בית וגן

בית וָגן היא שכונה במערב העיר ירושלים. השכונה גובלת עם השכונות רמת בית הכרם, רמת שרת, גבעת מרדכי וקריית יובל. השכונה נוסדה ב-1926[1] כאחת משכונות הגנים שהוקמו בירושלים בימי המנדט הבריטי על ידי הסתדרות "המזרחי" וארגון בני ברית כשכונה מעורבת - דתית וחילונית. השכונה נמצאת במיקום גבוה יחסית לרוב העיר, בקצהו המזרחי של שלוחת רכס לבן, ולכן הוקם במרכזה מאגר מים עירוני, שהוא מאגר המים המקורה הגדול בישראל.

בית וגן
עיר ירושלים
תאריך ייסוד 1926
מייסדים אגודת "בית וגן"
קואורדינטות 31°46′06″N 35°11′01″E / 31.76833333°N 35.18361111°E
שכונות נוספות בירושלים
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map with titles2
 
בית וגן
בית וגן
Bayit VeGan Complex
שכונת בית וָגן, מגרש האימונים של ביתר ירושלים
Shaarey new
בית חולים שערי צדק הממוקם בירכתי השכונה

תולדות שכונת בית וגן

אגודת "בית וגן" להקמת שכונה בעלת צביון דתי-לאומי במערב ירושלים נוסדה ב-1920 ועל ראשיה נמנו הרב יוסף מרדכי הלוי, הרב אברהם-חיים שאג, ירחמיאל אמדורסקי, עו"ד אהרון מני (ממשפחת מני) ובנימין קוקיה. השכונה תוכננה להיות בת 70 בתים פרטיים, עם גן נוי פרטי לכל אחד כדוגמת שכונת הגנים בית הכרם. לאגודה נרשמו לבסוף 250 חברים ורכישת האדמות מכפרי הסביבה עין כרם ואל-מאלחה החלה ב-1921. הבנייה החלה ב-1926 ונבנו בה 25 בתים ברחוב "הרב קוק" (כיום רחוב בית וָגן) ובהם "בית הכנסת הספרדי הגדול". ב-1929 הוקמה שכונת "בני ברית" על ידי חברי בני ברית בנקודה הגבוהה ביותר בשכונה באותה עת (רחוב בית וָגן 36 - 56)[2], ובה הוקם גם מגדל מים בסיוע בני ברית. ממייסדי השכונה ורבה הראשון היה הרב שמואל אליעזרי, שמונה לרב השכונה ב-1930[3]. במהלך מאורעות תרפ"ט תקפו ערבים את השכונה, תושביה פונו והשכונה נבזזה[4].

בעת הקמתה הייתה בית וָגן מבודדת משאר שכונות העיר והיוותה את גבולה המערבי של ירושלים. רכישת השטחים לבניית השכונה הסתיימה בשנת 1932, כאשר יהודה שטיינברג רכש קרקע מחמולת עיישה מעין כרם, במקום שהיה מיועד לבניית מנזר[5].

במלחמת העצמאות ערכה שיירת הל"ה את ניסיונה הראשון להגיע לגוש עציון דרך השכונה דרומה, אך בשל קשיים שבה על עקבותיה. בפעם הבאה יצאה השיירה לגוש עציון דרך הר-טוב.

לאחר מלחמת העצמאות החלה בשכונה תנופת בנייה על ידי חברי תנועת פאג"י בראשות הרב מרדכי ברויאר. בקצה הדרומי של השכונה הייתה מחצבה, בה הוקם מאגר מים מרכזי לכל מערב ירושלים.

תיאור השכונה

שמה של השכונה נגזר מסגנון הבניה אשר אפיין את שנותיה הראשונות כאשר לכל בית היה שטח פתוח ששימש לגינה. הרחוב הראשי בה נקרא "רחוב הפסגה", משום שהיה הרחוב הגבוה ביותר בירושלים (שיא גובהו הוא 836 מ'), עד בניית שכונת גילה. ברחוב בית וגן פעלה "מאפיית אנג'ל" בשנותיה הראשונות עד להעברתה בשנת 1959 לגבעת שאול. כמו כן, בשנת 1935 החלו להבנות בשכונת בית וגן מפעלי תעשייה, כגון בתי החרושת לתרופות "טבע" ו"ארה", בית החרושת "נופת" לסוכריות בידי האחים למשפחת סידיס, "דפוס אפשטיין", "בית החרושת לעוגיות ארץ ישראל" של משפחת וינברג, בית החרושת לשיש ובית החרושת לגפרורים, "דונג אור".

כיום נהרסו מרבית בתיה המקוריים של השכונה, אשר התאימו לשמה "בית וָגן" ונותרו רק בתים מעטים היכולים להצביע על הסגנון המקורי של בית צמוד גינה.

בכניסה ממוקמים שני בתי מלון ובפאתיה הדרומיים ממוקם פרויקט הולילנד השנוי במחלוקת. מלון נוסף בשכונה הוא מלון שלום, בו שכנו אולפני רדיו ירושלים. השכונה מוכרת גם בשל מגרשי האימונים של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים השוכנים למרגלותיה, בסמוך לבית חולים שערי צדק.

דמוגרפיה

מבחינה דמוגרפית נחשבת בית וגן כיום לשכונה דתית. רוב תושביה חרדים[6], ובתחומיה מצוי ריכוז גדול של מוסדות חינוך דתיים ובתי כנסת. בין הישיבות המרכזיות בשכונה ניתן לציין את ישיבת קול תורה, ישיבת עטרת ישראל, ישיבת אור ברוך, ישיבת קול יעקב, ישיבת נתיב מאיר, ישיבת נתיבות חכמה (וולפסון), ישיבת חכמת שלמה, כולל "תפארת שרגא" וכן בית מדרש גבוה לדיינות מכון אריאל. במשך השנים ראו אדמו"רים רבים את שכונת בית וגן לטובה, ובחרו לקבוע בה את משכנם. עם אדמו"רים אלו נמנו האדמו"רים מאמשינוב, ומסוכטשוב, האדמו"ר יוחנן טברסקי מטולנא, והאדמו"ר מראדזין. כיום ישנם שני מרכזי חסידות בולטים בשכונה, והם חסידויות אמשינוב וסוכטשוב. מוסדות מרכזיים אחרים הם קריית נוער, תיכון הימלפרב, ותיכון בויאר. בשיפולי השכונה, בקרבת גבעת מרדכי, נמצאים אולפנת חורב, מכללה ירושלים ומכון לב.

בשנים האחרונות קבוצות גדולות של עולים חדשים מצרפת ודרום אמריקה מתיישבים בשכונה במרוכז.

הרחוב הארוך ביותר בשכונה עוזיאל הוא רחוב מעורב המאכלס חרדים, רבים מהם עולים מצרפת, דתי לאומי וחילונים.

הרחובות שחראי, חקלאי, חכמי והרחובות הסובבים הם רחובות המאופיינים באוכלוסייה חילונית/דתית לאומית אמידה יחסית ומאוגדים תחת השם "מורדות בית וגן".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בי"א בניסן תרפ"ו (1926) החלה הבניה ירושלים בשעה טובה, דבר, 6 באוגוסט 1926
  2. ^ ירושלים: גידול שכונת בית וגן, דבר, 24 במרץ 1930
  3. ^ רב לשכונת בית וגן, דואר היום, 28 בנובמבר 1930
  4. ^ אנשי דיר יאסין עולים על בית הכרם, דואר היום, 2 בספטמבר 1929
  5. ^ אלידע בר-שאול, פינה ירושלמית, מעייני הישועה (עלון פרשת השבוע), פרשת בשלח, תשס"ח
  6. ^ נתונים סטטיסטיים על תושבי השכונה באתר עיריית ירושלים
לחצו כדי להקטין חזרה
הר הביתEast Jerusalem Map HE1a1.PNG

מפת ירושלים
אנציקלופדיה תלמודית

אנציקלופדיה תלמודית היא אנציקלופדיה שמטרתה לתמצת את החלק ההלכתי של התורה שבעל פה. הכרך הראשון התפרסם בשנת ה'תש"ז (1947) והכרך ה-42, המגיע לערך "מוֹרֵד", התפרסם בשנת ה'תשע"ט (2018). בשנת תשמ"ח (1988) זכה המפעל בפרס הרב קוק לספרות תורנית.

מטרת המפעל היא לתמצת את כל הדיונים התלמודיים וההלכתיים, וכן את עיקרי השיטות של הראשונים והאחרונים בערכים אנציקלופדיים בסדר האלף-בית.

האנציקלופדיה מודפסת על ידי איחוד מפעלים תורתיים-ספרותיים "יד הרב הרצוג" בירושלים. בעבר פעלה המערכת מתוך בניין "יד הרב הרצוג" בשכונת בית וגן בירושלים, ונכון ל-2014 היא פועלת במתחם בית הכנסת ישורון שבשכונת רחביה.

בית הספר התיכון על שם מיי בויאר

בית הספר התיכון על שם מיי בויאר הוא בית ספר תיכון, הפועל מאז היווסדו, בשנת 1964, בשכונת בית וגן בירושלים. בית הספר מפורסם בשל הפנימייה שבו, שהוקמה על ידי "האגודה לקידום החינוך, ירושלים" (שנקראה באותה עת "האגודה לקידום החינוך העל-יסודי").

בת ים

בַּת יָם היא עיר במחוז תל אביב. הוקמה בשנת 1926 והוכרזה כעיר בשנת 1958. שטח השיפוט שלה הוא 8,280 דונם, ומתגוררים בה כ-130,000 תושבים. 34.7% מתושביה עלו בשנות ה-90 ממדינות פוסט סובייטיות. לפיכך, בת ים היא העיר בה אחוז העולים מברית המועצות לשעבר הוא הגדול מבין ערי ישראל. מבין ערי ישראל בת ים ממוקמת במקום ה-14 בגודל אוכלוסייתה ובמקום ה-55 בשטחה. נכון לשנת 2014, היא השלישית בדירוג הצפיפות מבין ערי ישראל אחרי בני ברק וגבעתיים.

על פי נתוני הלמ"ס תושבי בת ים בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר ביחס לערים הגדולות בארץ.

העיר גובלת בראשון לציון מדרום, בחולון ממזרח ובתל אביב-יפו מצפון.

גבעת מרדכי

גבעת מרדכי היא שכונה בדרום מערב העיר ירושלים. השכונה גובלת בשכונות בית וגן, פת, ניות, גבעת רם, ובעמק הצבאים.

המרכז האקדמי לב

המרכז האקדמי לב, או מכון לב (לשעבר: בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, הידוע גם בראשי תיבות בג"ט) הוא מכללה אקדמית-תורנית, המוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה. המוסד משלב לימודי טכנולוגיה ויהדות, והלימודים בה מתקיימים בנפרד לגברים ולנשים.

המרכז האקדמי לב מעניק תואר ראשון ושני במקצועות טכנולוגיים, מקצועות הניהול והחשבונאות ובסיעוד. נכון לשנת 2016 לומדים במרכז כ-4,500 תלמידים. בספטמבר 2006 הוחל תהליך, מתוך רצון לחסוך בעלויות, לאחד את הקמפוסים "לב" ו"נוה" ותלמידי שני הקמפוסים לומדים במשותף את הלימודים האקדמאיים.

שכר הלימוד במוסד (בלימודים לתואר אקדמי) הוא כמקובל באוניברסיטאות ובמכללות ציבוריות בישראל. חייל או בוגר שירות לאומי, שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה).

המרכז הרפואי שערי צדק

המרכז הרפואי שערי צדק הוא בית החולים הגדול בירושלים, מבחינת מספר מטופלים שאושפזו בו ומספר ימי האשפוז (ב-2014 אושפזו בו כמעט פי שניים יותר מטופלים מאשר בבית החולים השני בעיר, מרכז רפואי הדסה). נחנך ב־ י"ט בשבט תרס"ב 27 בינואר 1902. מייסדו ומנהלו הראשון במשך 45 שנה (1902 - 1947), היה ד"ר משה וולך, דמות מרכזית בתולדות הרפואה בתקופת היישוב. בשנת 1980 עבר בית החולים למשכנו החדש בשכונת בית וגן בירושלים. בדצמבר 2012 סופח אליו בית החולים ביקור חולים הפועל במסגרת מצומצמת הכוללת מחלקת יולדות ומחלקה פנימית המוקדשת ברובה לחולים גריאטרים.

הר הרצל

הר הרצל הוא הר במערב ירושלים המשמש כבית הקברות הלאומי של מדינת ישראל. בהר נמצא בית הקברות הצבאי הראשי של המדינה וכן חלקת גדולי האומה בה קבורים מנהיגי המדינה והציונות. בכניסה להר נמצא מוזיאון הרצל ובו שוכן מאז 2017 היכל הזיכרון הלאומי שבו מונצחים כל הנופלים בהגנה על הארץ.

ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל נערכים בהר הרצל הטקסים המרכזיים לזכר חללי צה"ל, חללי משטרת ישראל, ונפגעי פעולות האיבה בהשתתפות ראשי המדינה, ראש הממשלה ונשיא המדינה. במוצאי יום הזיכרון, ערב יום העצמאות, נערך ברחבת הר הרצל "טקס הדלקת המשואות" - הטקס המרכזי לפתיחת אירועי יום העצמאות.

ההר מתנשא לגובה של 834 מטרים מעל פני הים ונמצא במערב ירושלים, ביער ירושלים בין השכונות עין כרם, קריית יובל, בית הכרם, בית וגן, ויפה נוף. הר הרצל והכתף הסמוכה אליו עליה בנוי יד ושם, מכונים הר הזיכרון.

הכניסות להר הרצל ולבית הקברות הצבאי בו מצויות בקצה הדרומי של שדרות הרצל. בחודש אפריל 2013 נערכה תחרות להקמת כניסה ראשית חדשה עם מרכז מבקרים במקום בו נמצאת כיום הכניסה הראשית. בתחרות זכה צוות בינלאומי של אדריכלים שהציע רצף עמודים בצד הכניסה וגג מחורר מעל שער הכניסה הקיים.בחודש מרץ 2014 נבחר בית הקברות של הר הרצל לאחד מ-20 בתי הקברות היפים ביותר בעולם על ידי המגזין "BusinessInsider".בשנת 2019 אושר בממשלה תקציב לשדרוג "חלקת גדולי האומה" ביחד עם הקמת רחבת הספדים עם הרחבת החלקה ושדרוג מסלול המבקרים במקום.

חסידות אמשינוב

חסידות אמשינוב היא חצר חסידית, ענף של חסידות וורקא. נוסדה באמשינוב בפולין על ידי רבי יעקב דוד קאליש, בנו של רבי יצחק מוורקא.

חסידות סוכטשוב

חסידות סוכטשוב היא חצר חסידית שמקורה בעיר סוכטשוב. החצר נוסדה בשנת 1870 על ידי הרב אברהם בורנשטיין. חסידות זו נודעה כחסידות למדנית, גם בשל הספרים שחיברו שני האדמו"רים הראשונים: אבני נזר, אגלי טל ושם משמואל.

האדמו"ר הנוכחי הוא רבי שמואל יצחק בורנשטיין, ומרכז החסידות בשכונת בית וגן בירושלים.

יוסף סידר

יוסף (יוסי) סידר (נולד ב-31 באוגוסט 1968, ניו יורק) הוא במאי קולנוע ותסריטאי ישראלי. כתב וביים את הסרטים: "ההסדר" (2000), "מדורת השבט" (2004), "בופור" (2007, תסריט בשיתוף רון לשם) שהיה מועמד לפרס אוסקר, "הערת שוליים" (2011), שהיה אף הוא מועמד לפרס אוסקר, ו"נורמן: עלייתו המתונה ונפילתו התלולה של מאכער אמריקאי" (2017).

סידר הוא חבר האקדמיה האמריקאית לקולנוע וזוכה חמישה פרסי אופיר, פרס התסריט הטוב ביותר בפסטיבל קאן ופרס דוב הכסף של פסטיבל ברלין.

יחזקאל אברמסקי

הרב יחזקאל אברמסקי (ו' באדר א' ה'תרמ"ו, 11 בפברואר 1886 - כ"ד באלול ה'תשל"ו, 19 בספטמבר 1976) היה רב חרדי, ראש בית דין בלונדון, ופרשן התוספתא, מראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. חתן פרס ישראל ופרס הרב קוק לספרות תורנית.

ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר

ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר היא ישיבה תיכונית בירושלים. נקראת גם תיכון עירוני ד' ע"ש לואיס ואטה שיף של עיריית ירושלים. משתייכת למרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא.

ישיבת עטרת ישראל

ישיבת עטרת ישראל היא ישיבה גדולה חרדית-ליטאית בשכונת בית וגן בירושלים, בראשה עומד הרב ברוך מרדכי אזרחי.

ישיבת קול תורה

ישיבת קול תורה היא ישיבה חרדית-ליטאית השוכנת בשכונת בית וגן בירושלים. הישיבה נוסדה בידי הרב יחיאל מיכל שלזינגר והרב ברוך קונשטט. כיום עומדים בראשה בנו של הרב שלזינגר, הרב משה יהודה, ונכדו, הרב שלמה. הישיבה מורכבת מישיבה גדולה, ישיבה קטנה וכולל אברכים.

מכון אריאל

מכון אריאל - מפעלי תורה יהדות וחברה בישראל (ידוע גם כ"מוסדות אריאל") הוא גוף המאגד בתוכו מספר מוסדות תורניים הפועלים להכשרת רבנים ודיינים. בראש המכון עמד הרב שאר ישוב כהן.

מכללה ירושלים

מכללה ירושלים היא מכללה אקדמית תורנית, שממוקמת בשכונת בית וגן בירושלים.

מרדכי ברויאר

הרב מרדכי בְּרוֹיֶאר (Breuer; ו' באייר ה'תרפ"א – ו' באדר ה'תשס"ז, 14 במאי 1921 – 24 בפברואר 2007) היה חתן פרס ישראל, ההדיר את נוסח המקרא, ופיתח את "שיטת הבחינות" שניסתה להציע פשרה אמונית בין תורה מן השמים לקבלת ממצאי ביקורת המקרא.

רמת בית הכרם

רמת בית הכרם היא שכונה במערב ירושלים, אשר מהווה יחד עם שכונות יפה נוף, גבעת בית הכרם ושכונת הפועלים את שכונת בית הכרם רבתי.

השכונה שוכנת במערב ירושלים, ובנויה כמשולש שחודו לכיוון דרום. גבולותיה הם: ממזרח - שדרות מנחם בגין וגבעת רם, מצפון - גבעת בית הכרם, ממערב ומדרום - בית וגן. השכונה קרויה "רמת בית הכרם" משום שהיא סמוכה אל בית הכרם וגבוהה ממנה באופן משמעותי.

רמת דניה

רמת דניה היא שכונה בדרום-מערב ירושלים, הממוקמת על צלע גבעה בין השכונות בית וגן, קריית היובל ורמת שרת, בגובה 770 מטרים מעל פני הים.

שכונות חרדיות בירושלים
תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 בית ישראלבתי ויטנברגמאה שערים רחוב שלמה זלמן בהר"ן028
בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 בתי אונגריןבתי הורנשטייןבתי ורשהבתי נייטיןבתי ראנדזיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויסשכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסדרוחמה
בנייה במנדט הבריטי בתי מונקאטשגאולהמחנייםסנהדריהשיכון פאג"יתל ארזה (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה)
בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים בית וגן (התחרדה) • קריית אונסדורףקריית מטרסדורףקריית צאנזקריית שומרי אמוניםשיכון חב"דשמואל הנביא (התחרדה) • כרםרוממה (התחרדה)
בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים גבעת משההר נוףסנהדריה המורחבתנוה יעקב מזרחעזרת תורהקריית בעלזרמת אשכול (התחרדה) • רמות פוליןרמת שלמהרמות אלון (התחרדה)
שכונות ירושלים

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.