בית הקברות הצבאי הבריטי בעזה

בית הקברות הצבאי הבריטי בעזהאנגלית: Gaza War Cemetery) הוא בית קברות צבאי בריטי השוכן בצפון רצועת עזה. בית הקברות הוקם לאחר קרבות עזה במלחמת העולם הראשונה ונקברו בו גם חללים של מלחמת העולם השנייה. כיום טמונים בו 3,691 חללים.

בית הקברות הצבאי הבריטי בעזה
Gaza War Cemetery 5
בית הקברות בעזה
פרטי בית הקברות
סוג בית קברות צבאי
האתר הרשמי
מיקום צפון רצועת עזה
קואורדינטות 31°30′44″N 34°28′55″E / 31.5121°N 34.482°E
(למפת מערב הנגב רגילה)
GazaWestNegev
 
בית הקברות הצבאי הבריטי בעזה
בית הקברות הצבאי הבריטי בעזה
Gaza War Cemetery 3
מראה כללי של בית הקברות
Gaza War Cemetery 4
מראה בבית הקברות ; ברקע משמאל – אבן הזיכרון ומאחוריה הצלב

רקע

במהלך מסע המלחמה של צבאות האימפריה הבריטית לכיבוש ארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה התחוללו קרבות מרים בין צבאות אלה לבין צבא האימפריה העות'מאנית בשטח העיר עזה וסביבותיה. הבריטים התקדמו אל ארץ ישראל ממצרים דרך חצי האי סיני, בעוד שהצבא העות'מאני, בסיועם של יועצים מהצבא הגרמני, הקים קו הגנה שהתמשך בין עזה לבין באר שבע. הבריטים תקפו את עזה שלוש פעמים: קרב עזה הראשון במרץ 1917 וקרב עזה השני שהתנהל בחודש לאחר מכן הסתיימו בכישלון בריטי ובמחיר של מאות הרוגים, ורק בנובמבר 1917, בעקבות הצלחתו לכבוש את באר שבע, הצליח הצבא הבריטי לכבוש גם את עזה. בכך נפתחה הדרך לכיבוש מרכזה של ארץ ישראל, כאשר ב-10 בדצמבר נכנס הצבא הבריטי לירושלים וכיבוש ארץ ישראל כולה על ידי הבריטים הסתיים רק בספטמבר 1918.

במהלך מלחמת העולם השנייה והקרבות שהתחוללו בצפון אפריקה בשנים 1940-1943 שכנו בעזה וסביבתה בתי חולים צבאיים של הצבא האוסטרלי והצבא הבריטי וכן שדה תעופה צבאי גדול.

אתר בית הקברות

בית הקברות הוקם זמן קצר לאחר כיבוש העיר עזה ב-1917. אתר בית הקברות שוכן בצפון רצועת עזה, בשכונת א-תופאח שבשוליה המזרחיים של העיר עזה וכשמונה ק"מ מדרום-מערב למעבר ארז, בצמוד לדרך סלאח א-דין, כביש האורך העיקרי של הרצועה.

מתחם בית הקברות הוא בתבנית מלבן, שצלעותיו הקצרות פונות לצפון-מזרח ולדרום-מערב; שתי חלקות קטנות נוספות צמודות אל צלעותיו החיצוניות. שטחו הכולל של המתחם הוא כ-40 דונם. הוא מוקף בגדר אבן שעצים ניטעו לאורכה. בכל שטחו נטוע דשא והוא משופע בפרחים וצמחים אחרים.

בבית קברות זה לא הוצב צלב בעיצובו של צלב ההקרבה, המוצב כמעט בכל בית קברות צבאי בריטי. יש בו צלב אבן קטן יותר, הניצב בכוך מחופה הקבוע במרכז הפאה הדרום מערבית של המתחם. מול הצלב וסמוך אליו ניצבת "אבן הזיכרון" (Stone of Rememberance) דמוית המזבח – גם היא מרכיב מסורתי בבתי הקברות הצבאיים הבריטיים. חרות עליה פסוק מספר בן סירא: Their Name Liveth for Evermore ("שמם יחיה לדור ודור" – בן סירא, מד, יג).

במתחם נמצאות 38 חלקות קבורה. ב-32 מהחלקות נקברו חללי מלחמת העולם הראשונה ובארבע חלקות נוספות – אלו הסמוכות ביותר לאבן הזיכרון - נקברו חללי מלחמת העולם השנייה. באחת החלקות הנותרות – אלו מן החיצוניות למלבן - נקברו חיילים טורקים, ובחלקה החיצונית השנייה פוזר ככל הנראה אפרם של חיילים הודים, שגופותיהם נשרפו לאחר מותם בהתאם לאמונותיהם.[1]

מול הכניסה למתחם בית הקברות ממוקמת אנדרטה לזכר חללי הדיוויזיה הבריטית ה-54 (East Anglian). בתוך המתחם ממוקמות שלוש אנדרטאות נוספות. אחת מהן היא לזכר החללים הטורקים והיא ממוקמת בחלקה בה נקברו.

בבית הקברות קבורים גם עשרות חללים יהודים אשר על מצבותיהם מסומן מגן דוד[2].

בית הקברות במתכונתו הקבועה נחנך בטקס שהתקיים בשנת 1925, במעמד הנציב העליון בארץ ישראל דאז, הרברט סמואל, והפילדמרשל אדמונד אלנבי, מפקד הצבאות שכבשו את ארץ ישראל מידי הטורקים.

החללים בבית הקברות

בבית הקברות טמונים כיום 3,691 חללים. 3,217 מהם הם חללי מלחמת העולם הראשונה ו-781 מהם נקברו כאלמונים. חללי מלחמה זו – אנגלים, סקוטים, ולשים, אוסטרלים ניו זילנדים ויהודים - נאספו משדות הקרב לאחר כיבוש העיר או הועברו לבית הקברות מאתרי קבורה אחרים, ארעיים. מרבית החיילים הבריטים שנטמנו בבית הקברות היו חיילי ארבע דיוויזיות – ה-52 (Lowland), ה-53 (Welsh), ה-54 (East Anglian) וה-74 (Yeomanry).

210 קברים הם של חללים ממלחמת העולם השנייה – רבים מהם כנראה פצועי קרבות שאושפזו בבתי החולים הצבאיים באזור ונפטרו בהמשך. בנוסף נטמנו בבית הקברות 30 חללים שנפטרו לאחר המלחמה.

234 קברים בבית הקברות הם של נתיני מדינות אחרות – כנראה החיילים הטורקים שנטמנו בו.

בבית הקברות נקבר חייל שעוטר בעיטור צלב ויקטוריה – העיטור הצבאי הגבוה ביותר של בריטניה. זהו סגן-משנה סטנלי בואי (Stanley Henry Parry Boughey), בן 21 במותו, אשר שירת בגדוד של הרובאים הסקוטים המלכותיים (Royal Scots Fusiliers). העיטור ניתן לו לאחר שהסתער לבדו במהלך התקפה טורקית על קבוצה של כ-30 חיילים טורקיים והביא לכניעתם. הוא נפגע באותו קרב ונפטר מפצעיו שלושה ימים אחר כך, ב-4 בדצמבר 1917.[3]

נזקים לבית הקברות

רעידת אדמה שהתחוללה בשנת 1937 גרמה נזק לאחד מן המבנים במתחם בית הקברות.

בחודש מאי 2004 אירע מקרה של ונדליזם בבית הקברות, ככל הנראה על רקע אירועי מלחמת עיראק השנייה. על פי הדיווח העיתונאי על האירוע שברה קבוצה של חמושים 33 מצבות וציירה כתובות נאצה וצלבי קרס על גבי 25 מצבות נוספות.

במהלך מבצע עופרת יצוקה נפגע בית הקברות וכ-400 מצבות נזקקו לשיקום. בסוף 2011 הושלם השיפוץ בכספים שהועברו מישראל לבריטניה שביצעה את השיפוץ במקום[2].

מקורות

  • Philip Longworth (1985), The Enending Vigil, London: Leo Cooper.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מסקנה זו נובעת מכך שהחלקה מסומנת בתרשים בית הקברות כחלקה הודית, ולאור ממדיה הקטנים יחסית של החלקה.
  2. ^ 2.0 2.1 שלומי אלדר, "מגן דוד בלב הרצועה: מצבות של חיילים יהודים בבית קברות בריטי בעזה" באתר נענע10
  3. ^ סטנלי בואי באתר Find a Grave (באנגלית)
א-תופאח

אַ-תֻּפַّאח (בערבית: حي التفاح – שכונת התפוח) היא שכונה בעיר עזה, צפונית-מזרחית למרכז העיר. מקור השם הוא במספר רב של עצי תפוח שהיו פזורים באזור זה. שטח השכונה כ-3,000 דונם, ובשנת 2011 מנתה אוכלוסייתה 41,500 נפש.

השכונה נחלקת לחצי מערבי וחצי מזרחי. לפני הריסת חומת העיר העתיקה של עזה, הייתה א-תופאח אחד משלושת הרבעים של העיר, לצד א-דרג' וזייתון שהיו מוקפים חומה. א-תופאח תפסה את חלקה הצפון-מזרחי של העיר העתיקה של עזה. ההגייה המקומית של שם השכונה היא אַ-תֻּפֵّאן.

קיומה של השכונה מתועד מזמן התקופה הממלוכית בארץ ישראל במאה ה-13. חלקה הדרומי נקרא "א-דבאע'ה" ברישומי מס עות'מאניים מהמאה ה-16, בהם תוארה כשכונה קטנה ובה 57 בתי אב. בתקופה זו כללה השכונה בית מטבחיים ובתי בורסקאות. באותו זמן נקרא חלקה הצפוני שכונת "בַּנִי עַמִיר".

בשכונה שני מסגדים עתיקים, הקדום מביניהם הוא מסגד אל-אייבכי, שהוקם בסוף המאה ה-13, והשני הוא מסגד איבן מרוואן, שהקמתו הושלמה בשנת 1324 ובקרבתו קיים בית קברות. סמוך לשכונה הוקם בית הקברות הצבאי הבריטי בעזה שבו טמונים 3,691 מחללי מלחמת העולם הראשונה והשנייה.

בשכונה נמצאת הספרייה הציבורית של עזה, ומספר בתי ספר של הצלב האדום. באוגוסט 2009, ארגן החמאס חתונה המונית בשכונה, בה חותנו 450 זוגות, לצד 100 נוספים באירוע מקביל במרכז העיר.

במבצע צוק איתן הפציץ צה"ל את ביתו של מפקד משטרת עזה, תייסיר אל-בטש, בשכונה. בהפצצה נהרגו 17 בני משפחת אל-בטש.

בית הקברות הבריטי

בארץ ישראל שוכנים חמישה בתי קברות צבאיים בריטיים אשר קמו החל ממלחמת העולם הראשונה:

האם התכוונתם ל...

חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה

חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה מנו, לפי הרישום בלונדון, 12,197 נפש. מתוכם, 9,703, שהם 80%, זוהו והשאר, 2,494 שהם 20%, לא זוהו. הם נקברו ב-17 בתי קברות מדיר אל בלח שברצועת עזה בדרום עד חיפה בצפון. בשנים 1914–1918 נקברו בבתי הקברות לחללי האימפריה הבריטית עוד 1,025 חללים המוגדרים כ"אחרים", היינו שאינם מהאימפריה הבריטית; וכן חיילים שנהרגו מפעילות לא-מלחמתית.

בפעילות ההנצחה של הוועדה האימפריאלית לקברי מלחמה נכללו שמותיהם של 13,350 חללי מלחמת העולם הראשונה שנפלו בין השנים 1914–1918: מתוכם 9,703 חללים, הקבורים תחת מצבה על שמם, ועוד 3,647 הרשומים על גבי לוחות זיכרון בירושלים וברמלה. מבין 3,647 שרשמו על גבי לוחות הזיכרון, 2,494 חיילים נפלו בארץ ישראל והשאר, 1,153 חיילים נהרגו מחוץ לארץ ישראל - בעיקר בחצי האי סיני ובמצרים או שטבעו בים - המשותף לכולם הוא שאין להם קבר.

מבין החללים היו כאלה שנקברו בבתי קברות של העדות שלהם: קתולי או פרוטסטנטי, או לפי דתם מוסלמי, יהודי, או הינדי. עם זאת, נקברו חללים מכל הדתות גם ב"בית הקברות הכללי לחללי המלחמה".

עזה (פירושונים)

האם התכוונתם ל...

שג'אעיה

שכונת שֻׁגַ'אעִיַּה (בערבית: شجاعية; ידועה גם בשם סג'עיה) היא שכונה במזרחה של העיר עזה, ומתגוררים בה קרוב ל-100,000 תושבים.

השכונה נמצאת ממזרח לרחוב צלאח א-דין, שהוא רחוב מרכזי החוצה את עזה בכיוון צפון דרום. חלקה הדרומי של השכונה נקרא אל-תורוקמאן, וחלקה הצפוני נקרא אל-ג'ודאידה.

מדרומה נמצאות שכונות זייתון ועלי מונטר ומצפונה שכונת א-תופאח והעיר ג'באליה. את השכונה חוצה, בכיוון מערב-מזרח, רחוב בגדאד והוא ממשיך מזרחה ככביש ומתחבר לכביש המגיע מקיבוץ נחל עוז וממחסום קרני. במרכז השכונה, ברחוב החוצה את השכונה ואת רחוב בגדאד בכיוון צפון-דרום, נמצא שוק שג'אעיה - אחד השווקים המרכזיים בעזה, המתמחה גם בבגדים ובכלי בית. בשכונה נמצאים שני מסגדים מהמאה ה-14, מסגד אבן עות'מאן ומסגד אל-זופורדימרי. כשני קילומטרים מצפון לכיכר הנמצאת במפגש הרחובות צלאח א-דין ובגדד נמצא בית הקברות הצבאי הבריטי בעזה, הגובל גם בשכונת א-תופאח.

המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
כללי חללי האימפריה הבריטית בארץ ישראל במלחמת העולם הראשונהגירוש יפוגירוש תל אביבקו שתי העוג'ותתעופה צבאיתהרכבת הצבאית
הגנרל אלנבי מגיע לירושלים
קרבות תעלת סואץרומנימגדבהרפיחעזה הראשוןעזה השניעקבהפעולת החבלה במסילת הברזל הטורקית לקסיימהבאר שבעתל חווילפהתל א-שריעהעזה השלישימרדף פלשתגבעות מע'ארעיון קראואדי צרארכיבוש ירושליםצליחת מעברות הירקוןיריחובקעת הירדןעבר הירדן הראשוןעבר הירדן השנימגידועבר הירדן השלישינחל תרצהכיבוש חיפהסמח'גשר בנות יעקבדמשקחלב
יחידות הצבא הבריטיחיל המשלוח המצריאנזא"קהגדודים העברייםניל"יהבריגדה הארצישראליתהפרשים האוסטרלים הקלים
אישים ארצ'יבלד מאריאדמונד אלנביאחמד ג'מאל פאשהאוטו לימן פון זאנדרספרידריך קרס פון קרסנשטייןאריך פון פאלקנהייןג'ון פטרסוןזאב ז'בוטינסקייוסף טרומפלדורטהאקור דלפט סינגאדוארד צ'ייטורפיליפ צ'טוודג'ורג' בארואדוארד באלפיןהנרי הודג'סוןניל פרימרוזאוולין דה רוטשילד
אתרים בית הקברות הצבאי הבריטי בירושליםבית הקברות ההודי בתלפיותבית הקברות הצבאי הבריטי בבאר שבע • בית הקברות הצבאי הבריטי בעזה • בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלהבית הקברות הצבאי הבריטי בחיפהבית הקברות לחיילים הגרמנים בנצרתהמרכז להנצחת חיילי אנז"ק בבאר שבעעמודי הזיכרון לצליחת מעברות הירקוןמצבת הזיכרון הטורקית בבאר שבעיד אנזא"קגשר הרכבת על נחל הבשורמצבת הפועלים המצרים בלטרוןאבן הזיכרון לחייל האוסטרליכיכר אלנבימסילת הרכבת מנחל שורק לקוסיימהמסילת הרכבת מנחל שורק לעזהשלוחת הרכבת לכפר הוג'מסילת הרכבת רפיח - באר שבעמסילת הרכבת לכפר א-לובן
תוצאות הפסקת האש של מודרוסהצהרת בלפורהגעת ועד הציריםהמנדט הבריטי על ארץ ישראלמצב היישוב היהודיתוצאות הרעב בארץ
ראו גם פורטל היישוב

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.