בית מדרש

בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה. בעבר שימש גם כבית-ועד לענייני ציבור. המונח בית מדרש מציין מקום מיוחד לצורך לימוד התורה, במובחן מבית כנסת המציין מקום תפילה. אף על פי שגם בראשון מקיימים תפילות, עיקרו הוא בלימוד דווקא.

במזרח אירופה רווח הכינוי "קְלוֹיְז" לבית המדרש, ו"קלויזים" מפורסמים פעלו בברודי ובווילנה.

SAVEY-HEBRON
בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005

הלימוד בבית המדרש

Kacrinmuzesi053
הכתובת "זה בית מדרשו של רבי אליעזר הקפר" שנמצאה בח' דבורה בגולן

האגדה תיארה את שם ועבר כראשונים שהקימו בית מדרש, שבו למדו אבות האומה. בסוף ימי בית שני היו בתי מדרשות ללימוד תורני לתלמידים מבוגרים, ואליהם באו ללמוד גם מבוגרים שתורתם עראי.

צורת המדרש הקדומה הייתה אוראטורית; כלומר, הרב יושב ומסביביו תלמידיו והוא דורש להם בעל פה מקראות ופירושם, מפני ש"דברים שבעל פה (תושבע"פ) אין אתה רשאי לכותבם", והם מחדדים לו בקושיות. עם השנים, מאחר שנכתבה המשנה, צורת הלימוד הלכה ונעשתה אוטו-דידקטית או על ידי חברותות, מול חומר כתוב.

דיני בית המדרש

בית מדרש בתוך בית כנסת
חדר בית מדרש בתוך בית כנסת
הקראוון של הגריש אלישיב זצוקל
בית המדרש של הרב יוסף שלום אלישיב

בית המדרש הוא מקום קדוש, ונוהגים בו כבוד ואין מקלים בו ראש, בדומה לבית הכנסת. יתרה מזו, קדושתו, על פי ההלכה, גדולה מקדושת בית הכנסת, ולכן אסור להפוך מקום המשמש כבית המדרש לבית הכנסת, כי אין מורידים בקדושה.

למרות זאת, בהלכה ישנן הקלות מסוימות ללומדי בית המדרש בענייני אכילה ושינה בבית המדרש לעומת בית הכנסת. הטעם הוא, שבבית הכנסת נמצאים זמן מועט ובקלות אפשר להימנע מאכילה ושינה, אולם בבית המדרש שוהים במשך שעות רבות וקשה יותר להימנע מזה. מכל מקום, נאמר בגמרא, שכל הישן בבית המדרש תורתו נעשית קרעים קרעים, וזאת משום שבכדי לקנות תורה צריך להשקיע.

בתי מדרש פלורליסטים בישראל

בעשורים האחרונים מתרחש בישראל רנסאנס רוחני[1], שבו מוצאים יהודים שאינם דווקא דתיים עניין בלימוד בית מדרשי, במוסדות דוגמת 'עלמא בתל אביב, בית מדרש אלול בירושלים, 'במידבר' בירוחם ועוד. בתי המדרש הפלורליסטים (מכונים גם מתחדשים) יוצאים מנקודת מוצא שונה מבתי המדרש הישיבתיים הקלאסיים: בעוד שבבתי המדרש הללו התפיסה בדרך כלל היא של אמת אחת שיש להנחילה (ומכאן שיטת הלימוד הפרונטלית הנהוגה ב'שעור הכללי' בישיבות), הרי שבבתי המדרש המתחדשים הגישה היא ריבוית (פלורליסטית) לכתחילה, מבוססת על עירוב של ז'אנרים ספרותיים שונים (הלכה, שירה, הגות וכו'). הלימוד מתקיים תוך ישיבה במעגל, מה שמבטא את הדמוקרטיות והניסיון להכלה של הדעות השונות הקיימות בקבוצה: "בית מדרש פלורליסטי הוא לכן מקום שאליו אנשים מרקעים שונים ומתפיסות עולם שונות באים ללמוד יחדיו ולקיים שיח עם טקסטים יהודיים ושיח ביניהם, לימוד לשם התרחבות אישית והכרת הזולת, לשם צמיחה, לשם מדרש אישי וציבורי גם יחד."[2].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ יאיר שלג, מעברי ישן ליהודי חדש: רנסאנס היהדות בחברה הישראלית, הספרייה לדמוקרטיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים 2010.
  2. ^ טובה אילן, 'בתי מדרש פלורליסטיים כשיח זהות', מענית הלב, מנחת דברים למוקי צור, בעריכת אברהם שפירא, הוצאת הקיבוץ המאוחד, יד טבנקין ובינה תשס"ו, עמ' 190–200 (הציטוט מעמ' 195).
בית המדרש לרבנים באמריקה

בית המדרש לרבנים באמריקה (באנגלית: הסמינר התאולוגי היהודי של אמריקה - The Jewish Theological Seminary of America, בקיצור: JTS) הוא המרכז האקדמי והרוחני העליון של הזרם היהודי הקונסרבטיבי. המוסד משמש גם כסמינר להכשרת רבנים מטעם היהדות הקונסרבטיבית. המוסד שוכן במנהטן, ניו יורק זה למעלה ממאה שנה, מאז הוקם מחדש בידי שניאור זלמן שכטר חוקר הגניזה הקהירית. המוסד קיבל את שמו מן הסמינר לרבנים של ברסלאו, מורשת יהדות אירופה של המאה התשע עשרה. כיום משתייך המוסד לאוניברסיטת קולומביה.

ספריית הסמינר היא אחת הספריות למדעי היהדות הגדולות והחשובות בעולם, והיא מכילה כתבי יד נדירים וחשובים.

ארבעה מבוגרי בית המדרש זכו בפרס ישראל לחקר התלמוד: חיים זלמן דימיטרובסקי (1994), אברהם גולדברג (2000), דוד הלבני (2008) ושמא פרידמן (2014).

בית המדרש לרבנים בברסלאו

בית המדרש לרבנים בברסלאו, או הסמינר התאולוגי היהודי – מכון פרֶנקֶל (במקור: בית מדרש הרבנים ברסלוי, בגרמנית: Jüdisch-Theologisches Seminar Fraenckel'sche Stiftung), היה בית מדרש גבוה להכשרת רבנים ומורים ולעיסוק בחכמת ישראל, שפעל בעיר ברסלאו, קודם בממלכת פרוסיה ולאחר מכן ברייך הגרמני המאוחד, בין 1854 ל–1938. המוסד היה מוקדה של האסכולה הפוזיטיבית-היסטורית, שהיהדות הקונסרבטיבית רואה עצמה כממשיכתה.

בית מדרש אלול

בית מדרש אלול הוא בית מדרש פלורליסטי פתוח ליהדות בירושלים המגדיר את עצמו כשוויוני וסובלני. בית המדרש, בו לומדים במשותף דתיים וחילונים, הוקם בחודש אלול בשנת תשמ"ט, על ידי רות קלדרון ומוטי בר-אור ומטרתם הייתה ליצור חידוש בלימודי היהדות.

בית מדרש אלול פועל בבית אלול, ברחוב שי עגנון שבשכונת סן סימון בירושלים. בשנת 2017 דיווח בית המדרש על 15,000 בוגרים.

בצלאל

בצלאל היא מכללה אקדמית לאמנות, עיצוב וארכיטקטורה. בית הספר נוסד לראשונה בשנת 1906 על ידי בוריס שץ והיה בית הספר הראשון לאמנות בארץ ישראל במאה ה-20. היצירות שנוצרו בבית הספר על ידי תלמידיו נחשבות לראשיתה של האמנות החזותית הישראלית. בשנת 1935, לאחר שהיה סגור כמה שנים, נפתח בית הספר מחדש בשם "בצלאל החדש". בשנת 1955 זכה בית הספר להכרה אקדמית, ובמשך השנים נוספו לו מחלקות שונות בתחומי האמנות והעיצוב. בשנת 1958 זכה בית הספר בפרס ישראל לציור ולפיסול.

ממוקם בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חסידות אשלג

חסידות אשלג היא כינוי למספר חצרות חסידיות-קבליות שקמו בישראל על ידי תלמידיו וצאצאיו של המקובל הרב יהודה לייב הלוי אשלג, המכונה בעל הסולם.

חסידות בלאז'וב

חסידות בלאז'וב היא חסידות גליציאנית, ענף מחסידות דינוב. אבי החסידות היה רבי צבי אלימלך שפירא, נכדו של רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב.

חסידות סאסוב

חסידות סאסוב היא חסידות גליציאנית. אבי השושלת היה רבי שלמה מייער, בנו של רבי חנוך הניך מאלעסק. כיום מכהנים אדמו"רים מהשושלת בישראל, לונדון וניו יורק.

חסידות שומרי אמונים

חסידות שומרי אמונים היא חצר חסידית שהקים הרב אברהם חיים ראטה. לחסידות שכונה סמוך לשכונת מאה שערים בירושלים, הנקראת קריית שומרי אמונים, ובסמוך לה בית מדרש וישיבה קטנה. בעיר בני ברק יש לחסידות בית מדרש, ישיבה קטנה וישיבה גדולה.

ישיבה

ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית. המוסד להשכלה גבוהה של החינוך היהודי, שהיווה מוסד המשך למסגרת החינוך היסודי היהודי, ה"תלמוד תורה". הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי.

הישיבה שימשה במשך הדורות כמוסד המרכזי של היהדות התורנית: בה נקבעו ההלכות בשאלות שנתחדשו במהלך השנים והוכרעו ספקות שהתעוררו במסורות ותיקות, ובה תוקנו תקנות בענייני היחיד והרבים. ראשי הישיבות המרכזיות היו בתקופות ארוכות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מנהיגיו של העם היהודי כולו. גם לאחר כתיבת הקודקסים ההלכתיים הגדולים: משנה תורה לרמב"ם, "ארבעה טורים" וה"שולחן ערוך", שאפשרו הלכה למעשה מעמד רבני נפרד מעולם הישיבות, עמדו הישיבות במרכזו ובתשתיתו של עולם התורה. כל גדולי הרבנים היו חניכי ישיבות ורבים מהם החזיקו בעצמם ישיבה במקומות בהם כיהנו כרבנים.

הישיבה כצורת חיים אידיאלית המבטאת את קידוש חיי הרוח ועיסוק בעיקרי העיקרים, מתבטאת גם בתיאורי חז"ל את העולם הבא כישיבה של מעלה, או "מתיבתא דרקיעא", בה מתנהלים לימודים ודיונים הלכתיים במתכונת דומה לזו של הישיבה הארצית.

צורת הישיבה, תפקידי ההוראה בה, חומר הלימודים ודרכי הלימוד בה, השתנו לפי המקום והתקופה. אך קו מאחד משותף היה לה על פני המרחב והזמן: שאיפה לעיסוק בתורה ובמצוותיה תוך ניתוק מהעולם הסובב, ומתן הזדמנות שווה לכל נער יהודי להתמודד במסלול הלימודים שהציעה ולהתקדם במעלה האליטה הרבנית.

במשך הדורות השתמשו בכינוי "ישיבה" לתיאור כל בית מדרש שבו ישבו יהודים ועסקו בקביעות בתורה, בדרך כלל בדגש על בתי מדרש בהם הועברו שיעורי תורה בידי רבנים לתלמידיהם. מן המאה ה-19, עם הקמת ישיבת וולוז'ין שכונתה "אם הישיבות", נקבע מודל הישיבה המודרנית שעבר בהמשך שיפורים ושינויים כמו חלוקת השיעורים לשכבות מבוססות קבוצות גיל או מבוססות רמת ידע כפי שהונהג לראשונה בישיבת טלז. חלוקות נוספות לישיבה קטנה וישיבה גדולה התפתחו רק במאה ה-20.

ישיבת בית מדרש עליון

ישיבת בית מדרש עליון הוא ישיבה במונסי שבניו יורק, ולה ישיבה-בת בבני ברק.

ישיבת לייקווד

ישיבת לייקווד (שמה הרשמי: "בית מדרש גבוה") היא ישיבה ליטאית, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת מיר).

מדרסה

מדרסה (בערבית مدرسة) היא המונח הערבי לכל בית ספר, חילוני או דתי (של כל דת). שפות שונות שאלו מונח זה וברבות מהן נטבע המונח במובן אחד בלבד, בית מדרש ללימודי דת האסלאם.

בימי הביניים "מדרסה" היה שמן של המוסדות להשכלה גבוהה בעולם המוסלמי, המקבילות לאוניברסיטה האירופאית.

מכון מאיר

מכון מאיר הוא בית מדרש ומרכז תורני בירושלים ללימודי יהדות בדרכו של הרב קוק, המיועד בעיקר לחוזרים בתשובה. ממוקם בשכונת קריית משה. משתייך לזרם הדתי לאומי.

המכון קרוי על שם אליעזר מאיר ליפשיץ שנפל במלחמת יום כיפור. הוא הוקם בשנת תשל"ד (1974) על ידי הרב דב ביגון הממשיך לעמוד בראשו. במכון קיימות מחלקות לדוברי עברית, רוסית, אנגלית, ספרדית וצרפתית. לומדים בו כארבע מאות תלמידים. כמו כן ישנו במכון אולפן גיור, מסגרת נפרדת לבנות הנקראת מכון אורה שבה לומדות כשישים בנות, ואולפן לעולים חדשים בשיתוף עם משרד החינוך.

מעלות דפנה

מעלות דפנה היא שכונה בצפון ירושלים, הגובלת בשכונת רמת אשכול וסנהדריה מצפון, שכונת שמואל הנביא ממערב, וגבעת התחמושת ממזרח. גבולה הדרומי של השכונה מוגדר על ידי רחוב שמעון הצדיק ודרך בר לב.

ספרי זוטא במדבר

ספרֵי זוטא במדבר הוא מדרש הלכה על ספר במדבר, שרובו אבד, ושוחזר בעיקר מתוך ציטוטים במקורות משניים. זהו מדרש מקביל למדרש הנפוץ יותר, ספרי במדבר. בעוד שספרי במדבר הוא מדבי רבי ישמעאל, הרי שספרי זוטא הוא ענף מיוחד של דבי רבי עקיבא. בשנים האחרונות גילה מנחם כהנא שרידים של מדרש בעל מאפיינים דומים על ספר דברים, וכינה אותו ספרי זוטא דברים.

"זוטא" פירושו "קטן", אך כנראה הכינוי הזה למדרש בפי הראשונים אינו מתייחס לגודלו (כפי הנראה אורכו היה דומה לספרי במדבר), אלא לנדירות תפוצתו. המדרש שוחזר בעיקר מתוך מובאות בילקוט שמעוני (בשם "זוטי"), ובמדרש הגדול (באופן סתמי).

החוקרים זיהו בחיבור זה מאפיינים ייחודיים, שאינם זהים לרגיל במדרשים מדבי רבי עקיבא, שאליהם הוא שייך באופן כללי. כך לדוגמה, המשנה המצוטטת אצלו כמעט תמיד אינה זהה לנוסח משנתנו, בשונה מהרגיל אצל דבי רבי עקיבא. גם המינוחים אינם זהים תמיד לרגיל באותו בית מדרש. שאול ליברמן סבר שעורך המדרש היה ממתנגדי בית רבי יהודה הנשיא (רבי), ומסיבה זו רבי אינו מוזכר במדרש זה כלל, וגם משנת רבי אינה מצוטטת כפי שהיא. מלומדים מאוחרים יותר הטילו ספק במוצקות טענה זו, וסבורים שאין לדעת מעבר לכך שמדובר בסוג מסוים של בית מדרש בתוך "דבי רבי עקיבא".

קרן אבי חי

קרן אבי חי היא קרן צדקה פרטית שהוקמה בשנת 1984 על ידי הפילנתרופ היהודי-אמריקאי סנפורד ברנסטין. מטרת הקרן, על פי אתר האינטרנט שלה היא "לחזק את הזהות היהודית, את הזיקה למקורות יהודיים ואת הקשר למסורת היהודית של יהודים בכל מקום שבו היא פועלת – בישראל, בצפון אמריקה ובמדינות ברית המועצות לשעבר, וכן לשמר, לחזק ולהעמיק את הקשר שלהם למדינת ישראל".

הקרן הקימה בירושלים את בית אבי חי, מרכז תרבות הפועל בנושאים הקשורים ליהדות. כמו כן הקרן מעניקה מדי שנה את פרס אבי חי, ליחידים ומוסדות הפועלים לקירוב לבבות בין המחנות השונים בחברה היהודית בישראל. הקרן הקימה בשנת 1996, בעקבות רצח רבין, את "צו פיוס", העוסק בקירוב בין דתיים וחילונים בישראל.

בין הפרויקטים להם תורמת הקרן כספים נמצאים: תוכנית רביבים להכשרת מורים להוראת מדעי היהדות באוניברסיטה העברית, בית מורשה בירושלים, בית מדרש אלול, ארץ אחרת, בית מדרש קולות, פנים להתחדשות יהודית, מכון פרדס, מכינות קדם-צבאיות, עתיד במדבר, ממזרח שמש, רשת מורשה, הזמנה לפיוט, צהר, עלמא בית לתרבות עברית, בית הרב קוק ועוד.

יושב ראש חבר הנאמנים של הקרן הוא ארתור פריד, המנכ"ל שלה בישראל הוא אלי סילבר ובארצות הברית יוסי פרגר.

בכוונת הקרן להוציא את כל כספה עד שנת 2020, אז תיסגר הקרן.

את בית אבי חי מנהל ד"ר דוד רוזנסון (רו') החל משנת 2012 - רונזסון עלה ארצה עם משפחתו ממוסקבה בעקבות המינוי.

רבי אבא בר ממל

רבי אַבָּא בַּר מַמֵּל היה אמורא בדור השני והשלישי לאמוראי ארץ ישראל.

מוזכר לרוב בדיונים שדן יחד עם אמוראי בית מדרש טבריה, שבראשותו של רבי יוחנן, ותלמידיו רבי אבהו, רבי אלעזר - ובר הפלוגתא העיקרי שלו - רבי זירא. לדעת כרמולי, רבי אבא בר ממל הוא המוזכר בתלמוד באופן סתמי כ"רב אבא".

מוזכר גם יחד עם רבי אמי ורבי אסי שנחשבו גם כרבותיו, ככל הנראה לאחר פטירת רבי יוחנן. כמו כן למד גם אצל רבי אושעיא.

רבי ינאי

רבי ינאי הכהן חי במחצית הראשונה של המאה השלישית לספירה, והשתייך לדור הראשון של אמוראי ארץ ישראל. הוא היה תלמידו של רבי יהודה הנשיא - חותם המשנה. רבי ינאי ייסד בית מדרש בעכברה ששכנה ליד צפת בגליל העליון ובו לימד תורה, וכן שימש כדיין בבית הדין בציפורי. בין תלמידיו נמנו רב - מחבר ספרא וספרי; רבי יוחנן - ממחברי התלמוד הירושלמי, ריש לקיש ועוד.

שמו של רבי ינאי מוזכר בתלמוד הבבלי 176 פעמים ובתלמוד הירושלמי 254 פעמים. על שמו קרוי נחל רבי ינאי המתחבר לנחל עכברה.

תלמוד תורה (מצווה)

מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים. על פי מקורות רבים במסורת היהודית, מצווה זו עומדת נגד כל יתר המצוות. נשים אינן מחויבות במצווה זו.

החיוב המינימלי הוא קביעת זמן ללימוד ביום ובלילה ('קביעת עתים לתורה'), אולם קיום מצווה זו כראוי, כולל ניצול כל רגע פנוי ללימוד תורה (התמדה) ללא ביטול תורה. כחלופה ללימוד עצמי, יש שהציעו הסכם יששכר וזבולון.

מצווה זו נדחית לצורכי פרנסה או לכל צורך מצווה אחרת. ישנה מחלוקת נרחבת אם מצווה זו מונעת מהאדם ללמוד לימודי חול (למשל מדעים ופילוסופיה), וכן ביחס היהדות לתרבות הפנאי.

לימוד תורה נעשה על ידי לימוד עצמי או על ידי שמיעת שיעור ממלמד או רב, מקום המוקדש ללימוד נקרא בית מדרש או ישיבה.

מעמד מיוחד ביהדות יש לתלמיד חכם הבקיא בדיני התורה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.