בית הספר הדמוקרטי בחדרה

בית הספר הדמוקרטי בחדרה הוקם בשנת 1987 על ידי יעקב הכט וקבוצת הורים. בי"ס הדמוקרטי בחדרה הוא בית הספר הדמוקרטי הראשון בישראל. בית הספר הוקם לראשונה בתור בית ספר ניסויי-פתוח ולאחר שנתיים הוסב לבית ספר דמוקרטי. בית הספר מונה כ-600 תלמידים מגילאים 4 עד 18. הוא בית הספר הדמוקרטי הגדול ובין הוותיקים בעולם.

Logo2Demo24u57834
לוגו בית הספר

היסטוריה

בית הספר הדמוקרטי-פתוח הוקם בחדרה בשנת 1987. הוא הוקם על ידי יעקב הכט וקבוצה של הורים ומחנכים צעירים. קבוצה זו ביקשה להקים בית ספר שבו ילמדו ילדים בסביבה חופשית. לאחר שנה של למידה ומחשבה בנושא, ביקשו חברי הקבוצה ליישם את הרעיונות שהתגבשו בפועל. לאחר מסע חיפושים בכל רחבי הארץ הסכימה עיריית חדרה להקים את בית הספר בתחומה. עמותה בה חברות כ-300 משפחות התלמידים, נוסדה לצורך הפעלת בית הספר, והתקבל אישור ממשרד החינוך להקמתו.

תחילה הוקם בית הספר בתוך מתנ"ס בחדרה. לאחר שלושה חודשים הועבר לגבעת אקליפטוסים בשכונת ברנדיס, שבדרום העיר, בין פרדסים ושדות, בשטח ירוק ופתוח. בימיו הראשונים של בית הספר התנגדו רבים מההורים ומאנשי הצוות לחופש למידה מלא. רק בשנה השלישית לקיומו של בית הספר הדמוקרטי בחדרה הוחלט בפרלמנט שכל שעות החובה בבית הספר יבוטלו.

בשנת 1992 בית הספר הוכר כבית ספר ניסויי. שנתיים לאחר מכן זכה בפרס החינוך מידי נשיא המדינה ושר החינוך. בשנת 1996 הוא זכה ב"אות אביר איכות השלטון" מידי העמותה לאיכות השלטון בישראל.

חופש למידה

בימיו הראשונים של בית הספר התנגדו רבים מההורים ומאנשי הצוות לחופש למידה מלא, הם דרשו שהילדים יעמדו לפחות בחובות למידה בסיסיות. לבסוף, הוחלט להתחיל מההסכמה הרחבה ביותר שנמצאה, ושנת הלימודים הראשונה בבית הספר נפתחה עם מערכת לימודים שנחלקה לחצי יום של שיעורי חובה וחצי יום שבו נלמדו שיעורי בחירה.

לאחר זמן מה, באופן הדרגתי, הביעו תלמידים, מורים והורים התנגדות לשיעורי חובה, והעלו את הנושא במספר דיונים בפרלמנט בית הספר. בסוף השנה הראשונה, בהחלטת הפרלמנט, שונתה המערכת כך שלא כללה עוד שיעורי חובה כלל, אם כי הוחלט שעל כל תלמיד ללמוד מספר מסוים של שעות בשבוע, בתחילה 24 שעות חובה, בהמשך צומצמה הדרישה ל-12 שעות חובה בלבד.

לאחר ביקור של מנהל בית הספר הדמוקרטי בבית הספר סדברי ואלי שבבוסטון, בו לא מתקיימים שיעורים קבועים, ולמעשה אין כלל מערכת שעות, יצאה למקום גם משלחת תלמידים ואנשי צוות מהבי"ס הדמוקרטי בחדרה. לאחר שובם, ובעקבות דיונים ממושכים, התקבלה ביום השנה השלישי לקיומו של בית הספר הדמוקרטי בחדרה החלטה בפרלמנט לפיה יבוטלו כל שעות החובה בבית הספר.

מבנה בית הספר

בית הספר הדמוקרטי בחדרה מחולק לשלוש חטיבות גיל ולכיתת חינוך מיוחד אחת:

  • חטיבה צעירה - לילדים בגילאי 8 - 4
  • חטיבת היסודי - לילדים בגילאי 12 - 8
  • חטיבת התיכון - לילדים בגילאי 18 - 12
  • כיתת פי די די (המכונה גם כיתת הבוגרים) - ילדים עם בעיות קשב וריכוז.

בית הספר יוזם פעילות המזמנת למידה, ובפני תלמידי בית הספר עומדת האפשרות לבחור בין הפעילויות היזומות הללו ובין פעילות חופשית ועצמאית, ואין כל העדפה לפעילות מסוימת, משום שכאמור, רובן ככולן מאפשרות למידה. מתוך התפיסה כי למידה מתרחשת בכל מקום ובכל זמן, הלימודים מתקיימים במבני בית הספר, בחצר ומחוץ לבית הספר. הלימודים מתקיימים באופן אישי וקבוצתי, כאשר תחומי הלמידה של כל ילד נקבעים על ידו באמצעות דיאלוג בינו לבין:

  • בתים - למידה מתוך חיים בבתים, שבהם הילד חופשי בפעילותו. למידה כזו מתקיימת בעיקר בחטיבה הצעירה ובחטיבת היסודי.
  • מערכת שיעורים - המציעה מגוון רחב של נושאים, רמות ושיטות לימוד. התלמידים יכולים לבחור מתוכם את השיעורים המתאימים להם ולבנות את מערכת השעות שלהם. לכל שיעור חוקים הנקבעים מראש על ידי יוזם השיעור, ומי שבוחר להשתתף בשיעור, חייב לעמוד בחוקים הללו.
  • חצר - חצר בית הספר מזמנת פעילויות שהן מרכזיות בהבנת הלמידה בבית הספר (משחק, דיבור, מפגש, שיחה). הלמידה במרחב החצר נעשית באזורים השונים בחצר בית הספר.
  • סדנאות - במקביל למערכת השיעורים מתקיימות במהלך השנה סדנאות בנושאים שונים, שהן פעילויות רב תחומיות קצרות מועד.
  • מרכזי למידה ופעילות - הפועלים במשך כל היום, והתלמידים יכולים לפעול בהם גם ללא תיאום מראש.
  • לימודי סביבה - תלמיד הבוחר ללמוד בתחום שאינו קיים בבית הספר או להרחיב תחום שניתן בבית הספר לא באופן מקיף, יכול לעשות זאת מחוץ לבית הספר, בסביבה הקרובה והרחוקה בעזרת החונך האישי או גורמים אחרים.
  • הלימוד האישי - הילד מוזמן ליזום ולבקש נושא שאינו מופיע במערכת.

אידאולוגיה

בית הספר הדמוקרטי הוא קהילת אנשים חופשיים הלומדים מתוך חופש, מכבדים זה את זכויותיו של זה ומאפשרים בכך זה את חירותו של זה, קהילה שעצם החיים בה הם למידה.

קוד אתי של בית הספר

בית הספר אימץ קוד אתי, שהוא הצהרת עקרונות האמורה להדריך את בית הספר בקונפליקטים עקרוניים. הקוד האתי מנחה את החלטות הפרלמנט, את פעילות הוועדות ואת התנהגות חברי בית הספר – הורים, מורים ותלמידים. בין עקרונות הקוד:

  • בית הספר הדמוקרטי בחדרה הוא קהילה חינוכית שפועלת ברוח מגילת זכויות האדם.
  • אנו שומרים על זכויות היסוד של כל אחד ואחת מהשותפים בבית הספר, ללא הבדלי גיל, מין דת וגזע.
  • אנו מעודדים חופש למידה ומציעים תחומי התעניינות ולמידה בהתאם לרצון התלמידים ואנשי הצוות, ללא כל כפייה.
  • בית הספר שלנו מנוהל באופן דמוקרטי; לכל חברי בית הספר הזכות להשתתף באופן שווה בחקיקת חוקי בית הספר; לכל חברי בית הספר נשמרת הזכות לבחור ולהיבחר לרשויות בית הספר. לכל אחד ואחת בבית הספר מובטחת זכות הפנייה לרשות שופטת בלתי תלויה, שתפקידה לסייע לחברי בית הספר לשמור על זכויותיהם.

רשויות וועדות

בית הספר הדמוקרטי בחדרה מאורגן באופן דמוקרטי, כלומר, על פי עיקרון הפרדת רשויות. בבית הספר קיימות שלוש רשויות: מחוקקת, שופטת ומבצעת. התלמידים, המורים וההורים מתפקדים כחברים שווי זכויות ברשויות הללו, הם נבחרים בתחילת שנת הלימודים בבחירות כלליות חשאיות.

הרשות המחוקקת

הרשות המחוקקת בבית הספר נקראת "פרלמנט". בפרלמנט משתתפים כל חברי קהילת בית הספר: תלמידים, מורים והורי התלמידים. הפרלמנט מתכנס אחת לשבוע ומנוהל על ידי צוות שנבחר אחת לשישה חודשים באופן דמוקרטי. בפגישות הפרלמנט נקבעים כל חוקי בית הספר, החל מחוקי המשחק בחצר, דרך אופן קבלת מורים ותלמידים לבית הספר, ועד לחלוקת תקציב בית הספר. החוקים נקבעים על פי הצבעת רוב של כל חברי הפרלמנט הנוכחים בדיון. כל חוקי הפרלמנט כפופים לחוקי המדינה ואין לאף אדם או גוף בבית הספר הזכות להטיל וטו על החלטת הפרלמנט.

הרשות השופטת

הרשות השופטת בבית הספר מורכבת מוועדת משמעת, ועדת ערעורים וועדת גישור. בכל אחת מן הוועדות חברים תלמידים, הורים ומורים שנבחרו באופן דמוקרטי, והמתפקדים בוועדות כשופטים וכמגשרים. כל אדם בבית הספר, ללא הבדל גיל או תפקיד, יכול לתבוע או להישפט.

  • ועדת משמעת - ועדת משמעת מתערבת במקרים של מחלוקות או עבירה על חוקי בית הספר, על פי בקשתו של כל אדם בבית הספר. חברי הוועדה שומעים את שני הצדדים ולאחר דיון נותנים את פסק דינם. תפקידה של ועדת משמעת לדון בתלונות שהוגשו אליה על ידי חבר מקהילת בית הספר בנוגע לסכסוכים או לעבירות על חוקי בית הספר. בסמכותה של הוועדה לפסוק בסכסוכים ולהטיל עונשים.
  • ועדת ערעורים - ועדת ערעורים פועלת אם פסק הדין של ועדת משמעת אינו מקובל על אחד מהצדדים, והוא בוחר לערער עליו בפני ועדת ערעורים. ועדה זו מתפקדת כבית דין עליון של בית הספר. ניתן לערער בפני הוועדה גם על חוקים של הפרלמנט שפוגעים בעקרונות הדמוקרטיה או שמתנגשים בחוקים אחרים.
  • ועדת גישור - ועדת גישור מטרתה היא לעזור לשני הצדדים להגיע לפתרון סכסוכים בדרך של משא ומתן, באופן שבו כל צד יזהה את צורכי הצד האחר וינסה להבינו. בגישור לא מחפשים מי אשם ומי צודק; המגשרים אינם שופטים ולכן אין עונש. המגשרים לומדים את מלאכת הגישור במסגרת קורס בהנחיית מדריכים מוסמכים.

הרשות המבקרת

הרשות המבקרת היא הבודקת את תפקוד כל הגורמים בבית הספר, כדי לוודא כי הגופים פועלים על פי החוק, באופן תקין ויעיל. ועדת ביקורת מבצעת את הביקורת בבית הספר. לצורך כך עליה לקחת בחשבון תלונות של ציבור קהילת בית הספר.

הרשות המבצעת

הרשות המבצעת בבית הספר פועלת מכוח סמכויות שהוענקו לה על ידי הפרלמנט. היא מורכבת מוועדות שונות האחראיות ליישם ולבצע את החלטות הפרלמנט. בתחילת כל שנה נערכות בחירות לוועדות, וכל תלמיד, מורה, או הורה רשאי לבחור ולהיבחר אליהן. כל ועדה קובעת את סדרי עבודתה ומועדי התכנסותה. הוועדות תדווחנה על פעילותן לפרלמנט.

  • ועדת אירועים - ארגון אירועי בית הספר.
  • ועדת ביקורים - אחראית על ביקורים בבית הספר ומתן הסברה.
  • ועדת גינון - עיסוק בגינון בית הספר, תחזוקה, תכנון ופיתוח
  • ועדת חריגים - טיפול בפניות ובקשות של תלמידים לצרכים חריגים.
  • ועדת טיולים - אחראית על כלל טיולי בית הספר.
  • ועדת מורים - לקבל מורים לעבודה בבית הספר ולטפל בתלונות המוגשות על מבוגרים.
  • ועדת מזנון - אחראית על הקשר שבין קהילת בית הספר למפעילי המזנון בבית הספר.
  • ועדת מערכת - טיפול בבעיות של המערכת (שינויים והוספות למערכת), ותכנון המערכת הבאה.
  • ועדת ספורט - שיפור איכות הספורט ורווחת התלמידים.
  • ועדת חוצות - אחריות לתכנון, אחזקה וטיפוח חוצות בית הספר וסביבותיו.
  • ועדת קבלת תלמידים - קבלת תלמידים חדשים לבית הספר.
  • ועדת תקציב - אחריות לכספי בית הספר וחלוקתם.

דרכי הלמידה

בית הספר מאמין כי האדם (צעיר או מבוגר) מכיר טוב יותר מכל אדם אחר את הצרכים ההתפתחותיים שלו ויודע לכוון את עצמו להגשמתם. הטענה היא כי אין סדרת פעילויות יחידה ואחידה המתאימה להגשמת הצרכים ההתפתחותיים של כל פרט ופרט וכי כל פעולת גומלין שהיא בעולמנו ללא יוצא מהכלל, משרתת את תהליך ההתפתחות ומאפשרת למידה, מתוך כך ומתוך כבוד מלא לתלמיד כאדם שלם, התלמידים בבית הספר חופשיים לחלוטין לתכנן את זמנם; בית הספר יוזם פעילות המזמנת למידה; פעילות הנוגעת לארגון חייה הדמוקרטיים של הקהילה - פעילות של שלוש רשויות השלטון הנבחרות - הרשות המחוקקת, המבקרת, המבצעת והשופטת, ופעילות פדגוגית - שיעורים, מרכזי למידה, סדנאות, למידה חוץ בית ספרית. בית הספר מציע לתלמידים את האפשרות לבחור בין הפעילויות היזומות לבין פעילות חופשית ועצמאית, ואין כל העדפה לפעילות זו או אחרת משום שכולן מאפשרות למידה.

רעיון החונך

החונך והחונכת הם האנשים המרכזיים שאמורים ללוות את הנחנכים שלהם במסע האישי שאותם הם עוברים בבית הספר. למרות מורכבות התפקיד והשונות בין כל נחנך או נחנכת, עצם קיום הקשר נמצא באחריות החונכים ואינו מותנה ברצון או באי הרצון של הנחנך/ת. לחונכות יש מקום מרכזי בחיי בית הספר; החונך הוא כתובת אנושית לילד בבית הספר. הוא אדם קרוב מאחרים, מבוגר שאכפת לו, שמתעניין, ששם לב, שמקשיב, שמדבר, מלווה, מייעץ, משחק, מסייע, שנמצא עבור הילד. כל ילד אמור לבחור חונך או חונכת מקרב קבוצה של חונכים (שהם מורים), השייכים לבית החטיבה שאליה משתייך הילד (חטיבה צעירה, יסודי או חטיבת התיכון). להלן פירוט עבודת החונך, המובא כאן על מנת ליצור מסגרת לתוכן המורכב מאוד של עבודתם. למסגרת זו, שנבנתה לאורך זמן על ידי צוות המורים בבית הספר, יש משמעות תוכנית שיכולה לתמוך בעבודת החונכים.

עמותת ההורים

העמותה היא גוף התנדבותי שבין מטרותיה: קיום כלכלי של בית הספר, ניהול מוסדותיה, העסקת עובדים, קידום הרעיון הדמוקרטי ועוד. העמותה אינה גוף פדגוגי ואינה מחליפה את מוסדות בית הספר (פרלמנט, ועדות בית ספר וכדומה). כל הורה לילד בבית הספר חבר בעמותה. כמו כן, כל איש צוות בבית הספר חבר בעמותה. אחת לשנה לפחות מתכנסת העמותה במסגרת האספה הכללית.

ועדות העמותה

ועד העמותה הוא גוף שנבחר מתוך האספה הכללית ופועל בהתנדבות לקידום מטרותיה של העמותה. לוועד יו"ר נבחר המרכז את פעילות הוועד. בנוסף לוועד העמותה ישנם ועדות משנה מתוך ועד העמותה. נבחרות ועדות שונות כשהמרכזית ביניהן היא ועדת כספים לניהול כל ענייני הכספים של בית הספר ועדת ביקורת אשר תפקידה לבקר את פעילות ועד העמותה.

Demoyrdn112plans
תוכניות בית הספר החדש

שנת ה-20 בבית הספר

שנת ה-20 של בית הספר צוינה במספר אירועים במהלך השנה (לדוגמה, התקיימה הרצאה של יעקב הכט) ובאירוע גדול שהתקיים ב-10 במאי 2007. במסגרת האירוע התקיימו תערוכות אומנות שונות, הוצגו תמונות מפעילות בית הספר לאורך השנים ועוד. כמו כן הייתה במה מרכזית שבה נשאו נאומים והועלו מופעים שונים. בנוסף הופקה חוברת שכללה מס' מאמרים שנכתבו על ידי חברי קהילת בית הספר.

ראו גם

לשער לנושאים, אישים ומאמרים בחינוך, ראו פורטל החינוך.

קישורים חיצוניים

איידק

איידק, או בשמו הלועזי המוכר יותר IDEC (ראשי תיבות של International Democratic Education Conference) הוא כנס בינלאומי של תנועת החינוך הדמוקרטי. הכנס מתרחש מדי שנה במקומות שונים בעולם, ללא ארגון מרכזי המארגן כנסים ובוחר מיקומים. בכל כנס נבחרים מארגני הכנס הבא. הכנס הראשון התקיים בשנת 1993 בבית הספר הדמוקרטי בחדרה, בישראל, ואורגן על ידי יעקב הכט, שלקח מאז חלק פעיל בכנס כמעט בכל שנה.

בשנת 2017, חוזרת מדינת ישראל לארח את הכנס בעיר חדרה ובגבעת חביבה, בשיתוף פעולה של ארגון ערי חינוך והמכון לחינוך דמוקרטי.

חדרה

חֲדֵרָה היא עיר במחוז חיפה בישראל שבשרון הצפוני, אשר שוכנת לחוף הים התיכון. היא הוקמה כמושבה על ידי אנשי העלייה הראשונה ב-1891, והוכרזה כעיר בשנת 1952. מקור השם חדרה בערבית, الخضيرة (תעתיק מדויק: אל-חְ'דֵירַה, "הירקרקה"), על שם צבען של האצות בביצות. אבשלום קור הציע כי השם הערבי הוא גלגול של השם העברי "גדרה", שהיה שמו של יישוב קדום ליד קיסריה. העיר חברה בארגון פורום ה-15.

חינוך דמוקרטי

חינוך דמוקרטי הוא זרם בחינוך ההומניסטי שמתקיים במסגרת החינוך הפורמלי, המבוסס על ראייתו של הילד כאדם שלם בזכות עצמו, ועל כן כזכאי לזכויות אדם בסיסיות המיתרגמות בעשייה החינוכית למתן חופש בחירה, חופש למידה, ושוויון בין הילדים למבוגרים. שוויון זה מתבטא בין השאר בדמוקרטיה פנימית בבתי הספר הדמוקרטיים, שבאמצעותה מכריעה קהילת בית הספר בנוגע לניהול בית הספר.

בין הזרמים בחינוך ההומניסטי אשר השפיעו על החינוך הדמוקרטי ותרמו להתפתחותו, ניתן למצוא שני מודלים מעשיים מרכזיים: החינוך הפרוגרסיבי - אשר התמקד בלומד ובהתנסות הבלתי אמצעית בתהליך הלמידה, והחינוך הפתוח הקשור בזרם הרדיקלי אשר הדגיש את חופש הבחירה ואחריותו של הלומד בתהליך הלמידה.

יעקב הכט

יעקב הכט (נולד ב-1958 בחדרה) הוא איש חינוך ישראלי, העוסק בחינוך דמוקרטי. ייסד את בית הספר הדמוקרטי בחדרה בשנת 1987 וכן את כנס IDEC הכנס הבינלאומי לחינוך דמוקרטי בשנת 1993. מקים המכון לחינוך דמוקרטי, כיום עומד בראש ארגון ערי חינוך.

מיכה אנקורי

ד"ר מיכה אנקורי (נולד ב-1938) הוא פסיכולוג ישראלי ומחבר ספרים על היבטים פסיכולוגיים של הקבלה ותנועת החסידות.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.