בית חרושת

בית חרושת או מפעל הוא סדנת ייצור גדולה, לרוב ממוכנת, שבה מייצרים דברים (כגון כלי רכב, מוצרי צריכה, מכשירים ביתיים, שעונים, אריזת ושיווק מזון ועוד). בתי החרושת המודרניים ממוכנים ברובם ומתבססים על פס ייצור.

בית חרושת הוא בדרך כלל מבנה גדול ומקורה, שבו אולם אחד גדול ("אולם ייצור") ובצידו מספר חדרים שנועדו להנהלה ולעובדים (משרדים, חדר אוכל, חדר מנוחה, ארוניות לציוד אישי וכו'). לעיתים קרובות, קרוב לבית החרושת ישנו מחסן בו מאוחסנים חומרי הגלם והתוצרים. באולם הייצור פזורות מכונות המהוות חלק מפס הייצור. לצידן ניתן למצוא כלי עבודה, כיסאות לפועלים וכבלי חשמל, מים, אוויר ותמסורת. באולמות ייצור מסוימים ישנו עגורן גשר המרחף מעל כל מרחב הייצור ומאפשר העברת משאות כבדים ממקום למקום בתוך האולם בקלות ויעילות. באולמות שבהם אין עגורן משתמשים לרוב במלגזות. המפעלים המתקדמים ביותר מתבססים על פס ייצור שכמעט כולו אוטומטי שרוב העבודה בו נעשית על ידי רובוטים המבוקרים בידי מחשב.

בתי החרושת החלו להופיע בעקבות המהפכה התעשייתית ורתימת כוח הקיטור על מנת לבנות מכונות שמסוגלות לבצע עבודה גדולה בהרבה מאשר מסוגל האדם הרגיל. במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 היו בתי החרושת מקור פרנסתם העיקרי של תושבי הערים, שגדלו מאוד באותה תקופה. באותה תקופה הייתה מודעות מאוד נמוכה לזיהום אוויר והמפעלים גרמו לערפיח גדול שנפלט מארובותיהם עקב הצורך בשריפת פחם ודלק אחר כדי להניע את המכונות. בשנות ה-60 גדלה המודעות לאיכות הסביבה ובשנות ה-80 החלו בתי חרושת לנקוט בהדרגה צעדים להקטנת זיהום האוויר שהם גורמים. גם העברת מקור הכוח משריפת דלק לחשמל גרמה לירידה בערפיח ובזיהום הנפלט מבתי החרושת.

עדות להווי החשוב של בתי חרושת ממוכנים אלה ניתן למצוא בסרטו של צ'ארלי צ'פלין על הווי התעשייה בשנות ה-20 של המאה ה-20: "זמנים מודרניים".

Line shaft
אולם ייצור ממוכן של בית חרושת מהמחצית הראשונה של המאה ה-20
PikiWiki Israel 7478 Gan-Samuel - sorting tomatoes at the factory in 1
מיון עגבניות בבית החרושת של גן שמואל בשנת 1981

ראו גם

אקדמיה

אֲקָדֶמְיָה היא מוסד לפיתוח, שימור והפצת הידע האנושי, בכל תחומי המדעים לסוגיהם. כיום מתייחס המונח בעיקר למוסדות להשכלה גבוהה.

בית חרושת לתארים

המונח בית חרושת לתארים (באנגלית: diploma mill או degree mill) מתאר מוסדות אשר מציגים עצמם כמוסדות להשכלה גבוהה, אך אינם מוכרים על ידי גופים רשמיים ככאלה; ואשר התארים המוענקים על ידיהם ניתנים ללא פיקוח על רמת הלימודים ועל תוכנם. לעיתים, המבקשים לקבל תואר אקדמי ממוסדות אלה אינם נדרשים לעשות כל עבודה אקדמית, ולעיתים העבודה הנדרשת מהם אינה מידתית לתואר, והיא קלה במיוחד.

"בתי החרושת לתארים" מציגים את עצמם לעיתים קרובות במצג שווא בשמות דומים לאלה של מוסדות אקדמיים ידועים. כך, למשל, קיים מוסד אשר קרוי "האוניברסיטה האמריקאית של לונדון" (American University of London), אך אינו מוכר ומסתמך בין היתר על העובדה כי קיימות מספר אוניברסיטאות פרטיות ידועות שם מחוץ לארצות הברית אשר נושאות בשם "האוניברסיטה האמריקאית" (בפריז, בביירות ובקהיר).

במקרים רבים מציגים עצמם "בתי חרושת לתארים" כמוסדות ללימוד מרחוק. דוגמה לכך היא American Coastline University (שנסגרה בינתיים). דבר זה פוגע בשמם הטוב של מוסדות לגיטימיים להשכלה באמצעות לימוד מרחוק ושל בוגריהם.

מאפיין נוסף של בתי החרושת לתארים הוא העובדה כי הם מציגים לעיתים באתרי האינטרנט שלהם "הוכחות" על רישומם במרשם החברות המקומי (אך זוהי אינה הוכחה להיותם רשאים לספק תארים) או מציגים תעודות המעידות כי הם מוסדות מוכרים, אך הגופים אשר העניקו להם את ההכרה הנ"ל הם עצמם גופים פיקטיביים אשר במקרים רבים הוקמו על ידי החברות המפעילות את המוסדות.

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, העשירית בגודל אוכלוסייתה בישראל, הגובלת בתל אביב, ברמת גן, בפתח תקווה ובגבעת שמואל.

העיר נוסדה ב-1924 על ידי קבוצת חסידים יוצאי ורשה שבפולין מחברת "בית ונחלה" בראשות יצחק גרשטנקורן, על אדמות שנרכשו מהכפר הערבי הסמוך אל-ח'ירייה, שנקרא באותה עת "אבן אבריק", תוך שימור שמה של העיר המקראית ומתקופת בית שני, המשנה והתלמוד "בני ברק", הנזכרת בתנ"ך ובמקורות חז"ל במיקום זה. בעיר זו התרכזה פעילותו והתקיימה ישיבתו של התנא הנודע רבי עקיבא, אשר על שמו קרוי רחובה הראשי של העיר כיום. תל בני ברק נמצא כיום מדרום לעיר.

שטח השיפוט של העיר, שבעת היווסדה עמד על 1,020 דונם, הוא כיום 7,310 דונם. הרוב המכריע של השטח מכוסה במבני מגורים, תעשייה ומסחר. היא הוכרזה כעיר בשנת 1949.

בני ברק היא עיר בעלת צביון חרדי. בעיר ישנן ישיבות רבות, בייחוד של הזרם החסידי והזרם הליטאי. כמו כן בעיר מוסדות דתיים רבים. בשטחה של העיר נותרה שכונה חילונית אחת, פרדס כץ, שאף היא עוברת תהליך התחרדות. עד שנות ה-80 של המאה ה-20 הייתה בני ברק העיר החרדית היחידה בישראל.

גבעת שאול

גבעת שאול היא שכונה ואזור תעשייה במערב ירושלים, מדרום לכביש 1. השכונה ממוקמת בצמוד לכניסה הראשית לעיר, וגובלת בשכונת קריית משה בדרומה ובמזרחה. תושבי השכונה חרדים ודתיים לאומיים. אזור התעשייה נמצא בין שכונת גבעת שאול ממזרח להר נוף ממערב, והוא מתפשט דרומה גם במערב קריית משה, עד לבית הכרם. הנכנסים לירושלים דרך צומת גינות סחרוב, עוברים דרך גבעת שאול בדרכם לתוך העיר.

גורי (עיר)

גורי (בגאורגית: გორი) היא עיר תעשייתית בנפת גורי שבמחוז כארתלי הפנימית, גאורגיה. נכון ל-2005, אוכלוסייתה מונה 46,680 תושבים. העיר ממוקמת בנקודה בה נהר ליאחווי הגדול נפגש עם נהר הקורה. רעידת האדמה בשנת 1920 הרסה את רוב העיר.

העיר גורי מהווה את המרכז המנהלי של נפה חקלאית על שם העיר, נפת גורי, ובירת מחוז כארתלי הפנימית. היא הוכרזה כעיר בשנת 1801. מסילת הברזל שעוברת בה מהווה עורק תחבורתי לתושבי העיר ומשמשת גם להעברת סחורות ממפעלי העיר. התעשיות המרוכזות בעיר כוללות בין היתר: תעשיית טקסטיל, בית חרושת לשימורים, ועוד.

דוקטור לשם כבוד

דוקטור לשם כבוד (בלטינית: .Dr. h. c) הוא תואר כבוד שמעניק מוסד אקדמי, לרוב אוניברסיטה, כדי לכבד אישים שהוא חפץ ביקרם. התואר מוענק לאות הוקרה על הישגים בתחום המדע, על תרומה מיוחדת לחברה או על תרומה כספית נכבדה לאוניברסיטה.

השם העברי לתואר הוא תרגום honoris causa מלטינית.

אישים שזכו לכמה תוארי דוקטור לשם כבוד נושאים בתואר .Dr. h. c. mult.

אחד האירועים הבולטים של הענקת תואר דוקטור לשם כבוד בישראל הוא אירוע הענקת התואר לרמטכ"ל יצחק רבין מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, עם תום מלחמת ששת הימים. בטקס זה נשא רבין את נאום הר הצופים.

אוניברסיטת בר-אילן מעניקה תואר דוקטור לשם כבוד גם לארגונים. בארגונים הזוכים: מגן דוד אדום ותנועת הנוער בני עקיבא.

העבודה האדריכלית של לה קורבוזיה

העבודה האדריכלית של לה קורבוזיה, תרומה יוצאת דופן לתנועה המודרנית (באנגלית: The Architectural Work of Le Corbusier, an Outstanding Contribution to the Modern Movement) הוא שמו של אתר מורשת עולמית של אונסק"ו שהוכרז ב-2016. האתר מאגד 17 מבנים או קומפלקסים, רובם בצרפת ומקצתם מפוזרים בארגנטינה, בבלגיה, בגרמניה, בהודו, ביפן ובשווייץ, שתוכננו על ידי האדריכל השווייצרי לה קורבוזיה ומייצגים את עבודתו ואת מאפייני האדריכלות המודרנית שיישם.

לה קורבוזיה נחשב על ידי רבים לאדריכל המשפיע ביותר בתולדות האדריכלות המודרנית. העקרונות שטבע וחידושיו בצורה, בחומר, במבנה ובתוכנית השפיעו ומשפיעים עד היום השפעה מכרעת על האדריכלות והתכנון העירוני, ויצרו צורת התבוננות חדשה על הצרכים השימושיים והאסתטיים שממלאים הבית והעיר. המבנים שנבחרו, מסוגים ושימושים שונים - בתי מגורים, בית חרושת ומבני דת, תרבות ושלטון - משקפים את החדשנות של לה קורבוזיה ואת יישום העקרונות והחידושים של האדריכלות המודרנית, שרבים מהם נטבעו על ידו. בין אלו נמנים העמדת הבניין מעל קומת עמודים פתוחה (פילוטי), הבאה לידי ביטוי בווילה סבואה; עירוב השימושים בבניין והשימוש ב"מודולור" הבאים לידי ביטוי ביחידת מגורים במרסיי; התכנון העירוני המודולארי והמרווח במתחם הקפיטול בצ'אנדיגאר; והקונסטרוקציה הפיסולית והבטון החשוף המוצגים בכנסיית נוטרדאם די או.

חדיד (בית חרושת)

"חדיד" היה בית החרושת המודרני הראשון בארץ ישראל לייצור סבון משמן.

מוצא

מוצא (או מוצא תחתית) היא מושבה חקלאית לשעבר בהרי ירושלים בפאתיה המערביים של ירושלים, בסמוך לנחל שורק, בגובה ממוצע של 580 מטר מעל פני הים. כיום היא שכונה של הבירה.

המושבה נוסדה בשנת 1894 על ידי הארגון היהודי "בני ברית" כיישוב חקלאי יהודי מבודד על הדרך מירושלים ליפו, כארבעה קילומטרים מערבית לירושלים, בסמוך לכפר הערבי קאלוניה, ששימר בשמו את היישוב הרומי "קולוניה אמאוס". החל משנת 1933, עם הקמתו של מושב העובדים מוצא עילית, שונה שם המקום מ"מוצא" ל"מוצא תחתית", ובשנת 1993 צורפה מוצא תחתית לירושלים.

מוצר צריכה

מוצרי צריכה (אנגלית: Consumer good או Final good) הם מוצרים מוחשיים המוצעים למכירה וניתנים לקניה על ידי הציבור הרחב לשימוש פרטי ולא מסחרי.

ההגדרה למוצר צריכה גמישה ומשתנה בזמן ובמקום. בדרך כלל ניתן לסווג מוצר כמוצר צריכה על פי אופן השימוש של הצרכן הסופי בו - המוצר עונה על צורך או דרישה של המגזר הפרטי.

מוצרים אלו הם פריטים המיוצרים בבית מלאכה, בית חרושת או כאלה אשר עברו עיבוד אנושי כלשהו, והם מוצעים למכירה כמוצרים סופיים הניתנים לשימוש מידי.

לדוגמה: חלב, לחם וביצים הם באופן מובהק מוצרי צריכה, הנמצאים ברשימת בפיקוח המחירים של משרד הכלכלה, ונכללים בדרך כלל בסל המוצרים שממנו נקבע מדד המחירים לצרכן.

מכללה

מכללה הוא התרגום לעברית של המושג "קולג'", המקובל בהגיות שונות בשפות שונות. משמעותו של המונח נגזרת מההקשר במדינה שבה נעשה בו שימוש. בשפה הרווחת בישראל, "מכללה" היא מוסד להשכלת המשך או השכלה גבוהה שלא במסגרת אוניברסיטאית.

מרצה

מרצה הוא אדם המעביר ידע בעזרת לימוד פרונטלי אל מול קהל מאזינים. הרצאה (דברי מרצה בפני קהל) יכולה להיות בכל תחום ידע. בשונה ממורה, מרצה בדרך כלל מלמד במסגרות על-תיכוניות.

באמצע שנות ה-30 החלו מרצים ללוות את הרצאותיהם באמצעי המחשה אודיו-ויזואליים: החל משקופיות, שקפים ומצגות שנוצרו באמצעות תוכנות ייעודיות וכלה בהקרנה של קטעי וידאו. עם זאת, מרצים רבים עדיין משתמשים בגישה המסורתית של הרצאה מול תלמידים ושימוש בלוח להמחשת החומר הנלמד.

באוניברסיטאות בשנות האלפיים, מרצה (Lecturer) הוא גם שמה של הדרגה הנמוכה בסולם הדרגות של אנשי הסגל האקדמי הבכיר והדרגה הבאה אחריה קרויה מרצה בכיר. דהיינו, "מרצה" אינו רק מעביר הרצאות אלא גם עומד בראש צוות מחקר. בטכניון הוחלט לשנות את השם, והתואר נקרא "פרופסור משנה" החל מ-2012, ועד שנת 2014, אז הורתה לו המועצה להשכלה גבוהה לחדול מהענקת תואר זה (אך לא לבטל רטרואקטיבית תארים שכבר ניתנו).

בארצות הברית ובקנדה משמשת המילה מרצה לתיאור מורה בקורסים לא-אקדמיים באוניברסיטאות, במכינות וכן בקורסים שאינם בחסות אקדמית כלל.

משפטים

משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו. מחד, יש המסווגים את המשפטים כתחום אינטרדיסציפלינרי עקב אופיו של התחום - תחום המתקשר הן למדעי החברה, הן למדעי הרוח והן למדע המדינה; מאידך, הגישה הנפוצה רואה בו תחום העומד בפני עצמו.

נפילת שבעת הנוטרים

נפילת שבעת הנוטרים היה אירוע שבו נפלו שבעה נוטרים סמוך לעיירה הערבית יאזור, בדרך המובילה מתל אביב לירושלים, ב-22 בינואר 1948 (י"א בשבט ה'תש"ח). שמות הנוטרים (לפי סדר א"ב): מנחם אבטיחי, דוד אבניצקי, צבי זעירא, יעקב עולמי, יצחק קורדובה, קלמן רוזנבלום ואליהו "אליק" שמיר.

נשר מפעלי מלט ישראליים

נשר מפעלי מלט ישראליים (באנגלית: Nesher Israel Cement Enterprises) היא חברה ישראלית לייצור מלט וצמנט פורטלנד. נכון לשנת 2015 נשר היא החברה הגדולה ביותר בישראל המייצרת מלט, ומהווה מונופול מוכרז בענף.

החברה נשלטת על ידי לן בלווטניק, דרך כלל תעשיות. בעבר החזיקה כלל תעשיות ב-75% מנשר ו-25% הנוספים הוחזק בידי התאגיד האירי CRH. בשנת 2015 נמכרו מניות החברה האירית לכלל, המחזיקה עתה את מלוא הון המניות של נשר.

סטודנט

סטודנט הוא אדם הלומד במוסד להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטה ומכללה, במטרה לרכוש ידע ותואר אקדמי.

הישגים אקדמיים הם התוצר של תפקודו של הסטודנט בתחומי הדעת שהוא לומד.

פקולטה

פקולטה היא יחידה של אוניברסיטה העוסקת במחקר ובהוראה בתחום ידע מוגדר או באיגוד של מספר תחומי ידע קרובים.

קתדרה (אקדמיה)

קָתֶדְרָה (מיוונית: kathedra) καθεδρα) – כיסא, מושב. באנגלית: Chair) היא פעילות הוראה או מחקר באוניברסיטה בתחום מדעי שהאוניברסיטה מעוניינת להדגישו בתוך פקולטה מסוימת או תוך שילוב תחומי מחקר מפקולטות ומחלקות שונות. בראש הקתדרה עומד פרופסור המקבל בדרך זו מעמד של בכירות ונקרא "מופקד הקתדרה".

לעיתים משמשת קתדרה כ"זרע" להקמת תחום חדש באוניברסיטה המתפתח לכדי מחלקה נפרדת ולעיתים היא משמשת כתואר בלבד המוענק לפרופסור בכיר (למשל "הקתדרה למתמטיקה על שם לוקאס" באוניברסיטת קיימברידג' בראשה כיהנו אייזק ניוטון, פול דיראק, סטיבן הוקינג ורבים נוספים).

נהוג שהקתדרה נקראת על שם תורם או קרן המממנת אותה, או נקראת לזכר אדם מסוים לצורך הנצחה. בשם הקתדרה מוזכר תמיד התחום המדעי-מחקרי עליו היא מופקדת. התורם או הקרן משלמים לפרופסור העומד בראשה תוספת תשלום על משכורתו האקדמית הרגילה לפי התקן.

שמן תעשיות

שמן תעשיות היא קבוצת חברות לייצור שמנים צמחיים למאכל וכוספא לבעלי חיים. בעבר ייצרה החברה גם מוצרי סבון. החברה היא מחלוצות התעשייה העברית בארץ ישראל.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.