בית הקברות לחיילים הגרמנים בנצרת

בית הקברות לחיילים הגרמניםגרמנית: Deutscher Soldatenfriedhof) הוא בית קברות צבאי השוכן בנצרת, שבו קבורים 261 חיילים ומפקדים גרמנים ממלחמת העולם הראשונה, אשר נלחמו בארץ ישראל לצד האימפריה העות'מאנית במסגרת מעצמות המרכז. בית הקברות שוכן בתחומו של בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת.

Deutsch 0313
שורות הקברים
Deutsch 0316
מראה באתר

תולדות האתר

במהלך מלחמת העולם הראשונה השתכן ליד בית החולים בית חולים שדה גרמני, וכחמישים חיילים גרמנים שנפטרו בו נקברו בקרבת בית החולים האזרחי. חללים גרמנים רבים אחרים נקברו באתרים פזורים שונים בארץ ישראל.

ב-1928, בהתאם לתנאי חוזה ורסאי, הגיעה ממשלת המנדט להסכם עם הקונסול הגרמני בארץ ישראל על הקמת בית קברות מרכזי שבו ייקברו כל החללים הגרמנים שנפלו בארץ ישראל (למעט אלו שנקברו בתחומי בתי קברות צבאיים בריטים).

ב-1934 רכשה ממשלת המנדט את השטח עבור בית הקברות והוא הוחכר לגרמניה ל-999 שנים. הוועדה הגרמנית לקברי מלחמה נטלה על עצמה את מימון בניית בית הקברות, שתוכנן על ידי האדריכל רוברט טישלר.[1] בית הקברות נחנך ב-30 ביוני 1935. שרידי החיילים הגרמנים נאספו מרחבי הארץ והובאו לקבורה מסודרת במקום. חלקת הקבורה של החיילים הגרמנים שליד בית החולים הושארה על כנה.

בית הקברות סבל עם השנים מנזקים עקב הקרקע הלא יציבה שתחתיו, מרעידות אדמה שהתרחשו באזור וכן ממעשי גנבה וונדליזם.

ב-1967, לאחר כינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל לגרמניה, שופץ בית הקברות, והוא שופץ שוב ב-1982.

בית הקברות

בית הקברות שוכן במעלה גבעה בתחומו של בית החולים האיטלקי, בשטח של 1,200 מטרים מרובעים. עובדי בית החולים מתחזקים את המקום. הכניסה לבית העלמין אפשרית רק דרך בית החולים, והוא נמצא בתוך בית העלמין של מנזר בית החולים "המשפחה הקדושה".

מגדל ובו פעמון שהובא מגרמניה הוקם במקום, ועל קירותיו הפנימיים נתלו צלבים העשויים ממדחפי אווירונים.

מאז 1984 מארגנת שגרירות גרמניה בישראל טקס אזכרה שנתי בבית הקברות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כך על פי המידע באתר הוועדה הגרמנית לקברי מלחמה. לפי טענה אחרת האדריכל הראשון של המקום היה אלכסנדר ברוולד.
בית החולים המשפחה הקדושה

בית החולים המשפחה הקדושה (איטלקית Ospedale Sacra Famiglia; ערבית مستشفى العائلة المقدسة) או בית החולים האיטלקי, הוא בית חולים השוכן בשכונת נמסאווי בצפון-מזרחה של נצרת.

בית הקברות הצבאי הגרמני קאנוק צ'ייס

בית הקברות הצבאי הגרמני קאנוק צ'ייס (DeutscherSoldatenfriedhof Cannock Chase) הוא בית קברות צבאי בבריטניה, שבו נקברו חיילים גרמנים, שנהרגו בעת התקפות על בריטניה או מתו במהלך שביים בה במהלך שתי מלחמות העולם.

נצרת

נָצְרַת או נָצֶרֶת (ערבית أَلنَّاصِرَة, תעתיק מדויק: אלנָּאצִרַה, תעתיק חופשי: א-נָּאסִירַה; לטינית Nazara) היא עיר עתיקה במחוז הצפון בישראל, וכיום היא העיר הערבית הגדולה בישראל.

בסוף שנת 2016 התגוררו בעיר כ-78,000 איש, רובם ככולם ערבים, כ-70% מהם מוסלמים ויתרתם נוצרים. נצרת היא מרכז כלכלי, פוליטי, תקשורתי ותרבותי ראשון במעלה בקרב ערביי ישראל, והיא סמן חשוב להלך הרוח במגזר הערבי בישראל.

מדי שנה מהווים אירועי יום האדמה והפגנות האחד במאי תזכורת לעובדה זו, וחלק ניכר מאירועי אוקטובר 2000 התחולל בעיר.

אזור נצרת היה מיושב כבר בתקופה הפרהיסטורית כפי שמעידים ממצאים שהתגלו במערת קדומים על הר הקפיצה שבדרום העיר.

בתקופת בית שני התקיים בנצרת יישוב קטן, ועד לתקופה הביזנטית היא הייתה עיר יהודית. עם הכיבוש הצלבני עלתה חשיבותה של העיר, היא הייתה לבירת דיוקסיה קתולית וקמו בה כנסיות. לאחר מכן ידעה העיר עליות ומורדות, וזכתה לתקופת שגשוג של ממש רק במהלך המאה ה-19, כאשר מעצמות אירופה החלו מגלות בה עניין. בתקופה זו ובמהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 הוקמו בעיר כנסיות, מנזרים ומוסדות חינוך ובריאות רבים.

לפי הברית החדשה התגוררו מריה, אם ישו ובעלה יוסף הקדוש בנצרת, בה ניתנה הבשורה ובה הגיע ישו לבגרות. מסיבה זו שוכנים בעיר מספר אתרים קדושים לנצרות, שבראשם אתרים המזוהים עם הבשורה. העיר היא יעד פופולרי לביקור צליינים.

שלושה אפיפיורים פקדו אותה - פאולוס השישי ב-5 בינואר 1964, יוחנן פאולוס השני בחג הבשורה ב-25 במרץ 2000, והאפיפיור בנדיקטוס השישה עשר ערך בה מיסה המונית ופקד את בזיליקת הבשורה ב-14 במאי 2009.

מספר ערים ברחבי העולם קרויות נצרת על שמה של העיר.

המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
כללי חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונהגירוש יפוגירוש תל אביבקו שתי העוג'ותתעופה צבאיתהרכבת הצבאית
הגנרל אלנבי מגיע לירושלים
קרבות תעלת סואץרומנימגדבהרפיחעזה הראשוןעזה השניעקבהפעולת החבלה במסילת הברזל הטורקית לקסיימהבאר שבעתל חווילפהתל א-שריעהעזה השלישימרדף פלשתגבעות מע'ארעיון קראואדי צרארכיבוש ירושליםצליחת מעברות הירקוןיריחובקעת הירדןעבר הירדן הראשוןעבר הירדן השנימגידועבר הירדן השלישינחל תרצהכיבוש חיפהסמח'גשר בנות יעקבדמשקחלב
יחידות הצבא הבריטיחיל המשלוח המצריאנזא"קהגדודים העברייםניל"יהבריגדה הארצישראליתהפרשים האוסטרלים הקלים
אישים ארצ'יבלד מאריאדמונד אלנביאחמד ג'מאל פאשהאוטו לימן פון זאנדרספרידריך קרס פון קרסנשטייןאריך פון פאלקנהייןג'ון פטרסוןזאב ז'בוטינסקייוסף טרומפלדורטהאקור דלפט סינגאדוארד צ'ייטורפיליפ צ'טוודג'ורג' בארואדוארד באלפיןהנרי הודג'סוןניל פרימרוזאוולין דה רוטשילד
אתרים בית הקברות הצבאי הבריטי בירושליםבית הקברות ההודי בתלפיותבית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבעבית הקברות הצבאי הבריטי בעזהבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלהבית הקברות הצבאי הבריטי בחיפה • בית הקברות לחיילים הגרמנים בנצרת • המרכז להנצחת חיילי אנז"ק בבאר שבעעמודי הזיכרון לצליחת מעברות הירקוןמצבת הזיכרון הטורקית בבאר שבעיד אנזא"קגשר הרכבת על נחל הבשורמצבת הפועלים המצרים בלטרוןאבן הזיכרון לחייל האוסטרליכיכר אלנבימסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימהמסילת הרכבת מנחל שורק לעזהשלוחת הרכבת לכפר הוג'מסילת הרכבת רפיח - באר שבעמסילת הרכבת לכפר א-לובן
תוצאות הפסקת האש של מודרוסהצהרת בלפורהגעת ועד הציריםהמנדט הבריטי על ארץ ישראלמצב היישוב היהודיתוצאות הרעב בארץ
ראו גם פורטל היישוב

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.