בית הכנסת העתיק באום אל-קנאטר

בית הכנסת העתיק באום אל-קנאטר הוא בית כנסת עתיק מתקופת המשנה והתלמוד שנחשף בדרום רמת הגולן באתר אום אל-קנאטר סמוך למושב נטור. בית הכנסת העתיק הוא מהמפוארים והחשובים מתקופה זו שנמצאו בארץ ישראל. האתר נקרא "קשתות רחבעם" על שם רחבעם זאבי שכיהן כשר התיירות כשאישר את תקציב החפירות בבית הכנסת ונרצח ימים ספורים לאחר מכן.[1]

שמו המקורי של היישוב שבו היה בית הכנסת אינו ידוע בוודאות. יש סברה שכאן היה מקומה של העיירה 'קמטריא', הנזכרת בתלמוד. אך צבי אילן מעלה את ההשערה שזו אחת מתשע עיירות היהודית שבתחום סוסיתא שלא זוהו, אולי "עין השער" - בשל קשתות המעיין הנדמות כשער.

דופן בית הכנסת השתמרה היטב ויתר בית הכנסת שוחזר על ידי יהושע (ישו) דריי מ"המרכז לשחזור טכנולוגיה עתיקה". בחפירות שנערכו במקום התגלו בריכות ששימשו ככל הנראה ל"מתקן תעשייתי" של הלבנת פשתן. סבורים כי הייצור התעשייתי, עליו הייתה פרנסת תושבי המקום, הוא זה שאפשר להם את הקמת בית הכנסת המפואר יחסית.

דגם של בית הכנסת, הכולל אבנים מקוריות, מוצב באגף הארכאולוגיה של מוזיאון ישראל.

בדצמבר 2010 אישרה ממשלת ישראל מיזם לשיקום בית הכנסת במקום ושחזורו, הסדרת כביש הגישה לאתר ופיתוח סביבתי בסך 14.2 מיליון ש"ח. המיזם נעשה במסגרת "פרויקט שיקום אתרי מורשת" של ממשלת ישראל.[2]

UMELKANTIR01
מרכז בית הכנסת לאחר חשיפתו ושחזורו החלקי, אוקטובר 2007
OemElKanaatier (5)
בית הכנסת עם השלמת הקומה הראשונה (ספטמבר 2012)
Um el Kantar23
תבליט בצורת מנורה

החפירות באתר בית הכנסת

Um el Kantar4
אתר החפירות בניהולו של יהושע דריי

את שרידי בית הכנסת גילו חוקרי הגולן לורנס אוליפנט וגוטליב שומאכר בשנת 1885. שייח' מקומי תיאר בפניהם את מבנה הקשתות מעל המעיין ואת חורבת המבנה הגדול שאותו הוא הגדיר כמבנה יהודי עתיק, הדומה לבית הכנסת העתיק שהתגלה מקודם בח'ירבת א-דיכה, בצפון בקעת בית צידה.[3] מרישומי לורנס אוליפנט עולה כי מתוך עיי המפולות הזדקרו ששה עמודים, שגובהם 10 עד 12 רגל (כ-3 מטר). אוליפנט סיפר שבראש הקשתות הייתה אבן ועליה כתובת קשה לפענוח.[4]

בשנת 1905 נחפר בית הכנסת על ידי חוקרי בתי הכנסת הגליליים היינריך קוהל וקרל וטצינגר. החפירה הניבה תוכנית משורטטת של בית הכנסת. בשנת 1928 סקר את האתר אלעזר ליפא סוקניק. בחפירות שערכה המשלחת הגרמנית נחשפו חלקי בניין בגודל 13.80 מטר על 18.80 מטר. לפני הכניסה היה מבוא, הנשען על שני עמודים, לאורך האולם היו שני טורי עמודים. הסברה היא כי מדובר בבית בן שתי קומות, בעל כניסה יחידה ומשני עבריה חלונות. במרכז חזית הקומה השנייה היה חלון מפואר. לפי השרידים שנמצאו בסביבה, הגג היה גמלוני, מחופה ברעפי חרס.

מיד לאחר מלחמת ששת הימים נסקר האתר בסקר חירום מטעם מדינת ישראל, בידי החוקרים קלר אפשטיין ושמריהו גוטמן. בין השנים 1991-1995 עסקו דני אורמן, צבי אילן וצבי מעוז במחקר בתי כנסת עתיקים וביניהם גם באתר זה. בקיץ 2003 החל פרויקט החפירה ושחזור בית הכנסת בניהולו של יהושע דריי והארכאולוגים אילנה גונן וחיים בן דוד.

כיום ניתן להבחין בקירות הדרומי והמערבי של בית הכנסת, שהיו בנויים אבני גזית. משני צדי השער המרכזי היו מזוזות גלופות מאבן. בקיר של בית בכפר, דרומה לבית הכנסת, שובצו אבנים מבית הכנסת. בין התיאורים שנמצאו בשרידי בית הכנסת: נשר, אריה, רוזטות, שער, ציפור וגפן. מבנה בית הכנסת הוא במתווה של בזיליקה בדומה לזה שבבית הכנסת שבברעם.

הממצאים העיקריים שהתגלו באתר הם כותרת מעוטרת בנשר, שני עמודים מעוטרים ששימשו לעיטור בימת בית הכנסת שהשתמרה היטב יחד עם המדרגות העולות אליה (להלן שחזור). בסמוך לחג החנוכה תשס"ז נתגלה תבליט בצורת מנורה.

התיארוך המשוער של בית הכנסת הוא התקופה הביזנטית. המבנה נחרב ככל הנראה בעקבות רעידת אדמה או כשל הנדסי כלשהו. אבניו נותרו במקומן ולא נלקחו לשימושים אחרים, כנראה משום שהאתר היה נידח. במתחם נמצאו גם שרידי בתים מהכפר היהודי שננטש.

בבית הכנסת נוסתה בפעם הראשונה שיטת שחזור חדשנית, שתוכננה על ידי יהושע דריי (ישו). את האבנים ממספרים ומרימים בעזרת עגורן גדול, את המספרים והשבב שמכניסים לאבן מזינים לתוכנת מחשב המציגה היכן הונחה במקור כל אבן במבנה קודם לקריסתו. לאחר הוצאת האבנים, והזנת הנתונים למחשב, משיבים את האבן למקומה המקורי. בשנת 2016 הסתיים פרויקט השחזור.

ארון הקודש

גולת הכותרת של ממצאי החפירה הייתה "היכלית" - ארון הקודש מפואר, בצמוד לקיר החזית הדרומית הפונה לירושלים. ההיכלית בנויה כיחידה בפני עצמה, בגובה 5.25 מטר והשתמרה כמעט בשלמותה. היא כוללת במה בעלת גרם מדרגות, מעוצבת בתבליטים עשירים של גפן הצומחת מתוך אמפורה, קשתות ועיטורים גאומטריים וכרכובים מעוטרים. בראש כל עמוד תבליט מנורת שבעת הקנים המלווה בסמלים יהודיים מובהקים כמחתה, כשופר וכארבעת המינים. על ראשי העמודים הונחו כותרות, שעל אחת מהן תבליט נשר. מעליהן התנוסס גמלון סורי. זהו בית הכנסת הקדום היחידי בו נמצאה היכלית.[5]

גלריית תמונות

Um qantir synagogue

בית הכנסת באום אל-קנאטר. בצדה השמאלי של התמונה - המנוף שבו נעזרים החוקרים בשחזור האתר

Um-al-kanatir-rehavam-arcs

שער הכניסה לבית הכנסת

UM-EL-KANTIR02

עמוד אבן מעוטר משרידי בית הכנסת, 10/07

Um el Kantar8

ההיסטוריה של תולדות המחקר

Um el Kantar9

מבט על - במרכז רואים את עיגול האבנים שאמצעו מהווה את המרכז המדויק של בית הכנסת

OemElKanaatier (4)

במת בית הכנסת (ספטמבר 2012)

פנים בית הכנסת אום אל קנטיר

פנים בית הכנסת, יוני 2018

במת בית הכנסת אום אל קנטיר

במת בית הכנסת, יוני 2018

ראו גם

לקריאה נוספת

לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מאום אל קנטיר ל"קשתות רחבעם", 29 במאי 2008
  2. ^ http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=1323&mytemplate=tp2
  3. ^ בית הכנסת מהראשונים שנתגלו ונחקרו בישראל.
  4. ^ מקור: צבי אילן, בתי כנסת קדומים בארץ ישראל, עמ' 63
  5. ^ מקור: יהושע דריי
אום אל-קנאטר

אֻם אל-קַנַאטִר (בערבית: ام القناطر) שמשמעותו אם הקשתות, על שם שלוש הקשתות מעל המעיין (שרק אחת מהן נותרה שלמה) הוא כפר קדום על הגדה המזרחית של נחל סמך, כשני ק"מ מדרום-מערב ליישוב נטור ברמת הגולן.

בתקופת המשנה והתלמוד שכן במקום כפר יהודי. חורבות הכפר התגלו על ידי לורנס אוליפנט בשנת 1885, ונראה שבאותה עת לא היה במקום כל יישוב. עד מלחמת ששת הימים שכן במקום כפר סורי, שהשתייך למחוז קוניטרה בסוריה.

במרכז הכפר השתמרה היטב דופן מבנה בית כנסת גדול שבנייתו מרשימה, מהמפוארים והחשובים שנמצאו בארץ ישראל, בתקופת המשנה והתלמוד. בחפירות שנערכו במקום התגלו ברכות ששימשו ככל הנראה ל"מתקן תעשייתי" של הלבנת פשתן. סבורים כי הייצור התעשייתי, עליו הייתה פרנסת תושבי המקום, הוא זה שאפשר להם את הקמת בית הכנסת המפואר יחסית.

בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל

עד כה נתגלו כמאה ושלושים בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל, המתוארכים לתקופות שמן המאה הראשונה לספירה ועד ימי הביניים. גילויים ארכאולוגיים חשפו קיומם של בתי כנסת בארץ עוד בתקופת הבית השני.

בבתי הכנסת העתיקים אותרו במקרים רבים רצפות פסיפס מפוארות, כתובות הקדשה בעברית, בארמית וביוונית, וכן עיטורי סמלים יהודיים, כגון מנורת שבעת הקנים, שופר, מחתה וארבעת המינים.

בתי הכנסת העתיקים אותרו ברובם באזור הגליל והגולן, שהיווה מרכז היישוב היהודי בארץ בתקופת המשנה והתלמוד, אך בתי כנסת לא מעטים אותרו גם באזור דרום הר חברון ובאזור יריחו.

רחבעם זאבי

רחבעם עמיקם ("גנדי") זאבי (20 ביוני 1926 - 17 באוקטובר 2001; ח' בתמוז ה'תרפ"ו - ל' בתשרי ה'תשס"ב) היה אלוף בצה"ל ופוליטיקאי ישראלי. נושא דגל הטרנספר בשיח הציבורי הישראלי בשנות ה-90 של המאה ה-20. ב-2001 נרצח על ידי שלושה מתנקשים פלסטינים, אנשי החזית העממית לשחרור פלסטין. בעת הירצחו היה שר התיירות בממשלת ישראל, וחבר כנסת מטעם מפלגת מולדת בסיעת האיחוד הלאומי.

This page is based on a Wikipedia article written by authors (here).
Text is available under the CC BY-SA 3.0 license; additional terms may apply.
Images, videos and audio are available under their respective licenses.