בית כנסת

בית כנסת הוא בית התפילה היהודי. השם "כנסת" מקורו מהשורש כ.נ.ס, והוא נקרא כך על שם ההתכנסות של האנשים בו. בית הכנסת מכונה מקדש מעט מפאת קדושתו והשוואתו לבית המקדש.

היהודים נוהגים להתפלל שלוש פעמים ביום, בבוקר תפילת שחרית, אחר הצהרים תפילת מנחה ובערב תפילת ערבית. בשבתות, ראשי חודשים וחגים נוספת תפילה אחר תפילת שחרית ושמה תפילת מוסףיום כיפור נוספת גם תפילת נעילה לאחר תפילת מנחה).

אף שכל בית כנסת פתוח בפני כל יהודי, נחלקים בתי הכנסת לפי שני קריטריונים עיקריים: לפי עדה (על פי רוב בשל השוני בנוסח התפילה): אשכנזים (נוסח אשכנז או נוסח ספרד), ספרדים (נוסח הספרדים), תימנים וכו' - ולפי זרם ביהדות - אורתודוקסים, קונסרבטיבים, רפורמים, קראים וכו'.

Old Jerusalem Hurva Synagogue Morning Prayer
תפילת שחרית בבית כנסת החורבה
BialyBimah
הש"ץ מתפלל מעל לבימה. לפניו עומד ארון הקודש

היווצרות בית הכנסת

היסטוריה

Theodotos
כתובת תאודוטוס בן וטנוס מעיר דוד, המעידה על פעילות בתי כנסת בירושלים בתקופת בית שני
Going to the synagogue. The spirit of the Ghetto.1902
ההליכה לבית הכנסת, חלק מההווי היהודי. איור מהספר The spirit of the Ghetto, על חיי היהודים בארצות הברית, שנת 1902

מאז התמסדות בית המקדש בתקופת שלמה ועד גלות בבל, היה בית המקדש המקום היחיד בו נערכה עבודת האל והמקום היחיד בו הותר ליהודים להקריב קורבנות, אם כי היו פרצות גם בכלל זה והיו מעט מקרים בהם נוצרו מקומות פולחן חליפיים לבית המקדש. בתי כנסת החלו להופיע בעקבות גלות בבל לאחר חורבן בית המקדש הראשון, אז היה חשש בקרב מנהיגי העם כי ללא בית מקדש העם ישכח את יהדותו. בתקופת בית שני התקיימו בתי כנסת בכמה מקומות בארץ ובתפוצות. כך, למשל, בית הכנסת שאותר בגמלא שברמת הגולן, אשר היה פעיל עד המרד הגדול. בתלמוד הירושלמי מסופר כי עוד לפני חורבן הבית השני היו בירושלים 480 בתי כנסת. קיום בתי כנסת בירושלים בימי הבית השני עולה גם מכתובת תאודוטוס בן וטנוס שנמצאה בעיר דוד. עם זאת, אין עדות כתובה או עדות אחרת לכך שבבתי הכנסת של אותה עת נערכו תפילות.

לאחר חורבן בית המקדש השני עלתה חשיבותו של בית הכנסת, כאשר החלו לקיים בו תפילות. התפילה בו היוותה תחליף לעבודת הקורבנות בבית המקדש. בתקופת המשנה והתלמוד שימש בית הכנסת למטרות נוספות: לענייני ציבור, כגון – עזרה הדדית וצדקה, וללימוד תורה. ללימוד התורה בבתי הכנסת, יוחסה מעלה מיוחדת יותר מלימוד בבתי מדרש, ונאמר כי יש בו סגולה לזיכרון תלמודו, "ברית כרותה היא, היגע בתלמודו בבית הכנסת לא במהרה הוא משכח" (דברי רבי יוחנן בתלמוד ירושלמי, מסכת ברכות פרק ה הלכה א).[1]

בימי הביניים קיבל בית הכנסת תפקידים נוספים: הוא שימש כבית מדרש לציבור הרחב והייתה בו ספרייה תורנית. על מנת לגרום גם לנשים להגיע לתפילות הוקמה עזרת הנשים, מקום נפרד או חלל מופרד על ידי פרגוד או מחיצה כלשהי, בו היו הנשים והנערות משתתפות בתפילה. מבואת בית הכנסת או מקום בחצרו שימשו כמקום קבלת עצות בנושאי הלכה ומקום בו פסקו הרבנים פסיקות הלכה ודנו בנושאים שבין אדם לרעהו. תוספות אלו גרמו למרכזיותו של בית הכנסת בהוויה היהודית, הן מבחינה רוחנית והן מבחינה ארגונית.

תפילה במניין

כדי שתפילה תיחשב כ"תפילה בציבור" נדרש מניין - מינימום של עשרה גברים בוגרים בני 13 ומעלה. "ומנין לעשרה שמתפללין ששכינה עמהם? שנאמר אלהים נצב בעדת אל" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות דף ו עמוד א). כאשר התפילה אינה נערכת במניין, כלומר, כאשר מתפללים פחות מעשרה גברים בני 13 ומעלה, ישנם קטעים בתפילה שאינם נאמרים. אסור לומר קדיש ו"ברכו", קדושה וקריאת התורה, שנחשבים לחלקים המקודשים של התפילה, וכן אין נאמרת חזרת הש"ץ. מקובל כי תפילה במניין מתקיימת בדרך כלל בבית הכנסת, ומכאן שמו - מקום התכנסות לתפילה.

מבנה בית הכנסת

אם כי ההלכה לא קובעת הנחיות לגבי מבנהו של בית הכנסת, התקבלו במהלך השנים מספר עקרונות המיושמים בכל בתי הכנסת באשר הם.

חפצי הקודש

החלק שלפני ארון הקודש
בית כנסת אשכנזי ברעננה. מול הארון ניצב "עמוד", ובין ספסלי המתפללים עומדת הבימה.

בעבר היו מאוחסנים חפצי הקודש, ובעיקר ספרי התורה, בתיבה אשר הובאה מחדר אחסון אל אולם התפילה ובסיום התפילה הוחזרה לחדר האחסון. עם השנים הושארה התיבה באופן קבוע באולם התפילה, שינתה את צורתה לצורת ארון והוצבה בכותל הפונה לכיוון ירושלים ומקום המקדש, בדרך כלל בכותל המזרח. מקובל בבתי הכנסת הספרדים לכנות מקום זה היכל ובבתי הכנסת האשכנזים מכנים מקום זה ארון קודש. בדרך כלל אזור זה מוגבה משאר בית הכנסת. לפני ארון הקודש, נמצא בדרך כלל שטיח שעליו עומדים הכהנים בעת ברכת כהנים (לקראת סוף חזרת הש"ץ).

באמצעו של בית הכנסת האורתודוקסי יש אזור מוגבה נוסף - הבימה, ובה תיבה - שולחן שעליו מניחים או מעמידים (תלוי במנהג) את ספר התורה בעת קריאת התורה. בבתי כנסת רפורמיים הבימה נמצאת בחזית ארון הקודש. לצד התיבה, ברוב בתי הכנסת האשכנזיים ישנו מקום ישיבה למגביה.

ניהול התפילה

בבתי הכנסת האשכנזיים נמצא בקדמת בית הכנסת סמוך לארון הקודש, העמוד, שלידו עומד שליח ציבור - חזן. בבתי הכנסת הספרדיים והתימניים לא קיים כלל עמוד, וכל התפילות מתנהלות מן התיבה בלבד. אצל הספרדים לעיתים מנוהלת התפילה ממקומו של הש"ץ (כמו בקורבנות טרם פסוקי דזימרה) ואצל האשכנזים לעיתים מנוהלת התפילה מהבימה (בעיקר אשרי יושבי ביתך-ובא לציון בימי שני וחמישי בבתי כנסת המתפללים בנוסח ספרד[דרוש מקור], וקבלת שבת בנוסח אשכנז).

סדר ישיבה

בבתי כנסת אשכנזיים כל הקהל יושב כשפניו לארון הקודש. בבתי כנסת ספרדיים ובעיקר תימניים הקהל יושב תוך שהוא מקיף את התיבה בצורת "ח" (כך שרק חלק מהקהל יושב ופניו להיכל).

בבתי כנסת אורתודוקסים ישנה הפרדה בין נשים לגברים. ברוב בתי הכנסת מוקצה לנשים אזור מסוים ביציע או מאחורי אזור הגברים או לצידו, הקרוי "עזרת נשים" (השם נלקח מהאזור שעד אליו יכלו נשים להיכנס בבית המקדש). על פי ההלכה מספיק שתהיה מחיצה בגובה של מטר בין הנשים לגברים ויש פוסקים המחמירים שגובה המחיצה יהיה עד מעל לראשי המתפללים. בבתי כנסת קונסרבטיבים ורפורמים נוהגים לשבת משפחות משפחות, נשים וגברים גם יחד.

Central Synagogue WSDG.jpeg
בית הכנסת הגדול בניו יורק. ישיבה אופיינית לבית כנסת אשכנזי: הארון ניצב בקצה, ועזרת הנשים ממוקמת בקומה עליונה המקיפה את המבנה.

בחו"ל בתי הכנסת מכוונים כלפי ארץ ישראל. בארץ ישראל, בתי הכנסת מכוונים לכיוון ירושלים. ובירושלים לכיוון הר הבית, שהוא המקום המקודש ביותר על פי המסורת היהודית. כל זאת על פי תפילת שלמה המלך: "וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם, בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, אֲשֶׁר שָׁבוּ אֹתָם, וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִיתִ לִשְׁמֶךָ:" (ספר מלכים א', ח, מח)

עיצוב המבנה

Israel Museum Beth Shean Synagogue mosaic floor
רצפת פסיפס של בית כנסת מתקופת התלמוד שנתגלתה בבית שאן
Katserin old synagoge
שרידי בית הכנסת העתיק בקצרין שבגולן

סגנון הריהוט בבתי הכנסת שונה מעדה לעדה ומקהילה לקהילה. ישנם מפוארים וישנם צנועים. יש בתי כנסת שתלויות בהם תמונות, ויש שמצמצמים בהן. כך למשל בבית הכנסת הגדול בירושלים, קיימים ויטראז'ים מעוטרים. בבתי כנסת מתקופת המשנה והתלמוד נמצאו רצפות פסיפס בסגנון רומאי, עם סמלים יהודיים, כגון מנורת שבעת הקנים, שופר, מחתה וארבעת המינים, ובחלקם אף אותרו מוטיבים הלניסטיים, כגון גלגל המזלות.

מבנה בית הכנסת ומיקומו הושפעו מאוד מהמעמד המשתנה שהיה לקהילות היהודיות במסגרת העמים המארחים. במהלך תקופה ארוכה, בעולם הנוצרי ובעולם המוסלמי, הוטלו מגבלות על בניית בתי תפילה יהודים. המגבלות קבעו איסור בניית בית כנסת במרחק מסוים מבית תפילה נוצרי או מוסלמי, איסור על בנייה לגובה, כדי שבית הכנסת לא יהיה גבוה מבית התפילה של בני העם המארח והיו גם איסורים לגבי החומרים ממנו נבנה בית הכנסת - תקופה ארוכה נאסרה בארצות אירופאיות מסוימות בניית בתי כנסת מאבן. בתי הכנסת במרבית הקהילות התאפיינו במבנים פשוטים ותפקודיים, שאינם מושכים את העין בחיצוניותם.

סגנונו האדריכלי של בית הכנסת איננו אחיד, והוא מושפע במידה רבה ממסורות הבנייה וטכנולוגיות הבנייה המקומיות. גם דרישות ההלכה הנוגעות למבנה בית הכנסת מצומצמות מאוד ומותירות מקום רב לאפשרויות תכנוניות שונות. על פי ההלכה ישנן רק מעט דרישות הנוגעות לבניין בית הכנסת, ואף דרישות אלו אינן מוחלטות, ולא תמיד באות לידי מימוש. כך, ההלכה מורה על כך שבית הכנסת יהיה מבנה המוגבה מעל בתי העיר. לא רק בחוצה לארץ, בסביבה אשר לפעמים עוינת אין דרישה זאת מתקיימת, אלא אף בארץ אין קיום של דרישה זאת. למעשה, במהלך הדורות נבנו בתי כנסת בצורות מגוונות, קורו במגוון גגות שונים ועוטרו בסגנונות אדריכליים רבים.

בתקופה המודרנית ניסו אדריכלים שונים להציע פרשנות חדשה למבנה בית הכנסת המסורתי. בארצות הברית תוכננו כמה מבני בתי כנסת בידי אדריכלים מפורסמים. כך, מבנה בית הכנסת שתכנן האדריכל פרנק לויד רייט תוכנן כפירמידה משולשת הצומחת מתוך תוכנית משושה.

בישראל נעשו כמה ניסיונות ליצירת פרשנות חדשה למבנה בית הכנסת המסורתי. מבני בתי כנסת מפורסמים בחדשנותם הם בית הכנסת האוניברסיטאי בגבעת רם (אדריכלים רזניק-ראו) ובית הכנסת המרכזי בנצרת בתכנונו של נחום זלוטוב.

בעלי תפקידים

  • רב בית הכנסת: מנהיג רוחני, יושב בדרך כלל ב"כותל המזרח" ליד ארון הקדש, תפקידו למסור דרשות ושיעורי תורה במהלך התפילות, אצל הספרדים לעיתים משמש הרב גם חזן ובעל קורא.
  • גבאי: מנהל את ענייני בית הכנסת ואחראי על ניהול הצדדים הלוגיסטיים וסדרים נוספים, כמו קביעת זמני תפילה, ניהול התפילות, מינוי הקוראים בתורה, חלוקת העליות והכיבודים השונים. בדרך כלל ישנה ועדה נבחרת מקרב המתפללים, שעוסקת בניהולו של בית הכנסת.
  • שליח ציבור או חזן: תפקידו של שליח הציבור להנחות את הקהל באמצעות תפילה בקול רם, כדי לשמור על אחידות התפילה וכדי להדגיש חלקי שיא או קטעי מעבר. בעבר שליח הציבור היה מתפלל בקול חלקים נרחבים יותר של התפילה, עבור יהודים שלא הכירו את התפילה או לא ידעו לקרוא. המונח "חזן" זהה למונח "שליח ציבור", אך כיום מקובל יותר להשתמש במילה "חזן" עבור אדם בעל הכשרה מוזיקלית שמשמש כשליח ציבור באופן מקצועי.
  • בעל קורא: אדם אשר יודע לקרוא בטעמי המקרא, ובדרך כלל קורא בתורה עובר העולה לתורה במהלך התפילה. תפקיד זה חיוני במיוחד לקיומה של תפילה במניין.

ארכאולוגיה

Baram ancient synagogue (26715813362)
שרידי בית הכנסת העתיק בברעם שבגליל העליון

בארץ ישראל נתגלו ממצאים ארכאולוגיים של בתי כנסת רבים, החל מסוף תקופת בית שני ועד המאה ה-10 לספירה, ובעיקר מתקופת התלמוד.

רוב בתי הכנסת הקדומים נתגלו בגליל, ולאחר מכן בגולן ובדרום הר חברון. המרשימים שבהם הם אלו שבברעם, בגוש חלב, במרות, בנבוריה, בחמת טבריה, בציפורי, בחמת גדר, בארבל, בכפר נחום, בכורזים, בגמלא, בקצרין, באום אלקנאטיר, בבית שאן, בתל רחוב, בבית אלפא, באשתמוע, בסוסיא, בעין גדי, בחורבת ענים, בחורבת מעון, בנערן וביריחו.

חלק מבתי הכנסת העתיקים היו בנויים אחרת מהמקובל בימינו. כך, הפתח היה לרוב בקדמת בית הכנסת, ואילו ספרי התורה היו מונחים בארון בחדר צדדי, ובשעת קריאת התורה היו מביאים אותם בארון מיוחד, לקיים את מאמר הפסוק "ויהי בנסוע הארון".

קדושת בית הכנסת

Burning Synagoge Kristallnacht 1938
בית כנסת בברלין עולה בלהבות בליל הבדולח

בניין בית הכנסת הוא מקום קדוש ולכן אסורות בו בתנאי היום-יום פעולות כגון לינה ואכילה. אולם לתלמידי חכמים שתורתם אומנותם או כאשר בית כנסת מהווה מקום מפלט מותרות גם פעולות אלו.

נחלקו הראשונים בעניין קדושת בית הכנסת האם הוא נקרא תשמיש קדושה או תשמיש מצווה, לדעת הר"ן בית הכנסת נחשב תשמיש קדושה, ואילו לדעת הרמב"ן תשמיש מצווה.[2]

הריסתו של בית כנסת פעיל אסורה אלא לשם בניית בית כנסת אחר בתנאים מסוימים. אחד הדיונים בעניין החלפת בית כנסת ישן בחדש מצוי בתלמוד הבבלי במסכת בבא בתרא (דף ג, עמוד ב). הדיון מתחיל בדברי רב חסדא שקובע כי לא ניתן להרוס בית כנסת עד שיבנה בית כנסת אחר במקומו. הדעות חלוקות בשאלה מדוע. יש שאומרים משום "פשיעותא", היינו החשש שמא לא תושלם בנייתו של בית הכנסת החדש וכך תישאר הקהילה ללא בית כנסת, ויש שאומרים משום "צלויי", היינו העובדה שבמהלך הבנייה לא יהיה מקום תפילה. כאשר יש מקום תפילה חלופי נותר החשש הראשון, "פשיעותא". בהמשך הגמרא קובע רב אשי כי הריסת בית הכנסת אסורה גם כאשר חומרי הבנייה מונחים מוכנים לבניית הבניין החדש, שכן יש חשש שימכרו את חומרי הבנייה לשם פדיון שבויים. לבסוף מסייגת הגמרא מקרה בו יש בבית הכנסת סדקים העלולים לגרום להתמוטטותו, ואז מותר להרוס ולבנות חדש במקומו. מסקנה נוספת עולה מדיון מאוחר יותר בעקבות הריסתו של בית המקדש בידי הורדוס לשם בניית בניין חדש: לפי חלק מהדעות כאשר השלטון הורס בית כנסת לשם בניית בית כנסת אחר מותר הדבר שכן התחייבות של שלטון היא התחייבות רבת תוקף ואין חשש שיחזור בו. הגמרא מסיקה שהריסת בית כנסת בחו"ל היא קלה יותר, משום שהם נבנו בתנאי שיהיה אפשר להרוס אותם, שכן ממילא השהות בגולה היא זמנית. לעומת זאת, בנוגע לבתי כנסת בארץ ישראל לא מועיל שום תנאי.

בעניין זה ישנם דיונים רבים בתלמוד ורבים עוד יותר אצל הפוסקים לדורותיהם. הידרשות לשאלה הייתה בעת תוכנית ההתנתקות, אז ביקשה מדינת ישראל להרוס את בתי הכנסת בגוש קטיף ובצפון השומרון. הרבנים השונים נתאחדו בדעת רוב מוצקה שהדבר אסור בתכלית האיסור ולבסוף שינתה ממשלת ישראל את החלטתה ולא הרסה את בתי הכנסת.

בתקופת השואה פעלו הנאצים ועוזריהם באופן שיטתי להרס וחילול בתי הכנסת באירופה. מרבית בתי הכנסת נהרסו ונבזזו, חלקם הועלו באש, וחלקם הוסבו לאורוות ולמחסנים.

בתי כנסת בעולם

להלן תמונות מבתי כנסת ברחבי העולם. בבית התפוצות קיימת תצוגת קבע של עשרות דגמי בתי כנסת בעולם.

Rhodes Synagogue1

בית הכנסת קהל שלום ברודוס, בו אנדרטה לקהילת האי שהושמדה בשואה.

V10p417001 Riga

בית הכנסת הכוראלי של ריגה, לטביה, נשרף בשואה עם מאות יהודים בתוכו.

בית כנסת הרודנה.jpeg

בית הכנסת בהורדנה, בלארוס, שוקם בראשית המאה ה-21 לאחר שנהרס בשואה.

Aleppo Central Synagogue.jpeg

בית הכנסת המרכזי של חלב שבסוריה, נשרף בפרעות בשנת 1947.

Buffault Synagogue 2

פנים בית הכנסת בופו בפריז

ביתכנסתאליהובעירממובאי

בית הכנסת "כנסת אליהו" בעיר מומבאי שבהודו

פניםביתהכנסתבמומבי

פנים בית הכנסת "כנסת אליהו" שבמומבאי

Mizelova-synagogue01

חזית בית הכנסת מייזלובה שבפראג. מעל השער מגן דוד, וליד הגג לוחות הברית.

Bet keneset matsliah

פנים בית הכנסת הקראי במושב מצליח. הוא אינו מכיל כיסאות או ספסלים, ובמקומם יש שטיחים, שעליהם עומדים, כורעים, יושבים או משתחווים המתפללים

Double synagouge

בית כנסת כפול, לאשכנזים (מימין) ולספרדים (משמאל), הרצליה

Synagogue in Venice 1

דגם בית כנסת בוונציה

בי"כ הגדול בורשא

דגם בית הכנסת הגדול בוורשה (נשרף בידי הנאצים במרד גטו ורשה)

בית כנסת בסין

דגם בית כנסת בסין

ביהכ לידו ספרד 1200

דגם בית הכנסת בלידו שבספרד

אלטנוישול ביכ בפרג

דגם בית הכנסת העתיק בפראג (אלטנוישול)

איצקוביץ 3618

בית הכנסת איצקוביץ', ידוע בהיותו אחד מבתי הכנסת הפעילים ביותר בעולם

KFARE2014

אולם התפילה בבית הכנסת בכפר עציון בתכנון יוסף שנברגר עם ויטרז' שיצר פרלי פלציג

Synagogue Senec 01

בית הכנסת בעיר סנץ, סלובקיה

Synagogue Senec 02

חזית בית הכנסת בעיר סנץ

Synagogue LIPTOVSKY MIKULAS

בית הכנסת בעיר ליפטובסקי מיקולאש, סלובקיה

Wooden-synagogue

פנים בית הכנסת ע"ש הבעש"ט בפיאטרה ניאמץ, רומניה

Sinagoga de lemn din Piatra Neam

בית הכנסת ע"ש הבעש"ט בפיאטרה ניאמץ, רומניה

Vilniaus sinagoga

בית הכנסת הכוראלי של וילנה, היחיד מבין 105 בתי הכנסת של וילנה שנותר פעיל לאחר השואה.

Saloniki Synagogue a

בית הכנסת המרכזי בסלוניקי, היחיד שנותר פעיל בעיר לאחר השמדת קהילתה בשואה.

Shulle333

בית הכנסת הגדול של בודפשט, משמש כאנדרטה לכ-600,000 יהודי הונגריה שנספו בשואה.

Mikveh Israel Synagogue shimur 03

מבנה בית הכנסת במקוה ישראל. מבט מדרום

Tokaj.zsinagoga

בית הכנסת בטוקאי (עיר), הונגריה

ראו גם

קישורים חיצוניים

מאמרים, מידע ושיעורים על בית הכנסת:

ארגונים ואיגודים

אדריכלות ותמונות

הערות שוליים

  1. ^ להרחבה ראו: הרב ישראל דנדרוביץ, ‏היגע בתלמודו בבית הכנסת, בתוך: בית אהרן וישראל, גליון קלו, ירושלים, ניסן תשס"ח, עמ' קו-קטז.
  2. ^ מנחת שי, סימן קנ"ג, סעיף ז'.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

ארון קודש

ארון קודש הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי הכנסת של יהודי אשכנז. בבתי כנסת ספרדים מקום זה נקרא היכל.

ישנם כיום שני סגנונות מבניים עיקריים: הראשון הוא ארון עץ הצמוד לקיר בית הכנסת, והשני הוא גומחה בקיר בית הכנסת הנסגרת בעזרת דלתות. בעבר הסוג הראשון היה המקובל בקרב יהודי אשכנז, ובשל הקרבה הסמבולית לארון הברית, נקרא ארון קודש. כיום ניתן למצוא בבתי כנסת אשכנזיים גם ארונות קודש מהסוג השני.

בית הכנסת בבית אלפא

בית־הכנסת בבית־אלפא הוא אתר ארכאולוגי בישראל, ובו שרידי בית כנסת עתיק מן התקופה הביזנטית בארץ ישראל. האתר התפרסם בזכות הפסיפסים השמורים שבו ונתפש כעדות לקיום חיים יהודיים במשך מאות שנים אחרי חורבן בית שני. המבנה הוכרז כגן לאומי.

בית הכנסת נתגלה בסוף 1928 ונחפר בתחילת 1929. ממצאי חקירת בית הכנסת פורסמו בסקר בשנת 1932. סקר נוסף נערך בשנת 1962 על ידי רשות העתיקות. בחפירה ובחשיפת רצפת הפסיפס, התגלו שרידים של מבנה בית כנסת קדום יותר, כנראה מן המאה ה-5 לספירה, ממנו התגלו שרידי ריצוף פסיפס קדומים. הערכת החופרים הייתה כי בית הכנסת המאוחר יותר, מן המאה ה-6 לספירה, נחרב ברעידת אדמה בשנת 749, או אף מוקדם יותר. חלקי המבנה אשר נפלו על רצפת הפסיפס הגנו עליה מבליה.

בית הכנסת החורבה

בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, על יד כיכר החורבה ומול בית הכנסת צמח צדק. בית הכנסת נבנה לראשונה בתחילת המאה ה-18 על ידי קבוצת העולים עם רבי יהודה החסיד, נחרב בידי בוניו הערבים בשל אי תשלום חובות, נבנה בשנית באמצע המאה ה-19 על ידי קבוצה מתלמידי הגר"א, נחרב בשנית בידי הלגיון הערבי לאחר שכבש את העיר העתיקה ב-1948, ונבנה בשלישית בראשית המאה ה-21.

מקור שמו של בית הכנסת בתקופת חורבנו הארוכה בין בנייתו הראשונה והשנייה. בית הכנסת שימש מרכז הקהילה האשכנזית בירושלים עד אמצע ימי המנדט הבריטי, ונחשב לבית הכנסת האשכנזי החשוב והמרכזי בירושלים עד לחורבנו השני.

גבאי

גבאי (לעיתים נקרא שַמָּש) הוא כינוי לאדם שמנהל את ענייני בית הכנסת, והוא אחראי על ניהול הצדדים הלוגיסטיים וסדרים נוספים, כמו קביעת זמני תפילה, ניהול התפילות, מינוי שליחי ציבור (חזנים), וקוראים בתורה, חלוקת העליות והכיבודים השונים.

המילה "גבאי" בלשון חכמים מתייחסת למי שממונה על גביית כספים לכל מטרה שהיא, ובדרך כלל הכוונה היא לגובה-מכס מטעם השלטון. השימוש המודרני התפתח מהמשמעות הספציפית יותר של "גבאי צדקה", שכן בעבר עיקר תפקידו של הגבאי היה איסוף תרומות עבור עניי הקהילה. גם כיום מסייעים גבאי בתי כנסת בשליחת תרומות הנאספות במשך השנה עבור מוסדות חינוך לימוד תורה ומפעלי חסד ובעיקר במגביות הנערכות באמצעות קופות פדיון כפרות וזכר למחצית השקל אחת לשנה.

בעבר היה הגבאי אחראי לסדר את האנשים שאין להם מקום לאכול וללון בשבת, אצל אלה שהיו מסוגלים לארח אותם.

הרובע היהודי

הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני. שמו היה מקובל מאז המאה ה-19.

ברובע גרים כ-4,200 תושבים, רובם יהודים דתיים, והוא כולל בתי מגורים, מבני דת יהודיים, אתרי ארכאולוגיה ותיירות, חנויות מזכרות ויודאיקה ומסעדות.

וילמאן

וילמאן (בהונגרית: Vilmány) הוא כפר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה. העיר ממוקמת כ 193 ק"מ מצפון מזרח לבודפשט, עיר הבירה של המדינה. ישנם מספר אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו בקרבת מקום. אתר המורשת הקרוב ביותר בהונגריה הוא Tokaj, אזור יין ונוף היסטורי במרחק של 31 ק"מ מדרום לוילמאן.בוילמאן חיה קהילה יהודית ובמקום היה בית כנסת ושני בתי קברות.

וינה

וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, [viːn] להאזנה (מידע • עזרה) בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית. וינה ממוקמת על נהר הדנובה במרכז אירופה, קרוב לצ'כיה, להונגריה ולסלובקיה. חיים בה 1.84 מיליון בני אדם והיא העיר הגדולה ביותר באוסטריה.

יהדות גאורגיה

יהדות גאורגיה היא קהילה יהודית עתיקת יומין, ויש הסבורים, אף כי זו אינה דעת הרוב, כי ראשיתה עוד מימי חורבן בית המקדש הראשון וגירוש היהודים מארץ ישראל על ידי נבוכדנצר, שבא בעקבותיו. היהודים הגאורגים חיו באופן מסורתי בנפרד, ברובע היהודי שבכל עיר או כפר, שנקרא "שכונת היהודים", ושם בדרך כלל נמצאו כל מבני הקהילה. קהילת יהודי גאורגיה מורכבת משתי קהילות נפרדות:

קהילת היהודים המקומיים, "הגאורגים", שהתיישבו בגאורגיה כבר בתקופה הקדומה, והיוו את רוב יהודי המדינה;

קהילה קטנה של יהודים אשכנזים, שברחו ממקום מושבם בזמן מלחמת העולם השנייה, ואף מעט לפני כן, והתיישבו בטביליסי, בירת המדינה. בפי היהודים המקומיים הם נקראו "אשכֶּנַזימֶבּי".

קהילה קטנה של יהודים פרסים.הקהילה, שנאמדה בכ-100,000 איש בשנות ה-70 של המאה ה-20, הייתה מורכבת ברובה המכריע מיהודים גאורגים (מקומיים) וממיעוט של אשכנזים. רוב בני הקהילה עלו לישראל ממניעים אידאולוגיים במטרה להגשים את חלומם עתיק היומין לעלות לארץ הקודש. חלקם היגרו מישראל לארצות הברית, לרוסיה, לבלגיה, לאוסטריה, לספרד ולמדינות נוספות, ממניעים כלכליים.

לגיישבניה

לגיישבניה (בהונגרית: Legyesbénye) הוא כפר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה. כמו כפרים רבים באירופה גם אוכלוסיית לגיישבניה נמצאת בירידה כבר שנים רבות מ-1,647 תושבים בשנת 1990 עד 1,443 תושבים בשנת 2018 (ירידה של כ-12%).

יהודים התיישבו בלגיישבניה במחצית השנייה של המאה ה-18 ורובם עסקו במסחר. במקום היו בית כנסת, בית עלמין יהודי ששרידיו נמצאים כיום בתוך שטח פרטי ומגודר ואין אליו גישה ומקווה.

הקהילה היהודית השתייכה לזרם האורתודוקסי.

באפריל 1944, כמה שבועות לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה, הועברו יהודי הכפר לגטו שאטוראליאויהיי, ומשם שולחו למחנה ההשמדה אושוויץ. אחרי המלחמה שבו לכפר רק כמה יהודים ששרדו, הם לא הצליחו לחדש את חיי הקהילה ותוך זמן קצר עזבו.

לוחית זיכרון

לוחית זיכרון, לוחית הנצחה או לוחית הקדשה (גם: שלט –, לוח –) היא לוח הקבוע בחזית בניין (בספרדית: פסאדה), על אנדרטה, ברצפה, מדרכה או דרך, והנושא כיתוב המנציח אנשים שנהרגו, אישיות (במקרים רבים במקום שבו התגוררה, פעלה או נהרגה) או מאורע היסטורי (על פי רוב כזה שהתרחש במקום), או כיתוב המספר על ההיסטוריה של המקום.

לוחית זיכרון עשויה מתכת, קרמיקה, אבן, עץ או חומר אחר. פרט לטקסט, לעיתים היא כוללת גם תבליט, תחריט או ציור. לוחיות זיכרון משמשות גם לאזכור שמות תורמים למוסד (מוסד להשכלה, בית כנסת וכיוצא בזה). לוחיות הקדשה ניתנות גם כמתנה, למזכרת, כהוקרה על הישג או על שנות עבודה.

סנט אטיין

סנט אטיין (בצרפתית: Saint-Étienne) היא עיר במזרח מרכז צרפת, הממוקמת 60 קילומטר דרום מערבית לעיר ליון בחבל אוברן-רון-אלפ. סנט אטיין היא בירת מחוז לואר, ונכון ל-2007 אוכלוסייתה מונה כ-178,530 איש, וכ-317,000 איש באזור המטרופולין שלה. העיר נקראת על שם סטפנוס הקדוש.

בעיר משחקת אחת מקבוצות הכדורגל המצליחות בצרפת, סנט אטיין, אשר זכתה ב-10 אליפויות צרפת.

בעיר נמצאת קהילה יהודית קטנה עם בית כנסת.

עזרת נשים (בית כנסת)

עזרת הנשים היא המקום בבית הכנסת שנועד לנשים המתפללות, בנפרד מהמקום המיועד לגברים. הסיבה לחדר נפרד זה, שנמצא לעיתים בקומה גבוהה מעזרת הגברים, ולעיתים באותה קומה אך מופרד על ידי מחיצה או וילון, היא למנוע עירוב בין גברים לנשים בזמן התפילה. ההפרדה נלמדת מכך שבבית המקדש בזמן שמחת בית השואבה היו בונים יציע מיוחד לנשים כדי שלא יתערבו עם הגברים ו"יבואו לידי קלות ראש".מקור השם "עזרת נשים" בעזרת הנשים שהייתה בבית המקדש, אף כי שם לא מדובר באזור המיוחד לנשים, אלא בתיאור המקום שאחריו אסור היה לנשים להיכנס פנימה, לתוך עזרת ישראל וההיכל.

עכו

עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון. בשנת 2016 התגוררו בעיר כ-48,000 תושבים, כשני שלישים מהם יהודים.

עכו היא אחת מערי הנמל העתיקות בעולם, ודברי ימיה המתועדים מתחילים בתקופת הברונזה הקדומה. במשך שנים רבות הייתה עיר מפתח לכיבוש ארץ ישראל, שכן מיקומה על רצועת החוף הרחבה אפשר גישה נוחה דרך הגליל אל פנים הארץ. היא ידעה עליות ומורדות ועברה מיד ליד פעמים רבות. עכו הגיעה לשיאה כאשר שימשה כבירת ממלכת ירושלים במאה ה-13 וכבירתו של אחמד אל-ג'זאר בסוף המאה ה-18. מאז המאה ה-19 פחתה חשיבותה של העיר, ביחס לחיפה שהייתה לעיר הנמל הראשית של צפון הארץ. בהתאם לכך הייתה התפתחותה של העיר איטית בהשוואה לזו של חיפה.

בשנת 2001 הוכרזה עכו העתיקה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו. שבע שנים לאחר מכן, בשנת 2008, הוכרזו המקומות הבהאים הקדושים בחיפה ובגליל המערבי כאתר מורשת עולמית נוסף. חלק מהם, ובכלל זה המקום הקדוש ביותר לדת הבהאית – אל-באהג'ה, שוכנים בעכו ובסביבותיה. העיר היא לפיכך האתר היחידי בישראל המופיע בשתי הכרזות שונות כ"אתר מורשת עולמית" של אונסק"ו.

פון (הונגריה)

פון (בהונגרית: Fony) הוא כפר קטן במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה. כמו יישובים רבים באירופה, גם אוכלוסיית פון קטנה משמעותית בעשרות השנים האחרונות, מ-431 תושבים בשנת 2001 עד 298 תושבים בשנת 2018 (ירידה של כ-30%).

בפון חיה קהילה יהודית ובמקום היה בית כנסת.

קהל

קהל הוא ציבור אנשים המתקבצים על מנת לצפות, להאזין או להשתתף בהתרחשות אמנותית, ספורטיבית, לימודית, מקצועית, חברתית או פוליטית. הקהל עשוי להימצא פיזית במקום האירוע, למשל באולם תיאטרון, אולם קונצרטים או מופע רוק, מגרש ספורט, הפגנה, קרנבל, כנסייה/בית כנסת/מקדש, ברחוב ועוד. מאידך הקהל עשוי להתקבץ וירטואלית, למשל קהל צופי תוכנית טלוויזיה, מאזיני רדיו או קוראי עיתון מסוים אינם מצויים יחדיו באותו מיקום, ולעיתים גם לא באותה עת.

מעורבות הקהל בהתרחשות עשויה לנוע בין אי-מעורבות כלל, מעורבות מינימלית כגון מחיאות כפיים או קריאת "אָמֵן" או מעורבות רבה ופעילה בתוכני האירוע, כמו למשל מעורבותם של צופי סרט הפולחן "מופע הקולנוע של רוקי" המתחפשים לדמויות מן הסרט ומשתמשים במגוון אביזרים כדי להמחיז את הסצינות המוצגות על המרקע. מעורבות קהל רבה מתקיימת גם במופעי בידור בהם שחקנים מקצועיים מציגים סיפור מסגרת מז'אנר התעלומה הבלשית תוך שילוב אנשים מהקהל בצוות השחקנים ואלתור העלילה תוך כדי התקדמותה.

ביהדות, קהל הוא גם ציבור המתפללים בבית כנסת או הנוכחים בטקס דתי (כגון בר מצווה, חתונה). בהקשרים אלו יש המתייחסים לנוכחים בביטוי: "קהל קדוש". בגולה המילה "קהל" שימשה לעיתים במשמעות הקהילה היהודית או ראשי הקהילה.

רומניוטים

רומניוטים (Romaniots או Romagnotes) הוא הכינוי שניתן לעדה יהודית שאינה אשכנזית ואינה ספרדית שבניה חיו בחבל הבלקן ובאסיה הקטנה. נכון לתחילת המאה ה-21 מתגוררים חברי העדה בעיקר ביוון, במדינת ישראל, ובעיר ניו יורק.

על פי המסורת הרומניוטית, מקור הקהילה ביהודים שיצאו מארץ ישראל לאחר חורבן הבית השני והתיישבו באזורי אסיה הקטנה והבלקן. הרומניוטים דיברו ניב יווני קדום שנקרא "יווניטיקה", ותפוצתם כללה את יוון, איי יוון, אסיה הקטנה, אלבניה ובולגריה. קהילות גדולות חיו בסלוניקי, בקורפו וביאנינה. קהילה קדומה הייתה קיימת ברומניה כשהגיעו יהודים רומניוטים לרומניה, לחבל הדנובה לאחר הכיבוש הרומאי והתיישבו שם. הקהילה נטמעה ונשתכחה לאחר השתלטות הספרדים והאשכנזים על יהדות רומניה. "בית כנסת הגדול" בו התפללו בנוסח הרומניוטים קיים בקונסטנצה שבמזרח רומניה[דרוש מקור]. בית הכנסת כיום ריק ממתפללים.

באיסטנבול ובאיזמיר נקברו הרומניוטים בנפרד משאר הקהלים ממגורשי ספרד (שכללו את הספרדים והפורטוגלים), יחד עם המוסתערבים והאשכנזים.

רמי בר אבא (השני)

רמי בר אבא היה אמורא בדור השישי לאמוראי בבל.

בתלמוד מובא ששאל שאלה הלכתית את רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע, ולפי גרסה אחרת (של הדקדוקי סופרים) הוא שאל את רב פפי ורב הונא בר תחליפא אודות ההלכה שאסור לסתור בית כנסת ישן עד שבונים את החדש. השאלה נסובה אודות בית כנסת חדש שרצה רמי בר אבא לבנות לבני עירו, מאבני בית הכנסת של בית הכנסת של הישן, והסתפק האם מותר לו לסתור את בית הכנסת הישן במקרה כזה שכל מטרת סתירת בית הכנסת הישן הוא כדי לבנות את החדש. הוא בא לפני רב פפא ואסר לו, וכן כאשר שאל אותה שאלה עצמה את רב הונא, הוא הצטרף לדברי חבירו רב פפא ואסר לו לעשות כך, מכיוון שהם סברו שגם במקרה כזה חלה ההלכה שאין לסתור בית כנסת ישן עד שיבנו את החדש, מחשש שמא יסתרו את הישן ולא יבנו את החדש.

לפי גרסת השאילתות, רמי בר אבא היה חותנו של רב אשי וככל הנראה, לפי סדר הדורות, מדובר ברמי בר אבא זה (ולא רמי בר אבא הראשון).

שאי

שאי (בהונגרית: Sály) הוא כפר במחוז בורשוד-אבאוי-זמפלן שבצפון מזרח הונגריה. כמו יישובים רבים באירופה, גם אוכלוסיית שאי קטנה משמעותית בעשרות השנים האחרונות, מ-2,066 תושבים בשנת 1990 עד 1,633 תושבים בשנת 2018 (ירידה של כ-21%).

בשאי חיה קהילה יהודית ובמקום היה בית כנסת ועד היום קיים בית קברות יהודי.

שערי חסד

שכונת שערי חסד היא שכונה ותיקה במערבה של ירושלים, בין השכונות נחלאות, רחביה וקריית וולפסון. גבולותיה הם: בצפון - רחוב הגר"א; במזרח - רחוב אוסישקין; בדרום - רחובות אבן שפרוט והר"ן; ובמערב - רחוב דיסקין. השכונה הוקמה בשנת תרס"ט (1909) על שטח של כ-40 דונם, ושומרת זה כמאה שנה על אופייה הדתי-השמרני. השכונה נודעה באנשי החסד והצדקה, וכן ברבנים ובתלמידי החכמים שפעלו בה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.