בית המדרש (קובצי מדרשים)

בית המדרש הוא שמם של קובצי מדרשים קטנים, ספרים חיצוניים ומאמרים קבליים בהם פורסמו למעלה ממאה מדרשים נדירים. הקבצים פורסמו בשני חלקים על ידי אהרון ילינק. תחילה יצאו לאור ארבעה "חדרים" (כרכים) ב-1853, בלייפציג ולאחר מכן, ב-1877 יצאו בווינה עוד שני "חדרים".

בנוסף יצא לאור כתב עת באותו שם על ידי אייזיק הירש וייס בארבעה גיליונות בין השנים תרכ"ה (1865) - תרכ"ח (1868).

ילינק, מייסדו של בית המדרש לרבנים בווינה, היה אספן כתבי יד עבריים מימי בית שני ועד ימי הביניים, וביניהם מדרשים קטנים רבים (רובם מדרשי אגדה). בהמרצת ובתמיכת מורו יום טוב ליפמן צונץ, החל לערוך את כתבי היד, לחקור אותם ולבסס מהם גרסאות על סמך מספר מקורות כהכנה להוצאתם בדפוס. בין המדרשים שהדפיס ילינק היו טקסטים מספרות ההיכלות, שזו הייתה הופעתם הראשונה בדפוס ובמהדורה ביקורתית. בתחילה הוציא קונטרסים נפרדים והחל מ-1853 קיבץ את המדרשים ל"חדרים", כל "חדר" הכיל מספר מדרשים בעלי זיקה משותפת. הקובץ "בית המדרש" הכיל שישה "חדרים" ומבוא בגרמנית. בראש החיבור נכתב:

בית המדרש: בו נקהלו ... מדרשים קטנים ישנים ומאמרים שונים ... אספתי וערכתי על פי כתבי יד ודפוסים יקרים ... מבוא שמתי בראשם...

בשנת 1865 החל תלמידו וידידו, אייזיק הירש וייס, להוציא בווינה כתב עת ובו מדרשים נוספים שהתקין ילינק לדפוס וכן "מאמרים שונים בענייני תורה וחכמה וספור קורות ישראל בזמן העבר וההווה."

הקבצים זכו להצלחה ונדפסו במספר מהדורות.

Adolph Jellinek. Bet Ha-Midrasch. Vol.I.pdf&page=2
אהרון ילינק, "בית המדרש", 1853 לייפציג. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 2

מהדורות

  • מהדורה א - לפסיא (לייפציג): בהוצאת ניעס, 1853 (חדרים א-ד), וויען (וינה) בהוצאת ווינטער (חדרים ה-ו), תרל"ח (1877)
  • מהדורה ב - במברגר את וואהרמאן, ירושלים, תרצ"ח
  • מהדורה ג - ואהרמן, תשכ"ז (דפוס צילום של הוצאת תרי"ג-תרל"ח)

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

אהרן ילינק

הרב אהרן (אדולף) ילינק (ביידיש: יעללינעק ולעיתים יעלליניק; גרמנית: Adolf Jellinek;‏ 26 ביוני 1821 – 29 בדצמבר 1893/ כ בטבת ה'תרנ"ד), בן יצחק יהודה, היה מלומד יהודי-מורבי, מראשי חכמת ישראל. כיהן כדרשן ליברלי בווינה. ערך את קובצי המדרשים והקבלה "בית המדרש" המאגדים למעלה ממאה מדרשים.

אותיות דרבי עקיבא

אותיות דרבי עקיבא (קרוי גם: אלפא ביתא דרבי עקיבא) הוא ספר מדרש על שמות האותיות המרכיבות את האלף בית העברי. מדרשים אלה הם יחסית קטנים ונידחים (וככל הנראה מאוחרים).

ידועים כיום שני נוסחים, או שני חלקים שונים, הקרויים 'אותיות דרבי עקיבא'. שני הנוסחים פותחים בייחוסו של המדרש לרבי עקיבא. המדרשים זכו לההדרה בדפוס בקובץ בית המדרש (קובצי מדרשים) - מפעל הכינוס של אדולף ילינק למדרשים נשכחים.

בית מדרש

בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה. בעבר שימש גם כבית-ועד לענייני ציבור. המונח בית מדרש מציין מקום מיוחד לצורך לימוד התורה, במובחן מבית כנסת המציין מקום תפילה. אף על פי שגם בראשון מקיימים תפילות, עיקרו הוא בלימוד דווקא.

במזרח אירופה רווח הכינוי "קְלוֹיְז" לבית המדרש, ו"קלויזים" מפורסמים פעלו בברודי ובווילנה.

דף זה בשפות אחרות

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.