בית חולים

בית חולים או בית רפואה הוא מוסד המספק שירותי רפואה הכוללים גם שירותים הדורשים אשפוז (כלומר, שהייה במוסד הכוללת לינה לפרק זמן כלשהו).

בית החולים הוא מערכת מורכבת הכוללת מערכות קטנות יותר: מחלקות אשפוז, מרפאות, מכונים, חדרי מיון, חדרי ניתוח, מעבדות ועוד, ובדרך כלל הוא עצמו מהווה מרכיב של מערכת גדולה יותר, כגון מערכת הבריאות הממשלתית או גוף פרטי, הכוללים בתוכם גם מרפאות קהילתיות, מוסדות לאספקת שירותי בריאות, בתי חולים אחרים, צוותי חירום ועוד.

מבחינה מבנית, לבית החולים בסיס פיזי לטיפול בחולים, לרוב מבנה קבע, קבוצת מבנים מרוכזת או מבנים הפזורים במקומות שונים באזור גאוגרפי מסוים. מבחינה תפקודית, כולל בית החולים צוות מנהלי, רופאים, אחים, סניטרים ואנשי תחזוקה. החלוקה בין התפקידים השונים התגבשה בבתי החולים במאות השנים האחרונות, ומהווה את התבנית הבסיסית של הרפואה המודרנית.

בתי החולים יועדו במהלך ההיסטוריה למגוון מטרות, בהן: עזרה וחסד, אבחנה וטיפול בחולים, ביצוע מחקרים רפואיים והכשרת רופאים ואחיות. על אף שעיקר מטרתם של בתי החולים הייתה לרוב הענקת טיפול לחולים הזקוקים לאשפוז, מהווים בתי החולים מקום נוח גם להענקת שירותים רפואיים שאינם דורשים אשפוז, הודות לתשתית האנושית והפיזית שבמקום.

לבית החולים כח רב והשפעה רבה, עקב חיוניותו הרבה עבור התושבים המתגוררים בסביבתו, וזה מנוצל לעיתים לצורך מטרות פוליטיות, דתיות או כלכליות. בתי חולים רבים שואפים גם להשיג יוקרה, וכן לשמור על מקומות עבודה עבור עובדיהם.

בית החולים המודרני מחולק למחלקות שונות, כגון: מחלקת יולדות, מחלקה נוירולוגית, מחלקה פסיכיאטרית וכדומה.

בתי חולים שאינם כלליים מטפלים לרוב באוכלוסייה מסוימת (בית חולים לילדים) או בסוג ספציפי של מחלה. בישראל רוב בתי החולים הכלליים הם ציבוריים, כלומר ממשלתיים, או מסובסדים על ידי הממשלה, או שייכים לשירותי בריאות כללית, אך ישנם גם בתי חולים פרטיים.

Hospital room ubt.jpeg
חדר אשפוז בבית חולים בדנמרק

ההיסטוריה של בית החולים

העת העתיקה

בעת העתיקה, היו הדת והרפואה שזורות זו בזו. מקדשיהם של המצרים הקדמונים היו הראשונים לספק שירותי רפואה. פולחן אל הרפואה היווני אסקלפיוס אומץ לאחר מכן על ידי הרומאים, ומקדש לכבודו הוקם בשנת 291 לפנה"ס.

המוסדות הראשונים שנועדו אך ורק לטיפול בחולים הוקמו בהודו, שם נוסדו בתי חולים ב-431 לפנה"ס. המלך אשוקה הקים 18 בתי חולים בהודו אשר מומנו בכספי הכתר.

עם אימוצה של הנצרות כדת הרשמית של האימפריה הרומית, הוצאה הוראה על הקמת בית חולים בכל קתדרלה. בתי החולים הראשונים שנבנו בעקבות הוראה זו נבנו בקונסטנטינופול ובקייסרי, שם הצמיד בזיליוס, הבישוף המקומי, מנזר לבית החולים ששימש כאכסניה לעוברי אורח.

ימי הביניים

בתי החולים בימי הביניים הלכו בדרכו של בית החולים בקיסריה, ושימשו גם כאכסניה לעולי רגל כשהנזירות משמשות כאחיות. מקור המילה Hospital בשפות האירופאיות, כמו מקור המילים האנגליות למלון (Hotel) וקבלת אורחים (Hospitality) הוא במילה הלטינית Hospes, שפירושה אורח, שהתגלגלה ללטינית מהיוונית, אליה הגיעה מהמקור הפרסי aspinj - אירוח, בית הארחה. המילה הפרסית היא גם מקור המילים העבריות "אשפוז" ו"אושפיזין" (אורחים), שהגיעו לעברית דרך הארמית[1].

בעקבות שיוכם הדתי של בתי החולים, נשתמר בצרפתית עד היום הביטוי "בית האלוהים" כמילה נרדפת לבית חולים.

בתי החולים הראשונים בעולם הנוצרי שנועדו לכך בלבד היו בית החולים על שם ברתולומיאוס הקדוש (נוסד באנגליה בשנת 1123) ובית החולים על שם תומאס הקדוש (נוסד ב-1125). עם זאת, מודל בית החולים של ימי הביניים פעל עד למאה ה-18.

כבר בתקופת ימי הביניים כמרים נוצרים יצרו מקומות בשם "hospitia" . במקומות אלו לקחו על עצמם נזירים ונזירות לטפל בחולים אלו להאכילם ולהלבישם. בתי מצורעים ואחרים, בעבור קשישים או עניים הוקמו באופן דומה באותה התקופה. מקורו של בית החולים המודרני הוא במרפאות המנזרים בימי הביניים. בשנת 820 שרטט רבנוס מאורוס את תרשים הכנסייה בפולדה, גרמניה, והוסיף אגף נפרד המיועד לאחים חולים, בית חולים למצורעים בעבור החולים במחלות המידבקות ודירה לרופא המנזר. אבוט גוזברט עשה דבר דומה כשבנה את מנזר סנט גאל (816-837) בשווייץ, ועד מהרה נהיה תהליך סטנדרטי. גוזברט גם מיפה את מה שהפך לגן הרפואי המסורתי, מחוץ לבית החולים. חולים ונזקקים הגיעו למרפאות המנזר לקבל עזרה רפואית ומוסדות דתיים אלה נהפכו לאב טיפוס של בית החולים המודרני.

בתי חולים מודרניים

Physician in hospital sickroom printed 1682
בית טיפול בחולים בגרמניה, ציור משנת 1682

בתקופת הרפורמציה הופקעו מנזרים רבים מתפקידם כבתי חולים, ובאנגליה לבדה נוסדו 154 בתי חולים בין השנים 1700 ל-1835. הראשון שביניהם נוסד בלונדון ב-1724 על ידי הסוחר תומאס גאי. פלורנס נייטינגייל קידמה את הכשרת האחיות לאחר שנוכחה במהלך שירותה במלחמת קרים כי הנזירות אינן מקצועיות דיין. בשובה ללונדון הקימה נייטינגייל בית ספר ראשון לאחיות, בבית החולים על שם תומאס הקדוש.

בעבר היה בית החולים מקום בו נערך חלק גדול מתהליך האבחנה והטיפול בחולים. אשפוזים ארוכים לצורך בירורים היו נערכים במקומות רבים כולל בארץ. בשנים האחרונות ישנה מגמה שחלק מגורמיה כלכליים, להפוך את בית החולים למקום המתרכז בחולים שאינם יכולים לעבור בירור וטיפול בביתם או במרפאות. כתלות במחלקות השונות, מטרת האשפוז נעה בין מצבים דחופים הדורשים טיפול אינטנסיבי, דרך מצבי מחלה הדורשים טיפול שאינו יכול להינתן מחוץ לבית החולים מסיבות מבניות, מקצועיות, כלכליות או פוליטיות, ועד השהייה במחלקה של מטופלים על מנת לספק עניין לימודי לצוות הרפואי ואף על מנת להצדיק את קיומם של תקני עבודה לצוות המחלקה.

מעמד בית החולים בעיני ציבור הרופאים עובר שינוי בתקופה האחרונה, כאשר עד לפני כעשרים שנה נחשבו בתי החולים מרכז העשייה הרפואית, מרכז המחקר והמקום בו מתרכזים הרופאים הטובים ביותר, וכיום מעבר הדרגתי של חלק מתפקודים אלו למרפאות בקהילה.

מעמד בית החולים בעיני הציבור היה תמיד דו ערכי: מבחינה מעשית הבנה כי לחלק מהאנשים בית החולים הוא המקום היחיד בו יוכלו לקבל טיפול על מנת להפחית סבל או למנוע תמותה, מול הבנה כי לרבים אחרים בית החולים לא מצליח להביא מזור וראייה כי זהו מקום בו מתרכז סבל אנושי רב.

מבחינת המיתוסים- מצד אחד תפיסת בית החולים כמקום בו ניצלים חיי אנוש ובו משרתים רופאים ואחיות מסורים את הציבור ומצד שני תפיסת צוות בית החולים כמתנשא, לא אכפתי, ובית החולים כמקום מסוכן בו מתרחשים אסונות וטעויות. גם מבחינה נפשית קיימת דו ערכיות - בשל מהות המחלה והמוות הנפוצים בבתי החולים ומעוררים דחייה עצב ופחד, מול הטיפול הרפואי והיחס הרפואי הנתפסים כמביאי מרפא או מפחיתי חרדות.

בית חולים אוניברסיטאי

בית חולים אוניברסיטאי הוא בית חולים הפועל בשיתוף פעולה עם בית ספר לרפואה של אוניברסיטה, ומשמש את בית הספר לרפואה במסגרת ההוראה הקלינית - פעילות שבה הסטודנטים לרפואה צופים ומשתתפים בעבודה מעשית בבית החולים, בהדרכת רופאים מסגל בית החולים. גם במקצועות פרא-רפואיים מתקיים שיתוף פעולה דומה בין בית חולים אוניברסיטאי לאוניברסיטה. בית חולים אוניברסיטאי משמש גם מוקד למחקר רפואי.

לעיתים נמצא בית הספר לרפואה במתחם בית החולים או בצמוד אליו (למשל בית הספר לרפואה של הטכניון, הצמוד לבית החולים רמב"ם ומרוחק מהקמפוס הראשי של הטכניון או בית חולים סורוקה הממוקם ליד בית הספר לרפואה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב), ולעיתים אין קשר פיזי בין השניים (למשל בית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, השוכן בקמפוס האוניברסיטה, ואליו מסונפים בתי חולים אחדים באזור המרכז).

רופאי בית החולים העוסקים בהדרכת סטודנטים מקבלים מינוי מהאוניברסיטה, בדרגות המקובלות לסגל אקדמי בכיר, בתוספת הסיומת "קליני" (למשל: פרופסור חבר קליני)[2].

בישראל משמשים מרבית בתי החולים הכלליים כבתי חולים אוניברסיטאיים ומסונפים לאחד מבתי הספר לרפואה במדינה.

בית חולים אוניברסיטאי הוא מקום התרחשותן של סדרות טלוויזיה אמריקאיות אחדות, ובהן האוס, ER, סקראבס והאנטומיה של גריי.

מנהל

בראש בית החולים עומד לרוב מנהל האחראי על תפעול בית החולים. על תפקידו של המנהל נכתב[3]:

"[על המנהל] מוטלת האחריות הכוללת לאיכות הטיפול הקליני הניתן בבית החולים, לטיב הכשרתם המקצועית של הרופאים בו ולפיתוח המחקר. כל אלה מחייבים אותו לשקול שיקולים רפואיים מובהקים בהקשרים מגוונים, החל מקביעת סטנדרטים רפואיים ופיקוח על קיומם; המשך בטיב הבדיקות וטיפולים שיינתנו בבית החולים; וכלה בהחלטות כגון ניתוב חולים לטיפול נמרץ, סגירה או פתיחת יחידות ומחלקות כגון חדר המיון בתנאי משבר וכן הלאה."

עד שנת 1998 נדרשו מנהלי בתי חולים בישראל להיות רופאים. בשנת 1998 שונה החוק ובישראל יש בתי חולים שבהם המנהל אינו רופא. עם זאת, מנהלי בתי חולים ממשלתיים נדרשים להיות רופאים. לטענת פרופ' מרדכי שני, בעולם, רוב מנהלי בתי החולים אינם רופאים. לדבריו, "ניהול בית חולים מחייב כישורים וידע במספר תחומים, כאשר אין ספק שהבנת מקצוע הרפואה תורמת, אך אינה תנאי הכרחי"[4].

בישראל

במערכת הבריאות בישראל פועלים כ-33 בתי חולים כלליים. ששת הגדולים שבהם הם: המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר, מרכז רפואי הדסה, מרכז רפואי רבין, המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם והמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה.

בתי חולים סיעודיים

בישראל קיימים בתי חולים לאשפוז חולים סיעודיים ותשושי נפש, בין מוסדות אלה ארבעה מרכזים גריאטריים ממשלתיים, ועוד עשרות רבות בבעלות עסקית או בבעלות עמותות וארגונים ללא כוונת רווח. אחת מבעיות בבתי החולים הסיעודיים היא כי האשפוז הסיעודי אינו ממומן על ידי קופות החולים במסגרת סל הבריאות על כן מעת לעת שבה ועולה קריאה ציבורית להכליל את האשפוז הסיעודי ב"סל הבריאות" שבאחריות קופות החולים, ככל אשפוז אחר.

בתי חולים לבריאות הנפש

מערך בריאות הנפש בישראל מתחלק בין טיפול בקהילה במסגרת מרפאות לבריאות הנפש, טיפול נפשי יחידני, מגורים בהוסטל לנפגעי נפש. ובין טיפול במסגרת אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי (בית חולים לחולי נפש, או בלשון גנאי: בית משוגעים) או במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים כללי. בישראל פועלים 13 בתי חולים לבריאות הנפש ורובם בבעלות ממשלתית.

בתי חולים שיקומיים

בתי חולים אשר כל מטרתם היא שיקום חולים ונפגעים לאחר טראומה. שיקום שכזה נדרש לאחר חבלה חיצונית כגון תאונות דרכים, ולאחר פגיעות פנימיות כגון אירוע מוחי או התקף לב. השיקום מתחיל לקראת סיום הטיפול בבעיה הרפואית, ומתמקד בהחזרת המטופל לתפקוד תקין, על ידי שחזור יכולות ולימוד מחדש של יכולות שאבדו.

סגי בתי החולים הפועלים בישראל:

ראו גם

לקריאה נוספת

ניסים לוי, פרקים בתולדות הרפואה בארץ ישראל 1948-1799, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מילים שחדרו לעברית מפרסית, באתר "השפה העברית"
  2. ^ מדריך לסגל האקדמי - מסלול מורים קליניים ברפואה, באתר של אוניברסיטת תל אביב
  3. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    בג"ץ 6637/16 , סעיף 7 בפסק דינו של השופט פוגלמן
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    בג"ץ 6637/16 , סעיף 8 בפסק דינו של השופט מזוז
אסותא מרכזים רפואיים

אסותא מרכזים רפואיים בע"מ היא חברה בבעלות מכבי שירותי בריאות, המנהלת ארבעה בתי חולים פרטיים בתל אביב, בראשון לציון, בחיפה ובבאר שבע, בית חולים ציבורי באשדוד ושלוש מרפאות - בדרך השלום שבתל אביב, באשדוד וברעננה, ובהן מכון להפריה חוץ גופית. ראשיתה של החברה בבית חולים פרטי בשם "אסותא", שנוסד בשנת 1934 בתל אביב. החברה מספקת גם שירותי רפואה פרטית בתשלום. בית החולים המרכזי של החברה נמצא באזור תעשייה עבר הירקון בתל אביב.

בית החולים ביקור חולים

בית החולים ביקור חולים הוא בית חולים שנוסד באמצע המאה ה-19 בעיר העתיקה בירושלים. בשנת 1925 עבר בית החולים למושב חדש ברחוב הנביאים. בדצמבר 2012 הפך בית החולים לחלק מהמרכז הרפואי שערי צדק ובמבנה שברחוב הנביאים ממשיכות לפעול כיום (2014) רק מספר מצומצם של מחלקות.

בית חולים איתנים

בית חולים איתנים הוא בית חולים פסיכיאטרי לנפגעי נפש, הממוקם בהר איתנים ליד ירושלים.

בית חולים פסיכיאטרי

בית חולים פסיכיאטרי (או "מרכז בריאות נפש") הוא בית חולים שמטופלים בו חולים במחלות נפש (שפעמים רבות מלוות בתסמינים פיזיים). בתי חולים פסיכיאטריים מספקים להם טיפול יומי במרפאות החוץ או אשפוז באחת מהמחלקות המתאימות.

המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה

המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, מקבוצת שירותי בריאות כללית, הוא בית החולים היחיד והמרכזי בנגב, הממוקם בעיר באר שבע ומשמש כבית חולים על אזורי. הוא נותן שירות רפואי לכמיליון תושבי הדרום, מקרית גת ואשקלון ועד אילת.

סורוקה הוא בית החולים השלישי בגודלו בישראל עם 1,130 מיטות אשפוז והוא מתפרש על שטח של 286 דונם בלב העיר באר שבע.

זהו בית חולים אוניברסיטאי, המקיים קשרים הדוקים עם אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. קמפוס הפקולטה למדעי הבריאות שוכן במתחם בית החולים.

מנהל המרכז הרפואי משנת 2018 הוא ד"ר שלומי קודש.

המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר

המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא – תל השומר הוא בית חולים ממשלתי הגדול ביותר בישראל, הממוקם באזור תל השומר השייך לרמת גן. בית החולים קרוי על שם חיים שיבא.

המרכז הרפואי שמיר

המרכז הרפואי שמיר הוא בית חולים במתחם צריפין בבאר יעקב ובראשון לציון. עד שנת 2017 נקרא מרכז רפואי אסף הרופא. זהו המרכז הרפואי הרביעי בגודלו במערכת הבריאות הממשלתית בישראל והוא משרת את תושבי ראשון לציון, נס ציונה, רמלה, לוד, באר יעקב, בית דגן, מודיעין-מכבים-רעות, המועצות האזוריות גזר ושדות דן וכן כל היישובים לאורך הכביש לירושלים, מבית דגן עד מבואות בית שמש, סה"כ כ-1,680,000 נפש.

המרכז הרפואי שערי צדק

המרכז הרפואי שערי צדק הוא בית החולים הגדול בירושלים, מבחינת מספר מטופלים שאושפזו בו ומספר ימי האשפוז (ב-2014 אושפזו בו כמעט פי שניים יותר מטופלים מאשר בבית החולים השני בעיר, מרכז רפואי הדסה). נחנך ב־ י"ט בשבט תרס"ב 27 בינואר 1902. מייסדו ומנהלו הראשון במשך 45 שנה (1902 - 1947), היה ד"ר משה וולך, דמות מרכזית בתולדות הרפואה בתקופת היישוב. בשנת 1980 עבר בית החולים למשכנו החדש בשכונת בית וגן בירושלים. בדצמבר 2012 סופח אליו בית החולים ביקור חולים הפועל במסגרת מצומצמת הכוללת מחלקת יולדות ומחלקה פנימית המוקדשת ברובה לחולים גריאטרים.

המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי

המרכז הרפואי תל אביב על-שם סוראסקי (מרת"א), הידוע כבית החולים איכילוב, הוא אחד משלושת בתי החולים הגדולים בישראל. המרכז הרפואי נמצא ברחוב ויצמן 6 ומשתרע על שטח של 257,135 מ”ר. המרכז הרפואי כולל ארבעה בתי חולים: בית החולים הכללי איכילוב, מרכז השיקום על שם אידה סוראסקי, בית החולים ליס לנשים וליולדות ובית החולים דנה לילדים. בנוסף להיותו בית חולים, הוא משמש מרכז הוראה ומחקר המסונף לפקולטה לרפואה על שם סאקלר באוניברסיטת תל אביב ובית הספר לסיעוד על שם שיינבורן. מנהל המרכז הרפואי בשנים 1993–2015 (פרט לתקופה בת שלוש שנים בה שימש מנכ"ל משרד הבריאות) היה פרופ' גבי ברבש אשר פרש בספטמבר 2015 ופינה מקומו לפרופסור רוני גמזו, מי שהיה עד לשנת 2014 מנכ"ל משרד הבריאות.

מרכז רפואי ברזילי

המרכז הרפואי על שם ברזילי, אשקלון הוא בית חולים באשקלון. המרכז משרת את תושבי האזור הכולל את אשדוד מצפונו, שדרות מדרום לו, קריית גת וקריית מלאכי במזרח, אשקלון במערב ויישובים נוספים המתוחמים באזור המתואר. המרכז משמש גם כלשכת בריאות מחוזית, ומסונף לפקולטה למדעי הבריאות של בית החולים סורוקה. מ-2012 מכהן ד"ר חזי לוי כמנכ"ל בית החולים.

במרכז הרפואי ברזילי 557 מיטות אשפוז, 60 מיטות אשפוז יום ו-46 עריסות ילודים. המרכז מספק שירותים קלינים ושירותי דימות ומעבדה. בית החולים משרת כחצי מיליון נפש ומטפל במעל 100,000 פניות לשנה (נכון ל-2010), מקצתן מהרשות הפלסטינית.

מרכז רפואי הדסה

המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה כולל שני בתי חולים אוניברסיטאיים בעין כרם ובהר הצופים בירושלים; חמישה בתי ספר למקצועות רפואה המשותפים להדסה ולאוניברסיטה העברית; מרפאות חוץ בבית הבריאות שטראוס, ברחוב שטראוס בירושלים, בגן הטכנולוגי מלחה (הדסה אופטימל) ומרפאות שר"פ בתל אביב. המרכזים הרפואיים הוקמו ומהווים את פועלם המרכזי של ארגון הדסה, הסתדרות הנשים הציוניות באמריקה מיסודה של הנרייטה סאלד.

בשנת 2005 היו מועמדים בתי החולים לקבלת פרס נובל לשלום על כך "שהקפידו על טיפול רפואי שווה לכל, לדו קיום ולהקמת גשרים לשלום". הדסה מפעילה גם שירותי רפואה פרטיים, שר"פ הדסה, המאפשרים בחירת רופא להתייעצות, ניתוח או חוות דעת מתוך רופאי הדסה הבכירים.

בפברואר 2014 הגיש המרכז הרפואי הדסה בקשה להקפאת הליכים, לאחר שצבר גירעון של 1.3 מיליארד שקל, ובית המשפט הוציא צו הקפאה ל-3 חודשים.הנהלת המרכז הרפואי, הממשלה, נשות הדסה, ועדי הרופאים וועדי העובדים חתמו על הסכם הבראה למשך 7 שנים, חלקה של המדינה בתוכנית ההבראה במונחים כספיים 1.3 מיליארד שקל.

מנכ"ל המרכז הרפואי הוא פרופסור זאב רוטשטיין שהחליף את המנכ"ל הקודם, אביגדור קפלן שהתפטר בתקופה בה בית החולים נקלע למשבר כלכלי ב-2015.

מרכז רפואי העמק

מרכז רפואי העמק (שמו הקודם היה בית חולים העמק) הוא בית חולים הממוקם בין גבעת המורה לעפולה. בית החולים החל לפעול תחת אחריות קופת חולים כללית בשנת 1924 ונחנך במיקומו הנוכחי ב-20 במרץ 1930.

מרכז רפואי העמק מספק מגוון רחב של שירותים, חדרי ניתוח משוכללים, יחידות טיפול נמרץ, מכונים ומעבדות. מרכז רפואי העמק משרת אוכלוסייה של כ-500 אלף נפש מן הערים, היישובים והכפרים בצפון מזרח הארץ. המרכז הרפואי העמק מסונף לפקולטה לרפואה של הטכניון ולפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן.

מרכז רפואי כרמל

המרכז הרפואי כרמל, על שם ליידי דייויס, הוא בית חולים הממוקם בשכונת אחוזה בחיפה ומשתייך לשירותי בריאות כללית.

מרכז רפואי מאיר

מרכז רפואי מאיר הוא בית חולים בכפר סבא השייך לשירותי בריאות כללית. בית החולים קרוי על שמו של ד"ר יוסף מאיר.

מרכז רפואי קפלן

מרכז רפואי קפלן הידוע גם בשם בית החולים קפלן הוקם ברחובות בשנת 1953 והוא אחד מבתי החולים של שירותי בריאות כללית בישראל.

מרכז רפואי רבין

מרכז רפואי רבין הוא מרכז רפואי בבעלות שירותי בריאות כללית, נמצא בפתח תקווה ומורכב מבית חולים בילינסון ומבית חולים גולדה השרון. זהו המרכז הרפואי הרביעי בגודלו בישראל. הוא משתרע על שני קמפוסים ברחבי העיר - המרכזי ברח' זאב ז'בוטינסקי - בית החולים בילינסון (בקרבתו נמצא מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל), והקמפוס הקטן יותר ברח' קרן קיימת לישראל שם נמצא "בית חולים גולדה השרון". שני בתי החולים אוחדו למרכז אחד ב-1996 שנקרא על שם ראש הממשלה יצחק רבין.

בית החולים מטפל בלמעלה מחצי מיליון חולים בשנה שמגיעים מישראל אך גם מהמדינות השכנות ומהרשות הפלסטינית. נולדים בו כל שנה כ-9,000 ילדים. הוא כולל 37 חדרי ניתוח ומכיל בסך הכול 1,300 מיטות. מרכז רבין הוא המרכז החשוב ביותר להשתלות ולטיפול בסרטן בישראל. מנהל המרכז הרפואי הוא ד"ר איתן וירטהיים.

מתחם אוגוסטה ויקטוריה

מתחם אַוגוּסְטֶה ויקטוֹריה הוא מתחם אשר הוקם על ידי וילהלם השני, קיסר גרמניה בראשית המאה ה-20, אשר קרא לו על שם אשתו, אוגוסטה ויקטוריה. המתחם, המשתרע על שטח של כ-80 דונם על שלוחה של הר הזיתים בירושלים הנקראת כתף הר הזיתים, כולל כנסייה מפוארת ולהּ מגדל פעמונים, וכן אכסניית צליינים, שנועדה גם לגרמנים תושבי הארץ. האכסניה משמשת כיום בית חולים. במזרח המתחם שוכן "המכון הגרמני הפרוטסטנטי לארכאולוגיה בארץ הקודש", שהוקם בתחילת המאה ה-20, ובו ספרייה גדולה.

פסיכיאטר

פסיכיאטר הוא רופא העוסק בפסיכיאטריה.

בדומה לכל ההתמחויות ברפואה, לשם קבלת רישיון לעיסוק בפסיכיאטריה, יש לסיים לימודי רפואה, ולאחר מכן לעבור התמחות בת לפחות ארבע וחצי שנים בפסיכיאטריה. בשונה מפסיכולוג, ביכולתו של הפסיכיאטר להעניק גם טיפול תרופתי בבעיה.

פסיכיאטרים עוסקים בעבודתם בקליניקות פרטיות, במרפאות ציבוריות או מרכזים קהילתיים לבריאות הנפש ובמסגרת בתי חולים: בבתי חולים פסיכיאטרים, ובמחלקה פסיכיאטרית של בית חולים כללי.

במסגרת משרד הבריאות, במדינת ישראל פועל הפסיכיאטר המחוזי, שבידיו נתונה הסמכות להורות, בהתאם לנסיבות, על בדיקה פסיכיאטרית, אשפוז בכפייה או טיפול מרפאתי כפוי של אדם המתמודד עם מגבלה פסיכיאטרית, במקרים בהם מתקיימים שלושת הקריטריונים הבאים: היווי סכנה לעצמו ו/או לאחרים, שיבוש קשה בבוחן המציאות וסירוב להיבדק על ידי פסיכיאטר.

רפואה וטרינרית

רפואה וטרינרית עוסקת באבחון, בטיפול ובריפוי בעלי חיים. רפואה וטרינרית חיונית לגידול בעלי חיים בתחום החקלאות, לשמירה על בריאות בעלי חיים ומניעת תפוצת מחלות בבעלי חיים. רפואה וטרינרית ותיקה כמו רפואת האדם, אך נותרה מאחור בכל הקשור להתפתחות טכנולוגית. בזמן האחרון היא גדלה במהירות הודות לגילוי שיטות הטיפול לרוב המינים. כיום בעלי החיים מקבלים טיפול מתקדם, הכולל שירותי רפואת שיניים וכירורגיה לצד טיפול הורמונלי ואנטיביוטי.

יסודותיה של הרפואה הווטרינרית עתיקים מאד. ניתן למצוא רישומים מסין העתיקה העוסקים ברפואת סוסים ועדויות על קיומם של "מרפאי סוסים" כבר במאה ה-18 לפני הספירה. נתגלו כתבים סיניים עתיקים רבים העוסקים ברפואת סוסים החל משנת 221 לפני הספירה. בכתבי רפואת הסוסים הסינית הופיעו שרטוטים מדויקים של אנטומית סוסים וכן הוראות לאקופונקטורה לסוסים. יש הטוענים כי הסינים ביצעו אקופונקטורה לסוסים אף בטרם החלו לבצע טיפולים אלה על בני אדם, עובדה המדגישה את חשיבותו של הסוס בסין העתיקה.

בתקופת הרפובליקה הרומית המליץ קאטו על תרופה למחלת שחין הצאן. הסופר הרומי קולומלה אשר חי במאה ה-1 לספירה, טען כי מוטב לרפא פצעים מוגלתיים בחיות בניתוח ולא בתרופות ואז לרחוץ את הפצע בשתן שוורים ולחבוש אותו בתחבושת.

לימודי הרפואה הווטרינרית בישראל מתקיימים בבית החולים הווטרינרי האוניברסיטאי בראשון לציון, שהוא חלק מפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית של האוניברסיטה העברית בירושלים.

בתי חולים בישראל
בתי חולים כלליים
אמבולנס בכניסה לבית החולים שערי צדק, שנות ה-30
לגליל (נהריה) • זיו (צפת) • פוריה (טבריה/עמק הירדן) • האנגלי (נצרת) • המשפחה הקדושה (נצרת) • הצרפתי (נצרת) • העמק (עפולה) • רמב"ם (חיפה) • בני ציון (חיפה) • האיטלקי (חיפה) • כרמל (חיפה) • הלל יפה (חדרה) • לניאדו (נתניה) • מאיר (כפר סבא) • רבין: בילינסון וגולדה השרון (פתח תקווה) • מעייני הישועה (בני ברק) • סוראסקי (איכילוב) (תל אביב) • שיבא (תל השומר) • וולפסון (חולון) • שמיר (אסף הרופא) (צריפין) • קפלן (רחובות) • הדסה: עין כרם והר הצופים (ירושלים) • שערי צדק (ירושלים) • אוגוסטה ויקטוריה (ירושלים) • אל-מקאסד (ירושלים) • סנט ג'ון למחלות עיניים (ירושלים) • אסותא אשדוד (אשדוד) • ברזילי (אשקלון) • סורוקה (באר שבע) • יוספטל (אילת)
בתי חולים פרטיים אלישע (חיפה) • מדיקל סנטר (הרצליה) • אסותא רמת החייל (תל אביב) • משגב לדך (ירושלים) • אסותא מרכזים רפואיים (תל אביב, חיפה, ראשון לציון, באר שבע)
בתי חולים לילדים רות רפפורט (חיפה) • שניידר (פתח תקווה) • דנה-דואק (תל אביב) • ספרא (תל השומר) • אלי"ן (ירושלים) • הדסה ילדים (ירושלים)
בתי חולים שיקומיים וגריאטריים פלימן (חיפה) • שהם ("נווה אבות") (פרדס חנה-כרכור) • בית לוינשטיין (רעננה) • בית רבקה (פתח תקווה) • רעות (תל אביב) • שמואל הרופא (באר יעקב) • הרצפלד (גדרה) • אלי"ן (ירושלים) • הרצוג (ירושלים)
בתי חולים פסיכיאטריים מזרע (עכו) • מעלה הכרמל (טירת כרמל) • שער מנשה (פרדס חנה-כרכור) • לב השרון (פרדסיה) • שלוותה (הוד השרון) • גהה (פתח תקווה) • אברבנאל (בת ים) • המרכז הרפואי לבריאות הנפש באר יעקב – נס ציונה – מב"ן שב"ס (באר יעקב, נס ציונה וכלא מג"ן-ניצן) • טלביה (ירושלים) • מרכז לבריאות הנפש ירושלים: כפר שאול ואיתנים (ירושלים) • הרצוג (ירושלים) • באר שבע (באר שבע)
בתי חולים שנסגרו
בתי חולים כלליים הבריטי (צפת) • שוויצר (טבריה) • הסקוטי (טבריה) • הדסה (רוקח) (תל אביב) • הירקון (תל אביב) • דנציגר (תל אביב) • עין גדי (תל אביב) • דונולו (יפו) • צהלון (דג'אני) (יפו) • שער ציון (יפו) • מחלות מידבקות (יפו) • הצרפתי (יפו) • האיטלקי (ירושלים) • האנגלי (ירושלים) • הגרמני (ירושלים) • הצרפתי (ירושלים) • רוטשילד (ירושלים) • הרוסי (ירושלים) • העירוני (ה"בלדייה") (ירושלים) • ביקור חולים (ירושלים) • הדסה (באר שבע)
בתי חולים לילדים מריאנשטיפט (ירושלים)
בתי חולים ליולדות הקריה (תל אביב) • גלעד (תל אביב) • פרויד (תל אביב) • סדובסקי (ירושלים) • דג'אני (ירושלים)
בתי חולים מיוחדים הנסן (ירושלים) • בית החולים בפרדס כ"ץ

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.