בית לחם

בֵּית לֶחֶםערבית: بيت لحم בֵּיתּ לַחְםְ) היא עיר בהר חברון שבהרי יהודה, כ-10 ק"מ דרומית לירושלים. העיר נמצאת בשטח A שבשליטת הרשות הפלסטינית.

נכון ל-2010 מתגוררים בעיר כ-30,000 בני אדם. העיר היא בירת נפת בית לחם, שכוללת עיירות כגון בית סחור, בית ג'אלה, אל-ח'דר ועוד. בנפה מתגוררים על פי הערכות הרשות הפלסטינית כ-200,000 בני אדם.[2]

בעבר הייתה רוב אוכלוסייתה של העיר נוצרית, אך שינויים דמוגרפים שכללו הגירת נוצרים רבים לארצות אמריקה ואירופה, והגירת מוסלמים מכפרי הסביבה ומחברון אל העיר, הפכו אותה כיום לעיר מוסלמית בעיקרה. על פי חלק מהאומדנים 40% מהם נוצרים[3]. אומדנים אחרים מעריכים שרק חמישית (20%) מכלל התושבים הם נוצרים.[4]

Bethlehem Cite de David
מפת בית לחם כפי שדמיין אותה צ'רו 1760
בית לחם
بيت لحم
Bethlehem
מסגד עומר בכיכר מאנגר בעיר
טריטוריה הרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה בית לחם
ראש העיר ורה בבון[1]
תאריך ייסוד האלף ה-3 לפנה"ס
שטח 29.799 קמ"ר
גובה 775 מטר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 27,000 (נכון ל־5 באפריל 2014)
 ‑ במטרופולין 200,000
קואורדינטות 31°42′11″N 35°11′44″E / 31.703056°N 35.195556°E
אזור זמן UTC +2
http://www.bethlehem-city.org
(למפת הרי ירושלים רגילה)
Jerusalem area
 
בית לחם
בית לחם
Bethlem
The way between Ierusalem and Bethlem 1621

היסטוריה של העיר

תקופת התנ"ך

בתנ"ך מוזכרת העיר בית לחם, אשר הייתה קרויה גם "אפרת" בספר בראשית, פרק ל"ה, פסוק ט"ז, וכן בפרק מ"ח 7, וכן במגילת רות ד' 11, תחת השם "יב וְדָוִד בֶּן אִישׁ אֶפְרָתִי הַזֶּה מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וּשְׁמוֹ יִשַׁי וְלוֹ שְׁמֹנָה בָנִים וְהָאִישׁ בִּימֵי שָׁאוּל זָקֵן בָּא בַאֲנָשִׁים" בספר שמואל א' י"ז 12, ותחת השם "א וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה מִמְּךָ לִי יֵצֵא לִהְיוֹת מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל וּמוֹצָאֹתָיו מִקֶּדֶם מִימֵי עוֹלָם" בספר מיכה, פרק ה', פסוק א'. רחל נקברה על אם הדרך המובילה לבית לחם ("דרך אפרתה") צפונית לעיר (בראשית מ"ח 7), וכן בעיר התגוררה רות המואביה בשובה לארץ. על פי ספר שמואל, בעיר נולד דוד המלך ובה נמשח למלך על ידי שמואל (שמואל א' ט"ז 4 - 13). לאחר שנאלץ דוד המלך לגלות מן העיר, התגעגע למי הבאר בעיר, ושלושה מגיבוריו הביאו לו מים מהבאר (שמואל ב' כ"ג 13 - 17).

בשנת 2012 נמצאה בולה עם כיתוב "בשבעה בת לחם למל[ך]". זהו המקור החוץ מקראי היחיד שנמצא עד היום על בית לחם בתקופת בית ראשון.[5]

בברית החדשה

העיר בית לחם מוזכרת בברית החדשה כעיר הולדתו של ישו הנוצרי.

ישנם חוקרים הסבורים כי הזיהוי של בית לחם כאתר הולדתו של ישו שגוי וכי בית לחם הגלילית היא האתר המוזכר בברית החדשה. בבית לחם הגלילית התגלו שרידי עיר מהמאה הראשונה לספירה [3], וכן שרידי בית כנסת, ואף כנסייה מאוחרת יותר. המרחק בין בית לחם הגלילית לבין נצרת מסביר את התיאור המופיע בברית החדשה לפיו עבר ישו את המרחק בין הערים במשך שש שעות.

התקופה הרומית ביזנטית

BethlehemInsideCN
פנים כנסיית המולד.

העיר בית לחם נהרסה במהלך מרד בר כוכבא, ובמסגרת גזירות אדריאנוס תושביה היהודים גורשו מהעיר. ולאחריו הקימו הרומאים בעיר מקדש לאדוניס. בשנת 326 הקימה הלנה, אמו של הקיסר קונסטנטינוס כנסייה במקום בו עמד המקדש. בסוף המאה הרביעית התיישב בעיר הירונימוס וייסד בה שני מנזרים.

במהלך מרד השומרונים בשנת 529 נחרבה שוב העיר. הכנסייה שנהרסה נבנתה מחדש בהוראת הקיסר יוסטיניאנוס הראשון.

התקופה הערבית

בשנת 637 נכבשה העיר על ידי החליף עומר בן אל-ח'טאב שהורה לשמר את כנסיית המולד ונתן חופש פולחן לנוצרים בעיר.

התקופה הצלבנית

בשנת 1099 נכבשה העיר על ידי הצלבנים אשר ביצרו את העיר, בנו סביבה חומות וכן בנו את המנזר המצוי צפונית לכנסיית המולד. לאחר הכיבוש הצלבני נוספו נזירים בנדיקטינים למספר הנזירים המדלדל שהיה שם.

ביום חג המולד בשנת 1100 הוכתר בעיר בולדווין הראשון כמלך ממלכת ירושלים.

ב-15 בספטמבר 1187 כבש צלאח א דין את העיר וגירש את כל תושביה הנוצרים, יחד עם הבישופות הלטינית והכמורה. בשנת 1192 התיר צלאח א-דין לארבעה כמרים לשוב אל העיר. לא נגרם שום נזק לכנסייה עם כיבושו של צלאח א-דין, למעט שומרים מוסלמיים שהוצבו בשער. בשנת 1229 נכבשה העיר בשנית על ידי הצלבנים, והכמורה שבה למקום באופן מלא מעכו. היא נשארה בידיהם עד שנת 1244, עת חוללה על ידי הטורקים הח'וורזימים. עם עלייתו לשלטון של הסולטאן בייברס בשנת 1250 גורשו הכמרים שבעיר ובשנת 1263 נהרסו חומות העיר ביחד עם המנזר. ידוע על אגדה שלפיה ביברס ניסה להעביר לקהיר את השיש והעמודים מהכנסייה, אך כוונתו סוכלה על ידי הופעה נסית של נחש. ב-1271 התיר ביברס גישה למקום עבור צליינים מהמערב. בשנת 1347 הותר לכמרים הפרנציסקנים לשוב לעיר ולהחזיק בכנסיית המולד.

התקופה העות'מאנית

A. Salzmann - Beit-Lehem
בית לחם בשנת 1856 כפי שצולמה בידי אוגוסט זלצמן
BeitLehemTigart
הכניסה למבנה הממשל הפלסטיני (במקור מצודת טיגארט),1995

במהלך השלטון העות'מאני בעיר רבו המחלוקות בין הכמרים היוונים אורתודוקסים והכמרים הקתוליים על השליטה בכנסיית המולד. בין השנים 1831 - 1841 שלט בעיר מוחמד עלי, ובשנת 1841 חזרה העיר לשלטון האימפריה העות'מאנית.

בשנת 1897 קנה שליחו של הרב צבי הירש קלישר חלקת אדמה בבית לחם, מול קבר רחל. הניסיונות ליישב את החלקה לא צלחו והוואקף השתלט עליה[6].

בראשית המאה ה-19 רכש נתן שטראוס נחלה נוספת באזור קבר רחל. הנחלה נקראה על שמו "נחלת שטראוס". יורשיו של נתן העבירו את החלקה לבעלות קרן קיימת לישראל, אך גם על חלקה זו השתלטו ערבים[7].

המאה ה-20

בשנת 1917 נכבשה העיר על ידי כוחות צבא בריטיים במהלך מלחמת העולם הראשונה. בשנת 1930[8] הקימו רשויות המנדט את בית הסוהר לנשים בבית לחם שפעל בעיר עד תום המנדט במאי 1948. על-פי תוכנית החלוקה של האו"ם משנת 1947 הייתה בית לחם אמורה להיות חלק מהאזור הבינלאומי המצוי בשליטת האו"ם יחד עם העיר ירושלים. הלגיון הערבי השתלט על העיר בשנת 1948, וסביבה הוקמו מספר מחנות פליטים עבור פליטים פלסטינים שנמלטו משטחי מדינת ישראל.

בשנת 1967 נכבשה העיר על ידי צה"ל. ובשנים הראשונות שלאחר 1967 ביקשה בית-לחם להסתפח לירושלים. בין השנים 19721997 שימש כראש עיריית בית לחם אליאס פריג'.

ב-21 בדצמבר 1995 עברה העיר לשליטת הרשות הפלסטינית.

המאה ה-21

האינתיפאדה השנייה

בעקבות תחילת האינתיפאדה השנייה נכנסו כוחות צה"ל לעיר במאי 2002. כ-40 פלסטינים חמושים אשר היו מבוקשים על ידי צה"ל כאחראים לפיגועי טרור נמלטו לכנסיית המולד והסתגרו בה תוך שהם מחזיקים כ-200 בני ערובה בנוסף ל-46 כמרים. הפלסטינים המבוקשים הציתו חלקים מקודשים במתחם הכנסייה. בנוסף, לפי עדות כמרים שהוחזקו במקום, הם גנבו איקונות ומנורות יקרי ערך והשתמשו בדפים של ספרי קודש של הכנסייה כבנייר טואלט[9]. צה"ל צר על המבנה אך לא נכנס לתוכו על מנת שלא לפגוע בקדושת המבנה, יחד עם זאת צלפים של צה"ל ירו בחמושים במבנה שניסו לירות על חיילי צה"ל. לאחר משא ומתן שנמשך מספר שבועות הוסכם כי 13 מבוקשים שהוגדרו על ידי ישראל כבעלי "דם על הידיים" יגורשו לקפריסין, 26 מבוקשים נוספים יגורשו לעזה ושאר המבוקשים ישוחררו.

לדברי ראש העירייה לשעבר ויקטור בטארסה אם במאה ה-20 האוכלוסייה הנוצרית הייתה הרוב המוחלט בעיר (כ-90%), עתה הם מהווים מיעוט של כ-40% מאולכוסיית העיר[10]

בית לחם במסורות הדתות

Palestine stamp
בול של ממשלת המנדט בשנת 1927 המראה את מבנה קבר רחל

בבית לחם חיו אנשים חשובים הן בעיני היהודים והן בעיני הנוצרים ובה אירעו אירועים בעלי משמעות לבני שתי הדתות.

במסורת היהודית

לפי מסורת היהודים, בית לחם היא עיר הולדתו של דוד המלך בתחום נחלת שבט יהודה. סיפור מגילת רות נסב סביב העיר הזו. השופט אבצן היה מעיר זו.

ע"פ המדרש, פירוש השם "בית לחם" אינו לחם אלא מלחמה (שורש: ל-ח-מ).

לפי המסורת רחל נקברה לא הרחק מבית לחם, והמבנה הקרוי "קבר רחל" והמצוי במבואותיה הצפוניים, שימש אתר עלייה לרגל בכל הדורות.

במסורת הנוצרית

לפי מסורת הנוצרים ישו נולד בעיר, וכנסיית המולד הנמצאת בה נבנתה לפי אמונתם על הגבעה בה התרחשה הלידה.

חינוך

בעיר ממוקמת אוניברסיטת בית לחם (בערבית: جامعة بيت لحم), אוניברסיטה פלסטינית נוצרית-קתולית. בשנת 2014 למדו באוניברסיטה כ-3,200 סטודנטים. האוניברסיטה נוסדה בשנת 1973, והיא האוניברסיטה הראשונה שנפתחה בגדה המערבית.

ספורט

מרתון פלסטין

באפריל 2013 השתתפו מאות רצים, ביניהם ישראלים, במרתון פלסטין הראשון בבית לחם. ישראל מנעה את הגעתם של 25 רצים מרצועת עזה לאירוע. המסלול המלא התחיל ונגמר ליד כנסיית המולד.[11] מאז מתקיים המרתון מדי שנה.[12]

כדורגל

כחמישה ק"מ מערבית לבית לחם ממוקם אצטדיון אל-ח'דר. האצטדיון נחנך בשנת 2007, מכיל 6,000 מושבים ונבנה במימון ממשלת פורטוגל. המגרש עומד בתקן הבינלאומי ובכל דרישות פיפ"א. אורכו 106 מטר ורוחבו 76 מטרים. באצטדיון משחקות קבוצות ואדי א-ניס ושבאב אל-ח'דר מליגת העל הפלסטינית.[13]

ערים תאומות

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Newspapers Review: Youth Protests Dominate Daily’s Front Page, וואפא - סוכנות חדשות פלסטינית, 14 בנובמבר 2012
  2. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של הרשות הפלסטינית, Localities in Bethlehem Governorate by Type of Locality and Population Estimates, 2007-2016
  3. ^ הכלכלה הפלסטינית: בין בית לחם לירושלים, באתר כלכליסט, 31 במאי 2010
  4. ^ [1], [2]
  5. ^ ניר חסוןהוכחה ארכיאולוגית ראשונה לקיום בית לחם המקראית, באתר הארץ, 23 במאי 2012
  6. ^ נדב שרגאי, ישראל השבוע, עמוד 24, 10.6.16
  7. ^ נדב שרגאי, ישראל השבוע, עמוד 24, 10.6.16
  8. ^ מפת בית לחם, מאת מחלקת המדידות של ממשלת המנדט. אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית, ‏1930
  9. ^ "המערכה על ירושלים", דורי גולד, בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, ת"א 2008, עמוד 33
  10. ^ https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/54/ART2/134/584.html
  11. ^ אילן גולדמן, 42 קילומטר מתחילים בצעד אחד, באתר הארץ, 22 באפריל 2013
  12. ^ אקטיבסטילס, מרתון בית לחם: רצים למען חופש התנועה, אתר שיחה מקומית, 1 באפריל 2016
  13. ^ יוני מנדל‏, הדשא של הפלסטינים ירוק פחות, באתר וואלה! NEWS‏, 5 במאי 2007
בית ג'אלא

בית ג'אלא (לפעמים מאוית גם בית ג'אלה, או בית ג'לא. בערבית: بيت جالا, להאזנה (מידע • עזרה)) היא עיירה פלסטינית נוצרית הסמוכה לבית לחם. שטחה 14 קמ"ר, אוכלוסייתה מונה כ-17,659 איש.

בית לחם (נפה)

נפת בית לחם (בערבית: محافظة بيت لحم) היא אחת מ-16 נפות הרשות הפלסטינית. הנפה ממוקמת מדרום לירושלים. בירת הנפה היא העיר בית לחם.

על פי הערכת הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2016, בנפה התגוררו כ-221,802 נפשות.

בית לחם הגלילית

בֵּית לֶחֶם הַגְּלִילִית הוא מושב עובדים בשוליים הצפוניים של עמק יזרעאל, כ-6 ק"מ מזרחית לקריית טבעון, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.

בית סאחור

בית סאחור (ערבית: بيت ساحور) היא עיר פלסטינית בהרי יהודה הסמוכה לבית לחם ממזרח, ומשתייכת לנפת בית לחם של הרשות הפלסטינית. העיר נמצאת בשטח המוגדר כ"שטח A".

אוכלוסיית בית סאחור מונה 15,565 תושבים (נכון לשנת 2016), שמתוכם 80% נוצרים והשאר מוסלמים. בית סאחור נחשבת לפי המסורת הנוצרית כמקום בו היה שדה הרועים, להם בישר המלאך על לידת ישו. בבית סאחור שתי כנסיות שנבנו לזכר האירוע - הכנסייה היוונית אורתודוקסית וכנסיית שדה הרועים הפרנציסקנית, השייכת לכנסייה הקתולית. כל כנסייה טוענת שהאירוע התרחש בשטחה.

בקעה (שכונה)

בָּקְעַה היא שכונה [עתיקה בדרום ירושלים. שמה מגיע מערבית (بقعه) ומשמעותו: מישור. גבולותיה של השכונה הם רחוב רבקה מדרום, רחוב פייר קינג ממערב, המסילה לתחנת הרכבת ירושלים מצפון מערב ודרך חברון ממזרח. השכונות הסובבות אותה הן תלפיות בדרום, מקור חיים במערב, המושבה היוונית והמושבה הגרמנית בצפון מערב ואבו תור במזרח. לאחר מלחמת העצמאות היה ניסיון לתת לשכונה שם עברי - גאולים אבל שם זה לא נקלט, ובשלטים שהציבה העירייה נכתב "גאולים (בקעה)"

. יחד עם מקור חיים הסמוכה, מתגוררים בשכונה כ-13,000 תושבים.

ג'בעה

ג'בעה (ערבית: الجبعة) הוא כפר פלסטיני, השוכן על כביש 367 בפאתי יישובי גוש עציון מכיוון מערב. הכפר שייך לנפת בית לחם ומרחקו 15 ק"מ מבית לחם ו-17 ק"מ מחברון. המרחק מהקו הירוק הוא 3 ק"מ. שטח הכפר 10,099 דונמים, שמתוכם 1,002 שטח בנוי.. לפי הלישכה הפלסטינית לסטטיסטיקה היו בכפר ב-2016 1,128 תושבים

. רוב התושבים מתפרנסים מחקלאות, והגידולים העיקריים הם שקדים, ענבים וזיתים.סמוך לג'בעה ממזרח נמצא היישוב היהודי גבעות הקרוי על שמו של היישוב הקדום שהיה באזור וממנו מקור השם ג'בעה. בנוסף בסמוך ליישוב נערך הקרב בו נפלו לוחמי מחלקת הל"ה ב-16 בינואר 1948, ה' בשבט תש"ח.בשנת 2014 הפקיעה מדינת ישראל 4,000 דונם מהאדמות באזור הכפר.בפברואר 2015 הוצת מסגד בכפר ורוססו כתובות בעברית.

גוש עציון

גּוּשׁ עֶצְיוֹן הוא שמה של קבוצת יישובים יהודיים מדרום לירושלים, בין בית לחם לבין חברון. ניסיונות ההתיישבות היהודית באזור החלו ב-1927. ארבעה קיבוצים שהוקמו בגוש בשנים 1943–1947 נחרבו במלחמת העצמאות. לאחר מלחמת ששת הימים חודשה ההתיישבות היהודית בגוש עציון, וכיום מתגוררים בגוש כ-90,000 אזרחים ישראלים (רובם בביתר עילית). מרבית היישובים, למעט היישובים ביתר עילית ואפרת משתייכים למועצה אזורית גוש עציון.

האזור נקרא על שמו של שמואל צבי הולצמן (הולץ בגרמנית הוא עץ).

הרי יהודה

הרי יהודה (בערבית: جبال الخليل‎, תעתיק: ג'בל אלח'ליל), הוא האזור ההררי המשתרע מהר בעל חצור ועד לבקעת באר שבע בדרום, בין השפלה ממערב ומדבר יהודה במזרח. הרי יהודה מהווים חלק משדרת ההרים המערבית של ארץ ישראל והיוו את לב ממלכת יהודה.

ההרים בנויים בעיקר מסלעי גיר ודולומיט. וחלק גדול מהם הוא מדבר - מדבר יהודה.

נהוג לחלק את הרי יהודה לשלושה חלקים: בצפון - הרי בית אל ששיאם, הר בעל חצור, מתנשא לגובה 1,016 מטר מעל פני הים; במרכז - הרי ירושלים, האזור הנמוך בהרי יהודה שגובהו כ-918 מטרים בשיאו; ובדרום -הר חברון, ששיאו, (חלחול) מגיע לגובה 1,026 מטרים מעל פני הים.

יישובים מרכזיים בהרי יהודה: ירושלים, ביתר עילית, חברון, בית לחם, רמאללה ומעלה אדומים.

ביולי 1965 הוכרז גן לאומי "הרי יהודה" בשטח של כ-26,000 דונם המרוכזים בהרי ירושלים. שטחו של הגן אינו רציף והוא נחלק לשטחים קטנים בהר הרוח, הר ההגנה ונחל רפאים ולשטח גדול בצורת פרסה המקיף את היישובים בית מאיר ושורש ממערב.

טקס פרסי אופיר לשנת 2013

טקס פרסי האקדמיה לקולנוע ה-24 (המכונה פרס אופיר על שם שייקה אופיר) התקיים ב-28 בספטמבר 2013 בחיפה. במהלך הטקס, נציגי האקדמיה לקולנוע העניקו את פרסי האקדמיה (המכונה פרס אופיר) ב-18 קטגוריות שונותב-2013 התווספה קטגוריה חדשה - פרס לסרט הקצר הטוב ביותר.פרס על מפעל חיים הוענק באירוע לשלישיית הגשש החיוור. המנצח הגדול של האירוע היה, הסרט בית לחם שזכה בפרס החשוב מכולם, הסרט העלילתי הטוב ביותר ובסך הכל בשישה פרסים, מתוך 12 מועמדויות, יותר מכל סרט אחר.

את הטקס הנחה ירון ברובינסקי.

יהודה (חבל ארץ)

חבל יהודה הוא אזור היסטורי הנמצא במרכז ארץ ישראל, חלקו נכלל בתחומי יהודה ושומרון. האזורים סביבו הם: השומרון מצפון, בקעת הירדן במזרח, הנגב בדרום ומישור החוף הדרומי במערב. ערים עיקריות בחבל ארץ זה: ירושלים, חברון, בית לחם, בית שמש, מעלה אדומים, ביתר וערד. האזור מאוכלס ביהודים ובערבים.

על פי המקרא, נחלת שבט יהודה התפתחה לממלכת יהודה, שכללה גם את שבט בנימין ואת נחלתם. יש להבדיל בין ממלכת יהודה, שגבולותיה הצפוניים נעו עם השנים אך הקבילו פחות או יותר לגבול נחלת בנימין (קו יריחו-בית אל-בית חורון), לבין חבל הארץ יהודה, שגבולותיו נקבעים לפי טופוגרפיה או אופי החי והצומח ולכן רבות הדעות בקשר למיקומם.

מבחינה טופוגרפית, נהוג להעביר את קו הגבול בין יהודה לבין השומרון בקו ואדי עוג'א, רמת חצור (המגיעה בפסגתה לגובה 1016 מ') ונחל שילה.[דרוש מקור] מצפון לקו זה, האזור נמוך יותר ונעשה יותר מבותר, כחלק מכל הרכס המערבי של ארץ ישראל. לפי החי והצומח יש לגבולות יהודה שלל אפשרויות, שהצפוניות שבהן מגיעות ליישוב רחלים.

כ' בניסן

כ' בניסן הוא היום העשרים בחודש השביעי

בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והוא החודש הראשון

למניין החודשים מניסן.

כביש 60

כביש 60 (שִׁשּים) הוא כביש אורך ארצי בישראל המתחיל בבאר שבע ומסתיים בנצרת. רובו של הכביש עובר באזורי יהודה ושומרון, והנתיב שלאורכו הוא עובר ידוע גם בשם דרך ההר או "דרך האבות", בה לפי התנ"ך צעדו האבות. בשל המעקפים הרבים שנסללו לאורך הכביש, במידה רבה אין הוא חופף עוד את הדרכים ההיסטוריות.

כנסיית המולד

כנסיית המולד (ערבית كنيسة المهد) היא כנסייה הממוקמת בכיכר מאנגר בעיר בית לחם. הכנסייה, אשר נבנתה לראשונה במאה ה-4, היא מן הכנסיות העתיקות בעולם הנוצרי. היא הוקמה, לפי המסורת הנוצרית, מעל המערה בה נולד ישו. ב-2012 הוכרזה הכנסייה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, האתר הראשון בתחומי הרשות הפלסטינית.

מבצע חומת מגן

מִבְצָע חוֹמַת מָגֵן (29 במרץ 2002 - 10 במאי 2002) היה מבצע רחב היקף של צה"ל ושירות הביטחון הכללי בשטחי יהודה ושומרון, שהתרחש בעקבות הפיגוע במלון פארק בנתניה, בו נרצחו 30 אזרחים ישראלים. מטרתו העיקרית הייתה לפגוע בתשתיות הטרור הפלסטיני ולעצור את גל הפיגועים, שהתעצם במסגרת האינתיפאדה השנייה. בפועל, הצליח צה"ל להגיע להישג חסר תקדים, שבסופו מיגר את הטרור באופן משמעותי, והרס את רוב התשתית הארגונית של הרשות הפלסטינית ביו"ש. המבצע היה נקודת המפנה באינתיפאדה השנייה, נקודה שלאחריה פחתו מאוד פיגועי הטרור, כמו גם מספר האבדות בישראל.

מבצע זה היה המבצע הצבאי הגדול ביותר מאז מלחמת לבנון הראשונה, ובמסגרתו הופעלו 5 אוגדות במקביל, וגויסו 20,000 חיילי מילואים. במהלך המבצע השתלט צה"ל על כל העיירות והערים הפלסטיניות ביהודה ושומרון (למעט אזור חברון), אך פעילות מקבילה לא הופעלה ברצועת עזה.

השם "חומת מגן" נבחר על ידי אלוף-משנה גל הירש, מתכנן המבצע, על פי מילות פזמון השיר "בין גבולות", של המשורר חיים חפר.

נפות הרשות הפלסטינית

נפות הרשות הפלסטינית נקבעו כחלוקה האדמיניסטרטיבית של שטחי מזרח ירושלים, הגדה המערבית ורצועת עזה, במסגרת הסכמי אוסלו. כיום ברשות הפלסטינית 16 נפות, מהן 11 בגדה המערבית ו-5 ברצועת עזה.

פנסילבניה

פנסילבניה (שם מלא: "הקהילייה של פנסילבניה" - באנגלית: the Commonwealth of Pennsylvania להאזנה (מידע • עזרה)) היא מדינה בארצות הברית, ואחת מארבע מדינות הנושאת את הכינוי "קהילייה" (commonwealth).

פנסילבניה מכונה "מדינת אבן הפינה" בשל מרכזיותה במאה ה-19 בשגרה ובכלכלה של 13 המושבות. בעיר פילדלפיה שבפנסילבניה הוכרזה עצמאותה של ארצות הברית וכן נחתמה החוקה.

פנסילבניה ידועה בקהילות המתגוררות ב"ארץ ההולנדית" - האמיש והמנוניטים.

קבר רחל

קבר רחל הוא מבנה הנמצא במבואותיה הצפוניים של בית לחם, מדרום לירושלים. מסורות קדומות של למעלה מ-1,700 שנה מזהות את המקום כאתר שבו נקברה רחל אמנו, ומשום כך הוא נחשב למקום מקודש בעיני היהודים, הנוצרים והמוסלמים. במשך הדורות עברו המצבה שבמקום והמבנה שמעליה שינויים רבים המתועדים בספרות הנוסעים הענפה. מראה מבנה הקבר היה אחד הסמלים המפורסמים של ארץ ישראל, והוא הופיע על חפצי אמנות יהודיים, על בולים ובספרי קודש.

חוקרי ארץ ישראל חלוקים באשר לנכונות הזיהוי של האתר מצפון לבית לחם כמקום קבורתה של רחל. אחד הזיהויים הנוספים המקובלים במחקר למיקומו של קבר רחל הוא האתר המכונה בערבית קובור בני אישראיל ( = קבר בני ישראל) דרומית ליישוב גבע בנימין.

כיום קבר רחל משמש מקום תפילה ליהודים הפוקדים את המקום במשך כל ימות השנה, ובמיוחד בי"א בחשוון, המקובל במסורת היהודית כיום פטירתה של רחל.

שלושת האמגושים

שלושת האמגושים (גם שלושת המגים, שלושת חכמי המזרח, או שלושת חכמי הקדם) הם על פי הברית החדשה והמסורת הנוצרית שלושה חכמים או מלכים שהגיעו מהמזרח אל בית לחם כדי לסגוד לישו, "מלך היהודים", לאחר לידתו. בברית החדשה עצמה לא מוזכר מספר האמגושים.

שמורת אלוני אבא

שמורת טבע אלוני אבא היא שמורת טבע בגליל התחתון המערבי הממוקמת בין מושב בית לחם הגלילית וקיבוץ אלונים בסמיכות למושב אלוני אבא, ובה שרידיו של יער אלונים קדום. שטחה של השמורה הוא כ-960 דונם. שמורת הטבע נקראת על שם היישוב הסמוך אלוני אבא.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.