כסף?". על כך זכה דמא בכך שנולדה בעדרו פרה אדומה, פרה מסוג מיוחד הנדרשת לעבודת בית המקדש. החכמים שבו לביתו ורכשו אותה בכסף רב.

דמא בן נתינה היה גוי, ולכן לא היה חייב במצוות כיבוד אב ואם, ועל כך אומר התלמוד במסכת קידושין: "ואמר רבי חנינא: ומה מי שאינו מצווה ועושה כך, מצווה ועושה על אחת כמה וכמה".

סיפור מפורסם נוסף על דמא בן נתינה, מספר על מקרה שקרה כשישב עם נכבדי רומא ולבוש בבגד מיוחד (סירקון של זהב). אמו, שלקתה בנפשה, נכנסה, קרעה את בגדו וירקה בפניו לעיני כל חכמי רומא. למרות הבושות הגדולות, שתק דמא ולא ביישה, ואפילו לא גער בה. בתלמוד מובא סיפור זה כמופת לכיבוד הורים, למרות התבזות עצמית.

חנה גולדברג (ציירת)

חנה גולדברג (נולדה ב-1959) היא ציירת ישראלית, ומורה לציור במכללת אמונה לאמנות בירושלים.

מיכה אודנהיימר

הרב מיכה אודנהיימר (נולד ב-24 במאי 1958) הוא עיתונאי, רב ופעיל חברתי. אודנהיימר ייסד את האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, ואת עמותת תבל בצדק. ב-2012 נבחר כאחד ממאה היהודים המשפיעים בעולם על ידי 'מעריב', ה-Jerusalem Post ומגזין 'מקור ראשון' בשל עבודתו בתחומים השונים.

מכון שכטר למדעי היהדות

מכון שכטר למדעי היהדות היא מכללה אקדמית ישראלית העוסקת בחקר מדעי היהדות ובלימוד והנחלת היהדות בגישה שוויונית ופלורליסטית, תוך הדגשת משמעותם ויישומם בחיים המודרניים. המוסד נוסד על ידי בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS) ומזוהה עם היהדות הקונסרבטיבית. הגישה האקדמית במכון שכטר משלבת דרכי לימוד מסורתיות עם גישות מחקר מודרניות. לצד הדיון ההיסטורי והטקסטואלי במקורות היהדות מתנהל שיח תרבותי ואקטואלי, המתמודד עם הדילמות המוסריות-חברתיות של החברה הישראלית בימינו. המכון שוכן בשכונת ניות בירושלים.

סוטה (הלכה)

בהלכה, סוטה (בעברית מקראית: שֹוטה) היא אישה נשואה ש"מעלה מעל" בבעלה. אם אין עדות שקיימה יחסי מין עם איש אחר, נאסר עליו לקיים עימה יחסי אישות עד שיקח אותה לבית המקדש והיא תעבור טקס הכולל שתיית 'מים מרים', אשר לפי התורה יזיקו לה במקרה שזנתה, או לחלופין להוכיח את חפותה, ואף להועיל לה במקרה ונחשדה לשווא.

קרן אבי חי

קרן אבי חי היא קרן צדקה פרטית שהוקמה בשנת 1984 על ידי הפילנתרופ היהודי-אמריקאי סנפורד ברנסטין. מטרת הקרן, על פי אתר האינטרנט שלה היא "לחזק את הזהות היהודית, את הזיקה למקורות יהודיים ואת הקשר למסורת היהודית של יהודים בכל מקום שבו היא פועלת – בישראל, בצפון אמריקה ובמדינות ברית המועצות לשעבר, וכן לשמר, לחזק ולהעמיק את הקשר שלהם למדינת ישראל".

הקרן הקימה בירושלים את בית אבי חי, מרכז תרבות הפועל בנושאים הקשורים ליהדות. כמו כן הקרן מעניקה מדי שנה את פרס אבי חי, ליחידים ומוסדות הפועלים לקירוב לבבות בין המחנות השונים בחברה היהודית בישראל. הקרן הקימה בשנת 1996, בעקבות רצח רבין, את "צו פיוס", העוסק בקירוב בין דתיים וחילונים בישראל.

בין הפרויקטים להם תורמת הקרן כספים נמצאים: תוכנית רביבים להכשרת מורים להוראת מדעי היהדות באוניברסיטה העברית, בית מורשה בירושלים, בית מדרש אלול, ארץ אחרת, בית מדרש קולות, פנים להתחדשות יהודית, מכון פרדס, מכינות קדם-צבאיות, עתיד במדבר, ממזרח שמש, רשת מורשה, הזמנה לפיוט, צהר, עלמא בית לתרבות עברית, בית הרב קוק ועוד.

יושב ראש חבר הנאמנים של הקרן הוא ארתור פריד, המנכ"ל שלה בישראל הוא אלי סילבר ובארצות הברית יוסי פרגר.

בכוונת הקרן להוציא את כל כספה עד שנת 2020, אז תיסגר הקרן.

את בית אבי חי מנהל ד"ר דוד רוזנסון (רו') החל משנת 2012 - רונזסון עלה ארצה עם משפחתו ממוסקבה בעקבות המינוי.

רבקה מרים

רבקה מרים (נולדה ב-1952) היא משוררת, סופרת וציירת ישראלית.

רות קלדרון

רות קלדרון (נולדה ב-25 בספטמבר 1961) היא חברת הכנסת לשעבר ממפלגת יש עתיד וסגנית יו"ר הכנסת לשעבר, חוקרת תלמוד ואגדה, אשת חינוך ותרבות עברית. מייסדת בית מדרש 'אלול' ועלמא בית לתרבות עברית.

רשות הרבים - הפורום הירושלמי לארגוני התחדשות יהודית

רשות הרבים הוא פורום המאגד למעלה משלושים ארגונים ירושלמים משדה ההתחדשות היהודית-הישראלית מתוך מטרה לחזק את הקולות הפלורליסטיים ואת הזהות היהודית לגווניה בירושלים והרחבת הפעילות היהודית-ישראלית בעיר. הפורום נוסד בשנת 2011, ובשנת 2017 נרשם כעמותה.

שבועת אמונים (נובלה)

שבועת אמונים היא נובלה מאת שמואל יוסף עגנון, שפורסמה לראשונה כספרון בשנת 1943. במסגרת "כל סיפוריו של שמואל יוסף עגנון" נכללת הנובלה בכרך "עד הנה".

שדמות

שדמות היה כתב עת של התנועה הקיבוצית. עם ייסודו ב-1960 נועד לשמש ככתב עת לנושאי הדרכה. סביב כתב העת נוצר חוג רעיוני לנושאי תרבות וחברה שביקש לבחון את יחסי והחברה הקיבוצית ליהדות ולמסורת, שנקרא חוג שדמות. חברי חוג שדמות עוסקים בגיבוש זהות יהודית חילונית-סוציאליסטית ובעיצוב טקסים יהודיים במסגרת חיי הקיבוץ, בהם טקסי חגים ושבת וטקסי מעבר (כגון טקסי בר מצווה, חתונה ולוויה). מרכז חוג שדמות הוא במדרשת אורנים לחינוך.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.